חומר רקע

1 הדרך לעצור את הסחר בהיתרים– לתת "גרין קארד" לעובדים הפלסטינים נייר עמדה של מען - ארגון עובדים )(ע"ר ו- LEAP סיוע משפטי לפלסטינים ינואר2022 נייר זה קורא לשינוי שורשי ב"משטר ההיתרים " לעובדים פלסטינים ב ישראל . לפי ההצעה שמפורטת להלן, יופסק הנוהל של היתרים הקשורים למעסיקים ומותנים בהסכמתם. במקומם יונפק לעובדים כרטיס ""גרין קארד שיאפשר להם לעבוד באזור מסוים או בענף מסוים, ללא תלות "בהסכמה או באישור של מעסיק. ה"גרין קארד יאפשר ל עובדים להיכנס לישראל ולחפש עבודה באופן חופשי, וכך י .שים קץ לשליטה של המעסיקים בהיתרים שיטה זו תשים אחת ולתמיד סוף ל הנפקת היתרים פיקטיביים ומכירתם, ולת י ווך ,הבלתי חוקי בהיתרים שמגלגל מאות מ י ליוני שקלים בשנה אל תוך השוק האפור . ההצעה באה ל נוכח יכ שלון הרפורמה מדצמבר2020 ש אותה הוביל מנהל האוכלוסין וההגירה, ואשר היתה אמורה להעביר את ההיתרים מידי המעסיק לידי העובדים, ו בכך לשים קץ לסחר בהיתרים. משהו רקוב בממלכת משטר ההיתרים שמסדיר את כניסת העובדים הפלסטינים לישראל. בנוסף למציאות הקפקאית שעובדים אלו נתונים לה מדי יום במעברים הצ פופים, ולניצול שלהם על ידי מעסיקים , הם נופלים קרבן ל מתווכים ישראלים ופלסטינים שביחד מנהלים סחר עברייני .בהיתרים עשרות אלפי עובדים נדרשים לשלם דמי ת י ווך חודשיים של כ- 2,500 ₪לחודש ,ואף יותר תמורת היתר עבודה.אצל מעסיק פיקטיבי שאינו מעסיק אותם בפועל מצבם של העובדים הפלסטינים שמועסקים בישראל הפך בשנה האחרונה ל נושא שנידון ברמות ,שונות בין היתר בשל תחילת יישומה של הרפורמה בשיטת ההיתרים בדצמבר 2020 i . עצם ההחלטה על רפורמה ה י ווה הודאה עקיפה ה של רשויות, שמדובר במערכת מעוותת ה מהווה כר פורה לשגשוג שוק צללים שמגלגל מאות מ י ליוני שקלים לידי קבלני בניין ישראלים העוברים על החוק בריש גלי, ושותפיהם , המתווכים הפלסטינים מהעבר השני של הקו. ישנה הסכמה כי אבן הנגף בש יטה הקיימת היא הסמכות הבלעדית שניתנה לקבלנים הישראלים להעניק היתר עבודה . אותם קבלנים שזכו לאישור ש ל מנהל האוכלוסין וההגירה להעסיק עובדים, 2 חייבים להיות קבלנים רשומים בענף הבניין , והם מתחייבים להעסיק בפועל את העובדים שקיבלו היתר . העברה או מכירה של היתרים אסורה על פי החוק. אל א שקבלנים רבים עושים שימוש מניפולטיבי בשליטה שבידיהם, ומדווחים על מספר עובדים גבוה בהרבה מזה שבכוונתם להעסיק . כך הם יכולים למכור את יתרת ה היתרים בתשלום חודשי של2,500 .ש"ח ולגרוף רווחים קלים הקבלנים שמוכר ים את ההיתר,ים העודפים תלוי ים כמובן במתווך שיושב בצד הפלסטיני , וב קבלן משנה שידאג להעסקת ו בפועל של העובד. הכספים מחולקים"בין כל ה"שותפים , אבל הנתח העיקרי מה שלל מגיע לקבלן – בעל ההיתרים ה משמש כ.ציר של המערכת הבלתי חוקית הזו ווך י הת האסור בהיתרים – קרי העברת עובדים למעסיק אחר– הינו עבירה על החוקii . הרווח של אלפי שקלים על כל עובד מדי חודש, שמתקבל"מתחת לש ו לחן" , הוא עבירה שניה על חוקי מס הכנסה . הרפורמה מלמדת שהרשויות מודעות לתופעה, ו היה מתבקש ית כי נקט פעולה נמרצת לאיתור עבריינים, שלילת רי שיונם ,חקירתם, העמדתם לדין והענשתם בכל חומר ת הדין. אלא שדבר מכל אלו לא נעשה. רשות האוכלוסין וההגירה לא שללה את האישור של אף קבלן לקבל היתרים ל העסקת עובדים פלסטינים, ורשות המ י סים לא פתחה בחקירה על העלמת .מס בנושא הרפורמה הבטיחה לשנות את המצב ולשים קץ לסחר בהיתרים הרפורמה יצאה לדרך בדצמבר2020 , בהודעה משותפת של מנהל האוכלוסין וההגירה שמנהל את מתן ההרשאות להיתרים מול הקבלנים, .ומפקדת התאום והקישור שפועלת מול העובדים ה מטרות שקבעה הרפורמה היו .ראויות בין השאר היא קבע ה שיש להעביר את הבעלות על ההיתר מהמעסיקים לעובדים, לייצר קשר .ישיר בין המעסיקים והעובדים, ולחסל את תופעת הסחר בהיתרים בין השינויים העיקריים שכללה:הרפורמה א. ביטול המכסה על מספר העובדים שמעסיק יכול להעסיק . המכסה שנקבעה היא לענף כולו : לפי הנוהל החדש יכול כל מעסיק ,בעל אישור ל דרוש כל מספר של עובדים ללא הגבלה (סעיף .ב9 )ברפורמה. ב. הנוהל החדש קובע שאחרי הפסקת הקשר בין עובד ומעסיק יישאר שמו של העובד למשך60 ימים בתוך המכסה הכללית . בתקופה זאת יוכל להתחיל לעבוד אצל מעסיק אחר . עובד שלא ימצא מעסיק חדש בתוך60 הימים , יאבד את מקומו במכסה הכללית של העובדים שיכולים להיכנס לעבודה בישראל .(סעיף ב11 ). .הנוהל של הרפורמה לא פירט מהם הצעדים שינקטו נגד הסחר בהיתרים על אף שתופעה זו סומנה כבעיה העיקרית , לא צוין מי יהיה ממונה על המאבק נגדה, ולא ניתנו ,המלצות לנקיטת צעדים 3 השקעת משאבי ם או הקצאת תקציבים למאבק בנגע העברייני. בהמשך הסתבר שגם במהלך יישום .הרפורמה נמענו השלטונות מנקיטת כל צעד להצרת צעדיהם של המתווכים ושל הקבלנים העבריינים בפועל הרפורמה סיבכה את המצב והגדילה את היקף הסחר בהיתרים בתום שנה להפעלתה של הרפורמה, פורסמו בחודשים האחרונים דו"חות וכתבותiii בהם נחשף י הכ שלון הבולט שלה, וברור שמטרותיה לא מומשו . מעדויות רבות שאספנו עולה שהרפורמה ביא ה ה לתוצאה ההפוכה מזו שאליה כ י וונה: במקום למגר את הסחר בהיתרים , הרפורמה גרמ ה לחיזוק וביסוס מעמד המתווכים והרחבת היקף הסחר בהיתרים ; ההיתרים ממשיכים להיות בשליטת המעסיקים; צינור הקשר בין העובדים והמעסיקים סתום; והשליטה נותרה בידי הקבלנ ים , כשהעובדים ממשיכים להיות תלויים בחסדי הם. הכשל העיקרי ב רפורמה הוא ביטול המכסה על מספר העובדים שמעסיק יכול להעסיק, במיוחד כשנוספה לו החלטת הממשלה בשנה האחרונה שהגדילה את מכסת ההיתרים לעובדים בבנייןiv . כך התאפשר .למתווכים להגדיל באופן משמעותי את היקף הפעולה שלהם באופן הזה שימשה הרפורמה כמנוע אדיר כוח למכונת הסחר.בהיתרים גורמים המנהלים מעקב אחרי המתרחש בשטח מדווחים על קבלנים ישראלים שנהגו להעסיק5 או10 עובדים , ועל אף ש אין להם פרויקטים גדולים הגישו בקשות וקיבלו היתרים למספר גדול בהרבה מזה שהם מסוגלים להעסיק. לפי אחד הד י ווחים, מעסיק קטן קיבל ממנהל האוכלוסין וההגירה מכסה ל- 100 היתרים, ותוך יומיים הצליח למכור אותם באמצעות מתווכים .משרדי הת י ווך בגדה המערבית הם שנמצאים בקשר עם העובדים, משווקים את ההיתרים שנרכשו מאותם קבלנים, .וגוזרים לעצמם חלק מהרווחים שוב סוחרי ההיתרים הם מי שמיהרו לנצל את הפרצות ב שיטה החדשה . די ווחים שק י בלנו מעובדים באזור שכם ואזור דרום הר חברון מעריכים שמספר משרדי התיווך ,להיתרים בגדה תפח והוא עומד כעת על .עשרות בכל אזור ם שכ ב רק, לפי הד י ווחים, ישנם40 משרדים כאלו; באז ור דהריה ו יטא (דרום הר חברון) פועל ים כ- 20 משרדים ; ו בערי הגדה פועלים ,, על פי הערכות מאות משרדי מתווכים שעובדים באופן צמוד כפי שצוין עם הקבלנים הישראלים שמשיגים את המכסה .להיתרים בניגוד למה שהיה מצופה מ הרפורמה , גם היום אין לעובד כל אפשרות לעזוב את המעסיק ולהחזיק בידו את ההיתר לעוד תקופה סבירה על מנת להיכנס לישראל לחפש מעסיק חדש בכוחות עצמו .אמנם ההיתר נשאר על שמו של העובד בתוך המכסה הכללית של עובדי הבניין למשך60 ימים, אך בפועל, מרגע שעזב את מקום העבודה מעמדו מ שונה למעמד של מסורב כניסה , ולכן כניסתו לישראל נאסרת. הדרך היחידה הפתוחה בפניו היא לנסות לקבל היתר זמני ל צורך חיפוש עבודה , ובמקרה הטוב יקבל היתר כזה ל משך 4 .שבוע אחד בחודש ,הסיכוי למצוא מעסיק חדש בתנאים אלה הוא נמוך ביותר והתוצאה הסופית עלולה להיות אותה תוצאה, קרי: עזיבת מעסיק פרושה איבוד האפשרות לעבוד בישראל. כך יצא שגם ארכת60 הימים שהיתה אמורה לשפר את כוח המיקוח של העובדים הפלסטינים הפכה .לעוד מכשיר להעצמת מעמדם של המתווכים עובד שעזב את מעסיקו או פוטר ו אין לו ב י טחון שישיג עבודה חלופית נ אלץ עתה למהר ו לפנות למתווך ולשלם את דמי הת י ווך כדי לחזור למערכת ולממש את ה יתרו ן הנעוץ בכך ששמו נותר במכסה הכללית למשך60 י מים . החשש הטבעי של העובד הוא שאם ב ימים הראשונים לא חר שפוטר לא ימצא מעסיק חדש, יעברו60 הימים במהרה ,ו הוא יאבד את מקומו שכביכול מובטח ברשימת העובדים הכלולים במכס ה. במצב בו הקבלנים יכולים בלי חשש לחכות לעובד שיגיע דרך המתווכים, בפני העובד חסומה למעשה הדרך לאיתור מעסיק שיקלוט.אותו ישירות זה .מהווה עבורו תמריץ נוסף לקנות היתר עבודה באמצעות מתווך למעשה הנוהל החדש הר ע את מצבם של העובדים עקב הסרת ההגבלה על מספר העובדים הפלסטינים ש המעסיקים יכולים לבקש עבורם היתרי כ ניסה, והתוצאה היא כי המע סי "קים חופשיים "למכור באמצעות המתווכים כמות ג דולה יותר של אישורי עב ודה .פיקטיביים הקבלנים שמוכרים היתרים הם העבריינים הראשיים חשוב להדגיש כי הקבלנים הישראלים, שמוכרים היתרים פיקטיביים לעובדים , לא מבצעים רק עבירה חד פעמית של הכנסת עובד באופן לא ישיר וגריפת רווח בלי ד י .ווח למס הכנסה קבלן שמ דווח למת"ש על ""העסקת אותם עובדים, מייצר מצג שווא מתמשך של העסקה מתמשכת . מדי חודש הוא מדווח על ימי העבודה של הם למת"ש , ו מעביר בהתאם את ת ,שלומי מס ההכנסה, הביטוח הלאומי הפנסיה, בול הבריאות והיט ל ההשוואה שנדרשים. מת"ש מדפיס את התלוש של העובד ומעבירו ל אותו קבלן ישראלי, ש .אמור למסור אותו לעובד אלא ש לאותו קבלן שיושב בתל אביב או בבאר שבע ובמקומות אחרים אין כלל קשר לעובד, והתלוש מונח אחר כבוד במגירות משרדיו או בסלי האשפה מדי חודש . עובדים פלסטינים לא מקבלים תלושים ואינם יודעים כמה ימי עבודה נרשמו להם ומה .הופרש לקרן הפנסיה שלהם העובדים הפלסטינים שרוכשים את ההיתרים בלית ברירה– קרי משלמים2,500 ש"ח מדי חודש– עושים זאת בהנחה שישיגו מקום עבודה בטוח שישלם להם שכר.מתגמל אלא שהקבלן, שעל שמו קיבלו את ההיתר, כלל לא מוכר להם. רובם המכריע אינם יודעים מיהו ומעולם לא פגשו בו או בנציג שלו. מי שהם מכירים הוא בדרך כלל קבלן משנה פלסטיני שמקושר למשרד הת ווך י, ו שתפקיד ו לארגן קבוצת עובדים , להשיג מקום עבודה, לדאוג להסעות ו לנהל א.ת העבודה באתר הקבלן הפלסטיני עורך בדרך כלל הסכם בעל פה עם כל עובד לגבי השכר היומי שישולם לו. סכום זה משולם רק ב גין יום שבו מגיע העובד בפועל לאתר. אם בשל מזג אויר, חג או מחלה העובד נותר בבית, 5 הוא לא מקבל שכר או כל תגמול אחר . גובה השכר אינו קשור למה שנרשם בתלוש (שכאמור אף עובד .)לא מקבל לידיו ה שורה התחתונה היא שמדובר ב עובדים שאחרי ששילמו דמי ת י ווך גבוהים כל חודש, נתונים למעסיק שאינו מ .בטיח להם זכויות סוציאליות המצב חמור א ף יותר במקרה של תאונת עבודה – אחד הרכיבים הבודדים בהם מבוטח העובד הפלסטיני על ידי הביטוח הלאומי : העובד נותר בסוג של לימבו, שכן המעסיק הרשמי שלו כלל לא נמצא בשטח ואין לו כל מגע איתו; ו בעלי האתר בו הוא מועסק אינם קשורים אליו ,פורמלית ו יכולים ללא קושי לטעון ש הפגיעה התרחשה במקום אחר ולא באחריותם; ו למעשה אי ן מי שידאג לטיפול בו או לפיצוי על ה י עדרות .מהביטוח הלאומי נכון ש בלי המתוו כים המוכרים את ההיתרים במחיר מופקע, ובלי הקבלנים הפלסטינים שמנהלים את התהליך ומביאים קבוצות עבודה לשטח, לא היה הקבלן הישראלי שהשיג את ההיתרים יכול לממש את פו טנציאל הרווח. אבל אין כל ספק כי הדג מסריח מהראש. המתווכים/ קבלנים הפלסטינים משמשים כאן כסייענים למי ש.גורף את הרווח הגדול ביותר הסדרים ארכאיים שאינם משרתים כל מטרה 150 אלף עובדים תושבי הרשות הפלסטינית מועסקים בענפי הבניין, התעשיה, החקלאות, בתי המלון .והשירותים בישראל אין מדובר בתופעה שולית או זמנית. קבוצת עובדים זו ממלא ת תפקידים חשובים בכלכלה הישראלית, והכנסותיהם מניעות את המשק הפלסטיני המשותק כמעט לחלוטין. כל הערכה ר י אלית של המצב מצביעה על כך שבתקופה הנראית לעין ימשיך מספר גדול זה של עובדים למצוא פרנסתו בישראל ויש החוזים שמספרם אף.יגדל ברור שנדרשת הסדרה הגיונית ויעילה של כניסתם לישראל. המצב הנוכחי גו רם לפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות של עובדים אלו, ואינו משרת שום מטרה זולת רווחים קלים למתווכים וגלגול של מ י.ליונים בכסף שחור הרציונל הרשמי שנותן את השליטה ל מעסיקים הוא הצורך הב י טחוני לייצר מנגנון פיקוח ומעקב אחרי העובדים . לפי התפיסה הקיימת, העובד נמצא יום יום תחת פיקוח של המעסיק שנתן לו היתר .כניסה בפועל, רובם המכריע של העובדים שנכנסים לישראל אינם מועסקים על ידי המעסיק שעבורו ,ניתן להם היתר וכך הרציונל הב י .טחוני מאבד כל משמעות כ- 30 אלף עובדים פלסטינים בישראל נכנסים באמצעות היתרים שנרכשו על ידי מתווכים. עוד כ- 40 אלף נכנסים מדי יום לתוך שטח ישראל ללא היתר בכלל, תוך ניצול פרצות בגדר ההפרדה. כניסתם של עובדים אלו גם היא .אינה סוד הרשויות מתירות אותה ומאפשרות את התופעה כשסתום לחץ שאמור למתן את המתח הב י טחוני בשטחים. ההנחה היא שאנשים שיש להם הכנסה כספית ורמת חיים סבירה י י טו לכ י וון של התנהגות .נורמטיבית ולא יגררו לפעילות אלימה כך יוצא שכ- 70 אלף איש נכנסים לישראל בלי שלרשויות יש שליטה כלשהי על מקום המצאם גם במצב הקיים . 6 כפי שעולה מ התי אור כאן, ברור ש ,אין כל הצדקה ביטחונית כלכלית או חוקית ל משטר ההיתרים . מדובר ב שריד מ העבר שממשיך ל פעול, תוך ש הרשויות הישראליות מסרבות להתעמת עם ה גורמים רבי ה השפעה, הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני, שמפיקים מ ה .שיטה הקיימת רווחים שמנים לבטל את התלות במעסיקים אין כל דרך לשים קץ לתופע ת המתווכים כל עוד הכניסה לישראל מותנית ב היתרים שהשליטה עליהם היא בידי המעסיקים. כל עוד יש בידי מעסיק אופציה של העסקה ספורדית של עובדים לתקופות קצרות ו ללא התחייבות, אין לו כל דחף .לעבור לשיטת העסקה ישירה גם המנגנון שנקבע ברפורמה , שמאפשר לכאורה מעבר של עובדים ממעסיק אחד למשנהו, .לא הוכיח את עצמו בפועל העובדים נותר ו תלויים בהסכמתו של מעסיק ,אנונימי, מבחינתם,להוציא עבורם היתר וכוח המיקוח שלהם .למעשה מנוטרל רק עובד שחופשי בכל רגע לבחור את מקום העבודה יכול לנהל מול המעסיק התדיינות על תנאי העבודה ו.לעצור את הפגיעה המתמשכת בזכויות בתנאים ובבטיחות בעבודה במקום נ י סיונות כושלים לעגל את המרובע ולהנציח את השיטה של ה היתרים, אנו מציעים שינוי שורשי שי בטל אחת ולתמיד את כבילת העובדים ל .מעסיק מסוים לפי ההצעה שלנו, יונפק ו לעובדים כרטיס י ""גרין קארד שיאפשרו להם לעבוד ב אזור מסוים או בענף ,מסוים ללא כל תלות בהסכמה או באישור של מעסיק. באמצעות ה"גרין קארד" יוכלו העובדים י לה כנס לישראל ו לחפש עבודה באופן חופשי בדיוק כמו שנקבע לגבי תושבים פלסטינים בגיל55 .ומעלה דרך זאת ת שים קץ ל ניצול ה עובדים ,לסחר בהיתרים, ולכוחם של המתווכים. במקום לדבוק ב הסדרים ארכא י ים שאינם משרתים כל מטרה סבירה הגיע הזמן לי י צר מנגנון מודרני ויעיל .התואם את המציאות המשתנה למידע נוסף: דובר מען– יואב גל טמיר7859475 - 050 / LEAP - Contact | My Site (legalaidforpalestinians.com) i ה נוסח הסופי של ה נוהל ל הסדרת העסקת עובדים פלשתינאים בישראל בענף הבניין פורסם על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ביום6.1.2021 .בעוד שיישומו החל חודש קודםhttps://bit.ly/3pybe1V ii במש ך העשור האחרון יש רק קבלן אחד שהואשם בסחר בלתי חוקי בהיתרים ונשפט ל-3 שנות מאסר– פסק הדין בענינו חשוב למרות שהוא .יוצא דופן בשל חוסר המעש המשווע של הרשויות מול מאות קבלנים שמבצעים עבירה של סחר בהיתרים יום יום https://portal.takdin.co.il/Article/Article/4369310 iii דו"ח מנובמבר2021 " שכתבו חגי אטקס וופאק עדנאן עבור המכון למחקרי בטחון לאומי בכותרת הרפורמה במשטר ההיתרים של עובדים "פלסטיניים בישראל: הערכה ראשונית קובע שהרפורמה לא הצליחה להביא לשינוי והסחר בהיתרים ממשיך. כתבה של נורית יוחנן בתאגיד " השידור כאן גם היא קבעה למרות הרפורמה: הסחר בהיתרי העבודה לפלסטינים לא פוסק " (כאן19.12.21 ). מאמר של מירב ארלוזורוב (דה מרקר21.12.21 " ) גם הוא מתח ביקורת על כשלונה של הרפורמה לשים קץ לסחר בהיתרים לא מוסדר ולא במקרה: גם הרפורמה לא פתרה את מצוקת הפועלים הפלסטינים " iv ב- 1.8.21 החליטה הממשלה על הגדלת המכסה על רקע משבר הדיור, ועדת השרים אישרה את הצעת שר השיכון להוסיף15,500 פועלים פלסטינים ו- 13,500 פועלים מחו"ל, כשמספרם הכולל יעמוד כעת על110 אלף. אלקין: "ההחלטה תאפשר הגדלה משמעותית של היצע הדירות" https://www.ynet.co.il/economy/article/hyn74zejy