מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
כתיבה:
אילנית בר, בת חן רוטנברג, כלכלניות |
:אישור עמי צדיק תאריך ,: ט' אייר תשפ"ג30
באפריל2023
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
פיקוח תקציבי
תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד
הכלכלה
לשנים2023
ו-
2024
מסמך זה
נכתב לקראת דיון של ו
עדת הכ
ספים ב-1
במאי2023
בנושא הצעת תקציב
ה משרד
הכלכלה
(להלן
)המשרד לשנים31
ו-
2024
. במסמך מוצגות
הסוגיות העיקריות הנוגעות לתחומי הפעילות של המשרד ו מובאים
נתונים על תקציב המשרד
בשנים2020
–
2022
ועל
הצעת התקציב לשנים2023
ו-
2024
.
1.
משרד
הכלכלה – רקע כללי1
משרד הכל
כלה והתעשייה
מופקד על עידוד
ענ פי
התע
שייה והמסחר, לרבות עסקים ק
טנ
ים ו
בינונ
יים ,קידום ס חר
,ויצוא שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי
ויישום מדי
נ .יות להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות במשק
רשות החד
שנ
ות מופקדת על קידום המחקר והפיתוח והובלת החד
שנ
ות הטכ
נ
ולוגית.
בהצעת התקציב של
ה משרד
מפורטים היעדים המרכזיים לשנות התקציב הנידונות: פ
יתוח מנועי צמיחה כל
כליים אזוריים ,
הפחתת יוקר המחיה
והגברת התחרות במשק הישראלי ו.שיפור הסביבה העסקית וטיוב הרגולציה
1.1
סוגיית
היבוא ב
תוכנית הכלכלית
לשנים2023
ו-
2024
לפי פרסום של משרד האוצר
בנושא
,צעדים להתמודדות עם יוקר המחיה
הוצע כי
יינקטו צעדים להפחתת הריכוזיות
בשוק המזון, בין היתר,
על ידי
בחינת הגבלות על יבוא בלעדי.
2
בטיוטת התוכנית הכלכלית לשנים2023
-
2024
שפורסמה ב
י נואר2023
היה סעיף בנושא
יבוא מקביל, ש בוטל בסופו של דבר עם פרסום טיוטת התוכנית הכלכלית
בפברואר2023
.ה
טיוטה הראשונה כ
לה ל סעיף שהיה מאפשר להרחיב את היבוא המקביל לישראל , אשר
פל י משרד
האוצר היה עשוי לה
פחית
את מחירי אותם מוצרים. כיום יצרנים בחו"ל
ה מוכרים לספקים ישראלים קובעים בהסכמים
שלהם עם מפיצים במדינות אחרות שאסור להם למכור את מוצרים אל
ו
,במכירה משנית לישראל
דבר שהיה מאפש ר
יבוא מקביל של אותו מוצר. בטיוטת החוק הוצע כי בחוזה של יבואן ישראלי עם הספק ייכתב כי הוא מתחייב לאפשר
למפיצים האחרים שלו בחו"ל למכור את אותם מוצרים גם בישראל וכך לאפשר יבוא מקביל רציף ואפקטיבי שי
פחית
את המחירים. כאמור
הצעה זו בוטלה בהצעת חוק ההסדרים החדש ה
שהונחה על שולחן הכנסת.
3
השינויים שהוגשו בסופו של דבר
ב
הצעת חוק התוכנית הכלכלית
(תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות
התקציב2023
ו-
2024) התשפ"ג–
2023
,
,בנושא היבוא
פרק ט"ז : הגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון
והטואלטיקה
:מוצע לקבוע את הדברים הבאים4
1
,משרד האוצר עיקרי התקציב לשנים3
202
ו-
4
202
, עמודים5
13
-
7
13
,
מרץ2023
2
,משרד האוצר
שר האוצר מרחיב את הצעדים להתמודדות עם יוקר המחיה , מרץ2022
.
3
,משרד האוצר טיוטת התוכנית הכלכלית לשנים2023
-
2024
,
15
בפברואר2023
.
הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום
המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023
ו-
2024), התשפ"ג–
2023
,
23
במרץ2023
.
4
הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023
ו-
2024), התשפ"ג–
2023
:, פרק ט"ז
,הגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה23
במרץ2023
.
תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
.איסור על יצרנים וספקים גדולים להתמזג עם יצרנים גדולים ובינונים וספקים גדולים
קביעת פטור מקבלת אישור הממונה על התחרות לפתיחת חנות גדולה נוספת באזור שהשיעור המחושב בו (היחס
בין מחזור ההכנסות בין אותה חנות מתוך מחזור ההכנסות של כל החנויות השייכות לאותה קבו צה) עולה על30%
אך נמוך מ-
50%
,
5
,אם בכל אחד מששת החודשים שקדמו למועד פתיחת החנות הגדולה55%
מהיקף המכירות
.של מצרכים שמכר הקמעונאי הגדול, לא היו מצרכים שסופקו לקמעונאי הגדול על ידי הספקים הגדולים
איסור על ספקי מזון גדולים וקמעונאים גדולים לתת הנחה על מצרך של הספק הגדול שתלויה ביעדי רכישה
.כספיים או כמותיים של מצרך אחר
בנוסף, בפרק כ"א: בחקלאות, מוצע כי התקנה של תקנות לעניין
ייבוא של פירות וירקות טריים
תהיה בהתייעצות
עם שר האוצר.
6
,כיום התנאי המרכזי כיום לייבוא פירות וירקות טריים לישראל הוא קבלת רישיון ייבוא מהשירותים
להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בהתאם להוראות לפי חוק הגנת הצומח, התשט"ז-
1956
.
בפועל, ישנם פירות וירקות שאין כיום אישור לייבאם כלל כך שלא מתקיימת תחרות בין
ייצור מקומי לבין יבוא,
וכך
במדינות אחרות יש יותר סוגי פירות וירקות המותרים בייבוא בהשוואה
לישראל
. מצב זה
מונע ירידת מחירים לצרכן
דרך
ייבוא פירות וירקות ממדינות עם
יתרו
נות יחסי
ים בגידול מוצרים אלה ו
אף עשוי להוביל לירידה
באספקת הביקוש
למוצרי פירות וירקות טריים בישרא
ל), עקב חסמי היצע בישראל (כמו שטחי גידול.
1.2
חשיב
ות היבוא לכלכלה
מת ר
התחרותיות במשק והחשיפה לייבוא
יכול
ו ת
להיות חלק מ
הסבר
ים פל ערי הפריון בענפי המשק בין ישראל לבין
מדינות מפותחות אחרות . כך, ענפים בלתי סחירים וענפים סחירים המוגנים מפני יבוא מתחרה והמשרתים את השוק
המקומי, מאופיינים בצמיחה איטית של פריון העב ודה בהשוואה לאותם ענפים במדינות אחרות. לעומת זאת, ענפים
אשר מתחרים ישירות במתחרים רבים בעולם, מחייבים את החברות הפועלות בענף לאמץ טכנולוגיות מתקדמות
.במטרה לשפר את כושר התחרותיות7
פתיחת המשק לסחר בינלאומי מאפשרת התמחות ביצור וייצוא מוצרים ושירותים בהם יש למדינה
יתרו
נות יחסי
ים ,
לעומת יבוא של מוצרים ושירותים בהם יש למדינות אחרות יתרו
נות יחסי
ים
, ובכך משפרת את רווח ה ת
צרכנים
,ומגדילה את הפריון. לעומת זאת
חסמי יבוא, כמו נמלי ים לא יעילים, מ כסים
גבוהים
וחסמים בלתי מכסיים (כמו
)תקנים ייחודיים ,גוררת פגיעה ברווח ה ת
צרכנים ו מובילה לרמות
תוצר ופריון נמוכים יחסית.
8
בתרשים1
משקל היבוא בתוצר בשנת2021
והשינוי בשנים2021-2011
.במדינות המפותחות
5
חוק קידום התחרות בענף המזון, תשע"ד2014
6
,משרד האוצר הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023
ו-
2024), התשפ"ג–
2023
,
,פרק כ"א: חקלאות23
במרץ2023
.
7 איתן רגב וגלעד ברנד ,, מרכז טאוב הגורמים להתרחבות
פערי הפריון בין ישראל ל-
OECD
:השוואה ענפית רב-שנתית , דצמבר2015
.
8
,בנק ישראל דוח בנק ישראל לשנת2018
', עמ168
-
180
, מרץ2019
.
תיאור וניתוח ה צעת תקציב משרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים1
:
משקל היבוא בתוצר בשנת2021
והשינוי בשנים2011
-
2021
במינות המפותחות9
אפשר לראות כי בשנת2021
משקל היבוא בתוצר בישראל היה25.5%
ובשנים2021-2011
משקל היבוא בתוצר
ירד ב-
9.4
נקודות אחוז , בהשוואה למשקל יבוא בתוצר של50%
בממוצע ה-
OECD
ועלייה של3 נקודות אחוז
בשנים2021-2011
.
1.3
מדדי מחירי
ם ויוקר המחייה
1.3.1
מדדי מחירים של מוצרים ושירות ים סחירים
ו
לא סחירים
את המוצרים והשירותים בישראל ניתן לסווג בכמה דרכים, כמו רמת הסחירות של המוצר או השירות (קרי, היכולת
לייבאם, לדוגמה שירות במספרה אינו סחיר). תרשים2
להלן מציג את השינויים במדד המחירים לצרכן הכללי, מדד
מחירים של מוצרים ושירותים סחירים ומד ד מחירים של מוצרים ושירותים לא סחירים בשנים2009
עד2023
.
תרשים2
:שינוי במדד המחירים
של מוצרים ושירותים
סחיר
ים ולא סחירים (
09
20
-
3
202
)
10
9 OECD, Trade in goods and services, accessed: March 7, 2023.
10
,בנק ישראל, אינפלציה ומדיניות מוניטרית
האינפלציה בפועל, מדדי המחירים לצרכן, מדדים נבחרים ,
'לוח ה-1
: מדדי מחירים נבחרים
(
)נתונים מקוריים , בשנת2023
:משקל סחירים36.6%
: , משקל לא סחירים63.4%
,
16
באפריל2023
.
2023
– חודשים ינואר-
.מרץ
אוסטרליה
אוסטריה
בלגיה
קנדה
קולומביה
דנמרק
אסטוניה
גרמניה
יוון
הונגריה
איסלנד
אירלנד
ישראל
איטליה
יפן
קוריאה
לטביה
לוקסמבורג
מקסיקו
הולנד
פולין
סלובניה
ספרד
שבדיה
שוויץ
טורקיה
בריטניה
ארצות הברית
גוש האירו
האיחוד האירופי
ממוצעOECD
-20
-10
0
10
20
30
40
0%
20%
40%
60%
80%
100%
120%
140%
160%
180%
200%
שינוי2021-2011
בנקודות אחוז
משקל יבוא סחורות ושירותים מהותצר2021
120.1
104.0
130.4
95
100
105
110
115
120
125
130
135
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
מדד מחירים לצרכן
מדד מחירים סחירים
מדד מחירים לא סחירים
תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
א
פשר לראות
כי בשנים2009
עד2023
מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור מצטבר של כ-
20.1%
,
מדד מחירים של
מוצרים ושירותים סחירים עלה בכ-
4%
ומדד מחירים לא סחירים עלה בכ-
30.4%
. ממצאים אלו נשמרים לאורך זמן
.ומעידים כי ככל שמוצרים ושירותים פתוחים יותר ליבוא כך השינוי במדד המחירים שלהם נמוך יותר
1.3.2
( רמת מחירי המוצרים בישראל לפי מודל שוויון כוח קנייהPPP
)
דרך אחרת לבחון את ה
מחיר בישראל בהשוואה למדינות המפותחות היא באמצעות מודל ה-
PPP
)(שוויון כוח קנייה
של ה-
OECD
.לפי מחקרים של ה-
OECD
רמת המחירים לפי( שווי כוח קנייהPPP
) בישראל גבוהה יחסית לממוצע
מדינות ה-
OECD
,
ועלתה באופן חד בעשור האחרון. חלק ניכר מעלייה זו נובע מגורמים משקיים, כמו התחזקות שער
השקל מול מטבעות אחרים
,)(שכן, מחירי המוצרים והשירותים בישראל מומרים לדולר באמצעות שער החליפין
,וחלק נובע מריכוזיות ענפית, חסמי יבוא ,רגולציה עודפת.פריון נמוך וסיבות אחרות
בתרשים3
מוצגים רמות מחירים
בתקנון כו ח קנייה בישראל לעומת ממוצעOECD
(
100
) בשנה2017
:
תרשים3: מחירי קטגוריות צריכה בישראל לעומת ממוצע מדינות ה-
OECD
(
2017
), במונחי כוח קנייה11
אפשר לראות כי בשנת2017
רמת המחירים של חלב, גבינות וביצים בתקנון כוח הקנייה בישראל הייתה גבוהה ב-
79%
מ
ממוצע ה-
OECD
;
רמת מחירי משקאות
ק
לים בישראל הי
י תה גבוהה
ב-
49%
מ
ממוצע ה-
OECD
;
רמת מחירי
דיור
( ואחזקת דירה
חשמל, מים גפ"מ ודלקים )בישראל הייתה גבוה
ה ב-
48%
מ
ממוצע ה-
OECD
;
רמת מחירי המזון
בישראל הייתה גבוהה ב-
36%
מ
ממוצע ה-
OECD
.
,מאידך רמת מחירי
ה
פירות ו
ה ירקות בישראל
י הי נ תה
מוכה ב-
4%
מ
ממוצע ה-
;OECD
ו
רמת מחירי ה תקשורת בישראל
י הי
תה נמוכה ב-
13%
מ
ממוצע ה-
OECD
.
בתרשים4
.מוצגים שיעור שינוי מדדי מחירים לצרכן ומשקל היבוא בצריכה הפרטית של משק בית בקבוצות מוצרים
11 OECD, 2017 PPP Benchmark results, accessed: December 4th 2022.
77
96
112
121
121
122
124
127
131
136
139
143
143
148
149
154
179
0
20
40
60
80
100
120
140
160
180
200…
תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים4
:
שינוי מדד המחירים לצרכן
ו משקל
ה יבוא בצריכה
ה
פרטית של משקי בית12
אפשר לראות מתאם חיובי בין משקל נמוך יחסית של יבוא מ
סך
הצריכה הפרטית של משקי בית
ל עליית מחירים
בשיעור גבוה יחסית. משקל היבוא מהצריכה
ה פרטית של משקי בית בשנת2019
היה כ-
17.2%
,
ומדד המחירים
לצרכן
עלה
בשנים2010
-
2021
בכ-
8.7%
. משקל היבוא בענף ההנעלה היה בשנת2019
כ-
98.4%
, ומדד מחירי
ההנעלה
ירד
בשנים2010
עד2021
בשיעור של כ-
22.7%
;
משקל היבוא בענף הקמח היה בשנת2019
כ-
31%
,
ושיעור עליית המחירים בשנים2010
עד2021
היה כ-
2.3%
;
מאידך, משקל היבוא של בשר בקר היה בשנת2019
כ-
10.4%
, ושיעור עליית המחירים בשנים2010
עד2021
היה כ-
21%
. יש לציין כי גורמים רבים משפיעים על השינוי
במחירים, לרבות שינוי בב
י
קוש ובטעמי הצרכנים, שינוי בתשומות בייצור המוצרים וגורמים נוספים
המשפיעים על
התעשייה המקומית, כגון כלים לתמיכה בחקלאות, מע"מ, ארנונה, תעריפי המים לתעשייה, עלות הכשרות
וביורוקרטי .ה
1.4
הסביבה העסקית וטיוב הרגולציה
1.4.1
הסביבה העסקית
לפי
מדד עשיית העסקים (
Doing Business
), של
,הבנק העולמי בשנת2020
ישראל דורג
ה במקום ה-
67
במרכיב
""סחר חוצה גבולות בהשוואה ל-
34
בממוצע מדינות ה-
OECD. בדירוג הכללי של מדד ידידותיות לעסקים
דורגה
ישראל
במקום ה-
35
. בהשוואה לשכנותיה, ישראל ממוקמת במרכיב סחר חוצה הגבולות מתחת לקפריסין הממוקמת
במקום ה-
50
,
טורקיה
במקום ה-
44
ו יוון
במקום ה-
34
.
13
12 מדדי
:מחירים הלמ"ס, מאגר מדדי מחירים:, כניסה
24
ב
מרץ 2
202
.
:משקל יבוא
,הלמ"ס ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי–
1995
–
2019
, לוח3 –
הוצאה לצריכה פרטית של משקי בית בשוק המקומי, לפי ענף כלכלי ומקור אספקה, מיליוני ש"ח, נתונים משורשרים
במחירי2015
:, פורסם20
ביוני2021
.. עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת
13 The World Bank, Doing Business index, 2020.
מדד המחירים לצרכן-כללי
מזון ללא ירקות ופירות
לחם ,דגנים ומוצרי בצק
קמח
בשר בקר
דגים
שמנים
מרגרינה
חלב ומוצרי חלב
ביצים
סוכר ותחליפיו
ממתקים ושוקולד
משקאות קלים
משקאות אלכוהולים
קקאו
ירקות טריים
פירות טריים
ריהוט
ציוד חשמלי לבית
הלבשה
הנעלה
תרופות ועזרים רפואיים
ספרי קריאה ועיון
תכשיטים
0%
20%
40%
60%
80%
100%
120%
-30%
-20%
-10%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
משקל יבוא מסך צריכה פרטית של משקי בית2019
שינוי במדד המחירים2021-2010
תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,התחומים המשפיעים על הציון במרכיב זה הינם זמן היבוא וזמן היצוא, הנקבעים על פי כמות הזמן הנדרש להשגת
הכנת והגשת המסמכים
הדרושים בהליך הטיפול בנמל, כמות
,הזמן המועבר בבדיקות במכס ובבדיקות ביטחוניות
וזמני השילוח בין הנמל ליעד או מקור המטען והינם המרכיבים המשפ.יעים ביותר על הדירוג שקיבלה ישראל
בתרשים5 להלן הנתונים על ישראל בהשוואה לממוצע מדינות ה-
OECD
.
תרשים5: מרכיבים של מדד סחר חוצה גבולות בישראל ובממוצע ה-
OECD
(
2020
)
14
אפשר לראות כי כמעט ברוב המרכיבים ישראל במקום נמוך ביחס לממוצע ה-
OECD
, בעיקר במרכיבי
היבוא ,. כך
עלות יבוא : עמידה בגבולות בישראל היא307
דולר בהשוואה ל-
111
דולר בממוצע ה-
OECD
. הניקוד הכללי של
ישראל הוא83.4
בהשוואה ל-
93.9
בממוצע ה-
OECD
.
1.4.2
טיוב הרגולציה
יש כמה מדדים
בינ
לאומיים להשווא
ה
של היבטים
ב מדיניות הרגולציה הנהוגה במדינות שונות. במסמך זה נסקרים
שני מדדים של ה-
OECD: מדד ה-
IREG
(
Indicators for Regulatory Policy and Governance) ומדד ה-
PMR
(
Product Market Regulation
.)
1.4.2.1
מדד ה-
IREG
מדד ה-
IREG
מ
ורכב משלושה תחומים מרכזיים :
(1
)מעורבות של בעלי עניין –
באמצעות המדדים בתחום זה
מוודאים כי הרגולציות מתמקדות בצורכי האזרחים על ידי עירוב בעלי עניין–
אזרחים, עסקים, החברה האזרחית
( ;וגורמים אחרים2
)
( הערכת השפעות רגולציהRIA
)
–
המדדים בתחום זה הם כלי מרכזי עבור קובעי מדיניות
בבואם להחליט אם לערוך רגולציה כדי ל
השיג יעדי מדיניות ציבורית ואיך לעשות זאת. במסגרתRIA
מנתחים את
העלויות והתועלות של רגולציה מסוימת, כמו גם של חלופות אשר אינן רגולטוריות, כדי למצוא את החלופה שתניב
( ;את התועלת הגדולה ביותר לחברה3
)
( הערכה בדיעבדex-post
) – בחינה לאחור של רגולציה קיימת במטרה
.לבדוק אם אותה רגולציה עדיין משרתת את התכלית שלשמה נוצרה
תרשים6
להלן מציג את ציון המדד בכל הנוגע לקיום תהליכיRIA
בחקיקה ראשית
14
.שם
36
10
150
60
64
44
307
70
83.4
19
11
156
39
18
12
111
26
93.9
-
50
100
150
200
250
300
350
זמן לייצוא :
תאימות
לגבולות
(שעות)
זמן לייצוא :
תאימות
למסמכים
(שעות)
עלות לייצוא :
תאימות
לגבולות(דולר)
עלות לייצוא :
תאימות
למסמכים
(דולר)
זמן ייבוא :
תאימות
לגבולות
(שעות)
זמן ייבוא :
תאימות
למסמכים
(שעות)
עלות יבוא :
עמידה
בגבולות
(דולר)
עלות ייבוא :
תאימות
למסמכים
(דולר)
קלות המסחר
בין גבולות
ישראל ממוצעOECD
תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים6: ציוני המדד-
קיום תהליכיRIA
בחקיקה ראשית15
אפשר לראות כי
ישראל ממוקמת מתחת לממוצע ה-
OECD
בכל הנוגע לתהליכיRIA
.
לוח1
להלן מציג את ציוני ישראל
בהשוואה
לממוצע ה-
OECD
במדד ה-
IREG
בכל הנוגע לחקיקה ראשית, לפי רכיבי המדד
בשנת2017
וכן נתוני הציון
הכולל בכל רכיב גם בשנת2014
.
לוח 1: השוואת ציוני ישראל לממוצע ה-
OECD
במדד ה-
IREG
בכל הנוגע לחקיקה ראשית, לפי רכיבי המדד16
רכיב
במדד
אימוץ
שיטתי מתודולוגיה בקרה ואיכות
הפיקוח
שקיפות
המידע
סך הכול
2021
סך הכול
2017
מעורבות בעלי עניין
0.69
0.94
0.50
0.61
2.74
2.58
ממוצע ה-
OECD
0.72
0.6
0.38
0.52
2.22
2.19
ביצוע תהליכי
RIA
0.83
0.54
0.35
0.31
2.03
1.72
ממוצע ה-
OECD
0.75
0.62
0.41
0.51
2.30
2.06
הערכה בדיעבד
0.24
0.51
0.22
0.29
1.25
1.25
ממוצע ה-
OECD
0.35
0.29
0.19
0.32
1.14
1.06
אפשר לראות כי ברכיב
הערכה בדיעבד ישראל ממוקמת מעל לממוצע ה-
OECD
(
1.25
לעומת1.14), וגם ב
רכיב
מעורבות בעלי עניין ישראל ממוקמת מעל ממוצע ה-
OECD
(ציון של2.74
לעומת2.22
.)
תרשים7
להלן מציג את ציוני המדד בכל הנוגע לקיום תהליכיRIA
בחקיקת משנה.
15 OECD Stat, Government at a Glance - yearly updates, 2021 edition, access: 30th April 2023
,להרחבה: ד"ר מיכל לרר
מדדי ה-
OECD
להערכת מדיניות רגולציה ודירוג ישראל לפיהם
, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,
ינואר2021
.
16 OECD Stat, Government at a Glance - yearly updates, 2021 edition, access: 30th April 2023
נתוני הטבלה מתייחסים למדד של2017. הנתונים המובאים בעמוד ה השמאלית מתייחסים לשנת2014
., לשם השוואה
2.29
2.03
0.0
0.5
1.0
1.5
2.0
2.5
3.0
3.5
4.0
בריטניה
קוריאה
האיחוד האירופי
מקסיקו
אסטוניה
שוויץ
ליטא
גרמניה
אוסטרליה
קנדה
סלובקיה
צ'כיה
ניו זילנד
איטליה
ספרד
אוסטריה
יפן
OECD
בלגיה
סלובניה
פינלנד
צרפת
יוון
לטביה
נורבגיה
שבדיה
פולין
הונגריה
ישראל
לוקסמבורג
דנמרק
אירלנד
איסלנד
הולנד
צ'ילה
פורטוגל
קוסטה ריקה
קולומביה
תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים7
: ציוני המדד- ק יום תהליכיRIA
בחקיקת משנה17
אפשר לראות כי גם
בחקיקת המשנה, ישראל ממוקמת מתחת לממוצע ה-
OECD
בכל הנוגע לביצוע של תהליכיRIA
.
,גם בחקיקה משנית
בכל הנוגע למעורבות בעלי עניין והערכה בדיעבד ישראל ניצבת מעל ממוצע ה-
OECD
.
1.4.2.2
מדד הרגולציה
ש
ל שוק המוצרים-
PMR
מדד מרכזי נוסף של ה-
OECD
מכונה מדד הרגולציה של שוק המוצרים או
PMR, ה משמש
לבדיקת הרמה בה
סוגי
מדיניות מקדמים או חוסמים תחרות בשווקים.
תרשים8
להלן מציג את
ציוני מדד ה-
PMR
במדינות
.המפותחות
תרשים8: ציוני מדד ה-
PMR
במדינות המפותחות18
מהתרשי
ם
לעיל ניתן ללמוד כי ישראל
קרובה לממוצע ה-
OECD
ב ציון
מדד ה-
PMR
המרכזי ,
1.41
בישראל לעומת
1.4
בממוצע ה-
OECD
. ציוני המדד נעים בין0
(משטר רגולטורי
ידידותי לתחרות) ל-
6
(משטר רגולטורי
פחות ידידותי
,לתחרות). בכל הנוגע למדדי המשנה: במדד של העיוותים הנגרמים לתחרות בעקבות מעורבות המדינה בכלכלה
ישראל ממוקמת מעל ממוצע ה-
OECD
( , קרי במקום נמוך יותר וטוב יותר במדד1.54
לעומת1.62
) ובמדד של
העיוותים שנגרמים לתחרות בשל החסמים לכניסת חברות מקומיות וזרות ישראל ממוקמת מתחת לממוצע הארגון
(
1.29
לעומת1.18
), קרי–
.במקום גבוה יותר ופחות טוב במדד
17 OECD Stat, Government at a Glance - yearly updates, 2021 edition, access: 30th April 2023
18 OECD, Economics Department Working Papers, No. 1604: The 2018 edition of the OECD PMR indicators and database:
methodological improvements and policy insights, 2020.
2.11 1.98
0.0
0.5
1.0
1.5
2.0
2.5
3.0
3.5
4.0
בריטניה
קוריאה
האיחוד האירופי
מקסיקו
קנדה
שוויץ
אוסטרליה
צ'כיה
גרמניה
סלובקיה
אסטוניה
ניו זילנד
ספרד
אוסטריה
איטליה
יפן
קוסטה ריקה
נורבגיה
שבדיה
לטביה
OECD
הונגריה
ישראל
צרפת
פולין
לוקסמבורג
ליטא
פורטוגל
בלגיה
אירלנד
צ'ילה
הולנד
פינלנד
דנמרק
סלובניה
קולומביה
איסלנד
יוון
1.4
1.41
0.0
0.5
1.0
1.5
2.0
2.5
3.0
אנגליה
דנמרק
ספרד
גרמניה
הולנד
שוודיה
נורבגיה
אוסטרליה
ליטא
ניו זילנד
לטביה
אסטוניה
סלובניה
צ'כוסלובקיה
הונגריה
איטליה
פורטוגל
פינלנד
אירלנד
ממוצע ה-
OECD
צ'ילה
ישראל
קרואטיה
אוסטריה
איסלנד
יפן
פולין
סלובקיה
שוויץ
מלטה
יוון
צרפת
מקסיקו
לוקסמבורג
בלגיה
קוריאה
קנדה
קפריסין
רומניה
בולגריה
קולומביה
קזחסטן
טורקיה
קוסטה ריקה
דרום אפריקה
ברזיל
ארגנטינה
תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
2
.
תקציב
משרד הכלכלה
2.1
תקציב משרד
הכלכלה וה תעשייה
(סעיפים38
ו-
76
) - מחירים שוטפים
תקציב משרד הכלכלה והתעשייה נמצא בשני סעיפי תקציב: סעיף38
-
תקציב הפעילות השוטף של המשרד (למעט
תחום פעולה3830
–
רשות החדשנות, אשר תחת פיקוחו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה), וסעיף76
–
.תקציב פיתוח התעשייה ב
תרש ים9
להלן
מוצג ה תקציב המקורי והמאושר
נטו של משרד הכלכלה.
ת רשים9: ת קציב נטו משרד הכלכלה (סעיף38
בלי תחום פעולה3830
,מיליארדי ש"
)ח19
התקציב המקורי המוצג לשנת2020
הוא לפי התכנית המפורטת שאושרה בספטמבר2020
ואינו כולל תקציבים ייעודיים
להתמודדות עם נגיף הקורונה. התקציב המאושר לשנת2020
, וכן התקציבים לשנת2021
ו-
2022
כוללים תקציב ייעודי
לקורונה. ההפרש בין התקציב המאושר לתקציב המקורי בשנת2020
נובע מתקציבים אלו. בשנת2021
התקציב הייעודי
להתמודדות עם הקורונה היה כ-4
.מיליארד ש"ח
בתרשים10
מוצגת התפלגות הצעת התקציב של משרד הכלכלה לשנת2024
.לפי תחומי פעולה
תרשים10
:
( התפלגות התקציב המקורי נטו לפי תחומי פעולה2024
, מיליוני ש"
)ח20
אפשר
לראות כי
76%
.מתקציב משרד הכלכלה מיועד לעידוד המגזר העסקי
בתרשים11
להלן מוצג תקציב פיתוח התעשייה (סעיף76
)
–
מקורי נטו בשנים2019
–
2024
.
19
,משרד האוצר, אגף תקציבים
קבצי פיס
קלי דיגיטלי., שנים שונות
20
,משרד האוצר, אף תקציבים הצעת תקציב במדינה לשנת2024
.
1.1
8.0
3.6
מאושר
2.8
1.4
1.4
5.0
1.3
1.2
מקורי
1.5
0
2
4
6
8
2019
2020
2021
2022
2023
2024
76%
22%
2%
1,129
3840
-עידוד המגזר העסקי
325
3870
-שכר ותפעול המשרד
22
3890
-רשות הרגולציה
שיעור מהתקציב תקציב תחום פעולה
1,476סך התקציב לשנת2024
תיאור וניתוח הצעת תקציב מ שרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים11
:
תקציב מקורי נטו–
פיתוח התעשייה (סעיף76, מיליוני ש"ח)
21
,לפי הצעת התקציב תקציב משרד הכלכלה והתעשייה (סעיף38
) יגדל מ-
1.3
מיליארד ש"ח בשנת2022
ל-
1.5
מיליארד ש"ח בשנת2024
–
גידול של18%
.
תקציב פיתוח התעשייה (סעיף76
) יקטן ב-
75.0%, מ-
5
.
176
מיליון ש"ח ל-
0
.
44
מיליון ש"ח. תקציב ההרשאה
להתחייב יגדל בכ-
100
.מיליון ש"ח
סך התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה יגדל ב-
1%
11., מ-
462.5
מיליארד ש"ח ל-
513.7
.מיליארד ש"ח22
ב לוח2
להלן
מוצגים את ה שינויים בתקציב לפי תחום פעולה
ב
הצעות התקציב לשנים
2023
–
2024
לעומת התקציב
המקורי לשנת2022
.
לוח2
:
שינוי לפי תחום פעולה תקציב מקורי2022
לעומת הצעת התקציב2023
–
2024
(מיליוני
"ח ש)
23
תחום פעולה
2022
2023
2024
שיעור שינוי
3840
- עידוד המגזר העסקי
928
832
1,129
22%
- 3870
שכר ותפעול המשרד
319
324
325
2%
3890
- רשות הרגולציה
5
20
22
362%
סך הכול סעיף38
1,251
1,176
1,476
18%
סך הכול סעיף76
177
50
55
75%
-
סך הכול
תקציב כלכלה ותעשייה
1,428
1,226
1,520
6%
בלוח3
מוצגים עיקרי השינויים בתקציב הכלכלה.והתעשייה כפי שמוצגים בחוברת הצעת התקציב של המשרד
לוח3
:
עיקרי השינויים בתקציב משרד הכלכלה והתעשייה (סעיפים38
ו-
76
) הוצאה נטו–
מיליוני
ש"ח24
שינוי תוספת ב-
2023
תוספת ב-
2024
הפחתת הוצאות חד פעמיות :השתתפות בהוצאות פרישה במכון התקנים והתאמות
במודל המימון
46
-
-
התאמות במודל המימון ותשלום לחברות במסלול מועדף מיוחד
-
340
הפחתות רוחביות בתקציב המדינה
153
-
46
-
סך הכול
199
-
294
21
,משרד האוצר, אגף תקציבים
קבצי פיסקלי דיגיטלי., שנים שונות
22
ה תקציב בשנת2022
כלל תוספת ייעודית להתמודדות עם נגיף הקורונה, וללא תוספת זו שיעור הגידול בתקציב מגבלת ההוצאה הוא
13.5%
.
23
,משרד האוצר, אגף תקציבים
קבצי פיסקלי דיגיטלי., שנים שונות
24
,משרד האוצר, אגף תקציבים
הצעת תקציב
משרד הכלכלה והתעשייה ורשות החדשנות לשנות הכספים2023
ו-
2024
.
0.17
0.12
0.10
0.18
0.05
0.04
-
0.05
0.10
0.15
0.20
2019
2020
2021
2022
2023
2024
תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד הכלכלה לשנים2023
ו-
2024
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בלוח4 להלן מוצג ים תקציבי ההרשאה להתחייב בשנים2022
–
2024
.
לוח4
:
תקציב הרשאה להתחייב–
)תקציב מקורי (מיליוני ש"ח25
סעיף
2022
2023
2024
שיעור שינוי
2022-24
38
898
976
821
9%
-
76
298
407
398
34%
בשנת2024
ההרשאה להתחייב בסעיף38
היא821
מיליון ש"ח לעומת898
בשנת2022
. בסעיף76
ההרשאה
להתחייב בשנת2024
היא398
מיליון ש"ח לעומת298
מיליון ש"ח בשנת2022
.
בלוח5
מוצג משקל תקציב הכלכלה
והתעשייה מתקציב מגבלת ההוצאה בשנים2019
–
2024
.
לוח5
:המשקל של תקציב הכלכלה והתעשייה מתקציב מגבלת ההוצאה26
שנה משקל
משרד
ה
כלכלה הו
תעשייה
(סעיפים38
27
ו-
76
)
2019
0.40%
2020
0.36%
(תקציב
המשכי)
2021
1.03%
(כולל
תקציבי קורונה)
2022
0.31%
(כולל
תקציבי קורונה)
2023
0.25%
2024
0.30%
בשנים2021
ו-
2022
נתוני התקציב כוללים תקציבים חד פעמיים שהוקצו לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה, ולכן
המשקל של תקציב הכלכלה והתעשייה מסך התקציב גבוה בשנת2021
יחסית לשנים האחרות (בשנת2021
סך
התקציב החד פעמי היה גבוה-
68.2
מיליארד ש”
ח, לעומת10
מיליארד ש"ח בשנת2022
.)
בלוח6
מוצג ביצוע
התקציב ביחס לתקציב המאושר בשנת2021
.
לוח6
:
ביצוע התקציב בשנת2021
)(מיליוני ש"ח28
תחום פעולה תקציב
מאושר
ביצוע שיעור ביצוע
ממאושר
יתרת התחייבויות שיעור ביצוע כולל
התחייבויות
3840
3,233
1,898
59%
340.4
59%
3870
353
276
78%
70.6
98%
סך הכול סעיף
38
3,586
2,174
61%
411
72%
7610
97
84
87%
87%
שיעור הביצוע הנמוך יחסית בשנת2021
נובע מתקציבי קורונה שהועברו משנה לשנה.
25
,משרד האוצר, אגף תקציבים
קבצי פיסקלי דיגיטלי., שנים שונות
26
.חישוב של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני התקציב
27
לא כולל תחום
הפעולה3830
.
28
,תקציב מאושר ותקציב ביצוע: אגף התקציבים פיסקאלי דיגיטלי לשנת2021
,; יתרת התחייבויות: החשב הכללי דוחות כספיים של מדינת
ישראל לשנת2021
.