חומר רקע

י"ג תמוז, תשפ"ג 2 ביולי 2023 לכבוד ח"כ אוריאל בוסו יו"ר ועדת הבריאות שלום רב, הנדון: הערות ראשוניות מטעם הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ג-2023 הסניגוריה הציבורית מברכת על הצעת החוק שבנדון שנועדה ליישם, בין היתר, את המלצות הוועדה הבין משרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלות. אכן, במקרים רבים ההליך הפלילי אינו ההליך המתאים והנכון לטפל בהתנהגות שמקורה במצב נפשי או מוגבלות קוגניטיבית אשר דורשים התערבות טיפולית ושיקומית. מניסיונה של הסניגוריה הציבורית, עולה שמפגש בלתי מותאם בין גורמי האכיפה לבין אנשים עם מוגבלות מוביל כיום לשימוש יתר בכלים הפליליים, וכן להסלמת האירוע ולא להרגעתו. על רקע זה, לאורך השנים הסניגוריה הביעה את הדעה שיש לפתח כלים שיאפשרו הסטה של אירועים אלו במקרים המתאימים, כדוגמת הקמת צוותי משבר. המודל של צוותי משבר מקובל במדינות רבות בעולם והוא מאפשר התערבות של אנשי טיפול מתחום בריאות הנפש, לעיתים בשילוב עם אנשי משטרה, בפניות הנעשות בעקבות התנהגות חריגה של אנשים עם מוגבלויות נפשיות. מודל זה יאפשר להעריך באופן מקצועי את מצבו הנפשי של האדם, לצמצם את הסבל והקושי אצל מתמודד הנפש שכיום נאלץ להתמודד עם מנגנוני התערבות שאינם מותאמים לצרכיו, לסייע לו ולבני משפחתו בפנייה לפתרונות טיפוליים בקהילה, או במקרים חריגים וקיצוניים להורות על אשפוז אזרחי. בנוסף, אופן פעולה זה יאפשר למנוע העמקה של תהליכי קרימינליזציה של תחום בריאות הנפש. להלן יפורטו הערותיה הראשוניות של הסניגוריה הציבורית למודל המוצע של צוותי המשבר: הוספת סעיף מטרה: כפי שנהוג לעשות בחוקים רבים, יש להוסיף סעיף מטרה כללי אשר ישקף את הרעיון העומד מאחורי המודל החדש, באופן שישמש "מצפן" לפרשנות וליישום המתווה המוצע. בהקשר זה מוצע לכלול בסעיף המטרה את הנדבכים של מתן מענה מקצועי, נגיש, במסגרת הקהילה, תוך שמירה מרבית על זכויותיו של האדם עם מוגבלות לרבות זכותו לפרטיות, לכבוד ולחירות. הסעיף גם צריך לשקף את העמדה שלפיו המסלול הפלילי אינו, ככלל, המסלול המתאים להתמודדות עם מצבי משבר. מוקד החירום: יש לוודא שמוקד החירום לא יהיה קשור בכל דרך שהיא למשטרה או למוקדיה. יש לדאוג לפרסום פרטי המוקד בכל אמצעי התקשורת. אוכלוסיית היעד: בניגוד להצעות אחרות שנדונו בעבר, החוק המוצע לא נוקב באופן מפורש בזהות אוכלוסיית היעד. מחד, ההגדרה של כל מי שחווה משבר נפשי היא רחבה מידי, ומאידך עלול להשתמע ממנה למשל שאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית אשר חווים מצב משברי לא יכללו בגדרה. על כן, יש לדייק את הגדרת אוכלוסיית היעד כך שתכלול את קשת האנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית או כאלה המתמודדים עם משבר מסוג זה. הגדרת רשימת הפונים: יש מקום לעדכן את ההגדרה של סוג הפונים למוקד החירום ולהרחיבה. מניין מינימלי לצוות משברי: בהתאם להצעה, המוקדן רשאי לשלוח למקום אירוע לפחות שני חברי צוות. יש להוסיף תנאי שלפיו ככל שהמוקדן החליט שנוכחות של שוטר היא חיונית יש לשלוח לפחות שלושה חברי צוות, כך שבמקום האירוע ינכחו