חומר רקע

_______________________________________________________________________ נועה רודמן[email protected] |נעמה סבתו [email protected] 02.07.2023 נייר עמדה – טיפול וסיוע ל נשים ״חסרות מעמד״ בישראל הסובלות מאלימות נשים ללא מעמד קבע בישראל נאלצות להתמודד עם מצוקות חיים מוגברות ובתוך כך פגיעֹות לאלימות מסוגים שונים. רבות מהן הגיעו לישראל על רקע מצבים טראומטיים כגון הימלטות ממצבי לחימה וקונפליקט במדינת מוצאן, משבר הומניטרי ו/או פגיעה או איום במסגרת משפחת המקור וכן נחשפו לסיכונים ופגיעות נוספות בדרכן ועם הגעתן לישראל. נשים ונערות הנמצאות במצבי פליטות חשופות במיוחד לסיכון ליפול קורבן לסחר .בבני אדם ולניצול מיני1 המאבק ההישרדותי של נשים אלה מועצם משום שרבות מהן נאלצות לכלכל ולדאוג לבדן גם לילדיהן הקטינים. בהיעדר מערכות תמיכה ונגישות לשירותים חיוניים עבורן ועבור ילדיהן (זכות לעבוד בצורה חופשית, בריאות, רווחה וכ״ו), גדל ה פגיעּותן ועמה הסיכוי ליפול קורבן לסחר בבני אדם על צו רותיה השונות, כולל החזקה בתנאי עבדות. זאת, משום שהן נותרות ללא אלטרנטיב ה לשרוד מבלי להיחשף לסיכונים . במקביל, מעסיקים , בני זוג ו סרסורים מודעים ל פגיעּות הייחודית של נשים אלה בהיעדר מעמד ומשתמשים בכך .באופן מגמתי על מנת להגביר את השליטה בהן ולנצלן במציאות חי ים זו נשים נדחקות לזנות הישרדותית2 ובשל היעדר מעמד הן חשופות ל פגיעֹות חמורות בתעשיית המין. במידה וייחשף כי נמצאות בזנות רבות מהן נתונות לאיום על חייהן או לנידוי חברתי מן הקהילה או המשפחה שלהן ועל כן גם מבחינה זו פגיעֹות באופן מיוחד ונתונות לשליטה מלאה. נו צר מצב בו האנשים הפוגעים בהן הם גם היחידים שיכולים ״לסייע״ להן. ישנן מספר קבוצות שפגיעּותן בולטת בהקשרים אלה ובהן: מבקשות מקלט מאריתריאה ואתיופיה (ובתוכן נשים הנמלטות מן המלחמה בחבל תיגראי) , נשים פלסטיניות הנרדפות על רקע מיני או מגדרי, נשים מאוקראינה הנמלט ות מן המלחמה ונשים מרוסיה שנפגעו מהתדרדרות המצב במדינתן בצל המלחמה .וכן נשים שהגיעו לישראל בשל נישואי כפייה או במנגנונים של קניית כלות ,למשל פ׳ יא שה פלסטינית כבת34 ,המתגוררת במרכז הארץ גדלה רוב חייה בשטחי ישראל ו נותרה יחידה ,ללא מעמד חוקי בישראל מתוך בני משפחתה. בהיעדר יכולת לשרוד בצורה אחרת נדחקה לזנות הישרדותית נאלצה להתגורר בבית הבושת בו הועסקה ובשל מצבה הפגיע ובשונה מנשים ישראליות במקום, הוכרחה לעבוד ללא הפסקות, לקבל כל לקוח גם אם נושא מחלות, ספגה אלימות קיצונ ית שה י יתה ידועה לכולם, הן מצד הלקוחות והן מצד הסרסורים. זאת, מתוך ידיעה שמפחדת לפנות למשטרה בהיעדר מעמד ומחשש שבני משפחתה יגלו על מצבה ומשום כך נעדרת כל הגנה ו .תלויה בחסדיו של הסרסור הניסיון שלנו בשטח מלמד כי נשים אלה נותרות שקופות למערכות ושוהות בישראל תח ת מצבי אלימות, ניצול ושליטה במשך שנים רבות (לעיתים מעל עשור). במפגש עם הנשים הללו עולה שלרוב לא נחשפו בעבר לגורמי .סיוע אף שבנקודות שונות בחייהן פגשו במערכות המשטרה והבריאות 1 UNODC, Trafficking in persons in the context of armed conflict, UNDOC Research, 2018, found at: https://www.unodc.org/documents/data-and-analysis/glotip/2018/GloTIP2018_BOOKLET_2_Conflict.pdf 2 יעל גור, זהר לוטן, אסמעית מהרציון וזואי גוטצייט, מיפוי תופעת הזנות בקרב – בסוף מה שנשאר לי זה למכור את הגוף שלי מבקשי המקלט מאפריקה(2017) _______________________________________________________________________ נועה רודמן[email protected] |נעמה סבתו [email protected] במקרה של ב׳, א י ,שה מרוסיה בשנות הארבעים לחייה אשר הגיעה לישראל לעבוד באופן חוקי על רקע התדרדרות קשה במצבה הרפואי לא חודשה לה הויזה אך לא יכלה לחזור למדינת מוצאה ונאלצה למצוא דרכים לשרוד. ב׳ נכלאה בדירת בן זוגה הישראלי, אותו הכירה מספר שבועות קודם לכן, ובמשך חודשים רבים ס פגה אלימות פיזית ומינית קשה עד כדי סכנת חיים. לבסוף אושפזה בבית חולים אך גם אז לא ידעו לאפיין את הפגיעה שעוברת ושוחררה. זמן קצר לאחר מכן ב׳ ביצעה ניסיון אובדני ואושפזה בשנית, רק אז הופנתה .למסגרת טיפולית חירומית נשים רבות חושפות בפנינו את הפחד שלהן לגשת למ .שטרה בשל היעדר מעמד, גם כאשר סופגות אלימות קשה במקרים בהם פונות למשטרה או נקלעות למצבים בהם המשטרה מעורבת, הסיכון במצבן לא נבדק כראוי והן נותרות חשופות לאלימות. אין כיום נוהל משטרתי פומבי המבהיר כי נשים חסרות מעמד יכולות לפנות למשטרה על מנת להתלונן על עבי.רות חמורות שבוצעו בהן ללא חשש מעיסוק במעמדן במקרה של ש׳ ו- ד׳ נשים פלסטיניות שהוחזקו בבית בושת בתת תנאים תחת אלימות קשה, כאשר המשטרה ביצעה פשיטה על בית הבושת הנשים נעצרו והוחזקו בתא יחד עם הסרסורית, נחקרו על שהות בלתי חוקית ולא נעשו פעולות לבדוק לעומק אם עוברות אלימות או הינן קורבנות סחר. לאחר מספר ימים ש׳ ו- ג׳ שוחררו .ולמעשה הושבו לידי הסוחרים והסרסורים שלהן היעדר נגישות לשירותי בריאות חיוניים, במיוחד בתחום הגינקולוגיה , מסכנת את חייהן של נשים ״חסרות מעמד״ . כמו כן, נשים אלה זקוקות לנגישות לטיפול נפשי מותאם, רובן מתמודדות עם רקע של טראומה ובהיעדר אפשרות לקבל טיפול נפשי נותרות פגיעֹות לקורבנות חוזרת. נשים ״חסרות מעמד״ נמצאות בסיכון מוגבר ל הידבק ב מחלות מין ולהיכנס להריון בלתי רצוי משום שחשופות לאלימות מינית ופ עמים רבות גם אין להן גישה לאמצעי הגנה. כך, במצבים של הריון הן נאלצות לפנות להפלות פירטיות המסכנות את חייהן, פונות לארגוני חברה אזרחית שיממנו את ההפלות באופן פרטי, או במידה ורוצות לשמור את ההיריו ן נותרות ללא אפשרות לעקוב אחר בריאותן ובריאות העובר. בנוסף נצי ין כי נשים פלסטיניות מוחרגות מההסדרים המאפשרים ביטוח בריאות פרטי בקופת חולים מאוחדת, מה שמשאיר אותן אך ורק עם אפשרות לביטוח תייר .שאינו עונה על צרכיהן כך, במקרה של פ׳, שתואר קודם, בהיעדר יכולת לעבור הפלה במסגרת מערכת הבריאות נאלצה ליטול כדור להפסקת הריון ש חבר סיפק לה ובמקום הפלה החלו לה צירים מוקדמים והובהלה לבית חולים. ג׳ וש׳, נכנסו להריון בלתי רצוי בשל העובדה שהסרסורים מנעו מהן להשתמש באמצעי .מניעה ופנו לסיוע עמותת ״לא עומדות מנגד״ למימון וליווי להפלה במקרה של ס׳, א י שה פלסטינית השוהה בישראל עם היתר שהייה בעקבות רדיפה, לאחר לידה בבית החולים לא יכלה לבטח את בנה בשל ההחרגה של אוכלוסייה זו מהאפשרות להסדיר ביטוח בריאות. בית החולים אינו .משחרר יילוד ללא ביטוח וכך ס׳ נותרה במלכוד היעדר נגישות מספקת למענים במסגרת הרווחה חושפת נשים ״חסרות מעמד״ לסיכונים נוספים. נ שים אלו זקוקות לעיתים .לטיפול ותהליכי שיקום ארוכי טווח וכיום רשאיות לקבל שירותים בעיקר במסגרות חירום נדגיש במיוחד כי מסגרות הרווחה בתחום ההתמכרויות אינן פתוחות עבורן , אף שהתמכרות היא מצב חיים נפוץ בקרב אוכלוסיות המתמודדת עם רקע של טראומה, עוני וסיכון ולעית ים אף משמשת סוחרים/סרסורים / בני זוג .כמנגנון שליטה כמו כן, נשים ״חסרות מעמד״ המקבלות טיפול במסגרות הרווחה על רקע אלימות זוגית לרוב _______________________________________________________________________ נועה רודמן[email protected] |נעמה סבתו [email protected] נעדרות רשתות תמיכה בישראל וללא סיוע מספק נאלצות לשוב למערכות יחסים אלימות משום ש אין להן דרך אחר ת .לשרוד נציין כי עתידה להיפתח ת ו כנית פיילוט לחסרות מעמד הנמצאות בזנות אולם פתיחת הת ו כנית .מתעכבת ובינתיים אותן נשים נותרות ללא מענה מספק במקרה של ב׳ שתואר קודם, היא נמצאת במסגרת טיפול חירומית וגורמי הטיפול כבולים באפשרויות לספק לה מסגרת המשך. היא נמצאת בחוסר וודאות וללא בטחון בנ.וגע להמשך תהליך השיקום שלה בנוסף, נשים אלו זקוקות לסיוע הומניטרי בסיסי על מנת להתקיים, ואין להן אפשרות לקבל תמיכה כלכלית מביטוח לאומי. ללא סיוע קונקרטי רובן לא יצליחו להשתקם ולצאת ממעגל האלימות. כיום, אין מענה לכך מטעם המדינה והן פונות לסיוע ארגוני חברה אזרחית. גם כאשר מוכרות ומטופלות על ידי מסגרות הרווחה העובדות הסוציאליות בשירותים פונות לארגוני חברה אזרחית על מנת לבקש סיוע עבורן. כמו כן, השתתפות המדינה במימון פעילותם של ארגוני חברה אזרחית מוגבל ואינו מיועד לסיוע לנשים ״חסרות מעמד״, על כן הסיוע לנשים אלו ,מבוסס על תרומות פרטיות. המשמעות היא שכיום סיוע במזון, ביגוד, ביטוח בריאות לילדים .הפסקות הריון, סיוע בשכר דירה ועוד, מסופקות כמעט לחלוטין על ידי ארגונים פרטיים ופילנתרופיה לא ניתן להשלים עם מדיניות החושפת נשים ״חסרות מעמד״ לאלימות ומותירה אותן ללא מענים ומשאבים המאפשרים להן להשתקם גם כאשר פונות לסיוע. יש לפעול לצמצום הפגיעות של אותן נשים באמצעות מתן נגישות לשירותי בריאות חיוניים ובכלל זה רפואת נשים ולהרחיב את מעני הרווחה הפתוחים לאוכלוסייה זו .בדגש על מענים ארוכי טווח, מענים בתחום ההתמכרויות וסיוע קונקרטי כמו כן, יש לגבש ולפרסם נוהל משטרתי המבהיר כי ניתן לגשת להתלונן במשטרה על עבירות חמורות ללא חשש מעיסוק במעמד ולהגביר את המודעות לסחר בבני אדם והיכולת של בעלי מקצוע לזהות קורבנות ולהציע להם סיוע (בדגש על שוטרים, עובדות מערכת הבריאות ועובדות סוציאליות בשירות .)ים שונים ,בכבוד רב עו"ד ועו״ס נועה רודמן עו״ס נעמה סבתו מנהלת תחום מניעת סחר מרכזת תחום חסרות מעמד בזנות וקורבנות סחר המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות לא עומדות מנגד ״לא עומדות מנגד״ ה יא עמותה ה מבקשת לתת מענה לצרכים בסיסיים ,פיזיים ונפשיים, הנמצאים מחוץ להישג ידן של שורדות זנות וקורבנות סחר. העמותה מסייעת לנפגעות תעשיית המין להשיב לעצמן את השליטה על גופן וחייהן. הסיוע ניתן ללא תנאי וללא הבדל דת, גזע, מין ומעמד אזרחי. העמותה מהווה פעמים רבות מוקד ראשוני .לפנייה עבור קורבנות סחר ועובדת בשיתוף פעולה עם כל גורמי השטח הפועלים בתחום המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות פועל משנת2003 והוא הגוף המוביל בישראל בקידום מדיניות ציבורית להתמודדות עם תופעת הזנות והסחר בבני אדם למטרות זנות וניצול מיני. המטה מרכז את הקואליציה למאבק בזנות, הכוללת ארגונים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית העוסקים בסיוע , שיקום וטיפול לאוכלוסיות בזנות וקורבנות סחר.