חומר רקע
כ ' תמוז, תשפ"ג
9
,יולי2023
לכבוד
ח"כ יע קב אשר, יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה
חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה
נד ה :ון
המחסור במקומות ל קבורת שדה
הרחבת קבורת השדה בישראל על מנת להיענות לצרכים ולרצונות העולים מן הציבור מהווה שי נוי
מגמה במדיניות ההקצאה לשטחי קבורה בי
ש ראל. המחסור בקרקע בישראל הוא תוצאה של הגידול
באוכלוסיי
ה ו .הצורך בהקצאת שטחים נוספים לבנייה אך גם בשמירה על שטחים ירוקים הקצאת
שטחים נוספים לקבור
ת שדה , הקצאת קרקע
בלתי הפיכה ,
,שלא ניתן יהיה לשנות לעולם
תבוא
בהכרח על חשבון צרכים אחרים, מגורים, תעסוקה או שטחים ירוקים
. זוה י היענות לצרכי המתים
על חשבון צרכי החיים .
גם גדולי פוסקי ההלכה מבינים מציאות זו ונתנו את הסכמתם לפתרונות
קבורה רוויה המופעלים על ידי חברות קדישא ומאושרים על ידי הרבנות הראשית :
.""וחי בהם
מהלך רצוי הוא דווקא העמקת המאמצים התכנוניים והכלכליים ליצירת פתרונו ת קבורה רוויה
בכל בתי העלמין בישראל, הסברה מסיבית בדבר אפשרויות אלה וההיתרים ההלכתיים המלווים
.אותן ואף הרחבת פתרונות הקבורה האזרחית בישראל המחויבים מכוח החוק
בישראל נקברו בשנת2021
כמעט47,000
איש ואשה , מהם מעל40,000
נקבר
ו
על ידי חברות
,קבורה יהודיות
כ-
850
1,
בקבורה אזרחית, ומקרב כ -
6,000
נפטרים מוסלמים ונוצרים, כ17%
נקבר
ו ע"י חברות קבורה בעלות רישיון והיתר באופנים קהילתיים ופרטיים .כ -
12,400
דונם
משמשים לקבורה
. עד כה נקברו בישראל מ אז קום המדינה קצת מעל2 ימ
ליון א
נשים ,רק כרבע
מ
ן התושבים ה
עתידים להיקבר בה ב-
75
.השנים הבאות
יתר על כן, בישראל מובאים מדי שנה
לקבורה גם מספר רב של נפטרים מחו"ל. בשנת2021
נקברו בישראל2,646
נפטרים מחו"ל
מתוכם1,606
(
61%) אזרחים ישראלים שנפטרו בחו"ל, ו -
1,040
(
39%
,) שאינם אזרחים75%
( מהם מצרפת40%) ומא( רה"ב35%). (נתוני דו -
,שנתון המכון הישראלי לדמוקרטיה לדת ומדינה
2022
.)
כבר בשנת2004
( התקבלה החלטת ממשלה2511
) שלפחות50%
מהשטחים המיועדים לקבורה
ישמשו לקבורה רוויה
, שהיא חסכונית יותר בקרקע מ4
( המטרים2
*
2
) הנדרשים לכל נפטר בקבורת
.שדה
דו"ח מבקר המדינה
מ
שנת
2020
מתח ביקורת על המשרד לשירותי דת על שלא עמד ביעדים
שקבעה הממשלה והזהיר ממחסור במקומות קבורה בעתיד
(רק
כ-
%
21
מהנק
ב רים בשנים-
2015
7
1 נקברו בקבורה רוויה .)
בשנת2017
נדרש
ה משרד לשירותי דת למציאת פתרונות חלופיים התואמים לגי
ש ות
האורתודוקסיו ת
ביניה
ם קבורת מכפלה
)(קבורה של זוג או משפחה זה מעל זה בקבר עמוק , קבורת
סנהדרין
)(קבורה בכוכים בקיר
, קבורת רמה
(קבורה במבנה רב-
)קומות וקבורת-על
(העמקת קבר
)בדיעבד לקבורת מכפלה. באלה ניתן לקבור
בין פי2.5
לפי5 מתים בדונם (כ-
600
מתים ב קבורת
מכפלה
, כ-
750
ב
קבורה רמ
ה וכ-
1,300
ב )קבורת סנהדרין לעומת כ -
250
הנקברים בדונם בקבורת
.שדה
בנוסף, בקבוצת יבנה קברו לאחרונה
לראשונה ב""קבורת ארץ ישראל ("ליקוט עצמות" ל ארון
קטן או מערת קבורה לאחר שנה מקבור
ת השד ה) שהיתה נהוגה בתקופת המשנה והתלמוד והיא
חסכונית בקרקע (כ3,500
)מתים לדונם
, זולה וידידותית לסביבה . קבורה זו עדיין אינה מאושרת על
ידי הרבנות הראשית ומרבית חברות הקדישא , למרות שנהגה בעבר בקרב המנהיגות היהודית
.ההלכתית
אפשרויות הקבורה הרוויה הביאו לעלייה עקבית בשיעור הנקברים בקבורה רוויה, אשר עלה
ל33.5%
מבין כלל הנקברים בשנת2022
, ובירושלים– אף חצה את
סף50
האחוזים (נתוני מרכז
המידע והמחקר של הכנסת שהוצגו בועדת הפנים ב22.2.23
.)
יצירת ההיענות של משפחות
הנפטרים לקבורה הרו ויה נוצרה בעזרת תמריץ כלכלי: בעוד הקבורה הרוויה ניתנה חינם על חשבון
הביטוח הלאומי או בזול יחסית (בקנייה בחיים או בהעדפה של בית עלמין מסוים), קבורת השדה
.(במקומות בהם היתה אלטרנטיבה של קבורה רוויה) עלתה ממון רב תמריץ מוצע נוסף מצוי
במרחק מן העיר. בעוד הקבור ה הרוויה זמינה בבתי עלמין שליד מרכזי ערים, קבורת השדה דורשת
.נסיעה לפריפריה ,עליית מספרי הנקברים בקבורה רוויה מביא למודעות תרבותית לאפשרות זו
המגובה בפסקי דין הלכתיים, וכך ליצירת 'הרגל' אשר עשוי לשנות את העדפתו של הציבור לקבורת
.שדה לאורך זמן
ב
סקר שנערך במסגרת דו-שנתון לדת ומדינה
2
202
במכון הישראלי לדמוקרטיה נשאל הציבור
היהודי על העדפותיו ביחס לשיטות הקבורה בישראל. ביחס לקבורת מכפלה, שהיא קבורה זוגית
או משפחתית בתוך קבר הנחזה כלפי חוץ כקבורת שדה, ע נו51%
מן הציבור כי בבוא היום, לאחר
120, יסכימו להיקבר כך .
29%
.התנגדו ,לגבי השיטות האחרות לא נצפה הבדל של ממש בין
השיטות המאושרות על ידי הרבנות הראשית - קבורת סנהדרין בכוכים וקבורה רמה
במבנה רב
,קומות
לבין 'קבורת ארץ ישראל-ליקוט עצמות ' . לגבי כל אלה קצת פחות משליש הציבור מסכים
להיקבר כך (קבורת סנהדרין–
30%
מסכ
ימים ו47%
מתנגדים, קבורה רמה–
33%
מסכימים ו42%
מתנגדים, קבורת ארץ ישראל–
29%
מסכימים ו41%
מתנגדים). בחלוקה לפי הגדרה דתית –
ההסכמה לשיטות המגוונות מגיעה מצד הציבור החילוני ואילו ההתנגדות הנחרצת מגיעה מצדם
של החרדים. הציבור המסורתי מתנגד יותר מאשר הציבור הדתי, אשר דווקא מסכים באחוזים
גבוהים יותר לשיטות הקבורה הרוויה. הנתונים מראים כי ישנה עבודה הסברתית רבה, אולם כי
הציבור כבר הלך כברת דרך ביחסו לקבורה הרוויה ובהינתן מצוקת הקרקע הכבדה–
ידרש לצעוד
.עוד בכיוון זה
העמדת קבורת שדה לכל דורש בסמיכות למקום מגוריו
פוגע ת
במוטיבציה העיקרית של משפחות
הנפטרים לבחור בקבורה הרוויה
ומסיגה לאחור את
כל הפתרונות החלופיים
שנוצרו במאמצים
לאורך השנים האחרונות. זוהי הרחבה בפועל של המק
ו מות המיועדים לקבורה בישראל, והעדפה
של המתים על חשבון החיים , החלטה ש
תפגע בכל ל הציבור.
בברכה ,
עו
"ד שלומית רביצקי טור-
פז
מנהלת מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת