חומר רקע

: תאריך9 ,במאי2023 לכבוד יו"ר וחברי ועדת העבודה והרווחה- הכנסת ;.ג.א.נ : הנדון עמדת הארגונים "סיכוי– אופוק" והאגודה לזכויות האזרח להצעת חוק /פ1542/25 פנייתנו אליכם נעשית לאור אישור הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג – 2023 /, מספר פ1542/25 (להלן: "הצעת החוק") בקריאה טרומית בתאריך15.3.2023 . : לומר כבר בפתח הדברים נושא הצעת החוק חשוב ביותר- ייצוג הולם לקבוצות מגוונות באוכלוסייה מממש את עקרון השוויון ומביא לחלוקה צודקת יותר של מוקדי הכוח בין הקבוצות השונות, ובמיוחד עבור מיעוטים שהודרו ממוקדי קבלת ההחלטות לאורך ההיסטוריה. יחד עם זאת, הצעה החוק בנוסחה כפי שאושר כבר בק ריאה טרומית, מתייחסת לאוכלוסייה החרדית בלבד, ומייצרת מנגנון שמפלה לרעה, הלכה למעשה, את החברה הערבית, הסובלת מהדרה קשה ומקיפה בכל הגופים .עליהן מבקשת לחול הצעת החוק מכאן, אנו מציעים ועל מנת לקדם את עקרון השוויון ולמנוע פגיעה בסיכוי שילובה של החברה הערבית, ל הרחיב את תחולת הצעת החוק כך שהוראות החוק יכללו גם מתן ביטוי הולם לייצוגם של בני ובנות האוכלוסייה הערבית בישראל וכי על הוראות .החוק להנחות את הגופים האמורים בכך בדומה להתייחסות לחברה החרדית החברה הערבית בישראל מונה כ- 1.8 מיליון תושבים, ומהווה בעצם את המיעוט הגדול ביותר במדינה, שנבדל מקבוצת הרוב על בסיס לאום, דת, שפה, היסטוריה ותרבות. האפליה נגד החברה הערבית שוררת בכל התחומים ובכללם בתחום התעסוקה ובפרט במגזר הציבורי. בשנת2000 עוגנה לראשונה, החובה לייצוג הולם לחברה הערבית בשירות המדינה בסעיף15א(א) לחוק שירו ת המדינה (מינויים), התשי"ט- 1959 , "בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך של בני ובנות החברה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית." אולם מאז, לא הורחבה בחקיקה החובה לייצוג הולם לחברה הערבית, כך שתחול על שאר הגופים הציבוריים ובכללם החברות הממשלתיות והרשו יות .המקומיות בשנת2021 שיעור העובדים והעובדות הערביות המועסקים בשירות המדינה עמד על13.9% בשתי המערכות– משרדי הממשלה והבריאות. עם זאת עיון בנתוני דוח הגיוון אשר פרסמה נציבות שירות המדינה חושף כי שיעור העובדים והעובדות מהחברה הערבית המועסקים במערכת משרדי הממשלה ויחידות הסמך (כלומר בניכוי מערכת הבריאות) עמד על8% בלבד1 - כלומר נמוך מן היעד הממשלתי שהוגדר עוד בשנת2007 שהוא10% ! בחלוקה מגדרית, מתוך סך כל העובדים הערבים 1 נציבות שירות המדינה, דוח הגיוון התעסוקתי לשנת2021 , עמודים11 , 32 - 28 בשירות המדינה כ- 45% הינן נשים ערביות זאת לעומת השיעור הכללי של נשים בשירות המדינה העומד ע ל62% . 2 בנוסף, קיימים פערים משמעותיים בין מספר הנשים היהודיות בשירות המדינה המהוות כ- 56% מסך כח האדם בשירות המדינה לבין מספר הנשים הערביות העומד על כ- 6.2% .בלבד3 התמונה העולה מן הנתונים הנ"ל הינה כי שיעור הנשים הערביות בשירות המדינה נשאר נמוך למרות העליה שחלה ,בשנים האחרונות בשיעור התעסוקה של נשים ערביות. בהתייחס לייצוג המהותי בשירות המדינה שיעור המועסקים מן החברה הערבית הולך וקטן משמעותית ככל שעולים במעלה הדרגים וגם כאן .הייצוג של נשים ערביות נמוך במיוחד4 המצב עגום עוד יותר בחברות ממשלתיות ובתאגידים שהו קמו מכוח חוק, שהם מהווים זרוע של הממשלה ולהם השפעה רבה על אזרחי המדינה. בשנת2020 שיעור העובדים והעובדות מהחברה הערבית (ללא דרוזים וצ'רקסים) מכלל העובדים בחברות הממשלתיות עמד על1.5% בלבד וזאת על אף שחלקה של החברה הערבית בחברה הכללית בישראל הינו כ- 20% . 5 .כאמור, החובה לייצוג הולם לחברה הערבית אינה מעוגנת בחקיקה בהקשר לחברות הממשלתיות סעיף50 .א לחוק החברות הממשלתיות קובע חובה כאמור רק לאוכלוסיה האתיופית ולעדה הדרוזית התת ייצוג הבולט של החברה הערבית הקיים כיום בקרב עובדי החברות הממשלתיות, מדגיש ביתר שאת את חשיבות תיקון הצעת החוק כך שתכלול גם את החברה הערבית בכללותה בדומה לחברה החרדית, ובפרט לאור כשלון הרשויות לקדם ייצוג הולם ללא עיגון מפורש בחקיקה. מצב דומה של תת ייצוג לחברה הערבית נמצא גם ברשויות המקומיות, ובפרט הרשויות המקומיות המעורבות. לפי דוח ביקורת מיו חד של משרד מבקר המדינה מיולי2022 , נמצא לדוגמה כי בעיריות ( לוד, עכו ונוף הגליל, שיעור העובדים הערבים קטן מחלקם מתוך כלל תושבי העיר13% , 20%, ו - 1% 1 בהתאמה). כמו כן, בכל הערים המעורבות שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן משמעותית לעומת חלקם מתוך תושבי העיר . 6 ג ם כאן, חשוב עיגון מפורש בחקיקה לחובת הייצוג ההולם לחברה הערבית בקרב עובדי הרשויות המקומיות בכל הדרגות והתפקידים, על מנת להביא למימושה בפועל. לאור הנתונים שהובאו לעיל, אנו מייחסים להצעת חוק זו חשיבות רבה ובמסמך זה אנו נציין שלוש תכליות עיקריות לייצוג ההולם אשר אנו סבורים כי על הוועדה להכיר, לדון בהם ולהטמיע בהוראות :החוק 2 נציבות שירות המדינה, דוח שוויון מגדרי בשירות המדינה לשנת2021 , עמוד4 ; ראה גם דוח שוויון מגדרי לשנת 2022 , עמוד5 - שיעור הנשים לעומת גברים בשירות המדינה הוא62.5% . 3 עפ"י חישוב עצמאי של שיעור הנשים הערביות והיהודיות מכלל המועסקים בשירות המדינה בהתבסס על נתוני דוח הגיוון התעסוקתי לשנת2021 . 4 נציבות שירות המדינה, דוח הגיוון התעסוקתי לשנת2021 , עמודים11 , 32 - 28 5 ,רשות החברות הממשלתיות דוח כ"א ושכר בחברות הממשלתיות לשנת2020 ', עמ18 - תרשים17 ', עמ24 – תרשים24 . 6 משרד מבקר המדינה, דוח ביקורת מיו חד בנושא "ערים מעורבות", יולי2021 , עמודים202 - 199 . א. ייצוג הולם כזכות מהותית וערך יסוד– ייצוג הולם הינו זכות מהותית ובסיסי ת של אזרחים במדינה דמוקרטית, היא ביטוי מהותי לזכות לשוויון. הזכות לשוויון אינה מתמצית רק בשוויון במובנו הפורמאלי- ,הפסיבי, קרי: הימנעות מאפליה אלא חותרת היא לשוויון במובנו המהותי. ומכאן, הזכות לשוויון המטילה חובות מסוג "עשה", בדמות החובה להעדפה מתקנת ולייצ וג הולם. לפיכך, זכותם של האזרחים הערבים, בהיותם אזרחים ומיעוט יליד המהווה כ- 20% מהאוכלוסייה הכללית, לקחת חלק במוסדות השלטון, להיות מעורבים ושותפים בתהליכי גיבוש מדיניות וקבלת החלטות וכן ביישומן. כמו- כן, כשם שמדובר בזכותם של האזרחים הערבים, כך גם חובת המדינ ה לאפשר ולעודד את ייצוגם ההולם של האזרחים הערבים במוסדותיה ושירותיה. אנו סבורים כי כפי שעקרון דמוקרטי זה רלוונטי לחברה החרדית כך הוא גם לחברה .הערבית ולפיכך יש להרחיב את הוראותיו גם כלפיה הזכות לייצוג הולם עוגנה בחקיקה ובפסיקה, כבעלת חשיבות מרכזית בקידום ש וויון מהותי עבור .קבוצות מיעוט וקבוצות מופלות גנרית בבג"ץ6924/98 'האגודה לזכויות האזרח בישראל נ ממשלת ישראל(, פ"ד נה5 ) 15 , 39 ( 2001 ), הכיר בית המשפט העליון בדוקטרינת הייצוג ההולם של האזרחים הערבים, כמחייבת את הרשויות במתן ייצוג הולם לחברה הערבית בדומה לדו קטרינה .המחייבת מתן ייצוג הולם לנשים ב. השפעה של ייצוג הולם על התאמת המדיניות לחברה הערבית ויישומה – שיתוף החברה הערבית בתהליכי תכנון, יישום והערכת מדיניות מאפשר את התאמת המדיניות לצרכים ולמאפיינים הייחודיים והתרבותיים של החברה הערבית, קביעת יעדים מתאימים ברי- יישום ובהתאם הקצאת משאבים. למעשה, ייצוג הולם של החברה הערבית בתהליכים אלו הוא תנאי להצלחת המדיניו ת ולעמידה במטרותיה ויעדיה באופן אפקטיבי ומכאן לצמצום הפערים ושיפור .איכות חייהם של האזרחים הערבים, בפרט, והחברה בישראל בנוסף, יתרונות הגיוון התעסוקתי ידועים מזה זמן רב. כוח אדם מגוון משפיע לטובה על איכות השירות, התאמתו לקהלי יעד שונים ועל התפקוד של העובדי ם עצמם בשל הוספת נקודות מבט והשקפות שונות וכלים חדשים וחדשניים, וכן יצירת שפה משותפת עם מקבלי השירותים. בהקשר של החברה הערבית, ישנה חשיבות נוספת לייצוג ההולם בחיזוק האמון הרעוע ממילא בין האזרח הערבי .לרשויות המדינה כאן המקום לציין כי במציאות דינמית ובלתי צ פויה כפי שקיימת בישראל כיום, ישנה חשיבות רבה לייצוג ההולם של החברה הערבית בשגרה כך שבעתות משבר ניתן יהיה לגבש מדיניות מותאמת .באופן מהיר ויעיל אשר בכוחה להציל חיי אדם ולהתמודד עם נסיבות קיצוניות טיעון זה מקבל חיזוק בדוח מבקר המדינה אשר פורסם ועסק בנושא התנ הלות הממשלה בתקופת משבר הקורונה ולהדגיש את חשיבות שיתוף הציבור הערבי בגיבוש המדיניות, מעורבות הרשויות .המקומיות וההסברה בחברה הערבית7 7 משרד מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה המיוחד לשנת2021 בנושא "התמודדת ממשלת ישראל עם משבר ."הקורונה ג. הזכות לתעסוקה ומתן הזדמנויות תעסוקתיות שוות– חובת הממשלה, על זרועותיה השונות, בהיותה המעסיק הגדול ביותר במשק, לקדם הז דמנויות תעסוקתיות ולבצע מהלכים לשילוב עובדים ערבים הן בשוק התעסוקה הפרטי, והן בשורות מוסדותיה ושירותיה. הדבר מתיישב עם יעדי החלטת הממשלה550 להרחבת מעגל ההשתתפות של בני ובנות החברה הערבית במעגל העבודה ויצירת משרות איכותיות, וכן עם יעד הממשלה בתכנית הכלכלית לשנים2023-2024 לחזק את ההון האנושי והמובילות הטכנולוגית ולהגביר את תעסוקת .אוכלוסיות הפריפריה, חרדים ונשים ערביות במיוחד ושילובם בענפים טכנולוגיים ועתירי ידע8 שיעור תעסוקתם של עובדים ועובדות ערבים הוא נמוך במיוחד, כך שבגילאים25-64 בשנת2022 עמד על59.2% בלבד. כאשר שיעור תעסוקת גברים ערבים בגילאים25-64 הינו77% לעומת88% מן הגברים היהודים באותם גילאים, ואילו שיעור תעסוקתן ש ל נשים ערביות בגילאי25-64 בשנת 2022 עמד על41.5% מכלל הנשים הערביות, לעומת זאת84.2% אצל נשים יהודיות שאינן חרדיות .באותם גילאים9 למרות שקיימת עלייה בשיעור התעסוקה של נשים ערביות בשנים האחרונות, עדיין ניתן לראות בבירור שהוא נמוך בכמחצית משיעור תעסוקתן של .הנשים היהודיות פערים אלו מקבלים ביטוי גם בנתוני שירות התעסוקה : שיעור דורשי העבודה של עובדים ועובדות מהחברה הערבית עמד על32.1% מכלל הנרשמים בשירות התעסוקה10 , שיעור כמעט כפול משיעורם באוכלוסיה העומד על18%. אחת הסיבות לשיעורי התעסוקה הנמוכים הוא הביקוש הנמוך לעובדים ערבים, דבר אשר מתבטא באפליית עובדים לא- יהודיים על ידי מעסיקים יהודיים- על רקע לאומי או דתי. מחקר של משרד הכלכלה מצא כי מעסיקים יהודים חוששים להעסיק עובדים ערבים11 . בהתאם לכך, הלמ"ס מצא כי עובדים ערבים מדווחים על שיעורי האפליה הגבוהים ביותר במקום העבודה ביחס לקבוצות מוחלשות אחרות, כאשר עפ"י המכון הישראלי לדמוקרטיה, האוכלוסייה הערבית סובלת מהיחס השלילי ביותר מקרב הקבוצות בשוק התעסוקה12 . בנוסף כשני שליש מן העובדים הערבים במשק עובדים אצל מעסיקים מן החברה הערבית13 אשר בקרבם תפיסות אלו אינן קיימו ת כלפי החברה הערבית. עוד נתון אשר מעיד על הביקוש הנמוך לעובדים ערבים הוא, שיעור העובדים הערבים אשר עובדים במגזר העסקי הכללי שעומד על6.5% .בלבד14 על רקע נתונים אלו, החברות הממשלתיות הנמצאות בפריסה ארצית נרחבת הינן גופים בעלי פוטנציאל להניע שינוי של ממש בשיעורי התעסוקה של החברה הערבית וכן בדפוסי ההעסקה .במשק 8 התכנית הכלכלית לשנים2024 - 2023 , עמודים28 - 19 : התוכנית הכלכלית |משרד האוצר ()il. gov . www 9 הלמ"ס, רבעון רביעי2022 . 10 שירות התעסוקה, ינואר2023 . 11 משרד הכלכלה, דוח משרד הכלכלה1/2014 .", "ערבים העובדים בעסקים יהודים וההיפך 12 ,"המכון הישראלי לדמוקרטיה, "אפליה תעסוקתית בישראל2018 . 13 מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, סקירות ומחקרים בנושא עסקים בבעלות ערבית, "קידום התעסוקה בקרב ."האוכלוסייה הערבית ושילובה השוויוני בכלכלה הישראלית 14 א. מלחי וג. ליס : "ייצוג וגיוון במגזר העסקי– העסקת עובדים מאוכלוסיה הערבית והחרדית במגזר העסקי", משרד ,הכלכלה2017 .שלושת הנימוקים הנ"ל מצביעים על הצורך בהכללת החברה הערבית בתחולת הצעת החוק הנ"ל בהמשך לכך, א נו רואים לנכון להצביע על הסכנה שבקידום הצעת חוק אשר מתעדפת קבוצה אחת .על פני אחרות, גם אם כולן סובלות מתת ייצוג ברשויות, תאגידים ציבוריים וחברות ממשלתיות עמדתנו היא כי קידום הצעת החוק ללא הכללת החברה הערבית עלולה להחליש עוד יותר את החברה הערבית ולהרחיב פ ערים הקיימים ממילא בינה לבין החברה היהודית, ובוודאי לא משרתת את עקרון השוויון הכללי בין הקבוצות השונות. בנוסף לכך, אנו ממליצים לכלול התייחסות ספציפית לקבוצות חברתיות נוספות הסובלות מתת ייצוג כגון : נשים ואנשים עם מוגבלויות, הן כקבוצות עצמאיות הסובלות מתת י.יצוג והן כתת קבוצות בחברה הערבית או החרדית לסיכום, אנו סבורים כי הרחבת הצעת חוק זו כך שתכלול גם את החברה הערבית הינה מתבקשת לאור הנתונים הכלכליים והתעסוקתיים על החברה הערבית אשר הובאו לעיל וכן לאור החשיבות המקצועית והאזרחית של הייצוג ההולם של אזרחים ערבי ם בתהליכי קבלת החלטות, גיבוש ויישום מדיניות ממשלתית. מעבר לכך, אין עוררין על כך שהחברה החרדית והחברה הערבית שתיהן סובלות מתת ייצוג בשירות הציבורי, בתאגידים ציבוריים, רשויות וחברות ממשלתיות. יחד עם זאת, ישנה סכנה כי תעדוף החברה החרדית על פני החברה הערבית יפ.גע באחרונה וירחיב את הפערים הקיימים ממילא בינה לבין החברה היהודית ,בכבוד רב סועד חסון - רכזת ייצוג הולם גדיר ניקולא, עו"ד ,מחלקת מדינות שוויונית עמותת סיכוי- אופוק האגודה לזכויות האזרח בישראל העתקים: - מר חסאן טואפרה– ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, המשרד לשוויון חברתי - מר יונתן פז– ראש אגף לפיתוח כלכלי- חברתי של החברה הערבית, המשרד לשוויון חברתי - גב' דורי שרף– מנהלת תחום בכיר, גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי , נציבות שירות המדינה - עו"ד זאלו אדיסו– מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה - עו"ד מרים קבהא– נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד העבודה והרווחה - עו"ד אווקה זנה– ראש היחידה לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים - עו"ד מיכל רונזבוים– מנ הלת רשות החברות הממשלתיות - גב' גלית וירדמן- סגנית מנהלת רשות החברות הממשלתיות - מר אמיר בשאראת– יועץ כלכלי, ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות