חומר רקע
2.7.2023
לכבוד:
וועדת הבריאות – כנסת ישראל
חוות דעת מנהלי בנקי הזרע במוסדות הציבוריים
אודות הצעות חוק לשימוש בזרע של נפטר לשם הולדה
כללי:
שימור פוריות מנפטרים מתרחש בנסיבות טרגיות ופתאומיות ומחייב היכרות עם ההיבטים המשפטיים מחד וביצוע השימור מאידך. נכון להיום מדובר במקרים מועטים מדי שנה בפריסה ארצית, ורובם המוחלט של בנקי הזרע בישראל חסרי נסיון או בעלי נסיון מועט מאוד בשימור זרע מנפטרים.
בדומה לטיפולים רבים בעולם הרפואה, קיימת שונות בין בתי החולים באופן ביצוע ההליך. לדוגמה – ישנם מוסדות בהם מנהל בנק הזרע יבצע את פעולת השימור בשיתוף פעולה עם צוות מעבדת בנק הזרע ואילו בבתי חולים אחרים הביופסיות תבוצענה ע"י צוות שאינו חלק מבנק הזרע (כגון אורולוגים וצוות המעבדה מיחידת ה-IVF).
תחומי אחריות:
הנוסח המוצע מטיל אחריות כבדה ביותר על מנהלי בנקי זרע בפרט וצוותי בנק בכלל (מעבדתי ואדמיניסטרטיבי) במספר היבטים – זמינות, מתן מידע לצורך הסכמה מדעת על מכלול ההליך, ביצוע הנתיחה, חיפוש תאי הזרע, הקפאתם ושימורם תוך תמיכה אדמיניטרטיבית נאותה.
לנוכח רגישות המקרים והעובדה שמדובר במקרים בודדים מדי שנה המחייבים היכרות מעמיקה עם מכלול ההיבטים הרלוונטים, אנו ממליצים לקבוע מספר מצומצם של בנקי זרע שיהיו בעלי היכולות והמשאבים לתת מענה למצבים אלו. דהינו קביעת אחריות ותקצוב של צוות רפואי, מעבדתי ואדמיניסטרטיבי ייעודי. פיזור האחריות על כלל בנקי הזרע עלול להביא להיעדר יכולת לתת מענה בעת הצורך. בנוסף, אנו ממליצים על מינוי תפקיד מתאמת (בדומה להשתלות איברים) שתהיה בקיאה ברזי ההליך ותהיה זמינה ואחראית למתן המידע למשפחות בשעתן הקשה והתיווך למול הצוות המבצע את השימור.
לוחות הזמנים לביצוע השימור:
הוכח בספרות המדעית שקיימת משמעות למשך הזמן עד מציאת הזרע ואיכותו. התמשכות פרק הזמן מקביעת המוות ועד שימור הזרע מפחיתה את הסיכוי למציאת תאי זרע בתנועה ובכך מקטינה את הסיכוי להשגת הריון בעתיד.
אנו ממליצים שטווח הזמנים לביצוע שימור הזרע יהיה 24 שעות מקביעת המוות. קצירת זרע לאחר 24 שעות תהיה כפופה לאישור מנהל בנק הזרע.
הסכמה מדעת:
כמנהלי בנקי זרע אנו מתמודדים עם מתן הסברים לתורמי זרע מחד וחולי סרטן המקפיאים זרע לשימוש עתידי מאידך. מתן המידע אודות הולדת צאצא שאינו מוכר (עבור תורמי הזרע) או אישור הולדה לאחר המוות (בחולי סרטן) מורכב מאוד ומחייב זמן וקשב. יש לוודא שאופן מתן ההסכמה מדעת יהיה ראוי ושהגברים הרווקים החותמים על ההסכמה לשימוש לצורך הולדה לאחר מותם יקבלו את מלוא המידע באופן מהימן ומלא. אנו ממליצים שמנגנון מתן ההסכמה ונוסח ההסכמה מדעת יועברו לאישורנו בטרם אישור הצעת החוק.
יש להבהיר שהצעת החוק אינה רלוונטית בשום אופן לתורמי זרע. הליך תרומת הזרע הינו בעל מאפיינים ייחודיים מכל הבחינות ואינו רלוונטי לשימוש בזרע לאחר המוות.
הצעת החוק מתייחסת לשימור זרע מנפטרים בלבד ובהתאם לכך מיקדנו את הערותינו הנ"ל. עם זאת, קיים תרחיש שהעלאת המודעות לשימור הפוריות באופן נרחב תעלה משמעותית את הפניה לשימור זרע מן החי. תרחיש מסוג זה, במידה ויתממש, הינו בעל פוטנציאל לשינויים דרמטיים עד כדי (במצבי קיצון) פגיעה קשה ביותר בתפקוד של מערך בנקי הזרע בישראל. מסמך מפורט הועבר למשרד הבריאות בהתייחסות לתרחיש זה.
מנהלי בנקי הזרע הציבוריים (לפי סדר א"ב):
ד"ר ערן אלטמן – מנהל בנק הזרע במרכז הרפואי בילינסון.
ד"ר אפרת אש ברודר – מנהלת בנק הזרע בבית החולים הדסה הר הצופים.
ד"ר מיכה באום – מנהל בנק הזרע במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
ד"ר אסף בן מאיר – מנהל בנק הזרע בבית חולים הדסה עין כרם.
ד"ר רונית בק – מנהלת יחידת IVF ובנק הזרע בי"ח העמק.
ד"ר איתי גת – מנהל בנק הזרע במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
ד"ר צפנת וינר מגנזי – מנהלת בנק הזרע בבית חולים כרמל.
ד"ר סאמר חורי – מנהל בנק הזרע המרכז הרפואי בני ציון.
ד"ר גוני יונס – מנהל יחידת IVF ובנק הזרע מרכז רפואי פוריה.
דר' בוז'נה סער ריס – מנהלת יחידת IVF ובנק הזרע במרכז הרפואי ברזילי.
פרופ עופר פאיינרו - מנהל יחידת IVF ובנק הזרע במרכז הרפואי רמב"ם.
ד"ר נגה פוקס-ויצמן – מנהלת בנק הזרע המרכז הרפואי תל אביב.
ד"ר נעמה שטיינר- מנהלת בנק הזרע במרכז הרפואי סורוקה.
העתקים:
דר' הגר מזרחי – ראש חטיבת רפואה, משרד הבריאות.
פרופ' טליה אלדר גבע – מנהלת מחלקת פריון והולדה, משרד הבריאות.
גב' טל פוקס – הלשכה המשפטית, משרד הבריאות.
קרולין חזאן – משרד הבריאות.
פרופ' ראול אורביטו – יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה)
דר' יוסי וולפיש – יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית