חומר רקע
תשתיות הפוגעות באקלים החינוכי ובהישגים:
הצורך בפיצול בתי ספר בחינוך הבדואי בנגב
נייר עמדה, מוגש לועדת החינוך, 7 יוני 2023
מבוא: בתי ספר ענקים- מזיקים!!!
בתי הספר רבים בחינוך הבדואי הגיעו אל מעבר לשיא הגודל הרצוי לפעילות חינוכית אפקטיבית, מבחינת מספר התלמידים.
מתוך כ- 150 בתי ספר בחינוך הבדואי המיוחד והרגיל, 63 היו בשנת 2023 גדולים מאד (יותר מ- 550 תלמידים), בגודל שגורע מאיכות החינוך ופוגע בזכויות התלמידים.
יודגש: 10 בתי הספר היסודיים מונים יותר מ- 800 תלמידים ו- 9 בתי ספר תיכוניים מונים יותר מאלף תלמידים!!!
לפי מחקרים בעולם, מוסדות חינוך גדולים מדי משפיעים לשלילה על רמת ההישגים האקדמיים, שיעורי הנשירה, האקלים החינוכי, יחס התלמידים כלפי המוסד, יחסי מורים תלמידים ומשתנים נוספים.
רוב התלמידים הבדואים מגיעים מעוני ומצוקה חברתית, בעשירון הטיפוח הנמוך, התשתיות הפיזיות דלות והמערכות הארגוניות עניות ומתמודדות עם קשיים רבים. רמת ההישגים נמוכה מאד. התלמידיםם זקוקים למרחב מכיל, שאינו צפוף ומנוכר.
ואולם, בחצרות בתי הספר מצטופפים לא אחת קרוואנים בלויים ותופסים את כל המרחב, תוך יצירת מפגע מכוער ועל חשבון קיום מגרשי משחקים ושטחי הספורט. המצב גרוע במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים, בהם כל המבנים יבילים, רבים מהם בלים ובלתי תקינים, וקיימות מגבלות על הקמת מוסדות חדשים.
הצפיפות הגבוהה במרחב מונעת מבית הספר לקיים אווירה קהילתית תומכת, ומגבירה תחושות ניכור. היא גורמת להגברת רמת החיכוך על רקע מגדרי, שבטי ואחר. היא עלולה אף לתרום לריבוי גילויי אלימות.
על כן ראוי להעניק עדיפות מערכתית לפיצול מהיר של כלל בתי הספר הענקים בתהליכי ההכרה בצורך, ובד-בבד לסייע בהתמודדות עם מצב המרחבים המוסדיים.
גודל בתי הספר בחינוך הבדואי
בבתי ספר רבים בחינוך הבדואי לומדים יותר מ- 550 תלמידים, לפי מערכת איתור בתי הספר של המשרד: מדובר הן בבתי ספר יסודיים והן בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות. יצוין כי החינוך היסודי בנוי ביישובים בדואים רבים, ובהם בלתי מוכרים, כרצף א' עד ח' או א' עד ט'.
מתוך כ- 150 בתי ספר בחינוך הבדואי המיוחד והרגיל, 63 היו בשנת 2023 גדולים מאד, (יותר מ- 550 תלמידים), בגודל שעלול לפגוע באיכות החינוך ואף בזכויות התלמידים.
יודגש: 10 בתי הספר היסודיים מונים יותר מ- 800 תלמידים ו- 9 בתי ספר תיכוניים מונים יותר מאלף תלמידים!!!
המחיר החינוכי של מוסדות גדולים מדי: הניסיון המחקרי
המחקר מלמד כי גודל בית הספר (מבחינת מספר התלמידים) נמצא במתח עם ההצלחה האקדמית של התלמידים ועם משתנים נוספים. נטען כי הגודל המרבי הרצוי לבית ספר יסודי הוא עד 400 תלמידים, ולתיכוני- 600-800 תלמידים. בתי ספר גדולים יותר- אפקטיביים פחות.
בתי ספר גדולים מאד (מבחינת מספר התלמידים) עשויים להתאפיין באקלים לימודי פורמלי, אנונימי ושלילי, בקשיי הסתגלות, ברמה גבוהה של ניכור, ובשיעור יותר נמוך של שביעות רצון מיחסי מורים-תלמידים. בבתי ספר אלו בשיעור גבוה של אירועי אלימות בין תלמידים, לרבות גילויי פשיעה כגון תקיפה, גניבה, ונדליזם וכן התמכרויות.
לפי רבים מהמחקרים, בתי ספר קטנים מתאפיינים בקשר אישי, בטיפוח אישי וסביבה תומכת, ובשיעורים גבוהים של מעורבות בקהילה. מתגבשת בהם קהילת מורים המתלכדים סביב תחושת מטרה ברורה וחזון מוגדר, ומזדהים עם ערכי המוסד. שביעות הרצון של סגלי ההוראה גבוהה יותר. במוסדות אלו פחות גילויי אלימות ובעיות משמעת. הם מתאפיינים ברמה גבוהה של השתתפות לימודית וחוץ-בית ספרית, ופחות נקיטה בצעדי משמעת. בפרט, בתי ספר קטנים מצליחים יותר בהתמודדות עם קהילות מיעוט החיות במצוקה כלכלית-חברתית ומתמודדות עם ניכור והדרה.
יודגש: מחקרים מעידים, שבתי ספר גדולים גורמים לנשירת תלמידיהם, אף שיש גם החולקים על כך.
הפגיעה בתלמידי חטיבת הביניים והתיכון הבדואי רבה במיוחד, מאחר והציפוף במבנים ובחצרות אינו מלווה לרוב בפיצוי (יתרון לגודל) באמצעות תשתיות משופרות או מגוון מסלולים ומגמות, כפי שנהוג בחינוך העברי.
בתי ספר גדולים והמרחב הצפוף בחצרותיהם
הפגיעה של הציפוף בחינוך הבדואי בוטה במיוחד, מאחר והוא אינו מלווה בהשקעות משלימות ומפצות בתשתיות ובמרחב בית הספר, ועל כן בתי הספר נראים מכוערים ומוזנחים במיוחד, ללא השוואה למוסדות בחינוך הממלכתי העברי. מופקרים בפרט הם בתי הספר בכפרים הבלתי מוכרים, הממוקמים במבנים זמניים, רבים מהם בלויים ומרופטים ובלתי תקינים.
המצב בחינוך הבדואי חמור במיוחד, כיוון שבתי ספר גדולים משתלבים עם נורמה פסולה של היעדר הכרה במועד בצרכי הבינוי, ובמקום תכנון- נהוגה הצנחת קרוואנים או מבנים יבילים ממש ערב שנת הלימודים לחצרות בתי הספר, תוך גזלת מעט שטח החצר החופשי המאפשר לתלמידים משחקי כדור, מסלולי ריצה וספורט.
בתי ספר אומללים ומדכאים במיוחד הם אלו, בהם מצטופפים תלמידים במרחב של גדרות ומבנים צפופים, והמרחב כולו תפוש במבנים דחוסים, המגובבים זה לצד זה בהיעדר תכנון, במיעוט תשתיות ובכיעור בוטה, באופן המהווה לא אחת סכנה לפגיעה בבטיחות. זאת, תוך התעלמות בוטה מהפרוגרמה ומההנחיות הנוגעות לעיצוב הסביבה החינוכית.
כך, למשל, בית הספר התיכון אלרחמה ברהט נועד לשרת 18 כיתות אך יש בו 33 כיתות ובהן 1006 תלמידים. 9 מהכיתות מצויות בקרוואנים, התופשים את שטחו של בית הספר ומותירים רק כ- 300 מ"ר למשחקי ילדים. שני גני ילדים תופשים שטח נוסף. 6 מקלטים נתפשו ומאכלסים כיתות, ללא אוורור ואור טבעי. אין בבית הספר מעבדת מחשבים, כי חדר המחשבים נתפש בידי כיתה.
גיבוב קרוואנים בחצרות בתי הספר הוא פסול. על מינהל הפיתוח במשרד החינוך להבטיח הכרה במועד בצורך לפיצול המוסדות, על מנת למנוע גיבוב כזה.
מרחבי בתי הספר וחסמי הבינוי בכפרים הבלתי מוכרים
המצב חמור עוד יותר בבתי הספר בכפרים הבלתי מוכרים, בהם הקמת בתי ספר מתבצעת כחריג, רק בכפרים מעטים, ובהתאם לתוכנית המאפשרת הקמה באישור מיוחד של "מרכז שירותים" (כלומר, תיקון לתוכנית מתאר מחוזית- תמ"מ 4/14/23).
הממשלה אינה מעוניינת להקים מוסדות בכפרים הבלתי מוכרים, ובפרט כך בכפרים שבהם לא קיימת מגמה ברורה להכרה. אי-לכך קיימת מדיניות שלא לאשר פיצול בתי ספר או בניית בתי ספר חדשים ברבים מהכפרים. התוצאה הינה ציפוף המוסדות הקיימים, ובנוסף דחיסת גנים לשטחם.
בתי ספר אלו לעיתים גדולים מאד וצפופים ביותר, ולמשל:
בית הספר היסודי אלעזזמה ב' בואדי אלנעם- 1120 תלמידים.
חטיבת הביניים בכפר אלפורעה- 1034 תלמידים.
בית הספר היסודי אלאמל בכפר חרבת אלוטן- 916 תלמידים.
הפגיעה באקלים הקהילתי המוסדי
אחד היתרונות המעטים של התלמיד הבדואי הוא הקהילה המקיפה ומחזקת אותו. ואולם, בתי ספר גדולים ובהם מרחבים צפופים שוללים ממנו את היתרון הזה. צפיפות יתר אינה מניבה קהילתיות תומכת, כי אם, אדרבא, דוחפת לקונפליקטים חמולתיים. קונפליקטים כאלו הסלימו לא אחת ולעיתים הביאו להשבתת בתי ספר לתקופות ארוכות או אף לפיצולם.
בתי הספר הבדואים מתמודדים עם אוכלוסיית תלמידים הסובלים מצוקה כלכלית יוצאת דופן. לפי נתוני הביטוח הלאומי לשנת 2018, 80% מהתלמידים הבדואים חיים בעוני, והוריהם מתמודדים עם קשיי תעסוקה ואף עם אבטלה העלולה להביא את הנער לצאת לעבוד לפרנסת משפחתו. רבים מהם חיים במשפחות ברוכות ילדים, או מתמודדים עם הקשיים במשפחות פוליגמיות.
כמחצית מהתלמידים הבדואים מתמודדים עם מגורים בכפרים בלתי מוכרים או בשכונות בלתי מוסדרות ביישוב מוכר, ללא תשתיות בסיסיות ושירותים חיוניים, כאשר הם חשופים לא אחת להריסת בתים תוך עימות עם כוחות שיטור.
מלאכת ההכלה של המצוקה הקשה הזאת אינה יכולה להתבצע במוסדות המשרים אווירה קשה, מנוכרת ומעיקה, ומכשילים את הלומדים. בתי ספר כאלה הם חלק מהבעיה, ולא מהפתרון.
שאלת התקצוב של מבנים שזכו בהכרה בצורך
הממשלה העניקה תקצוב מיוחד לבינוי מוסדות חינוך בחברה הבדואית במסגרת תוכניות החומש, ובפרט החלטה 2397, החלטה 550 והחלטה 1279. ואכן, בחלק מהיישובים ניכרת תנופת בניה של מוסדות חינוך. מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחינוך הבדואי ירד בשנים 2016-2020 מ- 26.9 ל- 26.2. ואולם, כפי שקבע מבקר המדינה, תוכניות החומש לבינוי כיתות לא נתנו מענה מספק במחסור בכיתות לימוד.
חרף הגידול הכולל במספר הכיתות שנבנו בשנים האחרונות, הרי המחסור בכיתות לימוד שריר וקיים, ואף החריף, בפרט בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
יחד עם זאת, קיימים מכשולים קשים על הדרך לפתרון בעיית המבנים בחינוך הבדואי, המשקפים במצורף סטנדרט בנייה כפול, אחד לחינוך העברי ואחד לחינוך הבדואי:
אפליה באמצעות הקצאת יבילים:
משרד החינוך בדרום ממשיך מסורת פסולה רבת שנים של הקצאת מבנים יבילים ליישובים הבדואים, לרבות היישובים המוכרים. זאת, כתחליף זול להכרה בצרכי הבינוי ולהקצאת תקציבים לבינוי קבע. התוצאה היא כאמור, כיסוי של חצרות בתי הספר ביבילים, תוך יצירת תנאי למידה בלתי נוחים ומפלים, וסביבה לימודית דחוסה ומכוערת.
ביישובים הבאים בלטה בעבר הקצאה גדולה של יבילים: מועצה אזורית נווה מדבר- 324 יבילים. מועצה אזורית אלקסום- 244 מבנים. גן בעיריית רהט ובמועצות המקומיות פרוסים יבילים רבים, ולמשל, בלקיה (101 יבילים). שיעור גבוה של יבילים בולט גם ביישובים חרדיים או עם ריכוז חרדי גבוה- מודיעין עילית (420), בית שמש (285) וכן ביתר עילית (135). מבקר המדינה מצא כי החלק הארי של המבנים היבילים מופנים לרשויות שתושביהן בעשירונים החברתיים-כלכליים הנמוכים (1-6).
בחברה הבדואית 36% מהבקשות לבניית כיתות מבוססות על הצורך בהחלפת מבנה יביל. זאת, לעומת רק 16% בחינוך היהודי לגווניו, ורק 12% בחינוך הערבי לגווניו. זאת ועוד, 42% מהבקשות לבינוי בחינוך הבדואי מיועדות להחלפת מבנה יביל או להחלפת מבנה שכור, לעומת רק 7% בחינוך העברי הממלכתי.
הקצאת הקרוואנים האינטנסיבית לחינוך הבדואי חוסכת תקציב למדינה, אך מעצבת מוסדות חינוך המשדרים עוני, עליבות, אפליה, וזלזול בתלמידים ובזכויותיהם. משרד החינוך מסביר את ההקצאה במגבלות סטאטוטוריות לבנייה, ואולם הסבר זה חל רק על מקצת המבנים.
אפליה בהכרה בצרכי בינוי ובתקצובם:
לפי בדיקת מרכז המחקר של הכנסת שיעור התקצוב בצרכי הבינוי של היישובים הבדואים נמוך משיעור התקצוב בצרכים בקרב קבוצות אחרות. שיעור הכיתות שתוקצבו מתוך אלו שהוכרו בחינוך הממלכתי הכללי היה 39%. לעומת זאת, בחינוך הבדואי תוקצבו רק 23%. לפי נתון אחר, 76% מהמבנים שהוכר הצורך בהם בחינוך הבדואי לא תוקצבו, וזאת לעומת 52% בחינוך העברי הממלכתי (כללי). תופעה זו מוכרת גם מהעבר.
העדפה לטובה של יישובים החותמים "הסכמי גג":
החלטת ממשלה מאפשרת יתרון בתהליכי ההכרה בצרכי בינוי מוסדות חינוך וכיתות ליישובים שחתמו על "הסכם גג". עד כה היישובים החתומים הם ברובם (39) יהודיים, למעט אחד- אום אלפאחם. רהט צפויה אף היא לחתום בקרוב על הסכם גג.
המשמעות היא דחיקה נוספת של רוב היישובים הערבים בכלל, ורוב היישובים הבדואים בפרט, לסוף התור של תהליכי ההכרה בצורך לבניית מוסדות חינוך ובתור התקצוב.
במצב שבו קיים מחסור גדול בתקצוב כיתות לימוד, הקצאתן של כשליש מהכיתות לצרכי מימוש הסכמי הגג מעניקה עדיפות ניכרת ליישובים היהודים על פני הציבור הערבי.
חסם המימון של כיתות חדשות:
רשויות מקומיות באשכולות הנמוכים מתקשות בהגשת הבקשות ובהשלמת ההליכים לבניית כיתות, ועל כן בנית כיתות מתבטלת או נדחית, וזכויות התלמידים נפגעות. הרשויות הערביות בנגב מתקשות מאד במימון התוספת הדרושה לעלות מבני חינוך. לפי דו"ח מבקר המדינה, לבניית כיתת לימוד נדרשת הרשות המקומית במחוז הדרום להקצות תוספת תקציב בסך 5.5%. לבניית גן התוספת מגיעה ל- 22.7%. עבור הרשויות הבדואיות דלות המשאבים בדרום תוספות אלו הן חסם גבוה לקידום הבניה.
סיכום:
על משרד החינוך לתקן את מדיניותו ולקבוע סף גודל מומלץ לבתי הספר בישראל בכלל, ובפרט ביישובים הנכללים בעשירוני טיפוח נמוכים. על משרד החינוך להביא לקידום פיצול בתי הספר הגדולים בחינוך הבדואי בהקדם האפשרי, כדי להביא לשיפור רמת ההישגים, לצמצום הנשירה, לשיפור האקלים החינוכי ולהתגברות על תופעות שליליות רבות אחרות שפורטו להלן.
יש להנחות את מינהל הפיתוח במשרד החינוך למתן העדפה ברורה בתהליכי הכרה בצרכי הבינוי לפיצולם של בתי ספר יסודיים שבהם יותר מ- 400 תלמידים, ובתי ספר תיכוניים שבהם יותר מ- 600 תלמידים.
לנוכח חומרת המצב בחינוך הבדואי, יש להעדיף את בתי הספר המיועדים להבטיח פיצול בתי ספר ענקים גם על פני בינוי מכוח "הסכמי גג".
יש להכין תוכנית לפיצול ובינוי בתי ספר התואמת לשיעורי הגידול הטבעי באוכלוסיה, ולמנוע מצב של פיגור מתמשך אחרי השינוי הדמוגרפי.
יש להנחות את מינהל הפיתוח להפסיק כליל הצבת קרוואנים ו/או מבנים יבילים אחרים בחצרות בתי הספר הבדואים.
יש להנחות את מינהל התכנון במשרד הפנים ולמערכת התכנון לסייע בפיצול בתי הספר בכפרים הבלתי מוכרים, שהגיעו לסף מספר התלמידים כאמור, וככל שניתן- להקים בתי ספר בכפרים נוספים.
יש להנחות את מינהל הפיתוח להשקיע תקציב טיפוח מיוחד במרחבים הפיזיים בבתי הספר שקלטו קרוואנים, על מנת להבטיח סביבה מתקבלת על הדעת ללמידה.
יש להנחות את מחוז הדרום במשרד החינוך לקבוע כי תיכונים בדואים שלא ניתן לפצלם, מטעם זה או אחר, יזכו למשאבים נוספים על מנת ליצור מרחב פיזי נעים ולממן פיתוח מגמות לימוד ייחודיות, אשר עשויות לפצות על החסרונות הכרוכים בגודל.
נספח א'
בתי ספר שבהם יותר מ- 550 תלמידים
עודכן: מאי 2023 – איסוף מתוך נתוני מערכת איתור מוסדות חינוך
שם רשות דרג מס' תלמידים
ביה"ס יסודי אבו קרינאת נווה מדבר יסודי 636
יסודי אלעטאונה חורה יסודי 698
אלמג'ד חורה יסודי 602
אלאנדלוס חורה יסודי 588
עבד רבה אלאסד לקיה יסודי 561
אלמעראג' ע"ש שיח פראג' לקיה יסודי 602
תל אלמלח כסיפה יסודי 776
אלמסתקבל (אעצאם) נווה מדבר יסודי 892
תל כסיף כסיפה יסודי 667
אלטורשן אלקסום יסודי 843
אלפורעה ראש זוהר אלקסום יסודי 885
אבו בכר א' תל שבע יסודי 636
יסודי חדש שכ' 1 תל שבע יסודי 610
אלסלאם רהט יסודי 586
אלזהרא רהט יסודי 767
אלפוראת רהט יסודי 587
אבו עראר ערערה יסודי 637
בית אלחכמה רהט יסודי 786
אבן סינא ערערה יסודי 612
עומר בן אלחטאב רהט יסודי 772
אלנור ע"ש אברהים שגב שלום יסודי 832
אלעאצם ב' נווה מדבר יסודי 915
אבו עובידה רהט יסודי 593
סלאח אלדין רהט יסודי 765
יסודי ע"ש עבד אלהוזייל רהט יסודי 585
אלעהד לקיה יסודי 621
אלאמל חרבת אלוטן אלקסום יסודי 916
אלאנדלוס תל שבע יסודי 887
אלמסתקבל שגב שלום יסודי 641
אבן סינא רהט יסודי 613
אלרחמה רהט יסודי 996
נווה מדבר אבו ג'וויעד נווה מדבר יסודי 1031
אלעזזמה א'- ואדי אלנעם נווה מדבר יסודי 881
אלעזזמה ב'- ואדי אלנעם נווה מדבר יסודי 1120
אלפרדאוס רהט יסודי 555
חט"ע ביר הדאג' נווה מדבר חט"ע בלבד 586
חט"ב אלפורעה אלקסום חט"ב בלבד 1034
מקיף אבן רושד רהט חט"ב וחט"ע 987
תיכון אלסייד אלקסום חט"ב וחט"ע 796
מקיף חדש אום בטין אלקסום חט"ב וחט"ע 714
אג'יאל ערערה חט"ב וחט"ע 778
תיכון סלמאן אלהוזייל רהט חט"ב וחט"ע 1159
תיכון מקיף רהט רהט חט"ב וחט"ע 1620
מקיף שגב שגב שלום חט"ב וחט"ע 1191
מקיף טומשין ערערה חט"ב וחט"ע 797
רב תחומי לקיה לקיה חט"ב וחט"ע 728
תיכון לקיה לקיה חט"ב וחט"ע 702
מקיף אלנור רהט חט"ב וחט"ע 941
מקיף ע"ש יצחק רבין חורה חט"ב וחט"ע 728
מקיף אלנור חורה חט"ב וחט"ע 1020
מקיף אלפרוק כסיפה חט"ב וחט"ע 1171
אורט אבו רביעה כסיפה חט"ב וחט"ע 1068
אורט אלמותנבי כסיפה חט"ב וחט"ע 775
מקיף אלנור ערערה חט"ב וחט"ע 947
אלנג'אח רהט חט"ב וחט"ע 1325
דאר אלקלם רהט חט"ב וחט"ע 714
אקרא ע"ש עאמר אלצאנע לקיה חט"ב וחט"ע 942
מקיף אל-סלאם שגב שלום חט"ב וחט"ע 906
מקיף אלתקוא רהט חט"ב וחט"ע 900
תיכון אלסלאם חורה חט"ב וחט"ע 834
תיכון אורט מולדה אלקסום חט"ב וחט"ע 1058
תיכון אורט אבו תלול אלקסום חט"ב וחט"ע 756
רב תחומי עמל הדקלים תל שבע חט"ב וחט"ע 904