הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הוועדה לביטחון לאומי דנה בסוגיית גידור היקפי לחוות בודדים הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (ג') בסוגיית גידור ההיקפי לחוות בודדים שנסובה סביב דרישת המנהל להסיר גידור החורג מעל השטח שנקבע בהסדרה מול החוות. ואילו בעלי החוות טוענים מנגד כי מדובר בגדר הכרחית לביטחון החווה ומבקשים להותירה על כנה. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי חוות הבודדים היא צורת התיישבות שהמדינה החליטה לקדם כדי לשמור על אדמות המדינה מפני פולשים יחד עם היבטים תיירותיים, חקלאיים ועוד. בעבר הלא רחוק נהגו בשטחים חיוניים שונים לגדר ולמכשל כדי למנוע כניסה. מטרת הדיון להחזיר את האפשרות של החוות והמדינה לשמור על אדמותיהם ולשמוע מה הצרכים הנדרשים. ח"כ יצחק קרויזר יוזם הדיון, אמר כי חוות הבודדים הם השכפ"ץ של כל המרחב הכפרי הפתוח. "עלינו לעשות כל מה ניתן לשמור על ביטחונם ונושא הגידור הוא קריטי. חוות בודדים סובלות מטרור חקלאי, איומים ופרוטקשיין ואירועים אלימים". יעקב מוסקוביץ, מועצה איזורית רמת הנגב: "בימים אלה אנחנו מגיעים להסדרים מבחינה סטטוטורית תכנונית ובחתימה על החוזים מבקשים מהחוות לפרק את הגדרות שהן מעבר ל- 100 דונם . את הגדרות הללו לא הניחו החוואים. אנחנו שמנו אותם מטעמי ביטחון בשיתוף משרד הביטחון. אנו מבקשים שהגדרות הללו יישארו על מנת לשמור על ביטחונם של המתיישבים שלנו. אין כוונה להשתלט על השטח צריך רצון טוב". יואל ריבלין, מהחטיבה להתיישבות הסביר, כי המטרה בחוות היא לתפוס ולייצר רצף בין אזורי ושמירת קרקע בין החבלים ואגני התיישבות. יש חוק הנגב המאפשר קידום תכנון של החוות הללו בתיאום רמ"י והחטיבה להתיישבות. בגליל אין חוק אבל יש מעל 150 נקודות שנשלחו על בסיס השכרה והקצאות למרעה והן לא מוסדרות סטטוטורית. הגידור הוא אמצעי חשוב לשמירה על סדר אזורי המרעה והגידול החקלאי באזורים הללו. אין ספק שאם זה ייכלל בחוק הגליל זה יסייע להסדרת הנושא". תחיה קלינגר, חוות מעיין הנעורים ברמת הנגב, סיפרה על אורח חייה בצל האיומים על החווה:" אני ישנה ישובה בלילה על כורסא עם נעליים גבוהות. חמושה באקדח ולצידי אלה ושני כלבים. זה לא נורמלי . זו תוצאה של התנכלות של עבריינים חמושים שרוצים לגנוב את כלי הרכב את הטרקטור ואת המים והצנרת לטובת גידולי הקנביס ואת הסוסים לטובת המרוצים שלהם. השוטר נמצא 45 דקות ממני. ביום שתוסר הגדר הם יהיו שתי דקות מהבית שלנו. אנחנו מבקשים לסייע שלא יפרקו את הגדר". איציק צור, תושב כפר רתמים, ציין, כי יש מסמך של מג"ב שיש צורך במרחב האבטחה של מאות מטרים בודדים שלא נותנים זיקה לקרקע אלא רק לשמירה על בטחון המתיישבים. ללא מרחב האבטחה הזה לא ניתן להגן על החוואים והאורחים שלהם". ליאור הבר, מחוות עמוד בגליל, סיפר אף הוא כי בשנים האחרונות הוא סובל מפשיעה חקלאית קשה מאד. אני כל הזמן מתגונן אין שום כלי כדי להתמודד מבחינה חוקית ומשפטית עם הנושא הזה. לגורמי האכיפה אין כלים להעניש עבירות פלישה שגורמות נזק. יש תמיכה לגידור ממשרד החקלאות ובגלל בעיה בירוקרטית בין המשרדים אנחנו לא מקבלים תקציבים". נתנאל כהן, מועצה אזורית רמת נגב, הסביר כי במסגרת ההסדרה יש דרישה להוריד גדרות. "יש מכתב ממפקד מחוז שבלי הגדרות אי אפשר לקיים את החוות האלה. אנחנו מבקשים להפריד בין הנושא הקנייני של 100 דונם לבין הגדר שיש לה תועלות משלה, בלעדיה היא לא תהיה שם". סנ"צ חן ירחמיאל, ראש ענף יישובים של מג"ב, ציין כי לא מדובר ביישובים מסווגים הזכאים לאמצעי ביטחון. יש לנו שוטרים שפרושים בכל השטח ונותנים מענה". חברו לארגון *רפ"ק יקיר מעודי*, אמר כי יש לסווג את חוות הבודדים כיישוב בטחוני. כך חווה שתעמוד בקריטריונים תהיה זכאית לקבל את מרכיבי הביטחון הכוללים גדר, דרך, תאורה, מצלמות, סיורים ועוד יחד עם הקמת בסיסי מתנדבים. *רונית שרון, סגנית מנהל מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל*, הסבירה, כי תחילת דרכם של החוות בהסכמים ספציפיים מול מנהל מקרקעי ישראל. כאשר המתיישבים בנו בתי מגורים ויחידות אירוח לצורכי תיירות והתפרסו הרבה מעבר להסכם שאושר להם. הרשות לא מתנגדת לגידור מאה הדונם שבהסדרה. אלא לעצם הגידור של שטח שיכול להגיע ל 1000 דונם בו החוות נוהגות מנהג בעלים ומונעות כניסה ושימוש לחקלאים ושימושים אחרים. ניתן להביא את הנושא למועצת רמ"י לדיון. כל גדר יכולה להישקל על פי החיוניות שלה לביטחון החווה. "השטח הוא של מדינת ישראל וברצונה להכניס עוד חוואים וחקלאים אחרים לשטחים הללו". סוהיל זידאן, פקיד יערות ראשי, קק"ל הציע לפרק את הנושא לשניים: גידור החווה וגידור שטחי מרעה עם חוזים מול רמ"י. רענן אמויאל, ממשרד החקלאות, טען כייש עיסוק רב בנושא הגידור. נתקלנו בפטורים שהשתמשו בהם להשתלטות על קרקעות ואנו מנסים להתמודד עם הבעיה ויש שתי צדדים למטבע. אני תומך באבטחה ליישובים הבודדים וכחלק מהם יש לאפשר את זה. אין מרעה לעדרים ללא גידור". אברהם בנימין, תנועת רגבים:"מי ששומר על הקרקעות הללו אלה החוואים. על המדינה להכניס את היד לכיס ולשלם בהבנה בצורך הביטחוני". אורי ספיר, סמנכ"ל השומר החדש, ציין כי האפקט המצטבר של חוות בודדים הוא היכולת שלהם לשמור על הקרקעות לעיתים יותר מיישוב קטן ועל המדינה להשקיע ברכיבי הביטחון מתוך חשיבות הריבונות של המדינה שם". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי חלה עלינו החובה לאזן בין שני ערכים חוק וסדר לבין הצורך לשמור על אדמות הלאום. "נבחן יחד עם המשרד לביטחון לאומי ומשרד הביטחון כיצד פועלים לבצע גידור שיאפשר הגנה וגם גידור במקומות אחרים למניעת כניסה. נצטרך לבחון גם ענישה לעבריינים פולשים. במושב הבא ניכנס לעובי הקורה בסוגיות הללו". יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת