חומר רקע
יולי 2023
נייר עמדה ומזכר ראשוני
בנושא הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור
בתקופת עלייה משמעותית של ריבית הבסיס
מוגש ע"י ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח ועו"ד שמעון גרוס
רקע
במהלך תקופה קצרה ביותר בת מספר חודשים, העלה בנק ישראל את ריבית הבסיס (ריבית הפריים) מספר פעמים ובעלייה כוללת של כמעט 5%. העלאת ריבית זו מייצרת התייקרות של עלויות המימון על כלל הגורמים במשק, הן במגזר העסקי והן במגזר הפרטי, כאשר אחד התחומים בהם כמעט כל בית אב במדינת ישראל חש בהתייקרות האמורה הינו בתשלומי המשכנתאות.
משכנתא ממוצעת של 800,000 ש"ח התייקרה בתוך פחות משנה ביותר מ-1,000 ש"ח לחודש (ולאורך כל חיי המשכנתא - עליה של למעלה מ-300,000 ש"ח). העלייה בהחזר החודשי קירבה את יחס ההחזר של משקי בית רבים לכ-40% מההכנסה החודשית - והפכה לנטל של ממש. בנוסף, בעקבות שינוי שנעשה לפני כשנתיים, שהתיר את הגדלת חלק המשכנתא הצמוד לריבית הפריים, גדל עוד יותר בחלק מהמקרים החלק הצמוד לריבית הפריים החשוף לעליות המתוארות. במקרים אלה, הנטל הפך להיות כבד מנשוא!
ברמה המעשית, תשלומי המשכנתא הינם כורח על משקי הבית המשלמים אותם מדי חודש, ללא שיקול דעת או יכולת בחירה (בניגוד לשירותים ומצרכים אחרים שניתנים לכאורה לבחירה). ההתייקרות שפורטה לעיל, מעבר להיותה נטל כאמור, יוצרת מחנק כלכלי ומגיעה על חשבון צרכים אלמנטריים נדרשים של הציבור.
מבירור נתונים מול המערכת הבנקאית, עולה כי בחודשים האחרונים ישנן מאות אלפי פניות של אזרחים מודאגים שמנסים למצוא דרכים להקלה על תשלומי המשכנתא החודשיים. במקביל, קיים חשש כי בעקבות מצב זה, עלולים יותר ויותר לווים להגיע למצב של אי-יכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא, מה שעלול להוביל לתגובות שרשרת וסיטואציות קשות ואף להליכי חדלות פירעון.
לאחרונה גם קיימת מגמה של לווים רבים המבקשים לבצע מיחזור של הלוואות קיימות לאשראי לטווח ארוך יותר, ו/או המרת מסלולי המשכנתא למסלולים זולים יותר ממסלול הפריים או לכאלה המאפשרים החזר נמוך יותר גם בסביבת ריבית עולה. כמו-כן, לווים רבים מבקשים להמיר הלוואות שונות שיש להם (רכב, חופשה, עבודה, שיפוץ וכדומה) ולאחדם למסלול של הלוואות משכנתא כהלוואה ארוכת טווח במסלול עם החזר שוטף נמוך יחסית.
מבחינה זאת, מציאת פתרונות להקלה על תשלומי המשכנתא החודשיים של בתי האב במדינת ישראל הינו צורך לאומי דחוף ביותר.
כיצד עושים זאת?
כנקודת מוצא, יש לזכור כי תחום המשכנתאות כפוף לרגולציה של בנק ישראל והמפקח על הבנקים וקיימות מגבלות למתן הלוואות לדיור (לדוגמא - הוראות המפקח על הבנקים: ניהול בנקאי תקין [10] (12/21) מגבלות למתן הלוואה לדיור). כפיפות זו מגבילה לעיתים את יכולת הגמישות של הבנקים, במיוחד כשזה נדרש בתקופות לא רגילות, בדומה המצב היום. מבחינתנו, אנו נמצאים כיום בתקופת חירום ובתקופת משבר מיוחד הדורשת התייחסות אחרת, "מחוץ לקופסא" ומחוץ לכללים הרגילים. פתרון נושא זה הינו הכרחי גם לטובת הציבור, גם לטובת הבנקים עצמם וחיזוקם, וגם לטובת המשק כולו!
שינויי רגולציה, אפילו כהוראת שעה, יכולות לסייע במתן פתרונות לחלק מהבעיות. בהתחשב בכך שבעבר (בתקופת הקורונה למשל) בנק ישראל אפשר זאת, אין סיבה שלא יאושרו מנגנונים והוראות שעה שונות גם בתקופה זו.
הצעות ורעיונות ראשוניים לפתרונות
נקודת המוצא המרכזית של ההצעות המובאות להלן היא המטרה העליונה להקטין חזרה את גובה התשלומים החודשיים על ההלוואות המגובות במשכנתאות להיקף דומה, ככל שניתן, לגובה התשלום שהיה טרם העלאות הריבית שנעשו לאחרונה.
חלק גדול מהרעיונות וההצעות המופיעים במסמך זה ניתנים לביצוע מהיר, שכן הם תלויים אך ורק בהגמשת כללי רגולציה הנמצאים בסמכות בנק ישראל ואינם דורשים חקיקה וכיוצ"ב. עם זאת, הבטחת היעילות של הצעדים השונים מחייבת גם מתן הנחיות מתאימות ברורות על-ידי בנק ישראל לצד שיתוף פעולה של המערכת הבנקאית.
1. יש לאפשר לבנקים גמישות לגבי משך תקופת הלוואות המשכנתא. כיום חלה הגבלה האוסרת על מתן הלוואות לתקופת פירעון סופי העולה על 30 שנים - ובמקרים שונים אף פחות מכך. אולם במקרים מסוימים (זוגות צעירים למשל), אין כל מניעה לאפשר תקופה ארוכה יותר; פריסת המסגרת לתקופה ארוכה יותר תקטין את התשלום החודשי המוטל כיום על נוטלי המשכנתאות. חשוב לציין כי בעבר לא הייתה הגבלה על משך תקופת ההלוואה כלל. לאחר מכן נקבעה על ידי בנק ישראל הגבלה והיו תקדימים להארכת משך תקופת ההלוואות. יש לציין, כי הגבלה זו איננה חלה על חברות ביטוח וגופים חוץ בנקאיים, כך שגם כיום קיים פער רגולטורי בעניין זה.
2. הסדר נוסף, בדומה להסדר שהוצע ובוצע בתקופת הקורונה ואף מוצע כיום כבר על ידי חלק מהבנקים, הוא דחיית תשלומי הקרן או הקפאת המשכנתאות - באופן שיקל על האזרח אך לא יפגע במערכת הבנקאית. כאמור, הסדר זה כבר מוצע על ידי חלק מהבנקים. אפשרות זו יכולה להתבצע על ידי מתן הנחייה מתאימה למערכת הבנקאית על הקפאת התשלומים החודשיים להלוואות משכנתא. אפשרות זו כמובן תביא להקלה מיידית בתשלומים השוטפים, אולם, דורשת קבלת החלטה בעתיד מה יקרה ומה יעשה בסכום זה של הריבית שתיצבר עד שהריבית תופחת בעתיד כפי שצפוי להיות. ניתן כמובן לפרוס לתקופה ארוכה כהלוואה חדשה את כל סכום ההקפאה שייצבר וניתן יהיה בעתיד אף אולי לבטל את חלקו, בתנאים מסוימים.
3. סכום הלוואת המשכנתא מוגבל בתקרת אחוזים מערך הדירה (כיום 75% לדירה יחידה, 70% לדירה חליפית ו-50% לדירה להשקעה או לכל מטרה אחרת). יש לבחון כל מקרה לגופו והמבחן צריך להיות "סחירות" הנכס, האפקטיביות שלו, שווי הנכס, יכולת ההשתכרות וההחזר של הלווה ועוד. ככל שמדובר בנכס יותר סחיר, יותר אפקטיבי, בשווי יותר גבוה ובלווה בעל יכולת ואיתנות פיננסים גבוהה יותר (ולאו דווקא במבחנים מצטברים), ניתן להגדיל את אחוזי המימון ולהקל על ריכוז הלוואות בהחזר שוטף נמוך יותר. העלאת תקרת אחוז המשכנתא האפשרית בהתאם למכלול הנסיבות והתנאים, יכולה להקל על חלק מנוטלי ומשלמי המשכנתאות. גם בעניין זה ניתנו בעבר הקלות, לרבות בתקופת הקורונה (כשהלוואות לכל מטרה כנגד דירה הועלו ל-70%). ברמת ההיגיון הכלכלי, אין כל הגיון לקביעת הגבלה נמוכה יותר מהאחוז שניתן לצורך רכישת דירה.
4. גם לגורמים המעמידים הלוואות מגובות משכנתא קיימת מגבלה רגולטורית לאשר הלוואה בהתאם להכנסה הפנויה של מבקש ההלוואה אל מול גובה ההחזר. עליית הריבית, ובהתאמה - עליית ההחזר החודשי, מקשה במקרים רבים על היכולת לקבל אישור עקרוני למתן הלוואות בעקבות ההגבלות על יחס ההחזר המרבי מול ההכנסה הפנויה. אנו סבורים כי יש להעניק לבנקים יותר גמישות ושיקול דעת באישור המשכנתא בתקופה זו ולמנוע מצב בו הציבור אינו יכול למחזר, לשחלף או ליטול הלוואות מגובות במשכנתא, בשל ההכבדה הזמנית על יכולת ההחזר בחישוב ההכנסה הפנויה (שנוצרה, בין היתר, כתוצאה מעליות הריבית האחרונות). ברמה הפרקטית, נוצר מצב שבו גם אם יש ללווה הכנסה פנויה גבוהה ביותר (מעבר לצרכי המחייה), עדיין אין שיקול דעת לבנק ויכולת למתן הלוואה מעבר למגבלה הרגולטורית.
5. בהתאמה, חלים על הבנקים גם כללים באופן חישוב ההכנסה הפנויה, כללים שבאופן כללי לא בהכרח מתאימים לשנת 2023 ולא בהכרח מתאימים לכלל האוכלוסיות (כך, למשל, לא תמיד מלגות אברכים או סטודנטים יוכרו, וכך גם מי שמקבל עזרה קבועה מבני משפחה או שיש לו מקורות הכנסה אחרים או שיש לו נכסים או אף פיקדונות כספיים וכיוצ"ב). אנו סבורים כי באופן כללי ובפרט בתקופה זו, יש לאפשר לבנקים יותר גמישות בחישוב ההכנסה הפנויה.
כמו כן, במסגרת זו יש לקדם את האפשרות למתן משכנתא המסתמכת אך ורק על שווי הנכס, כפי שמתקיים בהליך של "משכנתא הפוכה", כאשר לא בוחנים כלל את כושר ההחזר. אפשרות זו מתאימה גם לציבור מבוגר וגם לציבור המבקש לסייע לילדיו ברכישת דירה. לפני כשנה פרסם בנק ישראל טיוטה בעניין, אך עד למועד זה לא הושלם התהליך ולא נתנו הנחיות מתאימות המאפשרות העמדת הלוואות שכאלו.
6. כנקודת מוצא נוספת יש לציין כי הבנקים הם גופים רווחיים (מאוד) ונהנים מכך שהלוואת משכנתא היא כורח שאין אפשרות לאדם לבחור האם לשלם אותה או לא (בניגוד למשל לשירותים אחרים שניתן לבחור האם לצרוך בתקופה זו או האם ניתן לוותר עליהם). הבנקים מחזיקים מערכות שיווק ופרסום בהיקפים נרחבים ולכאורה נמצאים בתחרות. במידה ותהיה הגברת תחרות, או אפילו דחיפה להגברת תחרות שכזו, המרוויחים הגדולים יהיו נוטלי ומשלמי המשכנתאות ובהתאמה יוקל התשלום החודשי. כל השינויים המוצעים במזכר זה יביאו גם להגברת התחרות והאפשרויות שיהיו לטובת הציבור.
בכדי להגביר את התחרות, מוצע לקבוע כי בתקופה זו יבוטלו הקנסות על פירעון מוקדם של הלוואות ככל הניתן. הפירעון המוקדם לא באמת יוצר לגורם המלווה בעיה או הוצאה מיוחדת כלשהי שבגינה יש להטיל על הלקוח "קנס" אלא בעיקר מפריעה לחישוב הרווח העתידי של הבנק ולהוצאה בדמות כח אדם/מנהלי. לווים לעיתים לא יפנו לשינויים בהלוואות לאור העובדה שמוטלות עליהם קנסות בפירעון מוקדם או בשינויי תנאי ההלוואות, ביטול הקנסות יוביל בהכרח להגברת התחרות והצעת הצעות אטרקטיביות יותר ותוזיל את העלויות לציבור.
7. ישנם לווים שיכולים לקבל משכנתא מדרגה שניה (שעבוד נוסף) בריבית מיטיבה (לרבות מבנק אחר). סעיף 7ח(א) להוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א – 1981 קובע איסור לסירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף ולמימושו (תיקון מס' 22) תשע"ז-2017 וכי "תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה למתן הסכמתו לשעבוד נוסף של נכס, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר." אולם בנוסחו הנוכחי של הסעיף (גם לאחר תיקונו לפני מספר שנים) נשאר לבנק שיקול דעת רחב האם לאשר או לא. אנו סבורים כי יש לתקן את הסעיף באופן שברירת המחדל תהיה חיובו של הבנק לאפשר רישום שעבוד נוסף, למעט במקרים ספציפיים מאוד שיקבעו ברשימה סגורה מראש ומצומצמת של מקרים שבהם מוצדק לא לאשר, בכפוף להנמקה. גם פעולה שכזו תגביר את התחרות היכולה להביא בסופה של דבר להוזלה לצרכן.
8. יש להגיע להסדרים עם הבנקים על צמצום מרווחי הריבית על המשכנתאות, כפי שניתן לקבוצות מועדפות, לריביות שהן לכאורה פחות רווחיות (בדגש על 'פחות רווחיות' ולא - 'לא רווחיות') כדוגמת המשכנתאות הניתנות בפועל גם כיום לקבוצות מועדפות (כגון עובדי הבנק או עובדי מדינה) או לקבוצות בעלות כח צרכני (מועדון חבר ודומיהם) ולהציעם גם לציבור הרחב, מה שיוזיל באופן מיידי את תשלומי המשכנתא.
9. בדומה לכך, יש לחייב את הבנקים בהקלת הפרמטרים לריבית זולה יותר: אנשי עסקים גדולים שסוחרים רבות עם הבנק או כאלו שנתוני האשראי שלהם בניקוד גבוה מקבלים מראש ריבית זולה יותר מאשר האזרח הפשוט, ולבטח האזרח שבעקבות המצב הכללי כיום (או בעקבות זה שהיה בתקופת הקורונה) הוכתמו נתוני האשראי שלו. גם פעולה שכזו תגביר את התחרות ותוזיל את עלויות הכסף והמשכנתא.
10. אפשרות אחרת, שלא ברור לנו האם ניתן לחייב את הבנקים לבצעה כהוראה מחייבת, אשר בפועל בוצעה כבר על ידי חלק מהבנקים (כמו בנק הפועלים) - היא ספיגת חלק מעליית הריבית מבלי לחייב את הלקוחות ומבלי להעלות בחלק זה את הריבית על המשכנתאות. מדובר במתווה מצוין שאינו גורע משום הצעה או מתווה אחר שהוצע לעיל, אך הוא דורש ספיגה מסוימת על ידי המערכת הבנקאית. חשוב לציין כי אין פה כל חשש לפגישה בחוסנם של הבנקים, אלא בהקטנה מועטה של רווחי העתק שצוברים הבנקים (ובמתן הטבה לציבור הרחב), בין היתר, כתוצאה מהעלאת הריבית, אבל חוסנם ואיתנותם של הבנקים אינה מוטלת היום בספק.
11. במקביל, צריכים להיות יותר צעדי הקלה תוך הקפדה ורגולציה על הבנקים שלא יוכלו להקשות (או למנוע) מלווים לבצע שחלוף או שחזור של הלוואות משכנתא. לעיתים, לקוח מקבל רשימת דרישות (שמאות חדשה, בחינה חדשה של התיק, בחינת יכולות ההכנסה מחדש באופן שמקשה מאוד וכדו') באופן שעלול לייאש מראש, מפעולה שמטרתה הסופית היא הפחתת התשלום. על הבנקים החובה לאפשר שחזור או שחלוף משכנתא, מעבר בין מסלולים, הארכת תקופות וכיוצ"ב, כל זאת באופן קל ומהיר. ככל וקיימות מגבלות רגולטוריות בעניין זה - יש גם כאן להקל בהן כהוראת שעה ולקבוע הוראות מפורשות המחייבות ומנחות את הבנקים להקל על הציבור.
12. כל ההתייחסויות וההצעות המובאות במזכר זה, מתייחסות להלוואת מגובות משכנתאות. אולם, מן הראוי לשקול להרחיב חלק מהצעות אלו אף לגבי כל סוגי ההלוואות קצרות הטווח (הלוואות לרכישת רכב, הלוואות מחברות כרטיסי אשראי ועוד), המעיקות ומקשות מאוד בעקבות עליית הריבית על הציבור.
13. עניין נוסף שהוא לא בהכרח תואם את החינוך הכלכלי הרגיל, אבל הוא צורך השעה: אנשים רבים נאלצים כיום בפועל ליטול הלוואות, לרבות מנותני אשראי חוץ בנקאי וגורמים דומים. אין זה סוד שהלוואות אלה הן יקרות משמעותית מהלוואות ארוכות טווח מגובות משכנתא. במסגרת ההסברה הנזכרת והפעילות הכללית, יש להקל - ואולי אף לעודד - פעילות של ריכוז הלוואות להלוואת משכנתא כאשר בשילוב כל הפתרונות הנוספים של הקלות בריבית, טווחי התשלומים וכו' ייווצר מצב שבו סך ההוצאה הכללית של משק הבית על החזר הלוואות - יקטן משמעותית.
14. בנושא חשוב זה, מדינת ישראל צריכה, באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם), לבצע הסברה רחבה לציבור אודות כל נושא המשכנתאות. הסברים שכאלה הם נכונים באופן כללי גם בתקופת "שגרה", אבל בוודאי שחשובים בתקופה זו: כיצד קוראים הלוואת משכנתא, מהם הרכיבים, כיצד השפעת שינוי בריבית כזו או אחרת יכולה להשפיע על גובה ההחזר, מה ניתן לעשות על מנת להקטין את ההחזר החודשי וכדומה. הסברה שכזו, מעבר להיותה חינוך כלכלי חשוב, הופכת את הצרכן לחכם יותר ומגדילה את יכולת המיקוח שלו כצרכן מבין ותסייע באופן כללי בעולם המשכנתאות ולבטח בתקופה זו. כדאי לשקול אף הקמת מערכת ייעוץ ממשלתית וקשר עם הציבור לליווי תהליכים חשובים אלו, או אף ניתן לקיים מכרז להקמת מאגר יועצים במחירי ייעוץ מופחתים לטובת הציבור.
15. מתן ריבית על נכסי ההון הנזילים של הבנקים לטובת הקלה על נוטלי המשכנתאות
• לפי סעיף 38 לחוק הבנקאות, הבנקים מחויבים להחזיק בבנק ישראל נכסים נזילים כנגד פיקדונות שהם מקבלים מהציבור – חובת הנזילות. נכון להיום, מוחזקים בבנק ישראל סה"כ מעל ל-81 מיליארד ₪ נכסים נזילים של הבנקים (יתרות התאגידים הבנקאים כנגד חובת הנזילות עפ"י דו"ח בנק ישראל האחרון לשנת 2022).
• על אף שנגיד בנק ישראל רשאי על פי החוק לקבוע תשלום ריבית בגין הפקדת הנכסים הנזילים, בנק ישראל אינו משלם ריבית לבנקים על היתרות. אם נחשב ריבית לסכום הנ"ל המופיע בדו"ח בנק ישראל האחרון, לפי ריבית בנק ישראל (4.5%), הרי שמדובר על סכום של למעלה מ-3.6 מיליארד שש"ח בשנה לכלל המערכת הבנקאית.
• עקב סביבת הריבית הנמוכה ששררה לאורך שנים, לא עלה לדיון נושא תשלום הריבית לבנקים בגין הפקדת הנכסים הנזילים. לאור סביבת הריבית הגבוהה של השנה חולפת, יש מקום לבחון כעת את העניין.
• במדינות אירופה משולמת לבנקים ריבית כנגד חובת הנזילות והנכסים המופקדים בבנקים המרכזיים, ומנגד קיימות מדינות בהן אין חובה מקבילה להחזקת נכסים נזילים. השילוב בין החובה להפקיד סכומים גדולים בבנק המרכזי, והעובדה שלא משולמת ריבית על יתרות אלו לבנקים (בשעה שסביבת הריבית גבוהה), מציבה את ישראל במקום יוצא דופן באופן קיצוני.
• בתקופה בה עולה דרישה נוקבת למציאת פתרונות להקלה בנטל הריבית על המשכנתאות ההולך ותופח עקב העלאות הריבית הנמשכות של בנק ישראל, יש בידי בנק ישראל סכום של למעלה מ-3.6 מיליארד ש"ח שניתן להפנותו בדיוק למטרה זו. לא מדובר בכספי תקציב המדינה, אלא בריבית על הכספים שהולכת כיום לקופתו התופחת של בנק ישראל.
• ניתן ליצור מתווה בו בנק ישראל ייעד את הרווחים שייווצרו מהריבית בגין הנכסים הנזילים של הבנקים המופקדים אצלו לטובת הקלה על בעלי משכנתאות במערכת הבנקאית:
א. הבנקים יוותרו על הריבית בגין הנכסים הנזילים.
ב. בנק ישראל יצור מתווה להעברת הכספים ללקוחות נוטלי המשכנתאות.
ג. מתווה זה יהיה תקף לשנתיים, וניתן להאריך אותו בשנה נוספת (בהתאם לסביבת הריבית).
• בנק ישראל חייב להיות חלק מהפתרון לבעיה החברתית שנוצרה עקב עליית הריבית. מתווה מעין זה הוא מהלך ראוי ונכון, שנותן מענה לצורך קיים. עניין זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי בנק ישראל הוא הגורם שאפשר בזמנו את העלאת רכיב הפריים במשכנתא (שהפך להיות לרועץ למשקי בית רבים הכורעים תחת הנטל), וכן לאור העובדה כי המערכת הבנקאית נכונה ואף מחפשת בימים האחרונים מהלכים משמעותיים להקלת הנטל על הלווים (ובכללם גם הנכונות לוותר על תשלום ריבית בגין הנכסים הנזילים והעברתה לטובת נוטלי המשכנתאות).
16. שינוי עקרוני במתווה עליות הריבית
נושא חשוב שראוי לתת עליו את הדעת, או לפחות ראוי לבחון אותו, הוא יצירת הבחנה בין קבוצות האשראי השונות במקרים של העלאת הריבית, מתוך מטרה לבלום את האינפלציה. העלאת הריבית במטרה לבלום את עליית האינפלציה הינה רלבנטית בעיקר לאשראי לטווח קצר (האובר-דראפט וההלוואות קצרות מועד) ופחות רלבנטית בהלוואת ארוכות טווח כמו הלוואות מגובות משכנתא. ראוי לבחון שלא כל עליית ריבית תחול גם על האשראי לטווח ארוך ובהחלט ניתן ליצור הבחנה בריבית הבסיס בקבוצות אשראי שונות, כך שהריבית על נוטלי המשכנתאות לא תעלה אוטומטית בכל העלאה של הריבית.
17. הירתמות וסיוע המדינה
חשוב לומר: כל הסעיפים שצוינו עד כה אינם משפיעים ו/או גורעים דבר מתקציב המדינה ואינם ממומנים על ידי המדינה ואף אינם דורשים תיקוני חקיקה מסובכים וניתנים לביצוע בזמן קצר. יחד עם זאת, אנו סבורים כי בנושא כה מהותי המשפיע על ציבורים גדולים במדינת ישראל, נכון יהיה כי המדינה תשקול גם היא לקחת חלק חשוב בשיפור המצב הקיים וחיי היומיום של אזרחיה. ניתן לעשות זאת באמצעות העמדת ערבויות מדינה לאוכלוסיות מיוחדות/ספציפיות, ו/או ערבויות מדינה עבור לוקחי משכנתאות המתגוררים באזורים פריפריאליים או כאלה המוגדרים כבעלי עדיפות לאומית עליונה. מדינת ישראל הוכיחה כי הדבר אפשרי בסיטואציות משבריות כפי שהיה בתקופת הקורונה. מעבר לכך, לגישתנו - יש לשקול בחיוב השתתפות של המדינה במצבי קיצון בהם שיעורי הריבית גבוהים במיוחד. המדינה בהחלט יכולה לשקול הגדלה של הלוואות הזכאות לציבורים מיוחדים בריבית נקובה נמוכה יותר וליצור מערכת משוכללת יותר המביאה בפועל לריבית נמוכה יותר בתחום הלוואות הדיור והלוואות מגובות משכנתא. אלו כמה דרכים, וישנן כמובן נוספות, באמצעותן תוכל המדינה להקל על אזרחיה הנאנקים בתקופה זו תחת יוקר המחייה הגואה.