החלטות ועדה
סימוכין:2023-070751
ירושלים, ז' בתמוז תשפ"ג
26 ביוני 2023
סיכום דיון
מיום שני, ז' בתמוז תשפ"ג, 26.6.2023 בנושא:
הקמת מתקני ספורט, תחזוקתם והפעלתם – דוח שנתי של מבקר המדינה 2023
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – יש חוסר מהותי במתקני ספורט בכלל, ובפרט מגרשי כדורגל. מתקני ספורט הם פלטפורמה חשובה לספורטאים להתאמן בסביבה תחרותית. אנו כמדינה לא עשינו מפסיק בכל הקשור למתקני ספורט. יש תכנית שרצה שנתיים בנושא ואבקש לדעת איפה היא עומדת, יש לו תקציב וזה מפיח רוח חיובית.
משרד מבקר המדינה – עוז ברקו-מנהל אגף – תקופת הביקורת – ינואר – ספטמבר 2022
נושאים שנבדקו:
פערים מגזריים ודמוגרפיים בפריסת מתקני הספורט;
הקמת אולמות ספורט בבתי הספר;
תכנון הקמתם של מתקני ספורט;
תקציב תוכניות המתקנים;
שדרוג ושיפוץ של מתקני הספורט;
פיקוח ובקרה של משרד הספורט על עמידת הרשויות בהתחייבויותיהן בעת קבלת
התמיכה;
הפעלת מתקני הספורט על ידי הרשויות;
הקצאת מגרשי כדורגל לנשים
זמינות של מתקני ספורט ראויים לספורטאים ולכלל האוכלוסייה הכרחית לקידום הספורט ההישגי, התחרותי והקהילתי ולמיצוי היתרונות שהוא עשוי להצמיח והתרומה שהוא עשוי להניב.
משרד הספורט לא הכין תוכנית פיזית ארוכת טווח להקמת תשתיות הספורט ולא גיבש את תפיסתו בנוגע לתכנון והקצאה של השטחים העתידיים המיועדים למתקני הספורט. הצורך בתוכנית ארוכת טווח מתחדד נוכח החסמים המקשים על הקמת מתקני ספורט ובראשם מחסור בקרקע זמינה.
מומלץ שהגופים הנוגעים לנושא מתקני ספורט - משרד הספורט, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל והרשויות המקומיות - יפעלו לצמצום הפערים במתקני הספורט ברשויות הנמצאות בדירוג כלכלי חברתי נמוך ובכלל זה ברשויות מקומיות ערביות וחרדיות.
מומלץ שמשרד הספורט יקדם יחד עם הרשויות תוכנית מקיפה לשדרוג ושיפוץ של מתקני הספורט כדי שינוצלו באופן יעיל יותר לאורך השנה ובאופן שיעמוד בתקני בטיחות וכן פתיחה של מגרשי הספורט החיצוניים לקהילה ככל שניתן כדי לנצלם באופן יעיל יותר לטובת הציבור.
משרד התרבות והספורט – השר מיקי מכלוף זוהר – צמצום פערים דמוגרפיים – לבקשתי יש שינוי מדיניות, אנו רוצים לתעדף אזורים בפריפריה ואזורים במעמד סוציו אקונומי נמוך. כמו כן, יש תגבור שיפוץ מבני ספורט עפ"י אותם קריטריונים כדי להביא שינוי משמעותי.
לגבי הגדר שקיימת בין המשרדים בנוגע לבינוי מבנים בשטחי בי"ס, הגיע העת לשנות מדיניות. בדר"כ זה נעשה ע"י מפעל הפיס ומשרד החינוך, ולמשרד התרבות הספורט אין נגיעה בדבר. בכוונתי לקיים דיון בנושא עם הנוגעים בדבר. ניתן לייצר כאן פתרון ולהביא בשורה אמיתית.
אנו נעשה מיפוי מתקנים. בדר"כ הפיקוח והבקרה עובר לטיפול הרשות המקומית שקיבלה את המתקן, אך גם אנו צריכים להיכנס לסוגיה הזו ונטפל בה. אנו צריכים לצמצם פערים של הרבה שנים. ככל שיהיו יותר מתקנים, כך יהיו יותר ספורטאים. תקציב קרן המתקנים יוכפל בשנתיים הקרובות וזו בשורה גדולה שתיתן פתרון.
יש רצון עז של המדינה להשקיע בתשתיות, וזו מדיניות ברורה של משרד האוצר. אנו לא נותנים יותר הרשאות לבינוי, אלא קודם תכנון. אני שואף שבשנתיים האחרונות נעניק הרשאות ומשרד האוצר יוציא 2-3 מיליארד ₪.
אנו בודקים את האפשרות להקים שלוחה של וינגייט בדרום.
תאורה במגרשים – יש כבר 45 מיליון ₪ מוקצים, שעות התאורה יוכפלו.
ניצן בן נתן-מנהל אגף מתקנים – הביקורת של מבקר המדינה היתה הוגנת. אנחנו מיישמים את מדיניות משרד התרבות והספורט במסגרת תכנית מתקנים. יש עדכון לתכנית בפעם הרביעית באמצעות הגשת בקשות לתמיכות. חלו שינויים מרכזיים בתכנית האחרונה, כגון - תקצוב סוגים אחרים של מתקנים (בריכות שחיה בחברה הערבית).
אומדנים ומצ'ינג – התקציב עומד על 265 מיליון ₪, הביקוש תמיד יהיה יותר גדול מההיצע. אנו לא נענים לכל הבקשות.
כשיש בקשות לתקצב אולמות בתי ספר, אנו עושים זאת.
פיקוח ובקרה – אנחנו מאוד מתקשים להיכנס לנושא שימוש במתקנים כי הרשויות הן אלו שמפעילות את המתקנים. אנו מנסים למצוא דרך ביניים כדי שהמתקן ישרת את התושבים. אני מעריך בזהירות שאנו נתייחס לחברה החרדית נוכח מרכיביה הייחודיים (כפי שהתייחסנו לחברה הערבית). יש הרבה מה לעשות ואנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לסגור את הפערים.
ח"כ סימון דוידסון – המצב במדינה הוא גרוע. אני יודע את האמת כי בכל נסיעה לחו"ל אני רואה מתקנים, אני שב לארץ ומרגיש שחזרתי 50 שנים אחורה. אנו נמצאים בעולם שלישי בתחום. יש רק 4 אצטדיוני אתלטיקה בארץ, גם מתקנים שבנו - חלקם נסגרו. בכל ענף ספורט שאגע בו אנחנו הלכנו אחורה, כי מס' הספורטאים גדל אך לא מס' התקנים. נושא זה משפיע על עתיד הילדים שלנו, בריאותם ועתיד החברה הישראלית. כל נושא פיתוח הדור הצעיר מוטל על ההורים, מדובר על עשרות אלפי שקלים בשנה בכל ענף.
בסופו של דבר צריך שמשרד התרבות והספורט יקבל כסף לעתיד ורוד לילדינו. במסגרת התקציב 260 מיליון ₪ עוברים לבניית מתקנים, ו- 260 מיליון ₪ לאיגודים.
כדורגל נשים – כשנותנים לילדות לשחק מחוץ למגרש או ללא תאורה - הן נפצעות, בזה צריך לטפל. לא יתכן שב- 66% מבתי הספר אין אולמות ספורט.
מרכז השלטון המקומי – רות דיין מדר-מנהלת מחלקת חברה – אנו שמחים על הדוח. ב- 66% מבתי הספר אין אולמות ספורט, זה מחדל של המדינה. ברגע שהיתה הפרדה בין משרד החינוך למשרד התרבות והספורט הופסקה הבניה. יש לצמצם פערים כי הספורט הוא קריטי מינקות עד האזרחים הוותיקים. בזמן כהונתו של שר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, התקבלה החלטה שהולכים לתכנית רב שנתית שהשתתפו בה מס' גורמים.
ההתאחדות לכדורגל - רועי ריינשרייבר-רכז ביקורת מגרשים ותשתיות– בצל'סי יש 25 מגרשים לקבוצה אחת. הדוח חשוב מאוד לא רק לכדורגל, אלא לכל תחום הספורט. 95% מהמגרשים ללא דשא, אנו נמצאים בתקופת מעבר בין דשא חורף לדשא קיץ. אין לנו תקציבים לבניית מגרשי כדורגל, ואנו צריכים לפנות לרשויות בנושא. אנו אמורים לקבל 45 מיליון ₪ להקמת תאורה במגרשים.
ההתאחדות לכדורגל - אמיר סולרסקי-מנהל ויזם פרויקטים וניהול בתחומי הספורט – משרד החינוך מסמן את השטח שעתיד להיבנות בו מגרש ספורט, אך אנו מגיעים להרבה מתקנים והם לא לפי הגדלים והסטנדרטים המקובלים. לפני 5 שנים קיבלנו הנחיה ממכון התקנים לא לבנות שער סל ומיני פיץ', המתקנים לא מקצועיים ולא שווים כלום. אנו צריך להתחנן בהשמה של מתקנים למגרשי ספורט. הקמנו בדיקה 5518 - מתקני מגרשי דשא סינטטי ולצערי הוא לא מיושם. אין גוף במדינה שיכול לתכלל את הנושא.
איגוד הכדורסל – מתתיהו שטיינר – כסף היא לא הבעיה כי יש תקציב. הבעיה היא ברשויות שאין מי שיבצע את מה שהאחרים יודעים, כמו ששנים לא נוצלו כספי אתנה. מוצע להקים גוף שיסייע לאיגודי הספורט בתכנון.
נבחרות – טובה בוריה – אין מגרש ספורט בבני ברק, והנוער נאלץ לצאת לערים שמסביבה. הספורט חשוב לבריאות ויוריד את הפשיעה.
מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה – ליאור זיוון-רמ"ט – כשנאמר שמצבן של רשויות עשירות טוב יותר בהשוואה לרשויות חרדיות ורשויות ערבית זה מתבסס על הכנסות ממסחר ותעסוקה. לבנימינה-גבעת עדה אין הכנסות ממסחר ותעסוקה. מצב תשתיות הספורט ביישוב פחות טוב: התאורה לא תקנית, הדשא גורם לפציעות, משחקים הוקי גלגליות על מגרש לא ראוי כי הוא לא מקורה, אין מגרש לאימונים, התשתיות לא ראויות. וכל זה קורה ביישוב סוציו אקונומי 8-9. הנושא מצריך טיפול דחוף.
איגוד מנהלי ספורט ברשויוץ המקומיות - מאיר אליהו-יו"ר ועדת המתקנים – ברשויות החלשות ההקצבות הן בהתאם לדירוג הלמ"ס. לא יכול להיות שמקימים מתקנים ולא מכירים בכל ההוצאות שיש לרשות. אני מציע למשרד החינוך ללכת לקירוי כל אולמות הספורט בארץ.
אלון מרחב - פעיל חברתי – אבקש לדבר על הבעיות שעולות בבתי הספר. אם אין מתקנים מתאימים בבתי הספר - התלמידים רואים בזה דבר מיותר, יש לעשות קירוי של מגרשים פתוחים, הקמת מתקני כח בבתי ספר וזה נותן למורים עוד כח בעשיה ותועלת לתלמידים, יש לתחזק את אולמות הספורט נוכח ליקויים (טפטוף גגות, המזגנים לא עובדים, כניסה של יונים, מחסור בקולרים ועוד). הרשות המקומית צריכה להעביר דיווח למשרד התרבות והספורט על מצב אולמות הספורט. אני יודע שהחתזוקה היא באחראיות הרשות המקומיות, אבל ההשקעה על המשאבים היא באחריות המשרד ולכן כדאי שהוא יהיה אמון על הבקרה.
לא דובר על מסלולי ריצה – אם התלמידים צריכים לרוץ מעל 300 מטר בבתי הספר, הם מסכנים את עצמם בגלל הליקויים. אצלנו יש קרקע שמתאימה לכך וצמודה לבית הספר ששייכת לאגודה חקלאית, ולא נעשה בה שימוש.
מפעל הפיס – מגי בכר-מנהלת מחלקה – אנו מצליחים לעשות פיקוח ובקרה אחת לשנה ואחת ל- 3 שנים. 2 נקודות עיקריות: הראשונה, אצטדיונים הם זוללי קרקע, ניתן לתת כדוגמה את המגרש באבו גוש שיש בו שטחים שכירים וגם ניתן לקיים בו הופעות. ונקודה שניה, אנו כותבים מדריך להגיע למבנים עם מידע על: עלות הבניה, הכנסות מהקרקע, תחזוק וניצול הקרקע בצורה טובה יותר.
משרד האוצר – יואב הכט-רפרנט באג"ת – כל עולם הספורט בנוי על תשתית של מתקני הספורט, ויש לבדוק איך להמשיך את הפיתוח קדימה. בשנים האחרונות, משרד התרבות והספורט ובפרט שר התרבות והספורט הנוכחי, מקיימים מדיניות ששמה דגש על הרחבת התשתיות, על שיפור איכותן והאחדת הפעולות של כלל המשרדים והגופים שפועלים בתחום (למעט הסיפור של בתי הספר שלא נמצא תחת אחריות המשרד). המדינה עושה יותר והדוח מעלה את זה.
צמצום פערים בין רשויות ממגזרים שונים ובעלי רקע סוציו אקונומי שונה הוא קריטי והיה חשוב למשרד ולנו בתכנית האחרונה. אנו לא רואים עדיין את ההשפעה שלה בשטח כי לוקח זמן לפרטי בינוי של תשתיות להתממש מטבעם של דברים. תכנית המתקנים נועדה לעזור לרשויות מרקע חלש לצמצם את הפער בכך שהן מקבלות תקציבים בסכום יותר גבוה ולסייע לכאלו שלא ערוכות. יש ללוות אותן בהגשת בקשה וליווי הזכאות עד הסוף.
בנוגע להחלטה ממשלה שהתקבלה בזמן כהונתו של ח"כ ליברמן כשר האוצר - מדובר בישיבה שהתקיימה בין המשרדים הרלוונטיים שניסו בה לאתר את הדברים המגבילים את מימוש הכסף הקיים, כמו כן עסקו גם בסיפור התקינה שלא תמיד נעשה כמו שצריך.
משרד החינוך – פארס טויל-סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח - אם נצא מפה עם הקמת שולחן עגול והמלצות תוך שנה – יש הצלחה. בפרוגרמות כמשרד אנו בונים בתי ספר וגנים חדשים , משקיעים תקציבים וסוגיית אולמות הספורט נמצאת שם. בתי ספר יסודיים נמצאים בשכונות, ואנו עוסקים באדריכלות ובתשתיות כדי שכל הסביבה תהיה פתוחה לתושבי השכונה. אנו משאירים בתכניות כל הזמן שטחים לבניית אולמות ספורט וזה רק עניין תקציבי.
משרד העבודה - מאיר ברוך-מנהל תחום בטיחות מתקני ספורט, מינהל הבטיחות – יש 226 מתקני ספורט שעומדים בכללי הבטיחות. מתקני הספורט שהתקבלו לידינו לפני עשור לא עמדו בכללי הבטיחות, גם הגדולים שבהם. היום כולם קיבלו את אישור משרדנו ועומדים בכללים. אנו מארחים כחצי מיליון איש מידי שבוע במתקני הספורט. לצערי הרב, מתקני הספורט שהם לא באחריותנו נמצאים במצב מזעזע. אני מקבל תמונות מהמגזר הערבי ומהפריפריה של מתקני ספורט לא בטיחותיים, הם מתקני נינג'ה ולא מתקני ספורט. אנו שני אנשים שעוסקים בנושא.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממנכ"ל משרד התרבות והספורט לקיים שיח שולחן עגול, אחת לשלושה חודשים, שיכלול את בעלי המקצוע: משרד התרבות והספורט, משרד החינוך, יו"ר ועדת משנה לספורט – ח"כ סימון דוידסון, רמ"י, מפעל הפיס, ומרכז השלטון המקומי עם יעדים ומדדים, וכך למשרד תהיה שליטה על הנושא.
ישיבת מעקב תתקיים בחודש מרץ 2024.