חומר רקע

תל- :אביב 'רח הנגב8 מיקוד61022 | 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : g.il [email protected] 13.7.2023 :נייר עמדה חילוט כספי פנסיה ופיצויי פיטורים ממהגרי עבודה לאחר תום רישיון הישיבה – בהמשך לבג"ץ 6942/19 ""קו לעובד מברכת על ביטול הוראת חוק ששלחה יד באופן גס ושרירותי לזכויות סוציאליות של מהגרי עבודה שנכנסו בהיתר לישרא ל .בניגוד לביקורת המועלית נגד פסק הדין, חילוט הזכויות הסוציאליו ת מעולם לא היווה תמריץ משמעותי ליציא ה במועד ( )כך גם בפסק הדין גופו אלא קנס אוטומטי, בסכומי עתק, שהושת בלי אבחנה גם על עובדים – כמו העותרים בעתירה– ששהותם הקצרה בישראל מעבר לאשרה הייתה בנסיבות מובנות )ובוודאי לא כאלו שהצדיקו פגיעה כה קשה בהם (אף לדעת השופט סולברג . עוד בניגוד גמור לאמירות פופוליסטיות של כמה מהשרים, אין כל קשר בין פסק ה דין לבין "מסתננים". פסק הדין והחילוט נוגעים רק ל מהגרי עבודה שהוזמנו לעבוד בישראל כדין, בעיקר בענפי הבנ י ין והסיעוד (בענף הסיעוד– )לאחר תשלום דמי תיווך אסטרונומים . למעשה, דווקא ככל שאנשים אלה עבדו בהיתר יותר שנים – כך ה קנס שמושת עליהם ,ולו בגין עיכוב זעום ביציאה .גבוה יותר,מנגד מי שעבדו בלי היתר בכלל– לא נקנסו מעולם .בהתאם להוראת החוק שבוטלה אנו רואים בצער רב את הניסיון לעשות שימוש בפסק דין נקודתי זה ב מלחמה ב בית המשפט העליון בזירה הפוליטית . בנייר ז ה נבקש להתייחס לאנשים שבהם עוסק פסק הדין ו ש להם הוא נותן הגנה, אנשים שעבדו בישראל שנים על שנים בהיתר, שפעלו לטובת המדינה וצרכיה, ושמסיבות שלא אחת אינן תלויות בה ם השתהו בעזיבת ישראל ב כמה חודשים. הזמנת הוועדה לדיון בנושא זה ,מניחה הנחה שגויה שמנ גנון החילוט הוא כלי משמעותי להרתעת אנשים ש הפרו את החוק ביודעין – נשים וגברים שכביכול ידעו לאיזו תקופה באו, ידעו כי תקופה זו פגה, והחליטו .להתעלם מכך כמי שפוגשים מדי יום את העובדות והעובדים עצמ,ם מחובתנו להתריע כי הנחה זו אינה נכונה , הן לגבי ה"הרתעה" והן לגבי ע יקר הנפגעים מהחקיקה שנפסלה: חילוט הזכויות הסוציאליות שבפיקדון,, פרקטיקה ישראלית שאין לה אח ורע בעולם מעולם לא השפיע על שיעור העזיבה את ישראל במועד. נתוני המדינה שנאספו במשך שנים הראו שבענף הסיעוד למשל לא חל כל שינוי בהיקפי השהיה שלא כדין לאחר ש הסדר הפיקדו ן הוחל בשנת2016 על עובדי חברות הסיעוד ; וכי אלו נותרו גבוהים מאלו שבענף החקלאות שבו אין הסדר פיקדון בכלל . יציאה במועד אינה מושפעת ,אם כן מהסדר הפיקדון אלא קשורה ל משך השהיה המותרת והרגולציה שחלה עליה :בעוד שבענף החקלאות תק ופת63 החודשים המותרים לעבודה היא גם קצרה וגם קבועה, בענפי הבניין והסיעוד העובדים אינם יכולים לדעת מתי תסתיים שהותם החוקית. תקופת 63 החודשים היא חסר ת משמעות ביחס לחלק ניכר מהם, שכן בפו על המדינה מסכימה להאריך מעת לעת את שהותם הרבה מעבר לכך, בשל צרכי המעסיקים . הארכת שהותם החוקית נעשית שנה אחר שנה מעל לראשיהם, על ידי המעסיקים עצמם או לשכות התיווך , מכוח מטריות חוקיות סבוכות ביותר . האשרה המוטבעת בד רכון לא תמיד תואמת את האשרה בפועל, שמנוהלת במחשבי הרשות לפי דיווחי המעסיקים והלשכות . העובדים עצמם כמעט ו אינם מטפלים בהארכת שהות, אינם נדרשים לבוא במגע ישיר עם רשות ,האוכלוסין וההגירה וחלקם אף אינם יודעים ש יום אחד שהותם החוקית הסתיימה, כ כל ש הגורמים שמסדירים אותה עבורם לא טרחו לעדכן אותם (או, במקרים החמורים יותר– דיווחו עליהם במרמה כ"נוטשים" ו הפכו תל- :אביב 'רח הנגב8 מיקוד61022 | 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : g.il [email protected] אותם באופן לא חוקי ל"שוהים שלא כדין1" , השימו עובדות כמחליפות/ו או אצל מטופל ללא היתר אך לא רשמו אותן בפועל בעוד בדרכונן קיימת אשרה , וכ "ב יו). אכן, יש עו בדים שבוחרים באופן מודע להישאר בישראל לאחר תום אשרתם ולעבוד בה ללא היתר– ,כאמור הדבר לא השתנה גם לאחר תחילת חילוטי הזכויות הסוציאליות. אלו אינם נפגעיו העיקריים של ההסדר ובחירתם לעשות זאת .בקושי תושפע ממנו גם אם יחוקק מחדש באופן שונה מי שכן יושפעו ממנו הם דווקא אלו מהם שקיימות סיבות טובות לכך שלא יצאו במועד שנקבע יום אחד במחשבי הרשות , ונדגים מחיי היום-יום: • העותר1 בעתירה, שסיפורו מפורט ,בפסק הדין הוא עובד בניין שנפגע באופן קשה בתאונת עבודה והפך לנכה בארץ זרה שאת שפתה אינה דובר ושאת זכויותיו היה .עליו למצות בה כעת ללא כל עזרה או תיווך ,נכותו חודשיים לפני תום63 החודשים בישראל, הביאה להפסקת עבודתו שהביאה בתורה להפיכתו ל"שוהה שלא ."כדין במצבו הפיזי והנפשי אכן נותר בישראל תקופה קצרה בלי אשרה לפני שיצא אותה למדינה שבה כבר לא יוכל לעבוד שוב– ואיבד בשל כך רבע מהחסכון הסוציאלי שלו .גם דעת המיעוט של השופט סולברג ,בפסק הדין מצאה שחילוט זה לא היה צודק בשום אופן. • העותר2 בעתירה, שסיפורו לא מפורט ,בפסק הדין הוא עובד בניין סיני שאשרתו הוארכה במשך שנים לבקשת מעסיקו, עד שיום אחד חידוש ה נפסק. הוא פנה לעו"ד שמסרה לו שפעלה בנושא, על אף ש בדיעבד התברר ש למעשה לא עשתה דבר מלבד שליחת דוא"ל – ואחרי שלא השיבה לפניותיו והוא ניגש לרשות האוכלוסין וההגירה לברר מה עלה ב )גורל בקשתו (שמסתבר שכלל לא הוגשה– נעצר במקום וגורש, תוך שכל זכויותיו הסוציאליות חולטו ממנו אוטומטית. • עובדת סיעוד ש לאחר שעבדה שנים בהיתר אצל משפחה אחת והעסקתה הסיימה , החלה לעבוד אצל משפחה אחרת שהבטיחה כי תגיש בקשה הומניטרית לצורך הסדרת מעמדה. המשפחה התמהמהה ו ,הבקשה נדחתה והעובדת ביקשה להתארגן לצאת מישראל. אלא ש המשפחה אמרה לה שה יא ה גישה ערר נגד ההחלטה שו כל עוד הערר בטיפול היא רשאית להמשיך בעבודתה. לאחר כשנה החליטה העובדת להתפטר ו אז גילתה ש כלל לא הוגש ערר בעניינה והיא למעשה עבדה בישראל שנה ,ללא היתר ומשכך כל זכויותיה הסוציאליות חולטו. • עובדת סיעוד שמעסיק ת ה נפטר ה והיא ביקשה את זכויותיה מהמשפחה בטרם ת עזוב את ישראל. המשפחה רצתה לשלם לה את שהגיע לה אך הייתה זקוקה לשם כך לצו ירושה מה מעסיק ה ז"ל (ש הוצאתו התעכב ה בשל משבר הקורונה) וביקשה כי העובדת תמתין תקופה קצרה ותקבל את הכסף. העובדת אכן נשארה בישראל תקופה קצרה מעבר לתום אשרתה כדי שהמשפחה תוכל לשלם לה – שכן לא יכלה לעזוב בלי הכסף שעבורו עבדה והגיעה לישראל , ו גם לא רצתה לתבוע את המשפחה (על כל העלות הכרוכה בכך, הן עבורה, והן ע בור ה )משפחה אש ר הסכימה .לשלם את הכסף בשל כך, איבדה15% מזכויותיה. מקרים אלו, שהם דוגמאות בלבד, מלמדים מה הם פניו ה אמיתיים .של ההסדר ותוצאותיו נשים וגברים ש עבדו במשך שנים בעבודה קשה, יצאו את ישראל תוך עיכובים מסוימים בנסיבות מובנות, וגילו ששיעור ניכר מזכויותיה ם ,הסוציאליות אם לא כולן חולטו באופן שרירותי ופוגעני. אלו בהכרח יהיו גם נפגעיו של כל הסדר :חלופי שיקודם הסדר שפוגע באופן קשה בקניין ללא הל יך שיפוטי ואף ללא שימוע או בחינה פרטנית שנערכת 1 דוגמה לסיטואציה כזו ר' בפסק דינו של בית הדין לעררי ם21 - 3332 פרסרט נ' רשות האוכלוסין וההג ירה , 30.9.2021 . תל- :אביב 'רח הנגב8 מיקוד61022 | 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : g.il [email protected] קודם לכן, באמצעות חילוט אוטומטי שנעשה כשהעובד כבר עוזב את ישראל. ההנחה שבשלב זה אוכלוס י יה מוחלשת שכעת גם איבדה את כספה, תוכל, ערב עלייתה למטוס, להצטייד בשירותי עורך דין יקרים כדי להתחיל לנהל הליכים משפט יים בעודה ממריאה לארצה, בה תאלץ להמתין בחוסר כל לכספה עד לסיום הליכים משפטיים שיתנהלו בהיעדרה– .מופרכת לא לחינם נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מלמדים על מיעוט בפניות לרשות בנושא, לא כל שכן– עתירות. העותרים אותם ייצגנו אנחנו הם החריגים ש הגיעו אלינו , עמותה ק טנה ללא מטרת רווח, באופן כמעט מקרי ערב יציאתם ממילא מישראל ש , ו יכולנו לייצגם ללא תמורה בשלב זה . אם כן "בעוד שאין כל ראיה לכך שהסדר דומה "יתמרץ עובדים לצאת במועד – כפי שלא עלתה ראיה כזו מהנתונים לגבי ההסדר עד כה – כל הסדר דומה בהכרח יפגע באופן קשה בעובדי.ם תמי לב זכויות שעובד– כל עובד– הרוויח כדין בעבודה קשה, שייכות לו והן לא אמורות לשמש בנות ערובה לשם הכוונת התנהגות. לשם כך נועד הדין הפלילי. חילוט של זכויות סוציאליות כעונש קיים רק במקרים חריגים ובכפוף להליך שיפוטי . הוא אינו ניתן לביצוע הגו ן בהחלטה אוטומטית של רשות מינהלית ו באופן שכמעט לא מאפשר להשיג עליה , ודאי כאשר מדובר באוכלוס י יה כה מוחלשת כמהגרי עבודה. אנו קוראים להימנע מצעדים פופוליסטיים ולא לתת יד לפגיעה שרירותית בקניין הדל של מי שעזבו בתים ומשפחות ולעיתים חיים שלמים כדי לבצע עבודות לא נחשקות עבור ישראלים; ותחת זאת יש לקדם את נגישותם למידע ולזכויותיהם ממעסיקיהם– גורמים שהיעדרם הוא- הוא "פקטור משמעותי ב"שהיה שלא כדין .