חומר רקע
דוח
הוועדה לבחינת מקצו ע
הנוירולוגיה בבתי החולים ובקהילה
2022
יו"ר הוועדה: פרופ' נתן בורנשטיין
2
יו"ר הועדה
: פרופ'
נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק, ויו"ר
החברה הישראלית לשבץ מוחי
רכזת הועדה :
ד"ר ענבר צוקר, סגנית ראש
חטיבת רפואה, משרד הבריאות
:חברי הועדה
עו"ד אביטל אגמון ברקוביץ, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
פרופ' איתן אוריאל, מנהל מחלקת נוירולוגיה, מרכז רפואי רבין
ד"ר הדר אלעד, ראש אגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות
ד"ר דנה אקשטיין, מנהלת מחלקת נוירולוגיה, מרכז רפואי הדסה עין כרם
פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל
ד"ר רוני מילוא, מנהל מחלקת נוירולוגיה, מרכז רפואי ברזילי
מר שי מעוז, מנהל תחום רגולציה ותכנון, אגף תקציבים משרד הבריאות
פרופ' ירון ניב
)(פרש ,
לשעבר
סמנכ"ל בכיר לאיכות ובטיחות, משרד הבריאות
מר ד
מיטרי רוזנפלד, מתאם שבץ מוח, המרכז הרפואי רמב"ם
:אנשי מקצוע נוספים שסייעו לעבודת הוועדה
גב' ציונה חקלאי, ראש אגף מידע, משרד הבריאות
מר אלכסיי בלינסקי, אגף תכנון ואסטרטגיה, משרד הבריאות
גב כרמית ליברודר, הרשם הלאומי לשבץ מוחי, משרד הבריאות
פרופ' רונית אנדו
ולט, מנהלת אגף התזונה משרד הבריאות
גב' יעל רותם-
,גלילי
פיזיותרפיסטית ארצית, משרד הבריאות
,גב' אורלי בוני
מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק
, משרד הבריאות
גב אורלי הרצברג, קלינאית תקשורת ארצית
, משרד הבריאות
3
תודות
'הועדה מודה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' חזי לוי על מינויה ולמנכ"ל הנוכחי, פרופ
,נחמן אש שאשרר את המינוי לכל מנהלי המחלקות וחברי האיגוד
הנוירולוגי , לאנשי מקצועות
'הבריאות במחלקות ובמרפאות הנוירולוגיות, לנציגי הקופות, לנציגי עמותות החולים, לפרופ
גבי בן נון ולמועצה הציבורית לתחלואת המוח בראשות פרופ' יונתן הלוי על תרומתם לעבודת
.הועדה וחלקם בגיבוש ההמלצות הכלולות בדו"ח זה
4
תוכן עניינים
תקציר מנהלים
................................
................................
................................
..............
1
סיכום ההמלצות
................................
................................
................................
............
2
רקע
................................
................................
................................
.............................
4
תהליך עבודת הועדה
................................
................................
................................
.....
7
תמונת המצב בישראל
................................
................................
................................
...
8
היקפי תחלוא
ה נוירולוגית
................................
................................
............................
8
עלויות תחלואה נוירולוגית
................................
................................
...........................
9
תשתיות רפואה נוירולוגית
................................
................................
.........................
10
כוח אדם
................................
................................
................................
.................
11
המלצות הועדה
................................
................................
................................
..........
21
בתי חולים
................................
................................
................................
..........
21
כוח אדם רפואי
................................
................................
................................
...
23
צרכי הכשרה
................................
................................
................................
.......
26
קהילה
................................
................................
................................
...............
27
סיעוד ומקצועות הבריאות
................................
................................
.....................
29
צרכי מידע ומחקר
................................
................................
................................
31
יישום
................................
................................
................................
.................
32
5
הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה בבתי החולים ובקהילה
תקציר מנהלים
תחלואה נוירולוגית מהווה את קבוצת המחלות המובילה בנטל נכות ארוכת טווח ואובדן שנות
חיים בריאות. פיתוח וקידום רפואת הנוירולוגיה הם מהאתגרים הבריאותיים, הכלכלי ים
.והציבוריים המובילים במערכת הבריאות בשנים הקרובות
הגידול הצפוי בתחלואה נוירולוגית,
כתוצאה מהשילוב של גידול האוכלוסייה ועליה בשיעור האוכלוסייה הקשישה ,מחייב בחינה
מעמיקה ומקיפה של המערך הנוירולוגי ברפואה הציבורית בישראל ,באשפוז ובקהילה.
,לאורך השנים
הרפואה
ה נוירולוגית עברה מהפכה-
ממקצוע אבחוני למקצוע טיפולי אשר
מונע, דוחה ומצמצם נכות. המחקר במדעי המח, טכנולוגיות חדישות ואמצעי אבחון חדשים
מביאים לטיפול רפואי יעיל ומדויק יותר בחולים רבים
ו .במחלות להן בעבר לא היה טיפול
במקביל להתפתחות העצומה והעליה ב
מו
רכבות
,האבחונית והטיפולית
הנוירולוגיה עברה
התמקצעות לתחומי משנה. ע,ם זאת, המערך הנוירולוגי בישראל, בבתי החולים ובקהילה
צמח
בקצב איטי יחסית ל
התפתחות המהיר
ה
והעלייה הצפויה
של ה צורך
ב ,שירותים מתקדמים
תשתיות וכ
ו
ח האדם
על הכשרותיו. על כן יש צורך ניכר בשיפור השירות הנוירולוגי על היבטיו
השונים
ברמה הארצית .
בחינת תשתיות הרפואה הנוירולוגית מלמדת שתשתיות מיטות האשפוז, כוח האדם, ואמצעי
ה
אבחון ו
ה
טיפול בבתי החולים ובקהילה מצויים בחסר .כך למשל ,
מעל מחצית מהחולים
.המגיעים לאשפוז בשל תחלואה נוירולוגית אינם מאושפזים במחלקה נוירולוגית
ל רפואה הנוירולוגית, פוטנציאל לאומי משמעותי
אשר יתרום לירידה בתחלואה ובנכות ,
לחיסכון
בהוצאה הציבורית על בריאות, נכות, סיעוד ושירותי רווח ,ה על כן
השקעה ב
קידום ה רפואה
הנו ירולוגית בישראל תקדם את בריאות האוכלוסייה ובראיה לאומית ארוכת טווח תחסוך
.משאבים למשק
הועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה מגישה את מסקנותיה למנכ"ל משרד הבריאות לאחר
שבחנה לעומק את מערכי נוירולוגית מבוגרים בבתי החולים ובקהילה ברחבי הארץ. לציין כי
הועדה לא עסקה במקצוע נוירולוגית הילדים הנמצא אף הוא בחסר. הועדה קובעת כי ישנו
צורך בשינוי פני הנוירולוגיה בישראל תוך
קידום רפואת המ
ו ח באמצעות הגדלת מספר
הנוירולוגים בבתי החולים ובקהילה, הגדלת מספר המיטות הנוירולוגיות ושיפור העבודה
בצוותים רב מקצועיים–
כל זאת על מנת לספ ק את הטיפול הנכון, האיכותי, והמקצועי ביותר
.עבור החולים הנוירולוגים
6
סיכום ההמלצות העיקריות:
הוועדה ממליצה על יישום מדורג של כלל התוכנית המתפרש על פני5
עד10
שנים וכי חלק
מההמלצות ייושמו באופן מידי וחלקן ליישום בטווח הקצר.
1
.
קביעת צוות יישום במשרד.)הבריאות למימוש המלצות הוועדה (ליישום מידי
2
.
.)הקמת מועצה לאומית לנוירולוגיה (ליישום מידי
3
.
הגדלת מספר הנוירולוגים התחומיים בישראל ע"י הקמת קרן מלגות להשתלמויות
( עמיתיםfellowship
) לכלל תחומי הנוירולוגיה העיקריים (ליישום
בטווח הקצר.)
4
.
הגדרת מקצוע הנוירולוגיה כ "מקצוע מיוחד" וכ-
"מקצוע במצוקה" והגדרת נוירולוגית
שבץ המוח כ"מקצוע במצוקה אקוטית" (ליישום
בטווח הקצר).
5
.
הסדרת תעריפים מותאמים לאשפוז ביחידות שבץ מוח
, תעריף ל
אשפוז יום
נוירולוגי
ולפעולות נוירולוגיות אמבולטוריות
(ליישום
בטווח הקצר).
6
.
קביעת מנגנוני תגמול עב ור החולה הנוירולוגי בהתאם למשכי המפגש הארוכים (אבחון
)'נוירולוגי ראשוני, אבחון במרפאה תחומית, סקירה קוגניטיבית, אבחון הפרעת קשב וכד
(ליישום
בטווח הקצר.)
7
.
השוואת התקינה לאחיות במחלקה נוירולוגית במפתח של0.85
למיטה בדומה לתקינה
באשפוז פנימי והסדרת תקינה מוגב רת במפתח של1.73
למיטה עבור לפחות3
מיטות
טיפול מוגבר למחלקה
ו תקינה במפתח של1.4
למיטה ביחידת שבץ המוח. (ליישום
בטווח הקצר.)
8
.
הוספה של380
מיטות נוירולוגיות בתקן והתאמה עתית של המיטות
בהתאם להיקף
.אשפוזים בשל תחלואה נוירולוגית
9
.
מתוך תוספת המיטות הנוירולוגיות120
יוקצו למיטות שבץ מוח בתקן ,כ
חלק
מיחידות
שבץ מוח
,קיימות או נוספות. כמו כן, מספרן יוגדל באופן עיתי בהתאם לצרכי התחלואה
.בשבץ מוח
10
.
הקמת יחידות אשפוז יום נוירולוגי בבתי החולים .לצורך הרחבת המענה הטיפולי
11
.
חיזוק והקמה של מרכזים אמבולטורי ים לרפואה הנוירולוגית הכוללים מרפאות
נוירולוגיות תחומיות וצוות רב-תחומי
בבתי החולים ובקהילה (בהתאם ליכולת ישימות
.)של הקופות בכל אזור
7
12
.
הגדלת מספר המומחים בנוירולוגיה מבוגרים ליעד מטרה של לפחות7
נוירולוגים בגיל
העבודה ל-
100,000
נפש. דהיינו, על בסיס גודל האוכלוסייה הנוכחית מדובר בתוספת
של כ-
300
.נוירולוגים
13
.
טור כוננויות נוסף ייעודי לשבץ מוח במערך
ה
נוירולוגי בבתי חולים
בהם יש מרכז על
לטיפול בשבץ מוח או לפחות50,000
.)ביקורים במלר"ד הכללי (ללא יולדות וילדים
14
.
תקן תורן נוירולוגי נוסף
על הת ורן
ה ייעודי למחלקה ויחידת שבץ המוח שיהיה ייעודי למיון
.ולייעוציים דחופים
מומלץ תקן מלא נוסף עבור בתי חולים בהם יש לפחות50,000
ביקורים במלר"ד
כללי
)(ללא יולדות וילדים
וחצי תקן במוסדות עם היקף ביקורים קטן
.יותר
15
.
הקצאה בכל מרכז רפואי של נוירולוג לשם פעילות ה
נוירו
לוגיה הדחופה במלר"ד
בהיקף
של משרה מלאה לבתי חולים בהם יש לפחות50,000
ביקורים במלר"ד
כללי
(ללא
.)יולדות וילדים
16
.
היקף מינימאלי של13-14
מתמחים נוירולוגים עבור מערך נוירולוגי הכולל שני טורי
תורנים. לשם מעבר לתורנויות מקוצרות תידרש תוספת תקנים לכל טור תורנים
כפי
.שיקבע ע"י ועדת היישום
17
.
ארבעה
תקנים תוספתיים
של מנהלי שירות או יחידה או מכון תחומיים מעבר ל תקן מנהל
יחידת שבץ המוח ., בכדי שעיקר עיסוקם יהיה בפיתוח ומתן שירותים באותו תחום
18
.
הסדרת תקינה מתאימה לכלל מקצועות הבריאות במחלקות, יחידות שבץ המוח
ובמרפאות נוירו.לוגיות כדי לאפשר מודל טיפול בצוות רב מקצועי בכל מסגרות הטיפול
19
.
מומלץ לייצר מדידה שוטפת של זמינות תורים לנוירולוגיה כללית ותחומית בכדי לשקף
.פערים וחסרים ולתמוך בתכנון שירותים הולם לצרכים
8
הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה בבתי החולים ובקהילה
I.
רקע
תחלואה נוירולוגית מהווה את קבוצת המחלות המובילה בנטל נכות ארוכת טווח ואובדן שנות
.חיים בריאות1
2
,
3
,
4
,אחד מכל ארבעה ילקה באירוע מוחי במהלך חייו5
ושישה מכל עשרה
במחלה נוירולוגית כלשהי. על-
כן, לקידום הרפואה הנוירולוגית, פוטנציאל להוביל לירידה
בתחלואה ובנכות הנוירולוגית ולחיסכון משמעותי בהוצאה הציבורית על בריאות ובהוצאה
הציבורית על נכות, סיעוד ושירותי רווחה.
נטל התחלואה הנוירולוגית צפוי להמשיך ולעלות , לנוכח המגמות הדמוגרפיות של הזדקנות
.האוכלוסייה6
,
7
,
8
.ומגמה צפויה זו בולטת בישראל9
הרפואה הנוירולוגית, אשר הייתה בעבר תחום מצומצם ואבחוני בעיקרו, התפתחה למקצוע
מורכב, דינמי ועתיר טכנולוגיות הכולל מספר תתי תחומים הדורשים התמקצעות והכשרה
ייעודית. בהיבט של
הטיפול האקוטי, המקצוע נותן מענה לשלל מצבים דחופים, כולל שבץ מוח
חד, סטטוס אפילפטי, זיהומים מוחיים ודלקות חדות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית
ועוד. הפעילות הרפואית השוטפת כיום במחלקות הנוירולוגיות דומה, מבחינה כמותית
ואיכותית, לפעילות במחלקות אשפוז אקוטי ות מורכבות, לרבות יחידות ניטור מוגברות הנותנות
מענה לתחלואה הנוירולוגית החדה. מאידך, חלק ניכר מהטיפול ברפואה הנוירולוגית יכול
1
disorders,
neurological
of
burden
national
regional, and
Neurology Collaborators. Global,
2016
GBD
1990-2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. Lancet Neurol. 2019
18:459-480.
2
2016: a
-
Global, regional, and national burden of Alzheimer's disease and other dementias, 1990
systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. GBD 2016 Dementia
Collaborators. Lancet Neurol. 2019.
3
2016: a systematic analysis for the
-
Global, regional, and national burden of Parkinson's disease, 1990
Global Burden of Disease Study 2016. GBD 2016 Parkinson's Disease Collaborators. Lancet Neurol.
2018.
4
Risks
Lifetime
Specific
-
Collaborators Global, Regional, and Country
Stroke
Risk of
ime
Lifet
2016
GBD
of Stroke, 1990 and 2016. N Engl J Med. 2018;379:2429-2437.
5
Neuro Numbers: a brief review of the numbers of people in the UK with a neurological condition. The
Neurological Alliance.
6
2016: a
-
Global, regional, and national burden of Alzheimer's disease and other dementias, 1990
systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. GBD 2016 Dementia
Collaborators. Lancet Neurol. 2019.
7
2016: a systematic analysis for the
-
national burden of Parkinson's disease, 1990
Global, regional, and
Global Burden of Disease Study 2016. GBD 2016 Parkinson's Disease Collaborators. Lancet Neurol.
2018.
8
Risks
Lifetime
Specific
-
untry
Collaborators Global, Regional, and Co
Stroke
Risk of
Lifetime
2016
GBD
of Stroke, 1990 and 2016. N Engl J Med. 2018;379:2429-2437.
9 אירוע מוחי חד :תחזית תחלואה בישראל בעשורים הקרובים .
-
https://brookdale.jdc.org.il/publication/acute
forecasts
-
stroke
9
להתבצע באופן אמבולטורי ובמסגרת אשפוז יום נוירולוגי. הנוירולוגיה האמבולטורית מתמקדת
במניעת התלקחות והחמרה של מחלות נוירולוגיות כרונ
יות ובהענקת
יכולת תפקוד מיטבי
לחולים במגוון מחלות נוירולוגיות נפוצות. ישנם צרכים רבים משותפים ללוקים במחלות
נוירולוגיות כרוניות ופרוגרסיביות המובילות לעתים קרובות לפגיעה מתקדמת בתפקודים שונים
בתחום המוטורי, התחושתי, התקשורתי והקוגניטיבי. אבחון וטיפול מוקדמ ים של תחלואה
.נוירולוגית מאפשרים צמצום ודחיית נכות פיזית וקוגניטיבית ארוכת טווח ושיפור איכות החיים
בכלל מסגרות הטיפול, האשפוזית והאמבולטורית, יש צורך בשיתוף פעולה הדוק עם מקצועות
הבריאות כחלק מצוות רב-
.מקצועי למען השגת היעדים התפקודיים המרביים
ההזדמנות
– ה
מחקר במדעי המ
ו ח, טכנולוגיות חדישות ואמצעי אבחון חדשים מביאים לטיפול
.רפואי יעיל ומדויק יותר בחולים רבים יותר, במחלות להן בעבר לא היה טיפול
מוערך שכ-
80
אחוז מאירועי שבץ המוח וכשליש ממקרי הדמנציה הינם ברי מניעה או דחיה
כאשר הפיתוחים בתחום
הנוירולוגי הרחיבו
מאד את אפשרויות המניעה השניונית
.והשלישונית10
,
11
,
12
התשתיות וכוח האדם המקצועי בנוירולוגיה אינם מותאמים לספק את הצרכים העדכניים
הנובעים מה
ה תפתחויות הטיפוליות. המחלקות הנוירולוגיות ברחבי הארץ נמצאות בתפוסה
שנתית ממוצעת של כ-
100%
וכמחצית מהחולים המגיעים לאשפוז עקב בעיה נוירולוגית
.מאושפזים במחלקות אחרות, ביניהן גם במחלקות הפנימיות שסובלות גם כך מעומסים רבים
פער זה צפוי לגדול אם לא ינקטו צעדים
משמעותיים לתוספת כוח אדם ותשתיות, ויוביל להמשך
הפגיעה ביכולת המערכת לספק שירותים רפואיים ראויים לכלל האוכלוסייה בתחום
הנוירולוגיה. החסרים בשירותים אלו בולטים במיוחד בבתי חולים בינוניים וקטנים המשרתים
אוכלוסייה רבה, בעיקר בפריפריה,. לכן, יש לקחת בחשבון את הפריסה הרצויה של כוח האדם
.והתשתיות בכדי להבטיח זמינות ושירותים שוויוניים בכל הארץ
הנוירולוגיה עברה התמקצעות לתחומים אשר מורכבותם האבחונית והטיפולית הולכת וגוברת
ואשר מחייבים העשרת ידע ומיומנות נוספת במסגרת השתלמויות-
עמיתים לאחר ההתמחות
10
Alzheimer’s & Dementia 15
.
Preventing dementia by preventing stroke: The Berlin Manifesto
(2019) 961-984
11
Factors Study
Feigin VL, Roth GA, Naghavi M, et al; Global Burden of Diseases, Injuries and Risk
2013 and Stroke Experts Writing Group. Global burden of stroke and risk factors in 188 countries,
during 1990-2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013. Lancet Neurol.
2016
12
care. Lancet.
intervention, and
prevention,
et al. Dementia
Livingston G, Sommerlad A, Orgeta V,
2017
10
בנוירולוגיה. מקצוע
הנוירולוגיה כולל7
מקצועות תחומיים עיקריים (שבץ מוח, פרקינסון
והפרעות תנועה, נוירו-
,אימונולוגיה, נוירולוגיה קוגניטיבית, אפילפסיה, כאבי ראש ופנים
מחלות עצב-
.שריר), וכן מקצועות תחומיים משותפים כגון נוירואונקולוגיה, רפואת שינה ועוד
קיים בישראל חסר בולט במיוח
ד במרפאות לשירותים תחומיים בנוירולוגיה. כמו-
כן גובר הצורך
בנוירולוגים בעלי הכשרה בטיפול נמרץ נוירולוגי ייעודי עבור אותן יחידות אשפוזיות הכוללות
.טיפול מוגבר או נמרץ בנוירולוגיה
מספר המומחים בנוירולוגיה הנותנים שירותים בקהילה נמוך מאוד ביחס לדרישה, ובמיוחד
יש
.חוסר במומחים עם התמקצעות תחומית המעמיס מטופלים על המרכזים בבית החולים
,לנוכח ההכרה הגלובלית בנטל הגובר של תחלואה נוירולוגית ובחשיבות הרפואה הנוירולוגית
( ארגון הבריאות העולמיWHO
) קבע תוכנית פעולה גלובלית לתחלואה נוירולוגית לשנים
2031
-
2022
אשר מעודדת מ.דינות לקבוע תכניות לאומיות13
פיתוח וקידום רפואת הנוירולוגיה הם מהאתגרים הבריאותיים, הכלכליים והציבוריים
המובילים העומדים לפתחינו. השקעה בהם תקדם את בריאות האוכלוסייה ובראיה לאומית
.גם תחסוך משאבים
13
0
-
4422(21)00026
-
https://doi.org/10.1016/S1474
11
.ןן תהליך עבודת הועדה
עבודת הועדה נערכה בחלקה בישיבות של כל המליאה ובחלקה במסגרת ארבע תתי ועדות
:שריכזו את הדיון בנושאים ספציפיים
1
.
ועדה לנושא צרכי כ
ו
ח האדם הרפואי בראשות ד"ר רוני מילוא
2
.
ועדה לנושא צרכי ההכשרה של נוירולוגים בראשות ד"ר דנה אקשטיין
3
.
ועדה לנושא תגמול ושכר בראשות ד"ר אוריאל איתן
4
.
ועדה לנושא מקצועות הבריאות בראשות ד"ר ענבר צוקר
מטרת הועדה הייתה לעשות מיפוי מקיף של הפערים הקיימים בטיפול הנוירולוגי בכלל מסגרות
הטיפול בקהילה ובבתי החולים הן בהיבט של כוח אדם, ארגון מבנה השירותים, והתשתיות
והן בהיבט של זמינות, ונגישות השירו תים, כדי לגבש רעיונות ישימים לצמצום הפערים ופיתוח
השירותים בראייה עתידית של
10-15
)השנים הקרובות. לשם כך, נציגי הועדה (ותתי הועדות
ערכו מפגשים עם כלל הגורמים המעורבים בטיפול בחולים הנוירולוגים כולל מנהלי מחלקות
נוירולוגיות, נוירולוגים מומחים תחומיים, נויר ולוגיים כלליים בקהילה, אנשי מקצועות הבריאות
מבתי החולים ומהקהילה, רופאים ראשיים בקופות החולים, נציגי עמותות חולים, מנהלים
בכירים במערכת הבריאות בעבר ובהווה, ובעלי תפקידים במשרד הבריאות. בכל המפגשים
נכח לפחות אחד מבין צוות ההיגוי של הועדה (יו"ר הועדה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי ורכזת
הועדה) על מנת להבטיח אינטגרציה ורציפות בתהליך העבודה. כמו כן הועדה נפגשה עם נציגי
הגופים האמונים על איסוף מידע לאומי על תחלואה ומערכת הבריאות (אגף המידע במשרד
הבריאות, מלב"ם, למ"ס, צוות מדידת זמני המתנה). נעשה מאמץ לייצר תמונת מצב ע דכנית
של היקף התחלואה הנוירולוגית, היקף השירותים הקיימים, מצב כ
ו ח האדם הנוירולוגי
.והפערים הקיימים. תוך שימוש במאגרי המידע של המשרד ותשאול ישיר של מנהלי המחלקות
כל תת ועדה גיבשה מסמך המלצות שהוטמע בדוח הועדה וכן כל אחד ממקצועות הבריאות
גבש מסמך המפרט את ס .טנדרט הטיפול הרצוי לאותו מקצוע
על בסיס כלל הנתונים שנאספו, התכנים שעלו בדיונים השונים עם כלל אנשי המקצוע, לצד
עבודת תתי הועדה גובשו ההמלצות המובאות בדוח, בניסיון לתת מענה לפערים הקיימים
ומתוך ראיה קדימה של מגמות התחלואה וההתפתחויות הצפויות בתחום הטיפול ה .נוירולוגי
לציין כי הועדה לא עסקה במקצוע נוירולוגית הילדים. כלל ההמלצות הובאו לדיון במליאת
הועדה והוסכמו על חבריה. הדוח המלא הועבר להערות בין חברי הועדה מספר פעמים עד
.לגיבושו הסופי
12
.ןןן תמונת המצב בישראל
I. היקפי תחלואה נוירולוגית
שבץ מוח -
על פי נתוני,הרישום הלאומי לשבץ מוח14
בשנת2019
היו בישראל19,244
מקרי שבץ מוח חדשים: שיעורם המתוקנן לגיל היה3.2
מקרים ל1,000
-
איש. הגיל הממוצע
של נפגעי שבץ מוח חדשים באותה שנה היה71.8
שנים, כמעט חמישית מהם עד גיל60. כ-
55%
מהחולים החדשים בשבץ מוחי בשנת2019
היו גברים. כ17%
-
מכלל מקרי שבץ המוח
החדשים בשנת2019
( היו בקרב ערבים3,342
) וגילם הממוצע היה נמוך יותר–
65
,שנים
לעומת73.2
.שנים בקרב היהודים
על-פי דו"ח מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות15
בהנחה ששיעורי ההיארעות הינם קבועים עד
שנת2040, מספר המקרים של אירוע מוחי חד צפוי להכפיל עצמו, מכ-
19,000
מקרים בשנה
לכ-
38,500
.מקרים בשנה
הגידול החזוי במספר מקרי שבץ המוח נובע משינויים דמוגרפיים
בגודל האוכלוסייה ובהרכבה, ובפרט מגידול משמעותי, מוחלט ויחסי, של האוכלוסייה בגיל65
ומעלה, וכן מגידול מוחלט של האוכלוסייה הערבית בישראל, קבוצות אוכלוסייה אשר שיעור
ההיארעות של אירוע מוחי חד בקרבן גבוה באופן משמעותי בהשוואה לזה שבקבוצות
הא.וכלוסייה האחרות
דמנציה -
מניתוח נתונים בשנת2017
ממאגרי המידע של הקופות נמצא שיש כ65,000
,
חולים מאובחנים. בהינתן שתת האבחון והתיעוד של המחלה יכול להגיע ל50%
ואף יותר
מוערך שיש למעלה מ-
120,000
חולים. בנוסף קיים שיעור לפחות דומה של חולים עם ירידה
קוגניטי בית קלה בחומרה שאינה פוגעת עדיין בתפקודי היום יום ובסך הכל כ250,000
.חולים
אפילפסיה -
על פי נתוני דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת2017
,
16
בישראל היו
82,000
חולי אפילפסיה, כ-
80%
מהם מעל גיל18, מדי שנה נוספים כ-
5,000
,חולים חדשים
יש כ-
3,600
ביקורים
בשנה במחלקות לרפואה דחופה בגין אפילפסיה וכ-
5,650
אשפוזים
עם אבחנה עיקרית או משנית של אפילפסיה, כאשר כ-
3,700
מהם היו עם אפילפסיה כאבחנה
עיקרית. בשל העלייה בהיארעות האפילפסיה בגילאים המבוגרים, במקביל לעלייה בתחלואת
מוח וסקולרית וניוונית, צפוי גם מספר חולי האפילפסיה בישראל לגדול מעבר לגדילה הנובעת
.מגדילת כלל האוכלוסייה בלבד
14
https://www.health.gov.il/publicationsfiles/stroke_registry_report_2019.pdf
15
אירוע מוחי חד :תחזית תחלואה בישראל בעשורים הקרובים .
-
https://brookdale.jdc.org.il/publication/acute
forecasts
-
stroke
16
http://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_cs_bg_491168.pdf
13
מחלת
פרקינסון -
מוערך שיש בישראל כ31,000
,חולי פרקינסון17
שיעור
גבוה יחסית לעולם
והשיעור עולה עם הזדקנות האוכלוסייה
טרשת נפוצה ,מיגרנה
, מחלות עצב-שריר ונוירו-
אונקולוגיה–
מוערך שיש
כ-
9,000
חולי
,טרשת נפוצה1
מכל7
לוקה במיגרנה- כ-
1.35
.מיליון חולים בישראל
קיימ
ים סוגי
מחלות
רבות בהיקפים גדולים בתחום מחלות עצב-שריר וכנ"ל בנוירו-אונקולוגיה.
.ןן
עלויות תחלואה נוירולוגית
,על פי דו"ח עלות תחלואת המוח בישראל (פרופ' גבי בן נון2019
,)
18
הכול ל6
תחלואות מוח
מרכזיות (שבץ מוח, דמנציה, מחלת פרקינסון, מיגרנה, אפילפסיה וטרשת נפוצה) שהוכן על-
בסיס נתונים אירופאים בהתאמות לישראל, מוערך כי עלות6
תחלואות אילו למדינה עומדת
על כ-
16
מיליארד .₪ההוצאה הישירה של מערכת הבריאות מוערכת בכ-
6.4%
מסה"כ
ההוצאה הלא ומית לבריאות והיא צפויה כאמור לעלות עד לשנת2040
לכ-
9.6%
. אומדן שמרני
לחיסכון כלכלי פוטנציאלי של עשרה אחוז מאומדן ההוצאה בחיזוק המניעה ורפואת המוח
מוערך בהתאם בחיסכון של1.6
מיליארד ש"ח לשנה, מתוכם כ-
544
מיליון ש"ח חסכון ישיר
של מערכת הבריאות והיתרה חסכון.של שירותי רווחה וחסכון הנובע מהגדלת הפריון הכלכלי
על פי דו"ח מחקר הערכת עלויות שבץ המוח בישראל משנת2021
,
19
העלויות הישירות של
שבץ מוח הסתכמו בסכום מוערך של כ–
530
מיליון ₪
מדי שנה. העלויות העקיפות של שבץ
מוח הוערכו על ידי צוות המחקר בסכום של כ–
1.65
מי ליארד ₪
בשנה. סך העלות של מקרי
שבץ מוח חדשים בישראל עומד על כ–
2.3
מיליארד ₪
.בשנה
17
-
00155d0a9876/2_e57fd606
-
80e2
-
e811
-
fd67
-
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/e57fd606
fd67-e811-80e2-00155d0a9876_11_10602.pdf
18
פרופ 'גבי בן-נון ,דו"
ח אומדן עלות התחלואה הנוירולוגית בישראל(
תחלואת המוח ומערכת העצבים
ההיקפית ,)
2019
.
19
דו"ח מחקר הערכת
עלויות השבץ המוחי ,
2021
.
14
III
. תשתיות רפואה נוירולוגית
על-פי נתוני משרד הבריאות20
נכון לשנת2021
ישנן בישראל349
מיטות בתקן במחלקות
הנוירולוגיות ורשומות57
.)מיטות שבץ מוח (ואולם לא כולן נמצאות ביחידת שבץ מוח ייעודית
בנוסף יש11
מיטות טיפול נמרץ נוירולוגי ו-
3
מיטות ניטורEEG
. כלומר סה"כ במערך
הנוירולוגי הארצי ישנן420
.מיטות רשומות
ב פועל, מנתוני האיגוד הנוירולוגי בישראל, פועלות מעל500
מיטות, כביטוי למאמצים מקומיים
לקיים פעילות מוגדלת, המתבקשת מצרכי התחלואה,
.גם ללא תקינה הולמת
מנתוני המלב"ם והרישום הלאומי לשבץ מוח עולה כי בכל עת מאושפזים בישראל בממוצע
350
חולים עם שבץ
מוח, כמספר.המיטות בתקן בכל המחלקות הנוירולוגיות
גם במצב הנוכחי של תוספת מיטות בפועל מעל מחצית מהחולים המגיעים לאשפוז בשל
תחלואה נוירולוגית אינם מאושפזים במחלקה נוירולוגית
כפי שניתן לראות בטבלה1
.
טבלה1: שיעור אשפוז במחלקה נוירולוגית/נוירוכירורגית לפי אבחנה
אבחנה
עיקרית
אחוז מאושפזים
בנוירולוגיה/נוירוכירורגיה
שבץ מוח אוTIA
46.4%
אפילפסיה
39.4%
המיפלגיה/שיתוק
36.3%
דימום תוך גולגלתי
59.1%
מנינגיטיס/אנצפליטיס23.9%
מיגרנה/כאב ראש
47.5%
טרשת נפוצה
81.6%
נאורופתיה
27.8%
מחלת פרקינסון
64.3%
ישנן נכון לשנת2021
בישראל5
מיטות אשפוז יום נוירולוגי בלבד בתקן. מנתוני האיגוד
הנוירולוגי מרבית המחלקות הנוירולוגיות מקיימות פעילות נוספת במתכונת של אשפוזי יום
המגיעה למאות פעולות וטיפולים בשנה בכל מרכז, עד למספר אלפים במרכזים הגדולים. חלק
גדול מפעילות זו
.אינו מוסדר בתעריפים מותאמים
IV
.כו
ח אדם נוירולוגי
20
משרד הבריאות, מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, ינואר1
202
https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/beds2020.pdf
15
ע"פ נתוני משרד הבריאות, נכון לשנת2020
, היו בישראל355
מומחים בנוירולוגיה עד גיל67
שנה. שיעור המומחים בנוירולוגיה עד גיל67
ל-
100,000
נפש עומד על3.8
, מתוכם
אחוז
הבוגרים מישראל38%. בהסתכלות רב שנתית
(טבלה2
) שיעור המומחים עד גיל67
פחת
למעשה בין השנים2010
ל-
2020
ושיעור השינוי עומד על0.97
. ללא התאמה להתקדמות
העצומה בתחום, לגידול באוכלוסייה והזדקנותה, לעליה בדרישה לשירותים נוירולוגים תחומיים
ול
צורך
.לספק פתרונות לתחלואה נוירולוגית באותה תקופה
טבלה2
: מספר רופאים מומחים עד גיל67
( לפי שנה2005-2020
) במספרים מוחלטים
ושיעור
טבלה3
:
מספר התחלות התמחות לפי שנה2005-2020
מהנתונים עולה, כי חלקם של עולים חדשים בקרב המומחים המבוגרים
משמעותי מאוד
(תרשים1), מה שמצביע על הסתמכות עבר של המקצוע על זרם העלייה ועל מגמת הפרישה
הצפויה. יחד עם זאת ,בקרב המומחים הצעירים ניכרת העלייה במספר המתמחים המקומיים
שהזינו את שורות המומחים בשנים האחרונות. עדיין, למרות המספרים הגדלים בשנים
האחרונות
,מדובר בהתמחות "מבוגרת" יחסית
בה30%
מהמומחים הם מעל גיל הפרישה
(תרשים2
).
מבין המומחים בגיל העבודה40%
הם בגיל55
ומעלה
. זהו אחוז
גבוה בהשוואה
לשיעור המקביל בהתמחויות בעלות מאפיינים
( דומים35%
ברפואת משפחה ו32%
בפנימית). המשמעות היא שבמקצוע הנוירולוגיה צפויים שעורי פרישה גבוהים בעשור הקרוב
וסכנה לירידה נוספת במספר הנוירולוג.ים
2005
2010
2015
2018
2020שנה
264
303
330
336
355
מספר הרופאים המומחים
עד גיל67
במספרים
מוחלטים
3.8
3.9
3.9
3.7
3.8
שיעור למאה אלף נפש של
רופאים מומחים עד גיל67
2005
2010
2015
2018
2019
2020שנה
19
18
22
29
37
41
מספר התחלות התמחות ברפואה
נוירולוגית
16
מבחינת גילאים, ניכר כי הקבוצה העיקרית של נוירולוגים העובדת בקופות היא הקבוצה של
הנוירולוגים המבוגרים, אשר גילם
מעל60
. הם מהווים כמחצית מכוח העבודה בקופות
החולים
(תרשים3
. )
תרשים1: התפלגות נוירולוגים לפי גיל ומקום לימודים
מקור: מנהל תכנון אסטרטגי
וכלכלי
17
ת רשים2: התפלגות גילאים של רופאים נוירולוגים לעומת פנימאים ורופאי משפחה
מקור: מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי
תרשים3: התפלגות גילאים של רופאים נוירולוגים אשר עובדים בקהילה
מקור: מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי
מ דוח מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי ואגף
הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומנתוני רשות המסים
עולה (תרשים4) כי מדובר במקצוע בו ההכנסה ממקורות נוספים מעבר לעבודה הציבורית
18
הינה מוגבלת, מה שמציב את הנוירולוגים בתחתית פוטנציאל ההשתכרות ביחס למומחים
בתחומים אחרים מבחינת פוטנציאל ההשתכרות
.המלא
תרשים4
:התפלגות הכנסה כוללת בקרב מומחים בהתמחויות השונות
מקור: מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
מתמחים בנוירולוגיה
בשנת2020
ניתנו22
תעודות מומחה בנוירולוגיה שהן1.9%
.מכלל התעודות שהונפקו
לפי דיווחים ממנהלי מחלקות במרבית המוסדות יש קושי בגיוס מתמחים בוגרי הארץ שהתגבר
בשנים האחרונות. סטודנטים וסטז'רים מביעים עניין אבל נרתעים בשל עומס העבודה במקביל
לתגמול הנמוך ביחס למקצועות הפנימיים. יש פערים גדולים בתמהיל המתמחים בין מרכזי
העל (מלבד סורוקה .) לבין שאר בתי החולים
מסקר רחב בקרב מתמחים בנוירולוגיה בישראל מפברואר2022
עולה עניין מקצועי רב לצד
דיווח על רמות עומס וסטרס גבוהות, וגמול שכר נמוך יחסית.
קרוב למחצית לא היו ממליצים
בשל כך לרופא בתחילת דרכו לבחור בנוירולוגיה כמקצוע להתמחות ולקריירה בחיי.ם
19
טבלה4: תמהיל מתמחים לפי קבוצת מוסדות
בוגרי
הארץ
בוגרי
חו"ל
מאושר
בוגרי
חו"ל פסול
סה"כ
אחוז
בוגרי
הארץ
אחוז
חו"ל
פסול
מרכזי על ללא
( *סורוקה5
)
49
21
3
73
67%
4%
( שאר המוסדות17
)
17
41
22
80
21%
28%
* שיבא, סוראסקי, הדסה, רבין, רמב"ם
חוסר.בנוירולוגים אינו בעיה ישראלית בלבד כי אם כלל עולמית21
,
22
נוירולוגים באיחוד האירופאי-
קיימת שונות רבה בשיעור הנוירולוגים בין מדינות אבל באיחוד
האירופי
השיעור הממוצע הוא8.3
ל100,000
כלומר יותר מכפול מאשר בישראל . במדינות
כמו גרמניה ואיטליה שעשו תהליך לפיתוח ה
שירותים שיעור הנוירולוגי
ם כבר מגיע ל-
9-10
ל
-
100,000
.
בהתחשב בכך שאוכלוסיית ישראל צעירה יותר מאוכלוסיית אירופה שיעור של
8.3
ל-
100,000
מתרגם לשיעור רצוי של לפחות7
בגיל העבודה ל-
100,000
.
קיימת הכרה רחבה בקרב הגופים המקצועיים באירופה באשר למחסור בנוירולוגים בכדי לספק
את הצרכים הגדלים לשירותים נוירולוגיים וקיימת רגולציה אשר מעודדת צמיחה מהירה
.בתחום
23
,
24
בגרמניה מספר הנוירולוגים גדל מ-
2226
בשנת2000
ל-
8355
בשנת2020
–
כלומר ב-
275%
ב20
שנה. באופן דומה מספר הנוירולוגים בשוויץ גדל מ359
בשנת2005
ל651
בשנת2021
–
כלומר ב81%
ב15
.שנה
טבלה5: שיעור תחלואה נוירולוגית ומספר נוירולוגים באיחוד האירופאי
איחוד
אירופאי
אוכלוסייה
המצאות
תחלואה
נוירולוגית
תמותה
מתחלואה
נוירולוגית
אובדן שנות
חיים בריאות
מספר
נוירולוגים
512,355,000
307,959,199
1,116,038
21.046,899
43,306
21
-
line
-
https://www.advisory.com/topics/service
.
Navigating
the
Neurologist
Shortage
shortage
-
neurologist
-
the
-
management/2019/09/navigating
22
https://www.aan.com/globals/axon/assets/9008.pdf
Neurology Workforce Data.
23
diseases
-
neurological
-
of
-
burden
-
https://www.ean.org/research/resources/the
24
/
https://oneneurology.net
20
( מקור: אקדמיה אירופאית לנוירולוגיהEAN
)
נוירולוגים בעלי מומחיות תחומית
נוירולוגיה תחומית-
קיים חסר לאומי גדול במרפאות נוירולוגיות תחומיות, אשר בולט וחמור
.במיוחד בפריפריה. לנוכח החסר בשירותים אלו קשה לאמוד את הביקוש והצורך מסקר של
האיגוד הנוירולוגי עולה כי
אורכי התורים במרפאות תחומיות הם כ-
3-9
.חודשים ואף יותר
אילו שירותים שקיימים כמעט בלעדית בבתי החולים ואינם מוצעים ב
שירות הציבורי ב
קהילה .
מרפאות תחומיות רבות חסרות בבתי החולים הפריפריים כך שאינם מסוגלים לתת מענה
מקצועי איכ ,ותי לצרכים הרפואיים של תושבי הפריפריה הנאלצים לנדוד לבתי החולים במרכז
.שם הם מגדילים את זמני ההמתנה לכולם, או נותרים ללא מענה מתאים
במועצה המדעית ישנן השתלמויות-עמיתים מאושרות בתחום שבץ מוח, נוירו-
,אימונולוגיה
הפרעות תנועה, נוירולוגיה קוגניטיבית ואפילפסיה
.ובתחומים נוספים בתהליך הכנה או אישור
להלן נתוני המועצה המדעית לגבי השתלמויות עמיתים תחומיות בנוירולוגיה בישראל וכן נתוני
האיגוד הנוירולוגי לגבי ה מספר הכולל של בעלי מומחיות תחומית עפ"י השתלמות עמיתים
.בארץ או בחו"ל או שעיקר עיסוקם בתחום
טבלה6: מספר הרופ
אים המומחים התחומיים לפי תחום ומוסד
הפרעות תנועה
נוירו-
אימונולוגיה
שבץ
מח
אפילפסיה
מספר
כולל
מרכז רפואי רבין
1
2
3
1
7
ביה"ח הדסה עין כרם
1
1
3
2
8
מרכז רפואי רמב"ם
2
-
1
-
3
מרכז רפואי שיבא
2
1
2
-
5
מרכז רפואי ת"א סוראסקי
2
3
1
1
7
ביה"ח כרמל
-
1
-
-
-
מרכז רפואי שערי צדק
-
-
4
-
4
מספר כולל
8
8
14
4
34
מקור: השתלמויות עמיתים תחומיות בנוירולוגיה שנערכו בישראל כולל השתלמויות שעדיין
מתנהלות. נתוני המועצה המדעית-
ינואר2022
.
למעט בשבץ מוח בו במסגרת התכנית הלאומית יש מלגות השתלמות עמיתים לנוירולוגים
מהפריפריה, שאר השתלמויות העמיתים מתבצעות בפועל בעיקר לנוירולוגים שמקורם
21
במרכזי העל במרכז או שנשארים שם
לנוכח החסר הגדול הקיים וחוסר האפשרות של
.הפריפריה להתחרות בהם
טבלה7: פיזור המ
ומחים התחומיים בין המרכז לפריפריה בחלוקה לפי תחום
תחום מספר
כולל של
בעלי
מומחיות
בתחום*
פיזור על פי מאפייני המרכזים
הרפואיים**
תחלואה עיקרית
6
בפריפריה
9
מרכזים
אחרים
6
מרכזי-
על
במרכז
נוירולוג
וסקולארי/
שבץ מוח
28
6
6
16
שבץ מוח-
20,000
מדי שנה .הפעלת
קוד שבץ מוח חד
~
4
על כל מקרה
של שבץ מוח חד .בנוסף מגוון מצבים
בסיכון גבוה לשבץ מוח ,מניעה
שניונית על-פי אטיולוגיה ,
תסחיפים
מוחיים ,
טרשת כלי הדם
הצווארים
והמוחיים ומחלת כלי דם מוחיים
קטנים.
הפרעות
תנועה
30
3
6
19
מחלת פרקינסון-
31,000
.
הערכות
מתקדם
לטיפול
התאמה
לגבי
(קוצבים או משאבות)
והתאמת
קוצבים לאחר השתלה
, הערכות
וטיפול של הפרעות היפרקינטית
(דיסטוניה ,כוראה ,בליזם ,טיקים,
רעד ,)
הערכתNPH
..
נוירו-
אימונולוגיה
25
3
5
17
טרשת נפוצה-
9,000
.
כמו כן מגוון
רחב של מחלות נוירו-
אימונולוגיות
אחרות, מחלות דלקתיות של מערכת
העצבים ההיקפית דלקת אוטואימונית
22
של המוח, מחלות ראומטולוגיות עם
הסתמנות נוירולוגית.
נוירולוגיה
קוגניטיבית
17
2
2
9
דמנציה-
120,000
-
150,000
,
דמנציה או ירידה קוגניטיבית קלה-
250,000
-
300,000
.
מגוון מחלות
ניווניות של המוח
אפילפסיה
15
3
2
10
אפילפסיה85,000
,כ-
5,000
חולים
חדשים מדי שנה .
התחום כולל מכוני
EEG
,ניטור וידאו-
EEG
,
תופעות
התקפיות מדמות אפילפסיה,
טיפול
באפילפסיה עמידה כולל תכנון ניתוחי
אפילפסיה ,
. קוצבים
כאב ראש
ופנים
12
2
4
6
סוגי כאב הראש הנפוצים ביותר הם
המיגרנה וכאב ראש מסוגTension
(
TTH
) נוספים
סוגים
ומגוון .
השכיחות של מיגרנה באוכלוסייה היא
כ-
%
13
מסוג
ראש
כאב
ושל
Tension
כ-
%
30
מעל מיליון איש
במדינת ישראל סובלים מכאב ראש
אפיזודי ,וכ-
200,000
מכאב ראש
כרוני ,
מרביתם עם הפרעה תפקודית
ניכרת .
מחלות עצב
שריר
16
1
4
11
פולינוירופתיה-
%
6
-
9
מהאוכלוסייה
הבוגרת ,
ניוון שרירים-
ALS
-
1:400
במהלך החיים ,מגוון מיופתיות ,
מיוזיטיס ,דיסטרופיה של שרירים ,
מחלות חיבור עצב-שריר ,
מחלות
עצב-שריר ניווניות גנטיות .
התחום
23
*מספר כולל של בעלי מומחיות תחומית בבתי חולים נוירולוגים ציבוריים
עפ"י השתלמות
.עמיתים בארץ או בחו"ל או כאלו אשר עיקר עיסוקם בתחום
,**בתי חולים בפריפריה (העמק, זיו, נהריה, פוריה, סורוקה, ברזילי); מרכזים אחרים (בני ציון
,הלל יפה, כרמל, לניאדו שמיר, וולפסון, מאיר, קפלן, אסותא-אשדוד); מרכזי-
על גדולים במרכז
(סוראסקי .), שיבא, בלינסון, הדסה, שערי צדק, רמב"ם
.מהנתונים עולה שמרבית הנוירולוגים התחומיים מרוכזים במרכזי העל הנוירולוגים במרכז
בנוסף, במרכזי העל במרכז עיסוקם העיקרי של הנוירולוגים התחומיים הינו בתחום
ההתמקצעות בעוד שבשאר בתי החולים מרבית עיסוקם של נוירולוגים תח ומיים הינו במטלות
מחלקתיות כלליות של רופא בכיר(attending)
, ייעוצים, מלר"ד ולכן זמינותם למתן שירותים
.בנוירולוגיה תחומית מוגבלת
לציין כי ישנם מומחים נוספים שעברו הכשרה ובחרו לעזוב את המערכת הציבורית ועובדים רק
.באופן פרטי
לציין גם כי יש ביקוש גובר לשירותי ם באופן פרטי ברפואה הנוירולוגית
התחומית
הן בשל מגבלות הסל והן בשל הזמינות המאוד מוגבלת של שירותים אילו במערכת
.הציבורית
מהנתונים עולה גם כי שיעורי המנהלים בנוירולוגיה תחומית בפריפריה מעבר לשבץ מוח הוא
מזערי ומהוה חסם לפיתוח שירותים נאותים בנוירולוגיה תחומי ת בפריפריה. בהיעדר שירותים
.אין גם ביקוש הביקוש הרב היכן שקיימים שירותים אלו מצביע על הצורך בהם שלא מקבל
מענה בפריפריה.
נוירולוגיה דחופה
נוירולוגים נדרשים כיום לייעוציים רבים במחלקות האשפוז ובעיקר במחלקה לרפואה דחופה
המגיעים לאלפים רבים בשנה ועד ל-
16,000
לשנה בבתי החולים הגדולים. עם העיסוק
עצביות
הולכות
כולל
,
EMG
,
ביופסיות עור ,עצב ושריר.
נוירו-
אונקולוגיה
14
2
12
גידולי מוח וחוט שדרה ,
מחלות סרטן
עם גרורות שמערבות מערכת עצבים ,
טיפול
של
נוירולוגיים
סיבוכים
אונקולוגי והמטולוגי ,תסמונות פארא-
נאופלסטיות.
24
האינטנסיבי בשבץ מוח חד וריבוי הקריאות לקודי השבץ שכיח למדי לראות גם2-3
נוירולוגים
העובדים במקביל במלר."ד
IV
.
המלצות הועדה
על רקע תמונת המצב הנוכחית שתוארה בפרקים הקודמים, מצורפים עקרי המלצות הוועדה
ליישום מדורג המתפרש על פני5
עד10
שנים וכי חלק מההמלצות ייושמו באופן מידי
או
.בטווח הקצר
I. בתי-חולים
ארגון השירותים הנוירולוגים בכל בית החולים צריך לשקף את ההתפתחות וההתמקצעות
שחלה בתחום הנוירולוגי מבחינת אפשרויות האבחון והטיפול ולכלול מערך של מסגרות טיפול
כולל מחלקות אשפוז עם חדרים לטיפול וניטור מוגבר, יחידות שבץ מוח ייעודיות, אשפוז יום
נוירולוגי, מרפאו
ת תחומיות רב-
מקצועיות במסגרת מרכזים לרפואה נוירולוגית, ובדיקות עזר
(כגוןEEG
,
EMG
.), פוטנציאלים מעוררים, דופלר עורקי צוואר/מוח
מיטות נוירולוגיות בתקן-
לאור הנתון שפחות ממחצית החולים הזקוקים לאשפוז בשל בעיה
נוירולוגית חדה מתאשפזים במחלקות שאינן נוירולוגיות
ומקבלים טיפול ע"י צוות רפואי שאינו
נוירולוגי, הועדה ממליצה על הגדלת תקן המיטות ברישוי במערכים הנוירולוגים בבתי החולים
בכדי להגיע ליעד של אשפוז לפחות90%
מהחולים עם בעיה עיקרית נוירולוגית במחלקות
.נוירולוגיות לשם כך הועדה ממליצה להוסיף380
מיטות נוירולוגיו ת. יש לציין שזה המספר
הנדרש לצורך מתן מענה מותאם להיקפי התחלואה הנוכחיים. יש לדאוג להתאמות
עתידיות בהתאם למגמות
התחלואה על מנת לעמוד ביעד של אשפוז90%
מהחולים
.במחלקות נוירולוגיות
בנוסף לטיפול הרפואי המיטבי שיקבלו החולים, יוסטו חולים אשר כעת מאושפזים במחל קות
.פנימיות ובטיפול מוגבר או נמרץ כללי שלא לצורך, ויפנו מיטות אשפוז מאוד נדרשות אלו
אשפוז90%
מהלוקים בשבץ מוח חד ביחידת שבץ מוח-
לצורך שיפור הטיפול בחולי שבץ
שהם חולים דינמיים ומורכבים הועדה ממליצה על הגדלת היקף המיטות ביחידות שבץ מוח
ייעודיות ובטיפול נ מרץ נוירולוגי כחלק מהאשפוז הנוירולוגי. הוועדה ממליצה בהתאם להמלצות
,האירופאיות25
לקבוע יעד של אשפוז90%
מהלוקים בשבץ מוח חד ביחידת שבץ מוח ייעודיות
.או יחידות טיפול נמרץ לפחות לימים הראשונים עד להתייצבות
25
.
Eur Stroke J. 2018
2030.
-
e 2018
Action Plan for Stroke in Europ
Norrving B, et al.
25
לשם כך הועדה ממליצה על תוספת של120
מיטות בתקן ליחידות שבץ ייעודיות (כחלק
)מתוספת המיטות הנוירולוגיות
הועדה ממליצה על הסדרת תעריף מותאם לאשפוז ביחידת שבץ מוח
(ליישום בטווח
הקצר).
הגדרת יחידות שבץ מוח ייעודיות-
הועדה ממליצה שיחידת שבץ מוח בכל מחלקה נוירולוגית
תעמוד בקריטריונים שנקבעו ע"י החברה הישראלית
לשבץ מוח (נייר עמדה המעדכן את חוזר
מנכ"ל מ2011
,)
26
הן מבחינת תקינת כוח אדם (מנהל יחידה בתקן שהוא בוגר השתלמות
עמיתים בנוירולוגיה וסקולרית, אחות אחראית בוגרת קורס על-
בסיסי בשבץ מוח, הקצאת תקני
סיעוד לפי מפתח הטיפול ליחידת שבץ מוח החל על כל מיטות היחידה ותק ני מקצועות
.)הבריאות) והן מבחינת תשתיות (מיטות ניטור מוגבר, תחנת אחיות קבועה ביחידה
אשפוז יום נוירולוגי-
כחלק מתהליך הסטת הטיפול מאשפוזי לאמבולטורי הועדה ממליצה
על הקמת אשפוז יום נוירולוגי בבתי החולים כחלק מהמערך הנוירולוגי . אשפוז היום
,הנוירולוגי נותן מענה לצרכים מגוונים כגון תכנות קוצבים לחולי פרקינסון, אפילפסיה ואחרים
טיפול אקוטי למטופלים שאינם זקוקים בהכרח לאשפוז–
החמרה אקוטית בטרשת לחולה
מתפקד, טיפול סטרואידלי וביולוגי למחלות נוירולוגיות דלקתיות ועוד, וכן לשם דיקור מות ני
לבירור מחלות נוירולוגיות שונות ללא צורך באשפוז. הקשר למחלקת האשפוז קיים וחשוב
.במקרים הדורשים מעקב והתערבות
.פיתוח השירות מצריך הרחבת התעריפים הקיימים לטיפולים הנוירולוגים
הועדה ממליצה
על הסדרת תעריפים מותאמים
ל
אשפוז יום נוירולוגי ולפעולות נוירולוגיות אמבולטוריות
(ליישום
בטווח הקצר).
מרכזים אמבולטוריים לרפואה נוירולוגית-
הטיפול במחלות נוירולוגיות כרוניות המובילות
לרוב לפגיעה תפקודית בתחומים שונים מחייב טיפול כוללני ע"י צוותים רב מקצועיים בשילוב
.מקצועות הבריאות הנותן מענה לכלל הצרכים של הסובלים מתחלואה נוירולוגית לסוגיה
הוועדה ממליצה על חיזוק והקמה של מרכזים אמבולטוריים לרפואה נוירולוגית
בבתי
החולים ובקהילה (בהתאם ליכולת ישימות של הקופות בכל אזור.)
מרכזים אמבולטוריים אלו
יכללו מרפאות תחומיות בנוירולוגיה (שבץ מוח, הפרעות תנועה, אפילפסיה, נוירו-
,אימונולוגיה
נוירולוגיה קוגניטיבית, כאבי ראש ופנים, מחלות עצב-שריר), סיעוד נויר ולוגי ומקצועות
הבריאות כחלק מטיפול רב-
צוותי. הוועדה סבורה שיש בכך הכרח לשם מתן מענה כוללני לכלל
26
הגדרת היחידות לטיפול בשבץ מוחי ח
:החברה הישראלית לשבץ מוח, האיגוד הנוירולוגי בישראל, נייר עמדה
הגדרת היחידות לטיפול בשבץ מוח חד,
2021
.
26
הצרכים המשותפים (הרפואיים, התפקודיים והסוציאליים) של החולים במחלות נוירולוגיות
.כרוניות ופרוגרסיביות
מרכזים ייעודים לרפואה נוירולוגית יאפשרו מענה יעיל תוך ריכו ז המשאבים כחלק מתהליך
.הסטת הטיפול מהאשפוז לאמבולטורי ולבית החולה יש לעודד כחלק מהפעילות
האמבולטורית בחולה הנוירולוגי שימוש ברפואה מרחוק, באמצעים דיגיטליים, בבינה
מלאכותית ובטכנולוגיה לבישה
לניטור פיזי וקוגניטיבי. כחלק מכך יש לעודד מודלים של
.ניטור וטיפול רפואי בבית החולה
חטיבות/אגפים לרפואת המוח-
הועדה ממליצה על מיסוד חטיבות/אגפים לרפואת המוח
הואיל והעבודה בחולים אילו היא רב-
,תחומית ומשולבת עם נוירוכירורגיה, שיקום נוירולוגיה
.פסיכיאטריה והיעזרות במקצועות נוספים
II. כוח אדם רפואי
על פי ממצאי הוועדה קיים חסר בנוירולוגים ככלל, ובפרט בנוירולוגים בעלי הכשרה תחומית
בנוירולוגיה, והפער הקיים בתחום רק יגבר ומחייב מנגנוני עידוד והגברת האפשרויות
.להתמחות בנוירולוגיה ולהתמקצעות בתחומי הנוירולוגיה השונים
מספר נוירולוגים נדרשים-
בהתאם להיקפי התחלואה והצרכים הקיימים כיום הועדה ממליצה
להגדיל את מספר
המומחים ב
נוירו
לוגי
ה
מבוגרים בישראל כדי להגיע לשיעור של לפחות
7
נוירולוגים בגיל העבודה ל100,000
,נפש ע"י הגדלת מספר תקני המתמחים.
על בסיס
גודל
האוכלוסיי
ה
הנוכחית נדרשת
תוספת של כ-
300
נוירולוגים
מומחים.
מספר נוירולוגים תחומיים-
הועדה מצאה כי יש חסר חמור במיוחד בנוירולוגים תחומיים בכלל
תחומי הנוירולוגיה וכי קיים פער עצום בין מרכזי העל במרכז לבין שאר בתי החולים וקושי
למוסדות אילו להתחרות עם מרכזי-
העל. בכדי לאפשר מענה מספק ומקצועי ראוי בנוירולוגיה
תחומית בבתי החולים, יש צורך ב-
2
נ וירולוגים תחומיים לפחות בכל תחום, ובתחום הרחב של
שבץ מוח בבתי החולים בהם יש יחידות שבץ מוח ייעודית–
3
.נוירולוגים תחומיים הועדה
ממליצה להגדיל את מספר הנוירולוגים התחומיים כדי לאפשר זמינות שירותים בכל אזורי
הארץ ע"י הכשרות במסגרת השתלמויות עמיתים לאחר סיום
.ההתמחות יש לבנות תכנית
רב שנתית למלגות הכשרה (מדובר בהכשרה של שנה בלבד במשרה מלאה או חצי משרה
.לשנתיים), שיאפשרו לבצע השתלמויות שלא על חשבון התקנים הקיימים
צרכי כ
ו
ח האדם ותשתיות בבתי החולים-
בקביעת מספר הרופאים אשר נדרשים בפועל כדי
לאפשר עבודה בכלל המער ך הנוירולוגי בכל בית חולים נלקחו בחשבון כלל המטלות ומשימות
27
,הצוות הרפואי כולל מחלקת האשפוז הנוירולוגי, יחידות השבץ והטיפול המוגבר, אשפוז יום
מרפאות/יחידות תחומיות, וידאוEEG
, בדיקות עזר, רפואה נוירולוגית דחופה, ייעוציים
נוירולוגים לכלל מחלקות בית החולים, ו כן מספר ימי הנוכחות בפועל של כל מתמחה במחלקה
.כחלק מתוכנית ההתמחות הסטנדרטית
תקני מתמחים בנוירולוגיה
–
מתמחים במחלקות הנוירולוגיות נדרשים בנוסף לעבודה
במחלקות האשפוז גם לפעילות אינטנסיבית במלר"ד, ב
י
יעוצים
.ביחידות השונות ובמרפאות
לצורך תפעול המחלקות הנוירולוגיות, יחידות שבץ המוח והטיפול המוגבר ושאר פעילויות
המערכים הנוירולוגים ולשם כיסוי שני קווי תורנים (תורן ייעודי למחלקה ויחידת שבץ המוח
)ותורן ייעודי למלר"ד ולייעוצים הדחופים
הוועדה ממליצה על היקף מינימאלי
של14
-
13
מתמחים נוירולוגים עבור מערך נוירולוגי הכולל שני טורי תורנים . לשם מעבר לתורנויות
.מקוצרות יתכן ויהיה צורך בתוספת תקנים לכל טור תורנים כפי שיקבע ע"י ועדת היישום
כ פועל יוצא של תוספת תקני מתמחים בנוירולוגיה, תתקבל גם עליה רצויה במספר הנוירולוגים
ביש.ראל
מנהלי יחידות מקצועיות, שירות ומכונים -
בכדי
למשוך מומחים ו להבטיח זמינות שירותי
נוירולוגיה תחומית
ב דגש לפריפריה הוועדה ממליצה שבכל
מערך נוירולוגי יקבעו
4
תקנים
של מנהלי שירות או יחידה או מכון תחומיים מעבר ל תקן מנהל יחידת שבץ
המוח וכי
תקנים אלו יהיו תקנים תוספתיים, בכדי שעיקר עיסוקם יהיה בפיתוח ומתן שירותים באותו
.תחום
הועדה רואה בנושא זה חשיבות עליונה בהנגשה של הנוירולוגיה התחומית בפיזור ארצי
ובפרט בפריפריה.
טור כוננויות נוסף בנוירולוגיה/שבץ מוח-
הוועדה ממליצה על טור כוננויות נוסף במערך
נוירולוגי
ב
בתי חולים בהם
יש מרכז על לטיפול בשבץ מוח או לפחות50,000
ביקורים
)במלר"ד הכללי (ללא יולדות וילדים . כונן נוירולוגי וכונן שבץ מוח. הדבר מתחייב מהאופי
האקוטי והדינמי של תמהיל החולים במחלקה הנוירולוגית וממאפייני הרפואה הנוירולוגית
.הדחופה והמורכבת בשבץ מוח חד
טור תורנים נוסף בנוירולוגיה/שבץ מוח-
הוועדה ממליצה על תורן נוירולוגי נוסף על תורן
המחלקה ויחידת שבץ המוח שיהיה ייעודי עבור המלר"ד וייעוצים דחופים.
מומלץ תקן מלא
נוסף עבור בתי חולים עם לפחות50,000
.)ביקורים במלר"ד הכללי (ללא יולדות וילדים וחצי
.תקן במוסדות עם היקף ביקורים קטן יותר הדבר מתחייב מהאופי האקוטי והדינמי של תמהיל
החולים במחלקה הנוירולוגית וביחידות שבץ מוח ייעודיות והרפואה הנוירולוגית הדחופה
.והמורכבת בשבץ מוח חד ובשאר המצבים הנוירולוגים האקוטיים במלר"ד
28
נוירולוג לרפואה דחופה-
לנוכ ח ההיקף הגדול והמורכבות הגוברת של רפואה דחופה
בנוירולוגיה הועדה ממליצה כי בכל מרכז רפואי יוקצה נוירולוג למערך הנוירולוגי לשם
פעילות הרפואה הדחופה במלר"ד, בהיקף של משרה בכל מוסד עם לפחות50,000
)ביקורים במלר"ד כללי (ללא יולדות וילדים. לצורך עידוד רופאים לעס ,וק בנוירולוגיה דחופה
גמול השכר לתפקיד זה יושווה לרופא מומחה העובד במשרה מלאה במלר"ד ויקודם מסלול
.הכשרה לתחום הנוירולוגיה הדחופה
תמריצים לעידוד הצטרפות ושימור עובדים במקצוע הנוירולוגיה- הוועדה מזהה
כי למרות
האטרקטיביות של רפואת המוח ומערכת העצבים כמקצוע בתנופה, קיימים חסמים הגורמים
לסטודנטים ורופאים צעירים איכותיים לבחור מקצועות חלופיים, ולמעשה מדובר במקצוע
בחסר גדול. ממיפוי בבתי החולים השונים עולה תמונה כי רופאים אשר שוקלים ומעוניינים
בהתמחות בנויר ולוגיה נמנעים מכך בשל פערים בהשתכרות לעומת מקצועות מקבילים אשר
משיקים לנוירולוגיה כגון רפואה פנימית, בעוד תמהיל החולים האקוטיים ואופי התורנויות
במקצוע הנוירולוגיה הפכו למורכבים ועמוסים בצורה קיצונית. מסקר בקרב מתמחים
בנוירולוגיה בישראל עולה עניין מקצועי רב לצד דיווח על רמות עומס, סטרס גבוהות
,שחיקה
גבוהה , וגמול שכר נמוך יחסית, עד כדי כך שקרוב למחצית לא היו ממליצים בשל כך לרופא
.בתחילת דרכו לבחור בנוירולוגיה כמקצוע להתמחות ולקריירה בחיים מדוח מנהל תכנון
אסטרטגי וכלכלי ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומנתוני רשות המסים עולה, כי מדובר
במקצוע בו ההכנסה ממקורות נוספים מעבר לעבודה הציבורית הינה מוגבלת, מה שמציב את
הנוירולוגים בתחתית פוטנציאל ההשתכרות ביחס למומחים בתחומים אחרים מבחינת
פוטנציאל ההשתכרות
.המלא מקצוע הנוירולוגיה מתאפיין כיום בפרמטרים של תחלואה גוברת
א ל מול מחסור גדול בנוירולוגים, עומסי עבודה ושחיקה גבוהים וקושי לגייס כוח אדם איכותי
,במקצוע שהינו בחסר שרק ילך ויגבר. נוכח כל האמור לעיל הוועדה ממליצה לקבוע את
מקצוע הנוירולוגיה כ- "מקצוע מיוחד" וכ-
""מקצוע במצוקה
(ליישום
בטווח הקצר).
/ נוירולוגיה וסקולרית
שבץ מוחי -
רפואת שבץ מוח כוללת רפואה דחופה אינטנסיבית וטיפול
במסגרת יחידות שבץ מוח בהן מאושפזים חולים מורכבים ולעיתים מונשמים, להם בעיות
רפואיות סיסטמיות דחופות סביב אירוע שבץ המוח. מדובר במקצוע אקוטי לכל הדעות
ואינטנסיבי במיוחד, עם זמינות של רופאי שבץ מוח
24/7
בין אם בכוננות ייעודית ובין אם
מתוקף תפקידם כסמכות המקצועית בנושא זה במוסד בו הם עובדים. דחיפות הטיפול בשבץ
מוחי וסיבוכיו באשפוז, יחד עם אקלים העבודה האינטנסיבי, הפכו את מקצוע הנוירולוגיה
הוסקולרית לקשה ועמוס במיוחד ועל כן נמצא כפחות אטרקטיבי בעיני מומחים צעירים. רפואת
שבץ המוח מצויה כיום בישראל במצוקה משמעותית אף יותר מכלל הנוירולוגיה, כאשר פחות
מ-
30
נוירולוגים הינם בוגרי השתלמות עמיתים בשבץ מוח ו/או עוסקים באופן שוטף בשבץ
29
מוח. עומס תחלואת שבץ המוח בישראל נמצא כאמור בעליה מתמדת, וזאת אל מול מחסור
גד ,ול ברופאים מומחים לשבץ מוח ויחידות אשפוז מתאימות. לאור זאת הועדה ממליצה
לקבוע את נוירולוגית-שבץ המוח
ואת
טיפול נמרץ נוירולוגי
כ""מקצוע במצוקה אקוטית
(ליישום
בטווח הקצר)
, וזאת בדומה למתווה של קרדיולוגים שמכלול עבודתם הינה בטיפול
.נמרץ לב
III. צורכי ההכשר ה
( השתלמויות עמיתיםfellowship) בתחומי הנוירולוגיה-
הועדה ממליצה לקבוע תכניות
השתלמות עמיתים בכלל תחומי הנוירולוגיה העיקריים (כיום מוסדרים5: אפילפסיה, נוירו-
אימונולוגיה, שבץ מוח, נוירולוגיה קוגניטיבית והפרעות תנועה). תחומי השתלמויות עמיתים
אילו הינם
מ .עמודי התווך של הנוירולוגיה התחומית
בכדי לאפשר זמינות של נוירולוגיה בתחומי המקצוע השונים גם בפריפריה הועדה ממליצה
שמומחים אלו יוכלו לעבוד לכל הפחות במחצית מהיקף משרתם במקצוע ההשתלמות שרכשו.
מלגות להשתלמויות עמיתים-
הוועדה ממליצה למשרד הבריאות
להקים קרן מל גות
( להשתלמויות עמיתיםfellowship) לכלל תחומי הנוירולוגיה העיקריים
(שבץ מוח, הפרעות
תנועה, אפילפסיה, נוירו-אימונולוגיה, נוירו-
אונקולוגיה, נוירולוגיה קוגניטיבית, כאבי ראש
ופנים, מחלות עצב-
שריר) לשם השתלמויות עמיתים לרופאים מבתי החולים הקטנים
והבינוניים (ליי שום
בטווח הקצר)
. ההשתלמות תתבצע בשאיפה במשך שנתיים בהיקף של
חצי-
משרה, כאשר חצי המשרה הנוספת תהיה במחלקת האם. המודל הוא הרחבה של מודל
.המלגות שהוכיח עצמו בתחום הנוירולוגיה הוסקולרית/שבץ מוח הועדה ממליצה שבכל שנה
יוקצו לכל הפחות15
מלגות, עם קדימויות על פי הצרכים התחומיים של האזור הגאוגרפי
.הקולט
תקני התמחות משולבים בתי החולים-קהילה-
הועדה ממליצה לקדם מודלים של תקני
התמחות נוספים המשלבים בתי-חולים וקהילה. הועדה סבורה שהדבר יאפשר את חיזוק תחום
הנוירולוגיה בקהילה מבחינה מקצועית ואקדמית ויאפשר תקנים נוספים להתמחות לנוירולוגים
.צעירים
חינוך רופאים ראשוניים בקהילה-
הוועדה ממליצה להגביר את החינוך הרפואי של רופאי
.משפחה ורופאים ראשוניים בקהילה באשר להתמודדות עם תחלואה נוירולוגית
סטודנטים לרפואה- לנו כח היקפי התחלואה ברפואת המוח וההתפתחויות הטיפוליות הוועדה
ממליצה לפקולטות לרפואה בישראל ולפורום הדיקנים להעמיק ולהסדיר את אופן לימודי
.הרפואה הנוירולוגית בפקולטות לרפואה וכן לכלול את מקצוע הנוירולוגיה בבחינה ארצית
30
IV. קהילה
חיזוק המענה הנוירולוגי בקהילה-
הועדה מכירה בכך שככל ששירותי הנוירולוגיה בקהילה
יהיו איכותיים יותר וזמינים יותר, כך ניתן יהיה למנוע אשפוזים ולצמצם את התחלואה והנכות
הנוירולוגית לטווח הארוך. ההשקעה העיקרית בהקשר של מניעת אשפוזים מיותרים היא
במיסוד מעטפת לטיפול בחולה הנוירולוגי הכרוני ובעי קר בזה הסובל מתסמינים פעילים
.וליקויים תפקודיים הנדרש לטיפול תרופתי ומעקב קבועים
הועדה מעלה את הצורך לחזק את תפקידו ומעמדו האקדמי של הנוירולוג בקהילה. הנוירולוג
בקהילה עובד כעת כ"זאב בודד", לא כחלק ממערכת רב-
מקצועית מסביב לחולה, ללא קשר
למקצועות הבריאות הר לוונטיים וללא קשר פורמלי למחלקה נוירולוגית אקדמית וליועצים בעלי
.מומחיות בתחומי הנוירולוגיה השונים
עבודה בצוותים רב-תחומיים- הועדה ממליצה
שמעטפת הטיפול בחולה הנוירולוגי עם
ליקוי תפקודי כרוני תהיה ע"י צוות רב-
תחומי הכולל נוירולוגים תחומיים, סיעוד נוירולוגי
ומקצועות הבריאות . הועדה ממליצה למסד מנגנונים מובנים לתקשורת בין חברי הצוות וליצר
.מערכת תגמול שתומכת ומעודדת עבודת צוות
מרפאות תחומיות בנוירולוגיה בקהילה-
,בעוד ששירותי נוירולוגיה כללית ניתנים בקהילה
הרי שמרפאות תחומיות הינן בחסר גדול וקיימות באופן כמעט בלעדי בבתי החולים ולא
במסגרת קופות החולים. הועדה ממליצה על
זמינות
נוירולוגים תחומיים בנוירולוגיה בקהילה
בנוסף לנוירולוגים כלליים כחלק מהשירותים המוצעים למטו.פלים בקופות החולים
מנגנוני תגמול בהתאם למשכי המפגש הארוכים-
הוועדה מזהה חסם לביצוע הערכות
מיוחדות נחוצות בחולים נוירולוגים שביצוען דורש זמן וממליצה לקבוע מנגנוני תגמול
דיפרנציאלים בהתאם למשך המפגש הארוך (אבחון נוירולוגי ראשוני, אבחון
במרפאה
תחומי
ת , סקירה
קוגניטיבית27
)', אבחון הפרעת קשב וכד
(ליישום
בטווח הקצר.)
רופא נוירולוג ראשי בקופות-
הוועדה ממליצה לקופות החולים למנות רופא נוירולוג ראשי
.אשר ירכז ויקדם את תחום הנוירולוגיה מטעם הקופה
שיתופי פעולה בין בתי חולים לקהילה-
הוועדה סבורה שחשוב לא ליצור שתי קבוצות נפרדות
של רופאי קהילה ורופאי בית חולים. נוירולוג שעובד רק בקהילה שנים ממושכות כנוירולוג כללי
27
הערכת בריאות קוגניטיבית
והתייחסות למצב של ירידה קוגניטיבית קלה. נייר עמדה, האיגוד הנוירולוגי
בישראל,
איגוד הפסיכיאטריה בישראל ,האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית , ההסתדרות הרפואית בישראל2021
.
31
חשוף פחות לעדכונים ושינויים תדירים במקצוע בהשוואה לנוירולוג העובד בבית החולים. חשוב
ליצור תקנים משותפים בין הקהילה לבית הח ולים על מנת להגדיל את האפשרות לקלוט
רופאים בכירים בבתי החולים ובמקביל לעודד את הסינוף האקדמי של רופאי הקהילה לבתי
.החולים
מדידת זמני המתנה
אחד הסמנים החשובים לחסר שירותים הוא אורכי תורים. כיום לא
נעשית, ,ברמה הארצית או הקופתית , מדידה סדורה של זמינות תורים
לנוירולוגיה כללית או
תחומית. מומלץ לייצר מדידה כזו על מנת לשקף פערים ולאפשר תכנון טוב יותר של השירותים
והקצאת המשאבים.
טיפולים רב מקצועיים לחולים עם תחלואה נוירולוגית כרונית-
ככל שמטופל עם מחלה
נוירולוגית כרונית מתפקד טוב יותר, איכות חייו טובה יותר והוא פ וקד פחות את שירותי מערכת
.הבריאות ונצרך פחות לתמיכה של גורמי הרווחה :הועדה ממליצה על כן כי
חולה נוירולוגי כרוני עם ליקוי תפקודי יהיה זכאי לטיפול של מקצועות הבריאות על פי
שיקול דעת מקצועי ורפואי .
יש לתת לחולים עם ליקוי תפקודי כרוני על רקע תחלואה ,נוירולוגית לסוגיה כגון הפרעות תנועה
מחלות כלי דם מוחיות, מחלות עצב שריר, מחלות נוירו-
,אימונולוגיות, מחלות מח ניווניות ועוד
טיפולים במקצועות הבריאות לצורך שיפור, שיקום ושימור התפקוד. הצורך בטיפול צריך
להיקבע על בסיס כל מרכיבי התפקוד: מוטורי, קוגניטיבי, נפש י, תקשורתי, בליעה וכל
( התחומים: בסיסי, מכשירניIADL
), עבודה , פנאי, חברתי. יש מקום לשלב באפשרויות
.טיפולים קבוצתיים בפריסה רחבה. טיפולים אלו יינתנו כתוספת לטיפולים פרטניים
לנוכח כך שססיה טיפולית בחלק
מ מקצועות הבריאות בחולה הנוירולוגי היא מורכבת וארוכה
יות ר
הועדה ממליצה על קביע
ה בכל מקצוע של תערי
פי
טיפול דיפרנציאלי–
מותאמים
לצורך הטיפולי
של
חולה עם תחלוא
ה
.נוירולוגית וליקוי תפקודי
V. סיעוד ומקצועות הבריאות
סיעוד
הוועדה ממליצה על הנושאים הבאים:
השוואת התקינה לאחיות במחלקה נוירולוגית במפתח של0.85
למיטה בדומה לתקינה
באשפוז פנימי והסדרת תקינה מוגברת במפתח של1.73
למיטה עבור לפחות3
מיטות
טיפול מוגבר למחלקה
ו תקינה במפתח של1.4
למיטה ביחידת שבץ המוח. (ליישום
בטווח הקצר.)
32
.מתן סל משמרות מיוחדות, כדוגמת פנימית, למחלקות נוירולוגיות
,מתן סל כוננויות.כדוגמת פנימית, למחלקות נוירולוגיות
הגדרה ברישיון של חדר מונשמים, היכן שנדרש, כיחידה לטיפול מוגבר עם תקנון כוח
.אדם מותאם לפי מפתח מקובל למיטה בהלימה למספר ממוצע של מונשמים
הגדרה ברישיון של יחידת ניטור וידאוEEG
, היכן שנדרש, עם תקנון כוח אדם מותאם
לפי מפתח מקובל של מיטות ניטור על-
פי נוהל שמירת בטיחות החולים המאושפזים
לניטור וידאוEEG
.
28
כל האחיות שיעבדו ביחידת שבץ מוח, ביחידת טיפול מוגבר, ביחידת ניטור
וידאו EEG
ובחדר צינתורי מוח (אנגיוגרפיה) תהיינה בוגרות קורס על בסיסי בטיפול
נמרץ משולב, טיפול נמרץ מוגבר, א.ו שבץ מוח
הוספת מתאם שבץ מוח אחד לפחות במשרה מלאה בכל בית חולים
קביעת צוות סיעוד נוירולוגי ייעודי בכול מרכז אמבולטורי לרפואה נוירולוגית ואשפוז
יום, בהתאם להיקפי הפעילות, וכחלק מעבודה רב-
צוותית בחולים עם תחלואה כרונית
.ופרוגרסיבית
לבחון מומחיות קלינית
ארצית בנוירולוגיה כחלק מצורכי עבודה רב-
צוותית בחולה
.הנוירולוגי
מקצועות הבריאות
למקצועות הבריאות חשיבות רבה ביותר בטיפול בחולה הנוירולוגי לכל אורך הרצף הטיפולי
החל מהשלב האשפוזי החד. הועדה ממליצה כי כל מחלקה נוירולוגית ויחידת שבץ המוח
בתוכה תכלול את אנשי
הצוות הנוספים בתקינה המפורטת להלן:
28
נייר עמדה-
נוהל שמירת בטיחות החולים המאושפזים לניטור וידאוEEG
.
האיגוד הנוירולוגי בישראל, האיגוד
הישראלי לנוירולוגיה ילדים ,ההסתדרות הרפואית בישרא
ל המכון לאיכות ברפואה ,
2018
.
33
טבלה8
: תקינה מומלצת של מקצועות בריאות במחלקות נוירולוגיות ויחידות שבץ
מחלקה נוירולוגית(
מותאם ל20
מיטות)
יחידת שבץ מוח
(
מותאם ל4
מיטות)
סיעוד
0.85
למיטה +
תקינה מוגברת1.73
למיטות טיפול מוגבר (לפחות3
מיטות
)למחלקה
1.4
למיטה
פיזיותרפיה
1.5
משרות
נדרש מענה לכונן/
תורן פיזיותרפיה
למקרים נשימתיים במיוחד במצבים של
מטופלים מונשמים ואקסטובציות
0.5
משרה
ריפויי בעיסוק משרה מלאה
0.5
משרה
עו"ס משרה מלאה לנוירולוגיה כולל יחידת שבץ מוח
קלינאות
תקשורת
0.75
משרה מלאה לנוירולוגיה כולל יחידת שבץ מוח
פסיכולוגיה
0.5
משרה מלאה לנוירולוגיה כולל יחידת שבץ מוח
תזונה
0.5
משרה לנוירולוגיה כולל יחידת שבץ מוח
מומלץ שתהיה תזונאית רכזת נושא החולה הנוירולוגי בבית החולים
(תתכלל טיפול בכלל המסגרות)
מזכירה משרה מלאה
מתכונת העבודה צריכה להיות של צוות רב מקצועי. מומלץ שכל המקצועות ישתתפו באופן
קבוע בישיבות צוות ויהיו מעורבים בהחלטות בנושאים של בחירת יעד השחרור, תכנון
.השחרור ושמירה על רצף הטיפול
להשגת תוצאים מיטביים חשוב שהטיפול לשיקום התפקוד יינתן לאורך האשפוז מוקדם
.ככל האפשר מבחינה רפואית
34
הועדה ממליצה על התאמת התנאים הסביבתיים במחלקות ובכלל זה הקצאות של חדרי
.טיפול וציוד למקצועות הבריאות
יש ליצור שדות מקודדים לתיעוד מצב תפקודי וקוגניטיבי בכלי
מדידה מקובלים ברשומה
.הרפואית
תהליכי האבחון של המקצועות וההמלצות להמשך טיפ ול צריכים להיות מוטמעים במכתב
.השחרור בשדות ייעודיים שיאפשרו בקרה ומעקב
.מומלץ לייצר מדדי איכות הנוגעים לטיפול הרב מקצועי בחולים
הועדה ממליצה לכל אחד ממקצועות הבריאות להגדיר סטנדרט לטיפול בחולה שבץ
.המוח/הנוירולוגי האקוטי וסטנדרט לטיפול בחולה האמבולטורי
הועדה ממליצה למקצועות הבריאות לקבוע הכשרות פיתוח מקצועי נדרשות ייעודיות לטיפול
.בחולה הנוירולוגי
מזכירת מחלקה
–
לנוכח המורכבות והצורך בתיאום, זירוז תהליכים ומתן שירות יש להקצות
.לכל מחלקה מזכירה בעלת הכשרה של מזכירה רפואית על בסיס יומי בהיקף משרה מלאה
VI
.
צרכי מידע ומחקר
הוועדה ממליצה על איסוף תמונת מצב של התחלואות הנוירולוגיות העיקריות בישראל כולל
דמנציה, שבץ מוח, אפילפסיה, פרקינסון, טרשת נפוצה וכאבי ראש, מחלות הנוירון המוטורי
.באמצעות רישומים או סקרים לאומיים בשיתוף קופות החולים יש צורך ביצירת תשתית
מדי דה להערכת תוצאים תפקודיים על מנת לאפשר הערכה ושיפור של איכות הטיפול הכוללני
.הרב מקצועי
לצורך כך,
הוועדה ממליצה כי המרכז הלאומי לבקרת מחלות בשיתוף האיגוד הנוירולוגי יהיה
הגורם המתכלל בכדי לספק למקבלי ההחלטות תמונת מצב לאומית על תחלואת המוח
.בישראל
הוועדה ממליצה לחזק את המחקר הבסיסי, היישומי והקליני ברפואת המוח על תחומיה
השונים ולחזק ולעודד מודלים של נוירולוגים-
.חוקרים
הוועדה ממליצה לעודד פיתוח ושימוש באמצעים טכנולוגים ודיגיטליים המותאמים לחולים
.בתחלואה נוירולוגית לשם רפואה וניטור פיזי וקוגניטיבי מרחוק
הו ועדה ממליצה למדענים הראשיים ולכל הגורמים המעניקים מענקי מחקר להגביר הקצאה
.למענקים בתחומי רפואת המוח
35
VII. יישום התכנית
הוועדה ממליצה
על קביעת צוות יישום במשרד הבריאות למימוש המלצות הוועדה
והתוכנית הלאומית
.)(ליישום מידי
הוועדה ממליצה על הקמת מועצה לאומי ת לנוירולוגיה לשם המשך מתן ייעוץ איכותי
להנהלת משרד הבריאות בתחומי הנוירולוגיה
.)(ליישום מידי