לפחות שני גורמים מקצועיים אחרים בעלי אוריינטציה טיפולית. שיקול הדעת של המוקדן: יש מקום להבנות את שיקול דעתו של המוקדן באשר להחלטה האם לשלוח צוות התערבות, ובאשר לזהות חברי הצוות שנשלחים למקום האירוע. עוד יש לקבוע באילו מקרים יוקפץ השוטר ולהגדיר את אופן מעורבותו באירוע. תורן להתייעצות לפי סעיף 3(ד): יש לקבוע כי התורן לצורך התייעצות יהיה אחד מתוך ארבעת חברי הצוות המנויים בסעיפים 4(א)(1) עד (4). אנו סבורים כי בשל אופי הפניות יש מקום שהתורן יהיה אחד מבעלי המקצוע הטיפוליים. שמירה על פרטיות: סעיף 3(ה) מחייב נקיטה במשנה זהירות על מנת לשמור על סודיות המידע וכדי שהמידע לא יזלוג לגורמים נוספים. יש להוסיף לחלק זה את החובה לשמור על הסודיות של המידע ולהגדיר באופן מדויק מי זכאי לקבל את המידע שנשמר. חברי הצוות כעובדי מדינה: מקובלת עלינו התפיסה לפיה ראוי שצוותים כאלה יכללו בעלי מקצוע מקרב עובדי המדינה. אולם, הקביעה כי חברי הצוות יהיו כולם עובדי מדינה עלולה להטיל קושי משמעותי באיוש חלק מבעלי התפקידים. בהתחשב בעובדה כי ימונו מספר צוותי משבר ברחבי הארץ (לפי אזורים), קיים חשש כבד שלפחות בחלק מהצוותים יהיה קושי לאייש את בעלי התפקידים מקרב עובדי המדינה. לכן מוצע לאפשר הגמשה מסוימת של הדרישה. כך למשל, אפשר לקבוע שבעלי מקצוע מסוימים יוכלו להיות מקרב המגזר הפרטי (למשל פסיכיאטרים), או שהצוות יכלול גם עובדי מדינה וגם כאלה שאינם עובדי מדינה. כמובן שאלה יידרשו לקבל הסמכה לשמש בתפקידם. הזעקת חבר צוות נוסף: במידת הצורך וככל שהצוות סבור שיש מקום להזעיק חבר צוות נוסף (למשל, פסיכיאטר), יש לקבוע שהוא יוכל לפנות באמצעות המוקד לאזעקת חבר צוות נוסף. סוג הטיפול: החוק לא מפרט מהו אותו סיוע נפשי שיינתן. לפיכך יש להבהיר כי לא ניתן לכפות טיפול תרופתי, אלא בהתאם לקבוע בחוק טיפול בחולי נפש, לרבות קבלת הוראה לטיפול כפוי מהפסיכיאטר המחוזי, במקרים המתאימים. העברת המידע על הטיפול לגופים אחרים: סעיף 5(ג) רחב ולא בהיר. יש מקום להגדירו ולדייק את ההוראה. יש לוודא שמידע מסוג זה יועבר רק למי שמוסמך בחוק לקבל מידע מסוג זה, למי שמטפל באדם וכיוצא באלה. תיאום המשך טיפול: יש להוסיף התייחסות בחוק לאופן העברת המשך הטיפול לגורמים אזרחיים. אופן הטיפול ההמשכי באדם הוא קריטי כדי למנוע את התופעה של ה"דלת המסתובבת". לפיכך מוצע לגבש מתווה שיחייב את צוות המשבר להעביר את הטיפול לגורמים הרלוונטיים באופן מסודר. ממשק מוקד החירום עם מוקד 100 של המשטרה: מטרתה של הצעת החוק היא מיגור תופעת "הקרימינליזציה של בריאות הנפש". כדי לקדם מטרה זו יש להקפיד כי רק המקרים המתאימים והחמורים יועברו לטיפול משטרת ישראל. שאם לא כך, מקרים גבוליים רבים (כגון אלה שמתוארים בדברי ההסבר להצעת החוק) שאופייניים לאנשים שנמצאים במשבר נפשי, שחלקם מטופלים כיום במסגרת הקהילה, יופנו לטיפול המשטרה וכך תופעת הקרימינליזציה, לא רק שלא תפחת אלא אף תורחב. בכבוד רב ובברכה, דורית נחמני אלבק, עו"ד נתנאל לגאמי, עו"ד סניגורית מחוזית, מרכז ממונה ארצי על תחום העצורים וממונה על תחום הפסיכיאטריה והפסיכיאטריה בסניגוריה הארצית