חומר רקע
כ"ד תמוז
, תשפ"ג
13
ביולי2023
לכבוד
ח"כ צביקה פוגל
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי
,שלום רב
:הנדון הערות הסניגוריה הציבורית
באשר ל הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-
)מעצרים
(תיקון- החמרת תנאי שחרור בערובה), התשפ"ג-
2023
לקראת הישיבה הקרובה
בוועדה לביטחון לאומי , הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את
התנגדותה העקרונית ל.הצעת החוק שבנדון
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי הפשיעה בישראל "הפכה למכת מדינה", ובהתאם לכך, הצעת
החוק מבקשת ,להחמיר את תנאי השחרור בערובה אותם רשאי קצין ממונה להטיל על עצורים
וזאת במטרה "לצייד את משטרת ישראל ומערכת אכיפת החוק בכלים חזקים יותר במלחמתם מול
הפשיעה". על פי התיקון המוצע, הקצין הממונה יוכל לאסור כניסה לאזור גיאוגרפי, ליישוב או
למקום בארץ למשך90
ימים (במקום15
ימים); לאסור על קיום קשר או פגישה למשך90
ימים
(במקום30
ימים); להורות על חובת שהייה באזור גיאוגרפי, ישוב או מקום למשך30
ימים (במקום
15
ימים); ולהורות על חובת שהייה במקום מגורים (מעצר בית) למשך15
ימים (במקום5
.)ימים
בפתח הדברים יצוין כי הנושא המדובר בהצעת החוק–
סמכויות הקצין הממונה לשחרור ממעצר
בערובה–
נמצא בימים אלה בדיונים מתקדמים במסגרת ועדת דותן העוסקת במעצרים לצרכי
חקירה .
מדובר בנושא מורכב ורגיש, שיש לו השלכות משמעותיות על הזכות לחירות ולחופש
התנועה של האזרח . ועדת דותן עמלה על מיצוי ודיוק הנושא במשך חודשים רבים בהשתתפות כלל
הגורמים הרלוונטיים, והיא.עתידה להגיש את המלצותיה בחודשים הקרובים
על רקע זה, מן
הראוי כי הסוגיה תוסדר במסגרת הצעת החוק הממשלתית שתגובש בקרוב (כך להבנתנו גם
)הוחלט בוועדת שרים לענייני חקיקה.
ולהלן תובא עמדתנו לגופו
:של עניין
1.
בראש ובראשונה, הסניגוריה הציבורית סבורה כי הצעת החוק לא תשיג את מטרתה המוצהרת
,שהיא הפחתת הפשיעה בישראל, וביתר שאת את הפשיעה החמורה. אדרבא הצעת החוק תביא
לפגיעה בלתי מידתית באזרחים רבים שייחקרו על ידי המשטרה, יוטלו עליהם תנאים
מגבילים בלתי מידתי ים ולבסוף לא יוגש נגדם כתב אישום (לעניין זה
יודגש כי בלמעלה מ-
50%
)מהתיקים כלל לא מוגש כתב אישום בסוף החקירה.
2.
יתר על כן, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש בהצעת החוק חשש ממשי וכבד להגברת
מעצרים מיותרים מאחורי סורג ובריח , שעה שחלק נכבד מהמשוחררים בערובה לא יוכל לעמוד
.בתנאים המגבילים שהוטלו על ידי הקצין הממונה, ויאלצו להיכלא
לעניין זה יש להזכיר כי
מזה שנים קיימת בישראל מגמה מטרידה של ריבוי מעצרים וגידול עקבי במספר מעצרי שווא
.ומעצרי יתר הדרך להתמודד עם מגמה זו היא ביישום מושכל של הסמכויות הנתונות כיום
לקצין
הממונה
, ולא בדרך של הרחבתן . הרחבת הסמכויות תביא לתוצאה רגרסיבית
.ולהערכתנו תביא דווקא לגידול נוסף במספר העצורים בישראל
3.
הצעת החוק אינה נתמכת בתשתית עובדתית ואמפירית כלשהי לשם בחינת הצורך וההצדקה
.העומדים בבסיסה
תנאי הכרחי ל בחינה ראשונית של ההצעה הוא קבלת נתונים סדורים
ומפורטים אודות השימוש בסמכויות הקצין הממונה על פי המצב המשפטי הנוכחי.
4.
עוד נעיר כי אין מחלוקת כי הטלת תנאים מגבילים, בוודאי לתקופות משמעותיות פוגעת
בחירויות הפ רט. בהתאם, המחוקק
קבע בחוק המעצרים שורה של
איזונים שיש בהם כדי למנוע
פגיעה בלתי מידת ית בחירויות אלה, ובראשם מנגנוני.ביקורת שיפוטית
קידום הצעת החוק
י
וביל לפגיעה מש
מעותית בביקורת השיפוטית הקיימת כ יום בחוק המעצרים ותקנה לקציני
החקירות סמכות להטיל תנאים מגבילים לתקופות ארוכות שלא לצורך,
וזאת בהיעדר כל
ביקורת שיפוטית .
?ובמה דברים אמורים הטלת
תנאים מגבילים על אדם, בשלב החקירה, אמורה לשרת תכלית
חקירתית. קרי, שעה שמתקיימת חקירה משטרתית, ישנו חשד סביר לביצוע עבירה וקמה אחת
מעילות המעצר הנקובות בחוק (מסוכנות, שיבוש, הימלטות וצרכי חקירה מיוחדים) רשאי
הקצין הממונה להטיל עד האדם תנאים מגבילים לתקופות
מוגבלות, כל זאת שעה שהחקירה
המשטרתית עדיין באיבה ומתקדמת בצורה נאותה. אם הקצין הממונה מבקש להאריך את
משך התנאים, עליו לפנות לבית המשפט ולבקש את הארכתם בהתאם לדרישות החוק (עבירה
.)בת מעצר, חשד סביר, עילת מעצר, קיומה של חקירה
,לביקורת שיפוטית זו חשיבות יתרה
בשים לב לפגיעה הקשה הנלווית לסמכויות שניתנו לקצין
הממונה. על בית המשפט לבדוק שהחקירה מתקדמת בצורה ראויה, שהחשד הסביר לא נחלש
.או אוין, ושעילת המעצר עדיין קיימת ו מנגד, מעבר לביקורת השיפוטית האמורה, בית המשפט
הוא גם כתובת להארכת תנאי שחרור במידת הצורך. כלומ ר, החוק בנוסחו כיום נותן מענה
הולם הן לצרכי החקירה והמשטרה והן לצרכי הבקרה שהשימוש בסמכות נעשה בצורה
.מידתית הרחבת סמכויות המשטרה כפי שמוצע בהצעת החוק צפויה להפר את האיזון ול פגוע
במנגנוני הבקרה על רשויות האכיפה .הטענה כי המשוחרר בערובה יכול לפנות לבית המשפ ט
להגיש ערר על התנאים שהוטלו עליו אינה מתכתבת עם המציאות, שעה שרבים מהמשוחררים
.בערובה כלל אינם מיוצגים על ידי סניגור, אינם נגישים למערכת המשפט, ואינם בקיאים ברזיה
5.
,להשלמת התמונה יצוין כי אך לאחרונה ביום27.04.2023
,
פורסמה פקודת משטרת ישראל
)(פקודת מפכ"ל 'מס14.01.34, בנושא עיכוב, מעצר ושחרור.
סעיף6
לפקודה מבנה את שיקול
הדעת של קציני החקירות בכל הנוגע להטלת ערובה ושחרור בערובה. במסגרת זו נקבע בסעיפים
קטנים (ד), (ה), (ו) כי על הקצין הממונה לבחון את יכולתו של החשוד להמציא את הערובה
הנדרשת, האפשרות שהחשוד יו כל לעמוד בתנאי הערובה בהיבטים רחבים ככל האפשר, כגון
,משמעויות משפחתיות, כלכליות ועוד וכן התאמת משך ואופי התנאים הנדרשים לחקירה
והימנעות מקביעה אוטומטית של תנאים מרביים המצוינים בחוק .
,בנוסף סעיף6
'ד לפקודה
קובע כי ניתן לשחרר את החשוד בתנאים המצויים בסמכות ו של הקצין הממונה, ובמקביל
לבקש הארכה של תנאים אלו מבית המשפט כשהחשוד בסטטוס משוחרר, ובכפוף לכך
שהחשוד הסכים לתנאים אלו .
,נמצאנו למדים כי בהתאם לפקודת המשטרה עצמה ממילא
ניתן לבקש את הארכת הת נאים
,מבית המשפט שעה שאלה נדרשים ו
בנוסף, על התנאי ם להיות מידתיים.ומותאמים לחקירה
לדעת הסניגוריה הציבורית,
קידום הצעת החוק והחמרת התנאים אינה משרתת תכליות
חשובות.אלה
6.
,לבסוף ראוי לומר, על דרך הכלל כי סמכויות השחרור של הקצין הממונה בתחנה שמורות
לתיקים החמורים פחות ולא למקרים שהוזכרו בהצעה (סכסוכי דמים, רצ ,ח, ירי ,תקיפה
'התפרצויות וכו ). מקרים אלה בדרך כלל יסתכמו בדרך כלל
במעצר
.ולא בשחרור בערובה על
,כן
אין כל קשר בין
המטרה המוצהרת של הצעת החוק
לבין סמכויות הקצין הממונה לשחרור
בתנאים מגבילים,
.שעה שאלה מתמקדים בדרך כלל בתופעות פשיעה קלות בהרבה
,לפיכך
הסניגוריה הציבורית קו
ראת לוועדה להימנע מקידומה של הצעת החוק שבנדון.
ב
כבוד רב וב
ברכה,
נתנאל לאגמי, עו"ד
ישי שרון, עו"ד
מנהל מחלקת ייצוג עצורים מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית