חומר רקע
פורום עורכי הדין
להגנה על בעלי
החיים בישראל
Lawyers forum for
animals protection
in Israel
______________________________________________________
: דואר אלקטרוני[email protected]
email:
:טלפון972-522-778848
Tel:
לכבוד
מזכירות
ועדת הכלכלה של הכנסת –
באמצעות מייל@knesset.gov.il
vkalkala
,א.ג.נ
:הנדון
)תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים
(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), תשפ"ב-
2
202
פורום עורכי הדין להגנת בעלי החיים בישראל (להלן: "הפורום") מורכב מעורכי דין ומשפטנים בעלי התמחות
,בתחום דיני בעלי חיים, אשר מקדישים את כישוריהם, מומחיותם וזמנם, במסגרת הפורום, בהתנדבות מלאה
למען ההגנה על זכויות בעלי חיים בישראל, לשיפור מעמדם, רווחתם, והב טחת שלומם וקיומם, מתוקף היותם
יצורים חיים שלהם ת
ח.ושות ורגשות
במסגרת פעילותנו אנו רואים חשיבות להשתתפות נציגינו בישיבות ועדות הכנסת השונות העוסקות בנושאים
הקשורים לבעלי החיים–
,זכויותיהם, רווחתם, שלומם וההגנה עליהם, דיונים הקשורים לחוק צער בעלי חיים
דיוני.'ם רלוונטים בעניינים שבטיפול משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה וכד
,'לקראת הדיון הקבוע מחר, יום ג11.7.2023
בוועדת הכלכלה בנושא שבנדון, נבקש להביא בפני יושב הועדה
וחבריה את עמדת הפורום כפי שנוסחה במסמך המצורף שהוכן על ידי נציג הפורום– עו"ד יוסי וולפסון.
נ בקש להבהיר כי הפורום מתנגד נחרצות לכל דחיה או עיכוב בכניסת התקנות שבנדון לתוקף, לאחר
ש התקבלו
בהסכמ
ת כל הגורמים הרלוו
נ
טים , וקיבלו
תוקף מחייב
, תוך קביעת לוחות זמנים מופרזים מלכתחילה,
רק
לאחרונה לאחר הליך מקיף וממצ
ה.
כל דחייה נוספת
תגרום במישרי ן להמשך ביצוען של עבירות חמורות של צער בעלי חיים וגרימת סבל בלתי
.יתואר לבעלי החיים
נודה לקבלת זימון לישיבה מחר, אך ככל שלא יתאפשר לנציגנו להגיע פיזית לישיבה, נבקש לצרף את המסמך
ומכתבנו הנלווה לחומר שיעמוד בפ.ני חברי הועדה בעת קבלת החלטה בנושא שעל סדר היום
10
,ביולי2023
,בכבוד רב
אהוד פלג ליאור חריש
עורך-דין עורך-דין
יושבי ראש הפורום
2
:נייר עמדה
ההכרח ביישום מלא ובמועד
של תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן ב לולים
לצרכים חקלאיים), תשפ"ב-
2022
,)תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים
תשפ"ב-
2022
" :, (להלן
התקנות ") התקבלו לאחר הליך ממושך של דיונים ממצים. הן מעגנות בתוכן תהליך
הדרגתי להפסקת העבריינות הקשה שקיימ
ת כיום בתעשיית הביצים, ושכוללת התעללות שיטתית בבעלי-
חיים
בניגוד לחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשנ"ד-
1994
" :(להלן
חוק צער בעלי-חיים" " או
החוק .)"
.בכלל התעללות זו: הרעבת תרנגולות והחזקת תרנגולות בכלובים שאינם מאפשרים להן לבטא התנהגות טבעית
אף שהדי ן מאפשר ליתן תקופות הסתגלות ומעבר שיאפשרו הפסקה מדורגת של פרקטיקה לא חוקית, באופן
שלוקח בחשבון אינטרסים נוספים, תקופות המעבר שנקבעו בתקנות הן חסרות תקדים ברמה עולמית, מופרזות
ואינן עולות בקנה אחד עם הוראות החוק. לא כל שכן, שכל ארכה נוספת שתינתן, וכל עיכוב ביישום הוראות
התקנות, יהיו פסולים ובלתי-
.חוקיים. נסביר
החוק אוסר על פגיעה לא מידתית בבעלי-חיים
חוק צער בעלי-חיים אוסר על התעללות בבעלי-חיים. נפסק שהתעללות היא כל גרימה של סבל לבעל-
חיים, שאינה
עומדת במבחנים של תכלית ראויה ומידת יות (רע"א1684/96
תנו לחיות
לחיות נ' מפעלי נופש חמת גדר , פ"ד
(נא3
)
832
(
1997)). עוד נפסק שאיסור ההתעללות חל גם ביחס לפרקטיקות חקלאיות מקובלות , ושתקנות לפי
החוק אינן יכולות להתיר פרקטיקות שפגיעתן בבעלי-החיים לא עומדת במבחני התכלית הראויה והמידתיות.
(בג"ץ9232/01
נח– ההתאחדות הישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועמ"ש לממשלה(, פ"ד נז6
)
212
(
2003
.))
עוד נפסק, שיישום עקרון המידתיות ביחס לפרקטיקות חקלאיות פוגעניות שהן נטולות הצדקה, אך
מהוות נדבך מרכזי בעיסוק של מגדלים, יכול לבוא לידי ביטוי גם בתקופת מעבר והסתגלות, במהלכה יתאפשר
להמשיך
( בפרקטיקה הפסולה למשך זמן קצוב עד הפסקתה
שם , וכן: בג"ץ7713/05
נח–
התאחדות ישראלית
של ארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועמ"ש לממשלה (
2006
)). מעקרון המידתיות נגזר שתקופת מעבר זו צריכה
להיות התקופה הקצרה ביותר האפשרית, שכן משמעות תקופת המעבר היא שבמהלכה נמשכים
,מעשי עינוי
.התאכזרות והתעללות, שאין להם הצדקה
הפגיעות בתרנגולות בתעשיית הביצים
תעשיית הביצים כרוכה בפגיעות קשות בבעלי-
חיים. התרנגולות המיועדות להטלה בוקעות במדגרות באופן
שנשללים מהן קשר לאמהותיהן וטיפול הורי. אפרוחים זכרים ואפרוחות נכות או מאחרות לבקוע
מושמדות
במדגרה. התרנגולות מוחזקות בצפיפות ובקבוצות שאינן תואמות את צרכיהן החברתיים. נמנע מהן לדגור על
ביציהן ולגדל אפרוחים. בעקבות ברירה מלאכותית ואמצעים ממשקיים, הן מטילות ביצים בקצב של כמעט ביצה
ליום, מה שיוצר לחץ חריף על גופן. ממיתים אותן בגיל צעיר, מב.לי שמיצו את תוחלת החיים שלהן
,בלולי כלובים מתווספות לכך פגיעות נוספות. תרנגולת בלול כלובים לא יכולה לבטא כמעט שום התנהגות טבעית
לרבות הליכה, התעופפות, ניקור בקרקע, אמבטיית חול, לינת לילה במקום מוגבה, בחירת מקום מוסתר להטלה
ועוד. בלול כלובים ההחפצה של התר נגולת היא קיצונית, קיומה הוא כשל מכונה להטלת ביצים, וכל ממד שלה
כבעל-
.חיים מדוכא ומתוסכל
פרקטיקה אכזרית נוספת היא ההרעבה של התרנגולות, המכונה גם "השרה כפויה". בפרקטיקה זו מונעים
מהתרנגולות מזון במשך ימים ארוכים. המטרה: להפסיק את הטלת הביצים כששיעור ההטלה י ורד, ולהכניס את
.התרנגולת במהירות למחזור הטלה חדש של ביצים גדולות יותר
החזקה בכלובים והרעבה מנוגדות לחוק
התקנות אוסרות על החזקת תרנגולות בכלובים ועל הרעבה. בכך הן נותנות ביטוי לאיסור הנובע מהחוק על מעשי
התעללות חסרי הצדקה. ה ן מתיישרות עם החקיקה והפסיקה ברחבי העולם, במדינות רבות שכבר אסרו על
הפרקטיקות האלו. הן תואמות את המגמה בתעשייה, שעוברת ללולים ללא כלובים גם במדינות בהן החוק עדיין
.מאפשר החזקת תרנגולות בכלובים
:וזאת יוזכר ניתן לייצר ביצים באופן תעשייתי ובמחירים השווים לכל נפש, גם בלולים ללא כלובים ומבלי
להרעיב את התרנגולות .
כאשר מרבית הביצים באיחוד האירופי מקורן בלולים ללא כלובים, והן זולות מהביצים
בישראל, וכשזו המגמה המהירה גם בארצות-
הברית– לא ניתן כבר להתכחש לכך . גם בגידול ללא כלובים, וגם
כשהוא נעשה בהתאם לתקנות, ממשיכות
פגיעות רבות בתרנגולות. מובן גם, שיש לאכוף בקפדנות את תנאי
המינימום שנקבעו בתקנות ביחס ללולים ללא כלובים. עם זאת, הפסקת ההרעבה ומעבר מהיר ללולים ללא
.כלובים הם בבחינת המינימום המתחייב מבחינה משפטית מהוראות חוק צער בעלי חיים
3
הסחבת בהתקנת התקנות ותקופות המע
בר
חוק צער בעלי-
חיים חוקק בשנת1994
, וחייב את שר החקלאות להתקין תקנות לביצועו ולהשגת מטרתו. התקנות
מחויבות באישור ועדת החינוך של הכנסת. למרות זאת, רק בשנת2010
, ובעקבות עתירה לבג"ץ, הניח שר
החקלאות על שולחן ועדת החינוך של הכנסת נוסח ראשון של תקנות בנוגע ל אופן הגידול של תרנגולות בתעשיית
הביצים. התקנות, כפי שאושרו בשנת2022, הן, אם כן, תוצאה של דיונים שהתפרסו על פני יותר מ-
12
.שנים
במהלך השנים האלו התקיימו לא רק דיונים בוועדות הכנסת, אלא הנושא לובן בשלל פורומים מקצועיים
.ופגישות עבודה
לעניין הרעבת התרנגולות נזכיר כי עוד בשנים תשל"ב ותשל"ג (בהתאמה) יצאו הרבנים יצחק וייס1 ו
שמואל הלוי
ואזנר2
כנגד פרקטיקה זו. בשנת2008
המליץ צוות עבודה של משרד החקלאות לאסור את הפרקטיקה מטעמים
של בריאות הציבור, איכות הביצה, צער בעלי-
חיים וכלכלה. בשנת2012
החליטה הממשלה שיש לאסור את
הפרקטיקה3
. בשנת2017
המליצה הוועדה המייעצת לרווחת בעלי-
חיים, הפועלת לפי החלטת ממשלה833
,
להפסיק את ההרעבה בכל להקה חדשה של תרנגולות בתעשיית הביצים. מדובר, אם כן, באיסור שנדרש מזה
.שנים ארוכות
בסופו של התהליך היסודי והממושך, שנגרר הרבה מעבר לכל קנה מידה
מקובל, ולאחר שמשרד החקלאות הגיע
להסכמות עם העוסקים בתעשיית הביצים, אושרו התקנות ונכנסו לתוקף. התקנות, כפי שאושרו, כוללות תקופת
מעבר ארוכות, באופן שהאיסור על החזקה בכלובים ייכנס לתוקף מלא רק בשנת2038
. כמו כן ניתנה אפשרות
להחזיק תרנגולות בלולים קיימים בתנא( י דוחק קיצוניים350
ס"מ, פחות משטח מרצפת, לכל תרנגולת) במשך
שלוש שנים. מדובר בתקופות מעבר מרחיקות לכת, שלא ידוע לנו על תקדים דומה להן באף אחת מהמדינות
שאסרו על פרקטיקה אכזרית זו. לכאורה מדובר בהסדרים שחורגים מעקרון המידתיות, ובכך מנוגדים לפסיקה
שהובאה לעי.ל
יש ליישם ולאכוף את התקנות לכל המאוחר בלוחות הזמנים שקבועים בהן
משנקבעו בתקנות לוחות זמנים לעמידה בהן–
.על המדינה ועל העוסקים בענף לעמוד בהוראות אלו כלשונן
,כך, למשל אין לאפשר לאכלס לול בתרנגולות במספר שלא יאפשר עמידה בהוראות התקנות הנוגעות לצפיפות
המרבית המותרת.
זאת גם אם הוראות אלו אינן חלות ביום האכלוס, אך יחולו במהלך תקופת החיים של אותה
.להקת תרנגולות
הכנסת תרנגולות ללול במספרים שיביאו להפרת ההוראה הנוגעת לצפיפות מהווה הכנה לביצוע
עבירה, אם לא תחילת ביצוע ממש. מתן היתר ממשלתי לאכלוס לול במספרים כ.אלו היא שותפות לדבר עבירה
.ודאי שאין לאפשר הרעבה של תרנגולות או הפרה אחרת של התקנות במועד שבו הם אסורים לפי התקנות
לאורך השנים נקטו בעלי האינטרסים המעוניינים ב"הנצחת" המצב הקיים בשלל תרגילים ומהלכים בניסיון
לטרפד או לכל הפחות לעכב, להשהות, ולדחות את הסד
רת הנושא ו בכך להמשיך את גרימת הסבל
ל
בעלי החיים.
לצערנ ו עלה בדבר בידם פעם אחר פעם.ולראיה פרק הזמן הממושך שעבר עד שהנושא הוסדר סוף סוף בתקנות
בתחום פיטום עופות המים ניסו המדינה והעוסקים בתעשייה לדחות את הקץ ולהאריך את תקופת המעבר
וההסתגלות שניתנ ה להם. על התנהלות זו מתח בית המשפט ביקורת חריפה: משנקבעה תקופת מעבר שנגזרת
מעקרון המידתיות, על כל המעורבים לעמוד בתקופה זו (בג"ץ7713/05
לעיל). באותו עניין, מהמועד האחרון בו
היה מותר לפטם עופות מים, נגזר לאחור המועד האחרון בו הותרה הדגרת ביצי אווזים עבור ת .עשיית הפיטום
בענייננו, בדומה לכך, מהמועד האחרון בו מותר להחזיק תרנגולות בלולים בצפיפות של350
סמ"ר שטח שמיש
לתרנגולת, נגזר לאחור המועד האחרון בו מותר להכניס תרנגולות ללולים
.בצפיפות זו
במקרה דנן, כמו בפרשת פיטום האווזים, נעשה שימוש באותה טקטיקה פסולה של דחיית הקץ, מתוך כוונה
להביא לביטול ה"גזירה" ב כל דרך
שהי
א , או לכל הפחות
לדחות את מועד ביצועה פעם אחר פעם . כמו בפרשת
פיטום האווזים כך גם בעניינו מדובר בהתנהלות
בלתי ראויה, הגובלת בזלזול בעבודת הועדה והחלטותיה.
לאור כל זאת
יש לפסול על הסף כל ניסיון ל
דחו ת את כניסתן המיידית לתוקף של התקנות, אשר התקבלו
בהסכמ
ת כל הגורמים הרלוו
נ)טים (לרבות האינטרסנטים , וקיבלו
תוקף מחייב , תוך קביעת לוחות זמנים
מופרזים מלכתחילה, רק לאחרונה לאחר הליך מקיף וממצה.
Enough is enough
.
1 מנחת יצחק., סימן קמה
2 שבט הלוי., סימן ז
3
החלטות הממשלה5052
מ-
9.8.2012
.