חומר רקע

הכנסת היועצת המשפטית לכנסת 1 ( :סימוכין 2023-072637 ) ,ירושלים י"ג ב תמוז תשפ"ג 02 ב יולי2023 לכבוד חברות ו חברי הכנסת נכבדותיי ונכבדיי,שלום רב :הנדון סקירה משפטית לענין מימוש חופש התנועה של חברי הכנסת מול רשויות הממשלה דיון ועדת הכנסת ביום4/7/2023 חופש תנועה לחברי הכנסת 1. סעיף9 ל חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א- 1951 (להלן– החוק), קובע את חופש התנועה:של חברי הכנסת 9 . )(א שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור .או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי 2. ,במהלך חקיקת החוק חברי הכנסת ראו את חופש התנועה כאחת מהזכויות המרכזיות בחסינות : "זוהי זכותו של חבר הכנסת להיות בכל מקום שירצה. יכולה להיות הג בלה בשטח זה רק בימי חירום, אבל בדרך כלל אין נוכחות חבר הכנסת יכולה להיות תלויה בהסכמה, חוץ ממקום שהוא "בבחינת סוד צבאי1. וכן בהכנה לקריאה שניה ושלישית- "אני רשאי לדעת כנבחר העם את מה שאיננו בגדר סוד צבאי במדינתנו, אולי כדי שאוכל (...) לפחות להודיע לבוחריי ,על מה צריך ללחום "מה צריך לתקן ולשנות2. 3. מספר חברי הכנסת ביטאו את חששם מפגיעה של הרשות המבצעת ביכולתם למלא את תפקידם וכן עלה חשש מזהות הגורם המגביל3- "חברי הכנסת לא יהיו תלויים באיזה שהוא מוסד ממשלתי, או גוף אחר. אם אנו מכניסים התערבות של הממשלה או חלק ממנה, מאבד כל מושג החסינות את "ערכו, כי הממשלה קובעת את צעדי חברי הכנסת4 . מנגד, היו שביטאו את החשש שהחסינות תנוצל .לרעה 1 חבר הכנסת ,י. בר יהודה ,ועדת המשנה של ועדת הכנסת לעניני חסינות 6/7/49 . 2 ,ועדת הכנסת14/5/51 . 3 חה "כ ד. בר-רב- ,האי ,ועדת הכנסת 14/5/51 ; ,חה״כ מ. בן עמי, ועדת הכנסת1/5/1951 : "אינני מבין מי יקבע ומה ייקבע כפוגע בביטחון המדינה (...) ייתכן גם שייקבע פקיד או שומר מסוים העומד על יד המחסום, אשר יקבל הוראה לא לתת לאיש להיכנס, והוא יאסור עלינו להיכנס לאותם המקומות. אני כשלע צמי נוטה לחשוב שהאדמיניסטרציה משתמשת תמיד בצורה שרירותית בהגבל ;ות״ םגו התומכים בחריג הביטחון הכירו בחשש זה- "אנו צריכים תמיד לסמוך על זה ,שתהיה לנו ממשלה אשר תבצע ותשגיח על החוק הזה מנקודת השקפה ליברלית ביותר ,אבל אי אפשר לשלול היום מן השלטונות לאסור את הכניסה לאזור מסוים או לשטח מסוים ,״ (חה״כ ד. בר רב האי, ועדת הכנסת14/5/1951 .) 4 ,ועדת הכנסת1/1/1951 . 2 4. לאחר כשנתיים של דיונים התקבל חוק החסינות ביוני 1951 ובו סעיפי החסינות המהותית וחופש התנועה כנוסחם כיום5 . 5. החוק קובע מספר תנאים לחופש התנועה :המקום צריך להיות במדינה" ;שאינו רשות היחיד ;" וניתן לאסור או להגביל גישה "מטעמים של ביטחון המדינה או סוד צבאי." הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 6. בשנת1973 פורסמה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה דאז מאיר שמגר בענין חופש התנועה6 בה נ קבע שחופש התנועה של חברי הכנסת חל רק במקום בו יש גישה חלקית לקהל , ו כי לחבר הכנסת אין זכות להיכנס "למקום אליו שום חלק מן הציבור אינו זכאי להיכנס". המבחן הוא "קיומה של "זכות כניסה לציבור במקום7. 7. מסקנת ההנחיה היתה כי "סעיף9 בא להבטיח כי מעשי המינהל, המסייג כניסת קהל למקום, מ תנה אותו בתנאים וכיוצ"ב– לא יחולו על חבר הכנסת, היינו כל עוד יכול אפילו חלק מן הקהל לגשת למקום מסוים, חלקו של חבר הכנסת תמיד עמו (...) אם הנך בא להגביל תנועת הקהל במקום מסוים בשל אירוע (למשל סגירת כביש או גישה לנמל בשל ביקורה של אישיות כלשהי), הרי אין דבר זה חל על חבר הכנסת; מקום אליו רשאי חלק מן הציבור להגיע, יכול גם הוא להגיע (...) החוק אינו נוקט ."לשון "כניסה" אלא לשון "גישה", השם דגש על חופש תנועה להבדיל מחופש כניסה לחצרים 8. ביחס למוסדות כגון תיאטראות, בתי חולים ומוסדות לימוד , הבחינה ההנחיה בין האזורים ש פתוחים לעתים לציבור (לדוגמא, אולמות התיאטרון, מסדרונות בבית הספר שהורים מגיעים אליהם, ואזורים בבית חולים שגם למבקרים יש גישה), ובין האזורים שלציבור אין גישה אליהם , ומשכך גם לא לחבר הכנסת )(כגון חדרי טיפול וכיתות לימוד. 9. לענין זכותו של חבר הכנסת להתערב בהפג נות ומעצרים , קבעה ההנחיה ש"אין מעמדו של חבר הכנסת שונה ממעמדו של כל אזרח אחר"; לענין בתי סוהר ומתקנים משטרתיים, קבע היועץ המשפטי לממשלה שאין לאפשר כניסה למקומות אלו, וכי "המחוקק לא התכוון להעניק לחברי הכנסת מעמד מבקר (מלשון ביקורת) אלא רק להעניק חופש תנועה ודבר זה אינו כולל את הזכות ."להיות נוכח בכל משרד ומתקן לפי בחירתו המנוהלים ע"י המדינה ואשר לציבור אין גישה אליהם 10 . בשנת1983 , לנוכח "אי בהירות בקשר לשאלה על מה חל סעיף9 ועל מה לא", קיימה ועדת הכנסת דיון בהשתתפות היוע ץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר בענין חופש התנועה וזכות חברי הכנסת לבקר עצירים8 . זמיר הסכים .עם פרשנותו של שמגר שפורסמה בהנחיה 5 בשנת 2002 התקבל תיקון מס ' 29 שהבהיר כי החסינות המהותית לא תחול בנסיבות של שלילת קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית ,הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין. 6 הנחיה מס ' 21.406 ,חסינות חברי הכנסת , 1/1/1973 .לאורך השנים פורסמו הנחיות נוספות של היועץ המשפטי לממשלה שעסקו בהיבטים אחרים של חסינות חברי הכנסת שאינם חופש התנועה או החסינות המהותית ,כגון יציאה מהמדינה בניגוד לצו שיפוטי לעיכוב היציאה (הנחיה2.1000 ,)חסינות מפני מעצר אזרחי בשל אי- תשלום חוב (הנחיה2.1001 ,)ביצוע עיקול לחבר כנסת (הנחיה2.1002 ,)וחיפוש משטרתי בדירת חבר כנסת ( 2.1003 .) 7 בהנחיה אף נבחנו פירושים שונים למושג "מקום ציבורי "בחוק ואף בפסיקות שקבעו שמשרדים וחדרים שונים בבנייני ציבור אינם "מקום ציבורי ": "המונח 'רשות הרבים 'אותו הסמכ נו למונח 'רשות ציבורית 'ייבחן בדרך כלל בהקשר משולב של מקום ,נסיבות וזמן .סממנו הבולט הוא כי מדובר על מקום שהקהל זכאי או רשאי לגשת אליו או להימצא בו ,בתנאים או ללא תנאים ,בתשלום או ללא תשלום." 8 ,ועדת הכנסת פרוטוקול מס ' 142 , 30/5/1983 . 