חומר רקע
1
אלימות נגד נשים "חסרות מעמד״
נייר עמדה -
יולי2023
אחת הקבוצות הפגיעות ביותר בקרב קהילות הפליטים היא נשים. בישראל חיות כ -
4,500
נשים
פליטות מאריתריאה וסודן. הן מהוות מיעוט בתוך מיעוט, וחיות כאן כבר קרוב לשני עשורים, כדין
-
תחת הגנה קבוצתית מפני הרחקה-
אך ללא מעמד מוסדר וללא רשת ביטחון סוציאלית-
הן לא
זכא יות לביטוח בריאות ממלכתי, לקצבאות ביטוח לאומי, לנקודות זיכוי במס הכנסה ולרוב
השירותים החברתיים. בהיעדר זכויות כלכליות וחברתיות, נשים פליטות נמצאות בסיכון גבוה
לניצול, פגיעה וסחר (וראו דוח הסחר לשנת2023
:של משרד החוץ האמריקאי
ישראל נמצאת זו
השנה השלישית ברציפות
בדרגה2
, בין היתר משום שהיא לא עושה די כדי להיאבק בפגיעּות
המוגברת של פליטות אוקראיניות, של הפליטות מאפריקה שחיות בישראל כבר שני ם בחשיפה
לניצול, סחר וזנות הישרדותית, וב תופעת פליטות המלחמה מטיגראיי שנסחרו לירדן, שועבדו בה
ונמלטו לישראל .)
כמו כלל הנשים בישראל גם נשים פליטות נמצאות בסיכון לאלימות במשפחה כשתנאי החיים
הקשים -
דירות קטנות וצפופות, לעיתים עם דיירי משנה, חרדה כלכלית קשה ומטעני עבר של
הגירה טראומטית-
.עלולים להגדיל את מצב הדחק במשפחה ולהגביר את הסיכון לנשים ולילדיהן
חרף המצוקה הקשה, הפליטות מוצאות את עצמן ללא הגנה מספקת מפני אלי .מות במשפחה
מקלטים לפליטות נפגעות אלמ"ב:
פליטות נפגעות אלמ"ב
הנמצאות במצבי חירום זכאיות להיקלט במקלטים יחד עם ילדיהן, ואולם
:גם שם הן וצוותי המקלטים נתקלים בחסמים במתן השירותים הניתנים במקום
•
:הנגשה שפתית
צוותי המקלטים מתקשים בהשגת שירותי גישור שפתי. כדי לנצל את תקציב
הגישור השפתי שמשרד הרווחה מעמיד נדרש שהמקלט יציג
חשבונית אך פליטים ופליטות לא
יכולים לפתוח עוסק מורשה בישראל ולכן המקלט לא יכול לשכור את שירותיהם כמגשרות
כנגד הוצאת חשבונית. מדובר באחד החסמים המרכזיים במתן שירותים חברתיים לפליטים
ופליטות והדבר גורם לעיכובים בקבלת שירותים, ויוצר תסכול גם בקרב נשות הטיפול . יצויין
שיש בקרב קהילת הפליטים מגשרים ומגשרות שהוכשרו לכך ומספקים שירות זהה לארגוני
.המגזר השלישי ובחלק מהרשויות המקומיות
•
ביטוח בריאות:
פליטים אינם זכאים לביטוח בריאות מסובסד, ולכן רבים מהם אינם
מבוטחים. מעסיקי פליטים נדרשים לבטח אותם בביטוח פרטי ("ביטוח עובדים זרים") אך מי
שאינה מועסקת או שהעסקתה הופסקה בגלל הכניסה למקלט מאבדת את ביטוח הבריאות
שלה. יש מקלטים הדואגים לביטוח בריאות פרטי לפ ליטות המגיעות אליהם אך הביטוח לא
מכסה מצבים קודמים ולא הריון ולידה. באשר לילדים-
יש מקלטים שפועלים לבטח אותם
בקופת חולים מאוחדת בביטוח הבריאות המסובסד שהמדינה מעמידה לטובת ילדים "חסרי
מעמד" ("הסדר מאוחדת") אך אם המשפחה צברה חובות למאוחדת לא ניתן להפעיל את
הביטוח לפני תשלום החובות וכתוצאה מכך אין באפשרות המקלטים לבטח. היעדר נגישות
לשירותי בריאות מעמיק עוני, מנציח יחסי תלות, ומשריש את הפגיעות להמשך מצבים של
.התעללות
•
קצבאות ושירותי שיקום:
פליטות אינן זכאיות לקצבאות, ובכלל זה קצבת מזונות וקצבת
הבטחת הכנסה, שנ שים ישראליות זכאיות לה כעבור30
ימי שהות במקלט. נשים פליטות
מקבלות רק דמי קיום והדבר משפיע באופן משמעותי על הליך השיקום שלהן. פליטות נפגעות
אלמ"ב אינן מצליחות גם לממש את מלוא שירותי השיקום הניתנים לנפגעות אלמ"ב ישראליות
במסגרת תוכנית "דף חדש" ליוצאות מקלטי ,ם. כמו כן ישנן נשים פליטות שנאלצות להתמודד
עם אלימות משום שאין להן אופציה אחרת–
היחסים עם בן הזוג המתעלל (או לאו דווקא בן
הזוג) היא הדרך היחידה לוודא שיהיו לילדיהן קורת גג ואוכל. בהיעדר תמיכה ביציאה
.מהמקלט, זה רבות מהן חוזרות בלית ברירה למעגל האלימות
•
ח
שבונות בנק :
על אף שפליטים זכאים לפתוח חשבון בנק וחרף הנחייה ברורה של המפקח על
הבנקים
בעניין, בנקים מערימים לעיתים קשיים על פתיחת החשבון. בהיעדר חשבון בנק
פליטות אינן מקבלות את מענק ההסתגלות החיוני לשיקום שלהן ושל ילדיהן בעת היציאה
.מהמקלט
2
•
:סוגי התעללות שונים
קיים לעתים קרובות גם חוסר מודעות במקלטים, ואי לכך חוסר
בהנגשת
שירותים מתאימים, עבור מי שנפגעה מסוגי התעללות נוספים כגון: נטישה לחו"ל ע"י
.בן הזוג, אלימות כלכלית, התעללות מילולית וזנות הישרדותית
המרכזים למניעת אלמ"ב :
בשנת2020
הודיע משרד הרווחה לראשונה כי המרכזים למניעת אלימות במשפחה ברשויות
מקומיות נבחרות בישראל יפת חו את שעריהן לפליטות ("זרות שאינן ברות הרחקה"). מהלך חשוב
זה היה צעד משמעותי בהגנה על פליטות נפגעות אלמ"ב, אך ניסיון השטח מלמד כי יש פערים בין
מרכזים שונים בארץ במתן השירותים בפועל, כשבחלק מהמרכזים עדיין לא ניתן שירות לנשים
פליטות מסיבות שונות, לעיתים משום
שלא מתקבלות הפניות מהמחלקות לשירותים חברתיים
.ובמקרה אחד אף משום סירוב הרשות המקומית לתת שירות לפליטות
גם כאשר המרכזים נותנים שירותים לפליטות, הן וצוותי המרכזים נתקלים בחסמים רבים:
•
היעדר גישור שפתי לצורך טיפול בפליטות נפגעות אלמ"ב ומשפחותיהן: גם במרכזי ם
הצוותים נתקלים בקושי רב במימוש האפשרות לקבל שעות גישור ייעודיות וצוותי
.המרכזים (כמו גם צוותי המחלקות לשירותים חברתיים), מציפים קשיים בהשגת השירות
היעדר גישור שפתי פוגע ממשית בסיוע שניתן לפונות, לרבות ביכולת לתת להן את הליווי
.הרגשי הנדרש
•
אי-היכרות של צוותי המרכזים עם האוכלוסיה:
יש צוותים שלא מכירים את האוכלוסייה
והרקע שלה אמנם ניתנו הדרכות של משרד הרווחה לצוותי המרכזים, אך הרושם העולה
.הוא כי עדיין נדרשת העמקה של הידע בקרב כלל נשות ואנשי הצוותים
•
קשיים במימוש זכויותיהן של פליטות שכן נקלטות במרכזי אלמ"ב :
לאור סוג האשרה
שבה מחזיקות רוב הפליטות, תוקפה הקצר והבירוקרטיה הכרוכה בחידושה מול רשות
האוכלוסין, העובדות הסוציאליות מדווחות על קשיים שונים במימוש זכויותיהן של
פליטות. קשיים אלו כוללים בין היתר קשיי ם בביצוע ההשמות, במימוש הסל הגמיש
ובהרחקת בן הזוג האלים. המיפוי והטיפול בקשיים השונים דורשים עבודה ממוקדת
,בנושא מול רשות האוכלוסין, שאחראית על אשרותיהן, מול המשטרה וההוצאה לפועל
.ועוד
הוועדה הבין-משרדית למאבק ברצח נשי ם
בשנת2002
עברה החלטת ממשלה להקמת ועדה בין-
משרדית למאבק ברצח נשים שפועלת החל
משנת2004
. על פי החלטת הממשלה הנוגעת בדבר הוסמכה הוועדה לבדוק, להסיק מסקנות בנוגע
להתנהלות משרדי הממשלה בנוגע למקרי הרצח ולהמליץ כיצד ניתן למגר אלימות זו. ואולם נשים
"
חסרות מעמד" ובהן פליטות לא נכללו בנשים שהוועדה הוסמכה לבחון את
מצבן וחרף פניות של
ארגוני חברה אזרחית החלטה זו לא שונתה.
על ממשלת ישראל לפעול להסרת החסמים המונעים מנשים פליטות לקבל את כלל השירותים
הניתנים לנשים נפגעות אלימות במשפחה כדי לאפשר להן ולילדיהן הגנה מרבית ואפשרות
אמיתית לשיקום.
על הממשלה לכלול לאלתר נשים "ח
סרות מעמד" במנדט שניתן לוועדה הבין-
משרדית שעוסקת
.במאבק נגד רצח נשים
.אישה נפגעת אלמ"ב זכאית להגנה ולשיקום ללא קשר למעמד האזרחי שלה
:לפרטים
יאיר חיים לייבל –
מקדם מדיניות וקשרי ממשל, פורום ארגוני
הפליטים,
054-3932087