חומר רקע
ב ' תמוז, תשפ"ג
21
,יוני2023
לכבוד
ח"כ ישראל אייכלר
, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת
חברי ועדת
העבודה והרוו חה של הכנסת
:הנדון
הרחבת ייצוג הולם לחרדים ברשויות ובתאגידים ציבוריים
1.
הצעת החוק להרחבת ייצוג הולם לחרדים ברשויות ובתאגידים ציבוריים של
הח"כים גפני, אשר ופינדרוס מבקשת
לה רחיב את הייצוג ההולם לחרדים
בשירות המדינה (חוק שירות המדינה) גם לדירקטוריונים ולמינויים בעיריות
.וברשויות מקומיות
2.
ככלל, ייצוג הולם הינ
ה דרך חשובה ל כניסת ו
ל קידום עובדים מקבוצות שונות
ב .שירות הציבורי במיוחד
אין ספק שב ני החברה החרדית נוכחים בהיקף מוגבל
.בשירות הציבורי וכלי זה יוכל לסייע לכך
עם זאת, הצעה זו בעייתית כפי שנראה
.להלן
3.
בחוות דעת שכתבתי בשנת2014
עם מנכ"ל משרד האוצר לשעבר רו"ח דורון
כהן ,
1
ציינו שהדרך לייצוג הולם טמונה בצעדים רבים מעבר
:לחקיקה ובהם
שיווק ופרסום של השירות הציבורי בכלי תקשורת
חרדיים ,
פעולה יזומה של
נציבות שירות המדינה בקרב קהלי היעד, בייחוד בקרב סטודנטים ואקדמאים
חרדים , תוכניות ייעודיות
ל
הכשרת
חרדים
ל .שירות המדינה ועוד
4.
ה)תיקון לחוק שירות המדינה (מינויים ש התקבל בכנסת בשנת2016
לא כלל
בתוכו יעדים מספריים לשילוב חרדים בשירות המדינה. בדיונים שנערכו
בהחלטת ממשלה שנועדה לתת כלים ליישום החוק הצעתי לנציבות שירות
המדינה
להציב יעד שנתי של כניסת חרדים בהיקף של
7%
.לשירות המדינה ,ואכן
שנה לאחר מכן בהחלטת ממשלה3268
ב-
17.12.2017
נקבע רף זה
למשך שלוש
.שנים
הרציונל העומד מאחורי הרף שנקבע
הינו חשוב לצורך הדיון בהצעת החוק
.שלפנינו
5.
הצעת החוק שלפנינו מסתמכת על עיגון דומה בחוק של הדרישה לייצוג הולם
לבני ה
עדה הדרוזית וליוצאי אתיופיה
ביחס לחברות ממשלתיות, עיריות ורשויות
1
https://www.idi.org.il/articles/4363
מקומיות.
אך כפי שנראה להלן, ההצעה חורגת הרבה מן החוק ביחס לשתי
קבוצות אוכלו .סייה אלו
6.
ביחס לחברות ממשלתיות וביחס לעיריות ורשויות מקומיות החוק
איננו
קובע
שיעור מחייב של ייצוג לבני קבוצות אלו ולא מגדיר את הדרגה של המשרות להן
יוקצו המשרות הייעודיות . ביחס לעיריות ולרשויות מקומיות קוב
ע
החוק
שעיריות ורשויות מקומיות
רשאיות
אך אינן חייבות
להשתמש בכלי של משרות
ייעודיות .
7.
הצעת החוק שלפנינו
רדיקלית יותר מ ן החקיקה
ביחס ל בני העדה הדרוזית
וליוצאי אתיופיה
בשלושה ממרכיביה: היא מחייבת
ייעוד משרה בפקודת
העיריות
והמועצות המקומיות ,
היא
מגדירה
את שיעור המשרות הייעודיות
לחרדים בדירקטוריונים, בעיריות וברשויות מקומיות והיא קובעת שייעוד
המשרות יהיה מחויב בכל
הדרגות .
8.
א בקש להצביע עתה על הבעייתיות הטמונה בכל אחת .מן ההצעות הללו
9.
הכלי של ייעוד משרה
אמור להיות בשימוש מוגבל , בשל העובדה שבניגוד ל מתן
עדיפות לבני קבוצה כאשר
הם בעלי כישורים דומים
,למתמודדים אחרים
ייעוד
משרה מאפשר
רק לבני הקבוצה לגשת למכרז . התוצאה
עלולה לפגוע ב איכות
המועמדים, ש.תהיה נמוכה יותר מאשר במכרז פתוח
לא פלא אפוא
שאין ב אף
לא חוק אחד העוסק
בייצוג הולם, התייחסות לשיעור המשרות הייעודיות .
במרבית
החקיקה הקשורה לייצוג הולם כלי זה מוצג כא .פשרות ולא כחובה
10
.
,ההצעה שלפנינו לא רק מבקשת לקבוע את שיעור המשרות הייעודיות אלא היא
עושה זו בצורה
לא פרופורציונלית. ראשית ,
היא קובעת רף גבוה מאוד לשיעור
משרות אלו: שיעורם( של החרדים באוכלוסייה
בהצעת החוק ל חברות
ממשלתיות) או שילוב של שיעורם באוכלוסייה ובמוסדות החינוך (ב
הצעת
החוק
ל .)פקודת העיריות והרשויות המקומיות היא אף קובעת שבחמש השנים
הראשונות לתחולת החוק השיעור יהיה
כפול ממספר זה
(עד לרף של30%
מן
.)המשרות
11
.
כדי להראות עד כמה רף זה הינו גבוה, נשווה אותו לרף שנקבע בהחלטת ממשלה
(ולא בחוק!
) ביחס לשילוב חרדים בשירות
המדינה (
7%
.)
רף זה נקבע כמיצוע
שבין שיעור החרדים בגילאי העבודה המרכזיים (כ-
10%) ל בין שיעור החרדים
מכלל האקדמאים בישראל (כ-
4%
.)המיצוע נקבע כיוון ש מרבית המשרות
ב שירות הציבורי דורשות השכלה וניסיון רלוונטיים
ולפיכך אין זה ריאלי
ואין זה
נכון
להעמיד יעד
הדומה ל שיעור החרדים בגילאי העבודה. ואכן, למרות מאמץ
גדול של נציבות שירות המדינה ומשרדי הממשלה, לא עלה שיעור החרדים
הנכנסים לשירות המדינה מעבר ל-
5%
ב אף לא אחת
מן השנים
מאז החלטת
.הממשלה ניתן אמנם
לקבוע כל מספר בחוק,
אבל היעד המוצע-
שחורג הרבה
מעבר ל-
7%
-
כלל .איננו ריאלי
12
.
גם אם היה מקום לקבוע יעד לשילוב חרדים
בחברות ממשלתיות ובעיריות
)כשיעורם באוכלוסייה (ואינני סבור כך
הרי יעד זה היה צריך להיות ביחס לשיעור
החרדים בגיל העבודה ,
שהוא קהל היעד למשרות אלו. קביעת יעד הנסמך על
שיעור החרדים באוכלוסייה (כולל ילדים) או הנסמך ישירות על בתי ספר (היינו
מתמקד בגילאי הילדות) איננו רלוונטי , בייחוד לאור העובדה ששיעור הילדים
במגזר החרדי גבוה מאוד .
יתירה מכך, הקביעה שבחמש שנים הראשונות היעד
צריך להיות כפול משיעורם באוכלוסייה/בבתי הספר
הופכת את הצעת החוק ללא
ריאלית באופן קיצוני מצד אחד וללא הוגנת .כלפי כלל האוכלוסייה מצד שני
השילוב בין הצבת רף גבוה במיוחד לבין חיוב החברות הממשלתיות והעיריות
להקצות משרות ייעודיות תביא בהכרח לירידת הרמה והאיכות של הנכנסים
ל.עבוד בגופים אלו
13
. ניקח כדוגמה את עיריית חיפה
ונראה כיצד אמורה להיות מיושמת בה הצעת חוק
זו . שיעור החרדים בקרב התלמידים בעיר עומד לפי השנתון הסטטיסטי העירוני
לשנת2022
על16.5%
. לפי הצעת החוק העירייה תהיה מחויבת אפוא לייעד
בחמש שנים הקרובות
30%
.מן המשרות שלה לציבור החרדי
שיעור המצביעים
ליהדות התורה ולש"ס בבחירות2022
עמד על פחות מ -
8%
, כך שלמעשה מדובר
בייצוג מנופח של פי ארבעה מכלל הבוגרים החרדים בעיר וזא
ת אף
בלי להתייחס
למידת הכשירות שלהם .
14
.
,בנוסף לכך הצעת החוק מבקשת לקבוע .שמשרות ייעודיות יקבעו בכל הדרגות
קביעה חסרת תקדים זו
ביחס למשרות ייעודיות
טומנת בחובה את הורדת הרף
.ברמות הבכירות ביותר של השירות
ניתן לקבוע ייצוג הולם והעדפה למועמד
חרדי
במקרה של שני מתמודדים שווים; אך צביעה של משרה דוגמת ראש אגף,
מנהל מחלקה
או דירקטור
למועמדים חרדים בלבד תפגע בהכרח
ב איכות
העובדים
.בדרגות הבכירות בשירות הציבורי
15
.
לסיכום, הרחבת ייצוג הולם לחרדים לחברות ממשלתיות, לעיריות ולמועצות
מקומיות הוא.צעד ראוי בעיני וניתן אף לעגן זאת בחקיקה
16
.
בדומה לייצוג ההולם שנקבע לבני העדה הדרוזית ויוצאי אתיופיה יש להעמיד
זאת כיעד כללי וניתן אף לחייב את הגופים הרלוונטיים בדוח שנתי שיצביע על
.פעולתם בתחום
17
.
עם זאת, קביעת יעד לייצוג הולם הוא צעד בעייתי, על אחת כמה וכמה אם יעד
זה גבוה מעל ומעבר לקהל היעד האמיתי של מועמדים חרדים בעלי הכשרה
מתאימה בגיל העבודה.
במידה וצעד זה יגובה בחיוב הרשויות הרלוונטיות
במשרות ייעודיות
ואפילו בדרגות בכירות
, ה תוצאה תהיה פגיעה ודאית באיכות
.העובדים ברשויות אלו
18
.
אני מציע להוריד אפוא מן החוק המוצע לחברות הממשלתיות את סעיפים50
א
1ב2
ואת התיקון בפקודת העיריות בסעיף173
ג ד- ו
וכך גם בפקודת המועצות
.המקומיות
,בכבוד רב
ד"ר גלעד מלאך
ראש תוכנית חרדים בישראל
המכון הישראלי לדמוקרטיה
העת
ק: ח
"כ משה גפני ,ח
"כ יעקב אשר ,
ח "כ יצחק פינדר
טס