מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת – מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm זיכרון השואה במערכת החינוך :כתיבה מיכה נוי :| אישור יובל וורגן :תאריך"ב כ ב תמוז "תשפ ג , 11 ביולי 2023 סקירה זיכרון השואה במערכת החינוך | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 2 1. רקע ................................ ................................ ................................ ................................ .. 5 2. הוראת זיכרון השואה בשלבי החינוך השונים ................................ ................................ ........... 7 2.1 בשבילי הזיכרון ................................ ................................ ................................ ................. 8 2.2 תוכניות הלימודים ................................ ................................ ................................ .......... 11 2.2.1 היסטוריה ................................ ................................ ................................ ............ 11 2.2.2 מקצועות נוספים ................................ ................................ ................................ ....... 17 2.3 הכשרת צוותי ההוראה ................................ ................................ ................................ .... 18 2.4 תוכניות העשרה ................................ ................................ ................................ ............. 19 3. מסעות בני נוער לפולין ................................ ................................ ................................ ...... 20 3.1 רקע ................................ ................................ ................................ ........................ 20 3.2 המסע לפולין– מטרות ונהלים ................................ ................................ ......................... 22 3.3 תוכנית המסע ................................ ................................ ................................ ................ 24 3.4 המשלחות ................................ ................................ ................................ ...................... 25 3.5 עלויות המסע ................................ ................................ ................................ ................. 27 3.6 טיעונים בעד ונגד משלחות התלמידים לפולין ................................ ................................ ... 29 3.7 חלופות למסע לפולין ................................ ................................ ................................ ...... 31 3.7.1 ועדה בין-משרדית לבחינת חלופות ................................ ................................ ............. 31 3.8 מסעות בישראל ................................ ................................ ................................ ............. 34 4. "יד ושם" ומכונים לזיכרון השואה ................................ ................................ ........................ 36 5. דילמות ואתגרים בהוראת זיכרון השואה ................................ ................................ ............... 38 5.1 דילמות מחקריות בהוראת זיכרון השואה ................................ ................................ .......... 38 5.2 הוראת זיכרון השואה לגילאים צעירים ................................ ................................ .............. 41 5.3 הוראת זיכרון השו אה– מבט לעתיד ................................ ................................ ................. 42 6. נספחים ................................ ................................ ................................ ........................... 45 זיכרון השואה במערכת החינוך | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית ,מסמך זה נכתב לבקשתה של חברת הכנסת מירב כהן, יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה והוא עוסק :בנושא זיכרון השואה במערכ ת החינוך– הוראת זיכרון השואה.והמסעות לפולין בשנת 1979 החליט משרד החינוך לראשונה להחיל חובת הוראה של נושא השואה בתוכנית הלימודים בהיסטוריה, בחינוך היהודי ובחינוך הערבי , החל משנת הלימודים ( תש"ם1979/80 ) . בשנת1980 התקבל תיקון לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג– 1953 ובו נ קבעה לראשונה מטרה חינוכית ללמד לתודעת זיכרון השואה והגבורה . בין הנושאים המוצגים במסמך: הוראת זיכרון השואה בשלבי החינוך השונים :במערכת החינוך קיימות כיום שתי תוכניות מרכזיות להוראת זיכרון השואה והזיכרון שלה  התוכנית "בשבילי הזיכרון" אשר עוסקת עוסקת בזי כרון העולם שאבד, התמודדות בני אדם בתקופת השואה ונושאים נוספים. תוכנית זו היא רב- .גילית ומלווה את התלמידים מגן ועד סוף י"ב  תוכנית הלימודים בתחום הדעת היסטוריה , בו לומדים באופן כרונולוגי תקופות שונות. על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה התלמידים לומדים בחטיב .ה העליונה, כחלק מתוכנית הלימודים לבגרות בהיסטוריה " התוכנית בשבילי הזיכרון " נבנתה בשיתוף פעולה של משרד החינוך עם יד ושם. בין יתר מטרותיה של תוכנית זו הן .לחזק ערכים הומניים ויהודיים של התלמידים; הכרת הסיפור ההיסטורי של השואה והעולם היהודי שאבד איתה התוכני'ת נלמדת בהתאמה לגיל התלמידים. לפי פרסומי המשרד, התוכנית פועלת גם בחינוך הערבי (ז- י"ב) ובחינוך 'הדרוזי והצ'רקסי (ז- .)'ט ממחקר הערכה שערכה )הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (להלן: ראמ"ה בשנת 2019 עלה בין היתר כי :קיימת רמת היכרות גבוהה של המורים עם התוכנית ;קיימת שביעות רצון גבוהה של המורים מהתוכנית והערכה של תוצרי הלימוד; קיימת הסכמה רחבה של המורים עם עקרונותיה . לפי המזכירות הפדגוגית, עד שנת 2020 עברו873 .בתי ספר את תהליך הטמעת התוכנית על ידי מדריכים של יד ושם משנת2021 ההטמעה נעשית על ידי משרד החינוך וע ד כה עברו אותה כ- 1,200 רכזים חברתיים. בשנת2024 .מתוכננת הטמעה מקצועית נרחבת גם לחטיבות הביניים יש כמה תחומי דעת בהם קיימת התייחסות להיבטים שונים הקשורים בשואה ,כמו ספרות ומחשבת ישראל , והנושא נלמד גם במסגרת פעילויות נוספות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי . עם זאת, רק ב תוכנית הלימודים בהיסטוריה , תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה נלמדת בהרחבה ובהעמקה וכתהליך היסטורי. הלימודים בהיסטוריה מתחילים בכיתה ו' ומתקיימים באופן כרונולוגי, כלומר מתחילים בתקופות קדומות ולקראת סוף התיכון מלמדים על תקופת מלחמת העולם השנייה והשוא .ה בחינוך הממלכתי מקדישים לתקופה זו40 שעות בחטיבה העליונה ; היקף השעות הרחב ביותר ,בחטיבה העליונה.בהשוואה לזרמים האחרים במערכת החינוך בחינוך הממלכתי ובחמ"ד קיימת אפשרות להרחבת מקצוע ההיסטוריה כמקצוע הגבר (מגמה בהיקף5 יחידות לימוד). אחד מנושאי הלימוד לבח ירת המורה הוא: "קהילת יהודי קרקוב בתקופת השואה". כמו כן, בחמ"ד קיימת זיכרון השואה במערכת החינוך | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכנית בשם "חמ"ד ועד" בה נדרשים התלמידים לקיים ראיון מלווה מחקר על אנשים שחוו אירועים היסטוריים .הנלמדים בכיתה. חלק מהתלמידים בוחרים כמושא הריאיון שלהם ניצולי שואה או את בני הדור השני או פן ההערכה בבגרות( : אחד השינויים שנעשו בשנת תשע"ה2014/15 ) בלימודי היסטוריה בחינוך הממלכתי במסגרת רפורמת "למידה משמעותית" היה שינוי דרך המדידה על תקופת השואה– במקום בחינת בגרות, מדידת הידע של התלמידים באמצעות הערכה חלופית של בית הספר. לאחר זמן מוקצב בו נבד ק שינוי זה, התברר כי ( התלמידים לא מגיעים לרמה הנדרשת של ידע על תקופה זו, ובשנת תש"ף2019/20 ) נושא השואה חזר לתוכנית הנלמדת לקראת הבגרות החיצונית . במרץ2023 הודיע שר החינוך יואב קיש על שינוי בדרכי ההערכה בבגרות ,, בכלל סוגי הפיקוח. בהיסטוריה30% מנושאי הלימ וד י וערכו בהערכה חלופית, כפי שהיה מאז רפורמת "למידה משמעותית". ארבעת נושאי הלימוד לבחינת הבגרות יפוצלו לשני חלקים, בחלק אחד התלמידים י י מדדו בבחינת בגרות חיצונית ובחלק השני הם י ימדדו באמצעות .משימות מקוונות ומבוקרות ההחלטה איזה נושאים ילמדו לבחינת הבגרות וא יזה למשימות מקוונות תהיה בידי בתי הספר, ו שוב יכול להיווצר מצב בו התלמידים לא יבחנו לבגרות על נושא השואה. הכשרת צוותי ההוראה : מחקרים שנעשו על הוראת זיכרון השואה, הצביעו על הצורך של המורים בהכשרה ייחודית לכך, משום שמדובר בנושא רגיש ומורכב. המתווה להכשרה להור אה שקבעה המועצה להשכלה גבוהה לבתי הספר ,להוראה, לא מכיל דרישה של לימודי חובה על תקופת השואה. עם זאת יש להניח כי בהכשרה הדיסציפלינרית של תחום ההיסטוריה , הסטודנטים נדרשים ל נושאי החובה בתוכנית הלימודים בהם נושא .השואה מבקר המדינה ציין בדוח משנת2011 כי לדעתו יש להחיל חובת השתלמות על כל מורה להיסטוריה בנושא השואה . מסעות בני נוער לפולין משלחות של בני נוער לפולין בחסות משרד החינוך החלו לצאת בשנת1988 , ומאז הוא נקרא: "את אחיי אנוכי מבקש". עד שנת2019 יצאו עשרות אלפי בני נוער מידי שנה במשלחות לפולין, אך בשנת2020 ובשל מגיפת הקורונה, משרד החינוך עצר את המשך יציאת המשלחות. בשל חילוקי דעות עם ממשלת פולין על נושאים שונים, לא הוסדר המשך יציאת המשלחות. במרץ2023 נחתם הסכם בין שתי המדינות שכלל כמה סעיפים שעוררו ביקורת ציבורית ופרלמנטרית. בדיון של הוועדה המיוחדת לטיפול בש ורדי שואה של הכנסת במאי2023 , ביקשה יו"ר הוועדה .מ"יד ושם" לבדוק חלקים מההסכם ולהביע עמדה לגביהם בדיון המשך :לפי חוזר המנכ"ל, בין יתר מטרות המסע בתחום הלימודי- הכרת תולדות העם היהודי והנחלת הזיכרון של השואה והגבורה, לימוד התקופה הקשורה לשואה ולנאצים בדגש ;על הצורך במדינה יהודית ריבונית וההגנה על הדמוקרטיה בתחום החינוכי-ערכי- חיזוק הקשר של בני הנוער לעברם היהודי ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל והבנת הסכנה הטמונה בצורות משטר לא- ;דמוקרטיות בתחום האישי-חברתי- .דיון בשאלות חברתיות וערכיות משרד החינוך מעניק חסות :ואישור יציאה לפולין בשני מסלולים מרכזיים משלחת ממלכתית משרדית- זו משלחת של בני נוער שמאורגנת על ידי מטה המשלחות ובה מסגרות חינוכיות שאינן עומדות ברף מינימלי של70 .תלמידים משלחת ממלכתית בית-ספרית/מוסדית- זו משלחת של בני נוער ממוסד חינוכי או תנועת נוער שעו מדת ברף המינימלי של70 תלמידים, מתנהלת ללא תלות במוסדות חינוכיים נוספים ומחויבת לנהלי חוזר מנכ"ל ונמצאת תחת זיכרון השואה במערכת החינוך | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm האחריות ופיקוח של מטה המשלחות. תוכנית המסע מורכבת משלושה שלבים: הכנה למסע; המסע עצמו; עיבוד .לאחר המסע המשלחות : מנתוני מטה המשלחות על משלחות ממלכתיו ת בית ספריות עולה כי בשנת2018 יצאו כ- 35,000 תלמידים ובשנת2019 יצאו כ- 40,000 תלמידים. בין השנים2020 – 2022 לא יצאו כמעט משלחות לפולין, אך בכל שנה נרשמו בין35,000 ל- 45,000 תלמידים. בשנת2023 נרשמו כ- 43,000 .תלמידים כמועמדים לצאת לפולין מנתוני מטה המשלחות ע ל משלחות ממלכתיות משרדיות עולה כי בשנת2018 יצאו כ- 4,000 תלמידים ובשנת2019 יצאו כ- 3,200 .תלמידים טיעונים בעד ונגד המסע : מאז החלו לצאת משלחות לפולין, עלו שאלות וטיעונים לגבי המשך יציאת המשלחות. בין יתר הטיעונים בעד יציאת המשלחות : המסע מקנה לתלמידים ידע רב .על החיים בפולין לפני המלחמה ועל השואה בין יתר הטיעונים נגד יציאת המשלחות .: המסע מחזק רגשות לאומיים חזקים, ואין בו מספיק דגש על מסרים הומניים חלופות למסע לפולין : בעקבות עצירת המסעות בשל הקורונה והקפאתם בשל חילוקי דעות בין פולין לישראל, נעשו כמה תהליכי חש יבה ובדיקה של חלופות אפשריות. בקיץ2022 מינתה מנכ"לית משרד החינוך ועדה בין- משרדית .לבחינת חלופות למסע לפולין .המלצתה של הוועדה הייתה כי במידת הניתן, יש להמשיך את המסעות לפולין במידה וזה לא מתאפשר, ראוי לבחון את החלופות המוצעות . חלק מהמדינות אותן בחנה הוועד ה לא נמצאו מתאימות, בעיקר בשל מיעוט אתרים. ביחס למדינות האחרות: גרמניה, הונגריה, וליטא– נמצא כי הן עשויות "להתאים, ברמות התאמה שונות, כאשר לכל חלופה יש יתרונות וחסרונות. בתוך כך, צוות חשיבה שהקים "יד ושם התייחס בין היתר לכמה קשיים ואתגרים :בבחירת החלופות תשתיות המסע והתקשרויות חוזיות שיהיה קושי לבסס ;מחדש סידורי ביטחון ;חדשים מסע אלטרנטיבי יהיה ככל הנראה לשתי מדינות שכנות, מה שעלול לסרבל את .ההתנהלות ההמלצה של "יד ושם" היא להמשיך במסעות לפולין :בהם כמה מאפיינים שאין במדינות אחרות כמו העולם היהודי שהיה בפול .ין לפני המלחמה; השיטות השונות לרצח היהודים בשואה; דרכי לחימה יהודית שונות .ההדגשה של "יד ושם" היא שמסע למדינה אחרת יהיה כהשלמה למסע לפולין ולא במקומו אחת החלופות המרכזיות למסע לפולין, העשויה גם היא לשמש בפעילות משלימה, היא מסע בישראל . מסע כזה מופעל על ידי " בית העדות בניר גלים משואה לתקומה ". המסע נמשך בין שלושה לארבעה ימים והוא עוסק בשלושה מרכיבים מרכזיים: השואה, ההעפלה והתקומה. משרד החינוך החל להוציא ב- 2018 " מסע דומה בשם שואה ותקומה – ממשבר לצמיחה ". מסע כזה יכול להימשך בין יום אחד לשלושה ימים, בהתאם לבחירת בית הספר וכולל בין היתר ביקור במכון לזיכרון השואה וסיור בעקבות לוחמים (בהתאם למשך המסע). לפי נתוני אגף של"ח וידיעת הארץ, בשנת תשפ"ב השתתפו במסעות "שואה ותקומה" יותר מ- 28,000 תלמידים, מכ- 300 .בתי ספר, כולל בתי ספר חרדיים דילמות ואתגרים בהוראת זיכרון השואה: תחום הוראת זיכרון השואה מוביל ל כמה סוגיות ודילמות, שמצריכות את מערכת החינוך לחשיבה מעמיקה על הדרכים האפשריות להתמודד איתן, וביניהן: דילמות מחקריות בהוראת זיכרון השואה; הוראת זיכרון השואה לגילאים הצעירים; הוראת זיכרון השואה בעולם ללא ניצולי שואה; הוראת זיכ רון השואה .בשיטות מותאמות לצרכי התלמידים זיכרון השואה במערכת החינוך | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. רקע הוראת זיכרון השואה בישראל1 לאחר קום המדינה התקבלו כמה חוקים משמעותיים בנוגע ל זיכרון השואה : חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י– 1950 ;חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם , תשי"ג– 1953 (להלן: חוק "יד ושם") ; "חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי ט– 1959 )(להלן: חוק יום הזיכרון. בשנת1951 יו"ר הכנסת הכריז על יום כ"ז בניסן שיהיה בכל שנה"יום השואה ומרד הגטאות". 2 עם ,זאת ,בשנותיה הראשונות של המדינה בתוך תהליך גיבוש ההחלטות על תוכניות הלימודים במערכת הח ינוך, לא התקבלו החלטות קבועות להנחלת זכר השואה ו .לקחיה בתקופה זו משרד החינוך ובתי ספר התחילו לעסוק בנושא השואה, אך חומרי הלימוד היו ספורים ולא התקבלה החלטה מחייבת על כך . על השואה למדו בעיקר בתקופה של אירועי יום ה זיכרון לשואה ולגבורה , .בדגש על הגבורה שהפכה לחלק מהאתוס הישראלי ,במקביל מרבית בתי הספר הדתיים ציינו את יום השואה ב- ,י' בטבת3 יום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה שיום פטירתם לא נודע , אשר נקבע על ידי הרבנות הראשית ב דצמבר1948 . ,לפי מאמר בנושא בשנים אלו נראה כי האווירה בציבור הישראלי ו ב מוסדות המדינה התאפיינה ב.חוסר רצון לעסוק בשואה4 השינוי המשמעותי ביחס ל תקופת ה שואה ול ניצולי השואה החל במשפט( אייכמן1961 ). בתקופת המשפט ואחריו, הציבור הישראלי ובמיוחד הנוער הישראלי, גיל .ו עניין הולך וגובר בזיכרון השואה משרד החינוך הקים ועדה ציבורית לנושא הוראת זיכרון השואה בבתי הספר, והוציא לאור כמה .ספרי לימוד חדשים התכנים בתקופה זו הד גישו את גבורתם של היהודים בשואה, מגמה שהתחזקה לאחר מלחמות ששת הימים ויום כיפור ואירועים נוספים . תוכנית הלימודים שפורסמה בשנים אלו כללה תכנים מקיפים יותר על השואה והאנטישמיות, אך הבחירה ללמד .אותה הייתה עדיין בידי בתי הספר5 בשנת1979 החליט משרד החינוך להנחיל את חובת הוראת זיכרון השואה בתוך לימודי ההיסטוריה בהיקף של30 שעות בחטיבה העליונה, כולל במגזר הערבי , החל משנת תש"ם 1 :סקירה היסטורית מקיפה ורחבה יותר ניתן למצוא ב אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 – 'נספח ד ), ירושלים, אפריל2010 ', עמ24 – 31 . 2 ,הכנסת הראשונה, דברי הכנסת ישיבה250 , 12 באפריל1951 ', עמ1 – 3 . חבר הכנסת מרדכי נורוק שהציג את ההצעה במליאה בשם ועדת הכנסת, א מר כי למרות שהעם היהודי למוד אסונות, לשואה אין אח ורע בתולדותיו, ומכיוון שיש רבים שלא יודעים מתי קרוביהם נרצחו ואין להם יום זיכרון ידוע– ""חובתינו הלאומית היא, לקבוע לדורות יום זיכרון לקדושינו 3 י' בטבת – אחד מארבעה צומות שנקבעו בעקבות חורבן בית המקדש הרא שון (ספר זכריה- ,פרק ח', פסוק י"ט). ביום זה, על פי המסורת .החל המצור של נבוכדנצאר מלך בבל על ירושלים 4 Zehavit Gross, Holocaust education in Jewish schools in Israel: Goals, dilemmas, challenges, in: Prospects 40, 93– 113 (2010), May 22nd 2023, pp. 98. 5 א ריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק1 ), ירושלים, אפריל2010 , 'עמ14 – 15 . מקום המדינה ועד שנת1979, לא הייתה חובה ללמד על תק ופה השואה .במערכת החינוך בשנת1980 עוגנה חובת הוראת נושא זה בחוק חינוך ממלכתי זיכרון השואה במערכת החינוך | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ( 1979-80 ) . החלטה זו התקבלה עוד בטרם קבע לכך משרד החינוך מטרות חינוכיות , תוכניות .לימודים וללא ספרי לימוד6 בשנת1980 התקבל תיקון ל חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג– 1953 )(להלן: חוק חינוך ממלכתי ובו נ קבעה לראשונה מטרה חי נ וכית ל הנחלת תודעת זיכרון השואה וה גבורה . לפי דברי ההסבר להצעה לתיקון החוק, הוצע לקבוע מטרה זו כדי "שכל אדם מישראל ידע מה קרה" וגם כדי ."שהחוק ישמש "אסמכתה כלפי חוץ נוכח המגמות בעולם לטשטש את מאורעות השואה7 בתיקון נוסף לחוק משנת2000 עודכנו מטרות החינוך הממלכתי ובתוכן : "ללמד את תורת ,ישראל,תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה , ולחנך לכבדם" )(ההדגשה לא במקור. 8 במהלך שנות ה- 80 חלו שינויים בדרכי ההוראה של השואה ובהם הרחבת הידע ושיפור המקצועיות של המורים להיסטוריה, וכן הדגשת המימד החוויתי כחלק מתהליכי הלמידה . אנשי עדות הגיעו לבתי הספר כדי לדבר עם התלמידים, וביקורים במכוני ם לזיכרון השואה ומוזיאונים הפכו שכיחים יותר , כלמידה א-פורמלית . לקראת סוף שנות ה- 80 , עם נפילתו של הגוש ,הקומוניסטי החלו לצאת משלחות לפולין ,בחסותו של משרד החינוך כ.ביטוי לתהליכים הללו9 ב- 2009 מינתה מנכ"לית משרד החינוך ועדה לבחינת דרך הוראת זיכרון השואה במסגרת מקצועות הלימוד. מבקר המדינה ציין ב- 2011 כי בין המלצות הוועדה עלה הצורך לפתח תוכנית רב-גילית להוראת זיכרון השואה ,נראה כי בעקבות המלצות אלה ודוח המבקר , פיתחו משרד החינוך ויד ושם את התוכנית הרב–גילית "בשבילי הזיכרון "הנלמדת כיום (ראו להלן.) פדגוגיה ב הוראת זיכרון השואה לפי מאמר של פרופ' זהבית גרוס העוסק בנושא הוראת זיכרון השואה בבתי ספר בישראל , המטרות המשתקפות ב הוראת זיכרון השואה במערכת החינוך הינן: גיבוש הזהות היהודית של התלמידים; חי נוך ציוני לחשיבות עצמאות המדינה; חינוך לערכים בדגש על כבוד האדם, חירות האדם וחיי אדם; רכישת ידע היסטורי על התקופה; חינוך לאזרחות דמוקרטית טובה; היבטים .)דתיים של שמירה על האמונה בתקופה הקשה של השואה (רלוונטי בעיקר לבתי ספר דתיים10 המזכירות הפדגוגית היא הגוף האחראי על עיצוב המדיניות החינוכית פדגוגית של משרד החינוך, ובמסגרת אחריות זו נכללים: קביעת תוכניות הל ימ ודים ,; קביעת תכני הלימוד 6 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי60 ב לשנת2009 ,הוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך , מאי2010 ', עמ823 . 7 דברי הסבר ל הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון), תש"ם– 1980 /(פ365/9), של חברת הכנסת שר ה שטרן- .קטן, נוסח לקריאה ראשונה 8 סעיף2 ()(א4) ל חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג– 1953 . 9 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן ה וראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 – ,נספח ד'), ירושלים אפריל2010 ', עמ31 . 10 Zehavit Gross, Holocaust education in Jewish schools in Israel: Goals, dilemmas, challenges, in: Prospects 40, 93– 113 (2010), May 22nd 2023, pp. 104–107. זיכרון השואה במערכת החינוך | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המיומנויות והערכים הנדרשים ללומד והצגת הישגים נדרשים; פיתוח דרכי הלמידה המאפשרות את הקניית התוכן והמיומנויות הללו; הגדרת תהליכי הערכה ומדידה לבדיקת התוצרים .הנדרשים פעילות המזכירות הפדגוגית מתפרסת על כל המגזרים ועל כל שכבות הגיל, מגני הילדים ועד סוף י"ב. המזכירות הפדגוגית אחראית על התוכנית הרב-גילית "בשבילי הזיכרון" ל הוראת זיכרון השואה ועל תוכניות הלימודים השונות ל הוראת זיכרון השוא ה בתחומי דעת כמו היסטוריה .וספרות11 המועצה להשכלה גבוהה אחראית לקביעת מתווה לתוכנית לימודים להכשרה להוראה , אם כי בתחום ההשכלה הגבוהה, לרבות המכללות האקדמיות לחינוך, אין קביעה ריכוזית של תוכניות הלימודים המפורטות. אירגון המסעות לפולין מינהל חברה ונוער במשרד החינוך מוביל את התהלי .ך של המסעות לפולין מיום תחילתו בהתחלה הוקמה ו .פעלה "מינהלת פולין" כגוף המבצע של תהליך זה, עבור מינהל חברה ונוער בשנת2008 השתנה המבנה האירגוני של מינהלת פולין והיא הפכה ל"מטה משלחות הנוער "לפולין )(להלן: מטה המשלחות. מטה המשלחות המשי ,ך לטפל בכל הנושאים האירגוניים מינהלתיים וביטחוניים, אך נוספה לו גם האחריות על התכנים הפדגוגיים, הדרכתיים ועל הכשרת .בעלי התפקידים השונים12 2 . הוראת זיכרון השואה בשלבי החינוך השונים במערכת החינוך קיימות כיום שתי תוכניות מרכזיות ל הוראת זיכרון השואה וה זיכרון לה ש:  התוכנית "בשבילי ה זיכרון" אשר עוסקת עוסקת ב זיכרון העולם שאבד, התמודדות .בני אדם בתקופת השואה ונושאים נוספים תוכנית זו היא רב-גיל ית ומלווה את .התלמידים מגן ועד סוף י"ב  תוכנית הלימודים ב תחום הדעת היסטוריה , ב ו לומדים באופן כרונולוגי תקופות שונות. על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה התלמידים לומדים בחטיבה .העליונה, כחלק מתוכנית הלימודים לבגרות בהיסטוריה נוסף על תוכניות אלו, זכרון השואה נלמד גם בתחומי דעת נוספים כ נושאי בחירה כמו מחשבת ישראל וספרות ,וכן בפעילויות נוספות במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. 11 ,המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך דף הבית :, כניסה24 ביוני2023 . 12 ,אלי שיש וישראל קרצנר ההתפתחות ההיסטורית של המסעות לפולין , בתוך: אלי שיש, פרופ' יובל דרור וישראל ,קרצנר שלושים שנה למשלחות הנוער לפולין– ספר המסע , תל אביב2019 ', עמ66 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2.1 בש בילי הז י כרון לפי חוזר ה מנכ"ל ביחס לתוכנית זו , מערכת החינוך מחויבת להנחיל לתלמידיה את זיכרון השואה , את הלקחים ממנה, .ואת המורשת היהודית של הקהילות שביקשו הנאצים להשמיד התוכנית "בשבילי ה זיכרון"" נוצרה בשיתוף פעולה בין משרד החינוך ל יד ושם" , והיא מופעלת בכל מ וסדות החינוך החל משנת הלימודים תשע"ה ( 2014/15 ). כאמור, תוכנית זו היא רב-גילית וספירלית, 13 באמצעותה התלמידים נחשפים .לתכנים הקשורים בנושא זה באופן מותאם לגילם בחוזר נכתב כי על ידי העיסוק המוסדר ב זיכרון השואה במסגרות החינוכיות השונות ובהתאם לגילם , התלמידים יק:בלו כלים להתמודדות עם תכנים מורכבים וקשים להבנה (לדוגמה ,שנאה )אכזריות, חוסר אנושיות. 14 בין יתר מטרות התוכנית , כפי שמפורסמות בפורטל :שלה חיזוק ערכים הומניסטיים וחיזוק ערכים יהודיים; הכרת סיפור השואה; הכרת העולם שאבד; טיפוח רגישות אנושית; מחויבות לקיומה של .מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית15 לפי חוזר ה ,מנכ"ל בנושא האחריות לביצוע תוכנית זו היא של מ י.נהל חברה ורוח במזכירות הפדגוגית16 ,לפי משרד החינוך עד לשנת2020 נערכה הטמע ה של התוכנית ב- 873 בתי ספר, על ידי מדריכים מ"יד ושם". המדריכים העבירו את ההדרכה לכל ה צוות החינוכי של בית הספר. משנת 2021 ההטמעה נעשית על ידי הדרכה של משרד החינוך לרכזים החברתיים, האחראים לתחום הוראת זיכרון השואה בבית ספרם. בשנים2021 – 2023 עברו את ההדרכה הזו כ- 1,200 רכזים .חברתיים, והם מלווים על ידי מדריכה ארצית האחראית לכך לקראת שנת2024 מ תוכננת הטמעה מקצועית נרחבת יותר ב , חטיבות הביניים, שתכלול ש.תימשך בשנים הבאות לפי נתוני המזכירות הפדגוגית, בשנת הלימודים תשפ"ג היו כ- 40,000 כניסות לאתר של תוכנית "בשבילי ."הזיכרון17 ,לפי חוזר המנכ"ל יש להתייחס בכל :שכבות הגיל לארבעה נושאים מרכזיים1. העולם היהודי ;בטרם השואה2 . ביטוייה השונים של רוח האדם בשואה- דרכי התמודדות שונות של יהודים ;בשואה, פעילותם של הנאצים ועוזריהם, העומדים מן הצד וחסידי אומות העולם3 . החזרה 13 למידה ספירלית- למידה מתמשכת והדרגתית, בה מתחילים במושגי יסוד ועוברים בהדרגה ללמידה מעמיקה יותר, המבוססת על הנלמד .בעבר 14 משרד החינוך, חוזר מנכ"ל0107 , ""בשבילי הזיכרון– תכנית חינוכית רב גילית בנושא השואה , 1 בדצמבר2014 . 15 ,פורטל עובדי הוראה, מרחב פדגוגי, מעגל השנה, בשבילי הזיכרון מטרות-על :, כניסה22 במאי2023 . 16 משרד החינוך, חוזר מנכ"ל0107 , ""בשבילי הזיכרון– תכנית חינוכית רב גילית בנושא השואה , 1 בדצמבר2014 . 17 עדית רובין ,, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל20 ביוני2023 . התוכנית "בשבילי הזיכרון" היא תוכנית רב- גילית להוראת ,זיכרון השואה הנלמדת במערכת החינוך מאז שנת הלימודים תשע"ה ( 2014/15 ) ,לפי משרד החינוך עד שנת2020 נערכה על ידי מדריכי "יד ו שם" הטמעה של התוכנית ל- 873 בתי ספר. משנת2021 , כ- 1,200 רכזים חברתיים עברו הדרכה זו על ידי משרד החינוך זיכרון השואה במערכת החינוך | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ;לחיים והתקומה לאחר השואה, בהיבט אישי והיבט לאומי4 . מושגי יסוד ואירועים בתקופת .השואה18 ה דגשים לצוותי החינוך ו תכני הלימוד מחולקים לפי גילאים שונים:  גן- העיסוק בנושא יהיה רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה או בסמוך לו, ו תפקיד צוות הגן הוא לעזור לילדים לארגן את המידע שהם קלטו ביום זה תוך שימת דגש על הכנה לצפירה וההתנהגות במהלכה, הכלת הילדים ומגוון רגשותיהם ותגובותיהם . כל זאת בדגש על שימור תחושת המוגנות והביטחון, התאמת פעילות לגיל ו הימנעות משימוש באמצעים המתבססים על המחשות פיזיות ; 19  )'יסודי (שלב א- עולמו של הילד וסביבתו הקרובה . הלמידה תעשה דרך התמקדות בסיפורו של היחיד, מתוך רצון ליצור אמפתיה שתאפשר ל הכיל את הנושא ולפגוש מושגי .יסוד ראשוניים  יסודי )'(שלב ב- המשפחה וסביבתה בשואה. דרך הרחבת המעגל מהיחיד אל ,המשפחה .ילמדו התלמידים על קשרים בין אנשים ועל דמויות נוספות  חטיב ת ביניים- הקהילה. בשלב זה הלימוד יתרחב למעגל הקהילה, ויאפשר לתלמידים להכיר את עולמן וגורלן השונה של קהילות שונות, ושל האנשים שהרכיבו אותן. בשלב .זה ניתן להרחיב את העיסוק בשאלות של זהות ומורשת  תיכון- .העם והסיפור האנושי הכללי הלימוד בתיכון יהיה תוך תהליך של העמקת הידע ומבט בין- .תחומי על נושאים ערכיים ודילמות העולות מהם20 במסגרת תוכנית זו פותחו חומרי לימוד נוספים וימי העשרה למורים , כגון : מערכי שיעור ;מותאמים לחינוך המיוחד, לחמ"ד ולמגזר החרדי ;סרטונים על סיפורים אישיים בתי ספר ה מצטיינים ב הוראת זיכרון השואה מקבלים יום עיון ב"יד ושם" ; ימי עיון למורים בחטיבות הביניים ;בחמ"ד עבודות מצטיינות הזוכ ות בתעודת הוקרה מטעם משרד החינוך ; תוכניות ספירליות בית- "ספריות, המבוססות על תוכנית "בשבילי הזיכרון ; ,לפי המזכירות הפדגוגית בין השנים 2021 – 2023 התקיימו מפגש י זום של תלמידים עם ניצולי שואה ו בשיתוף עם""זיכרון בסלון, מול כ- 100 .אלף תלמידים בשידור חי21 18 סעיף3.3 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0107 ,"בשבילי הזיכרון " – תכנית חינוכית רב גילית בנושא השואה , 1 בדצמבר2014 . 19 ,פורטל עובדי הוראה, מרחב פדגוגי, מעגל השנה, בשבילי הזיכרון ציון יום הזיכרון בגני הילדים :, כניסה25 ביוני2023 . 20 סעיף3.3 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0107 , ""בשבילי הזיכרון– תכנית חינוכית רב גילית בנושא השואה , 1 בדצמבר2014 . 21 עדית רובין, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד ,החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל20 ביוני2023 . תכני התוכנית מותאמי גיל ושלב חינוך, ומתחילים בהתמקדות בסיפורו של היחיד ומשם מרחיבים את המעגל ,אל המשפחה הקהילה, העם וסיפור האנושי הכללי זיכרון השואה במערכת החינוך | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפי פרס ,ומי המשרד התוכנית פועלת גם בחינוך הערבי'(ז- )י"ב, 22 ובחינוך הדרוזי והצ'רקסי '(ז- .)'ט23 מחקר הערכה בשנת2019 פירסמה ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך) ממצאי מחקר הערכה .בנוגע לתוכנית בשבילי הזיכרון ההערכה של התוכנית נועדה לבחון את התפיסות בבתי הספר כל פי הוראת זיכרון השואה ולבדוק מהי מידת ההשפעה של התוכנית על אופן הלמידה וההוראה ,של הנושא. לשם כך נערך מחקר שכלל סקרים בקרב מחנכים ומנהלים וכן ראיונות עם מנהלים .מחנכים ובעלי תפקידים בבתי הספר24 המחקר לא כלל התייחסות ליישום התוכנית בגני .הילדים עיקרי הממצאים :המוצגים בדוח 25  תפיסת המטרות של הוראת נושא השואה- רוב המורים התייחסו לגיל כאל גורם ,משמעותי שחייבים לקחת בחשבון במהלך השיעורים כאשר החשיפה לתכנים חייבת .להיעשות באופן מבוקר ותואם גיל כדי למנוע טראומה ,כמו כן היה דמיון יחסי ב תשובות המורים בחינוך הממלכתי ו בחינוך הממלכתי- )דתי (להלן: חמ"ד בנוגע למטרות .היהודיות והציוניות של התוכנית רוב ה מורים הזדהו עם המטרות הציוניות המתייחסות לקשר שבין השו אה לעצמאות המדינית של ישראל . ,לעומת זאת בנוגע למטרות הקשורות בדמוקרטיה וחינוך למניעת גזענות , רק כמחצית ממורי החמ"ד לעומת כ- 75% מ המורים ב חינוך הממלכתי ראו .במטרות אלו מטרות מרכזיות וחשובות  דרכי ההוראה של השואה- :תמונת המצב שעלתה מתוך המחקר11.6 שעות שנתיות בממוצע בחינוך הממלכתי ו- 9.6 שעות שנתיות בחמ"ד הושקעו.לעיסוק בנושא השואה העיסוק בנושא השואה ה תמקד בכ- 65% מהמקרים סביב י ום הזיכרון לשואה ולגבורה. רוב המנהלים אמרו כי כבר בכיתה א' מתחילים לעסוק בנושא .השואה  תחושות ותפיסות בנוגע ל הוראת זיכרון השואה-רובם הגדול של המורים בכיתות א' ו- ב', נמנעים מלעסוק ב)נושאים קשים ומורכבים (מחנות ההשמדה לדוגמה. אך ככל ,שגיל התלמידים עולה ב רו המ ורים חשים שחש וב שהתלמידים ירגישו עד כמה השואה הייתה אירוע מזעזע . 64% מהמורים שלא עברו השתלמות ,ייעודית על התוכנית סברו ,כי חשוב שהתלמידים יבינו שהשואה הייתה אירוע מזעזע ורק51% מהמורים שהיו בכל מפגשי ההשתלמות הייעודית סברו כך .כ- 60% ממורי החמ"ד נמנעו מלעסו ק בנושאים 22 ,פורטל עובדי הוראה, מרחב פדגוגי, מעגל השנה, בשבילי הזיכרון חינוך ערבי :, כניסה25 ביוני2023 . 23 שם ,חינוך דרוזי וצ'רקסי :, כניסה25 ביוני2023 . 24 למרות שהתוכנית מוצהרת כרב- .גילית, עד לעריכת המחקר היא נלמדה רק בגנים ובחטיבות הנמוכות 25 רשות א ,רצית למדידה והערכה בחינוך, מחקרים והערכת פרויקטים בשבילי הזיכרון: ממצאי מחקר הערכה בשנה"ל תשע"ט , דצמבר 2019 ', עמ 14 – 59 . "מחקר של ראמ ה על התוכנית משנת2019 הראה כי רוב המורים והמנהלים מכירים את התוכנית; רוב המורים מתייחסים לגיל התלמידים כאל גורם משמעותי להתאמת התכנים באופן מבוקר והדרגתי זיכרון השואה במערכת החינוך | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm קשים הקשורים בשואה, לעומת כ- 50% .ממורי החינוך הממלכתי ברוב המקרים המורים אמרו כי הפרקטיקות של לימוד מבוקר והדר גתי שימשו מצפן לדרכי ההוראה.  "הערכת התוכנית "בשבילי הזיכרון- ר וב המורים והמנהלים שנשאלו הכירו את ,התוכנית וכשני שלישים דיווחו כי הוראת הנושא התבססה על חומרי הלמידה של התוכנית. מהמחקר עלה כי קיימת שביעות רצון גבוהה מהתוכנית (כ- 75% מהנשאלים), הזדהות רחבה עם תפיסותיה (כ- 85% מהנשאלים) והערכה חיובית בנוגע .למענה שהיא נותנת בהיבטים שונים  השתלמויות- ,"לפי דיווחי "יד ושם שיעור ההשתתפות בהשתלמויו ת ייעודיות למורים "על התוכנית "בשבילי הזיכרון עלה ביחס לשנים קודמות (כ- 70% ב תשע"ט לעומת כ- 50% בשנים שקדמו לבדיקה), ושביעות הרצון מה ן גבוהה (יותר מ- 80% .)  המלצות כותבי המחקר- בין ההמלצות שפורסמו בדוח נאמר כי מומלץ להגדיל את מגוון חומרי ועזרי ההוראה ;באתר נכו ן יהיה להתוות כלים ללמידה תהליכית ולא להתמקד רק בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה ; יש לתת מענה לקבוצות ייחודיות כמו החינוך המיוחד וכן לחמ"ד, שעל פי מחקר זה מתקשה בהוראת הנושא. 2.2 תוכני ו ת הלימודים26 ,"לצד "בשבילי הזיכרון הוראת זיכרון השואה נעשית בעיקר ב מסגרת תוכני ת הלימודים בהיסטוריה. עם זאת, תחומי דעת נוספים מתייחסים להיבטים שונים הקשורים בשואה, כמו ב תחום ה ספרות , למשל דרך לימוד שירה, או ב תחום מחשבת ישראל דרך לימוד דילמות .