חומר רקע
|| לפרטים נוספים,צוות משפט וממשל
מרכז מנור
[email protected]
1
ח' בתמוז
התשפ"ג
27.06.2023
לכבוד:
חברי ו ועדת
העבודה והרו חה ו
כנ סת ישראל
:הנדון
הבטחת ייצוג הולם–
ראוי וחשוב, אך לא בכל מחיר
הצעת החוק בדבר "הרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים" עליה חתומים חברי כנסת מטעם
מפלגת "יהדות התורה", מבקשת לקדם ייצוג הולם של אוכלוסייה שקולה נעדר ממעגלים רחבים בחברה, ובפרט, במנגנונים הציבוריים
כגון הרשויות המקומיות, השירות הציבורי והחברות הממשלה.
בבסיס הצעת החוק
מטרה חשובה–
אך הלכה למעשה, הסעיפים המוצעים
מבקשים להחיל שינוי מהיר וחריג בהי קפו
החוטא למטרה., כפי שנדגים בנייר זה
,ראשית השתלבות הקבוצות בשירות המדינה חשובה להבטחת השפעתם על סוגיות חברתיות ומדיניות. ייצוג הולם משמעותו העדפה
מתקנת, והעדפה מתקנת משמעותה קידום ערך השוויון בתוצאה. ערך השוויון הוכר כאבן יסוד בשיטתנו הדמוקרטית, וראוי לקדמו. אם
.האינטרס הלאומי הוא לספק מענה לאתגרים השונים שבחברה, עלינו להביא את הקולות השונים בחברה לחדר שבו מתגבשים המענים
אך בו בעת–
יש להבטיח כי חקיקה המחייבת בייצוג הולם אינה פוגעת בעקיפין בשוויון ובאינטרס הציבורי. ערך השוויון בפשטותו הוא אינו
.חזות הכל, וראוי שיונחל תוך רגישות לתמונה השלמה
'כבר כיום, קובע ס15
א לחוק שירות המדינה כי בכלל התפקידים בשירות המדינה יינתן ייצוג הולם למגזרים שונים. מאז2016
, חל סעיף
זה גם על בני האוכלוסייה החרדית. דוח מבקר המדינה משנת2021
מציג את הפער בין המצ וי לרצוי, בהתייחסות אל ייצוג אנשים עם
:מגבלות, יוצאי אתיופיה וחרדים5.4%
מהעובדים שנקלטו בשירות המדינה בשנת2019
היו מקרב החברה החרדית (בהשוואה ליעד
ממשלתי של7%
), מה שהביא לכדי1.2%
עובדים מהחבר
ה
;החרדית בשירות המדינה63%
ו-
79%
מיחידות הסמך לא עמדו בייעד
הממשלתי לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה; בשנת2019
86%
מהגופים הממשלתיים הגדולים בשירות המדינה לא עמדו ביעד לייצוג הולם
.של אנשים עם מוגבלות. הנתונים חמורים גם בכל הנוגע לייצוג נשים ולייצוג החברה הערבית1
:הצעת החוק מעלה שני קשיים מהותיים
1.
שאלות קשות בדבר .המידתיות שלה, עד כדי חשש ממשי לפגיעה באיכות השירות
2.
ספק בנוגע לפגיעה ש
אינה מידתית בשוויון של מתמודדים אחרים
למשרות שאינם משתייכים למגזר החרדי, וזאת במיוחד לאור
.החקיקה הקיימת המבקשת להבטיח ייצוג הולם לקבוצות אחרות
להלן הסעיפים הבעייתיים לתפיסתנו
:בהצעת החוק
'ס
50
א1 (
()ב2
), בחוק החברות הממשלתיות : "ייעוד משרות אשר יועסקו בהן רק מועמדים מקרב בני האוכלוסייה החרדית, בהתאם ליחס
"בין בני האוכלוסייה החרדית לכלל האוכלוסייה לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה–
ייעוד משרות הוא כלי ראוי, אך ראוי לעשות
בו שימוש מידתי ומושכל. הבטח ת התאמה ליחס האוכלוסייה החרדית בכלל האוכלוסייה אינה קיימת בסעיפים הקיימים היום ומבקשים
להבטיח ייצוג הולם לדרוזים וליוצאי אתיופיה. הדבר מעלה שאלה מדוע הדבר מעוגן ביחס לאוכלוסי
י ה החרדית, ולא ביחס לאוכלוסיות
האחרות. הדבר בולט על אחת כמה וכמה בהתייחסות לדרגים
הבכירים, בהם יש ספק האם מידת האוריינות הקיימת היום בקרב המגזר
.החרדי מספקת
יתר על כן, מבקשת הצעת החוק להבטיח כפל יחס בחמש השנים הראשונות. מדובר בדרישה אינה מידתית, המבקשת להכיל שינוי מהיר
במצב הקיים וזאת מבלי רגישות לצרכים הציבוריים ולשאלת הפער בין הכישורים הנדרשים בסוגי הדרגות השונות לבין הכישורים הקיימים
.בפועל
1
"העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה", מבקר המדינה, דוח שנתי72
-
א, חלק ראשון, התשפ"א-
2021
.
|| לפרטים נוספים,צוות משפט וממשל
מרכז מנור
[email protected]
2
'ס
173
ג בפקודת:העיריות
הצעת החוק מבקש להחיל שינויים דומים גם בפקודת העיריות. כאמור, כבר היום מבקש החוק הקיים להבטיח
.ייצוג הולם לבני אוכלוסיות שאינן מיוצגות. אך הבדלים קטנים ומהותיים קיימים בין החוק הקיים, לבין הצעת החוק שעל הפרק
א.
כינון שינויים שכאלו ברשויות מקומיות יש פיע לאין שיעור על שדרת הניהול בערים מעורבות בזמן קצר ביותר. דרישת הייצוג הכפול
בחמש השנים הראשונות בירושלים תמוהה, ותוביל לכדי מכסה של30%
עובדים מהמגזר החרדי בקרב עובדי העירייה. למול
הטענה שמספר העובדים בעיריית ירושלים הנמנים עם המגזר החרדי כיום עומד על2%
בלבד, כפי שנכתב בדברי ההסבר, אין
ספק שנדרש שינוי–
.אך עליו להיות מידתי והדרגתי
ב.
בחוק הקיים היום נאמר שעירייה "רשאית" לייעד משרות לבני האוכלוסיות הזכאיות להעדפה מתקנת. בהצעה שעל הפרק, נקבע
כי ה"עירייה תייעד משרות". אם ברצוננו להבטיח י י
צוג הולם, עלינו להב טיחו באופן
שוויוני
לכלל הקבוצות אותן ראה המחוקק
.כמודרות וראויות להעדפה מתקנת
ג.
בנוסף, רבות מהשכונות החרדיות מתנהלות כאוטונומיות. זאת הזדמנות להבטיח שכניסתם של בעלי תפקידים חרדים לעירייה
תלווה במנגנונים שיקדמו את האינטרס העירוני הרחב, ויטשטשו את פוליטיקת הזה ויות הקיימת היום בדרך המדיני ועלולה לחדור
.גם לתוך הדרג המקומי
ד.
הבטחת משרות לאוכלוסייה אחת, משמעות ה צמצום הזדמנויות התעסוקה בעבור מועמדים אחרים. אין להתעלם מעובדה זאת
בעודנו מבקשים לבצע העדפה מתקנת, בטח בשעה שיש קבוצות נוספות שמודרות (או מדירות רגליהן) לחלוטין מחדר קבלת
ההחלטות. במציאות שכזאת, נפגעת היכולת לקבל החלטות מדיניות מושכלות הרואות את התמונה השל .מה באופן מאוזן
?אז מה כן? כיצד אפשר להבטיח ייצוג הולם, מבלי לפגום בערכי השוויון ואיכות השירות
1.
יש להסיר את דרישת הייצוג התואם לחלק היחסי בכלל האוכלוסייה ולהתאימו לשיעור העובדים במגזר החרדי, על מנת לאזן בין המצוי
לרצוי. בו בעת, יש לפעול לעיגון החלטת הממשלה משנת2017
לפיה רף הייצוג ההולם יעמוד על7%
- ממוצע של
אחוז החרדים
.)בגילאי העבודה ואחוז החרדים מכלל האקדמאים בישראל (באופן דיפרנציאלי
דרישה זאת ראוי שתחול בפרט על המשרות בדרגים הבכירים, הדורשות ידע אקדמי. מדובר באיזון מתבקש בין הצורך לקדם ייצוגיות
.במגזר הציבורי, לבין הצורך שלא לפגוע באופן עמוק באיכותו
2.
.יש להתאים את חובת הייצוג ההולם לזאת הקיימת כיום על יתר הקבוצות המוגנות בחקיקה
3.
במקביל, נדרש להגביר את מנגנוני הפיקוח אחר ביצוע החקיקה המעוגנת כיום להבטחת ייצוג הולם של דרוזים ויוצאי אתיופיה. על
אף הע .יגון החוקי, בפועל אנו רואים שהמציאות אינה מקיימת את כוונת המחוקק. נדרשים תהליכי פיקוח שיצמצמו את הפער הנ"ל
:השורה התחתונה
בעודנו מבקשים להבטיח ייצוג הולם, עלינו להכיר בחשיבותו של ה"ייצוג" אך להיות רגישים לשאלת ה"הולמות". יש
,להביט על התמונה השלמה ולקדם פתרונות המגשרים בין הצורך לקדם ייצוג אוכלוסיות במנגנונים הציבוריים אך זאת תוך הבטחה
.שהפתרונות תואמים למציאות, והינם פוגעים באוכלוסיות אחרות ובאינטרס הציבורי הרחב
ב,ברכה
צוות תחום
משפט וממשל
מרכז מנור, יוזמת המאה
אודות מרכז מנור
מרכז מנור הוא ארגון מחקר, מדיניות ומעשה, מבית יוזמת המאה
.הפועל להגברת לכידות חברתית ואפקטיביות ממשלית
מרכז מנור עוסק בפיתוח תפיסות, רעיונות ותוכניות מדיניות
מבוססות חשיבת מרכז, ופועל בזירות הממשל, החברה
.האזרחית, התקשורת והמשפט
אודות יוזמת המאה
יוזמת המאה, פלטפורמה אזרחית א-
מפלגתית, מבקשת להתמודד עם
.משברי המדינה והחברה ולקדם תפיסת מרכז מעמיקה ומעודכנת
היוזמה היא שותפות בין בכירים מעולם ההייטק, המגזר העסקי, המגזר
הציבורי והמגזר החברתי אשר בונה בית לריונות למדיניות ולמנהיגות
.ויוצרת פרדיגמה ישראלית חדשה