3 11 . חברי הכנסת לא קיבלו עמדה זו ואת פרשנות היועץ המשפטי לממשלה. יושב ראש הכנסת דאז מנחם סבידור, שהשתתף גם הוא בדיון, הצביע על כשל לוגי בפרש נות היועמ״ש לפיה בעוד שלא מותרת הכניסה לבית המעצר, הכניסה לתיאטרון בחינם מותרת9. 12 . היועץ המשפטי לכנסת דאז,, עו"ד צבי ענבר אף סבר שבפרשנות האמורה "יש הרחבה, ואני בהחלט "שותף לדעות של חברי הכנסת שיש כאן דבר המונע מחבר הכנסת למלא את תפקידו10 . 13 . נציב שירות בתי הסוה ר דאז ציין כי לנוכח צרכי המערכת, הפרקטיקה היא שביקור נעשה בתיאום מראש מולו, כאשר לו הסמכות גם לא לאשר את המפגש. לקראת סיום הדיון הוצע לקבוע נוהל לביקור חברי כנסת אצל אסירים. 14 . הנחיית היועמ"ש שמגר קיבלה אישור מבית המשפט בענין מיעארי( 1985 ). ובפסקי דין שונים לאחר מכן בית המשפט חזר על הלכה זו11 . נהלי ועדת הכנסת 15 . :כניסה לרשות הפלסטינית בשנת2004 קבעה ועדת הכנסת בהחלטה נוהל כניסת חברי כנסת לשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ובעזה. לפיו, בקשת כניסה לרשות תוגש ללשכת שר ,הביטחון באמצעות קצין הכנסת ולשכת שר הביטחון תודיע לקצין הכנסת את עמדת אלוף הפיקוד הרלוונטי. בהתאם לנוהל, היה ולא אישר אלוף הפיקוד את הבקשה וקצין הכנסת לא קיבל את עמדת אלוף הפיקוד , חבר הכנסת המבקש רשאי לפנות בבקשה לעיון חוזר ליושב ראש הכנסת– שבתורו רשאי, אם ימצא לנכון, ״לבוא בדברים עם שר הביטחון בנושא, על מנת שאלוף הפיקוד ישוב וישקול את עמדתו בנושא״12 . 16 . כניסה לשטחים המפונים :במסגרת יישום תכנית ההתנתקות ביוני2005 , לקראת ביצוע תכנית ההתנתקות, קבעה ועדת הכנסת בהחלטה נוהל בו הובהר שיש לאפשר כניסה חופשית של חברי הכנסת לשטחים המפונים במסגרת יישום התכנית, עם מלווים, וגם אם לא תיאמו מראש (למרות )שהדבר מומלץ , ״אלא אם מתקיים חשש ממשי לסיכון חיי חברי הכנסת או לסיכון חיי אנשי כוחות הביטחון״ כאשר הגורם המחליט זאת הוא אלוף הפיקוד13 . 9 ״ אני משלם עבור כרטיס כדי שאכנס לתיאטרון ואיש הרי אינו מעלה על דעתו שחבר- כנסת ירצה להיכנס לתיאטרון ללא קניית כר טיס. זה מקום ציבורי לפי ההגדרה .״ (חבר הכנסת מ סבידור ,יושב ראש הכנסת ,שם.) 10 עו "ד ענבר ,שם .ביחס לבתי סוהר ,סבר היועץ המשפטי לכנסת שאם חבר הכנסת " שומע שבבית סוהר מסוים האוכל לא טוב ואוכלים בלי סכינים ,או שהוא שומע שעובדים שם בעבודה מסוימת ,הרי יש לו הזכות לבקר בחדר האוכל ולא יהיה מישהו שיוכל להסתמך על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולומר לו :אינך יכול להיכנס .יש כמובן בעיות גבוליות ואני בכוונה לא נכנס לבעיות גבוליות ,אני רק מצביע על דבר שהוא ברור לחלוטין שצריך להיכלל פה." 11 בשנת2011 סורבה בקשתה של חברת הכנסת זהבה גלאון לבקר במתקן סודי המשמש לצרכי חקירה לנוכח הנחיית היועץ המשפטי לממשלה .עתיר ת ה נדחתה "בהתחשב בכך שסעיף 9 )(א לא הקנה לחברי הכנסת זכות מראש לבקר במתקני מעצר , העתירה נדחית .זאת כאמור בכפוף להודעת המדינה לפיה תאפשר ביקורים של חברי ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון במתקן המעצר ;"בג "ץ8102 חברת הכנסת זהבה גלאון ואח 'נ 'שר הביטחון ואח( ' 20/1/2011 .) 12 החלטת ועדת הכנסת ( 20/10/2004 .) 13 החלטת ועדת הכנסת ( 15/6/2005 .) 4 נוהל שירות בתי הסוהר לענין מתקני כליאה ומעצר 17 . לגבי פגישות אישיות עם אסירים נ קבע בהנחיית היועמ"ש משנת1973 כי "הפגישה עם אסיר היא אישית, היינו– אין הדבר מותנה ברשיון כניסה כללי לבית הסוהר אלא בבקשה אישית של האסיר וברשיון ".מיוחד של מנהל בית הסוהר 18 . פקודת נציבות שירות בתי הסוהר שכותרתה ״מפגש של חבר כנסת עם אסירים בב ית הסוהר״14 קובעת שכניסת חברי כנסת או חברי ועדה מחייבת תיאום מראש עם לשכת נציב שב״ס וקבלת הסכמה מראש של האסיר ושל לשכת הנציב. אישור כאמור יינתן ״תוך איזון בין הצורך לאפשר לחבר הכנסת למלא את תפקידו מחד גיסא, לבין החובה להבטיח שמירה על אורח חיים תקין ומשמעת ב בית הסוהר מאידך גיסא״. עוד נקבע כי מפגש מחייב יידוע לשכת השר, ושנציב שב״ס ,רשאי ״מטעמים של ביטחון המדינה או ביטחון בית הסוהר והמשמורת הבטוחה של האסירים באותה השעה, למנוע מפגש שאושר״15 . 19 . ביחס לעצורים לחקירה קובעת הפקודה שלא יהיו זכאים למפגש עם חבר כנסת, ״אלא באישור הממונה על החקירה בשב״כ/ .משטרה״ 20 . פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב– 1971 (להלן– פקודת בתי הסוהר), מגדירה בעלי תפקידים סטטוטוריי ם כ״מבקר רשמי״ , להם הזכות להיכנס בכל עת לכל מקום בבית סוהר ולדבר עם כל ,אסיר, לבדוק את התנאים שבו, את דרכי הטיפול באסירים את ניהולו התקין ואת התאמתם של כל .אלה להוראות הדין מבין חברי הכנסת, לשניים נתונות סמכויות כאמור כ ״ מבקר רשמי ״: יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי ו יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט16 .ביחס לשאר חברי הכנסת חל ה פקודת נציבות שב״ס המפורטת ל עיל. 21 . ,להשלמת התמונה בהתאם לחוק החסינות ולפקודת בתי הסוהר, חבר הכנסת חסין מפני חיפוש בנ ;יירותיו, פתיחתם והחרמתם מכתב שנשלח מאסיר לחבר כנסת ולהיפך - לא ייפתח17 . אסירים ביטחוניים18 22 . בשנת2017 ,לאחר אירוע בעת ביקורו של חכ"ל רטאס, ולאחר דיון בוועדת הכנסת תוקנה פקודת נציבות שב״ס דלעיל והוגבלה משמעותית אפשרותם של חברי הכנסת לבקר אסירים ביטחוניים וכן .נקבעו מגבלות על הביקור 23 . חבר הכנסת יוסף ג׳בארין הגיש עתירה בענין (ענין ג׳בארין , 2020 ), ובמהלך הדיונים בעתירה הודיעה הממשל:ה על מתווה ביקורים רחב מעט יותר .זכות ביקור לחבר כנסת אחד מכל סיעה 14 פקודת נציבות מס׳03.13.00 מיום23/3/2003 ( ת. עדכון אחרון– 9/5/2017 .) 15 בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת1973 צוין כי "אין בסעיף9 לחוק חסינות חברי הכנסת כדי להצביע על כוונה לאפשר לחבר כנסת כניס"ה למתקן משטרתי או למתקן כליאה .ובהתאם נקבע הנוהל כאמור 16 בעלי תפקידים סטטוטוריים נוספים הם: שופ טי בית המשפט העליון , ו היועץ המשפטי לממשלה– להם נתונות סמכויות מבקר רשמי לגבי כל בית סוהר; שופטי מחוזי ( 223 במספר )ושלום ( 493 במספר ) – להם סמכויות מבקר רשמי בבתי הסוהר שבמחוז שיפוטם ;ובנוסף ,לשר לבטחון פנים סמכות למנות מבקרים רשמיים שלא מכוח תפקיד סטטוטורי (ס׳71 – 72 ו .)לפקודת בתי הסוהר 17 ס׳ 2 (ב2 ) לחוק החסינות וס׳47 .ד לפקודת בתי הסוהר 18 לפירוט והרחבה בענין זה ראה באתר הייעוץ המשפטי לכנסת- מענה לפניית חבר הכנסת סעדי מיום14/8/2022 . 5 24 . בית המשפט נחלק בדיעותיו בפסק הדין, ו נוכח המחלוקת הוכרע כדעת אב בית הדין , 'כב השופט סולברג שקיבל את מתווה המדינה .בהחלטתה לדחות בקשה לדיון נוסף בפסק הדין ,קיבלה כב ' הנשיאה חיות את עמדת הכנסת ,שביקשה לקיים שיח בין הרשויות וקבעה כי לא נקבעה הלכה עקרונית ,סופית ומחייבת באשר לביקורי חברי כנסת בבתי סוהר אלא אך החלטה אופרטיבית ביחס לעתירה . 25 . בשיח שהתקיים בכנסת ה- 23 ונמשך בכנסת ה- 24 ,בין הכנסת לממשלה סוכם על נוהל הוראת שעה לשנה לביקורים מפוקחים. הנוהל פקע ובוטל בכ נסת ה- 25 על ידי השר לבטחון לאומי וככל הנראה הוחל על ידו המתווה שהוצג על ידי הממשלה- .זכות ביקור לחבר כנסת אחד מסיעה הר הבית 26 . בשנת2001 ניתנה עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה החלטה להגביל עליית חבר כנסת להר הבית תתקבל על דעת ראש הממשלה ושר הביטחון, המופקדים על ענייני ביטחון המדינה, ולאחר .התייעצות עם השב״כ 27 . בשנת2002 עתר חבר הכנסת מיכאל קליינר כנגד החלטת רה״מ, שר הבט״פ וממ״ז ירושלים שלא .לאפשר לו לעלות להר הבית בשעה שמתחם ההר היה סגור למבקרים בית המשפט חזר על עיק רי הנחית היועץ המשפטי לממשלה אך ,הדגיש שהטעם להגבלה חייב להיות ביטחון המדינה דווקא ו״לא די בטעמים של שמירת ביטחון הציבור והסדר הציבורי היכולים להצדיק הטלת הגבלות על חופש התנועה והגישה של אזרח מן השורה״19 . 28 . בשנת2015, על רקע מתיחות ביטחונית ורגישות גבוהה סביב עליית חברי כנסת להר, פנה המזכיר הצבאי של רה״מ ליושב ראש הכנסת וציין כי רה״מ, שר הביטחון ושר הבט״פ אימצו את המלצת משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי ואסרו באופן זמני עליית חברי כנסת ושרים להר; יושב ראש .הכנסת פנה במכתב לכלל חברי הכנסת וביקש מהם להימנע מלעלות להר 29 . בהמשך לכך קבעה ועדת האתיקה שעד להודעה חדשה, עליית חברי כנסת להר עלולה להוות הפרה של כללי האתיקה ויכול שתגרור סנקציות אתיות20 . יודגש כי החלטת ועדת האתיקה עניינה במישור האתי, שאינו נוגע לה גבלת התנועה או לתחולת סעיף9 .)(א הוועדה חזרה על החלטתה זו בשנת2016 . 30 . בשנת2017 , נדרשה ועדת האתיקה לענין בשלישית והחליטה שמעתה ״לא כל כניסה להר תהווה הפרה״ אך דרשה הוועדה מחברי הכנסת לתאם את כניסתם להר עם המשטרה21 . באותה שנה אף הטילה ועדת האתיקה סנקציה אתית של נזיפה על חבר הכנסת שלא תיאם כניסתו22 . 31 . בשנת2018 פרסם קצין הכנסת דאז מסמך שכותרתו ״עליית חברי הכ נסת להר הבית״, שכלל :הנחיות, לפיהן חבר כנסת יגיש בקשה לעליה להר לקצין הכנסת; הבקשה תתואם מול משטרת ישראל ותאושר ע״י מפכ״ל המשטרה או ממ״ז ירושלים, בהתאם להערכת מצב ספציפית; נקבעו 19 בג״ץ 7560/02 ח״כ קליינר נ׳ ראש הממשלה ( 4/9/2002 .) ביחס לעתירתו של קליינר, נקבע שקיים מידע שביקורו עלול .לגרום ״בסבירות קרובה לוודאי״ למהומות, שפיכות דמים ועימותים העלולים לפגוע בביטחון המדינה 20 החלטה מס׳7/20 ;כשבעה חודשים לאחר מכן, בשנת2016 , נדרשה ועדת האתיקה לענין שנית והחליטה שלא לשנות את 'החלטתה הקודמת (החלטה מס18/20 .) 21 בענין גליק ( בג״ץ2821/17 , 8/11/2017 )עתר חבר הכנסת יהודה גליק כנגד הגבלות העלייה להר- גם נגד סמכותם של רה״מ והשרים (במישור סעיף 9(א )לחוק החסינות )וגם נגד סמכותה של ועדת האתיקה ״ליתן חוות דעת הנוגעות להסרת חסינות חברי הכנסת״ .העתירה נמחקה לאור כך שהאיסור הגורף על עליית חברי הכנסת בוטל עוד טרם הגשתה. 22 החלטה מס׳44/20 . 6 הוראות לענין שעות הביקור, מסלולו ושערי הכניסה; ועוד. לבסוף ציין קצין הכנסת דאז כי המשטרה ביקשה ממנו להדגיש כי הפרת תנאי או כלל מכללי הביקור בהר וכן של הנחיות המשטרה אד- הוק ״עלולה לגרום לאי נעימות שרצוי להימנע ממנה נוכח הרצון לשמור על כבו ד חברי הכנסת כנבחרי .הציבור וכבוד המקום כאתר קדוש״ 32 . בשנת2022 עתר חבר הכנסת בן גביר לבית המשפט וטען כי נוהל קצין הכנסת מגביל את חברי הכנסת ,שלא בסמכות וכן שישנה אפליה בין חברי כנסת ערבים ויהודים, כאשר במצב של כניסה ללא תיאום רק כניסתם של האחרונים להר נמנעת .בתגובת הייעוץ המשפטי לכנסת צוין שאין בנוהל קצין הכנסת כל הפעלת סמכות או יצירת מגבלה על חברי הכנסת– סמכות המסורה לגורמי הביטחון בהתאם לסעיף9 )(א , וש אי-התיאום כ לש עצמו אין בו .כדי למנוע את כניסת חבר הכנסת להר 33 . משיבי הממשלה אף הם ציינו שנוהל קצין הכנסת הוא נוהל פנימי; שאין מחלוקת שהגבלת כניסה תיעשה אך ורק בהתאם להוראות סעיף9 )(א; שאי-תיאום אינו עילה להגבלה; ושיש להחיל את הוראות הנוהל על כלל חברי הכנסת באשר הם. לצד זאת צוין שבמקרה של הגעה ללא תיאום ״יהיה צורך, בלית ברירה, לבצע את הבחינה הביטחונית הפרטנית ביחס לאותו ביקור רק בזמן אמת״ מה שעלול להוביל ל״השהיית כניסתו של חבר הכנסת להר והוא לא יורשה להיכנס למקום עד לסיום הליך הבדיקה״. נוכח הודעת העותר שאינו עומד על עתירתו, העתירה נמחקה תוך ששופטי המותב רשמו לפניהם את עמדת משיבי הממשלה כאמור23 . 34 . במרץ2022 פנה השר לבי טחון הפנים ליועצת המשפטית לממשלה וציין שלאור המתיחות הביטחונית ניתן יהיה להגביל או למנוע עליית חבר כנסת להר, בהוראת מפכ״ל המשטרה או ממ״ז ירושלים, אם קיים ״חשש להפרת סדר חמורה או לסיכון ממשי ומיידי לביטחונו ואף לחייו של חבר .הכנסת״ היועצת המשפטית לממשלה בתש ובתה לו חזרה על עמדת היועמ״ש משנת2001 לפיה ההגבלה תיעשה רק על דעת רה״מ ושר הביטחון, בהתייעצו ת עם השב״כ. עוד ציינה שההגבלה צריכה להיות על בסיס חוות דעת ביטחונית קונקרטית מטעם השב״כ, ו כי ״הקריטריונים אותם ציינת (השר )לבט"פ חורגים מהקריטריונים אשר על פי הדין .מתירים כאמור הגבלת התנועה של חברי הכנסת״ שטח צבאי סגור 35 . בשנת1954 ביקש חבר הכנסת תופיק .טובי שתינתן לו גישה לשטחים שהוכרזו כסגורים בית המשפט " :קבע אנו תמהים מאד על כך שהמבקש אף העלה על דעתו, לאור סעיף9 לחוק, שבית משפט זה יוכל לתת לו זכות אשר החוק אינו מעניק לו (...) ביחס למקומות עליהם חלות הגבלות מטעמי ביטחון "לא ניתנה חסינות, ובנדון הזה אין הבדל בין חברי הכנסת יתר אזרחי המדינה24 . 36 . בענין ברכה ( 2002 ) קבע בית המשפט כי שטח צבאי סגור כמו גם שטחA שדין המדינה לא חל עליו , לא מקנה ל חברי הכנסת זכות קנויה ל היכנס אליו , אלא מהוו ה שיקול למפקד ש ,דן בבקשה". שכן " )...( הסעיף אינו חל בשטחי הרשות הפלסטינית ו הזכות שבסעיף נסוגה ממילא במקרים שבהם "איסור התנועה הוא מטעמי ביטחון המדינה25 . 23 בג״ץ 4101/22 ( ח״כ איתמר בן גביר נ׳ קצין הכנסת ואח׳27/2/2023 .) 24 בג"ץ69/54 ( 'תופיק טובי נ' שר הביטחון ואח5/5/1954 .) 25 בג"ץ9293/01 חבר הכנסת מוחמד בר כ( 'ה ואח' נ' שר הביטחון ואח10/1/2002 .) 7 37 . ב שנת2009 תבע )חבר הכנסת אריה אלדד שנפגע במהלך פינוי עמונה (שהוכרזה כשטח צבאי סגור את המדי נה בתביעה נזיקית ש נדחתה. בית המשפט העליון קבע כי "החסינות אינה מקנה לו רשות לפעול בניגוד להחלטות הגופים המוסמכים במדינה, או להכשילם במילוי תפקידם. החסינות הרי לא נועדה למנוע ממנגנוני המדינה לפעול כשורה, אלא רק לאפשר לחבר הכנסת להביע עמדתו ולפעול במסגרת מיל וי תפקידו מבלי לחשוש להעמדה לדין או אחריות אזרחית (...) אין בחסינות כדי לשלול את סמכותה העקרונית של המשטרה לבצע את הפעולות הנדרשות לשמירה על החוק. הזכות לנוע "בחופשיות בשטחי המדינה אינה מהווה מחסום מפני גורמי אכיפת החוק לאכוף את החוק26 . מוסדות ציבוריים אחרים 38 . לעתים מבקשים חברי כנסת לבקר במתקנים ציבוריים שאינם בשליטה ישירה של המדינה (כגון אוניברסיטאות, מעונות המנוהלים ע"י עמותות וכיוצ"ב). ככלל, ברי שהחוק חל גם על מתקנים אלו אולם יש לאזן בין זכותו של חבר הכנסת ובין שמירה על אינטרסים נוספים (למשל הזכות לפרטי.)ות הערות לדיון 39 . חופש התנועה לחברי הכנסת נחקק בשנת1951 ומאז נתחמו גבולותיו על ידי בית המשפט, הרשות .המבצעת עצמה והייעוץ המשפטי לממשלה לאור התנגשות האינטרסים הטמונה בכך ש ל גורם המפוקח תפקיד משמעותי ב שמירת זכויותיו של חבר הכנסת ,המפקח יש למצוא דרך לתיאום ולשיתוף פעולה בין הגופים על מנת שיינתן מענה בזמן אמת לאירועים בהם חבר הכנסת נוכח תוך .כדי התרחשותם 40 . מוצע לקיים דיון בוועדה בענין פרשנות היועץ המשפטי לממשלה משנת1973 לגבי המונח ״שאינו רשות היחיד״ ; מי הגורם המחליט האם מתקיים חריג ביטחון המדינה ומה ו ;הרף העובדתי הנדרש ;האם במקרים מסוימים עומדת לחבר הכנסת הזכות לביקורי פתע האם הכרזת מקום כשטח צבאי סגור משמעותה הגבלת תנועה ;אוטומטית ו גידור היקף שיקול הדעת ו קביעת לוחות זמנים ברורים לתיא.ום בקשת ביקור של חבר הכנסת 41 . כמו כן ,מוצע לבחון האם מניעת כניסה למקום מסוים דורש ת הסכמת גורם ייעודי בכנסת תוך הצגת הצדקות לכך, ולכל הפחות יידוע על כך. כן ראוי להבין ממשרדי הממשלה הרלוונטיים מיהם הגורמים שניתן לעמוד עימם בקשר לגבי ביקורי חברי הכנסת אף ו בזמן אמת כאשר מתרחשת פגיעה בחסינות . כך ניתן יהיה גם לתת מענה בזמן אמת לאירועי הפרת חסינות, וגם לקבוע מבעוד מועד נהלים משותפים בנושא כפי שנעשה לאורך השנים. 42 . ,באירועים בהם גורמי הרשות המבצעת מפעילים את כוחם השלטוני ישנה חשיבות רבה לפיקוח הפרלמנטרי, ובמהלך האירוע על בעלי התפקידים לכבד את מעמדו של חבר הכנסת ולהימנע מהפעל ת כוח כלפי ו או הגבלתו ,כשהוא ממלא את תפקיד ו .לעתים בעלי התפקידים בשטח לא י ים דע ו שמדובר בחברי כנסת. יצוין כי לעתים נטען על ידי גורמי המשטר ה כי חבר כנסת ע ש ה שימוש במעמדו על מנת ליצור חיכוך, לעתים אף מתוכנן מראש. ברי כי מימוש תפקיד הפיקוח אינו כולל גם הפרעה לגורם המבצע במילוי תפקידו. אולם ,לעתים ה קו .גבול דק, במיוחד באירועים רגישים והמוניים סעיף4 א 26 רע "א3637/09 פרופ 'אריה אלדד נ 'מדינת ישראל ( 21/9/2009 .) 8 לפקודת המשטרה שנחקק בשנת2003 קובע "אם מצא שוטר שקיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש" הוא רשאי להורות לכל אדם הנמצא באזור הוראה סבירה הדרושה באופן חיו ני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או .למקום או ליציאה ממנו. נראה כי מדובר בהוראה כללית שלא נועדה לפגוע בחסינות חברי הכנסת עם זאת, ולנוכח מקרים כגון המקרה של אירוע הפינוי בגינו הדיון בוועדת הכנסת התבקש מחבר הכנסת אופיר כץ , ,יו"ר הוועדה מוצע להבין מה עמדת היעוץ המשפטי לממשלה ו היועץ המשפטי .למשטרה בענין זה 43 . בכל מקרה, מוצע ליידע את קצין הכנסת מראש בהשתתפות באירועים מסוג זה, כך שיוכל לסייע בתיאום מראש מול המשטרה וגורמים נוספים בבואו של חבר הכנסת על מנת שחסינותו תישמר27 . ,בכבוד רב שגית אפיק העתק ים: חבר הכנסת אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, יושב ראש ועדת הכנסת משה (צ'יקו) אדרי, מנכ"ל הכנסת ניצב יובל חן, קצין הכנסת עו"ד ארבל אסטרחן, היועצת המשפטית ל ו ועדת ה כנסת 27 בשתי הכנסות האחרונות אירעו מספר אירועים :בהם אף אני פניתי ליועץ המשפטי למשטרה כך למשל ב אירוע פינוי ליד מעלה מכמש , במהלכו לא הוצג לחבר הכנסת צו ההריסה ולדבריו יצרו סביבו "טבעת". במענה לפנייתי, היועץ המשפטי למשטרה ציין שלדעתו שלא נפל פגם בהתנהלות השוטרים; בענין אירוע פינוי בשייח ג'ראח נטען כי הוג בלה תנועתו של חבר כנסת וכי נדחף על ידי שוטרים ב הפגנה מול בית ראש העיר . היועץ המשפטי למשטרה, ציין כי הפינוי היווה זירה מורכבת ומסוכנת ועל כן נמנעה הכניסה; בענין מניעת גישה להפגנה ,מאושרת שהתקיימה בירושלים בעת ביקורו של נשיא ארה"ב נאסרה גם כניסתם של חברי הכנ.סת משום שעקב ביקור הנשיא, האזור היה סגור בכנסת הנוכחית, פנו מספר חברי הכנסת לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב ראש ועדת הכנסת, בבקשה לקיים דיון בענין ההתנהלות כלפי חברת הכנסת סון הר מלך בעת אירוע פינוי ליד שילה , בין היתר כאשר מספר שוטרים הקיפו את חברת הכנסת בטבעת.ועיכבו אותה