חומר רקע
.נייר עמדה בנושא הכרה בישובים הבלתי מוכרים בנגב, והקמת מרכזי שירות
מוגש לוועדת הפנים ולהגנת הסביבה לקראת הדיון בנושא זה ביום שלישי, ה11/07/2023
.
1.
150,000
אזרחי ישראל, שהם כ מחצית
,מתושבי הנגב הערבים נדרשים לחיות בבתים שלא ניתן
לקבל בעבורם אישורי בנייה. מתוך אוכלוסייה זו בין מחצית לשליש חיים בישובים שאינם מוכרים
עדיין. הסיבה היחידה למחדל
,של מדינת ישראל
היא התעקשות המדינה למנוע מאזרחיה חיים
כפריים, ופרנסה הנשענת ,, בין היתר
על האדמות של הכפר . מאז קום המדינה, המדיניות היא
צמצום, ריכוז ועיור התושבים הבדואים בנ
גב. לעומת זאת , ניתן היום
להכיר
ולתכנן במקום
המצאם את כל
,היישובים הבדואים בנגב וזאת
,על פי אמות מידה תכנוניות מקובלות במדינה
ו בכך .לסיים את המחדל המתמשך
2.
75
.שנים של היעדר הכרה יצרו פגיעה משמעותית מאוד בתושבי הכפרים הבלתי מוכרים ,כך למשל
בדו"ח ממדי העוני והאי-
שוויון בהכנסות של הביטוח הלאומי, משנת2021
נרש
מו
בפעם הראשונה
ממדיי העוני של ישובים כפריים בנגב. בישוב ביר הדאג' תחולת העוני היא79%
כללי, ו86%
בקרב
!ילדים מתוך נתונים אלה ניתן להבין ש
86%
מכלל הילדים של150,000
תושבי הכפרים, גרים
.בעוני, וחלקם הגדול בעוני מחפיר, ובאי ביטחון תזונתי חמור
תחולת העוני הזו היא ב20%
חמורה
יותר מהיישוב הכי עני, תל שבע, וב38%
מהממוצע הארצי. זוהי
אחת ה תוצא ות הקשות של מדיניו ת
אי-
.ההכרה בישובים
3.
היעדר הכרה משמעות
ו גם היעדר שירותי מדינה המגיעים בחוק לתושבי הכפרים. כך
כ5000
ילדים תושבי היישובים הלא מוכרים הם ללא גישה לגני ילדים. בהמשך, כ60%
נושרים מספסל
,הלימודים
.'(נשירה סמויה וגלויה) החל בכיתה ח
אולם, כפי שכבר ראינו, ב יום בו מוקמים בתי
ספר יסודיים ותיכונים בכפר–
הנשירה יורדת אל מתחת ל10%. בוואדי נאעם לדוגמה,
ישנם כ
15,000
תושבים. מתוכם כ4000
.תלמידים בין כיתה א' לכיתה ח' בבתי הספר היסודיים של הכפר
כל הגנים של הכפר הגדול הזה מרוכזים על ידי בית ה ספר, ומרוחקים עד שישה ק"מ מרוב ילדי
הכפר, ועל כן הילדים בגילאי3-6
אינם מגיעים לגן. בנוסף, עדיין אין בית ספר תיכון בכפר, וגם אין
,כביש גישה לבתי הספר. אמור היה להיפתח בית ספר תיכון לילדי הכפר(בשולי הכפר :
במטרה
)לקדם תהליך עקירה ועיור של תושבי הכפר
, כבר בש נת הלימודים הקרובה. אולם גם זה נדחה לעת
.עתה
4.
הפתרון לבעיה זו קיים: באישורם של עוד מרכזי שירותים , כך שהמדינה תוכל לאפשר את מימוש
זכותם של ילדי הכפרים לחינוך ולעתיד כלכלי הגון. מרכזי שירותים גם יתנו מענה לעוד קשיים
:משמעותיים הקשורים להיעדר הכרה ,לדוגמה ניתן יהיה להביא תחבורה ציבורית על כבישי
הגישה למרכזי השירותים, וכך לאפשר לצעירים לצאת ללימודים אקדמיים, ולאנשים באופן כללי
לצאת לעבודה ו
ל
קבלת שירותים במשרדי המד .ינה
5.
חלק ניכר מ התושבים החיים ביישובים לא מוכרים חיים באזור בקעת באר שבע: כ30,000
תושבים
בשישה כפרים . ניתן לפתור את מצוקת היעדר ההכרה מיידית, על ידי הקמת מועצה אזורית למרחב
זה המתוחם בין הכבישים25
,
31
תווי כביש6
ובסיס תעופה נבטים. פעולה דומה עשה ראש
ה ממשלה אריאל שרון, עם הקמת המועצה האזורית אבו בסמה והכרה בשבעת הכפרים הראשונים
.לפני יותר מעשרים שנה
6.
השוואה קצרה בין בקעת באר שבע לבין מועצה אזורית עם מאפיינים דומים מראה את ההיתכנות
המיידית של פתרון זה .הבאנו את התכנון של המועצה האזורית מרחבים כדרך מתאימ ה לתכנון
.המרחב הכפרי (הבדואי) של בקעת באר שבע
מ"א מרחבים נבחרה בעקבות שלוש תכונות
חשובות: זו מועצה הנמצאת בנגב, וזו מועצה אשר מאגדת מושבים אשר רובם ככולם היו מיושבים
ביוצאי ארצות האסלאם. התכונה השלישית היא תולדה של השניים הראשונים–
מ"א מרחבים
מתמודדת עם קשיים הנובעים מהיותה מורכבת מאוכלוסייה אשר נתוני ההתחלה שלה בישראל
היו נמוכים מאלה של רוב תושבי המועצות האז וריות, והיא נמצאת בפריפריה (נמצאת באשכול5
.)
כך, בתוכנית האסטרטגית של המועצה האזורית מרחבים ישנה התמודדות עם אתגרים שגם
.מהווים חלק מהאתגרים שעומדים, ושיעמדו בפני תושבי הכפרים
7.
למרות קווי אופי דומים אלה, מספר התושבים במועצה אזורית מרחבים היא כ
מחצית
ממספרם
( של תושבי בקעת באר שבע13,000
לעומת30,000
תושבים), ולעומת זאת מועצה אזורית מרחבים
משתרעת על שטח פי שבע גדול מאזור ששת הכפרים של
( בקעת באר שבע580,000
לעומת50,000
.)דונם יחס האוכלוסייה לשטח בין מועצה אזורית מרחבים, לבין בקעת באר שבע, יחס של20:1
כבר היום, ויגיע תוך עשר
ים שנה ליחס של 1
:
40
. מצד אחד, הדבר יכול לנבא היעדר משאבים
מספיקים ליצירת פרנסה מחקלאות, ועל כן יש לתכנן מקורות פרנסה נוספים המתאימים למרחב
,המצומצם. חשוב הרבה יותר
האמונה של מנהיגות תושבי הכפרים ב בקעת באר שבע, שעקרונות
התכנון
ה
קיימ
ים במועצה האזורית מרחבים ,במידה ו ייושמו בבקעת באר שבע יאפשרו את סיום
סאגת היעדר ההכרה והיעדר ההסדרה, והבנייה הבלתי חוקית;
ועל כן מהווה הזדמנות חשובה
.מאוד לממשלת ישראל היום
8.
,למצער היעדר הצדק
בולט , כאשר המדינה מקדמת כיום חמישה ישובים (ואף יותר) אשר מתוכננים
על גבי השטחים אשר מיו
שבים ובשימוש של תושבי הכפרים
: מוכרים ושאינם
מוכרים. הדבר מחזק
.את ההבנה שניתן להכיר בכפרים במקום מושבם והדבר הזה זועק את אי הצדק, שמוקמים
יישובים לאזרחים )(רק יהודים שיש להם בתים במקומות אחרים, והם מוזמנים לבוא לגור
במרחב הכפרי הבדואי, אולם התושבים אשר מתגוררים במקום עוד מלפני קום המדינה, נדרשים
.באותו הזמן להעתיק למקום אחר, לחיים מסוג אחר, למרות רצונם
9.
,בנוסף הכפרים אשר הוכרו
אינם מתפתחים, והתכנון לא מסתיים, מאותם הס יבות שהמדינה
:מסרבת להכיר בכפרים תהליכי התכנון
מגויסים
,על ידי המדינה בכדי למנוע חיים כפריים
ובמקום זאת לצופף ולעייר את האוכלוסייה, למרות רצונם . תושבי הכפרים מודעים לכך שבמידה
ויאפשרו את תהליך העיור, הדבר יגרום לפגיעה אנושה בתרבות, בלכידות החברתית וביכולת
.ההתפרנסות של תושבי הכפר
10
.
מַ עֲבָר לחיים עירוניים כבר הרא
ה פגיעה ב לכידות
החברתית: בישובים
הכפריים, למרות תוחלת
,העוני, ולמרות הריסות הבתים החוזרות ונשנות רמ ת
אלימות
נמוכה הרבה
יותר מאשר בקרב
האוכלוסייה העירונית הערבית בנגב. לכן זוהי מדיניות אוויל
ת
המנסה להרוס את האוכלוסייה
הכפרי
ת
.שקיימת היום
11
.
השר עמיחי שיקלי ממשיך את הדרך הזו עם תוכנית המיקודים שאינה מתייחסת לצרכי
ם
או
לרצונות התושבים , וכל ההתמקדות שבה היא על העברה בכוח של אוכלוסיות כפריות לתוך מרחב
עירוני, וצמצום בכוח של מרחב כפרי. ככל הנראה תוכניתו לא תצליח להרוס את הכפרים שבהם
היא מתמקדת. אולם גם אם תצליח וגם אם לא–
היא פוגעת בחברה הערבית בנגב, וכך גם בכלל
האוכלוסייה בנגב, אשר נדרש ת להתמודד עם אוכלוסייה הסובלת מהריסות, מעוני, ומהיעדר
.אופק
12
.
האוכלוסייה הערבית בנגב
צעירה
, וכך גם בקרב האוכלוסייה הכפרית הערבית בנגב .לע
כן יש בה
.פוטנציאל גדול להתקדמות ולשגשוג כלכלי וחברתי,בנוסף
מכיוון שהאוכלוסייה צעירה היא גדלה
.באופן מהיר
היעדר קידום
,פתרון מכבד אשר בשנת1948
נדרש להתמודד עם6000
תושבים, היום
כבר מהווה מציאות של150,000
תושבים. בעוד15
שנים בלבד זו תהיה המציאות של300,000
תושבים . לכן חשוב להתמודד באופן נכון, מכבד ומתאים- ב.מיידי
,כפי שהראנו
ישנם פתרונות מצוינים. אנחנו במועצה, נשמח להציגם, וגם לעזור
.למדינה לקדם אותם