חומר רקע

מטה מאבק הסיעודיים בישראל :מייל 054-774-0234 :, נייד[email protected] 26 ביוני 2023 :לכבוד ח"כ,אליהו רביבו יו"ר הועדה המיוחדת לעובדים זרים :הנדון כפל סמכויות בין הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד לבין חברות הסיעוד במודל העסקת ה עובדים ה זרים בענף הסיעוד הביתי קיימים כיום "שחקנים" רבים, מש ו כך קיים בלבול רב אצל מטופלים סיעודיים ובני משפחותיהם הן בדבר מיצוי זכויותיהם ו הן ב עניין זהות הגורם שאליו יש לפנות ,לצורך איתור עובד זר קבלת מידע בדבר זכויותיהם וחובותיהם כמעסיקים .ועוד אחד הגורמים המשמעותיים בבלבול שנוצר הינו סוגיית כפל הסמכויות והפרדת הפי קוח הרגולטורי כ אשר הלשכות הפרטיות מפוקחות ע"י רשות האוכלוסין וההגירה ו חברות הסיעוד מפוקחות ע"י המוסד לביטוח .לאומי נדגיש כי מרבית המטופלים הסיעודיים זכאי גמלת סיעוד, אשר מעסיקים כיום עובדים זרים, החלו את דרכם בהעסקת עובדים ישראלים באמצעות חברות הסיעוד וכאשר מצבם מ תדרדר הם פ ים נו לחברת הסיעוד, עימה כבר קיים.קשר, לצורך הכוונה להעסקת עובד זר ,במצב דברים זה ובמקום להפנות את המטופלי ,ם ללשכות הפרטיות חבר ו ת הסיעוד מציע ות סיוע מטעמ ן לצורך איתור עובד זר, מקשר ו ת בין המטופל לבין העובד ו מתנ ות את העסקתו של העובד בהמשך ההתקשרות עם חברת הסיעוד עצמה . ההעסקה במקביל היא כה רווחית עבור חברות הסיעוד שהדבר גורם למגוון עיוותים, אשר מצליחים להתקיים ב חסות הפרדת הפיקוח הרגולטורי. כך חברות סיעוד מחזיקות לשכות פרטיות אך על מנת ,שתוכלנה לרשום את העובדים שהן מעסיקות. על אף שקיימת חובה להפרדה מוחלטת בין הלשכה לחברה .הרי שבפועל הפרדה זאת היא למראית עין בלבד ולעיתים אף כלל לא קיימת אנו עדות במטה גם ל איומים מפו רשים בהיקף רחב כנגד מטופלים סיעודיים אשר קיבלו עובדים מחברת סיעוד ו מעוניינים לעבור להעסקה ישירה . לרוב הם יעברו מסכת עינויים ואיומים מפורשים כי אם יממשו את זכותם להעסקה ישירה – .העובד יילקח מהם לאלתר חברות סיעוד רבות אשר אינן מחזיקות גם בלשכה פרטית עובדות בשיתוף פעולה הדוק עם לשכות פרטיות מסוימות , כאשר את מלוא הפעולות מבצעת חברת הסיעוד, ואת החובות הרישומיות וגביית האגרה מבצעת הלשכה הפרטית. פעמים רבות הן פועלות יחדיו ומהלכות אימים על המטופל או בני משפחת ו שלא לעבור .להעסקה ישירה, וזאת על אף המלצות הועדה הבין משרדית :נבהיר אין כל ייתרון בהעסקת ו של עובד במקביל לחברת סיעוד, שכן, בעת יציאת העובד הזר לחופשה ארוכה, מחלה או חופשת לידה אין בידי חברת הסיעוד לתת מענה של מטפל חלופי בדמות של עובד זר . זאת מטה מאבק הסיעודיים בישראל :מייל 054-774-0234 :, נייד[email protected] בין היתר מא חר ש ממילא אין לה את הסמכות לתווך ולבצע השמות אלו וממילא אין היא מחזיקה בעובדים זמינים לעבודה, כאשר קיים מחסור עצום גם במטפלים ישראלים . נתונים ו בעיות קיימות הקשורות בכפל הסמכויות : 1. המודל כיום וברירת מחדל- ,כאמור השיטה המונהגת היום מאפשרת לקשיש הסיעודי בחירה בין העסקה ישירה ובין העסקה .במקביל לצד חברת סיעוד רוב רובם של המטופלים מעסיקים ב מקביל עם חברת הסיעוד . :להערכתנו ישנן מספר סיבות לכך א. ברירת מחדל – ברירת המחדל בחוק היא העסקה במקביל ונדרשת נקיטת פעולה אקטיבית מול .הביטוח הלאומי על מנת לעבור להעסקה ישירה על אף המלצות הועדה הבין משרדית, בה נקטה הועדה עמדה כי היא ממליצה על העסקה ישירה, גם היום ברירת המחדל נותרה העסקה במקביל .ולצורך מעבר להעסקה ישירה נדרשת פעולה אקטיבית כמו כן רבים מהמטו פלים מתחילים את דרכם בדרגת סיעוד נמוכה אשר מאפשרת אך ורק העסקת מטפל ישראלי דרך חברת הסיעוד. עם המעבר להעסקת עובד זר איש לא מיידע אותם באשר לאפשרותם להחליף מודל העסקה להעסקה .ישירה ב. תמריץ שלילי - מעסיקים ישירים יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי שווי של כ- 80% מה תעריף אותו תקבל חברת הסיעוד עבור .כל שעת טיפול ג. אמון במערכת – חברות הסיעוד הן זכייניות של המוסד לביטוח לאומי ואמורות להיות מפוקחות .על ידו. מי שאינו בקיא בפרטים סומך ידיו על פיקוח הביטוח הלאומי, אשר בפועל לא מבוצע ד. מחסור בעובדים – ,חברות רבות מסייעות למשפחות במציאת ותיווך עובדים דבר שאסור להן בתכלית האיסור לעשות .. ההשמה נעשית בתנאי שהמשפחה לא תעבור להעסקה ישירה משך השנים האחרונות קיים מחסור אדיר ב עובדים בתחום הסיעוד והדבר שולח את המטופלים הישר אל זרועותיו של כל גוף שמסוגל לסייע להם .בתיווך לעובד מתאים ה .חשש – .בפרט מההתמודדות עם העסקת העובד ודיני עבודה ו . היעדר אכיפה ו/או סנקציות משמעותיות – נכון להיום קיימות סנקציות כנגד תאגידים או חברות .סיעוד המבצעות הפרות תוך ביצוע תפקידן. אולם, אלה אינן נאכפות או נאכפות באופן מינימאלי 2. היחסים בין חברת הסיעוד והמטופל– .על אף שהמטופל הסיעודי הוא הלקוח של חברת הסיעוד, היא למעשה אינה חייבת לו כמעט דבר כך למשל החברה אשר מקבלת את כספו של המטופל מהמוסד לביטוח לאומי, אינה מעבירה לו דין ,וחשבון על מה נעשה בכספו, קרי את תלושי השכר מקבל רק העובד . בהערת אגב נוסיף כי תלוש השכר מועב ר לעובד על פי רוב רק בעשירי לחודש, ורק לאחר מכן משלים המעסיק הסיעודי את .השכר החודשי ולפיכך מבצע הלנת שכר של חלקו מידי חודש בחודשו כמו כן נציין בהקשר זה כי חברת הסיעוד מעסיקה את העובד על בסיס שעתי ואילו בין המטופל למעסיק קיימת מתכונת העסקה של שכר חודשי- ד.בר המקשה עוד יותר בתבנית העסקה זו נציין כי אף במצב של תביעות .לאחר סיום העסקה או מות המטופל, חברת הסיעוד תעביר תלושי שכר לעובד אך לא לסיעודי למעשה מחויבת חברת הסיעוד אך ורק בשישה ביקורים בשנה בבית המעסיק. אך למעשה לחברת מטה מאבק הסיעודיים בישראל :מייל 054-774-0234 :, נייד[email protected] הסיעוד אין כל סמכות לפעול אף אם בבי קורים נמצאות בעיות בין העובד למטופל, והבעיות .מועברות לטיפולו של התאגיד 3. כפל סמכויות, ריבוי גופים ובסופו של יום המטופל נותר להתמודד לבד – בין התאגיד לחברת הסיעוד יש כפל סמכויות בתפקידים מסוימים (ראה: חובת ביקורים בבית המטופל). כל אחד מהגופים מתפרנס ממתן שירותים אלו והכל על חשבון המטופל. אך שחיקת כספו וקצבתו של המטופל אינה מועילה לו כלל, זאת מאחר שבסופו של יום אין לו כל דרך מלהתחמק מ'כובע' המעסיק, ובכלל זה ללמוד דיני עבודה על התקנות והפסיקה המחייבות אות ו. בהיעדר ידע מספק הוא נדרש להתמודד בבתי הדין לעבודה תוך נחיתות ראייתית ותשלומי כפל, זאת מאחר שעליו מוטלת המשימה לשמור תיעוד לכל סכום שהעביר לעובד. ככל ששילם אך לא תיעד, יאלץ לשלם בשנית. נוסף על האמור ולעיתים בעידוד והנחיות חברות הסיעוד ו/או הלשכות הפרטיות ישנו ניצול של העובדים את חוסר הידע של המטופלים (ולהפך) לצורך קבלת הטבות יתר שאינן מעוגנות בשום חוק (כך למשל: קבלת שעתיים התאווררות ביום או קבלת דמי כיס שבועיים נוסף על שכר הבסיס .) 4. תעריפים- חברת הסיעוד שאיננה מלכ"ר מקבלת על כל שעת סיעוד62.22 ₪ לשעה, וחברת סיעוד המוגדרת כמלכ"ר56.24 ש"ח לשעה בעוד שמעסיק בהעסקה ישירה מקבל49.77 . לשעה₪ באיגרת477 של הביטוח הלאומי אשר פורסמה ביום4.4.2023 מפורטים הסכומים הכלולים בסך האמור. במסגרת סכום זה ישנם עודפים רבים מאד הנותרים ב חברת הסיעוד : 1.39 מועברים לחברה לצורך₪ תשלום ביטוח לאומי ממשכורתו של העובד. המדובר ב- 3.5% אחוזים המשולמים עבור אזרח ישראלי. אך עובד זר חייב רק בתשלום0.59% משכרו. המשמעות היא כמעט3% רווח שאיש לא כיוון אליו לחברת הסיעוד. כמו כן ישנה כפילות בין תשלום לחבר ת הסיעוד עבור 'עובדים מקצועיים' (שווה ערך ל1.06 ( ' על כל שעה) ובין 'ביקורי בקרה₪ 0.58 ( ' על כל שעה) ל'מינהל₪ 3.57 על כל שעה). כל זאת נוסף על הרווח המוגדר של חברת הסיעוד בגובה₪ 4% ( מהשכר השעתי2.05₪ לשעה). נוסף על אלה מקבלת חברת הסיעוד0.15 לשעה עבור הדר₪ כת עובדים, אך היא כלל אינה מבצעת הדרכה לעובדי הסיעוד עצמם . עוד גוזרת החברה קופון על ימי המחלה של העובדים כאשר בהתאם לדין הישראלי מותר לעובד לצבור עד90 ימי מחלה בתקופת עבודתו. ככל שפוטר או התפטר העובד מבלי שנוצלו הימים, אלה נשארים בחברת הסיעוד. המדובר בשלו שה חודשי עבודה של המטפלים, כסף השייך למטופלים ולעובדים, ונשאר בחברות. אך החברות אינן מסתפקות אך ברווח הזה והן מוסיפות לתלושי השכר רכיבים פיקטיביים כגון בונוס, אש"ל ונסיעות אשר הפרדתם משכר הבסיס גוררת תשלומי חסר בזכויות הסוציאליות ומגלגלת את אותן עלויות על ,המעסיק כאשר הרווח כמובן נותר בחברת הסיעוד. נוסף על זכויות אלה משולמות לעובדים זכויות אשר כלל לא מגיעות להם גם זה על חשבונו של המעסיק. כך למשל– דמי הבראה בשנת עבודתו הראשונה או .פיצויי פיטורין מלאים אף אם העובד התפטר כל אלה נוסף ל4% המתווספים מלכתחילה לשכ ר מינימום עבור שעת עבודה שוחקים את קצבת המטופל והופכים את ההעסקה הישירה לכלכלית הרבה יותר וזאת למרות שבמסגרתה ניתן למטופל רק80% מהסכום שמקבלת חברת הסיעוד (רצ"ב איגרת477 של הביטוח הלאומי ומקבץ תלושי שכר הכוללים רכיבים פיקטיביים, מסומנים נספחים 'א ו- ב 'בהתאמה.) מטה מאבק הסיעודיים בישראל :מייל 054-774-0234 :, נייד[email protected] 5. הי סטוריה- ( חברות הסיעוד הוקמו במקור1986 ) כזכייניות שירות של המוסד לביטוח לאומי ועל מנת לספק למטופלים הסיעודיים שירותי סיעוד על ידי עובדים ישראליים למספר שעות ביום. כיום עוסקות החברות בעיקר בהעסקה של עובדים זרים , אשר היא כלכלית עבורם הרבה יותר. היא כה כלכלית עבורם עד שהמטרה הלאומית להגביר שירותי סיעוד באמצעות עובדים ישראלים על מנת לצמצם כניסתם של זרים כמעט ונזנחה. לצד זאת מכרז בענף הסיעוד תקוע בשל מחלוקות בין משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי משך שנים. בהיעדר פיקוח ותחרות בדמות עריכת מכרז חדש השירות .למטופל הסיעודי כמו גם כדאיותו הכלכלית נפגעת נציין כי ממחקר שביצעה חברת דלויט למשרד לשוויון חברתי באמצע שנת2021 עלה כי ההעסקה באמצעות חברות הסיעוד גוזלת מהמטופל הסיעודי מידי חודש כ - 500 בממוצע₪ , זאת כאשר ממילא משלמת המדינה כ - 20% יותר לחברת הסיעוד. נציין בהקשר זה כי ככל שמצבו של המטופל הסיעודי קשה יותר כך יאלץ להפרד מיותר כסף בצורת ההעסקה במקביל ובהתאמה כך יחסוך יותר אם יבחר בהעסקה ישירה, כאשר הרווח לחברת הסיעוד נגזר כתלות בכמות השעות של המטופל. להערכתנו גבוה הסכום בה רבה מזה שנמצא במחקר. כך בהתאם לאיגרת, ניצול שואה ברמה6 יפסיד בכל חודש כ- 1,130 (מעל₪ 13,000 בשנה), על בחירתו להעסיק במקביל, ואילו למוסד לביטוח לאומי תעלה ההעסקה במקביל עוד כ₪ - 1,792 . נוספים₪ בסיכום דברינו נבהיר כי ברירת המחדל המנתבת את מרבית המעסיקים להעסקה באמצעות חברת סיעוד עולה למוסד לביטוח לאומי מליארדי שקלים בשנה . בחודש ספטמבר2022 פורסם מכרז לאחר עשור בו היה תקוע, אשר שוויו מוערך בכ - 13 מיליארד שקל בשנה. על המכרז שפורסם הועברו אינספור שאלות הבה רה ולפיכך המועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות בוטל וכרגע אין מועד חדש . חברות הסיעוד אינן מסתפקות ברווח הגלום בשכר השעתי המועבר אליהן ובאמצעים שונים משלשלות לכיסן סכומים מנופחים על חשבון ,גמלת הסיעוד של המטופלים הסיעודיים אשר מוערכים על פי מחקרים שמרניים בממוצע של 6,000 ₪ בשנה לכל מטופל. הסכום האמור אינו מועיל למטופל במאום . הוא אינו גורע ממנו אף חובה המוטלת עליו על פי חוק ולא מעניק לו שום שירות עודף . ,בכבוד רב מאיה גור בנדס – עו"ד דפנה שגל פודור– עו"ד 'אופירה מוסקוביץ - יו"ר וועד הסיעודיים ובני משפחותיהם מטה מאבק הסיעודיים