חומר רקע
10.7.2023
: לכבוד
ח"כ יוסף עטאונה
חבר הועדה המיוחדת
לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
מסמך רקע לדיון בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
הקמת מרכזי שירותים בכפרים הלא מוכרים
- כ 300,000 אזרחים
ערבים
בדואים
חיים
בנגב- ב
7 יישובים, עירוניים 11 כפרים
מוכרים- ו 35 כפרים
.מוכרים- בלתי יישובי החברה
הערבית
בדואית, בנגב
המוכרים
והבלתי, מוכרים
סובלים
מבעיות
כלכליות- חברתיות
, מורכבות
כלל
הרשויות הערביות
בנגב
שייכות
לאשכול
אקונומי- הסוציו 1
- הנמוך. ביותר
כשליש מהאזרחים
הערבים
המתגוררים בנגב- )כ
100,000
( אזרחים
חיים- ב 35 כפרים
שלא
הוכרו
ע"י
. המדינה על
אף
שאינם, מוכרים
מחויבת
מדינת
ישראל
לספק
לאותם
אזרחים
גישה
נאותה
לשירותים
. בסיסיים, כיום
חלק
משירותים, אלה ניתנים
ביישובים המוכרים
ונגישותם
לתושבי
הכפרים
הבלתי
מוכרים
ובעיקר
לתושבות
הכפרים
הבלתי מוכרים
, מוגבלת בהיעדר
תשתית
דרכים
ותח"צ
במרחב. זה
חלק
מהשירותים
- חינוך, ובריאות
ניתנים גם בכפרים
מוכרים- הבלתי, מתוקף
תכנית
מתאר
מחוזית 4
/
14
/
40
המאפשרת הקמה
של
"מרכזי
שירותים" חיוניים- מקבץ
מוסדות
ציבור
בתחומי, החינוך, הבריאות
הרווחה
, והדת המוקמים במבנים
יבילים
במיקומים
שהוגדרו
, בתכנית
ע"פ
כל. דין
באופן
הזה
פועלים
כיום
מרכזי
שירותים
- ב
10 מתוך 35 כפרים
בלתי, מוכרים
בכל
המרכזים פועלים
ספר- בתי
וגנים
)ובחלקם.( מרפאות
אחת התופעות החברתיות הקשות
ביותר
בחברה
הערבית
בנגב
בכלל
ובקרב
אזרחי
המדינה- תושבי
הכפרים
הבלתי
מוכרים
בפרט, היא
תופעת
אי
ההשתתפות בחינוך
בכל
שכבות
גיל
חינוך
חובה)
3-18
.(
בדיון זה
נבקש
להתמקד
באי השתתפות
ילדי
גן בגילאי
3-5 בחינוך:יסודי- הקדם
בשנת
הלימודים 2022-23 לא
היו
רשומים
לחינוך
הקדם, יסודי 5,045 ילדים
בגילאי 1 3-5
. ילדים
אלה
מהווים
- כ
17.4% מילדי
שנתונים
אלה
בחברה
הערבית
הבדואית. בנגב
נתון
זה
דומה
לנתון
משנת 2020
בה
17.3% מהילדים
בגילאים אלה
לא
היו
רשומים
לגנים. במועצות
האזוריות
נווה
מדבר
ואל
קסום
)מהן
מקבלים שירותי
חינוך תושבי
מרבית
הכפרים הלא,( מוכרים שיעור
אי
הרישום
לגנים
עמד
על 33.5%
- ו
1 ע"פ דוח
מכון
המחקר של
הכנסת בנושא
"יישום חוק לימוד
חובה
מגיל 3 בחברה
הבדואית" בנגב
)מרץ 2023
(
2
25.8% בהתאמה
מתוך
כלל
ילדי
השנתונים
הרלוונטיים באותן. מוא"ז
למעלה
ממחצית
הילדים
שאינם
לומדים בגני
ילדים
הם
בני 3
. במוא"ז
נווה
מדבר
ואל
קסום
שיעור
אי
השתתפות
שנתון
זה
הגיע- ל
53.5%
- ו 40%
.( )בהתאמה
הסיבה
לשיעורי
ההשתתפות הנמוכים, היא
בין
היתר
המחסור
בפריסה
מרחבית נאותה
של
גני, ילדים
והפיתרון
הבעייתי
שמספקת
המדינה
לבעיה: זו
בהיעדר
גנים
בפריסה
, מתאימה מפעילה
המדינה
מערך
הסעות
מהכפרים
אל
גני
הילדים
המופעלים
ב"מרכזי
שירותים
. חיוניים" וביישובים המוכרים במרחב זה
4768 ילדי גנים
בשתי
המועצות האזוריות מוסעים
על
בסיס
יומי
ע"י
מערך
ההסעות
של
המוא"ז
אל
, קסום
נווה
מדבר
ואשכול
נגב. מזרחי
פיתרון
זה
הינו
לוקה
בחסר
ומייצר
בעיות
מערכתיות
במישורים
: רבים
, פדגוגית, התפתחותית, בטיחותית
רמת
נגישות
לאורך השנה, ועוד
כפי
שהוצג
ופורט
בעבר
על
ידי
שורה
ארוכה
של
מומחים
לחינוך
והתפתחות
הילד 2
. לא, בכדי
הסעתם
של
הילדים
בפועל
מתבצעת
בהחרגה מחוזר
מנכ"ל
של משרד החינוך. יתרה, מזאת
מעקב
אחר
מגמות
השתתפות
בגנים
לאורך
השנים
מוכיח
כי
כלי
זה
אינו
יעיל
דיו
בצמצום
פערי השתתפות
בחינוך
בגילאים. אלה
רבים
מתושבי
. הכפרים הלא מוכרים מסרבים לשלוח את ילדיהם הצעירים למסגרות חינוך בהסעות על תשתיות רעועות
5,045 ילדים
שלא
משתתפים
בגנים
הם
גם- כ 5,000 אמהות
שלא
משתלבות
בשוק, התעסוקה
דבר
המשפיע
באופן
מיידי
על
רווחתם
הכלכלית של- כ 5000 משקי
בית
בחברה. הבדואית
לאי
השתתפות בגנים
בגילאים אלה
ישנה
השפעה
ישירה ושלילית על
המשך
המהלך
הלימודי
של, הילדים
על
פיתוח כישורים, שפתיים
יכולת
רכישת
מיומנוית
, בסיסיות
יכולת
התמדה
בלימודים
והצלחה. בהם
הצטרפות
מאוחרת
של
- כ 20% מהשנתון לחינוך
חובה
גורמת ליצירת פערים
ולעיכוב
לימודי
של
כל
שכבת. הגיל
חשיבות
השתתפות בגנים
קריטית
באוכלוסיות
, מוחלשות
וזאת
בשל
תרומתה
לצמצום
פערים
חברתיים, וכלכליים
ולקידום השכלת
ותעסוקת. נשים
המשך
המציאות
, הקיימת שאינה
משתנה
על
אף
הדיונים
הרבים
בסוגיה
זו
בועדות הכנסת בשנים
, האחרונות
דן
חברה
שלמה לחיים
ללא
הזדמנויות. שוות
היעדר
טיפול
מיידי
או
הסתפקות בפתרונות חלקיים, ובעייתיים
יעמיקו
ויחריפו את
מצבה
הכלכלי
והחברתי
הקשה
של
החברה
. הערבית הבדואית
הפיתרון הראוי
קיים
ומיושם באופן
חלקי
שאינו
מספיק
ע"י
המדינה- הקמה
והפעלה
של
גני
ילדים
במרכזי
שירותים חיוניים
בכפרים
בהם
חסרים
כיום
מרכזים
, כאלה
ואשר
יש
בהם
מספר
מינימלי
של
ילדים
המאפשר הקמת. גנים
פיתרון, זה
כאמור
מיושם
כיום
באופן
חלקי- ב 10 כפרים, בלבד
והרחבתו
לשאר
הכפרים נדרשת ואפשרית
במסגרת
הגמישויות
התכנוניות הקיימות
בתכנית
המתאר
המחוזית 4
/
14
/
40
.
2
: הסעת ילדים בגיל הרך ואי הקמת גנים בכפרים הלא מוכרים
פירוט נזקים קריטיים ופתרון חלופי עדיף
. ניר
עמדה שנחתם על ידי- כ 100 חוקרי חינוך
והתפתחות
הילד
מכלל
האוניברסיטאות. בישראל
הוגש
לועדת
החינוך
בכנסת בשנת 2017
.
3
בשנת
2021 השלימו
עמותות,'אופוק- 'סיכוי' 'במקום
'המועצה- ו
האזורית
לכפרים
הבלתי' מוכרים
מהלך
של
מיפוי צרכי
חינוך
בכפרים הבלתי
מוכרים בשיתוף
מלא
עם. הקהילות
תוצר
עבודה
הוא
מיפוי
מדויק
של
נקודות
נדרשות וישימות להקמת גני ילדים. הנקודות שהוצעו ישימות סטטוטורית, עומדות בקריטריונים מקובלים
וקיבלו התייחסות תכנונית מלשכת
התכנון. המחוזית טיוטת
תכנית
סטטוטורית
מצויה
על
שולחנה
של
לשכת
תכנון
מחוז
דרום
למעלה משנה. וחצי
כדי
להביאה
לדיון
בועדה
המחוזית
נדרשת
השלמת
מיפוי
צרכים
ע"י
משרדי
הממשלה האמורים
לספק
שירותים במרכזי
שירותים: ובהם
משרד, החינוך
משרד
הבריאות
ומשרד
. הרווחה
קידום
התכנית
יאפשר צמצום
פערים מרחביים
בפריסת
הגנים, הקיימת
המהווה
להבנתנו
את
הגורם המשמעותי
ביותר
לאי השתתפות
בחינוך
חובה
טרום
יסודי
ואשר
משליך
באופן
שלילי
על
. השתתפות בכל שלבי החינוך
יישום
פתרון
זה
צפוי
גם
לתרום להשגת
יעדים
רבים
של החלטה 1279
: תכנית
לפיתוח
כלכלי
חברתי
בקרב
האוכלוסייה הבדואית
בנגב
לשנים
2022
-
2026 בתחומי
החינוך, הבריאות
תעסוקה
נשים, ועוד
ולצמצום
פערים
חברתיים. וכלכליים
מעל הכל יאפשר פתרון
זה
לכלל
ילדי
הנגב
לממש
את
זכותם
. הבסיסית לשירותי חינוך ראויים
, בברכה
גלעד- יוליה קוסמן
מתכננת, רכזת קידום שוויון בנגב
אופוק- עמותת סיכוי