מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים-וחמש מושב ראשון ‏ י' בתמוז התשפ"ג 29 ביוני 2023 בנושא: קידום תוכנית לאומית לאנשים עם מוגבלויות בזמן מצבי חירום של חברי הכנסת: דבי ביטון, משה סולומון, שלום דנינו, אלון שוסטר, יונתן מישרקי ויצחק קרויזר ביום ל' בסיוון התשפ"ג, 19 ביוני 2023, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה את הצעותיהם של חברי הכנסת דבי ביטון, משה סולומון, שלום דנינו, אלון שוסטר, יונתן מישרקי ויצחק קרויזר בנושא קידום תוכנית לאומית לאנשים עם מוגבלויות בזמן מצבי חירום. ביום ח' בתמוז התשפ"ג, 27 ביוני 2023, התקיים בוועדה דיון בנושא בראשות יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת ישראל אייכלר. בדיון השתתפו נציגי משרד הביטחון, משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התקשורת, משרד החינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מרכז השלטון המקומי, אנשים עם מוגבלות, עמותות המייצגות אנשים עם מוגבלות ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לערוך דיון בשל הטענה כי יש מעט מאוד מרחבים מוגנים הנגישים לאנשים עם מוגבלות, ואף יש מרחבים מוגנים ציבוריים כמו מקלטים העמוסים בציוד ובאשפה, ובשל כך אינם מונגשים. כמו כן, היישומון של פיקוד העורף, שתפקידו להתריע בעת ירי טילים, אינו מונגש במלואו לאנשים עם מוגבלות בשמיעה או בראייה. המציעים עמדו על הצורך לקדם תוכנית לאומית למצבי חירום עבור אנשים עם מוגבלויות ולגבש פתרון עבור אנשים עם מוגבלות שאין להם גישה למרחב מוגן בבית, ואף אין ביכולתם להסתייע בבני משפחה או בסביבתם הקרובה. חברת הכנסת דבי ביטון, אחת מיוזמי הדיון, ציינה כי נדרשת בדיקת התנהלות במצבי חירום בכל הקשור להגנה על אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות. לדבריה, ממ"דים אינם מונגשים, ובעת התרעת "צבע אדום" אנשים המסתייעים בכיסא גלגלים נותרים חשופים לפגיעה. עוד היא הוסיפה כי הרטט הטלפוני שבו נעזרים חירשים בעת התרעה אינו פועל תמיד. היא הדגישה כי חובת המדינה היא לתת פתרון לאוכלוסייה זו. חבר הכנסת יצחק קרויזר, גם הוא מיוזמי הדיון, ציין כי יש כשל מערכתי של חיבור ממשקים בין משרד הביטחון ופיקוד העורף לרשויות המקומיות בכל הנוגע לנגישות המבנים הממוגנים. ד"ר קרולינה ברוכי, חוקרת מאוניברסיטת בן גוריון, הציגה בפני הוועדה ממצאי מחקר שערכה בתקופת מבצע "צוק איתן" בקרב אנשים עם מוגבלות המתגוררים בעוטף עזה. היא הסבירה שבמהלך היום אנשים חירשים יכולים לקבל התרעות דרך כמה אמצעי תקשורת וכך הסכנה פוחתת, אך בלילה מדובר במצב חירום ממשי; היא הוסיפה וציינה כי משפחות שלמות ישנות בממ"ד בשל כך. היא הציעה פתרון בדמות מערכת התרעה מונגשת של פיקוד העורף. לדבריה, יש יישומון של פיקוד העורף, אך לא כל האנשים יודעים איך להשתמש בו, ולשם כך נדרשת הנגשה תרבותית. היא הציעה לספק שעון רטט לאוכלוסייה זו וגם לקשישים, שהם בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה. היא הוסיפה כי יש מעט מתורגמנים לשפת סימנים הזמינים בשעת חירום, ואף התמלול מרחוק אינו נגיש לכל הזקוק לו. היא סיכמה וציינה כי יש טכנולוגיות בנושא זה, אך הן לא הותאמו לצורכי קהילה זו. דור בן עמי, סטודנטית לעבודה סוציאלית משדרות, סיפרה לוועדה שהיא עצמה מוגבלת המתניידת באמצעות כיסא גלגלים, ובעת התרעת "צבע אדום" לא הייתה יכולה להיכנס עם חבריה למיגונית בשדרות, משום שלא הייתה מונגשת. היא הוסיפה וסיפרה כי היא פעילה בארגון "לינק 20", ובין היתר פועלת להנגשת המיגוניות והמרחבים הציבוריים. לדבריה, הרבה אנשים עם מוגבלות אינם מודעים כלל לזכויותיהם, והרשות עצמה אף אינה מודעת אליהם כתושבים. היא ביקשה להפעיל ברשויות "קו חם" בשעת חירום, שאליו יוכלו לפנות אנשים עם מוגבלות על כל סוגיה; היא ביקשה ללמוד כיצד מתכוונות הרשויות ליישם את התקנות שהונחו על שולחן הוועדה. על שולחן הוועדה הונחו ביום הדיון שתי סדרות נוספות של תקנות שעת חירום לאנשים עם מוגבלות. התקנות שהונחו