חומר רקע

DOCX 38,240 תווים המסמך המקורי ↗
דוח שנתי 2022 חשבון היטל ההטמנה* חשבון כללי חשבון הפיקדון חשבון השקיות מאי 2023 מוגש להנהלת הקרן לשמירת הניקיון ולשרה להגנת הסביבה בהתאם לתקנה 4(ו) לתקנות שמירת הניקיון (קרן לשמירת הניקיון) תשמ"ו-1986 *דיווח חשבון הטמנה, כולל דיווח חצי שנתי. נספח 1: פירוט הקצאות התקציב שאושרו ב-2022 נספח 2:הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא היטל הטמנה באזור איו"ש נספח 3: פירוט הפרויקטים פרק 1: רקע, חברי הנהלת קרן הניקיון וסמכויות הקרן לשמירת הניקיון (להלן: "הקרן") הוקמה מתוקף סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון תשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק") ופועלת על פי החוק והתקנות מתוקפו. חברי הנהלת הקרן מתמנים על ידי השר להגנת הסביבה לפי תקנה 2 לתקנות שמירת הניקיון (קרן לשמירת הניקיון), תשמ"ו - 1986. להלן חברי וחברות הנהלת הקרן נכון לסוף שנת 2022: יו"ר הקרן – גב' גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה; מר אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, חינוך וקהילה, המשרד להגנת הסביבה; מר בני אלבז, קמ"ט איו"ש, המשרד להגנת הסביבה; גב' אילנית וורנר, חשבת המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר; מר יגאל גוטשל, אגף תקציבים משרד האוצר; מר זיו דשא ראש מועצת זיכרון יעקב; (תוקף המינוי פג ב-24.12.22) מר עמיעד לפידות עמותת אדם טבע ודין; סמכויות הנהלת הקרן: על פי תקנה 3 לתקנות שמירת הניקיון, (קרן לשמירת הניקיון), תשמ"ו - 1986: הנהלת הקרן מוסמכת לפעול לקידום מטרות הקרן כמפורט בסעיף 10(ב) לחוק ובכלל זה תהיה ההנהלה מוסמכת לפעולות הבאות: הכנת תכנית פעולה שנתית ורב שנתית והצעת תקציב. הצעת ההנהלה טעונה אישור השר. אישור הפעולות הדרושות למימוש מטרות הקרן ותפעולה לרבות השקעות ורכישות במסגרת התקציב המאושר. ליזום קבלת ייעוץ, סקרים ודוחות מומחים בכל הדרוש לקידום מטרות הקרן. לאשר קבלת כספים והקצבות לקרן, להקציב כספים לביצוע סמכויותיה ומעקב אחר הפעולות המתוקצבות. ההקצבות לגופים מחוץ למשרד תהיינה טעונות אישור בהתאם להוראות תכ"ם (תקנון כספים ומשק). הצעות התקציב של הנהלת הקרן לשמירת הניקיון טעונות אישור השר להגנת הסביבה, לתקציב חשבון הפיקדון (כפי שיפורט בהמשך) נדרש גם אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. וועדות לביצוע פעולות הקרן (ועדת תמיכות וועדת מכרזים): בהתאם לתקנה 5(ד) לתקנות שמירת הניקיון, לשם ביצוע פעולות הקרן, מונו ועדת תמיכה וועדת מכרזים המורכבות מעובדי מדינה ואשר רוב החברים בהן הינם מבין חברי הנהלת הקרן. הוראות התכ"ם מחייבות את הנהלת הקרן בעניין רכש ותמיכות ומפורסמות באתר החשב הכללי. ההוראות מתעדכנות מעת לעת על פי שיקול דעתו של החשב הכללי. ועדת התמיכות של הקרן - בהרכב של 3 חברים מתוכם שני חברים בהנהלת קרן הניקיון. להלן חברי ועדת התמיכות: מר אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה – יו"ר ועדת התמיכות; גב' אילנית וורנר, חשבת המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר; מר בנימין חנוך, עו"ד, נציג היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה – חבר בוועדת התמיכות. נושאי רכש נדונים בוועדת המכרזים של המשרד בראשותה של גב' שירלי ברנע-שריקי, ראש אגף תקציבים, נכון לסוף שנת 2022. חשבונות הקרן לשמירה על הניקיון: בקרן לשמירת הניקיון מתנהלים ארבעה חשבונות, כפי שיפורט להלן: חשבון היטל הטמנה; חשבון כללי; חשבון הפיקדון; חשבון שקיות (החל מתאריך 1.1.2017). פרק 2: דגשים לפעילות הקרן לשנים 2022 הקרן לשמירת הניקיון מתכבדת לפרסם דוח שנתי המציג לציבור את עיקרי הפעילות של הקרן בשנה החולפת 2022. הקרן פועלת לטובת הציבור ובמרכז העשייה: צמצום ההטמנה ועידוד המחזור והכל לטובת שמירה על הבריאות, הביטחון הסביבתי ושיפור איכות החיים של תושבי ישראל. דו"ח שנתי זה המוגש בזאת נותן לכך ביטוי ומהווה צעד חשוב בשיתוף הציבור, במחויבות לשקיפות ובהנגשת המידע. אסטרטגיית הפסולת 2030: מתוך מסמך "אסטרטגיה למשק בר קיימא 2030-2022" שפורסם בדצמבר 2020. באפריל 2021 אישרה הנהלת הקרן לשמירת הניקיון את עקרונות אסטרטגיית הפסולת החדשה שגובשה במשרד להגנת הסביבה. לאור המשבר בו מצוי משק הפסולת בישראל, הוחלט במשרד להגנת הסביבה על רפורמה תוך הצבת יעד של הפחתת אחוז הפסולת המוטמנת מ-80% ל-20% עד שנת 2030. התכנית שאושרה היא חלק מחזון של הפיכת כלכלת מדינת ישראל עד שנת 2050 מכלכלה לינארית לכלכלה מעגלית השואפת לאפס פסולת. יישום האסטרטגיה יעשה בהתאם לעשרה העקרונות הבאים: 1. ניהול משק הפסולת יעשה בהתאם להירכיית הטיפול בפסולת. 2. הבטחת וודאות ארוכת טווח במשק הפסולת באמצעות עיגון האסטרטגיה בחקיקת מסגרת למשק הפסולת. 3. הטמעת תמריצים כלכלים והפנמת העלויות החיצוניות לטובת צדק סביבתי וחלוקתי. 4. איסוף נפרד של זרמי פסולת הניתנים למחזור תוך אימוץ הדרגתי של איסורי הטמנת פסולת לא מטופלת. 5. מדיניות משק הפסולת בישראל תתבסס על המדיניות והפרקטיקות הנהוגות באיחוד האירופי, תוך עריכת התאמות נדרשות לישראל. 6. הטיפול בפסולת יעשה סמוך למקום ייצורה על סביב אזורי ככל הניתן. 7. שקיפות ושיתוף פעולה בקבלת ההחלטות. 8. קידום תחרותיות וחדשות במשק הפסולת. 9. שיפור יכולות אסדרת משק הפסולת, רישוי, רישום, פיקוח ואכיפה. 10. הובלת השוק על ידי מתן דוגמה במגזר הציבורי. על מנת לממש את יישום המדיניות ניתן דגש על ידי הנהלת קרן הניקיון לסיוע במימון הקמת תשתיות, מיון, טיפול והשבת אנרגיה מפסולת. מדיניות זאת התקבלה מתוך הבנה שעל מנת לקדם משק פסולת מודרני ויעל לאורך כל שרשרת הטיפול, יש ליצור מערך תשתיות שיטפל בפסולת בכל זרמיה. סטטוס מתקני תשתית לטיפול בפסולת הקצאות רב שנתיות עיקריות ב-2022: הקמת מתקני טיפול: מתקן עיכול אנארובי לטיפול בפסולת אורגנית בדיה (במסגרת החלטות ממשלה 4328 ו-566 חיזוק החוסן האזרחי בשדרות ובישובי עוטף עזה) במטרה לצמצם את כמות הפסולת הלא מטופלת המועברת באופן ישיר להטמנה ובכך להגדיל את אחוזי המחזור. תוספת תקציב של 60 מלש"ח להקמת המתקן. 100 מלש"ח אושר במהלך 2021. תפעול שוטל למתקן דיה - תקציב של 60 מלש"ח ל-7 שנים. הקצאת הזכויות במקרקעין הדרושים לצורך הקמת מתקן השבת אנרגיה בנאות חובב – 21 מלש"ח. "מתמחזרים" – 100 מלש"ח ל-5 שנים לפינוי ומיון פסולת יבשה שאינה פסולת אריזות שהושלכה לפח הכתום. לצורך עידוד תהליך הפרדת הפסולת במקור, הרשויות המקומיות יקבלו מימון עבור אותה פסולת שהושלכה לפחים הכתומים, אך אינה ממומנת על ידי היצרנים והיבואנים. תמיכה בתעשיית המחזור –400 מלש"ח. הקמת שני מסלולים יעודיים למפעלי מחזור וכלכלה מעגלית. הקמה והרחבה של מפעלי מחזור - הקמה או הרחבה של מפעל תעשייתי שהתשומה שלהם היא פסולת – שעיקר פעילותם מתן שירותי מיון והפרדה של פסולת ממקורות שונים. הגדלת השימוש התעשייתי בחומרים ממוחזרים – שיתופי פעולה עסקיים בין מפעליים תעשייתים מסוג מפעלי מיחזור למפעלים תעשייתים. מתקנים קטנים לטיפול בפסולת אורגנית – 50 מלש"ח. הפרדה במקור וטיפול בזרם האורגני במגזר המוסדי – תעשייתי ועירוני, באמצעות מתקנים קטנים (200 ק"ג עד 1 טון ליום) לטיפול מקומי. התקציב מיועד לכ-300 מתקנים. החלטת ממשלה 550 - התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 הקצתה סכום של עד 300 מיליון ש”ח לתקופת התוכנית, עבור המשך הסדרת משק הפסולת ביישובי המיעוטים, לרבות עבור הקמה ושדרוג של תשתיות לטיפול בפסולת ומחזור. במסגת תכנית זו, הנהלת הקרן הקצתה כ-225 מלש"ח לפי הפירוט הבא: טיפול בפסולת גושית - 185 מלש"ח לסיוע תפעולי בפינוי פסולת גושית באמצעות התאגדויות אזוריות. טיפול בפסולת גושית בנחלים ברשויות המגזר הערבי – 16 מלש"ח מרכזי מיחזור בישובי המגזר הערבי – 12 מלש"ח תכנית סביבטבע בישובי במגזר הערבי (סקרי טבע עירוני) – 6 מלש"ח חינוך סביבתי ברשויות המגזר הערבי -כ 5 מלש"ח. חשבון איו"ש – כ-60 מלש"ח בפרויקטים שונים שעיקר מטרתם התמודדות עם השלכת זרמי הפסולת השונים באתרים שאינם מוסדרים והשריפות שנגרמות מכך. הפרויקטים כוללים, שינוע פסולת מהכפרים לאתרים מוסדרים, שדרוג ותפעול אתרים, מקצצות גזם, מכולות לפינוי פסולת, צוותים וכלים כבדים לטיפול באתרים בוערים ועוד. פירוט מלא של ההקצאות בשנת 2022 בנספח 1 פרק 3: חשבון היטל ההטמנה הכנסות תיקון 9 לחוק שמירת הניקיון (מיולי 2007) קבע את חובתם של מפעילי אתרי הטמנה לשלם היטל הטמנה על כל טונה פסולת מוטמן, בהתאם לסוג הפסולת ולסוג האתר. גובה ההיטל עלה בהדרגה, עד לשנת 2015, על פי הקבוע בתוספת לחוק. היטל ההטמנה משולם לחשבון ההטמנה בקרן לשמירת הניקיון. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה -תשלומי היטל ההטמנה מאתרי הטמנה הנמצאים בתחום איו"ש מנוהלים בחשבון נפרד וישמשו לצרכי האזור בלבד. מצורפת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא כנספח 2. לוח מספר 1 -שיעורי היטל הטמנה: (תעריף – ₪ לטון) לוח מספר 2 -ההכנסות מהיטל הטמנה (באלפי ₪) לתקופה שמתחילה ביולי 2007 ועד סוף 2022 בחלוקה בין התחומים: הוצאות לפי סעיף 11 ג' לחוק-כספי היטל ההטמנה ישמשו למטרות הבאות: פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה – מטרות פיתוח); (1) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני תאריך ט' בתמוז תשס"ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות); (2) לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור. 35% מכספי היטל ההטמנה שלא נוצלו עד לתום שנת תקציב מסוימת יכולים לשמש בשנה העוקבת לסיוע למטרות הנוספות. לוח מספר 3 – סהכ התשלומים, התחייבויות והקצאות לפי מטרות החוק, באלפי ₪ : * הקרן מממנת תשלומי שכר לכ-10 עובדי המשרד (במטה ובמחוזות) שעוסקים בנושא הפחתת הטמנה ועידוד המחזור. נתוני ביצוע בחתך פרויקטים עיקריים בפעילות הקרן לשמירת הניקיון לוח מספר 4.1 מציג את נתוני ביצוע של הפרויקטים העיקריים להם הוקצו תקציבים (באלפי ש"ח) בחלוקה בין התוכנית האסטרטגית עליה הוחלט בינואר 2018 ויתר הפרוייקטים (עבור רובם הוקצה תקציב לפני ינואר 2018): ** סך התקציב עד 2030 – כולל נתוני הביצוע בפועל (תשלומים והתחייבויות עד סוף 2022) ויתרת הקצאות מעודכנת שטרם חויבה או שולמה; לוח מספר 4.2 מציג את נתוני ביצוע של הפרויקטים העיקריים להם הוקצו תקציבים (באלפי ש"ח) שאינם חלק מהתוכנית האסטרטגית החדשה: פירוט ההתחייבויות והתשלומים שיצאו בגין הפרויקטים המפורטים בלוחות 4.1 ו4.2 בטבלה מצורף בנספח 3. הסברים לפרויקטים שאושרו עד שנת סוף 2022 (לוח 4.2): תכנית אסטרטגית לפסולת 2030: הקמת מתקני מיון מתקדמים בכל הארץ-סך הכול מסגרת תקציב: 440 מיליוני ₪. בנוסף לכך, הקמת מתקנים במסגרת החלטות ממשלה שונות. תמיכה בהליך המיון - סך הכול מסגרת תקציב: 500 מיליוני ₪. חלק זה יהווה תמיכה במתקנים קיימים ובמתקנים חדשים שיקומו. הקמת מתקנים להשבת אנרגיה - סך הכול מסגרת תקציב: 1.2 מיליארד ₪. הקמת מתקני טיפול בחומר פריק ביולוגי - סך הכול מסגרת תקציב: 600 מיליון ₪. תמיכה באשכולות - המשרד תומך בהקמת משקי פסולת אזוריים במטרה לשפר את התשתיות, לחסוך בעלויות, להעלות את רמת תפעול ולהקים מתקני מחזור ותשתית בתחום הפסולת. סך הכול תקצבה הנהלת הקרן 400 מלש"ח להקמת 8 אשכולות נוספים, ניהול פסולת אזורי, תמיכה בהקמה ובתפעול האשכולות. הפרדה במקור - קרן הניקיון הקצתה סיוע ל-53 רשויות מקומיות להפרדה במקור של פסולת פריקה ביולוגית, בהיקף של כ-500 מיליוני ש"ח. פורסמו שני קולות קוראים בשנים 2010 ו-2012 (התמיכות מקולות קוראים אלו ניתנו ב-2011 ו-2014 בהתאמה). הסיוע התקציבי לרשויות המקומיות ניתן עבור: רכישת כלי אצירה להפרדה במקור של הפסולת לשני זרמים, רכישת משאיות לאיסוף פסולת מופרדת במקור, שיפוץ והתאמת חדרי ומשטחי אשפה במבני המגורים, פעילות מקומית לפרסום והסברה וליווי תפעולי של המעבר להפרדת הפסולת במקור ועוד. מתקני קצה - הקמת מתקני קצה ומיון: כצעד משלים למדיניות הפרדת הפסולת, קרן הניקיון הקצתה סיוע תקציבי של 438 מלש"ח להקמת אמצעים חלופיים להטמנת פסולת פריקה ביולוגית, לרבות הקמת תחנות מעבר ממיינות, הקמת מתקני קומפוסטציה והקמת מתקנים להפקת אנרגיה ירוקה, מתקן למיחזור זכוכית, טיפול בבוצת מט"שים ותכנון מתקני השבת אנרגיה על ידי יזמים פרטיים. הסיוע הוקצה במנגנון של תמיכות לכ-29 מתקנים (מתקנים לטיפול בפסולת, תחנות מעבר ממינות ומתקני עיכול אנאירובי ו-42 מתקני קומפוסטציה; פרויקט PPP הקמת מתקן קצה לעיכול אנאירובי בפסולת פריקה ביולוגית: במסגרת יישום מדיניות הטיפול בפסולת בשיטות מתקדמות, הוקמה ועדת מכרזים בין-משרדית המורכבת מנציגי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה לקידום פרויקט בשותפות המגזר הציבור והפרטי (PPP) בתחום הטיפול בפסולת. פורסם מכרז להקמת מתקן קצה לטיפול בפסולת עירונית פריקה ביולוגית בשיטות מיון מתקדמות הכוללות מחזור, הפקת אנרגיה וקומפטנציה. המתקן צפוי לטפל בפסולת עירונית בכמות של מעל 1,000 טונות מדי יום. בתום תקופת הזיכיון בת 25 שנים, יועבר המתקן לידי המדינה. במכרז נבחר זכיין - חברת zero waste והחלה לפעול מנהלת מעקב להקמת המתקן. הזכיין נמצא בשלב התכנון המפורט, היתר הבנייה והסגירה הפיננסית. מודל תמרוץ - תמרוץ רשויות מקומיות להעלאת שיעור המחזור וההשבה בין השנים 2016 – 2020: במטרה לעלות את שיעור המחזור וההשבה, תקצבה הנהלת הקרן ב-2016 סכום של 380 מיליוני ש"ח את הרשויות המקומיות במסגרת מודל מבוסס תוצאה "מודל התמרוץ". השיפור הממוצע המצופה במסגרת תכנית זו הוא של עד 15% אחוז מחזור ברשות מקומית. 110 רשויות מקומיות קבלו תמיכה במסגרת קול קורא זה, 26 רשויות קיבלו תשלום על שיפור במחזור לשנת 2016, בסך של כ-18 מלש"ח, 12 רשויות ויתרו על הגשה לשנה זו או לא הראו שיפור במחזור. לגידול במחזור לשנת 2017, קיבלו תמיכה 12 רשויות בסך של כ-16 מלש"ח. 6 רשויות לא הראו גידול או ויתרו על הגשה. הקמת משק פסולת אזורי: המשרד תומך בהקמת משקי פסולת אזוריים. עד היום התמיכה ניתנה לאשכולות רשויות שהוקמו על ידי משרד הפנים. עד היום תוקצבו 7 אשכולות. הקרן תקצבה פעילות זו בהיקף של 362 מיליוני ש"ח. פעילות זו תוביל לשיפור התשתיות, חסכון בעלויות, תפעול ברמה גבוה ואחידה ובהמשך הקמת מתקני מחזור ותשתית בתחום הפסולת. טיפול באסבסט: פרויקט פינוי אסבסט בגליל המערבי בהשתתפות חברת איתנית: בין השנים 1952 ל-1997 פעלה באזור הגליל המערבי חברת "איתנית" לייצור אסבסט. בשנות ה-90 הוכח האסבסט כחומר מסרטן וודאי בבני אדם. למרות זאת, החברה מכרה שאריות אסבסט לתושבי האזור אשר השתמשו באסבסט להקמת מבנים, ריצוף שבילים ועוד. המשרד להגנת הסביבה ביצע בשנים 2011 -2017 פרויקט שעיקרו הסרת פסולת אסבסט תעשייתית שמקורה במפעל איתנית. פסולת האסבסט פזורה בקרקעות הגליל המערבי בחצרות פרטיות, שטחים ציבוריים ודרכים חקלאיות ומהווה מפגע בריאותי וסביבתי חמור. תקציב הפרויקט כ-355 מיליון ₪, 205 מיליוני ש"ח מהסכום הוקצה על ידי קרן הניקיון ו-150 מיליוני ש"ח שולם מחברת איתנית בהתאם לסעיף 74 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א - 2011. בשנת 2016 הושקע מאמץ מיוחד בניקוי אתר חוף הים בצפון נהריה (מדינת הילדים) , אתר ייחודי הן מבחינת היקף הזיהום ועוצמתו, גודל סיבי האסבסט ופיזורם בחול ים באתר המשמש כאתר רחצה לציבור הרחב. הסרת גגות אסבסט צמנט בעוטף עזה: במסגרת החלטות ממשלה מספר 2017 מתאריך 21.9.2014, 2156 מתאריך 11.12.2016 והחלטת ממשלה מספר 4328 מתאריך 02.12.2018 תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף רצועת עזה, תקצבה קרן הניקיון 40 מיליוני ש"ח להסרת גגות אסבסט מבתי התושבים ומבני ציבור הסמוכים לבתי התושבים. חינוך וקהילה: בכל שנה קרן הניקיון מקצה תקציבים לפעילויות חינוך סביבתי במערכת החינוך ובקהילה ובכלל זאת: תכנית משותפת עם משרד החינוך להטמעת עקרונות פיתוח בר קיימא במערכת החינוך באמצעות הכשרת סגלי הוראה, תהליך הסמכת מוסדות חינוך ירוקים הפועל בבתי ספר, גני ילדים, וסניפי תנועות נוער להטמעת אורח חיים מקיים בתחומם, הפעלת תוכניות חינוך רשותיות בכל הגילאים במערכת החינוך, וקידום מיזמים סביבתיים באמצעות קבוצות פעילים בקהילה. פסולת בניין - טיפול במפגעי פסולת בניין וסיוע להגברת השימוש בחומרים ממוחזרים: קרן הניקיון הקצתה סיוע תקציבי לרשויות מקומיות לטיפול במפגעי פסולת בניין על ידי מחזורם וכן סיוע תקציבי ליזמים בהגברת השימוש בחומרים ממוחזרים ובהקמת מתקני טיפול בפסולת בניין. בשנת 2014 פורסמו שני קולות קוראים בנושא זה: קול קורא להגברת השימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בנייה בהיקף 8 מיליוני ₪. הליכי השיפוט הסתיימו ויצאו התחייבויות כספיות, מתוכן שולמו סך הכול כ-5.6 מיליוני ש"ח ₪. קול קורא להקמת/שדרוג מתקנים לטיפול בפסולת בניה תוקצב ב-84 מיליון ₪. עד סוף 2017 הונפקו התחייבויות על סך 70 מיליוני ש"ח ל-17 מתקנים ושולמו כ-9 מיליוני ש"ח. מיעוטים -הסדרת משק הפסולת במגזרי מיעוטים (סביבה שווה): במסגרת החלטת ממשלה מספר 1496 הסדרת משק הפסולת ביישובי האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והבדואית מתאריך 23/3/14 תקצבה הנהלת קרן הניקיון כ-300 מלש"ח ל-75 רשויות במחוז צפון, חיפה ומרכז: בשנים 2013 ו-2014 כ-200 מלש"ח ובשנת 2016 כ-100 מלש"ח נוספים. במהלך השנים 2015-2017 ביצעו כל הרשויות מיפוי של כלל הצרכים לתפעול משק פסולת לרבות מפגעים, כתבו תכנית תפעולית ייעודיות לטיפול במשק הפסולת, פרסו מערך מתקדם של כלי אצירה וביצעו פעולות מתקדמות לשיקום מפגעים ופרויקטים סביבתיים למניעת השלכות חוזרות ברשות הרבים. פרויקטים שונים: שינוע פסולת ברשויות מקומיות באיו"ש, איסוף סוללות, תכנית רב שנתית לחזוק קצרין, הפרדה ומיון בשמורות הטבע, מיזם משותף עם אדם טבע ודין, תמיכה ברכישת סלים רב פעמיים, בורות כילוי, תמיכה בהקמת מרסקות גזם בחקלאות, מוזיאון הטבע, תמיכה בהקמת מתקנים לטיפול בבוצת מט"שים, סקר פסולת בתעשייה, מניעת בזבוז מזון, פינוי פסולת מסוכנת ועוד. תמיכות 2009-2008 – בעת הקמת הקרן, בשנת 2008, הוקצו תקציבים לתמיכות לרשויות המקומיות לסיוע בטיפול בפסולת בניין, טיפול בבוצה תעשייתית, חינוך למחזור, טיפול בפסולת וכתיבת תוכניות אב לטיפול בפסולת. טיפול במפגעים סביבתיים בשכונות הערביות בירושלים: בהתאם להחלטת ממשלה 2684 צמצום פערים חברתיים כלכליים במזרח ירושלים ופיתוח כלכלי, תקצבה הנהלת הקרן סך של כ-106 מיליוני ש"ח. התוכנית בשלבי ביצוע ובעלת תוקף. פרויקטורים ויועצים – ייעוץ כלכלי לאגף אריזות, ייעוץ הנדסי לאגף פסולת, שירותי ראיית חשבון לצורך סיוע בבקרה ובהכנת דוחות, מסמכים, מסמכי מדיניות ונהלים בנושאים כגון- חוקי אחריות יצרן מורחב, אסטרטגיה לפלסטיק, פסולת 2030, בדיקת תכניות להקמה/שדרוג והפעלת מתקני מיון ועוד. סיוע לישובי הדרום – יישום החלטות ממשלה 2156 והחלטת ממשלה 4328 –תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ובישובי עוטף עזה. טיפול בפסולת חקלאית, סיוע במערך אכיפה והסברה. פסולת חקלאית – סיוע בהקמת מתקנים לטיפול בפסולת חקלאית, תמיכה בהקמת מתקן טיפול בזבל עופות ופסולת צמחית, הקמת מתחמים לקליטת גדמי מטעים, תכנית סיוע לאשקלון – פסולת חקלאית, עידוד מיזמים לטיפול בפסולת חקלאית והקמת מתקן לטיפול באיו"ש. המרת מזומנים והלוואות הקרן נתנה מספר הלוואות תזרימיות למשרד האוצר בהתאם להחלטות המפורטות להלן.אין באמור בכדי לפגוע ביכולת של הקרן להתחייב (תקציבי המזומן הומרו בהרשאות להתחייב). ההלוואות יוחזרו בהתאם לקצב ביצוע לקרן: 200 מליוני ₪ - על פי החלטת הממשלה 374 "המרת מזומן בהרשאה להתחייב בתקציבי קרן הניקיון" שצורפה לתוכנית הכלכלית לשנים 2015-2016; 260 מיליוני ₪ - ביום 27 בספטמבר 2016 אשרה הנהלת קרן הניקיון הלוואה תזרימית בסך של 260 מלש"ח למשרד האוצר למימון תכנית המשרד להקטנת זיהום האוויר; 700 מיליוני ₪ - על פי החלטת ממשלה 3384 "הקרן לשמירת הניקיון" מיום ה-11.1.2018; 500 מיליוני ₪ - על פי החלטת ממשלה 363 "הקרן לשמירת הניקיון" מיום 9.9.2020, קישור כאן; 600 מיליוני ₪ - על פי החלטת ממשלה 285 "הקרן לשמירת הניקיון" מיום 1.8.2021, קישור https://www.gov.il/he/departments/policies/dec285_2021 פרק 4: חשבון כללי הכנסות החשבון הכללי יהיו מהמקורות הבאים: על פי סעיפים 10(ה) ו-13ב(ב) לחוק: קנסות לפי סעיף 13 לחוק, הקצבות מתקציב המדינה, תרומות והוצאות על ביצוע צווי ניקוי. קנסות מעבירות לפי חוק חומרים מסוכנים, תשנ"ג - 1993; חוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו - 1966; חוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961; פקודת בריאות העם, 1940; חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א - 2011. קנסות מעבירות לפי חוק השמירה על הסביבה החופית, תשס"ד - 2004. כספי קנסות אלה ישמשו למטרות הגנה, שמירה ושיקום הסביבה החופית, כמפורט בסעיף 1 לחוק השמירה על הסביבה החופית. קנסות ועיצומים כספיים שהוטלו לפי חוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א - 2011. מטרות אפשריות להוצאת כספי החשבון הכללי: כספי החשבון הכללי מיועדים למטרות הקבועות בסעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד - 1984: שמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה שמירה על הניקיון, מניעת השלכת פסולת, טיפול בפסולת ומחזור, מניעת מפגעים, מניעת שילוט בלתי חוקי, מניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג - 1993, הגנה על הסביבה החופית כהגדרתה בחוק השמירה החופית, תשס"ד - 2004 למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א - 2011, ולקידום מטרותיו. גרף הכנסות לחשבון הכללי בשנים 2022-2005, הסכומים באלפי ₪: נתוני תקציב לשנת 2022 באלפי ₪ : פירוט הקצאות תקציב לשנת 2022 (באלפי ₪) שימושי התקציב (תשלומים ויתרה בהזמנות ובהתחייבויות) לפי שנים בחתך משימות עיקריות (באלפי ₪): הסברים הגברת אכיפה : מהחשבון הכללי ממומנות עיקר העלויות של פעילות האכיפה, הפעילות מתחלקת למספר נושאים עיקריים: שכר שוטרי משטרת ישראל – העסקת שוטרים מושאלים ממשטרת ישראל, שכירת שירותי שוטרים בשכר ממשטרת ישראל (למבצעים ופעילויות שוטפות). טיפול משפטי אכיפה – האשכול מעסיק עורכי דין חיצוניים לטיפול בגביית תיקי תביעה שמקורם בקשות להישפט מברירות משפט. משטרה ירוקה – סיורים ופעולות אכיפה גלויות וסמויות (ביניהם תפישות רכבים ומיטלטלין מעוקלים (ואחסנתם) ומתן הודעות איסור מנהלי לכלי רכב), ממשקים מחשובים (משרד התחבורה), רכישת מדים ציוד ואביזרי אכיפה, מבצעי אכיפה, הדרכות והכשרות. מערך ניידות זיהום אוויר – החל משנת 2012 קיבל אשכול אכיפה לאחריותו את הפעלת מערך ניידות זיהום האוויר של המשרד: למשרד 7 ניידות (ועוד אחת על חשבון עירית ירושלים). כל ניידת מצוידת בציוד לבדיקת פליטות זיהום אוויר מרכבים. הניידות עוצרות בצד הדרך רכבים בצורה מדגמית ומבצעות את הבדיקות. הניידות מאוישות על ידי פקח של המשרד ושוטר משטרת ישראל. מערך נאמני ניקיון – מחשוב, אפליקציה במדיה, הדרכות, סיורים, שיווק, פריטים שיווקיים. מערך ברירות משפט – שאילתות, שירותי סריקה, פנקסי דוחות, שדרוג מערכות מחשוב, מערכת מחשוב דוחות הניתנים על ידי משטרת ישראל . גבייה - מערך הגבייה במשרד (דואר, הדפסות, חיבור לממשקים כגון ממשקי משרד הפנים, משרד התחבורה ורשם החברות לביצוע שאילות ועיקולים). העסקת חברות גבייה – המשרד מעסיק (בשיתוף עם חשב המשרד) שתי חברות גבייה לגביית חובות חלוטים. מערכות מידע לאכיפה – שיפור ושדרוג מערכת המחשוב לצורך שיפור והתייעלות , מעוף/ מניפ"ה. טייסת כטב"מ - רכישת כטב"מים, ציוד, שרות, תחזוקה, השכרה והדרכה לטובת טייסת הרחפניים של המשרד במשטרה הירוקה. לשמש ככלי איסופי משמעותי בהיבט המודיעיני ובהיבט החקירתי של המשטרה הירוקה, לאפשר מדידות, זיהוי חומרים, זיהום אוויר, קרקע ומים. טיפול משפטי : העסקת עורכי דין חיצוניים לטיפול בכתבי אישום ותקציב לפעולות שוטפות (אגף אחראי – הלשכה המשפטית). בדיקות מעבדה לניטור מזהמים במים ובנחלים: בדיקות מעבדה אגף מים ונחלים : פעולות מקצועיות נוספות (תקציבים הוקצו בשנים 2016-2017): דיגומים וניטור אוויר: הגברת האכיפה בנושא איכות האוויר באמצעות ביצוע בדיקות פתע במפעלים - במקורות פליטה מוקדיים ולא מוקדיים, לרבות בדיקת דליפות. הכנת בסיס נתונים של ריכוזי מזהמים שונים בסביבה, הנפלטים מהתעשייה ומתחבורה, וביצוע בדיקות סביב אזורי תעשיה לצורך קבלת תמונת מצב של איכות האוויר באזור, לשם קביעת מדיניות ולבדיקת תוצאות פעילות האכיפה של האגף. רישוי ופיקוח מפעלים גדולים ובינוניים בהתאם למתודולוגיה הנהוגה באירופה: טיפול משולב במפעלים בעלי הפשעה סביבתית משמעותית (גבוהה ובינונית) כך שתינתן התייחסות משולבת לכלל מרכיבי ההשפעה הסביביתי של אותו מפעל. המשרד מקבל סיוע מיועצים המטפלים כאמור, בצורה מרוכזת ומשולבת ביישום האמור במפעלים ובכלל זה בחינת בקשות לקבלת היתרת פליטה לאוויר בהתאם לחוק אוויר נקי, טיפול במסמכי אסדרה משלימה במסגרת רשיונות עסק למפעלים. פרק 5: חשבון הפיקדון החשבון מנוהל מתוקף חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק הפיקדון"). הכנסות החשבון מקנסות, עיצומים ותשלומים על פי חוק הפיקדון והתקנות מכוחו. על פי סעיף 21 לחוק הפיקדון, הכספים שיועברו לקרן לפי הוראות חוק זה, יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו לעידוד המחזור של מכלי המשקה וכן לכל מטרה אחרת שתקדם את ביצועו של חוק זה או את אכיפת הוראותיו וכן ליתר המטרות הקבועות בסעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, הכול כפי שיקבע השר, בהמלצת הקרן ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. בתאריך 9/2/2010 נכנס לתוקף תיקון מספר 4 לחוק הפיקדון. בעקבות התיקון בוטלו ההוראות לפיהן על יצרן ויבואן, שאינו מקבל שירותים מתאגיד מחזור להעביר לחשבון הפיקדון שבקרן את ההפרשים בין דמי הפיקדון שגבה לדמי הפיקדון שהחזיר לצרכנים. על כן, אין הכנסות שוטפות ו/או קבועות לחשבון הפיקדון. הכנסות לחשבון מתקבלות בגין דרישות תשלום או עיצומים כספיים ספציפיים בגין אי עמידה בהוראות חוק הפיקדון. בסוף שנת 2022 יתרת התקציב בחשבון היתה של כ-28 מלש"ח שכללה הכנסות מעיצומים כספיים והליכי גבייה שונים, יתרות מהסכם פשרה שנחתם עם חברת "שמשום" ותשלום של 12 מלש"ח מחברת יפאורה, מתוך 48 מלש"ח שהושת על חברות המשקאות, על אי עמידה ביעדי איסוף ומיחזור של מכלי שתיה גדולים. הכנסות חשבון הפיקדון לשנים 2013-2022: נתוני ביצוע תקציב לשנת 2022 ברמה כוללת: במהלך שנת 2022 לא בוצעו תשלומים. הוגשה בקשה לועדת הכלכלה שאישרה ביום 8.3.2022 את התקציב הבא: הסבר: תמיכה ברכישת מכונות אוטומטיות להחזרת מכלי משקה מחוק הפקדון – הסטת 10 מלש"ח מסגרת תקציב של 100 מלש"ח שאושרה ב-23.5.2021 בהנהלת הקרן מחשבון הטמנה לחשבון הפיקדון. (מצ"ב פרוטוקול קרן הניקיון ובקשת התקציב) תגבור "יחידת דוד" למשימת אכיפה ופיקוח במסגרת הרחבת חוק הפיקדון - בשנה האחרונה כתוצאה מהרחבת חוק הפיקדון ובמקביל הרחבת צו הוצאת טובין מישראל ליו"ש לפיקוח בקבוקי משקה המוצאים משטחי יו"ש לישראל, נדרשת הרחבת פעילות היחידה ליישום חוק הפיקדון למכלי משקה העוברים במעברים ביו יו"ש לישראל. לצורך המשך פעילות היחידה במעברים והרחבתה נדרש להוסיף שלושה פקחים ליחידה, תקציב של 5,662,180 ₪ נוספים לשנים 2022-2025. מצ"ב פירוט הבקשה. כטב"מ – הקמת טייסת כלי טייס בלתי מאוישים לביצוע משימות פיקוח, אכיפה, תיעוד, מדידות וניטור בנושאים שונים: פירוק גגות אסבסט, ניטור זיהום אוויר ממחצבות, גריסת פסולת, ארובות עשן, שריפות גזם ופסולת, שריפות יער ועוד. פרק 6: חשבון שקיות החשבון מנוהל, החל מ-1 בינואר 2017, בהתאם לחוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות, תשע"ו - 2016; בהתאם להוראות החוק האמור ניתן להשתמש בכספים לעידוד צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות ועידוד השימוש באמצעי נשיאה חלופים - בין השאר גם על ידי חינוך והסברה , ביצוע פעולות ניקיון לסילוק פסולת שקיות, סיוע ליצרנים של שקיות נשיאה), בנוסף ניתן להקצות, במידה ונותרו יתרות, למטרות חוק אוויר נקי; הכנסות חשבון שקיות לשנים 2022-2017 באלפי ₪ : פירוט תקציב של חשבון שקיות בסוף 2022 באלפי ₪ : במהלך השנה אישרה הקרן את התקציבים הבאים: הקצאות וביצוע תקציב לשנים 2022-2020 באלפי ₪ :   מתקן מיון         שם המתקן מחוז טון/יום טון/שנה מתקן קיים אמניר עפולה צפון 600 180,000   פתח תקווה מרכז 600 180,000   גרין נט ירושלים 1,380 414,000   דודאים דרום 1,000 300,000   עמנואל מרכז 640 192,000   אעבלין צפון 600 180,000   RDF תל אביב 1,800 540,000     סה"כ 6620 1,986,000       בהקמה חירייה(מפרידן) תל אביב 1,300 390,000   שפד"ן תל אביב 1,300 390,000   עברון צפון 1,300 390,000   דיה דרום 500 150,000 בתכנון תלתן (אייל) מרכז 1200 360,000     סה"כ 5600 11,610,000         מתקן טיפול     שם המתקן מחוז טון/יום טון/שנה מתקן קיים דודאים דרום 400 120,000   אעבלין צפון 200 60,000   טובלן מרכז 1,500 450,000     סה"כ 2,100 630,000       בהקמה דיה (אורגני) דרום 70 21,000   שפד"ן תל אביב השבה   נאות חובב (מיון והשבה) דרום 1,100 330,000 בתכנון עמנואל מרכז 200 60,000   תלתן מרכז 400 120,000   נאות חובב יריעות דרום 250 75,000     סה"כ 4,120 3,189,000 סוג פסולת 2018 2019 2020 2021 2022 פסולת מעורבת או פסולת יבשה 107.76 109.05 109.38 108.73 111.34 פסולת יבשה 71.84 72.70 72.92 72.49 74.23 שאריות מיון פסולת 107.76 109.05 109.38 108.73 111.34 בוצה 143.68 145.40 145.84 144.97 148.45 בוצה תעשייתית 47.89 48.47 48.61 48.32 49.48 פסולת בניין 4.79 4.85 4.86 4.83 4.95 שנה קו ירוק אזור יהודה ושומרון סך הכול 2007 14,804 2,212 17,016 2008 67,470 10,082 77,551 2009 100,332 14,992 115,325 2010 141,382 16,135 157,517 2011 190,021 38,401 228,422 2012 245,070 42,799 287,869 2013 296,028 42,492 338,520 2014 395,703 34,217 429,920 2015 441,457 31,178 472,635 2016 445,893 23,789 469,682 2017 493,314 30,835 524,149 2018 469,303 30,148 499,452 2019 481,908 35,380 517,288 2020 506,102 30,593 536,695 2021 538,253 29,193 567,446 2022 535,433 35,051 570,484 סך הכול 5,362,473 447,497 5,809,971 הוצאות לפי מטרות הקרן: תשלומים 2019 תשלומים 2020 תשלומים 2021 תשלומים חציון 2022 תשלומים 2022 סה"כ התשלומים במצטבר עד סוף 2022 יתרת התחייבויות בסוף 2022 יתרה הקצאה רב שנתית עד 2030 שטרם חויבה סך התקציב למימוש(יתרה בהתחייבויות ויתרת הקצאה שטרם חויבה) מטרות פיתוח :                   פעולות מקצועיות 5,671 27,935 19,800 3,499 6,812 232,332 20,839 166,202 185,694 תמיכות 123,233 242,599 151,292 55,206 148,183 1,372,953 1,028,715 4,544,051 5,572,766 שכר 1,519 1,435 1,539 699 1,320 21,341 8 12,772 12,780 פעולות מטרות נוספות:                   חינוך והסברה 25,132 21,786 29,470 35,953 51,159 299,304 90,768 113,941 204,709 אסבסט 7,186 12,622 5,760 4,211 5,942 221,669 28,818 81,157 109,975 שיקום אתרים - 618 - - 54 19,671 29,146 35,933 65,080 מגזרים מוחלשים 13,241 41,319 29,464 5,869 18,315 142,326 171,547 35,735 207,281 איו"ש:                   איו"ש אכיפה ופיקוח 8,524 5,323 -87 - 13,300 64,126 4,380 31,924 36,304 איו"ש אמצעים חלופיים להטמנה 360 5,177 - - - 15,320 6,304 333 6,637 איו"ש חינוך והסברה 44 424 116 - - 1,408 218 -52 166 איו"ש טיפול בפסולת מוצקה 3,338 - 2,500 - - 16,655 911 56,373 57,284 איו"ש שיקום אתרים - - 1,525 - - 7,899 - - - איו"ש מגזרים מוחלשים - 786 - - - 1,225 568 - 568 אחר:                   קורונה - 197,812 - - - 197,812 - - - סך כל ההוצאות 188,249 557,837 241,378 105,437 245,084 2,614,041 1,382,221 5,078,370 6,459,244 פרויקט סה"כ התשלומים עד 2021 תשלומים בחציון ראשון של 2022 סך התשלומים ב-2022 יתרת התחייבויות בסוף 2022 יתרת הקצאה רב שנתית עד 2030 שטרם חויבה סך התקציב** סה"כ 2,368,957 105,437 245,084 1,382,221 5,078,370 9,074,632 יישום תכנית אסטרטגית 2021-2030 190,975 47,367 118,653 396,318 4,277,021 4,982,967 הקמת מתקני מיון וטיפול 80,352 29,532 51,996 275,908 1,563,644 1,971,900 תמיכה בהפעלת מתקנים 99,064 - 44,779 114,359 333,098 591,300 פעולות לקידום המחזור במרחב העירוני ובתעשיית המחזור - - 85 64 1,100,408 1,100,557 מתקני השבה 1,365 - - 1,035 1,200,000 1,202,400 חינוך והסברה 10,194 17,835 21,794 4,951 79,870 116,810 פרויקטים אחרים 2,177,981 58,070 126,430 985,903 801,350 4,091,665 פרויקט סה"כ התשלומים עד 2021 תשלומים בחציון ראשון של 2022 סך התשלומים ב-2022 יתרת התחייבויות בסוף 2022 יתרת הקצאה רב שנתית עד 2030 שטרם חויבה סך התקציב** פרויקטים אחרים 2,177,981 58,070 126,430 985,903 801,350 4,091,665 אשכולות 159,899 16,727 26,135 151,425 23,678 361,137 חינוך 216,491 5,954 11,611 82,151 37,063 347,316 טיפול באסבסט 216,951 4,211 5,942 29,386 81,157 333,437 הפרדה במקור 285,442 0 649 35,037 1 321,129 פסולת בניין 58,543 1,142 1,178 146,535 83,988 290,244 פרוייקטים שונים 97,924 2,263 3,935 64,193 104,046 270,098 מיעוטים 207,619 744 744 27,976 0 236,339 חברה הערבית 0 541 628 127,161 73,839 201,628 סיוע בתקופת קורונה 197,812 0 0 0 0 197,812 תמיכות 2008-2009 140,119 0 0 0 1 140,119 חיזוק יחידות סביבתיות 40,104 2,980 14,470 68,347 593 122,328 סיוע לישובי הדרום 34,175 1,665 2,653 70,130 9,291 116,249 יחידות פיקוח באיו"ש 50,629 0 13,300 4,332 40,856 109,117 חוק הפיקדון 0 323 598 1,954 97,500 100,051 טיפול במפגעים סביבתיים בשכונות הערביות בירושלים 30,219 2,771 10,306 56,230 0 96,755 הסברה 66,805 9,762 14,909 2,222 4,578 88,514 פסולת חקלאית 21,294 41 41 19,029 48,017 88,381 בדואים 63,469 2,534 5,662 12,615 1,500 83,246 מודל תמרוץ 64,389 3,418 7,010 8,171 0 79,570 מתקני קצה 49,566 0 0 10,814 12,001 72,380 טיפול באריזות 2,656 0 137 14,215 47,992 65,000 בקרה 17,399 1,361 2,221 3,423 39,121 62,163 פרוייקטורים ויועצים 30,034 846 2,571 9,333 12,235 54,172 פרויקט סה"כ התשלומים עד 2021 תשלומים בחציון ראשון של 2022 סך התשלומים ב-2022 יתרת התחייבויות בסוף 2022 יתרת הקצאה רב שנתית עד 2030 שטרם חויבה סך התקציב** שיקום פארק אריאל שרון 18,618 0 54 29,146 932 48,750 הסדרת פסולת 23,029 0 0 1,611 22,700 47,340 שיקום אתרי פסולת 1,000 0 0 0 35,001 36,001 ניקוי הקישון 36,000 0 0 0 0 36,000 שכר 20,022 699 1,320 8 12,772 34,121 מערכות מיחשוב תומכות 9,629 0 0 0 13,611 23,240 סקרים ומחקרים 13,880 36 36 2,600 64 16,580 מיחזור צמיגים 445 55 323 5,224 0 5,992 סבסוד קליטת חומר אורגני מופרד במקור 2,377 0 0 1,289 0 3,666 קומפסוטציה יישובית 1,322 0 0 0 0 1,322 נסיעות לחו"ל 121 0 0 0 0 121 תקציב באלש"ח תקציב באלש"ח עודפים מועברים מ- 2021 28,368 הכנסות ב-2022 15,551 סך התקציב ל-2022 43,919 תשלומים ב-2022 15,075 יתרת תקציב ל-2023 28,844 יתרת הזמנות לביצוע ב-2023 21,628 יתרה להקצאה 7,216 תחומי פעילות תקציב חדש מבוקש הגברת האכיפה 8,160 גרירה אחסנת כלי רכב 2,400 טיפול משפטי 2,750 בדיקות מעבדה לניטור מזהמים במים ונחלים 2,000 יועץ הנדסי 200 סך הכל 15,510 שימושי תקציב תשלומים ב- 2020 תשלומים ב-2021 תשלומים ב-2022 יתרה בהזמנות הגברת האכיפה 9,751 9,858 12,551 13,211 לשכה משפטית 1,840 1,340 1,423 6,428 בדיקת מעבדות לניטור מזהמים במים ובנחלים 997 1,506 1,101 1,985 יועץ הנדסי לאגף פסולת 322 - - דיגומים ובדיקות פתע 756 - 5 סה"כ 12,909 12,704 15,075 21,629 שנת התשלום הכנסה באלש"ח 2013 1,998 2014 5,467 2015 4,407 2016 6,639 2017 2,358 2018 2,350 2019 2,329 2020 2,319 2021 14,451 2022 6,811 יתרת תחילת שנה 2022 27,917,000 הכנסות 6,811 סך התקציב ל-2022 27,923,811 תשלומים - יתרת מזומנים 27,923,811 יתרה מחויבת 16,028 יתרה לא מחויבת 27,907,783 משימה מלש"ח מכונות אוטומטיות להחזרת פיקדון מכלי משקה 10 הרחבת יחידת דוד לאכיפה ופיקוח בנושא חוק הפיקדון 5.7 טייסת כטב"מ – כלי טייס בלתי מאויישים 5.1  סה"כ 20.8 שנה הכנסה באלש"ח 2017 23,417 2018 35,778 2019 38,612 2020 41,092 2021 43,054 2022 41,056 סה"כ 223,009 יתרת תחילת שנת 2022 162,738 הכנסות 41,056 סך התקציב ב-2022 203,794 תשלומים 13,461 יתרת מזומנים 190,333 יתרה מחויבת (כולל שנים הבאות) 76,251 יתרה לא מחויבת 114,082 פרויקט תקציב באלש"ח פרויקט תקציב באלש"ח שירותי ראיית חשבון לחוקי אחריות יצרן 3,000 הסברה בנושא שקיות 1,000 הסברה בנושא חוף נקי 1,000 אוטובוסים חשמליים בין עירוניים 40,000 אזורים מופחתי זיהום אוויר 38,000 עמדות טעינה לרכב חשמלי 2,000 הגעה ירוקה לעבודה 30,000 מחקרים בנושא זיהום אוויר 3,000 יחידת ינשוף 8,000 דיגומים - הרחבת מערך דיגומי אוויר 13,000 נושא תשלומים ב- 2020 תשלומים ב- 2021 תשלומים ב-2022 יתרה בהתחיבויות חוף נקי 6,997 4,865 9,919 47,407 תחבורה - - 16,449 דיגומי אוויר - - 3,542 12,395 סה"כ 6,997 4,865 13,461 76,251