חומר רקע
מצפה אבי"ב
רון שני ד.נ. משגב
20187
email: [email protected]
- 1 -
29/6/2023
י' תמוז
תשפ"ג
הפילוסופיה שמאחרי ועדות הקבלה
רון שני1
מבוא
בשנת2011
קיבלה הכנסת את תיקון8
לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע יותר כ"חוק ועדות
הקבלה". החוק הכניס למסגרת את תהליכי הקבלה ליישובים קהילתיים במרחב הכפרי בהם עד
400
משפחות. החוק העביר את סמכות הקבלה לוועדה אזורית מפוקחת, והקים ערכאת ערעור
בראשות
נציג משרד המשפטים. תהליכי הקבלה לחברות בקיבוצים ובמושבים בהם יש ממדים של
.שיתוף כלכלי נשארו בסמכות האגודות באותם יישובים
קבלת החוק אפשרה ליישובים הקהילתיים ולהרחבות הקהילתיות במושבים ובקיבוצים להמשיך
ולהתפתח, תוך כך שהחברים החדשים משתלבים במארג הקהילתי, וממשיכים ומ חזקים את ההון
.החברתי
עקב הצמיחה (המבורכת), בשנים האחרונות יישובים הגיעו למגבלת החוק, ועומדים בפני האפשרות
ש מועמדים יתקבלו לאחר מכרז פומבי של רשות מקרקעי ישראל ללא שום בקרה האם יש להם
פוטנציאל להשתלבות במרקם הקהילתי. הקריטריון היחיד הוא מי ישלם יותר למדינה בעבור
הקרקע. עקב כך, ובמיוחד הצורך להמשיך ולשמור על המרקם הקהילתי, יישובים האטו ואף עצרו
.את הליכי הקבלה
חש וב לציין כבר בפתיחה שליישובים הקהילתיים אין שליטה על קבלת
.המועמדים, אך הם יכולים להשפיע על קצב בניית יחידות חדשות
נייר העמדה יציג שיישובים קהילתיים בהם הקליטה נעצרת צפויים להזדקן, מספר התושבים
יפחת, גני הילדים ובתי הספר ייסגרו, והיישוב בטווח ארוך ייעזב ו .יהיה צורך לחדשו
נייר העמדה
,עוד יציג את תהליך ההכרות והקבלה ביישובים הקהילתיים
ו את הצלחת התהליכים הללו מאז
.חקיקת חוק ועדות הקבלה
אופי החיים ביישוב קהילתי או בהרחבה קהילתית
.קיים הבדל מהותי בין אופי החיים בעיר לזה שבכפר2
בעוד שהעיר מאופיינת בהיצע גדול ,ובניידות
הכפר מתאפיין בהיצע קטן הן של יחידות דיור והן של אפשרויות תעסוקה, כאשר הניידות בו כמעט
ואיננה קיימת. משפחות הגרות בעיר יכולות להחליט היכן לגור, היכן לעבוד, מי יהיו החוג החברתי
1
המחבר כיהן כראש המועצה האזורית משגב בשנים2018
-
2007
, וכיום נמצא בשלבים מתקדמים של לימודים לתואר
שלישי במינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה.
2
ראו "על הכפר ועל הפרבר", רון שני, אפריל2012
- 2 -
שלה
ן ,ב איזה גן או בי"ס ילמדו
הילדים .
אם ימצאו מקום טוב יותר בעיניהם- י עברו. את השירותים
הכלליים הם מקבלים מהעירייה, שירותים שאינם צריכים לטרוח
בגינם ., רק לצרוך
לעומת זאת,
החיים בכפר אחרים. המעורבות של משפחה בחיים הכלכליים והחברתיים נקבעת
בתלות באופי הכפר-
.קיבוץ, מושב או יישוב קהילתי בכל היישובים במרחב הכפרי קיים שיתוף
קהיל
תי. כולם מצופים לקחת חלק בחיי הקהילה, להתנדב ל
ו ועדות השונות, ולהשתתף באופן פעיל
בשירותים הקהילתיים. בנוסף, בתלות באופי היישוב קיים שיתוף כלכלי. השיתוף הכלכלי בקיבוץ
הוא הרחב ביותר, ומותאם לחיים הכלכליים מפעם לפעם. במשק המשפחתי במושב קיים שיתוף
באמצעי ייצור , ובתלות במקום גם בשיווק משותף. ביישוב הקהילתי ובהרחבות הקיבוצים
והמושבים אין שיתוף כלכלי .
החברים הם אלו שמחליטים על רמת השירותים הקהילתיים
ביישובם .
במרחב הכפרי
המועצה האזורית מספקת את השירותים לה
ם יש יתרון לגודל או שנדרשת מומחיות .
בעיקר את מערכות החינוך ,ובתי הספר, מערכי הרווחה והשירותים החברתיים, תשתיות ציבוריות
תכנון והנדסה, איכות הסביבה
, פיקוח
ועוד. חלוקת התפקידים בין המועצה ליישובים משתנה בין
המועצות, אך ניתן לומר, ממעוף הציפור ,
,שהמועצה מספקת את השירותים העירוניים המרכזיים
.והיישובים את השירותים הקהילתיים הייחודיים לכל יישוב בהתאם לרצון חבריו
זהו מבנה
שילטוני דו-
רובדי בו המועצה האזורית נמצאת ברובד הגבוה והיישובים ברובד הנמוך. החוק מטיל
את רוב האחריות על המועצה האזורית, כאשר
.היא רשאית להאציל חלק מסמכויותיה ליישוב
ה
השתתפות הפעילה של חבר יישוב במארג הקהילתי היישובי
היא זו שמעלה את ההון החברתי
ביישוב, ומאפשרת מגוון רחב של שירותים מקומיים המותאמים לחברי היישוב. ההון החברתי
הגבוה במרחב הכפרי מתבטא, בין היתר, בלכידות ושרי דות גבוהים המאפשרים ליישובים להמשיך
.ולתפקד גם במצבי קיצון כמו בעת מלחמת לבנון השנייה בגליל או בסבבי המלחמות בעוטף עזה
יישובים שבהם ההון החברתי גבוה ימשיכו לתפקד, בעוד שהתושבים החזקים ביישובים בהם ההון
החברתי נמוך יעזבו, והרשויות יידרשו לספק את הפתרונות לל .א תמיכה יישובית
,לאור האמור לעיל, ישנה חשיבות גבוהה לקיומו של הון חברתי מלכד ביישובים במרחב הכפרי
.ועולה השאלה כיצד מקיימים ומעצימים את ההון החברתי
הדמוגרפיה ביישובים במרחב הכפרי
.האוכלוסייה ביישובים במרחב הכפרי מתבססת על קליטת משפחות חדשות באופן שוטף יישוב
שלא קולט משפחות חדשות מזדקן, ויגיע במשך השנים למצב בו האוכלוסייה מתחלפת. הסיבה
המרכזית לתהליך זה היא עזיבת בני היישובים בשנות ה-
20
שלהם, בין אם ללימודים או
רכישת
.מקצוע והתבססות השוואת הפירמידה הדמוגרפית של המרחב העירוני לעומת המרחב הכפרי
המוצגת באיו ר להלן
מ :ראה3
3
פירמידה דמוגרפית מציגה את שכבות הגילאים בקבוצות של5
שנים, כאשר בבסיס הפירמידה מוצגים מספר הילדים
בגילאי0-4, ילדות בצד ימין וילדים בצד שמאל, ו עד לראש הפירמידה בה מוצגים מספר הנשים בגילאי85
מצד ימין+
- 3 -
1.
המרחב העירוני נמצא בצמיחה, כאשר ככל ששכבת הגיל צעירה יותר, מספר התושבים
.באותה שכבה גבוה מאשר שכבת הגיל מעליו
2.
לעומת זאת, במרחב הכפרי מספר הילדים בשכבת0-4
קטן ממספרם בשכבת הגיל5-9
.
.כלומר באופן יחסי ישנם פחות תינוקות
הפירמידה עוד מציגה שבסך הכול במרחב הכפרי
.ישנם יותר ילדים מאשר במרחב העירוני
3.
תושבים בשכבות הגיל20-29
עוזבים את המרחב הכפרי בהיקף משמעותי. שכבות אלו
מהוות כ-
5%
מהתושבים במרחב הכפרי לעומת כ -
7.5%
.בערים
4.
בשכבות הגיל35-44
,, עקב הקליטה
ישנה התאוששות במספר התושבים ,במרחב הכפרי
.ושיעורם בהמשך דומה לזה שבמרחב העירוני
:המסקנות העולות מניתוח הפירמידה הדמוגרפית הן
1.
מספר התינוקות ביישובים במרחב הכפרי נמוך.
הסיבה האפשרית היא העלות הגבוהה של
הבתים שמביאה לכך שגיל הקליטה עולה, המשפחות עוברות עם ילדים , ורק מעט נולדים
ביישובי
ם לאחר המעבר .
2.
בכדי לשמור על החיּו ת ביישובים, העזיבה
בגילאי ה -
20
.מחייבת קליטה ללא קליט ת
.תושבים חדשים המרחב הכפרי יצטמק
וגברים בגילאי85
. בצד שמאל. כאשר האוכלוסייה נמצאת בצמיחה תתקבל צורה של פירמידה+
:מקור הנתונים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנת2020
.
- 4 -
רב-
דוריות וקצב תחלופה ביישוב הקהילתי
הניתוח הדמוגרפי הראה שבכדי להישאר יישוב חי ולא להזדקן, על היישובים להיות בקליטה
.תמידית של משפחות
בעקבות מחירי הדיור הגבוהים, המשפחות המגיעות ליישובים הן בגילאי35-
44
., כאשר נולדו להן כבר ילדים, ואולי עוד ילד אחד ייוולד בעתיד כשיגורו ביישוב
במידה ואין קשר משפחתי בין המשפחות החדשות לחברים הגרים ביישוב, כשהתושבים ביישובים
יגיעו לגילאי הפנסיה, חלק לא מב
וטל מה
ם
יעברו לגור ליד ילדיהם. תופעה זו מורגשת במיוחד
ביישובים קהילתיים שלא נוצרה בהם רב-
,דוריות. התופעה פחות מורגשת בקיבוצים ובמושבים
מאחר ובקיבוצים ישנה חזרה של דורות הילדים, ובמושבים פרנסת ההורים תלויה במושב ולכן
.החברים ניידים פחות
מכאן שללא חזרת דור
הבנים, תוחלת המגורים של משפחה ביישוב קהילתי היא כ-
30
.שנים
המשמעות היא תחלופה של3.3%
מהמשפחות מדי שנה. ביישוב קהילתי ממוצע בן300
משפחות
נדרשת קליטה של
כ-
10
משפחות בשנה רק בכדי לשמור על מצבת התושבים ולא לקטון. זאת עוד
בטרם שוקלים הרחבה והגדלה של.היישוב
ככל שייקלטו יותר מדור הבנים, יפחת הצורך בקליטה
.לתחלופה, והיישוב יוכל להפנות משאבים לקליטה להרחבה
האיור להלן מציג את הפירמידה הדמוגרפית של יישוב קהילתי
ג דול
בצפון ש מספר יחידות הדיור
בו לא .גדל במשך העשור האחרון4
היישוב הנדון עבר את מגבלת חוק ועדות הקבלה, וזו אחת
.הסיבות שלא נערכה בו הרחבה בשנים האחרונות
הפירמידה מ ראה את העזיבה של הצעירים
בשנות ה-
20
ותחילת שנות ה-
30
שלה
ם. ללא קליטה ,
,שכבת הגיל של ההורים עולה כלפי מעלה
ולמעשה רואים ביישוב רק שתי קבוצות גיל: הילד ים בגילאי10-25
(נראה
שבני היישוב שעברו
ללמוד
אחרי ה שירות הצבאי
)לא שינו את כתובתם , והמבוגרים בגילאי50-60
.
מאחר ורוב הנשים
נמצאות אחרי של .ב הפוריות, מספר התינוקות קטן מאוד
4
:מקור הנתונים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנת2021
- 5 -
על הקליטה ביישובים הקהילתיים
בפרק זה אבחן את הפילוסופיה של תהליכי הקליטה ומהותה של ועדת הקבלה. הדגש בפרק הוא
על הקליטה ביישובים הקהילתיים או בהרחבות
קהילתיות של מושבים וקיבוצים. הקליטה
לחברות מלאה בקיבוצים דורשת הן שיתוף כלכלי והן שיתוף קהילתי. הקליטה לנחלות במושבים
דורשת עבודה בחקלאות ושיתוף קהילתי. לעומת זאת הקליטה בהתיישבות הקהילתית דורשת רק
.שיתוף קהילתי
מהות הקליטה לשיתוף קהילתי היא בחינה האם למועמדים יש פוטנציאל להשתלב בקהילה ביישוב
.הקולט, להשתתף באופן פעיל במארג החיים, ולתרום להעלאת ההון החברתי
:ויש להדגיש
היישובים שונים אחד מהשני, וה"כימיה" הנוצרת, או שלא נוצרת של מועמדים עם חברי היישוב
חשובה ביותר לתהליך. נוכחתי במצבים בהם מועמדים התעקשו ע
ל רצונם להיקל
ט
,ביישוב מסוים
.בעוד שממש לא רצו לעבור ליישוב שכן החולק גדר משותפת, ונימקו זאת בקהילה היישובית
עם
זאת, הכלים לבחינת פוטנציאל ההשתלבות הקהילתית של מועמדים לא עונים באופן מיטבי על
שאלה זו. הם יכולים לענות בחיוב והמציאות תוכיח אחרת, והם יכולים ל ענות בשלילה, למרות
.שלמועמדים פוטנציאל קהילתי שיוכח ביישוב אחר
?ואם כלי הבחינה אינם מספקים, מדוע משתמשים בהם, ומדוע בכלל קיים תהליך קליטה -
מניסיוני,
.השופטים הטובים ביותר להתאמה קהילתית הם המועמדים עצמם הם מכירים באופן
הטוב ביותר
את עצמם, רצונותיהם, שאיפ ותיהם ורצונם להשתלב בקהילה. מה שחסר להם הוא
,להכיר את היישוב אליו הם רוצים לעבור, ולבחון את התאמתם לאותו יישוב: החברים הגרים בו
הפעילויות הקיימות בו, מערכות החינוך והנוער, הפעילויות לבוגרים ולמבוגרים, ובעיקר
"ה"כימיה שנוצרת, או שלא נוצרת בינם לבין מדגם חבר.ים
אם כך, קליטה היא תהליך בו המועמדים נפגשים עם חברים ביישוב, עם ועדת ההיכרות המציגה
,להם את היישוב משתתפים
,באירועים חברתיים ואחרים ביישוב
דוגמים אסיפות ו ת הליכי קבלת
החלטות, ו מתחילים ,להתערות במרקם הקהילתי. כל זאת, כמובן
בנוסף ל בחינה כלכלית של עלויות
ות הליכי
בניית בית , דרישות אדריכליות ותכנוניות של היישוב, ומאפיינים אחרים כמו עזרה הדדית
.'וכו
תהליך הקליטה שתיארתי צריך לקחת זמן. לניסיוני זמן סביר הוא כחצי שנה עד שנה. בסוף
התהליך המועמדים מופנים לוועדת הקבלה האזורית הפועלת במועצה האזורית .
5
ככל שהמועמדים
.מתמידים בתהליך, מתחילים להתערות במרקם הקהילתי ובחיים היישוביים, לטעמי הם התקבלו
ושוב עולה השאלה -
אם המועמדים מתמידים בתהליך ורוצים לעבור ליישוב, מדוע נדרשת ועדת
?קבלה בסופו
5
ועדת הקבלה האזורית פועלת במועצה האזורית. יו"ר הועדה הוא ראש המועצה או נציגו, וחברים בה נציג החטיבה
.להתיישבות, נציג התנועה המיישבת, ונציגי היישוב
- 6 -
.התשובה היא שבכל תהליך יש לייצר נקודת מבחן שנדרש להתאמץ לקראתה
ל לא נקודת מבחן
" התהליך הוא
חייב לעבור"
)(ח"ל בלשון הצבאית
. זהו
תהליך ללא בקרה, שעלול לייצר תוצאות לא
,רצויות. הדבר דומה לתהליך לימודי: בין תלמידים המגישים את כל העבודות במהלך הלימודים
כאשר אף אחד לא בודק
אותן
, וגם אין בחינה מסכמת, יהיו כאלו שרק ישתתפו בתהלי ך, אבל לא
באמת ילמדו, כי כולם ח"ל. כמו בלימודים, כך גם בחיים עצמם. כולנו עוברים בחינות כל הזמן. בין
אם שהממונים עלינו בוחנים את טיב עבודתנו ומחליטים אם לקדם אותנו או להראות לנו את הדרך
,החוצה, ובין אם אנו בוחנים את ילדינו
משבחים התנהגות והישגים, וממריצים ו לעיתים מענישים
.על התנהגויות אחרות
ההוכחה הטובה ביותר להליך הקליטה שתיארתי היא שיעור המקבלים תשובה חיובית מועדות
הקבלה האזוריות, והאפשרות לערור ל ו
ועדת השגות לכל מי ש
תשובת ועדת הקבלה לא נראית.
בשנת2016
פרסמנו סקירה
המציגה את ה סטטיסטיק
ה
של ועדות הקבלה בדרום ובצפון בשנים
2014-2016
.הראינו ש-
97.5%
מהמועמדים התקבלו, כאשר עוד0.3%
התקבלו בעקבות החלטת
ועדת ההשגות. כלומר כ-
98%
מכלל המועמדים שפנו לוועדת הקבלה האזורית התקבלו. בהמשך
פירטנו חלק מהנימוקים לדחייה של ועדות הקבלה, והראינו שהסיבות הן בעיקרן התרשמות
שה מועמדים לא מתכוונים לגור ביישוב, בין אם רצו בית לסופי שבוע, או בית קיץ, או לערוך עסקת
.נדל"ן6
כיצד נקבע גודל היישוב בחוק ועדות הקבלה
בשנים שלפני חקיקת חוק ועדות הקבלה, רשות מקרקעי ישראל קבעה שיהיו ועדות קבלה ביישובים
קהילתיים בהם עד500
בתי אב. חוק ועדות הקבלה צמצם את המספר ל-
400
בתי אב. כמי שהיה
מעורב בתהליכי החקיקה, אני יכול לומר בוודאות שהמספר היה פשרה פוליטית בין המפלגות
השונות בקוא ,ליציה דאז. מאחר ולא היו אז יישובים בנגב ובגליל שהיו אפילו קרובים לרף זה
.המרחב הכפרי קיבל את המגבלה הזו
,עם השנים
בחלוף
12
שנים מאז חקיקת החוק, היישובים המשיכו לצמוח, כך שכיום לא מעט
יישובים הגיעו קרוב למגבלת החוק. יישובים אלו עצרו את הליכי הקבלה מתוך חש ש למרקם
.הקהילתי שהצליחו לבנות ולקיים לאורך השנים
המרחב הכפרי רוצה לקחת חלק במשבר הדיור במדינה, ולהמשיך להציע אפשרויות שונות לחברים
חדשים, כך שחלקו באוכלוסיית המדינה ימשיך להיות כ-
10%
. רוב הקליטה הינה ליישובים
הקהילתיים בנגב ובגליל, בהם המארג הקהילתי הוא -
הוא המאפיין הדומיננטי המביא להון חברתי
המלכד את היישוב ומאפשר את השירותים בו . עמדת המרחב הכפרי מתבטאת בכוון אליו תמ"א
35
עדכון5 מכוון: הגדלת מגבלת הקיבולת ביישובים עד לכ-
5,000
תושבים תוך הגדלת הצפיפות .
חשוב שחוק ועדות הקבלה יעקוב אחרי ההתפתחויות הללו, ויו תאם לתכנון המרחבי הארצי. המצב
6 "
תיקון8
לפקודת האגודות השיתופיות'חוק ועדות הקבלה ' – עדכון מצב"
, רון שני וסיגל מורן, יוני2016
- 7 -
הטוב ביותר הוא שחוק ועדות הקבלה יגדיר שהמגבלה בכל יישוב היא בהתאם להחלטות מוסדות
.התכנון
הטענות כנגד תהליכי הקבלה במרחב הכפרי
אחת הטענות כנגד שיעור הקבלה המרשים הזה, הוא שהיישובים שולחים רק חלק מהמועמדים
לוועדת הקבלה, והועדה דנה אך ורק באותם מועמדים. התשובה הברורה לכך ה
י א תהליך הקבלה
שתיארתי לעיל. כל המועמדים הפונים ליישובים מכירים את החוק, ובמיוחד את חוק ועדות
הקבלה. המועמדים יו דעים שהם יכולים לפנות ישירות לוועדת הקבלה האזורית , ואכן ישנם
מועמדים הפונים ישירות . הם גם יודעים ומכירים בחשיבות ההשתלבות הקהילתית, ולכן הם אלו
שמעדיפים לפנות ליישובים ולהשתתף בתהליכי ההכרות. תהליכי ההכרות מביאים לכך שישנם
מועמדים שמחליטים שלא
להמשיך באותו יישוב מסיבותיהם הם. למעשה המועמדים הם אלו
.שקיבלו את ההחלטה שלא להמשיך
טענה אחרת שחוזרת ועולה היא שישנה אפליה על רקע הדרת מיעוטים, מוצא ועוד. מעבר לכך
,שהחוק מגדיר שכל אפליה היא אסורה, החוק הגדיר את התהליכים שאינם בשליטת היישוב
והעביר את הסמ כות לגופים חיצוניים. חזקה על גופים אלו שיפסלו כל החלטה שיש בה חשד
לאפליה. יתרה מכך, שיעור קבלה של כ-
98%
מעיד על כך שהרוב המוחלט של אלו שעברו את הליכי
ההכרות, התמידו ו .נשארו ברצונם לעבור ליישוב אכן התקבלו
סיכום
המרחב הכפרי חשוב למדינת ישראל מסיבות רבות, ביניהן השליטה והמשילות בשטחים הגדולים
שמחוץ לערים, אזורי הספר והגבולות והשמירה על השטחים הפתוחים . ההתיישבות הקהילתית
הינה בת כ -
40
שנים כיום, ורק בשנים אלו מתחילים לראות את הצורך הרב-
דורי. היישוב הקהילתי
בנוי ומתקיים אך ורק תודות למרקם ולהון החברתי שנ .וצר ונצבר בו
המשך פעולתן של ועדות הקבלה ביישוב הקהילתי חיוניות להמשך התפתחותו, והעמקת ההון
החברתי בו. לכן נדרש להתאים את חוק ועדות הקבלה להתפתחויות שחלו ב-
12
,השנים האחרונות
.ולצמיחה המבורכת במרחב הכפרי וביישובים הקהילתיים המתוכננת במוסדות התכנון