הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דוברת ועדת העבודה והרווחה שישי 29 מאי 2026 29 מאי 2026 מטפלים, עמותות ואנשים עם מוגבלות קוראים להעלות את שכר העובדים במסגרות הרווחה- "הגענו למצב של קריסה"; מנגד: טענות קשות על המתרחש במוסדות וקריאות להגביר את המענים למגורי אנשים עם מוגבלות בקהילה יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "לצמצם כמה שאפשר את מספר האנשים שצריכים להיות במוסדות; מגורי אנשים עם מוגבלות בקהילה יטיבו עם כל הצדדים" 13 ביוני 2023, כ"ד בסיון תשפ"ג, בשעה 13:00 ועדת העבודה והרווחה קיימה הבוקר דיון בנושא משבר כוח האדם של מפעילי מסגרות לאנשים עם מוגבלות. במהלך הדיון קראו מטפלים, נציגי עמותות ומטופלים להעלות את שכר המטפלים, שבסיסו עומד כיום על שכר מינימום פלוס 10%. מנגד, לא מעט ממשתתפי הדיון סברו כי העלאת שכר המטפלים, על אף היותה חשובה, לא תיתן מענה לצרכי המטופלים. חלק ממשתתפי הדיון חלקו סיפורים וקשיים שלהם או של קרוביהם ששהו במסגרות סגורות והדגישו את הצורך להעביר יותר אנשים עם מוגבלות למגורים בקהילה. סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית ארגון אק"ים, הציגה את נושא הדיון ואמרה: "הגענו למצב של קריסה, מסגרות נסגרות מוקדם, יש תחלופה גדולה ועזיבה המונית של עובדים. המצב מעולם לא היה כך כך קשה. תקציב המדינה עבר ולא נתן מענה למטפלים ולמדריכים, שלא נכללו בהסכם שנחתם עם הסייעות בחינוך המיוחד והעזיבה רק תיגבר. כבר היום יש מחסור של 33% בכוח האדם, על פי סקר של מנהל המוגבלויות במשרד הרווחה, ועם זה אי אפשר לתת אפילו שירות מספק. חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ייכנס לתוקף בינואר 2024, לא נצליח ליישם אותו ולהעביר אנשים לקהילה אם לא יהיו אנשים שיקבלו וילוו אותם". ד"ר עידית סרגוסטי, ארגון בזכות: צריך את האנשים המצוינים ביותר לתחום הזה ולשם כך צריך תנאי עסקה ראוים. אבל אנחנו לא יכולים לנתק את הדיון הזה מהתמונה הכוללת של מה שקורה בשירותים ובמסגרות שמשרד הרווחה מקיים. חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות קובע בצורה ברורה את זכותם של אנשים לחיות בקהילה, דו"ח ועדת דותן שהוגש לפני 3 חודשים לשר הרווחה מציג תמונה קשה לגבי מה שקורה וגם הצעות ברורות לפתרון. בדו"ח נכתב בין היתר כי במוסדות מתקיימות תופעות מזעזעות, בלתי נסבלות ובלתי מתקבלות על הדעת והלב. כמו כן נכתב כי שורש הבעיה הוא בעצם השימוש של משרד הרווחה בשיטה המוסדית לצורך מגורים של אנשים עם מוגבלות ושזה ישתנה רק עם גיבוש תכנית לסגירת מוסדות ולפיתוח שירותים בקהילה. לא מצלמות, פיקוח או פתרונות אחרים". ח"כ דבי ביטון: "המחדל הזה זועק לשמיים. אם יש צוות ואנשים שמגיע להם תגמול זה אותם מדריכים ומטפלים. ילדים מיוחדים צריכים רצף, כל שינוי גורם להם לטלטלה נפשית, לא יעלה על הדעת שהסקטור הזה יוזנח כשהתקדמו הסכמי שכר מבורכים לתפקידים דומים. הם חייבים לקבל את התגמול הראוי, זו עבודה שהיא קשה פיסית ורגשית". ח"כ עאידה תומא סולימאן: "כל אדם שעובד צריך לקבל תמורה מתאימה להשקעה שהוא נותן. בעניין המוסדות - המדינה החליטה להפריט את האחריות ומוסרת אותה לידיים של עסקים וסמי עמותות, למרות שהיא יודעת שאין לה את הכוח לפקח עליהם. שנים עבדתי כמנכ"לית ארגון שהקים מקלטים לנשים ואני יודעת על מה אני מדברת. במכרזים יש דרך לדווח על השימוש בכספים שניתנים, הבעיה העיקרית היא שאין הסכמי עבודה ברורים עם המדריכים או התייחסות מספקת לתנאי העבודים במכרזים". יולי כהן, עמותת שק"ל: "אני עובדת מעל עשור עם אוכלוסיות מיוחדות, התחלתי כמדריכה בהוסטלים. אנחנו נלחמים כבר שנים על תוספות שכר וברוב המקומות הוא עדיין שכר מינימום. אנחנו מתמודדים יום יום עם קשיים רבים מול המטופלים והמערכת, ונשארים כי הלב שלנו נמצא שם ואנחנו לא יכולים לדמיין את עצמנו עושים משהו אחר. אם נלך- מי יטפל באותם ילדים שהחברה מנסה להסתיר מעיני כולם? האם ראוי להפקיד את גורלם בידי אנשים שמשתכרים שכר מינימום?" אפרת עציון פאר, עמותת אלו"ט: "אני אמא לבן 33 על הרצף האוטיסטי, המתגורר בבית לחיים של 24 חברים בתל אביב, 8 דיירים בכל דירה. לאנשים על הרצף האוטיסטי הכי חשוב שמירה על עקביות ושגרה, בזמן האחרון זה לא יכול להתבצע כי אין לנו מדריכים. העבודה היא קשה והגמול שנותנים להם הוא פשוט מעליב. מישהו חייב להרים את הכפפה הזאת ומהר. אני כאמא לא אשתוק יותר. הילדים שלנו לא יכולים לדבר ולצעוק שהם רוצים לחיות בכבוד". מלכה וינברג, אוהל שרה בבני ברק: "כולנו מבינים את המשמעות של היעדר כוח אדם. אנחנו נדרשים לבצע עבודה מקצועית ואי אפשר לדרוש מאדם שמקבל שכר מינימום לעשות עבודה כל כך משמעותית. הלוואי שכולם יכלו להישאר בבית עם המשפחה, זה הכי מומלץ אבל לא כל משפחה מסוגלת לזה. כאחות לאישה עם מוגבלות שחיה 50 שנה באחת המסגרות אני יודעת שיש גם מסגרות מדהימות ואסור לשפוך את התינוק עם המים". אבי בן ז'נו, תנועת התעוררות: "אני מבקש שהכסף שמוקצה מטעם חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות יוקצה לטובת אנשים עם מוגבלות ברמה הפרטנית. אדם עם מוגבלות זכאי לבחור עבור עצמו את אופן שבו הוא ישתמש בכספים הללו, מי יטפל בו, באיזו מסגרת יגור אם בכלל ומה הדברים הטובים עבורו. נכים הם בני אדם לכל דבר ועניין, יש להם זכות מוסרית לקבוע את אורכות חייהם והמסגרת המתאימה להם, לנו, תוך מיצוי שוויון זכויות מקסימלי". תמי כהן, ההסתדרות הלאומית: "אני מדברת בשם איגוד מכרזי בעלי מוגבלות בהסתדרות הלאומית, אותם עובדים שנכנסים במסגרת אותם מכרזים ולא יכולים לשפר את תנאי השכר שמוגדרים במכרז. המכרזים נותנים יותר מענה למסגרת המפעיל, פחות התייחסות לשכר, למהות ודרישות התפקיד וזה מייצר את כל מה ששמענו כאן היום. העובדים האלהנ לא יכולים להתאגד ולא ניתן לתת מענה לתופסות או מנגנוני שכר, להשוואת תנאים, לנושא של ותק, קרן השתלמות, ועוד. ההסתדרות רוצה לקדם הסדרה באמצעות הסכם ענפי שיתן מענה היקפי לבעיות אלה". חנן פריצקי, משרד הרווחה: "אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר תעסוקה וכוח אדם שמאז הקורונה רק הולך ומחריף. נעשו מהלכים בשוק התעסוקה שהניעו את המטוטלת לכיוונים שונים, כמו הסכם עם הסייעות בחינוך המיוחד והסכמים אחרים. אנחנו לא יכולים להמשיך לתת יד להסכמים נקודתיים והולכים על פתרון רוחבי של כל ספקי השירותים למשרד הרווחה, שכר שיהיה זהה באומדנים לגבי כלל השירותים. כיום כל התעריפים מבוססים על שכר מינימום פלוס 10% ועל זה תנאים סוציאליים כמו ביגוד, הבראה, במעונות יש גם משמרות ולגבי זה אנחנו מנהלים כבר תקופה ארוכה משא ומתן מול משרד האוצר, בכוונה להעלות את התעריף הבסיסי. המהלך הוא מורכב ובעל עלות תקציבית ניכרת של מאות מיליוני ש"ח". שירה עמיאל רכזת רווחה באגף התקציבים, משרד האוצר: "אנחנו מכירים את הבעיה באופן רוחבי כחלק מהמצב בשוק של מחסור בעובדים באופן חוצה מגזרים. משרד הרווחה הציף את הבעיה אלינו וכפי שנאמר יש מו"מ. מטבע הדברים כשנושאים כאלה מוצפים אחרי אישור תקציב יש יותר בעיה לתת מענה והנושא נמצא בעבודה של משרדי הממשלה. יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר ביקש לוודא כי משרדי הממשלה נערכים לכניסתו לתוקף של חוק שירותצי רווחה לאנשים עם מוגבלות באמצעות תקציבים להרחבת מענים לאנשים עם מוגבלות בקהילה. שירה עמיאל רכזת רווחה באגף התקציבים, משרד האוצר השיבה: "החוק שעבר פה בוועדה כולל תוספת תקצוב של 2.15 מיליארד ש"ח לטובת יישומו. יש דיונים משמעותיים בניהול משרד הרווחה להתקנת התקנות הנדרשות ליישום מרכיבי החוק ואנחנו מלווים ושותפים לתהליך". לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "אנחנו מבקשים שיהיה מעבר הדרגתי אבל בלתי פוסק ופיתוח מענים, מבנים ואנשי צוות בקהילה ולצמצם כמה שאפשר את מספר האנשים שצריכים להיות במוסדות. נבקש לבחון ולהשוות את עלות תקצוב אדם המוסד מול עלות שיכון בקהילה או בבית, זה יתן לנו דרך לעודד את עניין המגורים בקהילה ולהראות שזה כדאי ויטיב עם כל הצדדים. כמו כן נבקש לדעת איך משרד הרווחה מפקח ומוודא שיש שקיפות ושהכסף שמועבר למפעילי המסגרות יגיע ליעדו, כולל עמידה בתנאי השכר של העובדים. האוצר והרווחה ימשיכו את המו"מ ותיקבע ישיבת מעקב בנושא". לצפייה בדיוני הוועדה