עוסקות בהקמת מאגר מידע של אנשים עם מוגבלות ברשויות המקומיות ובחובת גופים המספקים צרכים קיומיים בשעת חירום לפעול להנגשת הצרכים לאנשים עם מוגבלות וליידועם בנושא. יהודה מירון, פרויקטור של משרד הביטחון, ציין כי המיגוניות הן בסמכות פיקוד העורף. הוא דיווח לוועדה כי אכן שר הביטחון העביר לוועדה את הפרק הרביעי בסדרת התקנות, שהמטרה בו היא יצירת כלי עבודה יעיל – מאגר מידע של אנשים עם מוגבלות. הוא הסביר שחלק מהמאגר יהיה מצוי בידי הרשות המקומית, על מנת שתהיה מוכנה לשעת חירום. לרוב הרשויות יש רשימות, והתקנות מובאות לאחר למידה מהניסיון. עוד הוא דיווח לוועדה כי השר העביר גם את הפרק החמישי, העוסק בנגישות לצרכים קיומיים, ובחלק זה נידונים גם נושא הנגישות למים, למזון, צרכים נוספים, וגם נושא המיגון וההתרעה. דניאל רז, ממונה ארצי אשפוז כפוי בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ציין כי הסיוע המשפטי מייצג כ-5,000 תיקים בשנה של קשישים ושל אנשים עם קשיי כשירות משפטית. הוא הסביר לוועדה כי מתמודדי נפש אינם מודעים למצבי חירום, ואף אינם יודעים לתפקד במצב חירום. הוא ציין כי בעניין מאגר המידע עולות סוגיות של פרטיות וחיסיון; הוא הסכים כי יש צורך לכלול את מתמודדי הנפש במאגר, אך לדבריו, עלול לעלות קושי בקבלת הסכמתו של מתמודד נפש להיכלל במאגר כאשר הוא נמצא באשפוז. עוד הוא הוסיף כי ברשויות החלשות אין אפילו מודעות לאנשים מבוגרים החיים בגפם בתחומן. הוא ציין כי מיוצגים בעלי כשירות משפטית מוגבלת, אנשים שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים וחזרו לקהילה, פנו לעזרת הסיוע משפטי בעיתות חירום באין להם כתובת ברשות. ליהי ברנוי מפורום חירשים וכבדי שמיעה ציינה כי בישראל כ-800,000 חירשים. היא הדגישה את חשיבות התרגום לשפת הסימנים באמצעי התקשורת המעדכנים על מצבי חירום, לעצמאותם של אנשי הקהילה, וטענה כי התרגום הקיים כיום באמצעי התקשורת אינו מספק ואף אינו מסופק כשורה. אהרון עיני, מומחה מפורום חירשים וכבדי שמיעה, ציין כי עבור כ-1,000 אנשים עם לקות כפולה – ראייה ושמיעה, אין אף פתרון להתרעה במצבי חירום. הוא סיפר לוועדה כי פיתח יישומון שהוא ביקש להציג בפני פיקוד העורף, וביקש להוסיף ממשק אלחוטי המפעיל רטט חיצוני חזק באמצעות צמיד, אך לא קיבל מפיקוד העורף מענה לבקשתו. יעל שמחאי, נציגת רשות החירום הלאומית, ביקשה להבהיר כי נרשמה התקדמות עצומה מאז מבצע "צוק איתן"; היא דיווחה לוועדה כי נוסף לקו מידע 104 של פיקוד העורף, יש פורטל לאומי המחובר לקו 106 של הרשויות המקומיות ופועל 24 שעות ביממה בעת מצב חירום. עוד היא ציינה כי יש חמישה מרכזי חוסן המסייעים לראש הרשות בשעת חירום, ואף נותנים שירות גם לאנשים עם מוגבלות ולאנשים ללא עורף משפחתי באמצעות תומכים ומתנדבים להסברה. היא הוסיפה כי לפני כשנה וחצי קבעה רשות החירום הלאומית 15 יעדי חירום לאומיים, בהם הספקה הולמת של מזון ושל מים, הספקת מחסה הולם, מתן חופש פולחן ומתן שירות רפואי הולם. ליעדים אלו נקבעה רמת שירות, ועבור כולם יש נספח העוסק באנשים עם מוגבלות. עדי אבירם, מנהלת תחום נגישות במרכז השלטון המקומי, הסבירה כי כיום יש בעיה באשר לאדם שאינו מעוניין להירשם ברווחה, משום שלרשות אין מידע עליו, והיא אינה יכולה לתת את השירות בשעת חירום. היא ביקשה להבהיר כי המיגוניות שהוצבו ברשויות המקומיות מטעם משרד הביטחון, הוצבו בחלקן במקומות שאינם מותאמים, ואף פגעו בהנגשה שסיפקה הרשות המקומית. להלן סיכום הישיבה ומסקנות הוועדה: הוועדה קוראת למשרד הביטחון לפעול להנגשת המיגוניות לאנשים עם מוגבלות. הוועדה קוראת לפיקוד העורף לבחון פתרונות טכנולוגיים שהוצגו בפני הוועדה, ולדווח לוועדה בדבר התקדמות יישום פתרונות להנגשת התרעות "צבע אדום" לאנשים עם מוגבלות בשמיעה ובראייה. הוועדה סבורה כי קידום התקנות שהונחו על שולחן הוועדה ביום הישיבה יסייע במתן שירות לאנשים עם מוגבלות בעיתות של מצבי חירום. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ט"ז בתמוז התשפ"ג 5 ביולי 2023