חומר רקע

פורום קהלת (ע"ר ) עם ועולמו 8 ירושלים משרד 02 - 6312720 [email protected] www.kohelet.org.il 1 י"ד בתמוז התשפ"ג 3 ביולי 2023 ה ,צעת חוק להסדרת הצבת כוורות וייצור דבש התש פ"ג- 2023 הערות תמציתיות מטעם פורום קהלת עו"ד אריאל ארליך משק הדבש איננו מאוסדר כיום בחוק כי אם בתקנות וצווים ארכאיים שלטעמנו אינם מסמיכים את מועצת הדבש לפעול כפי שהיא פועלת (עתירה לבג"ץ בעניין זה הוגשה ביום23.5.2017 , צו על תנאי ניתן ביום 28.1.2020 ). לאור זאת הננו מברכים על המהלך שמקדם משרד החקלאות להסדיר את תחום הדבש בישראל .בחוק הצעת החוק שבתזכיר דומה להצעות החוק הממשלתיות שנדונו בכנסת ה- 20 .וקודמותיה בדומה להערותינו על ההצעות ההן, אנו סבורים כי ההנמקות שמוצגות בתזכיר החוק– חשיבותה ש ל ההאבקה הנעשית בידי דבורת הדבש– אינן מצדיקות את המשטר המגביל והפוגעני שהחוק מציע, על הפגיעות החמורות שיש בו על חופש העיסוק, זכויות קניין וחופש החוזים . זאת בייחוד משום שאין קשר בין חשיבותה של ההאבקה לבין סגירת הענף ומניעת עיסוק חופשי. לא מקרה הוא שקשר רצי ונאלי בין המטרה המוצהרת ל בין האמצעים לא מוצג בדברי ההסבר, ולא מקרה הוא ,שאין אף מדינה בעולם שבה נוהג משטר זיכיונות מן הסוג שנוהג בישראל, לרבות מדינות צפופות על אף שאין מחלוקת בדבר חשיבות ההאבקה. אין לקבוע בחוק את המשכה של הרגולציה הנוהגת בישראל בעשרות השני .ם האחרונות רק משום שזה המצב הנוהג כיום קודם הצגת הערותינו לסעיפי החוק נבקש להציג נקודות עקרוניות שאנו סבורים כי חייבות להנחות את אסדרת תחום הדבש. נעיר כי גם בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ביום 27.6.2018 הביעה היועצת המשפטית של הוועדה דאז, עו"ד אתי הנדלר, את דעתה כי החוק אינ נ ו עומד בדרישות חוקי היסוד האוסרים על פגיעה בעיסוק ובקניין ללא תכלית ראויה ובמידה הולמת. מנגנון האסדרה המוצע בחוק הוא מסוג הרגולציה הכבדה ביותר– משטר זיכיונות (היתרי הצבה) . ,כאמור לא מוכרת בעולם מדינה שמנהיגה משטר כזה במשק הדבש , גם לא ב קרב מדינות שצפופות .מישראל משטר כזה פוגע קשות בזכויות חוקתיות מוגנות ובייחוד ב זכות לקניין , חופש החוזים וחופש העיסוק ויוצר קשיים מנהליים וכשלים כלכליים. מ טרתו המוצהרת של התזכיר היא דאגה לקיומה של האבקה למשק החקלאי ולטבע בישראל .על חשיבות ההאבקה אין חולק. אולם כדי להצדיק את שיטת האסדרה החריגה והפגיעה החמורה ,בחופש הקניין העיסוק יש להציג ראיות משכנעות כי משטר הזיכיונות הכרחי להמשך קיום .האבקה. לא הוצגו ראיות כאלה פורום קהלת (ע"ר ) עם ועולמו 8 ירושלים משרד 02 - 6312720 [email protected] www.kohelet.org.il 2 החשש כי ביטול הא סדרה יגרום לחוסר בכוורות בהאבקה מנוגד להיגיון הכלכלי , כפי שה סבר נו )בחוות דעת כלכליות שפורסמו מטעם פורום קהלת בעבר (ונשמח לשוב להעבירן לפי בקשתכם . מספר הכוורות הדרוש להאבקה כיום קטן ככל הנראה מכלל הכוורות הקיימות, ו לכן גם ירידה .קטנה בכמות (שאינה צפויה) לא תביא לחוסר ,לכן המשטר הר וי צ הוא משטר שאינו שולל זכויות קניין, חופש עיסוק וחופש חוזים, אלא מתיר עיסוק בכפוף לחובות רישום לפי כללים שיגשימו את המטרות– כפי שנוהג ביתר מדינות.העולם משטר של היתרי רעייה יש לקיים אך ורק במקרקעין שהם משאבים ציבוריים באופן אמיתי, כלומר שטחי .מרעה, שמורות טבע, שטחי אש וכדומה, להבדיל ממקרקעין הנתונים לעיבוד חקלאי פרטי ב בד בד, יש להקים מנגנון חזק, יעיל ושקוף של סימון ורישום כוורות, ולהעניק לרשויות הווטרינריות כלים אפקטיביים ,לפיקוח ניטור וטיפול במחלות זיהומיות , כפי שאכן מוצע בחוק. לחלופין, ככל שיוחלט כי יש צורך במרחקים בין נקודות ההצבה של ,הכוורות יש לקבוע משטר של כללים מחייבים ולא משטר של זיכיונות. משטר כזה יכול לפעול באמצעות מנגנון רישום פתוח באתר ,אינטרנט, ולקבוע סנקציות על מי שחורג מן הכללים בהצבה.אך לא על ידי חלוקת זיכיונות מראש עוד יש להעיר כי חלוקת היתרי הצבה ,היא חלוקת משאבי ציבור ולכן חייבת להיעשות באופן מקצועי שקוף וענייני. לשם כך אין בשום אופן לקבוע מעורבות והשפעה של נציגי גופים פרטיים שהם בהגדרה .בעלי עניין זהו ניגוד אינטרסים מובהק וקביעתו בחוק אינה ראויה למדינה שמעוניינת בתקינות .שלטונית ,לבסוף אין מניעה להכיר בתאגיד ולתמוך בו לצרכי מחקר ופיתוח, אך אין לקשור זאת להיותו גוף ייצוגי. יש להבחין הבחנה ברורה בין התאגדות וולונטרית לצרכי ייצוג או לצרכי כוח קנייה של אמצעי ,ייצור לבין להענקת תמיכות לצרכי מחקר ופיתוח. הערבוב בין פוליטיקה, מחקר ושיקולי כוח קנייה– .מסוכן ומזיק לאור האמור, נציע לתקן את:הצעת החוק כדלהלן א. סעיף 2 – :'הגדרת 'מקרקעי ציבור "יש לשנות את ההגדרה המוצעת כך שתוחרג מכלל "מקרקעי ציבור כל קרקע הנתונה בחכירה או בהשכרה או בדרך אחרת.לעיבוד חקלאי פרטי בהתאם לכך יש למחוק .ולשנות סעיפים נוספים ב. סעיף6 – חברי ועדת ההיתרים : אין להעניק בשום אופן מעמד רשמי לארגון יציג או גוף פרטי אחר, גם לא של משקיף וגם לא במינוי המשקיף. תחת זאת יש לקבוע כי קודם ההחלטה על מתן ההיתרים תהיה הוועדה רשאית לקבל עמדה כללית עדכנית מארגונים מייצגים באשר לשיקולים שעליה לשקול קודם קביעת הנקודות מדי שנה. כך לא תהיה השפעה לבעלי עניין לטובת דבוראים ספציפיים, אולם הערותיהם .המקצועות של הארגונים יישמעו ג. סעיף 20 – היתר בלא אישור המחזיק במקרקעין : אין להעניק לוועדת ההיתרים את הסמכות לכפות על אדם הנחת כוורות בקניינו ללא הסכמתו. זכותו של בעל קניין לנהל את עניינו כפי רצונו, זכותו לסרב פורום קהלת (ע"ר ) עם ועולמו 8 ירושלים משרד 02 - 6312720 [email protected] www.kohelet.org.il 3 לפגיעה בקניין שלו וזכותו להתנות את השימוש בקניינו עבור תמורה כפי רצונו . זוהי פגיעה חמורה בזכות לקניין ובחופש ההתקשרות, שכאמור אין לה הצדקה רציונ.לית והיא במידה העולה על הנדרש ד. סעיף 24 – חברי ועדת ערר : אין לקבוע כי לנציגי ארגון יציג או גוף פרטי ("התאגיד") אחר תהיה סמכות לקבוע חלוקת זיכיונות רעייה. זהו,ניגוד אינטרסים מובהק, לפי הגדרה ואף פתח ל מראית עין של שחיתות. ה. סעיף37 – :הכרה בתאגיד אין מניעה להכיר בתאגיד ולתמוך בו לצרכי מחקר ופיתוח, אך אין לקשור זאת להיותו גוף ייצוגי. יש להבחין הבחנה ברורה בין התאגדות וולונטרית לצרכי ייצוג או לצרכי כוח קנייה של אמצעי ייצור, לבין הענקת תמיכות לצרכי מחקר ופיתוח. הערבוב בין פוליטיקה, מחקר ושיקולי כוח קנ ייה – .מסוכן ומזיק מעבר לכך, אין צורך בהגדרה חוקית של הכרה בתאגיד, שהרי המשרד רשאי לפרסם מבחני תמיכה ולהעביר תמיכות לצרכי מחקר בהתאם להליכים שלפי סעיף3 .א לחוק יסודות התקציב