חומר רקע

:קרן בריאה (חל"צ) למען בריאות נשים. אתרwww.briah.org :. מייל[email protected] הנגשת מידע ואיתור נשים המצויות בסיכון גבוה לסבול מדיכאון סב-לידתי "פרויקט "עוברות את זה יחד הוא פרויקט אינטרנטי אשר עלה לאווי ר בת חילת התפרצות מגפת הקורונה, ומטרתו להנגיש מידע, לאתר נשים אשר מצויות בסיכון גבוה לסבול מ דיכאון סב- לידתי (בזמן ההריון ולאחר )הלידה ולהכווין אותן ל גורמים המספקים תמיכה ועזרה נפשית (לינק לאתר הפרויקט). הפרויקט הוקם ע"י קרן בריאה1 לקידום בריאות נשים ובשיתוף מרפאת חוה בשיבא2 וצוות יועצות מקצועיות (פירוט בנספח 1). הישגי הפרויקט מעידים על הפוטנציאל של כלים דיגיטליים לטובת הרחבת האיתור של נשים בסיכון לדיכאון סב-לידתי, הנגש ה מיידית של מידע והכוונה לסיוע. הרחבת האיתור הינה קריטית לאור העובדה .כי כמות הנשים המאותרות כיום בטיפת חלב הנה נמוכה משמעותית מהשכיחות המוערכת באוכלוסייה תקציר דיכאון בתקופת ההריון ולאחר הלידה (לשם הקיצור יקרא "דכאון סב-לידתי)" ,מתייחס לדיכאון מז'ורי או קל אשר מתרחש במהלך ההריון או ב- 12 החודשים הראשונים לאחר הלידה, והוא אחד הסיבוכים הרפואיים השכיחים ביותר במהלך ההיריון ובתקופה שלאחר הלידה, הפוגע באחת מכל שבע נשים . ישנה חשיבות רבה באיתור והגשת עזרה לנשים הסובלות מ דיכאון סב- לידתי שכן הוא בעל השלכות משמעותיות וארוכות טווח לאם ולילו ד. בשל כך ,קיים כיום נוהל ל איתור נשים בסיכון לדיכאון במהלך ביקורן בטיפת חלב, אך מנתוני משרד הבריאות עולה כי אחוז הנשים המאותרות כיום נמוך משמעותית מהשכיחות 1 קרן בריאה פועלת לשפר את הטיפול הרפואי שנשים מקבלות באמצעות השפעה על נהלים, פרוטוקולים והכשרה .של צוותים רפואיים פעילות הקרן כוללת איסוף וניתוח,נתונים ,כתיבת דוחות וניירות עמדה ,הרצאות לצוותים לובי מול המערכת ופעילות תקשורתית. בנוסף, הקרן תומכת כלכלית ומלווה יוזמות שעולות מן השטח במגוון תחומים רלוונטיים לבריאות ן של נשים ב מסגרת"חממת בוראות". 2 מרפאת חוה במרכז הרפואי שיבא מעניקה אבחון וטיפול ל ,נשים הסובלות משינויים רגשיים בצמתים הורמונליים כגון קשיי פוריות ,וטיפולי פריון הריון, ולאחר לידה. נייר עמדה :קרן בריאה (חל"צ) למען בריאות נשים. אתרwww.briah.org :. מייל[email protected] המוערכת שלהן באוכלוסיה , וכן לא קיים מעקב המודד כמה נשים מתוך המאותרות ניגשות ל קבלת טיפול. ,מכאן עולה הצורך בשימוש בפלטפורמ ות נוספ ו ת אשר י סייע ו ב איתור ומעקב של נשים בסיכון לדיכאון סב- לידתי והפניי תן .לקבלת עזרה ב אפריל2020 , במהלך הסגר הראשון שנגרם מהתפרצות מגפת הקורונה בישראל , נשים רבות חששו לגשת לטיפת חלב ,. בשל כך עלה לאינטרנט פרויקט ""עוברות את זה ביחד של קרן בריאה בשיתוף מרפאת חווה ,במרכז הרפואי שיבא במסגרתו הונגש מידע לנשים אודות התסמינים ודרכי התמודדות אפשריות עם דיכאון סב-לידתי, לצד הכוונה ל גורמים מקצועיים ,המספקים תמיכה ועזרה נפשית. בנוסף הוצע לנשים למלא באופן מקוון את שאלון אדי ,נבורו להערכת רמת ה דיכאון הסב-לידתי שהן חוות . בתקופה שבין אפריל2020 ואוקטובר2021 , ולמרות שלא הושקעו משאבים כלכליים בקידום האתר, נכנסו אליו מעל ל- 5,000 ,נשים מתוכן כ- 2,170 מילאו את השאלון. מתוך נשים אלו כ- 70% נמצאו כבעלות ציון המעיד על סיכון ל חוות דיכאון סב-לידתי., מספר שהוא גדול בעשרות מונים מאחוז הנשים המאותרות בקופת החולים הגם שמדובר באוכלוסייה מוטה (נשים שנכנסו באופן יזום לאתר הפרויקט), כמות הנשים הגבוהה שנכנסה לאתר והממצאים הנוספים העולים מן הפרויקט )(כפי שיפורטו בהמשך המסמך מצביעים על הצורך הג דול בפיתוח ו הטמעת כלים נוספים לאיתור נשים הסובלות דיכאון סב- ,לידתי כגון שימוש ב איתור דיגיטלי בכל שלבי ההיריון ולאחר הלידה , הנגשת מידע אודות גורמי תמיכה ועזרה מקצועיים, ו עדכון מדד האיכות של טיפת חלב, כך שיתייחס לאחוז הנשים המאותרות ואחוז הנשים הפונות לטיפול . כל אלו עשויים לאפשר אבחון רחב ומהיר יותר, קבלת עזרה מוקדמת , והקטנה עד מניעה של ה.השלכות על האם ולילוד רקע דיכאון סב-לידתי מתייחס לדיכאון מז'ורי או קל אשר מתרחש במהלך ההריון או ב- 12 החודשים הראשונים ,לאחר הלידה כאשר לרוב הוא יופיע6-8 .שבועות לאחר הלידה דיכאון זה עלול להופיע אצל כל אישה , בכל גיל, מוצא או מצב כלכלי. הדיכאון עלול ,להופיע לראשונה גם בהיריון או בלידה השנייה או השלישית בהעדר מצוקה ברורה וגם במקרים בהם האישה לא סבלה לפני כן מהפרעה נפשית כלשהי. הוא עשוי להמשך תקופה ארוכה ו ,ישנה חשיבות רבה לפנייה לטיפול שכן עשויות להיות לו השלכות משמעותיות וארוכות טווח הן על האם (כגון פגיעה בבריאות הפיזית, בקשרים נ בי ה )אישיים ועלייה בהתנהגויות סיכוניות ו הן על הילוד (כגון [ )פגיעה בהתפתחות המוטורית, קוגניטיבית ורגשית1 .] בשנת2013 פורסם נוהל ""איתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה [ על ידי משרד הבריאות2] . נוהל זה מגדיר כי יש לבצע הערכה של המצב הרגשי/הנפשי של ה אישה ב מהלך ה היריון ול אחר הל ידה בשני :קרן בריאה (חל"צ) למען בריאות נשים. אתרwww.briah.org :. מייל[email protected] :מועדים לכל אישה הרה החל משבוע26 ,להיריון ו- 4-9 שבועות לאחר הלידה, או בביקור הקרוב בטיפת החלב .לאחר מכן ההערכה מתבצע ת על ידי שימוש בשאלוןEdinburgh EPDS (Edinburgh Postnatal ) Depression Scale . שאלון זה מכיל10 שאלות למילוי עצמי , אשר תשובותיהן נעות על הסקאלה שבין-0 3, והוא תורגם לשפות רבות, ביניהן לעברית, רוסית וערבית ותוקף בישראל. במקר ים בהן האישה מקבלת ציון של 10 ומעלה הנוהל מורה כי יש לבצע בנוסף גם הערכת תפקוד של האישה בחיי היומיום ושיחת תמיכה . בשאלה העשירית לשאלון " (מחשבות על אובדנות), כל ציון שאינו0 " מחייב קיום שיחת תמיכה, והפניה לבירור על ידי גורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש, או למיון, לפי חומרת המצב. ה ספרות מד ברת על שכיחות של דיכאון סב-לידתי בקרב 16.4% - 10 מהנשים במהלך או אחרי ההריון [3,4 ,] ו מאמר סקירה הצביע על שיעור איתור של27% מהנשים המתושאלות בעזרת שאלוןS EPD [5] . אולם דו"ח שירותי בריאות הציבור בישראל בתחום המשפחה, תינוקות, פעוטות ותלמידי בתי הספר בעת התפרצות ,מגפת הקורונה שהתפרסם ב- 2020 דיווח על שיעור הסיכון לדיכאון סב-לידתי מטיפות חלב ב מרץ 2019 ו- 2020 כ- 4.4% ו- 4.45% מהנשים המתושאלות בהתאמה [6] . בנוסף, במסגרת התוכנית הלאומית למדדי האיכות , הגדיר משרד הבריאות יעד במסגרתו יש להגיע לתשאול ן של 90% מהנשים המגיעות לטיפות חלב אודות הסיכון לדיכאון. אולם, על פי ההערכות העדכניות של התוכנית הלאומית ל מדדי איכות של משרד הבריאות, ממוצע אחוז הנשים שעברו תשאול ב- 2020 עמד על81% בלבד . דו"ח שירותי בריאות הציבור שפורסם ב- 2020 אף מ דווח על ירידה קלה בשיעור הנשים שתושאלו באמצעות שאלון אדינבורו בהשוואה בין מרץ2019 למרץ2020 מ- 95% ל- % 89.8. מספרים אלו מצביעים על תת-אבחון שבשיטה הקיימת ל איתור נשים בסיכון לדיכאון סב-לידתי בטיפות החלב בישראל [6] . מעבר לכך, משרד הבריאות איננו מפרסם האם התקיים מעקב אחר הנשים שאותרו בסיכון גבוה , ודוח מבקר המדינה לשנת 2014 אף ציין שלא קיים דיווח לגבי אחוז הנשים הנמצאות במעקב [7]. פרוייקט ""עוברות את זה ביחד באפריל2020, עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל ובעקבות הסגר והבידוד החברתי, עלה חשש לסיכון מוגבר לקשיים רגשיים בקרב אוכלוסיות רגישות, וביניהן נשים לפני ולאחרי לידה, אשר סבלו בין היתר מהחשש לגשת לבדיקות רפואיות שגרתיות ו לטיפ ו ת ה חלב,. בשל כך ה וקם פרויקט "עוברות את זה ביחד" , שהינו אתר ,אינטרנט בהובלת קרן בריאה בשיתוף מרפאת חווה, ונשות מקצוע מתחומים שונים כגון ,פסיכיאטריות, פסיכולוגיות קליניות מלוות נשים בהריון וחוקרות באקדמיה (ראה נספח 1) .אתר זה מכיל מידע אודות מקורות תמיכה בקהילה וברחבי הרשת למתמודדות עם קשיים נפשיים בזמן ההריון ולאחר :קרן בריאה (חל"צ) למען בריאות נשים. אתרwww.briah.org :. מייל[email protected] הלידה. בין היתר הכיל האתר גם גרסה מקוונת של שאלון אדינבורו שמאפשר לנשים לקבל הערכה ראשונית ,לגבי מצבן הרגשי.ולקבל המלצות לגבי עזרה מקצועית מאז העלאת הפרוייקט לאוויר באפריל2020 ועד אוקטובר2021 מעל ל- 5000 נשים נכנסו לאתר, וכ- 2,170 מתוכן.מילאו את השאלון ניתוח נתוני השאלון העלה כי1,518 נשים, המהוות כ- 70% מבין הנשים שמילאו את השאלון, קיבלו ציון של10 נקודות ומעלה, אשר מצביע על סיכוי לקיומו של דיכאון סב-לידתי , ועל .הצורך לפנות לעזרה מקצועית לקבלת הערכה ועזרה בנוסף, הכניסה של הנשים לשאלון התרחשה לאורך כל היממה; 40% ,במהלך היום42% בשעות הערב ועד חצות, ו- 18% מהנשים נכנסו לשאלון בשעות שבין חצות לשמונה בבוקר. כלומר, נשים ,מגיעות אל השאלון לאחר שחיפשו כנראה מידע על דיכאון לאחר לידה בשעות שונות של היום, בשעות ש יתכן ו הן ערות בשל טיפול בתינוקות צעירים, והן מוטרדות או חשות שמשהו איננו כשורה . נשים אלו, שניתן להניח שהן ב שנות העשרים עד ארבעים לחייהן , משתמשות באינטרנט כמקור נוח למידע . זאת ועוד, האתר שפעל בזמני י גל התחלואה של הקורונה, ותוך כדי הסגרים , אפשר לנשים לקבל מידע והערכה ראשונית לגבי מצבן בזמן שהגישה לרופאי המשפחה וטיפות החלב היתה .מוגבלת ,לראייה361 ,1 נשים מילאו את השאלון בזמן גל הקורונה הראשון, כאשר895 מהן קיבלו ציון10 ומעלה, ו בגלי הקורונה הנוספים מילאו481 נשים את השאלון, כאשר391 מהן קיבלו ציון10 .ומעלה עוד עולה מהממצאים כי שיעור הנטייה ל מחשבות אובדנ י ות מתוך כלל הנשים בסיכון לדיכאון אחרי לידה הינו 38% לעומת שיעורי הנטייה לאובדנות מתוך הנשים בסיכון לדכאון אחרי לידה המדווחים לשנ ים 2019- 2020 7.8% ו- 8.5% .בהתאמה מ דיווחי כלל הנשים בשאלון עולה עוד כי רק65.6% מתוכן עברו תשאול .באמצעות השאלון בטיפות החלב מסקנות 1. איתור נשים בסיכון לדיכאון לאחר הלידה בטיפות החל ב הוא טוב אך איננו מספק , שכן אחוז הנשים המאותרות בו יה נו נמוך משמעותית מהשכיחות המוערכת באוכלוסיה. יש להרחיב את השימוש .בפלטפורמות שבהן מתקיים האיתור 2. כיום לא מתרחש מעקב ברוב תחנות טיפת החלב, בכדי לברר האם נשים שאותרו בסיכון לדיכאון אכן פונות ומקבלות עזרה .לאחר מילוי השאלון 3. נשים זקוקות לאפשרות לקבל פידבק ומידע על מצבן כאשר עולים אצלן רגשות מורכבים או ש חש לגבי מצבן הנפשי . הגישה למידע כזה צריכה להיות בכל נקודת זמן ולא רק בשני מועדים ספציפיים (שבוע26 :קרן בריאה (חל"צ) למען בריאות נשים. אתרwww.briah.org :. מייל[email protected] .)ומספר שבועות לאחר הלידה יש לאפשר לנשים לקבל מידע עדכני וכן פירוט פרטי קשר של מקורות וגורמי תמיכה מגוונים . מידע זה צריך להיות נגיש בכדי שי ת אפשר להן להעריך את מצבן ואת חשיבות הצורך .המיידי בקבלת עזרה ותמיכה 4. קיים שימוש נרחב של נשים באינטרנט כמקור למידע , במיוחד ברגעי קושי משמעותיים, ולפיכך .פלטפורמה זו עשויה להיות יעילה להרחבת האיתור והנגשת מידע המלצות 1. הטמעת שאלון האיתור ה דיגיטלי באתרים נוספים – אנו ממליצות להטמיע את שאלון האיתור גם בצורה דיגיטלית באתר משרד הבריאות/טיפות חלב או באתרים/אפליקציות של כלל קופות החולים . בצורה זו יהיה השאלון נגיש לכל אישה אשר תחפש מידע אודות דיכאון בכל זמן .במהלך ההריון או לאחר הלידה ,בנוסף מאחר והידע אודות נשים שילדו ופרטי הקשר שלהן קיימים במשרד הבריאות וקופות החולים, הרי שניתן ליצור איתן קשר יזום, להסביר להן על הסיכוי להתמודדות עם דיכאון לאחר לידה, ולהציע ל הן למלא את השאלון הדיגיטלי. ניתן ליצו ר איתן קשר לדוגמה, בשליחת הודעת אס-אם- "אס או הודעה "קופצת .שתופיע להם במערכת/אפליקציה של קופת החולים בנוסף, בשל האחוז הנמוך של נשים בהריון שעוברות איתור לדיכאון סב- לידתי, ומשום שהאיתור מתבצע רק במרפאות לבריאות האישה שמשרתות רק אחוז ,מסוים של הנשים חשוב להטמיע את האיתור גם בקרב רופאי הנשים ורופאי משפחה. 2. יצירת מנגנון למעקב אחר מצבה של האישה בעקבות אבחון לסיכון מוגבר לדיכאון - לאחר שאישה ממלאת את השאלון באתר הקופה/משרד הבריאות או במסגרת הביקור בטיפת החלב , במידה ונמצא שהיא בסיכון גבוה לדיכאון סב-לידתי יש להציע לה מקורות טיפול ותמיכה , להיות במעקב אחרי מצבה ובמסגרתו לברר האם אכן פנתה לטיפול והאם זקוקה לעזרה נ וספת. מעקב זה יכול להתבצע על ידי גורמים שונים .במערכת הבריאות כגון רופא מטפל או טיפת חלב בהקשר זה יוזכר כי בעיריית ירושלים הוקם פרויקט "חבלי קשר" במסגרתו עובדות סוציאליות מגישות סיוע ראשונה והכוונה לגורמי טיפול לנשים אשר אותרו .בטיפות חלב 3. הנגשה מיידית של מידע ומקורות תמיכה עבור נשים הסובלות מ דיכאון סב-לידתי –ראוי ש מידע יהיה מונגש, כגון פליירים מודפסים שיחולקו לנשים לאחר הלידה, או בזמן הביקור בטיפת חלב לטובת נשים ,שעדיין לא נשאלו על כך או שמרגישות שלא בנוח לדבר על כך עם אחות טיפת חלב. בנוסף אנו ממליצות ,להטמיע מידע לצד השאלון במרחב הדיגיטלי לטובת נשים שמחפשות מידע באופן הזה . חשוב שכלל המידע :קרן בריאה (חל"צ) למען בריאות נשים. אתרwww.briah.org :. מייל[email protected] יופיע בצורה נגישה ומותאמת לכלל הנשים כולל תרגום לשפות נוספות כגון ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית. 4. עדכון מדד האיכות של טיפ ו ת חלב אשר מתפרסם במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות , כך שיתייחס לא רק לכמות הנשים שממלאות את השאלון, אלא גם לאחוז הנשים המאותרות ואחוז הנשים הפונות בעקבות שאלון הסקר .לטיפול 5. עריכת קמפיינים ציבוריים מטעם משרד הבריאות וקופות החולים להעלאת המודעות בציבור ולחיבור לפלטפורמות האיתור החדשות. מקורות 1. Slomian, Justine, et al. "Consequences of maternal postpartum depression: A systematic review of maternal and infant outcomes." Women's Health 15 (2019): 1745506519844044. 2. ,משרד הבריאות""נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה( ירושלים, ישראל2014 ) 3. Pearlstein, Teri, et al. "Postpartum depression." American journal of obstetrics and gynecology 200.4 (2009): 357-364. 4. Okagbue, Hilary I., et al. "Systematic review of prevalence of antepartum depression during the trimesters of pregnancy." Open access Macedonian journal of medical sciences 7.9 (2019): 1555- 1560. doi:10.3889/oamjms.2019.270 5. Lyubenova, Anita, et al. "Depression prevalence based on the Edinburgh Postnatal Depression Scale compared to Structured Clinical Interview for DSM DIsorders classification: Systematic review and individual participant data meta‐analysis." International journal of methods in psychiatric research 30.1 (2021): e1860 6. ,משרד הבריאות "דו"ח שירותי בריאות הציבור על פעילות בתחום המשפחה, תינוקות ותלמידי בית "הספר בעת התפרצות מגפת הקורונה ( ירושלים, ישראל2020 ) 7. .משרד מבקר המדינה "מערך טיפות חלב- דוח לשנת2013 ( " ירושלים, ישראל2014 ) נייר עמדה זה נכתב ע"י ד"ר גלית נויפלד קרושינסקי, מנהלת תחום מחקר וניהול ידע, קרן בריאה :קרן בריאה (חל"צ) למען בריאות נשים. אתרwww.briah.org :. מייל[email protected] נספח - ועדת ההיגוי של פרויקט "עוברות את זה "ביחד ד"ר ורד בר - ,פסיכיאטרית מנהלת "מרפאת "חווה - המרפאה לבריאות הנפש של האישה ויחידת טיפול יום אם ,תינוק המרכז הרפואי שיבא ד"ר ענבל ראובני - מנהלת המרפאה לבריאות הנפש של ,האישה בית החולים הדסה עין ,כרם .ירושלים ד"ר רנה ,בינה עו"ס - ראש מגמת שיקום ובריאות בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר ,אילן חוקרת ופסיכותרפיסטית בתחום הבריאות הנפשית הסב- .לידתית חני סער - מלווה רגשית לנשים שהן .אמהות מטפלת בפסיכותרפיה ,גופנית בוגרת לימודי BOT ואימון בגישה .פסיכולוגית נגה שורץ - יועצת .אמנותית עורכת ,וידאו בעלת תואר ראשון בעבודה .סוציאלית מאמנת אקרו-יוגה תוך התמקדות בתקשורת בין אישית .וזוגית קרן ירמיה - מתמחה בפסיכולוגיה קלינית ותלמידת מחקר לתואר שלישי במחלקה לפסיכולוגיה בבר- .אילן בוגרת מחזור 'ב של חממת .בוראות קמיל פיקלר דרזמן - מנהלת מרכז הגיל הרך באר ,שבע האגף לגיל הרך ויצו .העולמית מקימת מיזם ""עגולה לקידום מענים דיגיטליים לנשים בדיכאון לאחר לידה לימור לוי אוסמי - מלווה רגשית נשים אחרי לידה .ובהורות יוצרת האתר "נשים מדברות ."אימהות גילי אגר - פסיכולוגית ,קלינית המקימה של "טיפול קרוב - פסיכולוגים ומטפלים "בוידאו ומומחית להכשרת מטפלים לעבודה .מרחוק ד"ר סמירה אלפיומי זיאדנה - חוקרת בתחום דיכאון בהריון ואחרי לידה כולל פוסט דוקטורט בתחום 'מאונ בן .גוריון היית ה גם מנהלת סיעוד במכבי ובכללית וכיום עובדת במרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן-גוריון ו ממשיכה פוסט-דוקטורט ,בטורונטו קנדה, ב- for Centre MAPב Health Urban Solutions