חומר רקע

2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1793 2020 | ב70 מבקר המדינה | דוח שנתי 1793 מעצרים פליליים בישראל הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט תנאי המעצר בשירות בתי הסוהר התנהלות מייצגי המדינה בערכאות בתיקי מעצרים 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1795 | מעצרים פליליים בישראל מעצרים פליליים בישראל מבוא כללי הזכות לכבוד והזכות לחירות מוכרות כזכויות בסיסיות ובהתאם לכך נקבעו כזכויות יסוד חוקתיות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מעצרו של אדם פוגע פגיעה קשה . חוק סדר 1בחירותו האישית וזאת אף שלא הורשע בדין ועומדת לו חזקת החפות חוק המעצרים), - (להלן1996- מעצרים), התשנ"ו- הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מסמיך את גורמי אכיפת החוק להגביל את חירותו של אדם בדרך של עיכוב או מעצר. נוסף על כך, חוק המעצרים מסדיר את סמכויות משטרת ישראל (להלן גם המשטרה) לגבי אופן ביצוע המעצר ואת הכללים בנוגע למהלך חקירת העצור - ולזכויותיו המשפטיות, ומתווה איזון בין צורכי החקירה הפלילית לבין הזכות . השימוש בסמכויות המעצר הן מהחריפות שבסמכויות 2לחירות אישית של העצור . 3המסורות בידי המשטרה, ואין מנוס מפני שימוש זהיר בהן , היקף המעצרים הפליליים עבר תמורות במהלך שני העשורים 4לפי נתוני המשטרה האחרונים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה במספר המעצרים: מספרם ירד .2018 בשנת53,269- והגיע ל2017- ב60,019- ל2016 בשנת60,844-מ 1 . מצע נורמטיבי: דיני המעצר הפלילי מבחינים בין שני סוגי מעצרים: מעצר הקודם להגשת כתב אישום, ומכונה "מעצר ימים"; ו"מעצר עד תום ההליכים המשפטיים", הנמשך ממועד הגשת כתב האישום ועד תום ההליך המשפטי. על פי חוק המעצרים ופקודות המשטרה, מעצר יכול להתבצע על פי צו שופט או שלא באמצעות צו. שוטר רשאי לעצור אדם במעצר ימים אם קיים "חשד סביר" שעבר עבירה, מתקיימת אחת העילות בחוק המעצרים ואין אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה פחותה. משנעצר אדם, יש להביאו ללא דיחוי הקצין הממונה) - לתחנת המשטרה אל הקצין הממונה על החקירות (להלן מדינת4455/00 ); בש"פ26.6.13 , שטנגר נגד יו"ר הכנסת (פורסם במאגר ממוחשב2442/11 בג"ץ 1 .)22.10.00 , (פורסם במאגר ממוחשב794 )4(ישראל נגד בדווי, נד ). 7.12.05 , (פורסם במאגר ממוחשב446 )3( אלטויל נגד מדינת ישראל, ס8845/04 בש"פ 2 .)28.7.09 , עזבון המנוח אליקשוולי נגד מדינת ישראל (פורסם במאגר ממוחשב5277/08 רע"א 3 , אגף תכנון וארגון של משטרת ישראל (להלן1999 דוח סטטיסטי לסיכום שנת- הפשיעה בישראל 4 , אג"ת2009 ), עמ' י"ט; השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל23.2.00 אג"ת) (פורסם ביום- .28 '), עמ2019 , אג"ת (פורסם במאי2018 ; השנתון הסטטיסטי לשנת43 '). עמ2010 (פורסם במרץ 1796 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת לצורך קבלת החלטה בעניינו. העצור זכאי להתייעץ עם עורך דין פרטי או סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית. ככל שהוחלט על המשך מעצרו, מתאמת המשטרה שב"ס) את מקום הכליאה. העצור מועבר למקום - מול שירות בתי הסוהר (להלן , ולעיתים בידי שוטרי התחנה עצמם. 5זה בידי יחידת נחשון של שב"ס שעות. לאחר מכן יש להביא את 24 סמכות המשטרה לעצור אדם מוגבלת למשך העצור לפני שופט בית משפט השלום, שבסמכותו להורות על המשך המעצר יום בסך הכול. ככל שמתארך 30 יום בכל פעם ועד15 לתקופה שלא תעלה על מעצרו של אדם, הדרישות והתנאים לאישור הארכת מעצרו מחמירים. הליך הדיון בבקשות המעצר הוא הליך רגיש במיוחד שבו חשוד, שחזקת החפות עדיין עומדת לו, נמצא בדיון שבו חומר החקירה אינו חשוף בפניו, ופעמים רבות הדיון בבקשה לשלילת חירותו מסתמך על חומר חסוי. בשלב זה ובטרם החליטו גורמי התביעה (פרקליטות המדינה ומינהל התביעות במשטרה) להגיש כתב אישום, מייצגי המדינה המופיעים לפני בית המשפט הם חוקרים מיחידות החקירה של המשטרה. תפקידם להציג לבית המשפט את העובדות המצדיקות מעצר בצו שיפוטי, או הארכת מעצר, או כל צו שיפוטי אחר הנדרש לצורך החקירה. לקראת הגשת כתב האישום ולאחר שהועבר תיק , רשאי התובע להצהיר על כוונתו להגיש כתב אישום 6החקירה לידי התביעה נגד העצור יחד עם בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים (להלן הצהרת תובע). שלב זה עדיין מצוי בתחום מעצר הימים. את העצור מייצגים - .בבית המשפט עורך דין פרטי או סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית עם הגשת כתב אישום רשאית התביעה לבקש את מעצרו של העצור עד תום מעצר תום הליכים). בית המשפט רשאי לקבל - ההליכים המשפטיים (להלן גם החלטה כי העצור ייעצר עד להחלטה אחרת, בין היתר, לצורך קבלת מסמכים מעצר - נוספים או כדי לגבש עמדה לגבי היתכנות שחרורו לחלופת מעצר (להלן עד החלטה אחרת). לחלופין, בית המשפט רשאי להחליט על מעצרו של עצור עד תום ההליכים המשפטיים. , מערך הליוויים הועבר מהמשטרה לשב"ס, ומאז אחראי2007-על פי החלטת השר לביטחון פנים מ 5 מתקנים משטרתיים, בתי משפט, בתי- שב"ס להסעה, לאבטחה ולליווי של עצורים ליעדים שונים חולים ומרפאות. ראו להלן בפרק בנושא "תנאי המעצר בשרות בתי הסוהר". חטיבת התביעות במשטרת ישראל, או הפרקליטות במשרד המשפטים, על פי חלוקת הסמכויות 6 .1982- לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב60 ביניהן לפי סעיף 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1797 | מעצרים פליליים בישראל בכל החלטה בעניין מעצר, שחרור, המשך מעצר או שחרור בתנאים מגבילים . לעיתים, לאחר שמוגש כתב 7משקלל בית המשפט נתונים רבים ומורכבים אישום מפנה בית המשפט את העצור לשירות המבחן למבוגרים במשרד הרווחה. זאת על מנת שקצין מבחן בתחום המעצרים יבצע הערכת מסוכנות, יבחן חלופות מעצר המותאמות להערכת הסיכון ויבדוק את הנכונות של העצור להשתלב בתוכנית טיפול מתאימה. 2 . הגורמים המעורבים בהליכי המעצר: הגורמים המעורבים בהליכי המעצר הפלילי הם רבים: המשטרה היא הראשונה הבאה במגע עם העצור והיא מחליטה על מעצרו על פי הסמכויות שהוקנו לה בחוק המעצרים ומכוח ייעודה לעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. תחנות המשטרה פרוסות בשבעה מחוזות טריטוריאליים של אח"ם) הוא - , המחולקים למרחבים. האגף לחקירות ולמודיעין (להלן8המשטרה גוף מטה הנושא באחריות להנחיה ולהכוונה של כלל יחידות החקירה והמודיעין . אגף השיטור הוא גוף מטה הנושא 9במשטרה, לפיקוח עליהן ולתיאום פעילותן באחריות לבניין הכוח של מערכי השיטור, ההתנדבות והאבטחה במשטרה בשגרה ובחירום ולהובלת הקשר של המשטרה עם הקהילה. שב"ס הוא ארגון הכליאה הלאומי והוא אחראי, בין היתר, להחזקת אסירים כלואים) ולטיפול בהם בתקופת שהותם במתקני שב"ס מכוח - ועצורים (להלן גם בתי סוהר. אגף האסיר בשב"ס הוא 33 שבהם10הדין. בשב"ס שלושה מחוזות גוף מטה לניהול משאבי הכליאה ומערכות המיון, הסיווג, השיבוץ ותנאי המחיה של האסירים והעצורים. יחידת נחשון היא היחידה המרכזית של שב"ס לליווי כלואים, ומשמשת גם לאבטחה ולהפעלה של אגפי הכליאה בבתי המשפט. המשרד לבט"פ) הוא הגוף המופקד על אכיפת - המשרד לביטחון פנים (להלן החוק ושמירת הסדר ועל הפעילות לשמירה על ביטחון הפנים במדינה, בין היתר באמצעות המשטרה ושב"ס. הנהלת בתי המשפט מסייעת לדרג השיפוטי והמינהלי בבתי המשפט ברחבי הארץ ותומכת בו. בראשה עומד מנהל בתי המשפט, והוא האחראי להעברת הנחיות לנשיאי בתי המשפט בהיבטי ניהול ולמתן שירות יעיל ומקצועי. בבתי .)9.9.03 , (פורסם במאגר ממוחשב753 )6( רפייב נגד מדינת ישראל, לז7686/03 בש"פ 7 מחוז- אלו הם שבעת המחוזות: ירושלים, צפון, חוף, מרכז, תל אביב, דרום ויהודה ושומרון (להלן 8 .)ש"י אגף החקירות והמודיעין מורכב משתי חטיבות, אחת מהן היא חטיבת החקירות. זו כוללת ארבעה 9 .מדורים מקצועיים: חקירות, סיוע חקירתי, נפגעי עבירות פליליות ומידע פלילי .צפון, מרכז ודרום 10 1798 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת מתנהלים הליכים פליליים ובהם11המשפט בששת המחוזות שברחבי הארץ הליכי המעצרים. בדיונים המתקיימים בהליכי המעצרים בבתי המשפט מופיעים מטעם המדינה מייצגי המדינה בערכאות, המשתייכים ליחידות החקירה של המשטרה, למינהל התביעות במשטרה ולפרקליטות המדינה. שני הגופים האחרונים אף מקבלים את ההחלטה אם תוגש לבית המשפט בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים לאחר הגשת כתב האישום. להלן תרשים המפרט את השלבים העיקריים בהליכי המעצרים והגורמים המעורבים בהם: : השלבים העיקריים בהליכי מעצרים והגורמים המעורבים בהם1 תרשים פעולות הביקורת בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול המערכתי של 2019 בחודשים מרץ עד יוני . הביקורת כללה בדיקה של תחומי 12גורמי האכיפה השונים בתחום המעצרים האחריות והפעולה של גורמי האכיפה העוסקים במעצרים וניתוח מאגרי נתונים . הביקורת נעשתה 2018 - 2016 שהתקבלו מהמשטרה על אודות תיקי מעצרים בשנים בגופים וביחידות האלה: המשרד לבט"פ, המשטרה, שב"ס, הנהלת בתי המשפט, מינהל התביעות במשטרה והפרקליטות במשרד המשפטים. במסגרת הביקורת ביקרו נציגי משרד מבקר המדינה במשרדי מחוזות המשטרה, בתחנות משטרה ברחבי . ערים ברחבי הארץ28-ירושלים, תל אביב, מרכז, חיפה, דרום וצפון. בתי משפט השלום פרוסים ב 11 .ככלל, דוח זה אינו עוסק בעצורים קטינים וביטחוניים ובעצורי רשות ניירות ערך 12 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1799 | מעצרים פליליים בישראל . בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר ובמשרד15 ובבתי משפט14, בבתי מעצר13הארץ . 2015- ו2014 ,1995 בנושא פורסמו בשנים16הרווחה. דוחות קודמים התקבלה החלטת ממשלה למנות ועדה ציבורית שתבחן את מדיניות 2018 בדצמבר . עד מועד סיום הביקורת טרם הגישה הוועדה את 17הטיפול במעצרים לצורכי חקירה המלצותיה. כמפורט בהרחבה בפרקי דוח זה, נושא המעצרים נמצא על סדר היום של כל הגורמים המעורבים בו. זאת במיוחד בשל הצורך לאזן בין עקרון השמירה על החוק ואכיפתו לבין זכותו היסודית של הפרט לחירות ולכבוד. עם זאת, מכלול הממצאים המובאים בפרקי דוח זה מצביע על שורה של ליקויים בפעולות שנוקטים הגורמים המעורבים בהליכי המעצר. ליקויים אלו מקשים עליהם להבטיח את זכויותיהם של עצורים כחוק ולהפחית את המשאבים הרבים המושקעים בפעולות שבהליכים אלו. ממצאי דוח זה יוכלו לסייע לגורמי אכיפת החוק ומערכת בתי המשפט להפיק לקחים משמעותיים וליישמם במסגרת התמודדותם עם נושא המעצרים בישראל. .תחנות לב הבירה (ירושלים), השכונות (תל אביב), רמלה, חיפה ובאר שבע 13 .מגן, הדרים, אוהלי קידר וכן מעבר איילון-בתי המעצר קישון, תל אביב, ירושלים, ניצן 14 .בתי משפט השלום בירושלים, בתל אביב, באשקלון ובבאר שבע 15 ), "היבטים2014( ג64 ; דוח שנתי377 '), "מעצרים", עמ1995( 45 דוח שנתי ,מבקר המדינה 16 ,)2015( ג65 ; דוח שנתי442 - 401 'בטיפול המשטרה בקטינים המעורבים לכאורה בפלילים", עמ דוח - (להלן383 - 351 '"העברת הטיפול בבתי המעצר ממשטרת ישראל לשירות בתי הסוהר", עמ המבקר על העברת הטיפול). ) 9.12.18( ", "מינוי ועדה ציבורית לבחינת נושא מעצרים לצורכי חקירה4346 החלטת הממשלה 17 .) וועדת דותן- (להלן 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1801 תקציר | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט שנים5 לא אספה המשטרה נתונים על השימוש בסמכות קצין ממונה לשחרור בתנאים בתחנת המשטרה ולכן אין תמונה מלאה בנושא 21 עצורים בממוצע ביום הובאו לפני שופט מעצרים בכל אחד ממחוזות בתי המשפט 2018 בשנת 174,000 -כ מעצרים בוצעו בשנים לפי נתוני 2018-2016 משטרת ישראל ימים7 משך ההחזקה החציוני של עצור ממועד המעצר המוקדם ביותר ועד לסיום המעצר מיליון ש”ח 156 הופקדו במשטרה ובבתי המשפט כערובה לשחרור עצורים ולא הוחזרו עד . מרביתם 2019 אוגוסט בחזקת הנהלת בתי המשפט 66% מהבקשות למינוי סנגור שנבדקו הועברו לסנגוריה הציבורית לאחר שהעצור כבר נחקר 16% מכלל העצורים בשנים שוחררו לפני 2018-2016 שהובאו בפני שופט 35% שיעור הבקשות למעצר עד תום ההליכים המשפטיים מכלל המעצרים שבוצעו 2018 בשנת הזכות לחירות היא זכות יסוד בישראל מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מעצרו של אדם פוגע פגיעה קשה בחירותו האישית. חוק המעצרים מסמיך את גורמי אכיפת החוק להגביל את חירותו של אדם בדרך של עיכוב או מעצר. גורמים רבים מעורבים בהליכי המעצר הפלילי: המשטרה מחליטה על המעצר על פי הסמכויות שהוקנו לה בחוק המעצרים ומכוח ייעודה לעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. בבתי המשפט מתנהלים הליכי המעצר, והנהלת בתי המשפט מסייעת לדרג השיפוטי. נתוני מפתח רקע פעולות הביקורת בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול המערכתי של גורמי האכיפה השונים2019 בחודשים מרץ עד יוני בתחום המעצרים. פרק זה עוסק בהתנהלות המשטרה ומערכת בתי המשפט. פעולות הביקורת כללו ניתוח .2 ובבתי משפט1 וביקורים במחוזות המשטרה, בתחנות משטרה2018 - 2016 מאגרי נתונים של המשטרה לשנים . בתחנות לב הבירה (ירושלים), השכונות (תל אביב), רמלה, חיפה ובאר שבע. 1 .. בתי משפט השלום בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע2 הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט 1802 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת נתוני משטרת ישראל על מספר המעצרים הפליליים, המפורסמים- תיעוד המעצרים והצגתם לציבור 2018 - 2016 בשנתון הסטטיסטי, מציגים תמונה חלקית בלבד של היקף השימוש בסמכות המעצר. בשנים מעצרים. במאות מקרים נמצא תיעוד כפול של המעצר. במקרים רבים דוחות 123,000-הנתונים לא כללו כ מדוחות המעצר השוטר לא פירט 24%-המעצר תיעדו באופן חלקי את הפעולות שנעשו במסגרת המעצר: ב מדוחות המעצר צוין מועד הבאת העצור לתחנת המשטרה. כמו כן, נמצא 57%-את עילת המעצר; רק ב ) לבין מגמת 2017 לעומת שנת5%-הלימה בין מגמת השימוש בסמכות העיכוב (עלייה של כ-כי ישנה אי בהתאמה). 2.5%- ו11% השימוש בסמכות המעצר והיקף תיקי החקירה שטופלו באותה התקופה (ירידה של המשטרה אינה מתעדת באורח מסודר ומקיף את כל הפעולות שהיא - מימוש זכות ההיוועצות בעורך דין חייבת לבצע על מנת להבטיח שהעצור יממש את זכותו להיוועץ עם עורך דין, לרבות נתונים על שעת מהמעצרים שנבדקו טופס הבקשה הוכן ונשלח לאחר שהעצור נחקר, 23%-העברת בקשה למינוי סנגור. ב חרף החלטת הקצין הממונה על שליחתו לפני החקירה. לכן, עולה החשש שבמקרים אלו הופרה זכות ההיוועצות. זה כעשור שבה ומועלית טענה מצד הנהלת בתי המשפט והסנגוריה הציבורית - שחרור עצורים בתנאים שהמשטרה אינה עושה די שימוש בסמכויותיה לשחרר עצורים בתנאים בתחנת המשטרה, אלא מביאה אותם לבית המשפט שלא לצורך. מנגד, המשטרה טוענת כי הדבר נובע מכך שסמכויות הקצין הממונה 30,000- מתוך כ52%-מוגבלות, ויש להרחיב את סמכויותיו. ואולם, המשטרה לא אספה נתונים בנושא. בכ המעצרים שבדק משרד מבקר המדינה, החלטת השחרור של בית המשפט הייתה מצויה בסמכות הקצין הממונה. במערכת בתי המשפט הצטברו לאורך השנים סכומי כסף גבוהים שהופקדו - הפקדת ערובה והחזרתה מיליון 148- היו מופקדים בבתי המשפט כ2019 כערובה לשחרור ממעצר וטרם הושבו לזכאים. באוגוסט מכלל הפיקדונות. כל נתיבי הפעולה שהועלו בהנהלת בתי המשפט 47%- כ- תיקי מעצרים42,855-ש”ח ב כדי לטפל בבעיית החזרת הכספים שהופקדו, לרבות בעיית איתור הזכאים, לא קודמו או לא הושלמו. מיליון ש”ח שהופקדו וטרם הושבו לזכאים. 8-במשטרה הצטברו כ בתי המשפט מגבילים את שעות הגשת בקשות המעצר בבתי משפט השלום לשעות - זמינות בתי המשפט הבוקר המוקדמות בלבד. כמו כן, נוהלי המעצרים במחוזות ברחבי הארץ אינם אחידים. יעדי המפכ”ל דרשו צמצום מקרים שבהם ייעשה שימוש במדדים של מעצר - בקרות בתחום המעצרים עד תום ההליכים או הגשת כתב אישום. ואולם, בשלושה מחוזות נקבעו יעדים שנתיים בתחום המעצרים שאינם עולים בקנה אחד עם יעדי המפכ”ל. כתוצאה מכך, גובר החשש כי עבודת המחוז תוטה לעבר שיטור יתר או שיטור חסר, וכי הטמעת התפיסה הערכית שבמדדי המפכ”ל תיפגע. לא 2013 נושא היוועדות חזותית בדיוני מעצר אינו מקודם במשך שנים, ומאז שנת- היוועדות חזותית הוכרעו המחלוקות בין הגורמים המעורבים ולא קודם הליך של חקיקה בנושא. תמונת המצב העולה מן הביקורת מאז הביקורת הקודמת חלה ירידה במספר העצורים שהולנו בתחנות המשטרה- הלנות עצורים בתחנות .2017 עצורים בשנת3,694- ל2015 עצורים בשנת23,000- מ- ברחבי הארץ 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1803 תקציר | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט על המשטרה לתעד במערכות הממוחשבות את נתוני המעצרים באורח מסודר. תיעוד זה יאפשר לה לערוך בחינה כוללת ומקיפה של השימוש בסמכות המעצר ולפרסם את הנתונים המלאים לציבור. עליה להקפיד שהכנת הדוחות תיעשה באמצעות המערכות הממוחשבות ובאופן מקוון. על המשטרה לוודא כי החוקרים והקצינים הממונים מתעדים באופן מסודר את כל השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות, כדי לאפשר פיקוח ובקרה ברמה הארצית ובדיקת טענות בתיק ספציפי לגופן. זאת גם כאשר העצור נחקר על ידי חוקר בטרם יובא לפני קצין ממונה. על המשטרה לאסוף נתונים בנוגע לשימוש בחלופות מעצר משלב החלטת הקצין הממונה, דרך הגשת בקשה במזכירות בית המשפט ועד לתנאים שנקבעו בבית המשפט. מוצע כי המפכ”ל יוודא שמספר הבקרות גדל, וכי התמריץ של תחנת המשטרה לעמוד בחובותיה על פי דין יגבר. לשם כך מוצע שפעילות הבקרה והביקורת הנערכת באח”ם, במחוזות, במרחבים ובתחנות תובא לפני הפיקוד הבכיר במשטרה על מנת שיוכל לאמוד את טיבה ואת תדירותה. על הנהלת בתי המשפט לבחון את הטענות המועלות בקשר למועדי הגשת בקשות במזכירויות בתי המשפט והשפעתם, הלכה למעשה, על פעולותיהם של כל גורמי אכיפת החוק המעורבים. מוצע להנהלת בתי המשפט לשקול פעולות נוספות על אלו שביצעה - אשר להחזרת כספי פיקדונות עד כה שיסייעו בקידום הפתרון לבעיה. בהן, השקת השירות באתר אינטרנט ופרסום השירות לציבור; השקת טופס מקוון להזנת פרטי התקשרות ותשלום; קבלת הכספים באמצעות בנק הדואר במזומן ולא רק באמצעות העברה בנקאית; בחינת סיוע אפשרי לאיתור פרטי התקשרות מעודכנים מגורמים אחרים. על משרד המשפטים לשקול לקדם את הסדרת ההיוועדות החזותית בחקיקה, ובמסגרתה לדון ולהכריע במחלוקות שהועלו לאורך השנים. עיקרי המלצות הביקורת הטיפול בתחום המעצרים מחייב איזון בין צורכי החקירה הפלילית לבין הזכות לחירות אישית של העצור היעדר הקפדה על - וחזקת החפות העומדת לו. נמצאו ליקויים בפעילות משטרת ישראל בתחום המעצרים שימוש מספק בפיקוח ובבקרה -זכויות עצורים, כדוגמת מימוש זכות ההיוועצות, תיעוד חסר של פעולותיה ואי המקצועית בתחום המעצרים. כמו כן, נמצא כי הנהלת בתי המשפט מגבילה את זמינותה למשטרה וטרם מצאה פתרון להחזרת כספי פיקדונות לזכאים. חרף העובדה שהמשטרה היא גורם אחראי מרכזי בתחום אין בידיה נתונים מלאים על הפעולות שהיא מבצעת ועל מיצוי - משלב המעצר ועד להחלטת השחרור- זה זכויותיהם של עצורים. סיכום 1804 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת השינויים בהיקף המעצרים הפליליים בשלושת העשורים האחרונים, לפי סוג המעצר 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1805 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט מבוא דוח זה עוסק בשלושה נדבכים, המקיפים את תחומי האחריות והפעולה של גורמי האכיפה העוסקים במעצרים. פרק זה של הדוח עוסק בביקורת שנערכה במשטרה ובהנהלת בתי המשפט ובמסגרתה נבדקו הנושאים האלה: מעצר חשודים על ידי המשטרה, מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה, שחרור עצורים בתנאים, פעולות המשטרה לפיקוח ולבקרה בתחום המעצרים ודיוני מעצר בבתי המשפט. ניתוח נתוני המשטרה בנושא המעצרים הנתונים על היקף המעצרים משקפים, בין היתר, את מידת השימוש שעושים גורמי המשטרה בסמכות המעצר המוקנית להם. משטרת ישראל העבירה למשרד מבקר , וכן מאגרי 18המדינה את השנתונים הסטטיסטיים שפרסמה בשנים האחרונות הנוגעים לשימוש בסמכות המעצרים: מאגרי נתוני 2018 - 2016 נתונים מהשנים דוחות עיכוב, - נתוני מעצרים), מאגרי דוחות- המעצרים של המשטרה (להלן ונתוני ההחלטות שקיבלו המשטרה ובתי - דוחות מעצר שוטר, דוחות קצין ממונה . 19) מאגר החלטות- המשפט בהליכים שבהם התקיים מעצר (להלן על מנת להציג תמונה מלאה של נתוני המשטרה יש להביא בחשבון שני היבטים נוספים מלבד היקף המעצרים: מספר העצורים ומספר תיקי החקירה שבמסגרתם . בלוח להלן מוצגים נתונים אלה לשנים20 מספרים אלו אינם חופפים- נעצרו .2018 - 2016 ) שלBI( השנתונים הסטטיסטיים מתבססים על מאגר נתוני המעצרים שבמערכת הבינה העסקית 18 מחלקת אסטרטגיה) שבאג"ת. מערכת זו- מדור מחקר וסטטיסטיקה במחלקת אסטרטגיה (להלן שואבת נתונים ממערכות שונות במשטרת ישראל. מדובר בשלושה מאגרי מידע נפרדים שהועברו מאגף הטכנולוגיה והמחשוב (לשעבר מינהל 19 . אטו"ב) במשטרת ישראל- טכנולוגיות; להלן ישנן נסיבות משפיעות על הספירה: עצור יכול להיעצר יותר מפעם אחת במהלך תקופה נמדדת 20 בשל ביצוע עבירות חוזרות; עצור יכול להיעצר יותר מפעם אחת באותו תיק חקירה; עצור יכול להיעצר פעם אחת בגין כמה תיקי חקירה נפרדים. 1806 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת 2018 - 2016 ,: היקף המעצרים הפליליים, תיקי החקירה והעצורים1 לוח 2016 2017 2018 מעצרים60,848 60,072 53,253 21)1( תיקי חקירה46,346 45,343 41,337 22)2( תיקי חקירה68,014 66,744 61,982 עצורים49,787 49,044 43,325 .על פי נתוני המעצרים ומאגר ההחלטות, בעיבוד משרד מבקר המדינה מן הלוח עולה שבשנים האחרונות חלה ירידה במספר העצורים והמעצרים. ירידה מקבילה התרחשה במספר תיקי החקירה שנפתחו בגין העבירות המיוחסות לעצורים. להלן תרשים המציג את נתוני משטרת ישראל, כפי שפורסמו בשנתונים הסטטיסטיים, על אודות היקף המעצרים הפליליים בשלושת העשורים האחרונים ימים או עד תום - (שלוש שנים רצופות מכל עשור) בחלוקה לפי סוג המעצר ; קרי, האם התבקש מעצר עד תום ההליכים המשפטיים, או שהמעצר 23ההליכים הסתיים בטרם הוגש כתב אישום. .לפי נתוני המעצרים של המשטרה 21 .לפי מאגר ההחלטות של המשטרה 22 מעצר עד החלטה- בתרשים זה ההגדרה של מעצר עד תום ההליכים כוללת שני שלבים דיוניים 23 שכן בבסיסם בקשה של התביעה למעצר עד תום ההליכים- אחרת ומעצר עד תום ההליכים המשפטיים. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1807 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט : השינויים בהיקף המעצרים הפליליים בשלושת העשורים2 תרשים האחרונים, לפי סוג המעצר .על פי השנתונים הסטטיסטיים של משטרת שראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה התרשים מראה עלייה משמעותית בשיעור המעצרים שבהם התבקש מעצר עד תום , בשנת 11% עמד שיעור זה על1996 ההליכים בעניינו של העצור. כך למשל, בשנת . 35% על2018 ובשנת33% על2016 , בשנת25% על2006 בפועל, מספר העצורים המובאים לדיון בבית המשפט משלים את התמונה בעניין היקף המעצרים, שהרי סוג המעצר אינו מלמד האם העצור הובא לדיון בבית המשפט , ומתוכם 2018 - 2016 או לא. בתרשים להלן יוצגו מספר המעצרים הכולל בשנים מספר המעצרים שבהם העצורים הובאו לדיון בעניינם בבית המשפט, בחלוקה לפי .24 בקשת מעצר ימים או עד תום ההליכים- סוג הדיון המשפטי שנערך קביעת סוג הדיון המשפטי נעשתה לפי בדיקת סוג המעצר האחרון שהוזן ביחס לעצור. אם לא הוזן 24 .סוג המעצר בהחלטה האחרונה, נבדקה ההחלטה שלפני האחרונה 1808 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת 2018 - 2016 ,: מספר המעצרים, לפי השלב הדיוני שאליו הגיע העצור3 תרשים .על פי נתוני המעצרים ומאגר ההחלטות של משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה ) לא הובא 16%( מהם28,610-מן התרשים ניתן ללמוד כי מתוך כלל המעצרים, ב העצור לבית המשפט להארכת מעצרו, ומעצרו הסתיים בתחנת המשטרה. מתוך הוגשה בקשה 40%- המעצרים שבהם הובאו העצורים לפני בית המשפט, בכ145,563 .למעצר עד תום ההליכים משרד מבקר המדינה ערך בדיקה בנוגע לאופן סיום מעצרם הפלילי של העצורים על . בחינה זו אינה כוללת את שאלת הגשת כתב 25פי שלב המעצר האחרון שהגיעו אליו האישום נגד העצור או גזירת דינו. הלוח להלן מקבץ את היקף המעצרים בשלוש השנים האחרונות ואופן סיום המעצר של העצור בכל שלב: ההחלטה האחרונה שהתקבלה בשאלת המעצר, וזאת בלי להביא בחשבון את מספר התיקים 25 שבגינם נעצר העצור. בשל מגבלות במאגרי הנתונים לא ניתן היה לבחון את השינויים בהחלטות המעצר בשלבים השונים בהליך, אלא את שתי ההחלטות האחרונות בעניינו של העצור. משתי ההחלטות האחרונות מתקבל מידע אודות סיבת השחרור והגורם המשחרר ואלו משלימות האחת את השנייה. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1809 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט 2018 - 2016 ,: היקף המעצרים, לפי סוג המעצר ואופן סיום המעצר הפלילי2 לוח סוג המעצר אופן סיום המעצר הפלילי2016 2017 2018 -תלת שנתי עצורי ימים26הועבר לגורמי חוץ1,197 1,199 844 3,240 27נשפט129 107 71 307 שוחרר בהחלטת בית משפט 22,017 22,100 20,393 64,510 שוחרר ללא תיעוד הגורם המשחרר 210 188 181 579 שוחרר על ידי קצין ממונה16,986 15,890 13,015 45,891 סה"כ40,539 39,484 34,504 114,527 החלטה אחרת ומעצר עד תום ההליכים המשפטיים הועבר לגורמי חוץ403 293 158 854 נשפט11,229 11,582 9,115 31,926 שוחרר בהחלטת בית משפט 7,245 7,108 6,502 20,855 שוחרר ללא תיעוד הגורם המשחרר 1,358 1,535 2,919 5,812 שוחרר על ידי קצין ממונה29 27 15 71 כתב האישום בוטל45 43 40 128 סה"כ20,309 20,588 18,749 59,646 סה"כ מעצרים60,848 60,072 53,253 174,173 .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה מן הלוח עולה כי שיעור השחרורים בהחלטת בית המשפט בשלב מעצר הימים שהוא שנתי, ואילו שיעור השחרורים בהחלטת בית המשפט בשלב שבו - בממוצע תלת56% .שנתי- בממוצע תלת35% ביקשה התביעה מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הוא עוד עולה כי ישנם עצורים שמועברים לטיפול גורמי חוץ, קרי, נמצאה עילת מעצר מי שבדיוני המעצרים נמצא כי קיימת עילה נוספת מנהלית להחזיקו- הועבר לגורמי חוץ 26 במשמורת ולכן מעצרו הסתיים. ניתן להעביר עצור לגורמי צה"ל, למעצר מינהלי, לביצוע צו גירוש וכיוצא באלו. מי שבדיוני מעצרים הגיע להסדר טיעון שהוגש לבית המשפט, וחלף המשך הדיון בשאלת - נשפט 27 מעצרו נגזר דינו. לעומת זאת, אם עצור שוחרר ממעצר ורק לאחר שחרורו נגזר עליו גזר דין הכולל מאסר בפועל (מאסר נדחה), סיום המעצר נקבע על פי החלטת סיום המעצר, ההחלטה שלפני האחרונה, ולא לפי גזר הדין, שהוא ההחלטה האחרונה בעניינו. 1810 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת חלף עילת המעצר הפלילית. מספר עצורים אלו אינו גדול, ולרוב- מינהלית- נוספת מסתיימים מעצריהם כבר בשלב המוקדם של מעצר הימים. חלה ירידה בשיעור מעצרי הימים שבהם העצורים 2018 - 2016 בשנים בשנת 38%- ל2016 בשנת42%-משוחררים על ידי קצין ממונה (מ 54%-), וחלה עלייה בשיעור השחרור על ידי בית המשפט (מ2018 .)2018 בשנת59%- ל2016 בשנת בשיעור קבלת 2018 - 2016 להלן תרשים המפרט את שינוי המגמה בין השנים ההחלטות על ידי קצין ממונה ובית המשפט מתוך סך כל מעצרי הימים. : שיעור קבלת החלטות שחרור על ידי קצין ממונה 4 תרשים 2018 - 2016 ,ועל ידי בית המשפט מתוך כלל מעצרי הימים .על פי נתוני המעצרים ומאגר ההחלטות של משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1811 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט להלן תרשים המציג פילוח של היקף המעצרים לפי אופן סיום המעצר בלבד, ללא תלות בשלב הדיוני שבו הסתיים המעצר. (באחוזים)2018 - 2016 ,: היקף המעצרים, לפי אופן סיום המעצר5 תרשים .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה התרשים מראה ירידה קלה בשיעור השחרורים על ידי קצין ממונה ועלייה קלה בשיעור השחרורים שביצע בית המשפט. ואולם, בשים לב לשיעור השחרורים שלא תועדה בהם זהות הגורם המשחרר, לא ניתן לקבוע בוודאות מהי 2018-ב המגמה באופן סיום המעצר על פי זהות הגורם המשחרר. העבירה המיוחסת לעצור במסגרת הבדיקה נבחנו כל המעצרים שהתבצעו בתקופה הנבדקת. ואולם, יש להבחין על פי דיני המעצרים בין קבוצת הכלל, המקיפה עצורים בגירים שאינם מעורבים בעבירות ביטחון, לבין הקבוצה המוחרגת מן הכלל, קטינים או מי שנחשדים בעבירות ביטחון. החריגה מן הכלל נוגעת, בין היתר, למשך ההחזקה מהעצורים הם 65%-, כ2018 2016- מעצרים שבוצעו בשנים174,173 במעצר. מתוך מעצרים בשלוש שנים אלו נעצרו ישראלים בגירים 106,000-ישראלים בגירים. בכ מעצרים נוספים נעצרו ישראלים בגירים 8,000-בעבירות שאינן עבירות ביטחון, ובכ בגין עבירות ביטחון. משרד מבקר המדינה מיין את כלל המעצרים של ישראלים בגירים לפי העבירה החמורה ביותר המיוחסת לעצור. קביעת העבירה החמורה ביותר נעשתה לפי טבלת מפתח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המסווגת את המעצרים לפי קבוצות , ועד העבירה הקלה 1 מהעבירה החמורה ביותר, המיוצגת בסולם בדרגה- העבירות . 9 ביותר, המיוצגת בדרגה 1812 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת לפי2018 עד2016 להלן לוח המציג את המעצרים של ישראלים בגירים בשנים שכיחות העבירה החמורה ביותר שבה נחשד העצור, לרבות עבירות ביטחון, דרגת חומרת העבירה ובפילוח לפי שלב הדיון האחרון שאליו הוא הגיע (באחוזים). : מעצר של ישראלים בגירים לפי השכיחות של העבירה החמורה ביותר 3 לוח 2018 - 2016 ,המיוחסת לעצור דרגת חומרה העבירה החמורה ביותר במעצר מעצר ימים מעצר עד החלטה אחרת מעצר עד תום ההליכים שכיחות העבירה 2עבירות סדר ציבורי77% 8% 15% 63,235 4עבירות נגד גוף האדם76% 7% 17% 14,466 7עבירות רכוש75% 7% 18% 14,257 6עבירות מוסר64% 9% 27% 10,683 1עבירות ביטחון78% 6% 16% 8,064 5עבירות מין68% 11% 21% 2,139 8עבירות מרמה80% 8% 12% 817 3עבירות כנגד חיי אדם70% 8% 22% 465 9עבירות אחרות82% 7% 12% 168  סה"כ75% 8% 17% 114,294 .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה מן הלוח ניתן לראות שהעבירה השכיחה ביותר המביאה למעצר (לפי העבירה החמורה ביותר בתיק) היא עבירה מקבוצת עבירות סדר ציבורי. כמו כן, אין מתאם כלשהו בין דרגת העבירה החמורה ביותר בתיק לבין שכיחותה במעצרים. עוד עולה או עבירה 28כי במעצרים שבהם העבירה החמורה ביותר היא עבירת מין, עבירת מוסר כנגד חיי אדם, שיעור הגשת הבקשות למעצר עד תום ההליכים המשפטיים גבוה יותר משאר קבוצות העבירות. מצד שני, בקבוצת עבירות אחרות ובקבוצת עבירות מרמה שיעור הגשת בקשות מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הוא הנמוך ביותר. .עבירות מתחומי סרסרות, זנות או סמים 28 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1813 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט מועד המעצר ומשך החזקת העצור 1 . משרד מבקר המדינה ניתח את שעת המעצר המוקדמת ביותר מתוך כלל . מבחינה זו, בכל שעה ביממה מתבצעים בממוצע 2018 - 2016 המעצרים בשנים מעצרים בכל הארץ. משרד מבקר המדינה בחן עוד את ממוצע המעצרים 6.62-כ לשעה בפילוח לפי פרקי זמן לאורך היממה. הפילוח נעשה בהתאם למגבלות . להלן תרשים המפרט 29החלות על טיפולם של הגורמים המעורבים במעצרים את מספר המעצרים הממוצע לשעה בפילוח לפי חלקי היממה ובהשוואה למספר המעצרים הממוצע לשעה בכל היממה: : מספר המעצרים הממוצע לשעה, לפי חלקי היממה ובהשוואה 6 תרשים 2018 - 2016 ,למספר המעצרים הממוצע לשעה בכל היממה .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה המשטרה רשאית לבקש שייאספו עצורים3:00 עד השעה- )9:00 - 3:00( לפנות בוקר עד בוקר 29 .מתחנות המשטרה, ובזמן הזה מתקיים סבב בוקר (סבב א') לאיסוף העצורים על ידי יחידת נחשון לערך ניתן להגיש בקשות להוצאת צווי מעצר במזכירויות בתי המשפט; 6:30 במקביל, החל בשעה בשעות אלו מתקיים סבב איסוף צוהריים (סבב ב') לאיסוף - )15:00 - 9:00( בוקר עד צוהריים המשטרה רשאית לבקש שייאספו 15:00 עצורים מתחנות המשטרה ובתי המשפט. עד השעה עצורים מתחנות המשטרה בסבב הערב (סבב ג'). אין קבלת קהל במזכירויות בתי המשפט, והגשת בקשות להוצאת צווי מעצר נעשית כפעולה חריגה. בזמן הזה מתקיימים דיוני המעצרים בבתי בשעות אלו מתקיים סבב איסוף ערב (סבב ג'). עד - )23:30 - 15:00( המשפט; צוהריים עד לילה המשטרה רשאית לבקש שייאספו עצורים מתחנות המשטרה בסבב ערב נוסף וחריג 23:30 השעה (סבב ג' השני). בשעות אלו אין קבלת קהל במזכירויות בתי המשפט, ודיוני המעצרים עומדים בשעות אלו מתקיים סבב איסוף נוסף וחריג - )3:00 - 23:30( לקראת סיום; לילה עד לפנות בוקר כאמור המשטרה רשאית לבקש שייאספו עצורים מתחנות המשטרה 3:00 (סבב ג' השני). עד השעה בסבב בוקר (סבב א'). 1814 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת מן התרשים עולה כי משעות הבוקר ועד לשעות הלילה ממוצע מספר המעצרים לשעה גבוה יותר מממוצע מספר המעצרים בשעות הלילה ועד הבוקר. עם זאת, השונות אינה כה משמעותית, בפרט בכל הנוגע למעצרים בשעות הלילה עד לפנות בוקר. , כי שימוש 2020 המשטרה מסרה בתגובתה למשרד מבקר המדינה מינואר בסמכות המעצר נערך באופן מקצועי במהלך כל שעות היממה. לעמדת המשטרה, הגורמים המשלימים את הטיפול בסמכות המעצר, ובהם מזכירויות בתי המשפט ויחידת נחשון, חייבים להתאים את עצמם לשעות המעצר על מנת שניתן יהיה לנצל אותן ביעילות, דהיינו לביצוע פעולות החקירה הנדרשות ולא לפעולות מנהלתיות וטכניות. לטענת המשטרה הדבר אף יביא לצמצום שעות המעצר לצורכי חקירה למינימום ההכרחי. 3 . בחן משרד מבקר המדינה מעצרים2018 - 2016 מתוך כלל המעצרים בשנים שבהם נמצאו במערכת הממוחשבת כל המסמכים הרלוונטיים לבחינת הימשכות . מהנתונים עולה שמשך הזמן החציוני של החזקת עצור 30המעצר ושלביו 174-במעצר, ממועד מעצרו המוקדם ביותר ועד למועד סיום המעצר, הוא כ שעות (כשבעה ימים). משך הזמן החציוני של החזקת עצור ישראלי בגיר שעות (כשמונה ימים). 193-בעבירות שאינן עבירות ביטחון הוא כ מטבע הדברים, ישנם פערים במשך ההחזקה החציוני של עצורים שמעצרם הסתיים בשלב מעצר הימים לעומת עצורים שמעצרם הסתיים לאחר שהוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים: משך הזמן החציוני של החזקת עצור שמעצרו שעות (כארבעה ימים); משך הזמן 105 הסתיים בשלב מעצר הימים הוא החציוני של החזקת עצור שמעצרו הסתיים לאחר שנעצר עד להחלטה אחרת יום); משך הזמן החציוני של החזקת עצור אשר מעצרו 20- שעות (כ481 הוא יום). בלוח 68- שעות (כ1,638 הסתיים בשלב המעצר עד תום ההליכים הוא להלן פירוט אומדן משכי ההחזקה החציונים (בשעות) בהתאם לעבירה החמורה ביותר המיוחסת לעצור: . אלף מעצרים שונים, שהיה לגביהם די מידע במערכות הממוחשבות30-בכל שלב בבחינה נבדקו כ 30 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1815 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט : אומדן משכי ההחזקה החציוניים (בשעות), לפי שכיחות העבירה4 לוח 2018 - 2016 החמורה ביותר ודרגת החומרה דרגת חומרה הפרשי זמן (בשעות) העבירה החמורה ביותר במעצר ממועד האירוע למועד המעצר ממועד המעצר למועד ההבאה לתחנה ממועד ההבאה לתחנה למועד החקירה ממועד ההבאה לתחנה למועד ההבאה בפני קצין ממונה ממועד המעצר למועד השחרור 2עבירות סדר ציבורי7 0.5 2.75 3 192 4עבירות נגד גוף האדם5 0.3 2.5 2.75 239 7עבירות רכוש43 0.5 2.75 3 140 6עבירות מוסר3 0.6 3.5 3.75 208 1עבירות ביטחון33 0.5 2.75 3 209 5עבירות מין132 0.5 2.25 3 398 8עבירות מרמה943 0.75 3.25 4 314 3עבירות כנגד חיי אדם14 0.5 3.75 4 273 9עבירות אחרות215 0.5 2.25 2.5 111  כל המעצרים8 0.5 2.75 3 174 .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה ניתן ללמוד מן הלוח כי כשהעבירה החמורה ביותר המיוחסת לעצור היא עבירת מין משך המעצר החציוני, ממועד המעצר למועד יום). 16- שעות (כלומר כ400-השחרור, הוא הארוך ביותר: כ מסתמן כי אין הלימה בין חומרת העבירה המיוחסת לעצור לבין משך החזקתו החציוני של העצור במעצר. עוד ניתן להיווכח כי כאשר העבירה החמורה ביותר היא מקבוצת עבירות מוסר, עבירות סדר ציבורי ועבירות כנגד גוף האדם, זמן התגובה המביא להחלטת מעצר ממועד האירוע הוא הקצר ביותר. יתרה מכך, כאשר העבירה החמורה ביותר היא מקבוצת עבירות מרמה, עבירות מוסר ועבירות כנגד חיי אדם, משך 1816 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת הזמן החציוני ממועד הבאת העצור לתחנה ועד שהוא מוכנס לחקירה או מובא לפני קצין ממונה הוא הארוך ביותר. המשטרה ציינה בתשובתה כי הפער בין קבוצות העבירות השונות נובע ממאפייני העבירות, זמן הדיווח עליהן, מועד גילוי העבירה, מורכבות החקירה, האפשרות לאתר ראיות רלוונטיות, הימשכות פעולות החקירה ועוד. על המשטרה לבדוק מהן הסיבות לשוני במשך החזקתם החציוני של עצורים בגין עבירות שונות, האם שונות זו מוצדקת וכיצד ניתן לצמצמה. הפעלת סמכות המעצר שימוש שוטר בסמכות המעצר סמכות העיכוב על פי חוק המעצרים, שוטר רשאי לעכב אדם שיש חשד כי עבר עבירה או עומד לעבור עבירה כדי לברר את זהותו או לחקור אותו. אם קיים חשד לביצוע עבירה שוטר אף רשאי לעכב עדים כדי שימסרו ידיעות בעניין. משך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות. כדי לצמצם את השימוש בסמכות המעצר, על שוטר להעדיף את השימוש בסמכות העיכוב, שמטבעו חמור פחות. עם תום העיכוב על השוטר לערוך דוח שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב. להלן תרשים המציג את היקף השימוש בסמכות העיכוב בחלוקה למספר דוחות העיכוב שהוכנו ומספר המעוכבים, 2018 - 2016 בשנים בהשוואה להיקף השימוש בסמכות המעצר: 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1817 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט 2018 - 2016 ,: היקף השימוש בסמכות העיכוב בהשוואה לסמכות המעצר7 תרשים .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה 1 . בהיקף העיכובים ובמספר5%- חלה עלייה של כ2018 מן התרשים עולה שבשנת . המשטרה פרסמה בנוגע לאותה תקופה כי היקף 2017 המעוכבים לעומת שנת , וכי מספר תיקי החקירה ירד אף הוא בשיעור 11%-המעצרים ירד בשיעור של כ . דהיינו, לפי נתוני המשטרה היקף העבירות שבהן טיפלה מצוי 2.5%31 של במגמת ירידה. הלימה בין מגמת השימוש בסמכות העיכוב לבין -נמצא כי ישנה אי מגמת השימוש בסמכות המעצר והיקף תיקי החקירה שטופלו באותה התקופה. משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי מפקדיהם של השוטרים עורכים הליכי בקרה ומעבירים משוב לשוטרים על מנת לוודא כי הם מפעילים נכונה את סמכויות העיכוב והמעצר. עוד נמסר כי קיים קושי לבחון את ההלימה בין נתוני השימוש בסמכות המעצר לבין השימוש בסמכות העיכוב, משום שנתונים אלו מצויים מדור מחקר ואסטרטגיה, אג"ת, השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת- משטרת ישראל 31 .)2019 (פורסם במאי2018 1818 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת במערכות ממוחשבות שונות. משכך, קיים קושי לדעת אם נעשה שימוש בסמכויות השונות באותו מקרה ולהצביע על קשר סיבתי בין העלייה בכמות העיכובים לעומת הירידה בכמות המעצרים. על המשטרה לבחון את הפערים בשימוש בסמכות העיכוב לעומת המעצר ואת הסיבות לכך. 2 . מתוך נתוני המעצרים עלה כי במרבית המעצרים לא נמצא תיעוד להעדפת 50,000- בכ- השימוש בסמכות העיכוב בטרם נעשה שימוש בסמכות המעצר , 32) נמצא שהוצא דוח עיכוב לפני שהתקבלה החלטה לעצור אדם28%( מעצרים ) לא נמצאו מסמכים המעידים 72%( המעצרים הנותרים125,000-ואילו בכ שנעשה שימוש בסמכות העיכוב לפני שנעצר החשוד והובא לתחנת המשטרה. ייתכן שהדבר אינו מעיד על כך שלא נעשה שימוש בסמכות העיכוב, אבל שיעור השימוש הנמוך בסמכות זו לפני שבוצע מעצר דורש בדיקה. משטרת ישראל מסרה כי דוחות עיכוב ומעצר נרשמים על ידי שוטרי הסיור והבילוש. לשוטרי הסיור ישנה מערכת ממוחשבת המאפשרת את מילוי הדוחות באופן מקוון. לעיתים כשלא מתאפשר למלא דוח באופן מקוון, חלק מהדוחות נרשם ידנית. הדוח הידני נסרק למערכת אך לא לפי הפרמטרים שבטופס המקוון. כמו כן, בשונה משוטרי הסיור, למערך הבילוש אין מערכת ממוחשבת המאפשרת מילוי דוחות באופן מקוון. על כן, אח"ם מובילה פרויקט להקמת מערכת ממוחשבת עבור מערך הבילוש. הקמה זו דורשת פיתוח, יצירת ממשקים והקצאת משאבים רבים וזוכה לתעדוף ארגוני. עיכוב שאינו מתועד מונע מהמשטרה את האפשרות לוודא, ברמה הארצית ובתיק הספציפי, שהיא עושה שימוש מידתי וראוי בסמכויותיה כלומר, ששוטרים אכן מעדיפים להשתמש בסמכות העיכוב על פני - .סמכות המעצר ומונעים בכך פגיעה יתרה בחשודים על המשטרה להחזיק בנתונים מלאים על השימוש בסמכות העיכוב וכן לתעד במערכות הממוחשבות את השימוש בסמכות זאת, לרבות תיעוד ערכי של המקרים. ככלל, על השוטרים להכין את -שמאפשר זיהוי חד זאת על בסיס התאמה בין מועד העיכוב ומספר תעודת הזהות של המעוכב במאגר דוחות העיכוב 32 .לבין מועד המעצר ומספר תעודת הזהות של העצור בנתוני מאגר המעצרים 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1819 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט הדוח באופן מקוון באמצעות המערכות הממוחשבות. אם הם הכינו את הדוח ידנית, עליהם להזינו במערכת הממוחשבת לאחר מעשה, בהתאם לפרמטרים המופיעים בו, על מנת לאפשר את איתורם וניתוחם של הנתונים. העדפת הוצאת צו שיפוטי חוק המעצרים קובע עדיפות למעצר בצו של שופט, דהיינו, על המשטרה לחתור למצב שבו ההחלטה הראשונית לעצור אדם תינתן על ידי שופט ולא על ידי שוטר. מבדיקת משרד מבקר המדינה את נתוני המעצרים עולה כי למרות העדיפות שניתנה בחוק למעצר בצו של שופט, שיעור המעצרים . כמו כן, במהלך השנים האחרונות לא חל 5% שמקורם בצו שיפוטי הוא שינוי משמעותי בשיעור זה. בדיקת משרד מבקר המדינה מעלה שונות ברורה בהיקף השימוש בצו מעצר שיפוטי בהתאם לקבוצת העבירה החמורה ביותר במעצר. להלן לוח המציג את היקף השימוש בצו שיפוטי בחלוקה לקבוצת העבירה החמורה ביותר במעצרים של ישראלים בגירים .2018 - 2016 בשנים : השימוש בצו מעצר שיפוטי, לפי שכיחות העבירה החמורה ביותר 5 לוח (באחוזים ובמספרים)2018 - 2016 ודרגת החומרה דרגת חומרה העבירה החמורה ביותר במעצר שיעור השימוש בצו מעצר שיפוטי שכיחות העבירה 2עבירות סדר ציבורי5% 63,235 4 עבירות כנגד גוף האדם 3% 14,466 7עבירות רכוש5% 14,257 6עבירות מוסר5% 10,683 1עבירות ביטחון13% 8,064 1820 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת דרגת חומרה העבירה החמורה ביותר במעצר שיעור השימוש בצו מעצר שיפוטי שכיחות העבירה 5עבירות מין6% 2,139 8עבירות מרמה18% 817 3עבירות כנגד חיי אדם8% 465 9עבירות אחרות11% 168  סה"כ5% 114,294 .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה מן הלוח עולה כי כשהעבירה החמורה ביותר של העצור היא עבירת מרמה או ביטחון, אזי שיעור השימוש בצו מעצר שיפוטי טרם ביצוע המעצר עולה במידה ניכרת לעומת יתר קבוצות העבירה. לעמדת המשטרה, השימוש בצו מעצר שיפוטי בטרם מעצר תלוי בסוג האירוע נשוא המעצר ובנסיבותיו. רוב המעצרים שמבצעת המשטרה הם מעצרי תגובה, ולא ניתן להקדים בהם הוצאת צו בבית המשפט. למשל, עבירה שנעברה זה מקרוב, המחייבת שימוש בסמכות השוטר, או אירוע שבו עוכב אדם ולאחר העיכוב נמצא כי יש לעצור אותו; זאת לעומת פעילות יזומה של המשטרה המאפשרת להוציא צו מעצר שיפוטי. תיעוד המעצר ככלל, מעצרו של אדם מבוצע על ידי שוטר בשטח. בכל הפעלה של סמכות המעצר דוח מעצר שוטר). זוהי - על השוטר להכין דוח מעצר החתום על ידו (להלן האסמכתה הראשונית להחזקתו של עצור במעצר. על מנת לבחון את המשך החזקת העצור במעצר, על השוטר להביאו בפני קצין ממונה. עם הבאתו של העצור לפני קצין ממונה ואם החליט קצין זה על המשך מעצרו, ימלא הקצין אסמכתה לכליאה דוח קצין ממונה). - (להלן משטרת ישראל עורכת מדי שנה שנתון סטטיסטי המתפרסם בציבור ומכיל נתונים השנתון - על עבודת המשטרה בתחומים שונים, ובהם תחום המעצרים (להלן הסטטיסטי של המשטרה). איסוף הנתונים ועריכת השנתונים מבוסס על המערכות הממוחשבות שברשותה. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1821 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט נתוני המעצרים בשנתון הסטטיסטי של המשטרה נמדדים על בסיס ספירת התיקים . נוסף על כך, המשטרה מחזיקה במאגרי מידע של דוחות 33הפליליים מסוג פ"א וט"מ מעצר שוטר ודוחות קצין ממונה (מאגרי דוחות המעצר). פערים בין נתוני המעצרים לדוחות המעצר: מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי נתוני המעצרים בשנתון הסטטיסטי של המשטרה מציגים תמונה חלקית של היקף השימוש בסמכות המעצר על ידי המשטרה. הצגה חלקית זו נובעת מכמה טעמים, כמפורט להלן: מתוך נתוני המעצרים, מאגר דוחות 2018 - 2016 להלן לוח המציג נתונים מהשנים מעצר שוטר ומאגר דוחות קצין ממונה, בחלוקה למספר המעצרים ולמספר העצורים כלפיהם הוצאו דוחות מעצר אלו. : מספר המעצרים והעצורים במאגרי דוחות המעצר בהשוואה למספר 6 לוח 2018 - 2016 ,המעצרים והעצורים לפי נתוני המעצרים 2016 2017 2018סה"כ נתוני המעצרים מספר המעצרים60,848 60,072 53,253 174,173 מספר העצורים49,787 49,044 43,325 142,156 מאגר דוחות מעצר שוטר מספר המעצרים61,690 68,788 71,488 201,966 מספר העצורים3448,218 53,860 55,529 157,607 מאגר דוחות קצין ממונה מספר המעצרים52,481 51,078 45,837 149,432 מספר העצורים51,917 50,830 45,625 148,372 .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה מן הלוח עולה חוסר הלימה בין מספר העצורים והמעצרים בכל שנה לפי נתוני המעצרים לבין מספר העצורים והמעצרים אשר להם הוצאו דוחות מעצר, ובפרט בשנים שבהן מספר העצורים או המעצרים שבדוחות המעצר גבוה ממספר העצורים הסיווג העיקרי לתיקי- הסיווג העיקרי לתיקי חקירה פליליים, ופירושו פנקס אשמות; ט"מ- פ"א 33 .חקירה פליליים שבהם חשודים קטינים, ופירושו טיפול מותנה דוחות מעצר ללא פרטי זיהוי העצור. בהיעדר נתונים 1,261 במאגר דוחות מעצר שוטר הופיעו 34 .נוספים הנחנו שכל עצור הוא אדם שונה. על כל פנים, ייתכן שמספר העצורים נמוך יותר 1822 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת והמעצרים שבנתוני המעצרים (ראו המסומן בלוח לעיל). על כן נבדקה גם ההתאמה בין נתוני המעצרים לבין מאגר דוחות מעצר שוטר ומאגר דוחות קצין ממונה. להלן תרשים המרכז את פערי התיעוד בין מאגרי דוחות המעצרים לבין מאגר נתוני ביחס לכל אחד ממאגרי המידע אותרו מקרים של מעצרים שלא תועדו - המעצרים כלל במאגרים האחרים; מקרים של מעצרים שאותרו בשני מאגרים שונים וחופפים רק ביניהם; ומקרים של מעצרים שאותרו בשלושת מאגרי המידע וחופפים באופן מלא. בתרשים כל אחד ממאגרי המידע מיוצג בהתאם לגודלו על ידי עיגול, וכל חפיפה בין הנתונים במאגרים השונים מיוצגת על ידי חפיפה בין העיגולים: : הפערים בתיעוד בנתוני המעצרים ובנתוני מאגרי דוחות המעצר,8 תרשים 2018 - 2016 .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה מקרים אותרו מעצרים בנתוני המעצרים ובשני 72,000-מן התרשים עולה, כי בכ מקרים, אלו אותרו רק בחלק 225,000-מאגרי דוחות המעצרים. יתרת המעצרים, בכ ממאגרי המידע. ההשלכות לכך יפורטו בתרשימים להלן: 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1823 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט 2018 - 2016 ,: מעצרים שלא נמצא להם תיעוד במאגרי דוחות המעצר9 תרשים .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה ) לא אותר דוח 51%( מעצרים מנתוני המעצרים89,000-מן התרשים עולה, כי בכ ) מהמעצרים הרלוונטיים לא אותר 20%( מעצרים34,000-, ואילו בכ35מעצר שוטר . משכך, לא ניתן לאתר במערכות הממוחשבות את דוחות המעצר 36דוח קצין ממונה של המעצרים הללו ולנתחם. ייתכן שדוחות המעצר נערכו בכתב יד וקיימים בתיקי החקירה הפיזיים. ) שהופיעו בנתוני 12%( מעצרים21,000-יוצא אפוא, כי עבור כ , לא נמצא כל תיעוד במאגרי דוחות 2018 - 2016 המעצרים בשנים המעצר של המשטרה. משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי לנוכח ממצאי הביקורת תופץ הנחיה להקפיד שכלל המסמכים הקיימים בתיק ייסרקו למערכות הממוחשבות. . מעצרים174,173 מעצרים מתוך68,277 מעצרים ועוד21,477 35 . מעצרים שבהם לא הוצא צו שיפוטי בטרם המעצר166,716 מעצרים מתוך12,802 מעצרים ועוד21,477 36 1824 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת בשיעור משמעותי של מעצרים לא ניתן לבצע ניתוח מקיף ומעמיק של הליך קבלת החלטת המעצר על ידי השוטר והקצין הממונה. סריקת המסמכים מבלי להזין את המידע שבתוכם למערכת הממוחשבת היא פתרון חלקי בלבד, משום שזו לא מאפשרת למשטרה לנתח את המידע שמצוי בתוך הדוחות. ככלל, על השוטרים והחוקרים להכין את דוחותיהם באופן מקוון באמצעות המערכות הממוחשבות. במקרים החריגים בהם נדרשת סריקת מסמכים, על המשטרה לוודא שההליך מאפשר גם אחזור של מהות המסמך וסיווגו כדוח רלוונטי למעצרים (דוח מעצר שוטר או דוח קצין ממונה). הסיווג יאפשר לאתר באמצעות המערכת הממוחשבת מעצרים שבהם הוכן דוח באופן ידני ולפעול להזין את המידע שבתוך הדוח כדי שניתן יהיה לנתח אותו. 2018 - 2016 ,: מעצרים שלא תועדו בנתוני המעצרים10 תרשים .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה מספר רב של דוחות מעצר שהופקו 2018 - 2016 מן התרשים עולה, כי בשנים דוחות מעצר 114,000-במשטרה לא נספרו בנתוני המעצרים שנערכים על ידה: כ מכלל דוחות אלו) מדוחות מעצר השוטר לא נספרו בנתוני המעצרים, 56%( שוטר דוחות מתוך 6,000- מדוחות קצין ממונה לא נספרו בנתוני המעצרים (כ1%-ופחות מ כלל דוחות קצין ממונה). 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1825 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט דוחות מעצר הוצאו על ידי123,549 מן האמור עולה, כי סך הכל . 2018 - 2016 המשטרה ולא נספרו בנתוני המעצרים בשנים יוצא אפוא כי נתוני משטרת ישראל על אודות היקף המעצרים הפליליים אינם מציגים אלפי מעצרים שבוצעו על ידי המשטרה בכל שנה. לפיכך, המשטרה לא מציגה לציבור את היקף השימוש המלא שהיא עושה בסמכות המעצר: מעצרים שבעקבותיהם לא נפתח תיק פלילי מסוג פ"א או ט"מ כנגד העצור; מעצרים שבהם שונה סיווג התיק לאחר פתיחתו או שהתיק נגנז; מעצרי שטח שבהם העצור נעצר על ידי שוטר למשך זמן קצר ושוחרר בשטח; מעצרים שבהם הובא העצור לתחנת המשטרה וקצין ממונה החליט לשחררו; מעצרים בעקבות עבירות תנועה, או בגין אי תשלום חוב להוצאה לפועל וכדומה; מעצרים שבהם הופק דוח קצין ממונה ומסיבה שאינה ידועה נשמטו מנתוני המעצרים. משטרת ישראל מסרה בתשובתה כי בשנתון הסטטיסטי לא ניתן להציג את כלל הנתונים המתייחסים לשימוש בסמכות המעצר, ומשכך, המשטרה החליטה להציג את עיקרם. עוד נמסר, כי במערכת התחקור הפלילית נספרים מעצרים רק לאחר מילוי דוח קצין ממונה המהווה אסמכתה לכליאה. לעמדתה, כלל לא בטוח שנדרש לכלול בנתונים הסטטיסטיים את מעצרי השטח. מכל מקום, ניתן לקבל נתונים נוספים לפי דרישה בהתאם לחוק, למשל באמצעות בקשה מכוח חוק חופש המידע, . 1998-התשנ"ח מן הראוי שנתוני המעצרים יכללו את אלו שבהם נעשה שימוש בסמכות המעצר, ללא תלות בנסיבות המעצר או השחרור. היעדר מעקב אחר תיעודם מסיבות -מעצרים שאינם מסווגים כתיק חקירה פלילי ואי שונות אינם מאפשרים למשטרה ולמערכת אכיפת החוק כולה לבחון את המעצרים שבהם עולה החשש כי הפעלת הסמכות הייתה שלא לצורך. זאת ועוד, משהחליטה המשטרה להציג את נתוני המעצרים לציבור, מן הראוי שתציג את התמונה המלאה. כמו כן, על חטיבת החקירות לבחון מדוע מעצרים שבהם הופק דוח קצין ממונה לא נכללו בנתוני המעצרים. 1826 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת תיעוד שעת המעצר מעצרים מתוכם זהות העצור, 746- מעצרים, ב174,173 נערכו2018 - 2016 בשנים מספר תיק החקירה ותאריך המעצר היו זהים, ואולם המעצר שנערך נספר יותר מעצרים כפולים). - מפעם אחת (להלן מעצרים שעת המעצר הייתה זהה. 456- המעצרים הכפולים, ב746 מתוך מהמעצרים הנותרים שעת 290-ככל הנראה כפילות זו נבעה מטעות. ב המעצר הייתה שונה. הפער בשעות המעצר בין שני המעצרים שנרשמו 24-לאותו עצור הוא משמעותי, היות שצו המעצר הראשוני מוגבל ל שעות בלבד. משכך, רישום כפול של אותו מעצר יוצר מרוץ זמנים מקביל הן לפי השעה המוקדמת והן לפי השעה המאוחרת. מצב דברים זה עלול לגרום להחזקתו בפועל של עצור לפי שעת המעצר המאוחרת, השעות הקבועות בחוק. 24-מעבר ל משטרת ישראל מסרה כי שעת המעצר וחריגה מתקופת המעצר הקבועה בחוק נבדקת במסגרת הבקרות שנערכות מעת לעת לפי שעת המעצר או העיכוב, המוקדמת מביניהן. כמו כן, היא בדקה ומצאה כי במקרים שבהם הוצאו מספר אסמכתאות לאותו עצור באותו תיק, מדובר בטעויות טכניות שלא עלו לכדי מעצר שעות. 24 לתקופה העולה על על המשטרה לעשות ככל שביכולתה בכדי למנוע החזקת עצור לתקופה שעות, ובכלל זה לערוך בקרת רוחב באמצעות נתונים 24 העולה על מהמערכות הממוחשבות ולאתר מקרים חריגים לבדיקה. הבקרה תמנע השעות, 24 מצבים שבהם ייתכן כי העצור מוחזק במעצר מעבר למגבלת ותוודא שמתועדים הנימוקים וההצדקה להוצאת כמה צווי מעצר. השעות 24 מניעת מצב בו ייתכן שעצור הוחזק במעצר אף על פי שעבר את מגבלת ממתי מתחילה ספירת מניין שעות המעצר. - הקבועה בחוק רלוונטית גם לשאלה 24 , שערך אח"ם בנושא מעצרי ימים למשך2018 גם בסיכום ביקורת ארצית ממאי ביקורת מעצרים ארצית), הדגיש מדור חקירות בפני המחוזות את - שעות (להלן החשיבות שבהכללת שעות העיכוב במניין שעות המעצר. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1827 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט משכך, ישנה חשיבות לקיבוע שעת המעצר המוקדמת ביותר המתחילה שעות המעצר עד להבאה בפני בית המשפט, בפרט אם 24 את מניין נעשה שימוש בסמכות העיכוב. על חטיבת החקירות לבחון כיצד ניתן לקבע באופן מובנה ומסודר בתיק החקירה ובמערכות הממוחשבות את שעת המעצר המוקדמת ביותר בעניינו של עצור. זאת ככל שלא מתקיימת עילת מעצר חדשה בתיק לאחר שחרורו של העצור ממעצרו הקודם. משטרת ישראל מסרה כי לעיתים קיים פער בין המערכות הממוחשבות, המאפשר רישום שעות שונות, וכי היא פועלת לתיקונו. עילות מעצר יסודה של הפעלת סמכות המעצר היא בקיומה של עילת מעצר הקבועה בחוק המעצרים. פקודת המטה הארצי העיקרית בנושא המעצרים היא פקודה בנושא פקודת מטא"ר או הפקודה). הפקודה קובעת כי - "עיכוב, מעצר ושחרור" (להלן שוטר שעצר אדם חייב לתעד את המעצר בטופס ייעודי, וזאת גם אם החליט לשחררו לאחר מכן. טופס זה דורש רישום של עילות המעצר המצדיקות את הפעלת הסמכות. דוחות מעצר שוטר. 202,000- הפיקה המשטרה כ2018 - 2016 בשנים ) לא פירט השוטר בדוח המעצר עילה כלשהי 24%( מתוכם48,000-בכ 149,000- הפיקה המשטרה כ2018 - 2016 המצדיקה את המעצר. בשנים ) לא פירט הקצין מהי 1%- מתוכם (כ2,449-דוחות קצין ממונה, וב עילת המעצר. בהיעדר פירוט של עילת המעצר, לא ניתן לדעת מה היו השיקולים של השוטר או הקצין בעת קבלת ההחלטה על המעצר. על חטיבת החקירות לוודא כי השוטרים והקצינים מקפידים לסמן את עילת המעצר. מן הראוי כי כשנעשה שימוש במערכת הממוחשבת לצורך מילוי טפסים, מילויָ ם ייעשה במלואו ועל פי הנהלים והדין. חטיבת החקירות מסרה כי תופץ הנחיה בדבר הקפדה על סריקת כלל המסמכים לתיק והקפדה על פירוט עילות המעצר בהם. כמו כן, היא תבחן כיצד ניתן ליישם עדכון של טופס הדוח המקוון, באופן שסימון עילת מעצר אחת לפחות יהיה תנאי חובה להשלמת דוח המעצר, שמירתו והדפסתו. 1828 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת רח"ט חקירות) בפורום קציני אח"ם- הציג ראש חטיבת החקירות (להלן2018 במאי שעות מתקבלת בשל לחץ פיקודי, 24 מחוזיים את התופעה שהחלטת מעצר למשך ומבלי שמתקיימת עילת מעצר על פי חוק. על כן, הוא הנחה שיתקיימו בקרות בנושא. ערך המפכ"ל דיון בנושא מעצרי ימים. בדיון הוצגו ממצאי ביקורת 2018 באוקטובר מוצדקים. אחת הסיבות - מהמעצרים נמצאו לא17%-המעצרים הארצית, ולפיהם כ שאינה - מפקדי התחנות והמחוזות- שנמנו לכך היא מדיניות של הפיקוד המקומי תואמת את החוק וההנחיות. עלה כי לעיתים קיימת 2019 בבקרות נוספות שערך מדור חקירות באח"ם בשנת התנגשות בין מדיניות פיקוד מקומי מחמירה לבין תכלית חוק המעצרים והעילות המפורטות בו. אף היה מעצר אחד שנעשה לצורכי הרתעה, מתוך הנחה של הפיקוד המקומי שהעצורים ישוחררו על ידי בית המשפט. תיעוד לא מסודר וחלקי של פרטי המעצר במערכות הממוחשבות מונע מהמשטרה לערוך בחינה כוללת, מהירה ופשוטה של השימוש בסמכות המעצר. בדיקה באמצעות המערכות הממוחשבות מטבעה הינה מקיפה ורחבה יותר מהליכי הבקרה המחייבים בחינה פרטנית של תיקים. כמו כן, במצב זה המשטרה אינה יכולה לבחון אם יש פערים בין המחוזות ארצית.-השונים בראייה כלל להלן, מספר דוגמאות לבדיקות שלא ניתן לבצע במלואן באמצעות המערכות הממוחשבות נוכח אי הקפדה על התיעוד: משך זמן הטיפול בעצור ממועד המעצר, דרך הבאת העצור לתחנה, ועד לקבלת החלטה על ידי קצין ממונה; השוואת עילות המעצר והעבירות שקבע השוטר בעניינו של עצור לעומת אלו שקבע הקצין הממונה (ראו להלן) ; בחינת אופן הפעלת שיקול הדעת של גורמים אלו. משטרת ישראל מסרה בתגובתה, כי התפקיד המרכזי של החוקר הוא לחקור. תיעוד הוא חלק בלתי נפרד מעבודת החוקר ולעיתים הוא חובה מכוח חוק. חרף האמור, המשטרה אינה נדרשת לתעד כל פעולה במערכות הממוחשבות שלה לצורך ניתוח נתונים סטטיסטי ואף אין לה מערכת הבוחנת את זמני הטיפול בעצור, אלא הנתונים נרשמים בדוח המעצר לגבי כל עצור בנפרד. המשטרה מעלה טפסים למערכות הממוחשבות בהדרגה, באופן שניתן יהיה לעקוב אחר ביצוע פעולות ומועד ביצוען, והעלאת הטפסים תלויה בפיתוח ובהקצאת תקציבים. עוד הודגש כי כל עוד לא יירשם מועד ביצוע הפעולות באופן ממוחשב ואוטומטי, אזי יהיו פערי זמן בין הביצוע לתיעוד. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1829 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את מחויבות המשטרה לשדרוג הטפסים הקיימים במערכות הממוחשבות שלה. על המשטרה לתעדף את שדרוג הטפסים בהתאם לחומרת הפערים העולים בממצאי הבקרה והביקורת בתחום המעצרים והפערים שבמאגרי המידע. בבואה לשדרג את הטפסים על המשטרה לבחון כיצד תוכל להקל על עבודת החוקרים והשוטרים מחד ולהטמיע את חשיבות מילוי הטפסים במלואם מאידך. יחד עם זאת, תיעוד הוא תנאי בסיסי לבחינת עמידת המשטרה בחובותיה בדין, ובייחוד כאשר הפעלת הסמכות גוררת עימה פגיעה בזכות לחירות ולכבוד. כמו כן, ניתוח נתונים ממאגרי המידע שבמערכות הממוחשבות יכול להביא לשיפור עבודת המשטרה. על כן, היא נדרשת למצוא את קיום חקירה יעילה וחתירה לחקר האמת, - האיזון בין חובותיה השונות עמידתה על קיום זכויות העצור ותיעוד פעולותיה כנדרש בדין. החלטת קצין ממונה על מעצרו של אדם דחיית הבאת עצור לפני קצין ממונה לפי חוק המעצרים, שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר חייב להביאו, ללא דיחוי, לתחנת המשטרה ולהעבירו לרשות הקצין הממונה. הקצין הממונה נדרש להחליט על מעצרו או על שחרורו של העצור. בשלב זה על הקצין לקבוע אם מתקיימת אחת מעילות המעצר הקבועות בחוק. לפי פקודת מטא"ר, ניתן לעכב את הבאתו של העצור לפני קצין ממונה עד שלוש שעות ממועד הבאתו לתחנה לצורך ביצוע פעולות חקירה שיבססו את החלטת הקצין הממונה, אם התבצעו מעצרים מרובי משתתפים או כשהקצין הממונה אינו נמצא בתחנה. הלכה למעשה, מטרת הפעולות היא בירור ראשוני של האירוע. 1 . מועד הבאתו של עצור לתחנת המשטרה מפורט בדוח מעצר שוטר, ואילו מועד 174,173 הבאתו של עצור בפני קצין ממונה מפורט בדוח קצין ממונה. מתוך 84,000- בחן משרד מבקר המדינה כ2018 - 2016 מעצרים שנערכו בשנים מעצרים שבהם אותר דוח מעצר שוטר. ) 57%( דוחות48,000- המעצרים שנבדקו, רק בכ84,000-מתוך כ הקפדה על מילוי -פורט מועד הבאת העצור לתחנת המשטרה. אי 1830 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת מועד הבאת העצור לתחנה בדוח מעצר שוטר מונע מהמשטרה לבחון אם החוקרים והשוטרים עומדים בפקודותיה. המשטרה מסרה בתשובתה כי חטיבת החקירות תפעל לעדכון טופס הדוח המקוון, באופן שמילוי מועד הבאת העצור לתחנה יהיה תנאי חובה להשלמת דוח המעצר, לשמירתו ולהדפסתו. כמו כן, תופץ הנחיה משותפת של אגף חקירות ואגף שיטור בנושא מילוי נתון זה. 2 . במערכות הממוחשבות של המשטרה לא נשמר הנתון על אודות מועד הבאתו של העצור לפני קצין ממונה חרף רישומו בדוח הקצין הממונה, אבל נשמרת שעת המועד המוקדם ביותר שבו הובא העצור לפניו. משרד מבקר - יצירת המסמך המדינה ערך בדיקה של מועד הבאת העצור לפני הקצין הממונה לפי המועד מעצרים שבהם נרשם נתון 30,000-שבו נוצר דוח הקצין הממונה. על כן נבחנו כ זה על מנת לבחון את הפרש הזמנים בין מועד הבאתו של העצור לתחנה למועד הבאתו לפני קצין ממונה. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה, כי במחצית מהמעצרים שנבדקו הובא העצור לפני הקצין הממונה לאחר שחלפו שלוש שעות ממועד הבאתו לתחנת המשטרה ובניגוד לפקודה. שיעור זה מעלה את החשש שחלק מפעולות החקירה שנעשו עד להבאת העצור לפני הקצין הממונה אינן נדרשות לצורך קבלת ההחלטה או אינן מצדיקות את דחיית ההבאה לפי הפקודה, ולחלופין כי זמינות הקצין הממונה לא הייתה מספקת. על המשטרה להקפיד כי שוטרים וחוקרים מביאים עצורים בפני קצין ממונה תוך שלוש שעות ממועד הבאתם לתחנה, בכפוף לחריגים. על חטיבת החקירות לפקח על כך ברמה הארצית והשוטפת ולוודא שמועד הבאת העצור לפני קצין ממונה, כפי שנרשם על ידו בטופס, יישמר במערכות הממוחשבות של המשטרה. קבלת החלטה על ידי קצין תורן חוק המעצרים ופקודת מטא"ר קובעים מדרג קדימות לקבלת החלטה על ידי קצין מפקד תחנת - ממונה לפי תפקידו, כמפורט להלן: קצין מתחום החקירות; בהיעדרו קצין משטרה שאחראי על התחנה באותה העת, קרי, קצין - המשטרה; ובהיעדרם 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1831 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט תורן. מדרג העדיפות בקבלת החלטת המעצר תואם את מדרג ההיכרות המקצועי עם תחום המעצרים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי יותר ממחצית מהחלטות המעצר התקבלו ). יתר החלטות המעצר התקבלו על ידי קצין תורן 56%-על ידי קצין החקירות (כ ידוע (פחות מעשירית -), ומיעוטן על ידי גורם לא1%-), מפקד התחנה (כ44%-(כ האחוז). עוד עולה כי שיעור הגשת הבקשות למעצר עד תום ההליכים היה גבוה ).28%( ) לעומת קצין תורן36%( יותר כשהמעצר אושר על ידי קצין חקירות העביר ראש אח"ם דגשים בתחום המעצרים לכלל יחידות 2018 בחודש מרץ המשטרה. ראש אח"ם שב וחזר על מדרג הקדימות לקבלת החלטה, וקבע שבהיעדר קצין החקירות בתחנה, ההחלטה על ידי קצין תורן תתקבל לאחר היוועצות עמו. זאת ללא תלות במהות ההחלטה (שחרור או מעצר). מוצדקים - עלה כי אחת הסיבות למעצרים בלתי2018 בדיון שערך המפכ"ל באוקטובר היא שהקצין התורן קיבל את החלטת המעצר בלא להתייעץ עם קצין החקירות קודם לכן, בניגוד להנחיות חטיבת החקירות. עלה, כי לעיתים קצין 2019 יצוין כי גם בבקרות שערך מדור חקירות באח"ם בשנת תורן שאינו ממגזר החקירות מקבל החלטת מעצר שאינה על דעתו של קצין החקירות של התחנה. לא נמצא תיעוד לכך שהמשטרה קיבלה החלטות או נקטה פעולות בעקבות הדיון אצל המפכ"ל על מנת להבטיח שהחלטות קצין תורן יתקבלו לאחר היוועצות עם קצין החקירות. מוצע כי אח"ם יאכוף את ההנחיה שקצין תורן ייוועץ בקצין החקירות בעזרת תיעוד ההיוועצות בתיק החקירה ובמערכות הממוחשבות. למשל, באמצעות הוספת שדה לתיעוד ההיוועצות עם קצין החקירות בדוח הקצין הממונה. המשטרה מסרה בתגובתה כי ההנחיה אודות חובת הקצין התורן להיוועץ עם קצין החקירות היא הנחיה פנימית, ותיעוד ביצועה יטיל נטל נוסף שאינו הכרחי. קיום חובת ההיוועצות בקצין -בבקרות שערכה המשטרה עלה כי אי חקירות הוא אחד הגורמים למעצרים בלתי מוצדקים. מוצע לחטיבת החקירות לבחון כיצד לאכוף את ההנחיה. 1832 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת ניצול זמן המעצר לביצוע פעולות חקירה לאחר ביצוע מעצרו של אדם נדרשות יחידות החקירה לבצע פעולות חקירה לבירור העובדות ולאיסוף ראיות בקשר לחשד לביצוע עבירה פלילית. במקום בו אינה קיימת עוד הצדקה עניינית להחזיק עצור במעצר, או שניתן להשיג את תכלית המעצר בתנאי שחרור מתאימים, על הקצין הממונה לשחרר את העצור. תיקים מתחנות במחוזות ברחבי 159 בביקורת המעצרים הארצית של אח"ם נבדקו . ממצאי הביקורת העלו כי ישנם תיקים 2017 הארץ בנוגע למעצרים שנערכו בשנת בהם לא נמצאה עדות לקיומן של פעולות חקירה בזמן המעצר של העצור מלבד 17%-חקירתו פעם אחת בזמן המעצר, או שלא בוצעו פעולות כלשהן כלל. משכך, ב מהתיקים שנבדקו לא הייתה הצדקה לביצוע המעצר. ממצאים דומים עלו בביקורות .2018 חודשיות נוספות במהלך נוסף על כך, בתי המשפט ביקרו לא אחת את המשטרה על הגשת בקשות להארכת מעצר מבלי שהושלמו פעולות החקירה הנדרשות בפרק הזמן שבו העצור מצוי במעצר, או שלא נוצל כראוי הזמן שהוקצה לה לצורך ביצוע פעולות החקירה. לעיתים קבעו בתי המשפט כי יש לתרגם החזקה בלתי מוצדקת של עצור לשחרור בתנאים מקילים או אף לשחרור ללא תנאי. גם נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות התייחס בהחלטותיו לפער שבין הצהרות המשטרה, לפיהן יש הכרח להאריך את מעצרו של עצור על מנת לבצע . 37פעולות חקירה, לבין מה שמתרחש בפועל הנחיות אח"ם לעניין ניצול זמן המעצר לביצוע פעולות חקירה הן מפורטות וברורות. ואולם, מכל האמור לעיל נראה כי נושא זה עדיין מחייב פעולות הטמעה נוכח העובדה שהוא שב ועולה בביקורות של המשטרה ובפסיקות בתי המשפט. אין ספק שנושא זה משליך באופן ברור על זכויות עצורים ועל משאביהם של כלל הגורמים. המשטרה מסרה בתגובתה כי נוכח חשיבות הנושא פועלת חטיבת החקירות כל העת בפתרונות מחשוביים, - לטיוב תהליכי העבודה ולניצול מיטבי של זמן המעצר בהדרכות ובביצוע בקרות. עם זאת, לא תמיד ניתן לבצע פעולות חקירה בשעות ' נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם), החלטה מס- משרד המשפטים 37 "תלונת סנגורים על התנהלות בלתי קבילה של טועני מעצרים בבית משפט המובילה122/17 .)17.7.18( "למעצרי שווא 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1833 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט הלילה, משום שפעולות אלו מצריכות לרוב פניות לגורמי חוץ, שברוב המקרים אינם זמינים בשעות הלילה, כגון זימון עדים, תיעוד ממצלמות אבטחה של עסקים, פניות לקבל מידע ממשרדים ועוד. ניצול זמן המעצר לביצוע -על המשטרה לפעול למיפוי החסמים בדבר אי פעולות חקירה, ולבחון אם קיימים פתרונות פרטניים שיכולים לסייע לשיפור ולהטמעה יסודיים של הנושא. התייעצות עם יחידות התביעה: על פי הנחיית חטיבת החקירות, - מיפוי חסמים על היחידות החוקרות להחליט אם ישנה הצדקה לביצוע פעולות חקירה כאשר יחידת התביעה המשטרתית - החשוד שוהה במעצר לאחר התייעצות עם גורם נוסף או הפרקליטות, לפי העניין. עלה לא אחת קושי הנובע 2019 - 2018 בביקורות המעצרים הארצית שנערכו בשנים מהתייעצות גורמי החקירה עם יחידות התביעה בעניין המשך החזקתו של עצור במעצר. קושי זה הביא להחזקה מיותרת של העצור. גם בסיכום שהוצג בפני מ"מ הוצג טעם זה כגורם למעצרים לאחר תום החקירה. 2018 מפכ"ל המשטרה באוקטובר כך למשל, בביקורות נמצאו אירועים חוזרים של השארת עצור במעצר למשך הלילה רק לצורך התייעצות עם התובע בשעות הבוקר, גם אם ניתן היה לעורכה בשעות הערב, ובאחד מאירועים אלה גם בשעות הצוהריים לא התאפשר להיוועץ. מכל מקום, לא הוסדר מנגנון להתייעצות בין יחידת החקירה ליחידת התביעה בשעות הערב. המתנה להתייעצות עם גורמי התביעה, שמובילה להארכת מעצרו של אדם ללא צורך, עומדת בניגוד לחוק המעצרים. על המשטרה וגורמי התביעה להסדיר מנגנון הקובע כללים ותנאים בדבר אפשרויות ההתייעצות לצורך קבלת ההחלטה על המשך ההחזקה במעצר, על מנת שהחזקתו של עצור לא תתארך ללא הצדקה. המשטרה מסרה בתשובתה כי בשלב החקירה שיקול הדעת בדבר מעצר או שחרור של חשוד מסור לקצין הממונה בתחנה. כאשר נדרשת התייעצות עם יחידות התביעה המשטרתית ישנם כוננים הזמינים ליתן מענה בכל יום בשעות אחר הצוהריים, בשעות המוגדרות מראש. בעקבות הדיון - בשעות הערב ואף בסופי שבוע ובחגים בפני מ"מ מפכ"ל חודד כי על ראש שלוחת מעצרים או סגנו להיות זמינים עד שעות 1834 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת הערב המאוחרות להיוועצויות טלפוניות בנוגע לתיקי מעצר המצויים בחקירה. יחד עם זאת, במקרים עם מורכבות ראייתית, כשפעולות החקירה הסתיימו בשעות הערב ולא ניתן היה לקבל החלטה בשאלת אפשרות השחרור בדרך בלתי אמצעית, העניין יובא להחלטת התביעה בבוקר היום שלמחרת. שחרור עצורים לפני הבאה לדיון בפני שופט הגשת בקשה להארכת מעצר בבית המשפט אמורה להיעשות רק אם נמצא על פי שיקול הדעת המקצועי של גורמי החקירה כי יש הצדקה מכוח החוק להמשך מעצרו של אדם. לפיכך, החלטות של המשטרה לשחרר עצור שעות ספורות לפני דיון בבית המשפט בבקשה להארכת מעצרו צריכות להיות חריגות ונדירות. סוגיה זו עלתה בדיון בין נציגי המשטרה, הנהלת בתי המשפט, שב"ס והמשרד עצורים בשנה. 4,000-, ולטענת שב"ס באותו הדיון מדובר בכ2015-לבט"פ כבר ב בסיכום הדיון התבקש שב"ס להעביר למשטרה את הנתונים האמורים. יצוין כי על מיליון ש"ח. 2.6- עצורים לבתי המשפט מוערכת בכ4,000-פי האומדן, הסעתם של כ הנושא שב וחזר בדיונים שהתקיימו בין המשטרה ובין שב"ס ובמסגרתם עלה גם הצורך בקבלת נתונים מדויקים כדי לקבוע תוכנית פעולה. במסמך של מחלקת צוין בזבוז המשאבים שבהבאת עצורים לבתי 2018 האסיר בשב"ס מחודש מאי המשפט כאשר לפני הבאת העצור לדיון ניתנה הנחיה לשחררו. בלוח הבא מפורטים נתוני שב"ס בדבר שחרור עצורים בהוראת קצין ממונה לפני הדיון בעניינם: (חציון א')2017 - 2016 ,: נתונים על שחרור עצורים בהוראת קצין ממונה7 לוח שנה מספר העצורים ששוחררו על בסיס אסמכתה משטרתית מספר העצורים מתוכם ששוחררו בהיותם בבתי המשפט 2016 8,563 )49.8%( 4,268 2017 'חציון א4,111 )44%( 1,800 .על פי נתוני שב"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה הועלה הצורך באיסוף נתונים בקשר לתופעת שחרור 2015 נמצא כי מאז עצורים בהוראת קצין ממונה כששהו בין כותלי בית המשפט ולפני שהובאו לדיון. בהיעדר תמונה מעודכנת על היקף התופעה, ואם אכן שעות, מדובר בפגיעה משמעותית 24 מהעצורים משוחררים בתוך40%-כ ולא מוצדקת לכאורה בחירותם של חשודים. יתר על כן, תופעה זו מביאה 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1835 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט לעלויות מיותרות, להכבדה משמעותית על שב"ס, הנאלץ לקלוט עצורים ולהסיעם לבתי המשפט, ולצפיפות ולעומס שלא לצורך במתקני שב"ס ובבתי המשפט. המשטרה ציינה בתשובתה כי מאחר ששעות הסעת העצורים לבתי המשפט מוגבלות לסבבים המקובלים, שלרוב מתחילים עוד לפני בחינת התיק בשעות הבוקר המוקדמות על ידי קצין חקירות או תובע, לעיתים קורה שעצורים מסוימים ישוחררו בטרם הובאו לדיון. יכולות להיות סיבות אחרות לשחרור עצור בבית המשפט, למשל הסכמתו לשחרור בתנאים שקודם לכן לא הסכים עליהם. עוד הסבירה המשטרה כי החקירה היא הליך דינמי, וייתכן שבעקבות התפתחות בחקירה התאפשר שחרורו של עצור ולכן לא הובא לפני שופט. דברים אלו מעידים דווקא על גמישות ופעולה נכונה של המשטרה, הבוחנת את נחיצות המעצר. רק לאחר איסוף נתונים וקבלת תמונה מעודכנת על היקף תופעת שעות תוכל המשטרה לבסס את עמדתה, 24 השחרור של עצורים בתוך להתייחס לטענות המועלות כנגדה ולתכנן את פעולותיה בהתאם כדי שמספר המקרים של שחרור לפני הבאה לדיון יצומצם. זאת ועוד, לדעת משרד מבקר המדינה ממשק ממוחשב בין המערכות בשב"ס ובין המערכות במשטרה, שעל ידו יועבר מידע עדכני בזמן אמת, יוכל לאפשר העברת מידע מיידית על ההחלטה לשחרר עצור. באורח זה תימנע הסעה ללא צורך והחזקה מיותרת שלו בבית המשפט, וייחסכו עלויות של שני הגופים. על שב"ס והמשטרה לשקול יצירת ממשק ממוחשב כאמור. הדוח הסודי דוח סודי) לעיון בית - לפי חוק המעצרים, לבקשת מעצר יצורף חומר חסוי (להלן המשפט בלבד, לרבות החומר החסוי שהוגש בדיוני המעצר הקודמים. ככלל, הדוח פעולות חקירה שכבר בוצעו, - הסודי נדרש להכיל שלושה פרטי מידע עיקריים פעולות חקירה המתוכננות להתבצע ועילות מעצר קיימות. 1836 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת לדוח הסודי יש תפקיד מרכזי בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי: מדובר במסמך העיקרי שמבסס את עילת המעצר לצורכי חקירה, והוא נתון לבחינה משפטית של . 38בית המשפט בדיוני המעצר וכן לבחינה נוספת של התביעה בסיווגו כחומר חקירה בהירות הטיעונים המועלים בו, טיב הפעולות המפורטות, מועד תכנונן ומועד ביצוען נתונים למעקב תדיר על ידי הגורמים המעורבים בהליך המעצר. 1 . המחוזות והמרחבים עלה כי2019 - 2017 כבר בבקרות שערכו במשך השנים ישנן תקלות חוזרות ונשנות במילוי הדוחות הסודיים במשטרה. חלקן נובעות מאי מילוי טפסים בהתאם לפורמט שהיה קיים באותו מרחב או מחוז, וחלקן נובעות מפערים מקצועיים במילוי סעיפי הטופס (ראו הסעיף הבא). גם בבקרה עלה כי איכות הדוחות במחוזות 2018 ארצית בנושא הדוחות הסודיים משנת אינה אחידה. , העביר אח"ם לידי המחוזות 2019 במהלך הביקורת, בחודש יוני טופס אחיד. הטופס הופץ לשימוש ארצי, אך עדיין לא הוזן למערכת הממוחשבת של המשטרה. ברי כי הזנתו תקל על השימוש בו ותסייע לפקח על טיב השימוש בו. המשטרה מסרה כי הטופס נמצא בתהליך פיתוח ויוטמע במערכות הממוחשבות . 2020 בסוף החציון הראשון של שנת 2 . בקרה ארצית בנושא הדוחות הסודיים ובדיקת מבקר המדינה העלו פערים מקצועיים במילוי הדוחות: ריבוי פעולות חקירה וחזרה עליהן; פירוט חלקי הבאת מלוא המידע הדרוש לקבלת החלטה -של שלבי התקדמות החקירה; אי מובנית וברורה; לא נדרש לציין את מועד קבלת ההחלטה לביצוע פעולת חקירה ומועד ביצועה בפועל. באותה העת רק בחלק מהמחוזות נמצאו אסמכתאות להנחיות מקצועיות מחוזיות למילוי הדוח הסודי ולשימוש בו בבית המשפט. על כן, סיכום הבקרה כלל דגשים מקצועיים מאח"ם למילוי הדוח הסודי, ובעקבות זאת הנחה רח"ט חקירות את המחוזות להעביר דגשים מקצועיים ברמת התחנה. על התביעה לבחון את הדוחות הסודיים שהוגשו בדיוני המעצר ולקבוע אם הדוחות הם חלק 38 מחומר החקירה שנדרש להעבירו לידי הנאשם. התביעה נדרשת לבחון, בין היתר, אם מבין פעולות ביצוען עלול לבסס טענת הגנה מן הצדק.-החקירה שצוינו בדוח הסודי ולא בוצעו יש פעולות שאי 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1837 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט היעדר טופס אחיד ומקיף מקשה על בית המשפט לעקוב אחר התפתחויות בחקירה, קצב התקדמותה ומילוי הנחיותיו בהחלטות שיפוטיות קודמות הנוגעות לקידומה. חרף חשיבות נושא זה העביר ראש 2019 , רק בחודש יוני2017 והפערים שנמצאו מאז שנת מדור חקירות באח"ם הנחיות מקצועיות לכתיבת הדוח הסודי. הלנת עצורים בתחנות משטרה תאי מעצר. תא מעצר מוגדר 154 ברחבי הארץ שבהן39 תחנות60 למשטרת ישראל כתא הנמצא ב"מקום מעצר", שהוא מקום המיועד להחזקת עצורים ונמצא במחוז, השר לבט"פ) הכריז - במרחב, בתחנה או בנקודת משטרה והשר לביטחון פנים (להלן . יצוין כי חל איסור על הלנת עצורים בתחנות משטרה. הלנה 40עליו כמקום מעצר בתחנה אמורה להתבצע רק במקרים חריגים, וזאת בתא מעצר מוכרז, לצורכי חקירה בלבד תבוצע ובאישור מפקד התחנה. 23,000- כי המשטרה המשיכה להלין במתקניה כ412015 מבקר המדינה העיר בשנת עצורים בשנה, אף שהיה עליה להעביר את העיסוק בכך לשב"ס. בתשובתו אז כתב שב"ס כי העברה מלאה ומוחלטת של הטיפול בעצורים, שתפטור את המשטרה לחלוטין מליווי ומהלנה של עצורים, אינה אפשרית ואינה סבירה. הולנו בתחנות המשטרה ברחבי הארץ 2017 מנתונים שהועברו לביקורת עולה כי בשנת עצורים בתאים שאינם מיועדים להלנה. 245 עצורים, ומתוכם הלינה המשטרה3,694 על פי תצפיות שערך צוות הביקורת, תאים שאינם מיועדים להלנה מכילים רק ספסל מתכת או בטון ברוחב המיועד לישיבה, וללא תנאים נוספים המאפשרים לינה. להלן תמונות של תא כאמור בתחנת משטרה: . תחנות משטרה80-סך הכול ישנן כ 39 ,1997-על פי תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז 40 ."ופקודת המטה הארצי בנושא "הטיפול בכלואים בתאי מעצר שבאחריות משטרת ישראל . 364 'דוח המבקר על העברת הטיפול, עמ 41 1838 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת : תא בתחנת משטרה שאינו מיועד להלנה2 ,1 תמונות .המקור: צילום בתחנת משטרה באדיבות משטרת ישראל משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הירידה במספר העצורים שהולנו בתחנות המשטרה. יחד עם זאת, הלנת עצורים בתאים שאינם תאי מעצר ואינם מיועדים להלנה משום שאין בהם תנאים סבירים נעשתה בניגוד לחוק ולתקנות. על המשטרה להקפיד על הלנת עצורים בתאי מעצר המיועדים להלנה רק כשאין מנוס במקרים המתאימים ובהתאם לחוק. המשטרה מסרה בתשובתה כי הלנת עצורים בתאי מעצר מתבצעת רק במקרים חריגים. לנוכח הפקות לקחים מתקלות ואירועים קודמים, אף מתבצעות בקרות בנושא הלנת עצורים בתחנות. זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר חייב להביאו, ללא דיחוי, לתחנת המשטרה ולהעבירו לרשות הקצין הממונה, כדי שיחליט על מעצרו או שחרורו. בטרם קבלת ההחלטה עליו לשמוע את העצור. לפי חוק המעצרים, אם החליט על מעצרו, על הקצין הממונה ליידע את העצור על זכויותיו, ובפרט הזכות להיוועץ עם עורך דין לפני החקירה. זכות ההיוועצות היא זכות המסייעת לשמור על זכויותיהם של נחקרים, להבטיח את הגינותם של הליכי החקירה ולמנוע ניצול לרעה של פערי הכוחות המובְ נים בין העצור לחוקר. זכות זאת מוקנית לעצור והוא רשאי לממשה או לוותר על מימושה. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1839 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט על מנת שעצור יחליט אם לממש את זכותו, עליו להיות מודע לקיומה. זאת בייחוד במצב שבו הוא טרוד בעצם היותו עצור, ועלול שלא לדעת כיצד עליו לנהוג ומה עליו לעשות. חוק המעצרים ופקודת מטא"ר קבעו מהם השלבים המקדימים הנדרשים למימוש זכות ההיוועצות של עצורים עם עורך דין. לא אחת נקבע בהחלטות בתי המשפט כי יש לראות במימוש השלבים המקדימים חלק בלתי נפרד מחובת היידוע על זכות ההיוועצות, ובפרט יש להקפיד לכרוך את ההודעה על זכות ההיוועצות עם ההודעה על האפשרות למנות לו סנגור ציבורי. כל זאת מפי קצין משטרה. השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות הם סדרת צעדים אופרטיביים שקצין משטרה ממונה נדרש לבצע כדי להבטיח שמימש את חובתו להודיע לעצור על זכותו זו, לוודא שהעצור הבין אותה ולמנוע היווצרותם של חסמים מפני מימוש הזכות. לאור חשיבות השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות, על המשטרה לתעד את ביצועם. תיעוד שלבים אלה עשוי לשמש את המשטרה, התביעה, הסנגוריה ובית המשפט על מנת לבחון אם נשמרו זכויותיו של העצור וכדי לתת מענה לטענות הנוגעות למניעת מימוש זכות ההיוועצות. בחינה זו עשויה להיות בעלת משקל בשאלת המשך החזקתו של העצור במעצר, כמו גם בשאלות הנוגעות למשקלן של ראיות בהליך העיקרי. פגיעה בזכות ההיוועצות עלולה להביא לפסילת אִ מרה שנגבתה מחשוד או להפחתה במשקלה, לפגיעה בלגיטימיות של מעצרו ולשחרורו ממעצר. רק לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי הפרה חמורה של זכות ההיוועצות עשויה להוביל לפסילת הודיית . בנסיבות 42חשוד, וזאת מכוח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ומטעמי הגנה מן הצדק מסוימות הפגיעה בזכות ההיוועצות עשויה להביא לזיכוי נאשם או לביטול האישום נגדו. עוד יצוין כי אם קיים ספק שמא ויתר העצור על זכותו להיוועצות, הספק יפעל לטובתו. זאת משום שמחובתה של המשטרה לערוך תרשומות מדויקות ומפורטות ככל האפשר בנוגע לפעולות החקירה. ניתן לזהות שלושה נדבכים במימוש זכות ההיוועצות. בחינת הנדבכים לשלביהם השונים מלמדת על חשיבות מימושו של כל נדבך בנפרד וכן על התלות של כל שלב בשלב הקודם. מימוש מצרף השלבים מגדיל באורח ניכר את הסיכוי כי העצור יקבל החלטה מושכלת על קבלת ייצוג משפטי, ומפחית את הסיכוי שהזכות לא תמומש חרף בקשת העצור. להלן תרשים המפרט את שלושת הנדבכים והשלבים המרכיבים אותם. - ) (להלן2.8.18 , אלישע חייבטוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגר ממוחשב2868/13 ע"פ 42 .91 - 89 'פרשת חייבטוב). ראו לעניין זה את פסק דינו של כב' השופט שהם, עמ 1840 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת : הנדבכים העיקריים למימוש זכות ההיוועצות והשלבים המרכיבים אותם11 תרשים .על פי חוק המעצרים ופקודת מטא"ר, בעיבוד משרד מבקר המדינה .קצין ממונה חייב להסביר לעצור בלשון המובנת לו כי החליט לעוצרו ומהי סיבת מעצרו .1 קצין ממונה חייב להסביר לעצור את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו לאדם קרוב ולעורך דין .2 (פרטי או מהסנגוריה הציבורית). העצור יכול לוותר על זכות זו. ההודעה על המעצר תימסר ללא דיחוי ומסירת ההודעות תתועד בכתב. הקצין הממונה יוודא שההודעות אכן נמסרו. קצין ממונה חייב להסביר לעצור את זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין פרטי. לשם כך, על הקצין .3 .למסור לידיו רשימת סנגורים שנערכה על ידי לשכת עורכי הדין קצין ממונה חייב להסביר לעצור את זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעם הסנגוריה .4 הציבורית. לשם כך, על הקצין להציג בפני העצור דף הסבר על מינוי עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. חוקר משטרה נדרש להבהיר לחשוד מהם עיקרי החשד המיוחס לו ומהן זכויותיו. נקודות אלה יש .5 .לפרט על גבי טופס שעליו החשוד חותם .לפי הפסיקה, המשטרה נדרשת לתעד את הוויתור של העצור על זכות ההיוועצות .6 .שוטר חייב ליצור קשר באופן מיידי, ככל הניתן, עם סנגורו של נחקר, אם הוא ביקש להיפגש עימו .7 .הזכות קמה ללא תלות בשאלה אם הנחקר עצור או לא אם עצור מבקש להיות מיוצג על ידי סנגור ציבורי, הבקשה תועבר בהקדם האפשרי ללשכת .8 .הסנגוריה הציבורית באמצעות הממונה על החקירה ככלל, לפי הפסיקה, אם סנגור מודיע על כוונה להגיע למתקן חקירה במועד סמוך סביר, על החוקר .9 .להמתין לבואו בטרם יימשכו הליכי החקירה 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1841 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות יישום השלבים המקדימים על ידי קצין ממונה לפי חוק המעצרים, העצור חייב לאשר בחתימת ידו שהקצין הממונה הודיע לו , נראה כי יתר 44. לאור פסיקת בית המשפט העליון43על חלק מהשלבים המקדימים השלבים הם מרכיבים בלתי נפרדים המשלימים את זכות ההיוועצות. לפיכך, נדרש שהמשטרה תיידע את העצור מפורשות על כלל השלבים. דוח הקצין הממונה מפרט את ההודעות שקצין ממונה חייב למסור כחוק עת החליט על מעצרו של אדם. הקצין הממונה יכול לסמן באמצעות המערכת הממוחשבת את השדות בהתאם להודעות שמסר לעצור. הדוח מאפשר לעצור לאשר בחתימת ידו כי "נמסרו לי ההודעות כאמור לעיל". להלן, מוצג טופס דוח קצין ממונה. : דוח קצין ממונה 3 תמונה .המקור: משטרת ישראל ,האישור בחתימת ידו יינתן ביחס למתן ההודעות הבאות: הודעה על דבר המעצר וסיבת המעצר 43 ,זכותו שתימסר הודעה על מעצרו, זכותו להיפגש עם עורך דין, זכותו להיות מיוצג על ידי סנגור ומשך הזמן שניתן להחזיק בו עד שישוחרר או יובא בפני שופט. פרשת חייבטוב. 44 1842 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת נוסח האישור של העצור על קבלת ההודעות אינו מבהיר דיו לעצור שהוא אכן מאשר שהוא קיבל רק את ההודעות שסומנו על ידי הקצין הממונה. נוסף על כך, נוסח האישור של העצור אינו מאפשר לו להבין כי עליו לאשר את קבלת כל ההודעות שבהן חב הקצין הממונה, ולא רק את ההודעות שסומנו, וכי עליו לחתום על האישור רק לאחר שקיבל את כל ההודעות וההסברים הנדרשים על פי החוק. כפועל יוצא מכך, העצור אינו יכול לדעת שרק חלק מההודעות הנדרשות למימוש זכויותיו ניתנו לו. המשטרה מסרה בתשובתה כי חטיבת החקירות תבחן שינוי בנוסח דוח הקצין הממונה. 145,000-משרד מבקר המדינה בחן את תיעוד השלבים המקדימים בכ שבהם הוחלט על המשך 2018 - 2016 דוחות קצין ממונה מהשנים אפשר לממש כלל, הואיל וחסרים -מעצרו של העצור. חלק מהשלבים אי במשטרה כלים בסיסיים למימוש השלב, כפי שיפורט להלן: 1 . ) לא תועד כי ניתן הסבר על הזכות למסור הודעה18%( מעצרים26,000-בכ על המעצר ועל מקום הימצאו של העצור לקרוב או לעורך דין (פרטי או סנגור עורך דין), או שלא תועד בדוח הקצין שבפועל - ציבורי; להלן בפרק זה נוצר קשר כדי להודיע על המעצר. בהיעדר הודעה לקרוב ולעורך דין, ובשל הניתוק של האדם מסביבתו ומאמצעי תקשורת בזמן החקירה, אין בידי העצור האפשרות למצות את זכויותיו כנחקר בטרם חקירתו. 2 . ) לא תועד כי ניתן הסבר על הזכות להיפגש עם עורך84%( מעצרים122,000-בכ דין ללא דיחוי. 3 . המשטרה לא מחזיקה ברשימת עורכי דין פרטיים שנערכה על ידי לשכת עורכי הדין, ולפיכך, היא אינה מציגה לעצור רשימה שכזו בניגוד לחוק. המשטרה אישרה זאת בתגובתה ומסרה כי לעצור אפשרויות שונות כדי להיוועץ לבקש לפנות לעורך דין מסוים, לבקש שקרוב משפחה יחפש - עם עורך דין עבורו עורך דין שניתן להתקשר אליו או לבקש לפנות לסנגוריה הציבורית. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי חוק המעצרים מחייב אותה להחזיק רשימה מאת לשכת עורכי הדין של עורכי דין פרטיים. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1843 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט ככל שלשכת עורכי הדין אינה מחזיקה ברשימה מעין זו, יהיה על המשטרה לפנות אליה על מנת שזו תגובש. על המשטרה לפעול לעדכון הרשימה לעיתים מזומנות מול הלשכה ולפרסמה באתר האינטרנט. ככל שהמשטרה סבורה כי בעידן הטכנולוגי רשימה מעין זו מיותרת, הרי שעליה לפעול לשינוי החוק בנושא. 4,313-נמצא כי חרף העובדה כי משטרת ישראל אינה מחזיקה ברשימה שכזו, ב המעצרים שנבדקו סימן החוקר כי הועברה לעצור 145,000 מעצרים מתוך רשימת עורכי דין פרטיים. ייתכן שסימון זה נובע מטעות אנוש או מחוסר תשומת לב לפרטים בעת מילוי טופסי המשטרה. יוער כי לאור מעמדם הראייתי של מסמכים הנערכים על ידי המשטרה, ובפרט השפעתם על האפשרות להעלות טענות הנוגעות למימוש זכות ההיוועצות, על המשטרה להקפיד על מילוי הטפסים כדבעי. 4 . בכל המעצרים ובניגוד לפקודה המשטרה לא נותנת לעצור דף הסבר על הזכות לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית, משום שאין לה דף הסבר מסוג זה. עוד נמסר מהמשטרה כי ההסבר שניתן על זכות הייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית נכלל בטופס ההודעה לחשוד על זכויות טרם חקירה. טופס זה כולל הפניה לזכות להיוועצות עם סנגור ציבורי אם העצור זכאי לכך על פי חוק. המשטרה עדכנה, כי בכוונתה לעדכן את נוסח הטופס, כך שיכלול הסבר כי הזכאות לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית היא "על פי חוק, לרבות בשל מחסור באמצעים". אולם הטופס אינו כולל הסבר אימתי עצור זכאי לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית, ואינו מסביר מהם כלל הקריטריונים לקבלת ייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית. על משטרת ישראל להכין, בשיתוף עם הסנגוריה הציבורית, דף הסבר על הזכות לייצוג שיכלול את התנאים הכלליים המקנים זכאות לייצוג, ועליה לתרגמו לשפות שונות. על הקצין הממונה להציג דף זה לפני העצור ולהסביר בלשון המובנת לו את התנאים המפורטים בדף. באופן זה יוכל העצור לבחון בעצמו אם ברצונו לקבל ייעוץ מהסנגוריה הציבורית. 1844 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת 5 . ) לא תועד מועד יצירת הקשר (שיחת65%( מעצרים88,000 מתוך57,000-בכ טלפון וכדומה) עם עורך הדין, אף על פי שהעצור ביקש להודיע לו על מעצרו, או שהיו טעמים בידי המשטרה להודיע על המעצר. בהיעדר תיעוד מסודר של מועד יצירת הקשר עם עורך הדין, המשטרה אינה יכולה לפקח ברמה הארצית על משך הזמן שנדרש ממועד בקשת העצור להודיע על מעצרו לעורך הדין ועד יישום הבקשה בפועל. כתוצאה מכך, המשטרה אינה יכולה לבחון את היקף המעצרים שבהם השוטר לא יצר קשר עם עורך הדין באופן מיידי ולמפות את החסמים ליצירת הקשר. המשטרה מסרה כי במסגרת שינוי טופס דוח הקצין הממונה, תישקל הוספת שעת יצירת הקשר עם עורך הדין. 6 . בדוח הקצין הממונה אין שדה לרישום בקשת עורך הדין על כוונתו להגיע למתקן החקירה בזמן סביר ומשך זמן ההמתנה לסנגור. ממשטרת ישראל נמסר לנציגי משרד מבקר המדינה כי תיעוד זמן ההמתנה להגעת עורך הדין נדרש רק כאשר הוא לא הגיע בזמן סביר לתחנת המשטרה. התיעוד מבוצע בגוף ההודעה שנגבתה מן העצור ולא בדוח הקצין הממונה. עוד מסרה המשטרה כי יש צורך לתעד תוך כמה זמן הצהיר עורך הדין שיגיע ובתוך כמה זמן הגיע בפועל, היות שבמקרים רבים זמן ההגעה של עורך הדין אינו סביר. יוצא אפוא כי תיעוד חלקי של מועד יצירת הקשר עם עורך הדין בדוח הקצין הממונה מונע מהמשטרה לאתר את המקרים שבהם סנגור ביקש להגיע לתחנת המשטרה בזמן סביר, ולבחון אם גורמי החקירה המתינו להגעתו. יוער כי היעדר תיעוד מסודר ומקיף לכל הפעולות שחבה בהן המשטרה על מנת לשמור על זכויות העצורים שולל ממנה, מבית המשפט ומהסנגור כלי יעיל של פיקוח. תיעוד חלקי אף עלול להביא לבזבוז זמן שיפוטי בעוד העצור מוחזק במעצר, ובעת שהמשטרה נדרשת לבחון בדיעבד אם הוענקו לעצור זכויותיו. קושי זה אף מתגבר בדיונים שבהם הסנגור אינו רשאי לעיין בחומרי החקירה או אם החקירה לא תועדה באופן חזותי. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1845 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי היא פועלת בדרכים שונות כדי לוודא שזכות ההיוועצות מוענקת לעצור, למשל באמצעות הדרכות, חידוד נהלים, שינוי נוסח אזהרת חשוד ועוד. ברי כי על החוקר למלא דוחות באופן מלא, אולם משימתו בראש ובראשונה היא לחקור באופן המבטיח משך חקירה קצר ככל הניתן. בעתיד יתאפשר תיעוד אוטומטי של פעולות אלו, ואולם, עד אז התיעוד יתבצע אך לא תמיד בזמן אמת בשל העומס האדיר המוטל על גורמי החקירה. על המשטרה לוודא כי החוקרים והקצינים הממונים מקיימים את כל השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות בקשר לעשרות אלפי מעצרים בשנה בצורה סדורה. כיום, תיעוד הפעולות מהווה כלי פיקוח ובקרה יחידי ברמה הארצית המאפשר גם בדיקה של טענות בתיק ספציפי. מן הטעמים הללו, נודעת חשיבות לוודא כי החוקרים והקצינים מתעדים כנדרש את כל השלבים המקדימים. ככלל, עליהם להכין את הדוח באופן מקוון באמצעות המערכות הממוחשבות. אם הם הכינו דוח ידני, עליהם להזינו במערכת הממוחשבת באופן המאפשר איתור וניתוח של הנתונים המצויים בו. בשל העומס המוטל על החוקרים והשוטרים, מן הראוי שהמשטרה תבחן כיצד לתעד את הפעולות שבהן היא חבה בדין באופן המדויק והיעיל ביותר. , חקירת חשוד, קרי 2002-על פי חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב תשאולו או גביית הודעה ממנו, תיערך בשפה שהוא מבין ודובר. משטרת ישראל מסרה למשרד מבקר המדינה כי דוח קצין ממונה אינו מתורגם לשפות שונות. זאת משום שהדוח אינו נמסר לעצור, אלא מתויק בתיק החקירה בלבד. נמצא, כי המשטרה מחזיקה דוח קצין ממונה בעברית בלבד. כתוצאה מכך, עצור שאינו דובר את השפה העברית אינו יכול לקרוא את נוסח הדוח ולאשר בחתימת ידו כי נמסרו לו כל ההודעות כנדרש בדין, כי קיבל הסבר על זכויותיו וכי ויתר מפורשות על זכויותיו. משרד מבקר המדינה ממליץ למשטרה לתרגם לשפות שונות את חלקי הדוח העוסקים בזכויותיו על מנת שהעצור יוכל לקרוא אותם ולהבינם. 1846 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת משטרת ישראל מסרה כי במסגרת שינוי דוח הקצין הממונה, יישקל גם שינוי שיביא לכך שחלקיו הדורשים חתימה ואישור של העצור יתורגמו ויימסרו לו.  : עיקרי הליקויים ביישום השלבים המקדימים על ידי קצין ממונה12 תרשים יישום השלבים המקדימים על ידי חוקר בתי המשפט בוחנים את זכות ההיוועצות כפי שניתנה על ידי היחידה החוקרת, הקצין הממונה או החוקר. הלכה - ללא תלות בזהות הגורם ביחידה שפעל למימושה היא כי אזהרת חשוד אינה כוללת את חובת היידוע בדבר הזכות להיוועצות. 45פסוקה כמו כן, אם קצין ממונה הודיע לעצור על זכותו להיוועצות, חוקר לא יידרש לשוב ולהודיע על זכות זו. שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר חייב להביאו ללא דיחוי לתחנת המשטרה ולהעבירו לרשות הקצין הממונה. פקודת מטא"ר מאפשרת לדחות את הבאת העצור לפני הקצין הממונה למשך שלוש שעות לצורך ביצוע פעולות חקירה בתחנת המשטרה. ברוב המעצרים עצור שהובא לתחנת המשטרה מועבר לחקירה על ידי חוקר לצורך גביית הודעתו. .)23.8.12 , אבו עצא נ' מדינת ישראל (פורסם במאגר ממוחשב10049/08 ע"פ 45 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1847 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט 101,000-, בכ2018 - 2016 המעצרים שנערכו בשנים174,173 כך למשל, מתוך ) נחקר העצור על ידי חוקר בטרם הובא בפני קצין ממונה. 58%( מעצרים לפני תחילת חקירת חשוד במשטרה יבהיר החוקר את עיקרי החשד המיוחס לחשוד פה בדבר זכויותיו. החשוד נדרש לחתום על "טופס -וימסור לו הודעה בכתב ובעל הודעה על זכויות חשוד טרם חקירה". נוסח ההודעה לחשוד בגיר מנוסח כדלקמן (ומופיע בשפות עברית, אנגלית, ערבית ואמהרית): "זכותך לא לומר דבר, דבריך יתועדו ועשויים לשמש כראיה בבית משפט, ואולם דע כי בית משפט יוכל להביא בחשבון את שתיקתך. זכותך להיוועץ בעורך דין לפני חקירתך, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק וזכותך להיוועץ בסנגור ציבורי אם אתה זכאי לכך על פי החוק". לפיכך, בשונה מנוסח דוח קצין ממונה, נוסח ההודעה לחשוד על אודות זכויותיו אינו מפרט את השלבים המקדימים למימוש זכות ההיוועצות. גם נוהלי המשטרה אינם מחייבים את החוקר לבצע את השלבים המקדימים, ותיעודן אינו מעוגן במפורש במסמכים אלו. כפועל יוצא מכך, עצור שנחקר לפני שהובא לפני קצין ממונה, וכן חשוד שעולה עילה למעצרו במהלך חקירתו, נחקר על ידי חוקר מבלי שתועד בצורה מסודרת המימוש של כל השלבים המקדימים שביצע החוקר. משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי היא נערכת לשינוי נוסח ההודעה לחשוד על בנוסף לאישורו כי הבין את החשד - אודות זכויותיו, כך שיעודכן נוסח אזהרת חשוד נגדו ואת אזהרתו, העצור יחתום במפורש כי הבין את זכויותיו. נמצא כי אין הנחיה ברורה לחוקר לבצע את השלבים למימוש זכות ההיוועצות ולתעד זאת, כפי שחייב קצין ממונה. משכך, נוצר פער בתיעוד שלבים אלה שאינו מאפשר פיקוח ברמה הארצית ובאופן המשטרה, בית המשפט - שוטף על ידי כלל הגורמים המעורבים בהליך והסנגוריה. פער זה מקשה על המשטרה להמציא תיעוד המלמד שעמדה בחובותיה, לו תידרש לכך בהליך שיפוטי. זאת ועוד, במצב דברים זה עולה החשש שברוב המעצרים מתייתר ביצועו בדיעבד של שלב מימוש השלבים המקדימים על ידי הקצין הממונה. הנוסח החדש של ההודעה לחשוד על אודות זכויותיו לא מפרט את השלבים המקדימים למימוש זכות ההיוועצות. לאור קיומו של טופס בדוח הקצין הממונה שמפרט שלבים אלו, על המשטרה לשקול להורות לחוקריה להשתמש בנוסח זה בכל החלטה על מעצרו של אדם, ולא להסתמך על נוסח אזהרת חשוד בלבד. ככלל, על החוקרים להכין את הדוח באופן מקוון באמצעות המערכות הממוחשבות. אם החוקרים הכינו דוח ידני, עליהם להזינו במערכת הממוחשבת לאחר מעשה, כדי 1848 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת שניתן יהיה לאתר ולנתח את הנתונים המצויים בו. כל זאת כדי לאפשר פיקוח ובקרה על מימוש זכויות העצור. משטרת ישראל מסרה כי תשקול לערוך את השינוי במסמך נוסח אזהרת חשוד או בדוח מעצר שוטר. כך, יתאפשר לתעד את מתן הזכויות גם אם עוכבה הבאתו של העצור לפני קצין ממונה. ויתור עצור על זכות ההיוועצות בית המשפט העליון חזר וקבע פעמים אחדות כי ויתור על זכות ההיוועצות, שהיא זכות יסוד של חשוד בהליך הפלילי, צריך להיות מדעת ובמפורש, מבלי שיושפע 2012 מתרגילי חקירה, ועל החוקר לוודא שהעצור הבין את משמעות הוויתור. בשנת נתן בית המשפט עדיפות לתיעוד הוויתור בהקלטת וידאו או שמע, וקבע שבלית . 46ברירה ניתן לתעדו בכתב ובחתימת הנחקר חזר בית המשפט העליון בפרשת חייבטוב על הקביעה כי זכות 2018 באוגוסט ההיוועצות היא זכות מהותית ויסודית ויש להקפיד על קיומה. עוד נקבע כי על גורמי החקירה מוטלת החובה לברר אם אכן ויתר החשוד על זכותו. בית המשפט העיר שיש לתעד את הוויתור בהקלטת וידאו או שמע כדי לאפשר ביקורת שיפוטית . 47בשלב מאוחר יותר בנוגע למימוש זכות ההיוועצות בעקבות פסק הדין נערכה פנייה ממשרד המשפטים למשטרת ישראל, על מנת שזו תבדוק אילו פעולות נעשו לתיקון הכשלים ולמניעת הישנותם בעתיד. לפנייה זו היא ציינה כי בהתאם לחוות דעת 2018 במענה המשטרה מחודש דצמבר משפטית מטעמה, אין מקום להורות על תיעוד חזותי או קולי של כל ויתור על זכות ההיוועצות, שכן הדבר יטיל עליה נטל בלתי סביר. יוצא אפוא כי תיעוד חזותי או קולי של ויתור על הזכות יתבצע בעבירות שבהן ממילא קיימת חובת תיעוד חקירה באופן זה. עם זאת, המשטרה הציעה לתקן את טופס ההודעה על זכויות חשוד טרם חקירה, באופן שהטופס המתוקן יכלול סעיף ויתור מפורש שעליו יידרש החשוד לחתום. בשונה מעמדת המשטרה, לעמדת הסנגוריה הציבורית קביעת בית המשפט בפרשת חייבטוב מחייבת את המשטרה לתעד את הוויתור על זכות ההיוועצות באופן חזותי .)23.8.12 , אבו עצא נ' מדינת ישראל (פורסם במאגר ממוחשב10049/08 ע"פ 46 .76 - 75 'פרשת חייבטוב, וראו דבריו של כב' השופט שהם, עמ 47 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1849 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט או קולי. לעמדתה, פיקוח על עבודת המשטרה באמצעות תיעוד חזותי או קולי צפוי להפחית ליקויים בעבודת המשטרה בהליך יידוע העצור על זכותו להיוועצות ומתן האפשרות לממש אותה, ולאפשר בקרה על ההליך בדיעבד. בכך יימנעו מצבים שבהם עצורים אינם מודעים לזכות, לא מקבלים את מלוא המידע אודות הזכות, אינם מבינים את משמעותה או אינם מתייעצים במועד המוקדם ביותר האפשרי. ייכנס לשימוש 2020 המשטרה מסרה בתשובתה כי במהלך החציון הראשון של שנת נוסח חדש לטופס ההודעה על זכויות חשוד טרם חקירה. הנוסח יכלול סעיף ויתור מפורש על זכות ההיוועצות ועליו יחתום העצור. על המשטרה לוודא כי סעיף הוויתור על זכות ההיוועצות בהודעה על זכויות חשוד טרם חקירה יתורגם לשפות שונות ויכלול את התאריך והשעה של ויתור העצור על זכותו. כמו כן, מוצע למשטרה לבחון חלופות טכנולוגיות עכשוויות לתיעוד החזותי או הקולי של ההליך, שיאפשרו ביקורת שיפוטית על ההליך לצד הפחתת הנטל הנובע מתיעוד זה. שליחת בקשה למינוי סנגור אם עצור מבקש להיות מיוצג על ידי סנגור ציבורי, הבקשה תועבר ללשכת הסנגוריה . ככלל, הבקשה נערכת 48הציבורית בהקדם האפשרי באמצעות הממונה על החקירה באופן מקוון באמצעות המערכות הממוחשבות. העתק פיזי של הבקשה מועבר באמצעות הפקס ללשכת הסנגוריה הציבורית. מתן הודעה בעל פה לסנגוריה הציבורית, ככל שזו נעשתה, אינה מהווה תחליף לחובת שליחת הבקשה. לעניין הפרק "יישום השלבים -תיעוד יצירת הקשר עם הסנגוריה הציבורית, ראו לעיל (תת המקדימים על ידי קצין ממונה"). 1 . טופס הבקשה למינוי סנגור ציבורי כולל שדה של תאריך הבקשה, אך אינו כולל שדה לציון שעת הכנת הבקשה או העברתה ללשכת הסנגוריה הציבורית. הבקשה נשלחת באופן ידני באמצעות הפקס, ואין תיעוד של מועד שליחתה. , קיימים 2018 - 2016 מעצרים בין השנים174,173 נמצא כי מתוך -במערכות הממוחשבות נתונים מלאים על בקשה למינוי סנגור בכ .1996-תקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו 48 1850 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת )66%( מעצרים44,000- מעצרים בלבד. מתוכם, רק בכ67,000 .הועברה בקשת העצור למינוי סנגור רק לאחר סיום החקירה היקף הבקשות המועברות לסנגוריה לאחר סיום החקירה הוא כשני שלישים מסך המעצרים שנבדקו ומעלה תמונה מטרידה. לעמדת המשטרה בתשובתה, ייתכנו טעמים שונים לתופעה זאת, כמו למשל עצור שחזר מסירובו לייצוג רק לאחר סיום חקירתו. משכך, אין לראות בה את הגורם האחראי הבלעדי לתופעה זו בשל נסיבות השונות שעשויות להשפיע מתן האפשרות להיוועץ -על החלטת העצור. כמו כן, אין לראותה כאחראית לאי לפני חקירה. היות שבקשת היוועצות בסנגור רק לאחר סיום החקירה מביאה, הלכה למעשה, לוויתור על זכות שנועדה לסייע לעצור, הרי שהתופעה דורשת בדיקה מעמיקה של המשטרה. בדיקת הנסיבות ולמידתן תיתן למשטרה כלים לוודא כי העצור המוחזק אצלה מקבל את ההחלטה באופן עצמאי ומיטבי. מעצרים שבהם 11,000-עוד אותרו נתונים מתוך כלל המעצרים על אודות כ הובא העצור לפני קצין ממונה בטרם חקירתו, והקצין הממונה החליט שתישלח בקשה למינוי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית בטרם החלה חקירתו של העצור. המעצרים שבהם החליט הקצין הממונה שתישלח 11,000-מתוך כ ) הופק 23%( מעצרים2,561-בקשה למינוי סנגור לפני החקירה, ב טופס הבקשה למינוי סנגור ציבורי לאחר שכבר נחקר העצור, בניגוד להוראת הקצין הממונה. הדבר מעלה את החשש כי הופרה זכות ההיוועצות של העצורים הללו. , מתוך 2018 לפי נתוני הסנגוריה הציבורית בנוגע למעצרים שנערכו בשנת תיקי המעצרים של קטינים ובגירים שבהם התבקש ייצוג מהסנגוריה 51,000-כ מהתיקים הועברה בקשת הייצוג בטרם התקיימה חקירה. 56%-הציבורית, ב ביתר התיקים הועברה בקשת הייצוג לאחר שהעצור נחקר או כשהגיע לבית 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1851 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט - בהתאמה). בתיקי בגירים בלבד20%- ו24%( המשפט לדיון בהארכת מעצרו ) 52%( תיקי המעצרים שבהם התבקש ייצוג, במחצית מן התיקים45,000-מתוך כ ארצית -הועברה בקשת הייצוג בטרם התקיימה חקירה. עוד עולה בבחינה כלל ששיעור העברת הבקשות לפני חקירה נמצא במגמת עלייה. 2 . אי שליחת הבקשה למינוי סנגור במועד שבו ביקש זאת העצור פוגעת בזכויותיו ועשויה להביא לשחרורו בשל הפגיעה. זאת חרף חשד לביצוע עבירה פלילית על ידו, אשר ייתכן שהייתה מצדיקה את המשך החזקתו במעצר. מצד אחר, שליחת בקשה למינוי סנגור עשויה להביא להמשך החזקתו של עצור במעצר -אי למשל, ניתן היה לשחררו קודם לכן בהסכמה או שבית המשפט - שלא לצורך היה מוצא, לאחר הגשת בקשת שחרור מטעם הסנגור, כי לא היה מקום לעוצרו. כך למשל, בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצאו מספר מקרים בהם פגיעה בזכות . כמו כן, בבקרות שנערכו במרחב 49ההיוועצות הביאה לשחרורם של עצורים מתיקי המעצרים שנבדקו נמצאו 72% אף עלה כי2019 - 2017 מסוים בשנים תקינים מבחינת תיעוד העברת הבקשות. -לא משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי פעלה להעביר הנחיות מפורטות בעניין ההקפדה על העברת הודעות לסנגוריה הציבורית, כי מנוהלים מעקב ובקרה שוטפים בנושא וכי יישלח ריענון הנחיות נוסף. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה שמשטרת ישראל אינה מחזיקה בנתונים סדורים ומלאים על מועדי העברת הבקשות למינוי סנגור ציבורי. נוסף על כך, בנוהלי המשטרה אין הוראה מחייבת לתיעוד שעת העברת הבקשה לידי הסנגוריה הציבורית; אין בטופסי הבקשה למינוי סנגור ובדוח הקצין הממונה שדה שיש למלאו לציון שעת העברת הבקשה; ואין הליך מסודר לתיעוד אישור קבלת הבקשה על ידי הסנגוריה הציבורית. המשטרה מסרה בתגובתה כי חטיבת החקירות תבחן אפשרות לפיתוח ממשק ממוחשב משותף עם הסנגוריה הציבורית, שיאפשר העברה מקוונת של בקשות ותיעוד אוטומטי של מועד העברתן. )); עמ"ת (מחוזי מרכז8.8.18 מדינת ישראל נ' בורשטיין (החלטה מיום16529-08-18 )מ"י (ב"ש 49 28171-11- )); מ"י (שלום ראשל"צ24.2.19 אבו נציר נ' מדינת ישראל (החלטה מיום2099-02-19 ' מדינת ישראל נ6960-06-18 )); מ"י (שלום ב"ש13.11.18- מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה מ18 .)5.6.18-פלוני (החלטה מ 1852 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת בטרם תיישם פתרון לממשק ממוחשב, על המשטרה להקפיד כבר עתה על רישום שעת העברת הבקשה וקבלתה והזנתה במערכת הממוחשבת. 3 . בנושא יישום זכות2016 הסנגור הציבורי הארצי פנה ללשכת המפכ"ל באפריל ההיוועצות. במכתבו נטען כי ישנה שונות קיצונית בשיעור העברת הבקשות לפני חקירה בין בגירים לקטינים ובשיעורה בין יחידות החקירה. לשכת המפכ"ל שנחקר עשוי לוותר על זכות ההיוועצות לפני החקירה 2016 השיבה לו במאי ולשנות את דעתו לאחר החקירה. עוד נמסר כי ניתן להסביר את השונות בין יחידות החקירה בסיבות אובייקטיביות כגון רקע חברתי, רקע סוציואקונומי וכיוצא בזה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי יש קושי להסביר את מקור הפער בשיעורי שליחת הבקשות לייצוג לפני חקירה בפערים חברתיים וכלכליים בין עצורים בתחנות השונות. זאת, משום שלפי נתוני הסנגוריה הציבורית אין הלימה מובהקת בין המצב החברתי כלכלי באזור שתחת סמכות תחנת המשטרה לבין שיעור העברת הבקשות לפני חקירה. ישנן תחנות בהן היה שינוי משמעותי בנושא זה במהלך השנים. כמו כן, עדיין קיים פער בין מצבם של קטינים לבגירים. כך למשל, בנתוני הסנגוריה נמצא שוני בשיעור הבקשות המועברות לפני עמד שיעור העברת הבקשות 2015 חקירה אצל בגירים לעומת קטינים. בשנת 2018 . בשנת72% , ואילו אצל קטינים על32%-לפני חקירה אצל בגירים על כ . 89% , ואילו אצל קטינים על52% עמד שיעור העברת הבקשות אצל בגירים על בפילוח 2018- ו2015 להלן תרשים המציג את שיעורי העברת הבקשות בשנים לפי קטינים ובגירים. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1853 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט ,: שיעורי העברת הבקשות למינוי סנגור ציבורי לפני חקירה13 תרשים 2018 ,2015 ,לפי קטינים ובגירים .על פי נתוני הסנגוריה הציבורית, בעיבוד משרד מבקר המדינה הסנגוריה הציבורית מחזיקה נתונים על אודות הטיפול בבקשות המינוי, ואילו משטרת ישראל אינה אוספת נתונים אלה. היעדר איסוף הנתונים על ידי המשטרה מותיר את המחלוקות בין הסנגוריה הציבורית לבין המשטרה על כנן, ללא אפשרות לבחינתן העובדתית. הוא אף מונע מהמשטרה את האפשרות לבחון מדוע ישנה שונות ניכרת בשיעורי העברת הבקשות לפני חקירה אצל בגירים בתחנות המשטרה השונות וכן בין בגירים לקטינים. איסוף הנתונים באמצעים ממוחשבים יסייע לבחינת הסוגיה ברמה הארצית ויוכל לשמש בסיס לדיון שנתי בנושא במשטרה, תוך הצבת יעדים שנתיים לתחנות לגידול בשיעור מימושה של זכות ההיוועצות. שחרור עצורים בתנאים הסמכות לשחרור עצור בתנאים החלטת המעצר היא מוצא אחרון בשרשרת האפשרויות העומדות לרשות מערכת . בהתאם לכך קובע חוק המעצרים בעניין עצור שקיים חשד סביר שביצע 50האכיפה שחרור - רשאים לשחררו בערובה (להלן- עבירה, כי קצין ממונה או בית משפט האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' השר לבט"פ ואח' (פורסם במאגר1892/14 וראו: בג"ץ 50 .)13.6.17 ,ממוחשב 1854 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת בתנאים). השימוש בחלופות מעצר בדרך של שחרור בתנאים פותח והורחב לאורך השנים מתוך הכרה בחשיבותן ולאור שינויים בתפיסות חברתיות והתפתחויות . 51טכנולוגיות על מנת להפחית ככל הניתן את הפגיעה בעצור, נדרשים גורמי האכיפה לקבל את ההחלטה על השחרור בתנאים בהקדם האפשרי ולבצעה במועד המוקדם ביותר, ככל שהדבר ניתן בנסיבות העניין. יתרה מכך, הימנעות מהפעלת סמכות הקצין הממונה לשחרור עצור בתנאים חלף הבאתו בפני בית המשפט מביאה לפגיעה שלא לצורך בכבודו ובחירותו. כמו כן, היא עלולה להביא לעומס יתר על בתי המשפט, שירות בתי הסוהר והסנגוריה הציבורית ולבזבוז משאבי ציבור. הלכה למעשה, ישנם שלושה שלבים שבהם יש לפרט לפני העצור או בית המשפט את התנאים לשחרור ממעצר: 1 . החלטת הקצין הממונה: על הקצין הממונה להציע לעצור, במקרים המתאימים, להשתחרר בתחנת המשטרה בתנאים המצויים בסמכותו. אם העצור הסכים לתנאים, הוא יחתום על כתב ערבות המפרט את תנאי השחרור. 2 . הגשת בקשה בבית המשפט: אם עצור סירב לתנאים שהציע לו הקצין הממונה, או שהתנאים לשחרור שהקצין הממונה רוצה להציב אינם בסמכותו, עליו לפרט בבקשת השחרור ממעצר המוגשת למזכירות בית המשפט את תנאי השחרור המבוקשים. 3 . :החלטת בית המשפט: עניינו של עצור מובא בפני בית המשפט בשני מצבים הוגשה בקשה למעצר או שהוגשה בקשה לשחרור בתנאים. אם בית המשפט מחליט על שחרור בתנאים, הוא מכריע מהם התנאים לשחרור שבהם יידרש העצור לעמוד ומפרט אותם בהחלטתו. המשטרה נדרשת לאכוף את התנאים שנקבעו בבית המשפט. להלן לוח המפרט את תנאי השחרור ממעצר שניתן לקבוע לפי חוק המעצרים בחלוקה לזהות הגורם המוסמך לקבוע אותם: .379 'דוח המבקר על העברת הטיפול, עמ 51 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1855 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט סמכויות בית המשפט וקצין ממונה- : תנאי שחרור ממעצר8 לוח תנאי השחרור משך התקופה המרבית (בימים) סמכות קצין סמכות שופט סוג סמכות 1ערובה אין כן כן סמכות מקבילה 2 'ערבות צד ג אין כן כן 3 חובת הודעה על כל שינוי 52בכתובת אין כן כן 4 הפקדת כלי נשק בתחנת 53משטרה אין כן כן 5 חובה להתייצב בתחנת 54משטרה אין כן כן א6 55איסור יציאה מן הארץ90כן כן 56חלקית-סמכות מקבילה ב6איסור יציאה מן הארץ90-למעלה מ לא כן א7 57איסור כניסה למקום15כן כן ב7איסור כניסה למקום15-למעלה מ לא כן א8 58איסור לקיים קשר30כן כן ב8איסור לקיים קשר30-למעלה מ לא כן א9 59חובת הימצאות במקום15כן כן ב9חובת הימצאות במקום15-למעלה מ לא כן א10 איסור יציאה ממקום 60המגורים 5כן כן .מען המגורים ומקום העבודה 52 .לעניין חשוד בעבירת אלימות שברשותו כלי נשק 53 .בהתאם למועדים שייקבעו 54 .כולל הפקדת דרכון 55 בית המשפט והקצין הממונה מוסמכים לקבוע את התנאי, אבל בית- חלקית-סמכות מקבילה 56 .המשפט רשאי לקבוע את משך התנאי לתקופה ארוכה יותר מהתקופה שקצין רשאי להורות עליה .לאזור, ליישוב או למקום בארץ 57 .לרבות להיפגש עם מי שיקבע 58 .לרבות מגורים באזור, ביישוב או במקום בארץ 59 .במשך כל שעות היממה או חלק ממנה 60 1856 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת תנאי השחרור משך התקופה המרבית (בימים) סמכות קצין סמכות שופט סוג סמכות ב10 איסור יציאה ממקום המגורים 5-למעלה מ לא כן חלקית-סמכות מקבילה 11 61פיקוח של קצין מבחן180לא כן סמכות בלעדית לבית המשפט 12 חובה לקבל טיפול 62למשתמשים בסמים אין לא כן 13 63בדיקה פסיכיאטרית אין לא כן 14 איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה אין לא כן 15 ביצוע בדיקה רפואית בהסכמת החשוד אין לא כן על פי חוק המעצרים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. השימוש בסמכות הקצין הממונה לשחרור בתנאים לפי פקודת מטא"ר, יש להביא את העצור לפני שופט על מנת לקבל החלטה בנוגע לתנאי שחרורו ממעצר, אם נדרש לשחרר אותו בתנאים שאינם בסמכות הקצין הממונה, או אם העצור סירב לתנאים שבסמכות הקצין הממונה. - שוחררו עצורים על ידי קצין ממונה בכ2018 - 2016 לפי נתוני המשטרה, בשנים ) שוחרר העצור בתנאים. כמו כן, 42%( מעצרים20,000- מעצרים, ומתוכם בכ46,000 מעצרים, ומתוכם85,000-באותה התקופה שוחררו על ידי בית המשפט עצורים בכ ) שוחרר העצור בתנאים. 39%( מעצרים34,000-בכ במהלך השנים טענו הסנגוריה הציבורית והנהלת בתי המשפט שהמשטרה אינה עושה שימוש מספק בסמכויותיה לשחרור עצורים בתנאים בתחנת המשטרה חלף .חובה להימצא בפיקוחו של קצין מבחן לאחר קבלת תסקיר מעצר 61 .ובלבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן 62 .חובה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית. אם העצור הסכים לכך ניתן גם לקבל טיפול במקום שייקבע 63 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1857 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט הבאתם לבית המשפט. הגורמים המעורבים מסכימים שחשוב לצמצם את מספר המעצרים ומשכם ושעל המשטרה להקפיד על מיצוי סמכויות קציני המשטרה לשחרר בערובה בתחנות המשטרה. עם זאת, הטעם לתופעה שנוי במחלוקת בין קבלת ההחלטה בתחנת המשטרה גורמת להארכת משך -הצדדים. מטבע הדברים, אי מעצרו של העצור עד לשחרורו בתנאים. 1 . התקיימו דיונים ותכתובות בין המשנה ליועץ המשפטי2008 החל בספטמבר המשנה ליועמ"ש), הנהלת בתי המשפט, הסנגוריה - לממשלה (פלילי) (להלן הציבורית ומשטרת ישראל בנושא היקף השימוש בסמכות המשטרה לשחרר עצורים בתנאים. כבר באותה שנה סבר המשנה ליועמ"ש דאז כי החזקת עצור רק ראוי. -כדי להביאו לבית משפט אף שניתן היה לשחררו קודם לכן היא מצב לא החלה הסנגוריה הציבורית לפנות בנושא זה למפכ"ל המשטרה 2009 משנת ולגורמים נוספים. לטענתה, לא נעשה די שימוש בסמכות הקצין הממונה לשחרר עצורים בתנאים חלף הבאתם לבית המשפט. הפניות נתמכו בעשרות החלטות שאספה הסנגוריה הציבורית. 2018 - 2011 שיפוטיות ביקורתיות מהשנים עמדות אלו עלו גם בפגישות עבודה של דרגי השטח. הצטרף מנהל בתי המשפט לעמדה זו וציין כי לרוב כשמובא עצור על 2014 בשנת ידי המשטרה לשחרור בבית המשפט, היא סבורה שאין תכלית להמשך מעצרו, ובכל זאת וחרף הסמכות הנתונה לה לשחררו היא מביאה אותו לבית המשפט. , ואולם 2011 מנהל בתי המשפט ציין שהתראות ביחס לתופעה עלו כבר בשנת לא חל שיפור בנושא. המפכ"ל סבר כי מקור הקושי נעוץ בסמכויות השחרור המוגבלות המוקנות התקיימו דיונים בין נציגי המשטרה 2016 בחוק לקצין הממונה. החל באוקטובר למשרד המשפטים בדבר הצעה להרחיב את סמכויות הקצין. בין היתר, המשטרה ביקשה שלא להתנות את סמכות הקצין הממונה בהסכמת העצור וכן להאריך את משך התקופה המרבי שהקצין רשאי להטיל. 2 . דרשו הסנגוריה הציבורית ומשרד המשפטים שמשטרת ישראל2014 החל בשנת תאסוף נתונים מסודרים על אודות הפעלת הסמכויות, מספר הבקשות שמוגשות לבית המשפט לשחרור חשודים בתנאים וסוג העילות המונעות שחרור מוקדם בתחנת המשטרה. זאת בין היתר על מנת שניתן יהיה לקבל תמונה מלאה על הצורך להרחיב את סמכויות הקצין הממונה. העיר משרד מבקר המדינה כי המשטרה לא אספה נתונים על היקף 2015 בשנת השימוש בסמכות קצין ממונה לשחרר עצורים בתחנה, לא בחנה אם עשתה 1858 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת שימוש מיטבי בהליך זה, ומה שיעור השחרורים בערובה מתוך כלל המעצרים . 64שבהם אפשר היה לשחרר את העצורים בתחנות המשטרה השיבה המשטרה לדרישת משרד המשפטים שאין במערכות 2017 בשנת הממוחשבות שלה נתונים קונקרטיים לעניין שחרור בתנאים מגבילים. כי אכן היה 2020 המשטרה השיבה בתגובתה למשרד מבקר המדינה מינואר קושי להציג למשרד המשפטים נתונים לגבי שחרור בערובה כיוון שהתהליך אינו ממוחשב, וכי היא פועלת כדי למחשב את כל התהליך באופן שניתן יהיה לספק נתונים אלה. עוד היא סבורה, כי איסוף הנתונים בנושא נדרש להיות "נחלת כלל הגופים". חרף המחסור בנתונים, המשטרה מסרה כי היא מעודדת ופועלת להרחיב את מגמת השחרור על ידי קצין ממונה בתחנת המשטרה ועורכת בקרות בנושא. כמו כן, היא מקווה שיינתן פתרון למגבלות החלות על סמכות השחרור של המשטרה במסגרת הוועדה הציבורית בנושא. זה כעשור שבה ועולה הטענה מצד הנהלת בתי המשפט והסנגוריה הציבורית כי משטרת ישראל אינה עושה די שימוש בסמכויותיה לשחרר עצורים בתנאים בתחנת המשטרה, אלא מביאה אותם לבית המשפט שלא לצורך. מנגד טוענת המשטרה כי הדבר נובע מהסמכויות המוגבלות של הקצין הממונה, ויש אפוא להרחיבן. חרף העובדה כי המשטרה כדי ליישב מחלוקות אלו, אין 2014 נדרשה לספק נתונים עוד בשנת בידיה נתונים בנושא. בהיעדר נתונים על היקף השימוש בסמכות משלב החלטת - לשחרור עצור לחלופת מעצר ואילו תנאים הוצגו לעצור הקצין הממונה, דרך הגשת בקשה במזכירות בית המשפט ועד לתנאים קיים קושי לברר את תמונת המצב המלאה. על - שנקבעו בבית המשפט המשטרה להשלים את איסוף הנתונים לשם בחינת נושא השחרור על ידי קצינים ממונים בתחנות. מחסור בנתונים במערכות הממוחשבות אף לו ביקשה המשטרה לאסוף נתונים בנושא השימוש בסמכות קצין ממונה לשחרר עצור בתחנת המשטרה, בעת הזו אין בידיה כל אפשרות להחזיק בנתונים אלו, כפי שיפורט: . הנושא עלה גם בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של380 'דוח המבקר על העברת הטיפול, עמ 64 .8.7.13 ,29.5.13 ,"הכנסת בנושא "מעצרי לילה מיותרים של נחקרים 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1859 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט 3 . בטופס החלטת הקצין הממונה אין מקום לפרט את תנאי השחרור ממעצר שביקש להציב הקצין הממונה לפני העצור ולאילו מן התנאים שהוצעו הסכים העצור או סירב. משכך, לא ניתן לדעת אילו תנאי שחרור הוצעו לעצור ולהם הוא סירב באופן שחייב את הבאתו לפני בית המשפט; לא ניתן לדעת אם תנאי השחרור שסבר הקצין הממונה שיש להטיל על העצור הם תנאים שאינם בסמכותו; ולא ניתן לדעת אם הקצין הממונה ביקש להטיל תנאים שבסמכותו אך לתקופות ארוכות יותר. נתונים אלו אינם נאספים ואינם נמצאים במערכת הממוחשבת שבידי המשטרה. 4 . לעומת זאת, בבקשה להוצאת צו מעצר המוגשת לבית המשפט לצורך הדיון בהארכת מעצרו של העצור יש מקום לפרט על גבי הטופס כמה תנאי שחרור, באופן שניתן יהיה לשומרם במערכות הממוחשבות של המשטרה, ואילו את יתר תנאי השחרור ניתן להוסיף בכתב יד. בעניין כלל תנאי השחרור לא ניתן לציין אילו מהם בסמכות קצין ואילו בסמכותו של בית המשפט. משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי חטיבת החקירות תפעל להוסיף לטופס דוח קצין ממונה רשימת תנאים לבחירה מרובה וכן שדות המפרטים את משכו של כל תנאי ואת הסכמתו או סירובו של העצור לכל אחד מהם. כמו כן, בכוונתה להפריד בין בקשת מעצר לבין בקשת שחרור בתנאים המוגשת לבית המשפט. בקשת השחרור תוזן אף היא באופן מקוון ובמצב זה ניתן יהיה להבחין מה מהות בקשת המשטרה המוגשת לבית המשפט ומהם תנאיה. עוד נמסר כי חטיבת החקירות תשקול, יחד עם גורמי המקצוע, להוסיף לטופס בקשת הוצאת צו מעצר רשימת תנאים לבחירה מרובה וכן שדות המפרטים את משכו של כל תנאי. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי יש החלטות שיפוטיות שאינן מוזנות מעצרים שבהם שוחרר 34,000-למערכת הממוחשבת במלואן. כך למשל, מתוך כ העצור בתנאים על ידי בית המשפט, במשטרה לא הוזנו נתונים בעניין תנאי השחרור ). 12%- מקרים (כ4,002-מהמעצר ב תיעוד חלקי מונע מהמשטרה את האפשרות לבדוק באילו נסיבות הובא העצור לשחרור בתנאים בבית המשפט חלף שחרורו בידי הקצין הממונה. משכך, אין בידיה לבצע בקרה על אופן הפעלת שיקול הדעת של הקצין הממונה, והיא אינה יכולה להפיק לקחים לגבי הליך השחרור בתנאים ולטייב אותו. כמו כן, אין בידי המשטרה הכלים לבחון את טיב הבקשות המוגשות לבית המשפט, משום שאין בידיה הנתונים המלאים של כל תנאי השחרור המבוקשים בבקשה להוצאת צו מעצר ושל התנאים שקבע בית המשפט. 1860 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת מנו גורמי המקצוע במשטרה את2018 בדיון שערך מפכ"ל המשטרה באוקטובר לקבוע מדיניות - הנסיבות למעצרים בלתי מוצדקים. בין המלצותיהם למפכ"ל בתחום לאחר מחקר. על אף האמור, נראה כי המחסור בנתונים במערכות הממוחשבות מקשה לערוך מחקר ארצי מקיף בנושא המעצרים על מנת לבחון את הליכי קבלת ההחלטות, כגון: מה שיעור החלטות השחרור שמתקבלות על ידי קצין ממונה מכלל החלטות השחרור; מה תנאי השחרור שקבע קצין ממונה; מה הפער - ובמקרים בהם החלטת השחרור התקבלה על ידי בית המשפט בין התנאים שביקש להציב הקצין לבין התנאים שקבע בית המשפט. לשחרור עצורים כבר בתחנת המשטרה מבלי להביאם לדיון בבית צמצום הפגיעה בזכויות העצור, הפחתת - המשפט יש יתרונות רבים משאבים המוקצים להחזקתו והפחתת עומסים אצל הגורמים המעורבים. הפערים בתיעוד הנתונים מונעים מהמשטרה לערוך השוואה מלאה ברמה הארצית ובאופן שוטף בין החלטות הקצין הממונה להחלטות בית המשפט. כתוצאה מכך, המשטרה אינה יכולה לאתר את ההחלטות שבהן נדרש היה לעשות שימוש בסמכות קצין ממונה והדבר לא נעשה; ולמפות את הנסיבות שהביאו לכך. היעדרם של נתונים אף משפיע על האפשרות שבית המשפט יפקח על פעילות המשטרה בנושא. לעמדת המשטרה בתשובתה, קיים קושי לערוך את ההשוואה בין תנאי השחרור שהתבקשו לבין אלו שניתנו בהחלטת בית המשפט, משום שהחלטות בית המשפט אינן מועברות למשטרה באופן מקוון (עוד בעניין זה, ראו בפרק על זמינות בתי המשפט במהלך השבוע). משרד מבקר המדינה מציין כי הדבר מחדד את הצורך במערכת ממוחשבת אחידה ובהזנת רצף ההחלטות ותנאי השחרור שנקבעו בהן לשם צמצום הפגיעה בזכויות העצור וייעול המערכת. אופן השימוש בסמכות המשטרה אצל המשנה ליועמ"ש (פלילי) מסרה המשטרה כי 2015 במהלך דיון בנובמבר תבחן מתווה נוסף לפעולה, שיגביר את השימוש בסמכויות הקצין הממונה לגבי חלקית. על פי מתווה זה שהוצע על ידי -שחרור בתנאים הנתונים בסמכות מקבילה 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1861 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט הסנגוריה הציבורית, המשטרה תשחרר עצור בתחנת המשטרה לפי משך התנאי המצוי בסמכותה, ובמהלך תקופת התנאי תזמן את העצור לדיון המשך בבית המשפט המתווה הנוסף).- לצורך הארכת תקופת התנאי בהתאם לסמכות בית המשפט (להלן התקיימה פגישה של נציגי המשטרה, נציגי פרקליטות המדינה 2017 בחודש יולי והנהלת בתי המשפט ובה הועלתה סוגיית הבאת עצורים לבית המשפט חלף שחרורם בתחנת המשטרה. בעקבות פגישה זו הנחה ראש חטיבת החקירות באח"ם באוגוסט את קציני אח"ם המחוזיים כי יש להעדיף את שחרורם של העצורים בתחנת 2017 המשטרה על ידי קצין ממונה. ראש החטיבה הדגיש כי בכפוף לצורכי החקירה, ניתן להסתפק בתנאי שחרור שבסמכות הקצין הממונה, ובמידת הצורך ניתן לבקש מבית המשפט להאריך את התנאים. שב ופנה הסנגור הציבורי הארצי וביקש שהמשטרה תפעל במתווה 2018 ביולי השיב עוזר המפכ"ל כי המשטרה לא תעשה שימוש במתווה 2018 הנוסף. באוגוסט הנוסף, משום שלאחר שחרורו של העצור בתחנה יהיה קושי לאתרו על מנת לזמנו להארכת התנאים בבית המשפט. בכך תסוכל האפשרות להאריך את תנאי המעצר, ומשכך, העצור ישוחרר בסופה של התקופה הראשונית שנקבעה על ידי הקצין הממונה ללא תנאים מגבילים. מוצע למשטרה כי תבחן את ההיתכנות של המתווה הנוסף והתאמתו, לכל הפחות, לחלק מאוכלוסיית העצורים בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידה, כגון עצורים ללא עבר פלילי בעבירות קלות. בתשובתה מסרה המשטרה כי המתווה הנוסף אינו מתאים לכלל העצורים וכבר כיום, ככלל, לא מתבקשים תנאים מכבידים שאינם בתחום סמכות הקצינים עבור עצורים בעבירות קלות וללא עבר פלילי. עוד הוסיפה כי מתווה זה אינו ישים, משום שאין אפשרות לוודא כי עצור ששוחרר בתנאים בתחנת המשטרה ידע על מועד הדיון ויתייצב לדיון, ולכן לא ניתן יהיה להאריך את תנאי השחרור בעניינו, ועל המשטרה תוטל החובה לאתר משוחררים אלו. טענת המשטרה כי קיים קושי באיתור עצורים ששוחררו בתחנת המשטרה יוצרת לכאורה הפרדה מלאכותית בין עצורים שהרי כל עצור ששוחרר ולא התייצב לדיון בעניינו, המשטרה תידרש לאתרו. לפיכך, מומלץ כי תערוך בדיקה מקדמית (פיילוט) בנושא, שילווה באיסוף נתונים ובניתוחם. 1862 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת היקף השימוש בסמכות 1 . החלטות שיפוטיות שבהן שוחרר34,000- התקבלו כ2018 - 2016 כאמור, בשנים העצור בתנאים. במשטרת ישראל הוזנו במערכות הממוחשבות שלה נתונים על מעצרים. 30,000-אודות תנאי השחרור בכ ישנן שתי סיבות עיקריות לפערים במאגר הנתונים של המשטרה על תנאי השחרור. האחת נובעת מפערים בהזנת נתוני תנאי השחרור על ידי השוטרים, מאחר שהוזנו תנאי שחרור מסוגים שונים באותה קטגוריה. השנייה נובעת מכך שחלק מסוגי התנאים המפורטים בחוק המעצרים (כמפורט בלוח לעיל) אינם קיימים בקטגוריית סוג התנאי במערכת הממוחשבת, אלא מוזנים על פי הקטגוריה "אחר". אי הזנת נתונים על תנאי השחרור של העצור אינה מאפשרת למשטרה -לבחון אם העצור עומד בתנאי השחרור שהוצבו לו ולאוכפם. אי הפרדה בין תנאי השחרור לפי סוגם אף מקשה על המשטרה לבחון את טיב החלטות השחרור והאם תנאיהם היו מצויים בסמכות קצין. משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי היא מנחה את רכזי החקירות להזין את תנאי . 2020 השחרור למערכת הממוחשבת, וכי נושא זה ייבחן בתוכנית הביקורת לשנת 2 . מעצרים על ידי משרד30,000 להלן לוח המציג את תוצאות בדיקתם של , שבהם הוזנה במערכות 2018 - 2016 מבקר המדינה. מדובר במעצרים בשנים הממוחשבות של המשטרה החלטה שיפוטית הכוללת פירוט של התנאים שבהם שוחרר העצור. במסגרת הבדיקה נבחן אם במבחן התוצאה החלטת בית המשפט לשחרר עצור בתנאים הייתה מצויה בסמכות קצין ממונה. : החלטות בית המשפט לשחרר עצור בתנאים המצויים בסמכות קצין 9 לוח 2018 - 2016 ,ממונה התנאים המפורטים בהחלטה השיפוטית לשחרר עצור שיעור כל התנאים מצויים בסמכות מקבילה של הקצין הממונה52% , ושאר התנאים65חלקית-לפחות תנאי אחד מצוי בסמכות מקבילה מצויים בסמכות מקבילה של הקצין הממונה 47% לפחות תנאי אחד מצוי בסמכותו הבלעדית של בית המשפט1%-פחות מ על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. .סוג התנאי מצוי בסמכות קצין ממונה, אבל תקופת התנאי ארוכה מהתקופה שקצין רשאי להורות עליה 65 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1863 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט מן הלוח עולה כי בכמחצית מהחלטות השחרור של בית המשפט הייתה ההחלטה מצויה בסמכות מקבילה לסמכות הקצין הממונה. בפחות מאחוז אחד מדובר בהחלטה שיפוטית שתנאיה לא היו מאפשרים שחרור בתחנה. יתר החלטות השחרור כללו תנאי שחרור חלקית: סוג התנאי מצוי -אחד לפחות שמצוי בסמכות מקבילה בסמכות קצין ממונה, אבל תקופת התנאי ארוכה מהתקופה שקצין רשאי להורות עליה. בהחלטות מסוג זה ייתכן שניתן היה לשחרר את העצור בתחנת המשטרה על פי המתווה הנוסף שהציעה הסנגוריה שחרור בתנאי שמצוי בסמכות הקצין והארכת התנאי - הציבורית לתקופה שמעבר לסמכות הקצין בבית המשפט ובשלב מאוחר יותר. המשטרה מסרה בתגובתה כי הבקשה המוגשת לבית המשפט אינה מחויבת להיות בהלימה להחלטה המתקבלת על ידי בית המשפט וכי מספר המשוחררים על ידי בית משפט בתנאים שקצין משטרה יכול היה להשיתם אינם מלמדים כי אלה התנאים שביקשה המשטרה. ייתכן בהחלט, ואף סביר, כי המשטרה ביקשה תנאים מחמירים יותר או אף הארכת מעצר ובית המשפט הסתפק בתנאים שמלכתחילה מוסמך היה קצין לבקשם. בהיעדר נתונים בנושא, המשטרה לא יכולה לבסס את עמדתה. אף לו ניתן היה לעשות זאת, שיעור השחרורים ממעצר על ידי בית המשפט בתנאים המצויים בסמכות מקבילה לזו של הקצין הממונה מחייב בדיקה משמעותית. רק כך תוכל המשטרה לדעת אם יש פער משמעותי בין תנאים מחמירים המתבקשים על ידי המשטרה לבין החלטת בית יישום רוח הפסיקה והטמעתה - המשפט ומהו המענה שעליה לתת בהחלטות הקצין הממונה בשטח או הגשת ערעורים שיביאו לשינוי רוח הפסיקה, כמקובל. על המשטרה לבדוק את המעצרים שבהם החלטת השחרור, על כלל תנאיה, מצויה בסמכות מקבילה לזו של הקצין הממונה. כך, היא תוכל לבחון את מהות הפער שבין בקשותיה ובין החלטות בית המשפט, לרבות, כשהן התקבלו חרף התנגדותה. 1864 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת הפקדת ערובה והחזרתה לפי חוק המעצרים ופקודת מטא"ר, קצין ממונה ובית המשפט מוסמכים להטיל ערובה על עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום ולהתנות את שחרורו ממעצר בתנאים . על הקצין הממונה 67 או ערבות עצמית66נוספים. ערובה יכולה להיות עירבון כספי להעדיף את שחרור העצור בתנאים אם בכך ניתן להשיג את מטרת המעצר, שכן הערובה מסייעת להבטיח התייצבות לחקירה או למשפט ולמנוע שיבוש הליכים אלו. יום אם לא הוגש 180 הכלל הוא כי תוקפם של הערובה ותנאי השחרור מתבטל בתוך כתב אישום נגד החשוד בפרק זמן זה, אך בית המשפט מוסמך להאריך את תקופת הערובה ואת תנאי השחרור בתנאים הקבועים בחוק. אם קצין ממונה הורה על שחרור ממעצר בתנאים של הפקדת ערובה, יופקדו הכספים בתחנת המשטרה, והאחריות להשיב את כספי הערובה מוטלת על המשטרה. אם בית המשפט הוא שהורה על הפקדת הערובה, יופקדו הכספים בבית המשפט, והאחריות כספי הפיקדונות). - להשיב את הכספים מוטלת על מערכת בתי המשפט (להלן הביקורת העלתה כי פעמים רבות עולים קשיים לאתר את הזכאים להחזר כספי הפיקדונות בשל סיבות שונות, ובהן היעדר פרטים מזהים או פרטי התקשרות מהימנים. כמו כן עלה, כי המשטרה והנהלת בתי המשפט פועלות בדרכים שונות בכל הנוגע להחזר כספי הפיקדונות ולהתמודדות עם הקושי לאתר את הזכאים, כפי שיפורט להלן: הפקדת ערובה במשטרה והחזרתה הפקדת כספים לצורך שחרור בערובה מתאפשרת בכל שעות היממה באמצעות בכל תחנות המשטרה. כמו כן, ניתן 2014 מתקנים מסוג "בנקט", שהותקנו החל בשנת לבצע את התשלום באמצעות העברה בנקאית באינטרנט באתר שירות התשלומים הממשלתי או בתשלום במזומן בבנק הדואר. בעת הפקדת כספי הערובה נשמרים במשטרה פרטיו של מפקיד הכספים בפועל (מספר תעודת הזהות ומספר הטלפון הסלולרי, ככל שישנו), ולאו דווקא של העצור שנקבעו לגביו התנאים לשחרור בערובה. יצוין כי הכספים שמורים כפיקדונות בספרי הנהלת החשבונות של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, האמון גם על שמירת ערך .כלומר, הפקדת כסף מזומן בתחנת המשטרה 66 .כלומר, חתימה על התחייבות 67 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1865 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט יום, ובהתקיים התנאים הקבועים בחוק, מעבירה המשטרה180 . בחלוף68הכסף ) למפקיד הערובה על הכספים שהוא זכאי להם, SMS באופן יזום מסרון (הודעת והשבתם בפועל נעשית בבנק הדואר, בכפוף להצגת תעודת זהות. יצוין שבירורים .69על הזכאות להשבת הכספים נעשים באמצעות אתר מקוון מיליון ש"ח 7.87-נמצא כי במשטרה צבורים כספי ערובה בסך כ שהופקדו בהליכי מעצרים וטרם הושבו לזכאים. להלן בלוח התפלגות :2018 - 2014 מספר התיקים והסכומים בשנים 2018 - 2014 ,: הפקדות ערובה במשטרת ישראל והחזרים10 לוח מספר התיקים70)סכומים (במיליוני ש"ח הפקדות החזרים שיעור ההחזר ממספר התיקים הפקדות החזרים שנדרש להשיב* החזרים שלא נמשכו** החזרים נטו*** שיעור ההחזר מסכומי ההחזרים 2014 7,721 3,743 48% 9.05 4.53 1.12 3.41 75% 2015 6,527 5,379 82% 8.34 6.37 1.41 4.95 78% 2016 5,037 4,618 92% 6.57 6.32 2.52 3.80 60% 2017 4,014 3,922 98% 6.34 5.66 1.69 3.97 70% 2018 3,087 2,807 91% 5.09 5.13 1.13 4.00 78% סה"כ26,386 20,469 78% 35.39 28.01 7.87 20.14 72% שיעור השינוי בשנים 2018 - 2014 60% - 88% 44% - - 17% 4% .על פי נתוני מדור הכנסות, חשבות המשטרה ירידה- אדום עלייה- ירוק .גם הכספים המשולמים בהנהלת בתי המשפט מופקדים בחשבון החשב הכללי בבנק ישראל 68 כפוף להזנת מספר תעודת זהות ומספר כתב הערובה ב"מערכת לבירור החזרים כספיים" באתר 69 .המשטרה .ההחזרים בשנה נתונה אינם בהכרח מתוך הכספים שהתקבלו באותה השנה 70 .סכומים שאושרו להחזר והועברו לבנק הדואר בצירוף הודעה למוטבים * סכומים שלא נמשכו על ידי הזכאים מבנק הדואר ועבר זמן ההמתנה ** .) יום180( עבורם .הפער בין ההחזרים שנדרש להשיב להחזרים שלא נמשכו *** 1866 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת השתנה משמעותית שיעור2018 לשנת2014 מהלוח עולה כי בין שנת . גם בסכומים שהוחזרו 88% התיקים שהושבו בהם כספים ועמד על בשיעורם). 4%- בגובה הסכומים ו17%( לזכאים חלה עלייה מסוימת - 2014 כלומר, חל שיפור ביכולת ההחזר של הכספים לאורך השנים . ואולם, נראה שקיימת מגמה ברורה של ירידה במספר התיקים 2018 ) וירידה60%( שבהם התקבלו הפקדות של כספי ערובה במשטרה ).44%-בשיעור הסכומים שהופקדו (כ המשטרה ציינה בתשובתה כי השימוש בהפקדות ערובה כספית מהווה נטל על מערך החקירות, ולפיכך ממעטות היחידות לעשות שימוש בכלי זה. בתשובתה פירטה סיבות אחדות הנוגעות להיבטים הטכניים של ההליך: הליך ההפקדה מסורבל, עמדות הבנקט אינן עובדות תמיד ולא ניתן לשלוח חשוד לבצע הפקדה במקום אחר, קשיים בממשקי התקשורת בין הדואר והמשטרה ואופי האוכלוסייה לעיתים, שאינה סכומי ערובה כספית נמוכים אינם - נושאת כרטיס אשראי. בין ההיבטים המהותיים מהווים הרתעה כלפי החשוד, ובתי המשפט אינם ממהרים לחלט הפקדות. לסיכום טענה כי במציאות העמוסה של מערך החקירות, ההליך הקיים מקשה ומעמיס, ולכן לא נעשה בו שימוש רחב. ככל שהליך ההפקדה יהיה פשוט לביצוע וככל שיחולטו הליך זה ירתיע וייעשה בו שימוש נרחב יותר. - הערבויות הנתונים מעידים על מידה הולכת ופוחתת של שימוש קצינים בסמכותם לשחרור בערובה, והחסמים המצויים ביסודם, כפי שפורטו בתשובת המשטרה, מחייבים בחינה מעמיקה של המשטרה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הסמכות לשחרר בערובה היא חלופה חוקית למעצר ונועדה לתת מענה כשניתן לוותר על שהות במעצר, על מנת להבטיח התייצבות לחקירה או למשפט ולמנוע את שיבוש ההליכים. עומס עבודה אינו עומד בחשיבותו מול זכותו של עצור לחירות כאשר אין הצדקה להחזיקו במעצר. על המשטרה לבחון פתרונות אפשריים שייתנו מענה לחסמים הטכניים והמהותיים המפורטים לעיל, ויבטיחו שהשימוש בסמכות קצינים לשחרר בערובה יושפע משיקולים מקצועיים ולא ייפגע בשל עומס בעבודה או סיבות טכניות אחרות. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1867 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט הפקדת ערובה בבתי המשפט לפי נוהלי חטיבת המזכירויות בהנהלת בתי המשפט, הפקדת כספי ערובה מתאפשרת המופק במזכירות בית המשפט ויכולה להיעשות באמצעי תשלום 71באמצעות שובר אחדים: במזומן בבנק הדואר, באשראי, בהעברה בנקאית או בהמחאה של עו"ד וכן . כאשר 72באמצעות אתר הרשות השופטת, מרכז המידע הטלפוני או יישומון ייעודי 180 הופקדה ערובה בבית המשפט וניתנה החלטה שיפוטית על השבתה, או בחלוף יום בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, על מערכת בתי המשפט להשיבה לזכאים. בשונה מן המשטרה ועל פי חוות דעת משפטית, הנהלת בתי המשפט פועלת להשבת הכספים לאדם שנקבעו לגביו התנאים לשחרור בערובה (העצור) ולא למפקיד הכספים בפועל. כלומר, השבת הכספים בצירוף ריבית נעשית בדרך של העברה בנקאית לחשבון העצור בלבד. בעת הפקדת כספי הפיקדונות לא נשמרים פרטי מפקיד הכספים. אומנם בכתב הערובה נדרש האדם למלא את פרטיו האישיים, אך אין זו חובה. כתוצאה מכך, פעמים רבות עולים קשיים במזכירויות בתי המשפט לאתר את הזכאים, ומשכך, החזר הכספים אינו יכול להתבצע באופן יזום, אלא אך על סמך בקשה של הזכאי. הקשיים עולים בעיקר אם פרטי הזיהוי הנדרשים לא הומצאו במלואם, למשל אם תקין, או שלא -למפקידים חסרה תעודת זהות, או שהוזן להם מספר זהות בלתי . 73קיימים לגביהם פרטי חשבון הבנק, פרטי ההתקשרות או פרטי זיהוי כלשהם במערכת בתי המשפט הצטברו לאורך השנים סכומי כסף גבוהים שהופקדו בהליכים שונים וטרם הושבו לזכאים, בהם גם בהליכי , מהם 74 מיליון ש"ח312- היו בבתי המשפט כ2019 מעצרים. באוגוסט וטרם 75 תיקי מעצרים42,855-) שהופקדו ב47%( מיליון ש"ח148-כ הושבו לזכאים. יום בתנאים180 יצוין שעל גבי השובר מופיעה הודעה בדבר הזכות לקבלת הכספים בחלוף 71 .המתאימים . 2020 תשובת הנהלת בתי המשפט מינואר 72 ,לדברי הנהלת בתי המשפט, ישנם מצבים נוספים: זכאים שכספיהם עוקלו ולא ניתן להשיבם 73 זכאים שסירבו לקבל את הכספים למרות פניות של מזכירויות בתי המשפט, נפטרים שאין להם ש"ח ללא חשבון בנק ועוד. 50-עיזבון או שהעיזבון לא אותר, יתרת פיקדון של פחות מ תיקים שבהם מדובר בפיקדונות מכלל סוגי ההליכים (אזרחי 4,000-סכומים אלו אינם כוללים כ 74 . ש"ח37,241 ש"ח, המגיעים לסכום כולל של50 ופלילי) בסכומים שעד יום. 180 מיליון ש"ח שטרם הגיע מועד ההחזר שלהם, שכן טרם חלפו29 תיקים היו6,338-מתוכם ב 75 1868 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת "הנהלת בתי המשפט מקיימת מעקב אחר נושא "החזר פיקדונות בתיקים סגורים באמצעות דוח אקסל, הכולל עשרות אלפי שורות של פרטי הפיקדונות שהצטברו בקופות בתי המשפט. דוח זה מופץ לעיתים מזומנות למזכירויות לטיפול ולאיתור זכאים, ומשמש את הנהלת בתי המשפט לצורכי מעקב ובקרה. בלוח להלן נתונים 2018 - 2014 על מספר התיקים והסכומים השנתיים שהופקדו לאורך השנים בתיקי מעצרים: מספר התיקים והסכומים שהופקדו והוחזרו בכל - : החזר פיקדונות11 לוח 2018 - 2014 ,שנה מספר התיקים סכומים הפקדות החזרים הפקדות החזרים 2014 18,334 15,398 72,305,023 67,698,410 2015 19,146 15,718 78,479,545 68,079,087 2016 19,635 18,124 84,410,528 73,282,713 2017 19,833 20,865 83,272,538 83,928,009 2018 18,406 26,854 69,662,805 83,322,997 .על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, בעיבוד משרד מבקר המדינה היה מספר התיקים שבהם 2018 ועד סוף דצמבר2014 מהלוח עולה כי החל בינואר 2017 תיקים בשנה. בשנים19,255 הופקדו כספים קבוע ויציב, ועמד בממוצע על עלה מספר התיקים שבהם בוצעו החזרים וכן עלה שיעור ההחזרים. 2018-ו יש לראות בחיוב את פעילותה של הנהלת בתי המשפט בשנתיים האחרונות לצמצום שיעור כספי הפיקדונות ולאיתור הזכאים, עם זאת טרם נמצא פתרון מלא לבעיה. העלה נתיבי פעולה אפשריים כמפורט:2017-צוות שהוקם בהנהלת בתי המשפט ב 1 . - מערכת נט- פיתוח מנגנון במערכת הממוחשבת של הנהלת בתי המשפט (להלן המשפט) שיאפשר בקרה שוטפת על סטטוס הטיפול בכספים. פיתוח זה אמור לאפשר את קידום יתר נתיבי הפעולה. נוסף על כך, הומלץ על כתיבת נוהל עבודה שינחה באופן פרטני את המזכירויות בנוגע להשבת הכספים. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1869 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט , ואולם במועד31.12.18 תאריך היעד שנקבע למשימות אלה היה , הן טרם הושלמו. 2019 סיום הביקורת ביוני כי הפיתוח הממוחשב הושלם 2020 הנהלת בתי המשפט מסרה בתשובתה מינואר וכי נכתב נוהל עבודה המסדיר את השבת הכספים, אך הוא טרם פורסם. 2 . הנהלת בתי המשפט בחנה את האפשרות להעביר את הכספים שנעשו לגביהם האפו"כ) - ניסיונות איתור ללא הצלחה לניהול האפוטרופוס הכללי (להלן . בדיון שהתקיים 76שבמשרד המשפטים מכוח סמכותו לטפל בנכסים עזובים בהשתתפות האפו"כ ונציגים בכירים מהנהלת בתי המשפט סוכם 2019 במרץ כי ייעשה מאמץ על ידי הנהלת בתי המשפט לאתר בעלי זכויות בכספים, הן באמצעות פרסום לציבור במשך תקופה של שנה והן באמצעות פניות פרטניות לזכאים כשקיימים פרטי ההתקשרות עימם. אם הזכאי לא אותר, או שאותר אך לא פעל לקבלת כספו, יפעל האפו"כ בהתאם לסמכותו בקשר לנכסים עזובים על פי חוק. בדיון הועלתה, בין היתר, הצעה למתווה לטיפול בכספים באמצעות האפו"כ ובהתאם לפילוח הכספים לארבע קבוצות על פי גובהם. כמו כן, נדונה הצעה לשינוי דפוס הפעולה בהנהלת בתי המשפט כדי לצמצם למינימום היווצרות של תיקים חדשים ללא יכולת לאתר את הזכאים. נמצא כי תהליך איתור הזכאים באמצעות האפו"כ טרם התקדם. על הנהלת בתי המשפט לתת מענה לאילוצים המונעים את העברת הכספים שנעשו לגביהם ניסיונות איתור ללא הצלחה לטיפול האפו"כ. היחידה באפו"כ לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם מסרה בתשובתה מדצמבר כי הנושא נמצא בטיפול הנהלת בתי המשפט. הנהלת בתי המשפט מסרה 2019 בתשובתה כי התהליך מצוי בעבודה, ולאחר שימופו כל סוגי הפיקדונות ינוסח מתווה לטיפול בהם בשיתוף פעולה עם האפו"כ. , מגדיר "נכס עזוב" כנכס ש"לא נמצא גורם שרשאי1978-חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח 76 ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או שבעלו אינו ידוע" וכי "הנכס נמצא בארץ, ובנכס של גם נכס שנמצא - אזרח ישראלי, של תושב ישראל או של תאגיד הרשום בישראל או שהוקם בה בחוץ לארץ". 1870 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת 3 . פעילות מול משטרת ישראל בקשר למילוי פרטים מזהים מלאים של עצורים -בבקשות המוגשות לבתי המשפט: הקושי לאתר את הזכאים מעסיק ברמה היום יומית גורמים רבים בשטח, ובהם מזכירויות ושופטים בבתי המשפט ואף יחידות אח"ם במחוזות השונים. לעיתים הנהלת בתי המשפט אף מבקשת סיוע של הפרקליטות או המשטרה באיתור פרטי הזכאים. לטענת הנהלת בתי המשפט, היו ניסיונות לחייב את המשטרה להגיש כבר בשלב המעצר, בקשות הכוללות פרטים מלאים לצורכי זיהוי ואיתור לאחר סגירת התיק, אך הם עלו בתוהו. הצוות הציע שתיקבע פגישה בנושא זה בין מנהל בתי המשפט ובין הגורמים המתאימים במשטרה. הנהלת בתי המשפט מסרה בתשובתה כי פניותיה למשטרה בנושא זה נענו בסירוב. לדבריה, המשטרה טוענת שפרטי העצור אינם תמיד בידיעתה ולאור הדחיפות בהליכי מעצרי ימים, אין לה אפשרות להתחייב שכל בקשות המעצר יוגשו עם מספר תעודת זהות תקין בלבד. המשטרה השיבה בנושא זה כי ההנחיה לחוקרים היא למלא באופן מלא ודווקני את פרטי העצור ככל שאלה קיימים. אולם, אין היא מסרבת, אלא אינה יכולה להתחייב שכל בקשות המעצר יוגשו עם מספר זהות תקין בלבד. זאת, מאחר חרף האמצעים העומדים לרשותה. 77שלעיתים אין היא מצליחה לזהות חשוד כשהחשוד אינו מזוהה היא קובעת עבורו קוד ומספר זהות פיקטיבי המוצגים בבקשת המעצר לצורך תכלול המידע לגביו. המשטרה ציינה כי בנושא זה קיים צורך לבנות מאגר אחיד של מספרי זהות פיקטיביים שאליו יהיו מחוברים כל גופי האכיפה ולא רק המשטרה, כפי שקיים כיום. נראה כי סוגיית החשודים שלא ניתן לזהותם ולגבות מהם פרטים מלאים ונכונים נוגעת ורלוונטית למשטרה, להנהלת בתי המשפט ולכמה מגורמי אכיפת החוק. על הנהלת בתי המשפט לבחון בשילוב עם המשטרה את הסוגיה ולמצוא דרכים מתאימות לפתרונה. 4 . ,הקמת ממשק או דיווח ממוחשב לקבלת נתונים ממערכת הזיהוי של המשטרה אשר יאפשר להנהלת בתי המשפט לאתר זכאים להחזרת כספים. .למשל, כך על פי תגובת המשטרה, אם לא מדובר בישראלים או בפלסטינים בעלי תעודת זהות 77 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1871 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט הלכה למעשה, כל נתיבי הפעולה שהועלו על ידי הצוות שהוקם בהנהלת בתי המשפט לטיפול באיתור הזכאים והחזר כספי ערובה לא קודמו או לא הושלמו. נתיבי פעולה אלו עשויים לקדם ואף לפתור את בעיית איתור הזכאים ולצמצם את שיעור כספי הפיקדונות המצויים במערכת בתי המשפט. הודיעה הנהלת בתי המשפט כי הוחלט להעביר את נושא כספי 2019 באוגוסט הפיקדונות להמשך טיפול ויישום של חטיבת תפעול ומזכירויות בהנהלת בתי המשפט. ובהתאם להנחיית מנהל בתי המשפט.2019 כן הוחלט להכין תוכנית עבודה עד לסוף יצוין כי מפילוח הנתונים על מספר התיקים והסכומים השנתיים שהופקדו בהנהלת תיקים של פיקדונות מכלל סוגי ההליכים 4,000-בתי המשפט עולה, כי ישנם כ ש"ח, וסכומם הכולל הוא 50-(אזרחי ופלילי) שהופקדו בהם סכומים הנמוכים מ ש"ח.37,241 על הנהלת בתי המשפט לשקול לשלוח הודעה על זכאות לכספים בסכומים נמוכים באמצעות דואר רגיל ולא בדואר רשום בשל העלויות הכרוכות בכך. פעולה זו אינה תלויה בגורמים נוספים, ויש בה כדי לייעל את המשאבים הדרושים לנושא. 2017 נושא הפקדת הערבויות בבתי המשפט עלה גם בשיח הציבורי. בדיון מנובמבר התבקשה הנהלת בתי המשפט לפעול 78שקיימה הוועדה לפניות הציבור בכנסת להשבת הכספים בדרכים נוספות חוץ מהעברה בנקאית, וזאת מתוך רצון להגן על זכויותיהם של עצורים מחוסרי אמצעים שאין להם חשבון בנק. כן נדונה האפשרות לאתר את הזכאים באמצעות סיוע ממרשם האוכלוסין. כן הוצע שהשירות יונגש לציבור באמצעות אתר אינטרנט, והועלתה האפשרות לחייב את הזכאי לספק בשעת ההפקדה פרטים מזהים כמו חשבון בנק ומספר זהות. ."בנושא "פניות ציבור בנושא הפקדת ערבויות בבתי המשפט ואופן החזרתם לערבים 78 1872 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת השנים של מערכת בתי המשפט בסוגיית כספי-בהינתן העיסוק רב הפיקדונות ונוכח שיעורם הגבוה של הכספים שטרם הוחזרו, מוצע להנהלת בתי המשפט לשקול פעולות נוספות על אלו שביצעה עד כה, בשילוב זרועות עם גופים נוספים, אשר יסייעו בקידום הפתרון לבעיה. בין אלו השקת השירות באתר אינטרנט ופרסום השירות לציבור; השקת טופס מקוון להזנת פרטי התקשרות ותשלום; קבלת הכספים באמצעות בנק הדואר במזומן ולא רק באמצעות העברה בנקאית; ובחינת סיוע אפשרי לאיתור פרטי התקשרות מעודכנים מגורמים אחרים. הנהלת בתי המשפט הסבירה כי מדובר בפרויקט רחב היקף, שבמסגרתו מטופלים כלל הפיקדונות במערכת בתי המשפט, וכי בימים אלה מתבצע מיפוי של סוגי הפיקדונות. ביחס להצעה לאיתור הזכאים באמצעות סיוע ממרשם האוכלוסין היא ציינה שהיא מצויה במגעים עם רשות האוכלוסין בעניין וכשאין פרטים מזהים של החשוד, פתרון זה אינו רלוונטי. ביחס לאפשרות לחייב את הזכאי למסור פרטים מזהים בשעת ההפקדה היא ציינה כי לרוב כספי הערובה מופקדים על ידי גורם שאינו החשוד, וקיים קושי לאתר את פרטי החשוד או לבקש אותם מהמפקיד בפועל. עוד צוין כי בתיקי פשע חמור לרוב מפקידי כספי הערבות הם אנונימיים, ולפיכך הצעה זו אינה רלוונטית. אשר להצעה להנגיש את השירות באמצעות אתר אינטרנט או טופס מקוון טענה הנהלת בתי המשפט כי פתרון זה אינו רלוונטי, נוכח העובדה שבמערכת נט המשפט לא מוגדרים תעודות זהות לכלל המוטבים. בנוסף נטען כי פתרון כזה לא יפתור את הבעיה לגבי כלל האוכלוסיות. לעניין תשלום במזומן, נטען כי הניסיון לשלם לזכאים בדרכים אלו לא צלח בשל ניסיונות להתחזות לזכאים, ועל כן הופסק שירות זה. עוד ציינה הנהלת בתי המשפט כי בין הסיבות להצטברות של יתרת פיקדונות הייתה העובדה שהמחאות רבות שהועברו לזכאים לא נפדו בשל העדר חשבון בנק או כתובת לא נכונה של המוטב. 148-סכומם הגבוה של הכספים שטרם הוחזרו בהליכי המעצר בסך של כ מיליון ש"ח, מותיר עשרות אלפי מפקידים בחסרון כיס. מוצע להנהלת בתי המשפט להבחין בין הפעולות שיש לנקוט ביחס לאיתור בדיעבד של הזכאים לצורך השבת הכספים שנצברו במערכת בתי המשפט לבין הצעות לפתרונות צופים פני עתיד, שיצמצמו את מספר המקרים בהם 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1873 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט המצאת פרטים. כך למשל ההצעות-לא ניתן להשיב את הכספים בשל אי הנוגעות לגישה לנתוני מרשם האוכלוסין, הקמת אתר אינטרנט והשקת טופס מקוון, ככל שהדבר יתאפשר. נוסף על כך, מוצע להנהלת בתי המשפט לבחון אם אפשר לדרוש בעת הפקדת הכספים במזכירויות בתי המשפט פרטים מזהים של המפקיד, כפי שנעשה במשטרה. אם לא תינתן הסכמה למסירת הפרטים מוצע המצאת -שהמזכירות תודיע לזכאי, בכפוף לחתימתו על היידוע, שאי פרטים כלשהם עלולה להקשות עליה להשיב את הכספים במידת הצורך, וכי יהיה עליו לפנות לבית המשפט באופן יזום לצורכי ההחזר. פעולות המשטרה לפיקוח ולבקרה בתחום המעצרים בקרה בתחום המעצרים נוהל אח"ם) קובע כי - נוהל אח"ם בנושא פיקוח ובקרה ביחידות החקירה (להלן , במטרה לבחון אם פעילות בעלי 79חטיבת החקירות תקיים הליכי פיקוח ובקרה התפקידים במערך החקירות נעשית בהתאם להוראות החוק, הפקודות והנהלים. חשיפת ליקויים בתיקי החקירה ובעבודת החקירות ותיקונם. - בין מטרות הבקרה במסגרת זאת מוטלת אחריות לפיקוח ולבקרה על המפקד המקצועי בכל יחידה חוקרת. קציני החקירות במרחב, במחוז ובמטה הארצי אחראיים לפקח על עבודת יחידות החקירה הכפופות אליהם. נוסף על הבקרה השוטפת, על קצין החקירות בתחנה לבצע בקרה נושאית על פי תוכנית מובנית. בקרת המעצרים היא אחת מהבקרות הנושאיות המחייבות, וכוללת נדבכי בדיקה מהותית, הבוחנת את שיקול הדעת בהחלטת המעצר, בדיקה של הפעולות שהתבצעו ותיעודן. בכלל אלו עילת המעצר, חוקיותו, מילוי הטפסים והזנה למערכת הממוחשבת של המשטרה. על פי הנוהל, את הבקרה בנושא המעצרים יש לבצע אחת ליום. יומי, אולם- בדיקת איכות החקירה בעת ביצועה. ככלל, בקרה נדרשת להתבצע באופן יום- בקרה 79 ישנן בקרות נושאיות תקופתיות הנערכות בתדירות נמוכה יותר, הקבועה מראש בנוהל (אחת לשבוע, לחודש או כנדרש). 1874 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת 1 . 80לפי נוהל אח"ם, חטיבת החקירות באח"ם תוודא את פעילות הבקרה והביקורת של הדרגים מתחתיה ותבצע ביקורת במדגם תיקי חקירה בנושאים נבחרים. הנחה פיקוד המשטרה לבדוק את נושא מעצר הימים, ובתוך 2018 כאמור, בשנת עורך מדור 2018 כך לשים דגש על חוקיות המעצר ונחיצותו. החל בחודש מאי ביקורת חודשית על תיקי חקירה - חקירות באח"ם את ביקורת המעצרים הארצית כללה הביקורת 2018 שעות לכל היותר. למשל, בשנת24 שבהם נעצר אדם למשך 60,000- בפילוח למחוזות. באותה התקופה נעצרו כ2017 תיקי חקירה משנת159 איש ונפתח מספר דומה של תיקי חקירה. הביקורת מקיפה נושאים רבים מתחום המעצרים, לרבות משך המעצר, חוקיותו, קיומה של עילת מעצר בעת ביצועו, בחינת פעולות החקירה שנערכו בזמן המעצר, בדיקה אם פעולות אלו הצדיקו המשך החזקה במעצר ובדיקת הליכי ההתייעצות של המשטרה לצורך קבלת החלטה על המשך המעצר. בפועל, מדור חקירות התווה בביקורת המעצרים את ההנחיות המקצועיות בנוגע לאופן ביצוע הבדיקה הנדרשת לבקרה. הביקורת שנערכת על ידי מדור חקירות באח"ם מקצועית ומקיפה. עם זאת, היקף הבדיקה מצומצם ביחס למספר המעצרים ותיקי החקירה בכל שנה. ככלל, הביקורת נערכת באופן אקראי ובחלוקה למחוזות בתיקי מעצר שבהם אדם נעצר על ידי שוטר ולאחר מכן שוחרר על ידי קצין ממונה. מדור חקירות באח"ם לא עורך ביקורת על מעצרי ימים שהוארכו על ידי בית המשפט או על הארכות מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. סטטיסטית. המדור -המשטרה השיבה כי מדובר בבקרה איכותנית ולא כמותית עושה מאמץ לדגום החלטות מיחידות חקירה שונות על מנת לבחון באופן מקיף את ההקפדה על החוק והנהלים. עוד הוסיפה כי מדור חקירות בחר להתמקד במעצרים הקצרים כי אין עליהם פיקוח משפטי. חובות המשטרה לשחרר אדם במועד המוקדם ביותר שבו אינה מתקיימת עוד עילת מעצר מחייבות פיקוח ובקרה מהותיים על עבודת החוקר ועל הפעלת שיקול דעתו. מן הראוי כי הפיקוח והבקרה יחולו גם על תקופות מעצר ימים שהוארכו בצו שיפוטי לצורכי חקירה, ולא רק על הליך המעצר הראשוני שניתן בהחלטת בדיקת איכות שאינה תלויה במועד ביצוע החקירה. ביקורת נערכת על ידי דרג מטה- ביקורת 80 .ממונה או גורם מקצועי ברמת המטה. ככלל, ביקורת נעשית במדגם של תיקים ובנושאים נבחרים 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1875 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט שוטר וקצין ממונה. זאת בייחוד נוכח הביקורת העולה מבתי המשפט בנוגע לאופן שבו מנוצלת תקופת המעצר לביצוע פעולות חקירה. מוצע עוד כי מדור אח"ם יבחן עריכת ביקורת תיקים חריגים לצד ביקורת תיקי מעצר ימים. ביקורת חריגים תכלול תיקים שדגימתם מוצדק, כגון -נעשית על בסיס הסיכון שהמעצר שנערך בהם היה לא תיקים שנפתחו בגין עבירות שעילת המעצר בגינן היא גבולית או מציבה אתגרים מורכבים וכדומה. בשונה מביקורת תיקי המעצר, המתמקדת בתמונת המצב הרחבה, ביקורת החריגים תתמקד באיתור מקרים גבוליים ובמתן כלים להתמודדות עימם, ותיטיב את הטיפול גם במצבים השכיחים. 2 . על פי נוהל אח"ם, באחריות קצין אח"ם מחוזי לבצע פעולות בקרה ביחידות החקירה הכפופות אליו אחת לחצי שנה, וכן לבצע ביקורת במדגם יחידות בנושאים נבחרים. ישנן בקרות הנערכות על ידי המחוזות לבקשת חטיבת החקירות ובמתווה הנקבע על ידה מראש. כך למשל בעבודת אח"ם לבקרה על הדוחות הסודיים. נוסף על כך, ישנם מחוזות העורכים בקרת מעצרים באופן עצמאי ונפרד. גם מדור חקירות עורך ביקורת שנתית בכל מחוז, בין היתר בנושא המעצרים. נמצא כי מתוך שבעה מחוזות במשטרת ישראל, בשלושה מחוזות . בארבעת 2018 - 2017 לא התבצעו בקרות בנושא המעצרים בשנים המחוזות שבהם נערכה בדיקה בתחום המעצרים רק אחת הייתה דומה לבקרה המקצועית שמבצע מדור אח"ם ועמדה בדרישות הנוהל. יודגש כי עריכת ביקורת מעצרים על ידי מדור חקירות אינה מחליפה את חובת המחוזות לבצע פעולות בקרה וביקורת בתדירות ובמתווה הקבועים בנוהל אח"ם. אח"ם קבע, אגב עבודת הביקורת על מעצרי ימים, מתווה של הנחיות מקצועיות לבדיקת נושא המעצרים. המתווה נותן מענה לדרישות נוהל אח"ם לביצוע בקרה בנושא מעצרים. על קציני החקירות בתחנות, בפיקוח קציני החקירות במרחבים ובמחוזות, לבצע בקרה על המעצרים על פי המתווה המקצועי של אח"ם והנוהל. 1876 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת 3 . נוהל אח"ם קובע כי על אח"ם לפקח על פעולות בקרה וביקורת בכלל היחידות תחתיו. מעבר לביקורת המעצרים הארצית עורך אח"ם בקרה תהליכית על עבודת המחוזות. בקרה זו בוחנת את ההיכרות, היישום וההטמעה של ההנחיות המקצועיות של מדור חקירות באח"ם על ידי המחוזות. לשם כך ביצע אח"ם תשאול של מדגם תחנות בכל מחוז בדבר יישום ההנחיות תהליכי העבודה וכדומה. נמצא כי הבקרה התהליכית הנערכת על ידי מדור חקירות באח"ם אינה בוחנת את טיב הפיקוח והבקרה של קציני החקירות במחוזות, במרחבים ובתחנות. על חטיבת החקירות לפקח על טיב הבקרות המקצועיות שבתחום אחריותה על מנת לוודא את אחידותן ורמתן. 2020 המשטרה קיבלה את הביקורת ועדכנה כי חטיבת החקירות תקבע בתוכנית בקרות במחוזות, ותבחן את דרך בקרת התחנות גם בנושא המעצרים, תוך מתן דגש על איכות הבקרות, תדירותן ותיקון הליקויים. מדידת ביצועי המשטרה בתחום המעצרים קביעת מדדים שנתיים מסייעת לבחון את ביצועי המשטרה ועמידתה בעקרונות שאיתן נדרשת המשטרה 82. במערכת המדידה נקבע מהן הבעיות81השיטור שקבעה שיבחן את טיב ההתמודדות עימן. על מנת לקבוע אם 83להתמודד ומהו המדד המשטרה מתמודדת עם הבעיה כראוי נקבע יעד (מספרי) שנדרש לעמוד בו. המדדים נחלקים לשני סוגים עיקריים: מדדי תפוקה, הבוחנים באיזו מידה בוצעה . 85, ומדדי תוצאה, שבוחנים באיזו מידה הושגה התוצאה84פעילות או פעולה מסוימת , שיטור מבוסס בעיות, שבבסיסו זיהוי בעיה-קביעת המדדים מתבססת על ארבעה עקרונות 81 ניתוחה, מתן מענה מבצעי לבעיה והערכת אפקטיביות הטיפול בבעיה; מניעה מצבית, שמטרתה צמצום ההזדמנויות לפשוע והגדלת הסיכונים עבור העבריין; שיטור מוכוון קהילה, המבוסס על מערכת יחסים בין המשטרה לקהילה והעצמת תפקיד הקהילה במניעת פשיעה; חיזוק הלגיטימיות של המשטרה על בסיס שיקוף לציבור של ביצועי המשטרה בפועל ושמירה על הוגנות ההליכים שבהפעלת סמכותה. תופעה שעימה נדרשת המשטרה להתמודד. על פי רוב מדובר בתופעת פשיעה כלשהי, כגון - בעיה 82 .עבירות ירי או עבירות רכוש קריטריון שעוזר להעריך דבר מה. המדד מציג את רמת הבעיה והאם היא מעל או מתחת - מדד 83 .ליעד שנקבע .לדוגמה, כמה כתבי אישום הוגשו, כמה מעצרים נערכו, כמה דוחות הונפקו וכיוצא באלו 84 .לדוגמה, הפשיעה פחתה, או היקף האירועים הצטמצם 85 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1877 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט היו במערכות המדידה המשטרתיות "מנה"ל" ו"מפנה" מדדי תפוקה מתחום2016 עד . הנחת המוצא של מפכ"ל המשטרה דאז הייתה כי תפוקות גדולות יותר 86המעצרים ירידה בפשיעה. - מביאות לתוצאות הרצויות ממחקרי המשטרה עולה כי השפעתם של המדדים על ביצועי המשטרה היא מובהקת הידיעה על המדד משפיעה באופן עצמאי על ההתנהגות והתפוקה של הנמדד. - הופסק השימוש במערכת "מנה"ל", ולכן חלה ירידה ניכרת2011 כך למשל, בשנת בתפוקות תחנות המשטרה ובמספר המעצרים. כמו כן, קביעת מערכת "מפנה" כי 8% המשקל במדד של מספר המעצרים עד תום ההליכים המשפטיים יעמוד על במספר המעצרים 29% מהציון הכללי של תחנות המשטרה הביאה לעלייה של בתקופת המדידה. אסטרטגיות מניעה ומיקוד מינהלי - "תוכנית "אמו"ן המדדים שנקבעו לבעיות במערכת אמו"ן היו מדדי 2018 ועד לשנת2016 החל בשנת תוצאה בלבד. לא נקבע במערכת מדד תפוקה מכל סוג שהוא, ובפרט לא נקבע מדד של מעצר. לעמדת המפכ"ל דאז, אין מקום לקבוע מדדי תפוקה משום שהתפוקה אינה משרתת את התוצאה דווקא. יתרה מכך, מתן דגש על התוצאות מצמצם את הסיכוי לשיטור יתר או לשיטור חסר, ומקנה גמישות למפקד התחנה לעשות כל דבר אשר יוביל לתוצאה. עמדת המפכ"ל דאז נתמכת במאמרים מקצועיים של מחלקת האסטרטגיה. שם עולה כי תפיסת שיטור רחבה יותר תעריך לא רק תפוקות המתייחסות למספר המעצרים או האירועים וטיב הטיפול בהם, אלא תייחס חשיבות רבה גם לשמירה על צדק פרוצדורלי, המספק תחושת הוגנות בשיטור בקרב הציבור. בחינה מקצועית של מערכת אמו"ן העלתה כי יעילותה של התוכנית נובעת ממידת היוזמה, מהמיקוד ומסוג המיקוד שנקבעו בה, ובפרט בשל המיקוד בבעיות ספציפיות ולא בפשיעה באופן כללי. גם ממלא מקום המפכ"ל רואה ביעדי מערכת אמו"ן את כיווני הפעולה העיקריים של המשטרה ואת המסר הארגוני שצריך לחלחל עד לאחרון השוטרים. קבע ממלא מקום המפכ"ל שכל תחנה תוסיף על הבעיות מהשנים 2019 בשנת הקודמות את הטיפול בעבירות חשיפה. עבירות חשיפה מוגדרות כתוצר של יוזמה . בשונה 87משטרתית בלבד, משום שמדובר בדרך כלל בעבירות ללא מתלוננים מערכת מנה"ל התמקדה בהגדרת יעדים כמותיים שמטרתם להביא לירידה במספר התיקים. מערכת 86 "מפנה" מדדה את מספר כתבי האישום ומספר המעצרים עד תום ההליכים המשפטיים מתוך סך התיקים שנפתחו. במערכת "מפנה" אף נכלל היעד "סיכויי העבריין להיתפס", אשר מדד את אחוז התיקים שהוגש בהם כתב אישום מתוך סך התיקים שנפתחו. מדובר בעבירות של מכירת אלכוהול לקטין, הפרת חוק הכניסה לישראל - עבירות חשיפה 87 (מעסיק, מלין ומסיע), נשיאת סכין, סחר בסמים, גידול וייצור סמים, החזקת סמים שלא לצריכה 1878 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת מהשנים הקודמות, המדד שנבחר לבחון את ההתמודדות עם עבירות החשיפה שיפור במעצרי תום הליכים לעומת השנים - אינו מדד תוצאה אלא מדד תפוקה הקודמות. משכך, בחירת מדד של תפוקה בעבירות שבשליטה וביוזמה של המשטרה אינה מוטה על ידי הגשת תלונות על ידי הציבור ופתיחת תיקים בעקבותיהן. הליך אישור תוכנית אמו"ן מתבצע על בסיס הצגת שלוש בעיות שכל תחנה, מתוך , מבקשת להתמודד עימן בצורה ממוקדת. הבעיות נבחרות 88 תחנות המשטרה80 .על בסיס הידע של התחנה, הנתונים המשטרתיים וסדרי העדיפויות של הקהילה נוסף על שלוש הבעיות הללו, מרבית התחנות נדרשו להתמודד עם תאונות הדרכים 387 נקבעו2019 ולהימדד על פי ציונן בסקר השירות. בסיכומו של דבר, בשנת יעדים לטיפול בבעיות בתחנות השונות. הבעיות, המדדים והיעדים אושרו על ידי המפכ"ל. להלן לוח המפרט את סך היעדים לטיפול בבעיות בתחנות השונות בשנת בחלוקה לסוג המדד שנקבע לכל בעיה. סוג המדד מפולח לפי שם המדד ולפי 2019 הבעיה שהוא מודד. כמו כן, על מנת לסכום את היעדים פורט מספר התחנות להן נקבע יעד בתחום זה. : המדדים שנקבעו לתחנות במסגרת מערכת אמו"ן, לפי שם, בעיה 12 לוח 2019 ,ומספר התחנות בעלות היעד סוג המדד (תוצאה או תפוקה) המדד הבעיה (קבוצת העבירות שנדרש להתמודד עימן) מספר התחנות להן נקבע היעד סה"כ תוצאה שיפור מגמה בהיקף התיקים אלימות53 רכוש52 89יעד מקום1 סה"כ106 -עצמית, סחר בנשים וסרסרות לזנות, שוחד, סחיטה באיומים, קבלת דבר בפשע, החזקה לא חוקית של אמצעי לחימה (אמל"ח) והימורים. .תחנות משטרה ללא יחידות של אגף התנועה 88 . תא שטח שבו נדרש טיפול ייחודי למניעת פשיעה שאינו מוגבל לעבירות מסוימות- יעד מקום 89 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1879 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט סוג המדד (תוצאה או תפוקה) המדד הבעיה (קבוצת העבירות שנדרש להתמודד עימן) מספר התחנות להן נקבע היעד סה"כ תוצאה ציון בסקר השירות בתחנה* - 78 תוצאה עמידה במספר תאונות הדרכים הקלות והחמורות תאונות דרכים69 תוצאה שיפור מגמה באירועי המוקד המדווחים גרימת רעש 28 בריונות בכביש13 ירי8 ייחודי3 סה"כ52 סה"כ בעיות שנמדדו במדד התוצאה305 תפוקה עמידה במספר מעצרי תום הליכים חשיפה73 תפוקה עמידה במספר כתבי האישום חשיפה5 ייחודי2 רכוש1 סה"כ8 תפוקה עמידה במספר התפיסות חשיפה1 סה"כ בעיות שנמדדו במדד תפוקה82 .על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה .ללא תלות בסוג הבעיה / העבירה * מהלוח ניתן להתרשם כי עיקר הבעיות במשטרה נמדדות במדדי תוצאה. מדדי תפוקה נקבעו רק במקרים ייחודיים או בנוגע לעבירות המצויות בשליטת המשטרה מדד של מעצר עד תום ההליכים נקבע לעבירות חשיפה בלבד, ומדד של עמידה - .במספר כתבי האישום נקבע במספר מועט של עבירות ייחודיות 1880 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת חוסר הלימה בין יעדי המחוזות למערכת אמו"ן - כגון שיעור מעצרי תום הליכים או הגשת כתבי אישום- שימוש במדדי תפוקה הוא כלי יעיל למפקד להערכת המצב בגזרתו ולקבלת החלטות עיתיות. משכך, ניתן לקבוע מדדי תפוקה באופן זמני מבלי שהמדד יהפוך ליעד של המחוז או המרחב. מבדיקת מבקר המדינה עלה כי בשלושה מחוזות נקבעו יעדים שנתיים (מחוזיים או מרחביים) שכללו מדדים של מעצר או הגשת כתב אישום ברף גבוה ממה שנקבע במערכת אמו"ן. יתרה מכך, המדדים הללו אינם מוגבלים לעבירות מסוימות, כפי שנקבע במערכת אמו"ן. יוצא אפוא כי בשלושה מחוזות נקבעו יעדים שמכוונים את גורמי השטח למדדי תפוקה בניגוד לדרישה למקד את הבעיות ולצמצם את המקרים שבהם ייעשה שימוש במדדים מסוג זה. כאשר המפקד במחוז קובע מדדי תפוקה שנתיים בתחום המעצרים שאינם עולים בקנה אחד עם יעדי המפכ"ל במערכת אמו"ן, גובר החשש כי עבודת המחוז תוטה לעבר שיטור יתר או שיטור חסר, וכי הטמעת התפיסה הערכית שמגולמת במדדי המפכ"ל תיפגע. משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי אח"ם מעורב בהגדרת יעדי אמו"ן ואף הגדיר שעל יעדי המחוז השנתיים לעמוד בהלימה עם יעדי המערכת בנושא המעצרים, ואין להכתיב מדיניות מקומית סותרת. ניתן להסתפק בביקורת שמבצעת חטיבת החקירות בנושא המעצרים המיועדת, בין היתר, לבחון אם מדיניות המחוז סותרת את החוק והנהלים. אם נמצאת סתירה שכזו היא מועברת לרמות הפיקוד הגבוהות במשטרה. קיים קושי להסתפק בביקורת הנעשית בדיעבד לאחר שנקבעו והוטמעו במחוזות יעדים שנתיים שאינם עולים בקנה אחד עם יעדי המפכ"ל. על פיקוד המשטרה לשקול לקבוע מנגנון בדיקה שיוודא הלימה בין יעדי המפכ"ל השנתיים לבין יעדי המחוזות והמרחבים עוד בטרם נקבעו והוטמעו בשטח. עוד מוצע לאמוד את מידת ההטמעה של הערכים והתפיסה שבבסיס קביעת יעדי מערכת אמו"ן בקרב השוטרים, למשל באמצעות העברת שאלונים עיתיים. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1881 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט פיקוח על הרמה המקצועית בתחנות באמצעות מודל המצוינות הקפדה על רמה מקצועית ושמירה על יחס שווה ללא אפליה כלפי הפרט עשויות להגביר את אמון הציבור במשטרה ולשפר את יחסו לתפקודה. האמון של הציבור מתייחס למידה שבה הפרט מאמין שהמשטרה שומרת על החוקים, ומתבסס על . 90מעשי המשטרה והפרשנות של הציבור למעשיה מערכת אמו"ן מאפשרת למשטרה להשתמש בכלי אחיד על מנת למדוד בעיות וכדי לבחון עד כמה עומדות התחנות ביעדיהן כשהן מתמודדות עם בעיות אלו. כל תחנה מקבלת ציון שמשקף באיזו מידה היא עומדת ביעדים. לעיתים אף ניתן להסתייע השוואה ולערוך מחקר בנוגע להשפעת מדדי מערכת אמו"ן על -בתחנות בנות הפשיעה בגזרת התחנה. בכל שנה נקבעות על ידי המפכ"ל יחידות מצטיינות שבלטו בפעילותן ובהישגיהן מודל מצוינות). התבחינים - במטרה להוקיר את פועלן ולעודד מצוינות (להלן על עמידה - לקביעת מצוינות התחנות מתבססים על שלושה ציונים: הראשון במדדים המפורטים במערכת אמו"ן לאותה שנה. בציון זה משוקלל דירוג מפקד המחוז לגבי קושי הבעיות שנמדדו במערכת אמו"ן ומתן מענה יצירתי להתמודדות על עמידה במבחני התרבות הארגונית והשירותית של התחנה (בפרט - איתן; השני הוא של מפקד המחוז לפי שיקול דעתו. - בסקרי אמון הציבור); והשלישי משכך, מודל המצוינות של משטרת ישראל נסמך על בחינת תוצאות ותפוקות לכל תחנה, תוך מתן משקל יחסי לעמידת התחנה ביעדיה על מנת להתמודד עם הבעיות שהוגדרו לה. בין היתר, ניתן משקל במודל המצוינות לשימוש בסמכות המעצר בהתאם למדדי מערכת אמו"ן. מודל המצוינות אינו מעניק ציון לתחנת המשטרה בשל עמידה בהנחיות מקצועיות בתחנה או בחובות על פי חוק בתיקים המטופלים בתחנה, בפרט בתחום המעצרים. מבדיקת מערכת אמו"ן ומודל המצוינות של המשטרה עולה כי אין בידי המשטרה כלים להשוואת הרמה המקצועית ברמה הארצית ובאופן סדור בין התחנות בנוגע למידת עמידתן בהנחיות המקצועיות ובחובות שמכוח החוק. השוואת הרמה המקצועית בין תחנות המשטרה נדרשת נוכח קיומה של שונות מסוימת ברמת המקצועיות של המחוזות השונים בתחום המעצרים. שונות זו עלתה במספר בדיקות שנערכו במהלך ; 912017 ביקורת מבקר המדינה: שיעור המעצרים הלא מוצדקים בשנת .מדדים אלו נבחנו באמצעות סקרים כחלק מהערכת תדמית המשטרה 90 . תיקים, ומשכך, אין לייחס לה מובהקות סטטיסטית159 יוזכר כי מדובר בבקרה שנערכה על 91 1882 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת שיעור המקרים שבהם שוטרים לא סימנו את עילת המעצר בדוח המעצר; וכן שוני רב בין המחוזות במשך החזקת העצורים (ממועד מעצרם ועד לשחרורם וכן את משכי ההחזקה בתחנת המשטרה עד תחילת החקירה ועד הבאה לפני קצין ממונה). משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי לאחרונה מיושם כלי לבדיקת המקצועיות של החוקר. הכלי בודק באופן אחיד את הידע המקצועי, לרבות בתחום המעצרים, באמצעות מבחן בעל עשר שאלות הנערך אחת לחודש לכל החוקרים. מבחן זה, עתיד לשקף את תמונת המצב של הידע המקצועי והכרת הנהלים וההנחיות. יוצא אפוא כי הליכי הביקורת והבקרה במשטרת ישראל בתחום יאפשר - המעצרים מורכבים משלושה נדבכים: (א) מבחן מקצועי בעתיד השוואה בין תחנות ומחוזות, אך לא נותן מענה לפער בין הידע מאפשרת השוואה בין - התיאורטי ליישום בפועל; (ב) בקרה מחוזית תחנות ומחוזות ביחס למספר רב של מעצרים, אך עדיין אינה נערכת באופן מספק משום שאינה מתבצעת בכל המחוזות ורמתה המקצועית מקצועית ומקיפה אך נערכת במספר - לוקה בחסר; (ג) ביקורת אח"ם קטן של מעצרים. לנוכח כלל האמור, מוצע כי המפכ"ל יוודא כי מספר הבקרות גדל וכי התמריץ של תחנת המשטרה לעמוד בחובותיה על פי דין יגבר. לשם שנערכת באח"ם, במחוזות, - כך, מוצע כי פעילות הבקרה והביקורת תובא בפני הפיקוד הבכיר במשטרה על מנת שיוכל - במרחבים ובתחנות לאמוד את טיבה ותדירותה. דיוני מעצר בבית המשפט זמינות בתי המשפט במהלך השבוע שעות 24-לפי חוק המעצרים, עצור יובא בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ ממועד מעצרו. לבתי משפט השלום ברחבי הארץ מוגשות מדי יום בקשות רבות להוצאת צווי מעצר, להארכת מעצר, לשינוי תנאי השחרור ממעצר או לשחרור 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1883 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט . ככלל, עם הגשת בקשת מעצר קובעת המזכירות92) בקשות מעצר- ממעצר (להלן את הבקשה לדיון לפני שופט בהשתתפות העצור וסנגורו. בבתי משפט השלום דיונים בהליכי מעצר בשנים 125,029- ו132,623 והמחוזי ברחבי הארץ התקיימו , בהתאמה. 2018- ו2017 ככלל, ההחלטות המתקבלות בתיקי מעצר נעשות בלוח זמנים קצר ודחוף. ההחלטה מה יהיו פעולות החקירה שיבוצעו והקביעה אם נדרשת הארכת מעצרו של החשוד או שניתן לשחררו מושפעת באופן ישיר מהתקדמות החקירה בתיק וממשך הזמן שקבע בית המשפט להארכת המעצר. ואולם, פרט לשיקולים המקצועיים יחידות החקירה כפופות לשיקולים מערכתיים נוספים המשפיעים על תיקי המעצר, ובהם העובדה ששעות הפעילות של מזכירויות בתי המשפט בכל הנוגע להגשת בקשות מעצר וקיום דיוני המעצר הן מוגבלות. שעות ונקבע דיון ליום המחרת, 24-כשבית משפט מאריך את מעצרו של עצור ל העצור מצוי במשך רוב הזמן הזה בנסיעות אל בית המשפט וחזרה. יוצא אפוא שלאורך כל תקופת הארכת המעצר כמעט שלא ניתן לבצע באופן מיטבי פעולות חקירה הדורשות את נוכחות העצור. במצב זה עלולה המשטרה למצוא את עצמה בדיון לפני בית המשפט מבלי שקידמה כראוי את פעולות החקירה וללא יכולת אמיתית להעריך את הצורך בהמשך החזקת העצור במעצר. ככלל, על פי תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התקנות), ונוהל נשיאת בית המשפט בנושא, - (להלן בפרק זה2004-התשס"ה ועד השעה 8:30 שעות קבלת הקהל במזכירויות הן בימים א' עד ה' בשבוע מהשעה . כמו כן, מנהל בתי המשפט מוסמך להורות באילו סוגי עניינים תהיה 9313:30 . בכל אחד מהמחוזות קיימים נהלים94מזכירות בית המשפט פתוחה במשמרת שנייה - והנחיות עבודה הנוגעים להליכי המעצרים ולבקשות המוגשות במסגרתם (להלן . 95)נוהלי מעצרים .יצוין שבקשות למעצר עד תום ההליכים מוגשות הן לבתי משפט השלום והן לבתי המשפט המחוזיים 92 יצוין כי במהלך הביקורת עסקה ועדה פנימית במערכת בתי המשפט בנושא טיפול בבקשות 93 המוגשות לבתי המשפט לאחר שעות העבודה ובשבתות וחגים. מאחר שפרק זה עוסק בזמינות בתי המשפט במהלך השבוע, לא הובאה התייחסות לפרטי עבודתה של ועדה זו. ; וראו גם תקנות בתי המשפט 21:00 לשעה15:00 מלאה או חלקית, בימים א' עד ה' בין השעה 94 .2004 - (משמרת שניה), התשס"ד ההנחיות כוללות פרטים על שעות קבלת הקהל במזכירויות לצורכי הגשת בקשות מעצר והנחיות 95 ,בדבר שעות ההתייצבות בבית המשפט לגורמים השונים המעורבים בהליך: טועני המעצרים הסנגורים ויחידת נחשון. 1884 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת מבדיקת מבקר המדינה עולה כי בתי המשפט מגבילים את שעות הגשת בקשות המעצר בבתי משפט השלום לשעות הבוקר המוקדמות בלבד. ככלל, לא ניתן להגיש בקשות מעצר לאחר השעה תשע בבוקר אלא . כמו כן, נוהלי המעצרים במחוזות ברחבי הארץ אינם 96בנסיבות חריגות פועל - הן השלום והן המחוזיים- אחידים, וכל אחד מבתי המשפט מקומיים שגובשו באופן פרטני. -בתחום המעצרים על פי נהלים פנימיים יצוין כי פתיחת תיקים או הגשת בקשות במסגרת הליכי מעצרים בבתי המשפט נעשית על ידי נציגי המשטרה באופן פיזי במזכירות בית המשפט. 1 . ברוב המחוזות הגשת בקשות המעצר במזכירויות בית משפט השלום חייבת בבוקר. בחלק מבתי המשפט מתאפשרת דחייה 8:30 להתבצע עד השעה בשעת ההגשה תוך הבחנה בין היחידות המגישות או בין סוגי ההליכים, למשל כשמדובר בבקשות להארכת מעצר שנייה ואילך, הצהרות תובע, כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים. ככלל, בכל המחוזות כל הגשה מעבר לשעות המקובלות מחייבת קבלת אישור מנומק בכתב של קצין אח"ם מחוזי או נציג . 97אחר מהמשטרה ואישור סגן נשיא בתי משפט השלום באותו מחוז הגבלת שעות ההגשה של בקשות מעצר בבתי המשפט משפיעה על היחידות החוקרות במשטרה, על שב"ס, האמון על הבאת העצורים לדיונים, ועל מספר הדיונים המתקיימים בבית המשפט. על פי נתונים שנאספו מהמחוזות ורוכזו על ידי חטיבת החקירות, הגבלת השעות מקשה על החוקרים ועל טועני המעצרים ויוצרת לחץ זמנים בתהליך קבלת ההחלטות. ההשפעות של הגבלת השעות שבות ועולות בדיונים שמקיימים נציגי המשטרה עם הנהלת בתי המשפט ובהזדמנויות שונות. 2 . 2018 בפגישות שהתקיימו בין נציגי המשטרה ובין מנהל בתי המשפט ביולי עלתה סוגיית שעות הגשת בקשות המעצר וחוסר האחידות בין 2019 ובינואר בתי המשפט. המשטרה טענה כי פרק הזמן שבו ניתן להגיש בקשות בבתי המשפט מקצר למעשה את שעות המעצר המוקנות בחוק, והדבר מעורר קשיים בעבודת יחידות החקירה ומעלה את מספר הדיונים שמתקיימים בבית המשפט בשל חוסר זמן להגשת כתב אישום. נוסף על כך, התנהלות זו מאריכה את שהותם של העצורים במעצר. .12:00 יצוין כי בבית משפט השלום בתל אביב ניתן להגיש בקשות למעצר עד תום ההליכים עד השעה 96 יצוין שבכל המחוזות קיימים שופטים כוננים, הזמינים לתת מענה במקרים חריגים באמצעות גורם 97 .תורן במזכירות, אך אלו כאמור רק לגבי האירועים החריגים 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1885 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט הציעה המשטרה להנהלת בתי המשפט להרחיב את שעות קבלת2019 במרץ הבקשות ובמקביל לבנות מתווה מדורג של הבאת בקשות בפני בית המשפט. לפי . המשטרה אף העלתה 13:30 - 8:30 הצעה זו, המזכירויות יקבלו בקשות בשעות פתרונות נוספים לנושא, כגון הבחנה בין שעות קבלת הבקשות בהתאם לסוג הבקשה. סוכם כי הנושא ייבחן במסגרת פורום נשיאי בתי המשפט. 3 . גם בתשובתה לביקורת כתבה המשטרה כי יש לבטל את המגבלה על שעות הגשת בקשות המעצר ועל דיוני מעצר בבתי המשפט. כך תתאפשר שמירה שעות למעצר, יתאפשר לה לנהל חקירה יעילה 24 על תכלית החוק המעניק ולהקצות משאביה לחקר האמת במקום לפעולות טכניות, שלעיתים מונעות ביצוע פעולות חקירה חשובות שיכולות אף לייתר הארכת מעצר או לתת בידי בית המשפט תמונה טובה יותר לצורך קבלת החלטה. עוד נאמר כי יש לבחון אפשרות של קיום משמרת ב' בבתי המשפט על מנת שניתן יהיה לדון בהליכי מעצרים גם בשעות הערב המאוחרות. 4 . הנהלת בתי המשפט טענה בתשובתה כי ניתן להגיש בקשות למעצר ימים בהתאם לחוק בכל שעות הפעילות של בתי המשפט ולאחר קבלת אישור מתאים מתקבלות בקשות גם בשעות מאוחרות יותר וכי לא הובאה בדוח אף דוגמה - 8:30 לסירוב של בתי המשפט לקבל בקשת מעצר. עם זאת טענה כי עד השעה השעות שחלפו ובעניינו של מי מהעצורים בכוונת 24-ידוע למשטרה מי נעצר ב המשטרה לבקש הארכת מעצר, וכי "ככלל, יש להגיש בקשות להארכת מעצר בשעות הבוקר". , 13:30 יצוין כי גם אם על פי התקנות שעות הפעילות במזכירות הן עד בפועל נוהלי המעצרים מצמצמים אותן. עובדה זו הועלתה בדיונים וכפי שנאמר לעיל, אף סוכם בדיון בין המשטרה להנהלת בתי המשפט שהנושא ייבחן במסגרת פורום נשיאי בתי המשפט. הקשיים מהגבלת שעות הפעילות בכל הנוגע לבקשות מעצר וההשפעה שלה על העצורים, המשטרה ושב"ס עולים בדיונים רבים ובהזדמנויות שונות, כפי שפורט 2019 לעיל. עובדה זו אף עמדה ביסוד הצעתה של המשטרה ממרץ לבנות מתווה מדורג של הבאת בקשות לפני בית המשפט. לגופו של עניין, הגבלת שעות הקבלה של בקשות המעצר בבתי המשפט לשעות הבוקר המוקדמות משפיעה באופן ממשי ומשמעותי על כל הפועלים בתחום המעצרים, וכתוצאה מכך על זכויות העצור. יחידות החקירה נאלצות לתכנן את פעולות החקירה ולבחון את המשך החזקת העצור במעצר בהתאם לאילוצי המערכת; יחידות התביעה צריכות לבחון את התיקים בסד זמנים קצר; ומספר הדיונים הרב מטיל עומס 1886 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת על גורמי השב"ס המלווים את העצור לבית המשפט. מצב דברים זה גם עלול להגביר את עומס העבודה על שופטי המעצרים ועל מזכירויות בתי המשפט. מוצע כי הנהלת בתי המשפט תבחן את הטענות המועלות בקשר למועדי הגשת בקשות במזכירויות בתי המשפט ואת השפעתם למעשה על פעולתם של כל גורמי אכיפת החוק המעורבים. נראה כי גמישות נוספת בשעות קבלת בקשות המעצר יכולה להקל על העומסים וליצור הגנה מקיפה על זכותם של עצורים, שכן יובאו לפני שופט רק אלו שמוצדק לקיים דיון בעניינם. בהינתן שמדובר במשאבים מוגבלים, מן הראוי שיישקל מתווה מדורג של הבאת בקשות בפני בית המשפט, ככל הניתן. כמו כן, יש לשקול קביעת הנחיות ונהלים אחידים ברמה הארצית לטיפול בבקשות בהליכי מעצרים חלף הנהלים הנפרדים בכל מחוז. פרסם "צוות בדיקה בכיר לבחינת ההיבטים המערכתיים של 2018 יצוין כי באפריל ממשק העבודה בין שופטים הדנים בבקשות לפני הגשת כתב אישום ובין גורמי תביעה", שהקימה הנהלת בתי המשפט, את המלצותיו. בפתח ההמלצות נכתב שמן הראוי לקבוע ולהחיל נוהל אחיד בכל בתי המשפט בנושא אופן עריכתם של דיוני מעצרים ובנוגע לאופן הטיפול בבקשות לצווים במסגרת חקירה סמויה. לגישת הצוות, אין להסתפק במצב של נהלים או הסדרים פנימיים בכל בית משפט. כי חטיבת מזכירויות 2019 הנהלת בתי המשפט מסרה למשרד מבקר המדינה ביולי שוקלת להכין נוהל אחיד שירכז את כלל ההנחיות וההוראות הקשורות לנושא המעצרים, אך התהליך טרם החל. הדגיש מנהל בתי המשפט בפני רח"ט חקירות את 2019 יצוין עוד כי בדיון מינואר חשיבותה של ההתקדמות בהיבטים הטכנולוגיים, וכי גם מערכת בתי המשפט עושה מאמצים על מנת לקדם תחומים אלה בסוגיות הרלוונטיות. אוזכר כי קיים צוות ממשקים משותף להנהלת בתי המשפט ולמשטרה, וכי נכון יהיה לרכז את הדרישות הטכנולוגיות במסגרת צוות זה. לצד המלצות הביקורת שהובאו לעיל, מוצע להנהלת בתי המשפט בשיתוף עם משטרת ישראל לשקול לקדם פתרון טכנולוגי של הגשת בקשות מרחוק בהליכי מעצרים. פתרון זה יוכל לסייע בצמצום העומסים בהליכים אלו על מזכירויות בתי המשפט ולאפשר את הרחבת זמינותם. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1887 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט הנהלת בתי המשפט כתבה בתשובתה כי מערכת "נט המשפט" מאפשרת להגיש בקשות בתיקי מעצרים מרחוק, אך משטרת ישראל אינה משתמשת באפשרות זו חרף ניסיונות חוזרים ונשנים לעודד אותה לעשות שימוש בכלי זה. המשטרה כתבה בתשובתה כי זה כחצי שנה קיים הסדר ניסיוני ביחידת ההונאה בירושלים, ובמסגרתו מגישה היחידה בקשות מעצר באופן מקוון למערכת "נט המשפט" ומגיבה לבקשות שונות במערכת. המשטרה ציינה כי בישיבה שהתקיימה לאחרונה בהנהלת בתי המשפט היא ביקשה להרחיב את ההסדר לתחנות נוספות. בהינתן שהנהלת בתי המשפט והמשטרה תומכים בקידום הגשת בקשות מרחוק ובאופן מקוון בהליכי מעצרים, מוצע שיבחנו את התובנות העולות מההסדר הניסיוני ויפעלו להטמיע דרך הגשה זו בהליכי המעצרים בהקדם האפשרי. ניהול הדיונים באולם המעצרים ככלל, בדיוני המעצרים נוכחים גורמים רבים ובהם נציגי המשטרה, העצור, הסנגור ולוחמי יחידת נחשון השומרים על העצור. דיונים בהליכי 132,623 התקיימו בבתי משפט השלום ברחבי הארץ2017 בשנת דיונים בהליכים 125,029 התקיימו2018 מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים, ובשנת תיקים, 62,175 על2017 אלה. מספר התיקים שנפתחו בהליכים אלו עמד בשנת תיקים. 57,047 על2018 ובשנת עומסי העבודה על השופטים גדולים במיוחד כאשר מדובר בהליכי מעצר. כך למשל, נמצא כי שופט מעצרים בבית משפט השלום בתל אביב מטפל 2010 במחקר משנת . מנתונים 98 דקות6.7 תיקים ליום, וממוצע משך הדיון בתיק הוא50-בממוצע בכ עצורים 21- טיפל שופט מעצרים ב2018 ארציים של יחידת נחשון עולה, כי בשנת עצורים 78 ליום בממוצע. בבית משפט השלום בתל אביב הממוצע היומי הוא . סד הזמנים הקצר המאפיין את דיון המעצר, לחץ הדיונים והמולת ההבאה 99לשופט של עצורים אל אולם הדיונים וממנו מחייבים ארגון וניהול ממוקדים של יום הדיונים. דיוני מעצרים בימי שני בשבוע2,555- בכ2010- ל2000 מבוסס על תצפיות שנעשו בין השנים 98 בבית משפט השלום בתל אביב. התצפיות התקיימו במסגרת מחקר הערכה שנעשה לצורכי בחינת (ראו להלן). 22.10.10-האפשרות לקיים דיונים באמצעות היוועדות חזותית והוגש ב בבית 78 מספר העצורים נע בין שלושה ארבעה עצורים בבתי המשפט בקריית גת וברחובות לבין 99 .המשפט בתל אביב 1888 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת בביקורת ובדיונים שוטפים בין המשטרה ובתי המשפט במחוזות עלה, כי ככלל סדר הבאת העצורים לאולמות הדיונים נעשה על ידי נציג שב"ס, ולא על ידי גורם מהנהלת בתי המשפט. על פי רוב, מפקד המתחם האחראי לתאי המעצר בבית המשפט או מי מטעמו מנהל את סדר הבאת העצורים לאולם, וזאת בהתאם לאילוצים הנוגעים לליוויים: שעות המעצר, בקשות השופטים והצדדים (סנגורים, חוקרים, תובעים ועוד) ואילוצי אבטחה שונים של שב"ס. הנהלת בתי המשפט מסרה למשרד מבקר המדינה כי סדר הבאת העצורים נקבע בידי בית המשפט לפי נוכחות הסנגור, נציג המשטרה ועל פי שיקולים נוספים תוך התייעצות עם גורמים שונים, ובהם יחידת נחשון. מהאמור לעיל מתבקש שימונה גורם מטעם בית המשפט לניהול אולמות המעצרים, ושתיקבע באופן ברור חלוקת העבודה בין הגורמים האחראיים מטעם בית המשפט ובין יחידת נחשון. היוועדות חזותית מדי יום ביומו מנוידים בכבישי ישראל אלפי עצורים לדיונים משפטיים. עריכת דיון באמצעות היוועדות חזותית משמעותה כי בעת הדיון המשפטי בעניינו של עצור הוא נותר בבית המעצר, באולם מיוחד המוקצה לכך, ובו ציוד אלקטרוני המותאם לקליטה במראה ובקול של הדיון המשפטי המתקיים באולם בית המשפט. כמו כן, באולם בית המשפט מותקן מוקד המאפשר למשתתפים בדיון לצפות בעצור ולשמוע את דבריו. באורח זה נשמרות זכויות העצור להיות נוכח בדיון המשפטי, לממש את זכויותיו הדיוניות ולהיוועץ בסנגורו, ובמקביל נמנע ממנו טלטול מכביד מבית המעצר לאולם בית המשפט והמתנה ממושכת שם. אם כן, היוועדות חזותית נועדה להקל על העצורים ועל מערכת אכיפת החוק בהיבטים השונים, ואולם ברור שקיום דיונים בשיטה זו מעורר שאלות חוקתיות מהותיות בקשר למעמדו ולזכויותיו של העצור בהליך הפלילי. 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1889 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט 1 . התקבל בכנסת תיקון לחוק המעצרים, ונוספה לו הוראת שעה2007 בשנת המסדירה את האפשרות לערוך דיון בבקשה להארכת מעצר של עצור או בהתקיים מספר תנאים (להלן 100לשחרורו בערובה באמצעות היוועדות חזותית הוראת השעה). באותה שנה תוקנו גם תקנות שנועדו להסדיר את ההליך - מבחינה פרוצדורלית, ונקבע בהן הסדר ניסיוני לתקופה של שנה לעריכת דיונים משפטיים באמצעות היוועדות חזותית. במסגרת הליך החקיקה נקבע כי הוראת השעה תלווה במחקר הערכה בנושא 2010 מחקר ההערכה). מחקר ההערכה נעשה בשנת- היוועדות חזותית (להלן ועל פי תוצאותיו, ההיוועדות החזותית משמשת תחליף ראוי לנוכחות הפיזית של העצור בדיוני המעצרים, והזכויות המהותיות שלו נשמרות. עוד נמצא כי מכלל המעצרים), והתקיימה 6.2%( היה מיצוי נמוך של דיוני היוועדות חזותית שביעות רצון גבוהה יותר מהדיון בהיוועדות חזותית בהשוואה לדיון הפרונטלי. שאלות מרכזיות לבחינה בקשר להיוועדות חזותית הן שאלת סוגי ההליכים שניתן לעשות בהם שימוש בהיוועדות חזותית ושאלת ההסכמה הנדרשת מהעצור לדיון במתכונת זאת. על פי ממצאי מחקר ההערכה, השימוש בשיטה זו במדינות מפותחות נפוץ בדיוני מעצרים ובדיונים פליליים נוספים, ללא צורך בהסכמת העצור. , ואז הוחלט להפסיק את 2011 הוראת השעה הוארכה פעמים מספר עד לשנת . 101ההסדר הניסיוני של ההיוועדות החזותית 2 . החליט שר המשפטים להקים צוות בראשות המשנה ליועמ"ש2011 בתחילת (פלילי), על מנת שיציע דיונים שבהם ניתן ליישם את ההיוועדות החזותית כי ברירת 2013 צוות גוטליב). צוות גוטליב הציע לשר המשפטים בשנת- (להלן המחדל תהא לקיים דיון בהיוועדות חזותית בלי לבקש את הסכמת העצור. זאת למעט ארבעה דיונים ראשוניים, שבהם לא ניתן לוותר על נוכחות הנאשם בהליך מעצר ימים, מעצר עד תום ההליכים, שלב - אלא בהסכמתו ובהסכמת בא כוחו הקראת כתב האישום ודיון ראשוני לפני השופט הדן בתיק. היא "תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת- )Video-conference( היוועדות חזותית 100 א(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות65 תמונה וקול בזמן אמת". ראה לעניין זה, ההגדרה בסעיף , אשר היה תקף עד לשנת 2007- הוראת שעה), התשס"ז- מעצרים) (היוועדות חזותית- אכיפה . 2011 הפסקת יישומה של ההיוועדות החזותית בהיעדר הארכת תוקף נוספת של הוראת השעה נעשתה 101 . בהסכמת שר המשפטים, השר לבט"פ, פרקליט המדינה וגורמים נוספים23.3.11-החל ב 1890 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת , שבה ועלתה אפשרות השימוש בהיוועדות חזותית2015 רק בשנת .3 ומשרד המשפטים חזר לדון בדרכי ההסדרה של הנושא בהתאם להמלצות צוות גוטליב, כפי שיפורט להלן: התקיים דיון בראשות המשנה ליועמ"ש (פלילי) דאז 2015 בנובמבר ובהשתתפות נציגים מטעם המשרד לבט"פ, משרד האוצר, שב"ס והסנגוריה הציבורית. בדיון סוכם כי יש ליישם את המלצות צוות גוטליב באמצעות קידום חקיקה, בכפוף להוכחת התועלת הכלכלית של השימוש בהיוועדות חזותית בדיוני מעצר. בעקבות זאת מסרה הנהלת בתי המשפט למשנה ליועמ"ש את התנגדותה הנחרצת לאפשרות לקיים דיוני מעצרים בהיוועדות חזותית. , ולאחר שמשרד האוצר ביקש ליישם את המלצות צוות גוטליב 2016 ביולי במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה, החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז לעגן בחקיקה את המלצות הצוות. נגד האמור בתזכיר החוק הועלו השגות מצד ובהם הסנגוריה הציבורית, הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי - חלק מהגורמים ואלו טעמיהם העיקריים: ההסכמה של העצור לוויתור על נוכחותו בדיון - הדין מביאה למעשה לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיו רק בשל טעמים תקציביים; נוכחות פיזית של עצור היא תנאי הכרחי לקיום הליך משפטי הוגן, בעיקר בהליך פלילי הנוגע לחירות האדם וכאשר העצור עצמו חפץ להיות נוכח באולם בית המשפט; ישנה חשיבות רבה להתרשמות בלתי אמצעית של השופט מהעצור; השימוש בהיוועדות חזותית יוצר קושי בתקשורת בין החשוד לבין עורך דינו, באופן שעלול לפגוע ביכולת החקירה והטיעון של עורך הדין בדיון. כמו כן, קיימים טעמים הנוגעים להשלכות התקציביות בגין הקמת תשתית מתאימה לדיונים באולמות בית המשפט, התחזוקה השוטפת של המערכת, עלות הביקורים הנוספים שיידרשו סנגורים לעשות בבתי המעצר בגלל היעדר המפגש בבית המשפט ועוד. פנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר ליועץ המשפטי 2016 בנובמבר לממשלה בבקשה לקדם את הצעת החוק בהקדם האפשרי. בפנייה נוספת ממרץ לשרת המשפטים דאז ציין משרד האוצר כי שימוש בהיוועדות חזותית 2017 עשוי לשפר את רווחת העצור, בכך שימנע סבל מיותר הנובע כיום מנסיעה בתנאים קשים לבית המשפט, זמן המתנה ארוך בתאי כליאה ארעיים והשכמה בשעות מוקדמות לצורך הנסיעה. כמו כן, יופקו מכך תועלות כלכליות למערכת אכיפת החוק. בלוח להלן סיכום הניתוח הכלכלי שהציג משרד האוצר לשרת המשפטים דאז: 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1891 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט ): ניתוח כלכלי של השימוש בהיוועדות חזותית (במיליוני ש"ח13 לוח נושא חיסכון שנתי/עלות שנתית (במיליוני ש"ח) חיסכון מהוון/ עלות מהוונת (במיליוני 102)ש"ח חיסכון ביחידת נחשון לשנה בבסיס התקציב25 - 15 357 - 214 חיסכון בהנהלת בתי המשפט לשנה בבסיס התקציב3.2 -2 45 - 28 הפחתת סיכונים ביטחוניים- 20 - 5 עלויות שב"ס לשנה בבסיס התקציב;1.5 - 1 פעמי- חד4.5 21 עלויות בתי המשפט לשנה בבסיס התקציב;0.5 פעמי- חד2.8 7 סך הכול37 - 26 450 - 275 .2017 המקור: ניתוח כלכלי של משרד האוצר ממרץ גם פניות אלו לא הובילו להתקדמות בהסדרת נושא ההיוועדות החזותית בדיוני מעצר, והצעת החוק לא קודמה. התקיים דיון במשרד המשפטים בהשתתפות נציגים מהנהלת בתי 2018 בדצמבר המשפט, הסנגוריה הציבורית, משרד האוצר, המשרד לבט"פ ושב"ס. בסיכום הדיון פורטו, בין היתר, ההחלטות האלה: הסכמת עצור או נאשם צריכה להיות פוזיטיבית לאחר התייעצות עם סנגור ולא להפך. עוד נקבע שתיעשה במשרד לאומית משווה בקשר להסדרים דומים בעולם.-המשפטים בדיקה בין ועד למועד סיום 2018 מאז הדיון במשרד המשפטים בדצמבר הביקורת, וככל הנראה בהיעדר הסכמה של כלל הגורמים המעורבים בנושא, לא הוכרע ולא קוּדם נושא ההיוועדות החזותית בדיוני מאז שהוגש דוח צוות גוטליב - מעצר. כללו של דבר, במשך שנים לא הוכרעו המחלוקות אף שנדונו באופן חוזר ונשנה, - 2013 בשנת ולא קודם הליך של חקיקה. . שנים14 על פני7% בריבית של 102 1892 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת כי בימים אלה2019 הנהלת בתי המשפט מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני היא בוחנת את עמדתה מחדש. יחד עם זאת, היכולת הטכנולוגית לקיים דיונים במתכונת זו קיימת אצלם. אגף תקציבים במשרד האוצר מסר בתשובתו כי הוא פועל בשיתוף המשרד לביטחון פנים ושירות בתי הסוהר להערכה מחודשת של החיסכון במשאבים הנובע מקיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית.האגף מסר עוד כי הוא פועל לקידום המהלך עם כל הגורמים הרלוונטיים מייד עם כינון הממשלה הבאה. המשטרה ציינה בתשובתה כי היוועדות חזותית תייעל את הדיונים ותקצר משכי זמן. באופן זה יתפנה זמן לצורך חקירת עצורים, הנמצאים רוב שעות היממה בבתי המשפט בהמתנה לדיונים. גם שב"ס ציין בתשובתו כי הוא רואה חשיבות בקידום פרויקט ההיוועדות החזותית מטעמי תנאי מחיה נאותים, ביטחון ובטיחות וככל שיידרש, הוא יסייע בקידום המהלך. היוועדות חזותית כמענה לבית המעצר אילת: דוגמה מובהקת ליתרונות .4 שבהיוועדות חזותית ולמענה שהיא עשויה לתת בשטח ניתן לראות לגבי בית המעצר באילת, שפועל כיחידה של בית הסוהר דקל, המצוי במתחם כלא באר . שוהים בו עצורי ימים ועצורים עד תום ההליכים שהדיון בעניינם נדחה 103שבע לתקופה קצרה שאינה עולה על שבוע ימים. בית המעצר משמש גם כמעבר שבו שוהים עצורים ממתקני כליאה מחוץ לעיר, המוזמנים לדיונים בבית משפט השלום באילת, בימים שלפני הדיון בעניינם ובמשך תקופת ההמתנה לדיון. עצורים. ממוצע 1,000- התקבלו בבית המעצר באילת כ2018 במהלך שנת עצורים, 19-העצורים המובאים לדיונים בבית המשפט באילת ביום הוא כ . 104 עצורים17-וממוצע מצבת העצורים היומית בבית המעצר הוא כ על פי האמנה בין המשטרה לשב"ס במחוז דרום, שב"ס מלווה את העצורים מבית הסוהר דקל בבאר שבע לדיונים משפטיים בבית משפט השלום באילת וחזרה. היה בבית המעצר באילת רכב ליווי אחד. כאשר נעשה באמצעותו 2017 באוגוסט ליווי מחוץ לאילת, לא ניתן היה ללוות עצורים לבית המשפט באילת או לבית חולים. על בית המעצר באילת נאמר כי הוא יחידה רחוקה בעלת משאבים שאינם מספיקים למשימות בהיקף מעבר לשגרה (פינויים, ליווי מחוץ לאילת, ביצוע שתי משימות במקביל). יש לתת את הדעת לכך שזמן הנסיעה מבאר שבע לאילת דקות. 6.7-אורך כשלוש שעות, ואילו זמן הדיון הממוצע הוא כ ,כלא באר שבע הוא מתחם הכולל ארבעה בתי סוהר דרומית לעיר באר שבע: אוהלי קידר, אשל 103 .דקל ואֵ לה 1892/14 שב"ס החל בפעולות לבניית בית מעצר חדש באילת שיתאים לסטנדרטים שנקבעו בבג"ץ 104 )13.6.17 ,האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים (פורסם במאגר ממוחשב בקשר לשטח המחיה הרצוי (ראו להלן בפרק "תנאי המעצר בשירות בתי הסוהר"). 2 0 2 0 - ב | ה ת ש " ף7 0 ד ו ח ש נ ת י 1893 | הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט שב"ס ציין בתשובתו כי בבית המעצר אילת תוקנן צוות ליווי נוסף, לרבות רכב ליווי, על מנת לאפשר ליוויים בתוך העיר אילת. ביקש שב"ס לקדם את האפשרות לשימוש בהיוועדות חזותית 2019 במרץ בדיונים משפטיים של עצורים המנהלים את משפטם בבית המשפט באילת וכמענה נקודתי לבית המעצר. זאת נוכח הנתונים הבאים: בכל יום מבוצעים אילת, המהווה סיכון בטיחותי; בכל יום - ליוויים בציר הנסיעה באר שבע3 - 2 מבוצע ליווי לבית משפט השלום באילת וחזרה לבית המעצר; הצורך לעבור , אשר יקטין את 105לשטח מחיה של שלושה מ"ר לעצור בבית המעצר אילת מספר העצורים שיוכלו להיות מוחזקים בו, בד בבד עם הפגיעה בתנאי המחיה של העצורים המנוידים בתדירות גבוהה מבאר שבע. על פי ההצעה, עצור ישהה בבית המעצר במתחם אשל מבלי שיובא לאילת. בכך ייחסכו ליוויים בציר באר אילת, והמשטרה תתפנה לממש את אחריותה במרחב העיר אילת. -שבע לא נמצא כי ניתן מענה לפנייה האמורה. רוב הגורמים המעורבים סבורים שיש יתרונות רבים לקיומם של דיוני מעצר בתנאים מסוימים באמצעות היוועדות חזותית. שיטה זו מקובלת בעולם, והיא עשויה להביא תועלת לעצורים ולחסוך במשאבים למערכת בתי המשפט, לשב"ס ולתקציב המדינה בכללותו. כמו כן, היא תוכל לסייע בהפחתת הצפיפות בתאי ההמתנה בבתי המשפט ולצמצם את כמויות הליוויים. האמור בפרק זה ממחיש את הצורך בהכרעה בהקדם בסוגיית ההיוועדות החזותית. על משרד המשפטים לשקול לקדם את הסדרת ההיוועדות החזותית בחקיקה, ובמסגרתה לדון ולהכריע במחלוקות שהועלו לאורך השנים, תוך שקילת מכלול השיקולים כאמור. בחלוף הזמן מאז ההסדר הניסיוני הקודם ועם התקדמות הטכנולוגיה, מוצע לכל הפחות לשקול מתווה מחודש של הסדר ניסיוני.  פרק זה בחן את תחומי האחריות הנוגעים לשימוש בסמכות המעצר של משטרת ישראל ואת השפעת הפעולות וההחלטות הנוגעות לעניין. נוסף על כך, נבחנו פעולותיה של הנהלת בתי המשפט הקשורות להליכי .לאור בג"ץ תנאי מחיה 105 1894 מ ב ק ר ה מ ד י נ ה | פ ר ק ש ל י ש י : ג ו פ י ה א כ י פ ה ו מ י י צ גי ה מ ד י נ ה ב ע ר כ א ו ת מעצרים, ונבדקה זמינות בתי המשפט לקבלת בקשות מעצר ולקיום דיונים בהליכים אלו, הדחופים מעצם טבעם. קיום - המשטרה נדרשת במסגרת הליכי מעצר לאזן בין חובותיה חקירה יעילה וחתירה לחקר האמת, עמידתה על קיום זכויות העצור ותיעוד פעולותיה כנדרש בדין. תיעוד הפעולות מהווה כלי פיקוח ובקרה יחידי המאפשר למשטרה להתמודד עם מחלוקות העולות בתחום המעצרים במקרים ספציפיים ובסוגיות של מדיניות. נמצא שאין די נתונים המלמדים ברמה הארצית על היקף השימוש בסמכות המעצר ובסמכות השחרור. נמצאו פערים מקצועיים במשטרת ישראל, היעדר שימוש מספק בפיקוח ובבקרה -הקפדה על זכויות עצורים, תיעודן ואי המקצועית בתחום המעצרים חרף התקדמות משמעותית באיכותם בשנים האחרונות. נמצא כי הנהלת בתי המשפט מגבילה את זמינותה למשטרה, לא הסדירה את אופן ניהול הדיון באולם בית המשפט ואינה פועלת באופן אחיד ברמה הארצית. כמו כן, פתרונות להקלה על תנאי החזקתם של עצורים ולשמירה על זכויותיהם, כמו היוועדות חזותית והחזרת כספי ערובה לזכאים, לא קודמו דיים. על כל גורם המעורב בתחום המעצרים להביא בחשבון שההחלטות שהוא מקבל בתחום זה משפיעות במישרין על זכויותיו החוקתיות של העצור ועל פעילות הגורמים האחרים, לרבות המשאבים שיידרשו למימוש ההחלטות באופן שלא יפגע בזכויות אלו. בעניין זה, עומסי עבודה אינם שקולים למול זכותו של עצור לחירות, במיוחד במקרים בהם אין עוד הצדקה להחזיקו במעצר.