מוסריות הקשורות בשואה באופן בלתי ,פורמלי התלמידים במערכת החינוך לומדים על תקופת השואה דרך טקס י יום הזיכרון לשואה ולגבורה בסוגי החינוך השונים וטקסי עש רי י בטבת בחמ "ד; במפגשים עם ני ולי צ שואה; בביקורים במכונים לזיכרון השואה ;ב מסעות לפולין או מסעות "משואה לתקומה "בישראל ;ו דרך תוכניות העשרה שמוצעות במסגרת הגפ "ן (להלן פרק2.4 ). לפי המזכירות הפדגוגית, מנה לי בתי הספר בוחרים כיצד להרכיב את הלמידה סביב הנושא– הן מתכני למידה פורמליים והן מתכני ם המוצעים במסגרות לא- פורמליות שונות. 2.2.1 היסטוריה כאמור, רק בשנת1979 התקבלה החלטה להכניס את תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה .כחובה לימודית בתוך תוכנית הלימודים תוכניות הלי מודים בהיסטוריה ובתוכן תקופת מלחמת ,העולם השנייה והשואה משתנות בין סוגי הפיקוחים השונים ו בדגש שלהן על נושאים שונים. 26 "פרק זה נכתב על בסיס תשובות של מפמ .רים בתחומי דעת שונים, בהתאם לשאלות מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,עדית רובין ,ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל20 ביוני 2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,לדוגמה ועדת ביטון שהוקמה ב- 2016 על ידי שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, שמה דגש במסקנותיה על כך שב הוראת זיכרון השואה אין התייחסות מספקת לגורלן של הקהילות בצפון .אפריקה שנכבשו על ידי גרמניה וגרורותיה .בעקבות המלצות אלו השתנתה תוכנית הלימודים27 בחטיבה העליונה תוכנית הלימודים בהיסטוריה היא חובה, בהיקף של2 :יחידות לימוד (להלן )יח"ל. ניתן להרחיב תחום דעת זה כמגמה, בהיקף כולל של5 .יח"ל28 נושאי הלימוד לש תי יח"ל נוספות במגמת היסטוריה דומים בפיקוח הממלכתי ו בפיקוח הממלכתי-דתי ,. מבין נושאים אלו נושא אחד קשור באופן ישיר לתקופת השואה- קהילת יהודי קרקוב בתקופת השואה. 29 חינוך ממלכתי לפי חוזר ה ,מנכ"ל לחינוך הממלכתי היסטוריה היא אחד ממקצועות הליבה, והלימודים בתחום ד .עת זה מתחילים בכיתה ו' ומסתיימים בסיום התיכון בבחינת הבגרות התכנים הנלמדים לאורך השנים משלבים היסטוריה כללית עם היסטוריה של עם ישראל בסדר כרונולוגי , ומקנים יכולות ומיומנויות הנדרשות מתלמידים. 30 על פי החוזר, בחטיבה העליונה יוקדשו ללימודי ההיסטוריה שש שעות ש בועיות )(להלן: ש"ש , אך ההמלצה היא ללמד שבע ש"ש וב ארבעה סמסטרים לפחות. 31 ,בתוך מסגרת זו המלצת הפיקוח על הוראת ההיסטוריה בממלכתי היא ללמד את נושא השואה ב- 40 .שעות הוראה פרופ' שמחה גולדין, יו"ר ועדת המקצוע של משרד החינוך להיסטוריה ,ציין בשיחה שערכנו עמו כי בע בר ההנחיה על פי חוזר מנכ"ל (שבוטל מאז) הייתה שבחטיבה העליונה ילמדו היסטוריה שבע "ש ש אך מומלץ להקדיש לתחום דעת זה תשע .ש"ש לפי החוזר, השעה השביעית הנוספת על שש השעות קבועות נועדה ל הוראת זיכרון השואה. 32 לטענתו של גולדין , במהלך השינויים שחלו במסגרת רפורמת הלמי דה המשמעותית, נותרו לימודי ההיסטוריה עם שש ,ש"ש בלבד ובכך אין די כי ה היסטוריה היא מקצוע מגדיר זהות עבור התלמידים ויש צורך בשעות לימוד נוספות כדי להגיע ליעדים ולהישגים הדרושים. 33 מחקר עדכני בנושא הוראת זיכרון השואה בחינוך הממלכתי מצביע על אותה הבעיה : המורים להיסטוריה מתמודדים עם מגבלת הזמן 27 ,להרחבה על הדוח ויישומו ראו: אתי וויסבלאי יישום המלצות ועדת ארז ביטון במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת15 במרץ2022 . 28 סעיף2 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0226 ,לימודי היסטוריה בחינוך הממלכתי במגזר היהודי , 18 באוגוסט2019 . 29 פורטל עובדי הוראה, מרחב פדגוגי, תחומי דעת– ,חטיבה עליונה, היסטוריה חמ"ד יחידות ההגבר– יחידות4 – 5 :, כניסה20 ביוני2023 . ביח"ל נוספת של מגמת היסטוריה בה התלמיד נדרש לעבודת גמר, ההערכה של המפקחת על לימודי ההיסטוריה בחמ"ד היא כי כ- 30% .מעבודות אלו עוסקות בהיבטים שונים של השואה 30 בי סודי- תקופת יוון ורומא; בחטיבת הביניים- תקופת ימי הביניים, הרנסנס והעת החדשה המוקדמת; בחטיבה העליונה- תקופת המאה ה- 20 . 31 סעיף2 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0226 ,לימודי היסטוריה בחינוך ה ממלכתי במגזר היהודי , 18 באוגוסט2019 . 32 ,)משרד החינוך, חוזר מנכ"ל (מבוטל לימודי ההיסטוריה בחינוך הכללי והדתי , 1 בספטמבר2007 . 33 ,פרופ' שמחה גולדין, יו"ר ועדת המקצוע להוראת היסטוריה ממלכתי, שיחת זום1 ביוני2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המוקצב להם, ומתקשים לעמוד ביעדים ובדרישות המקצוע. חלק גדול משעות ההוראה מוקדש .להקניית ידע ונשאר מעט זמן להעמקה בנושאים מסוימים או דיונים בדילמות מרכזיות34 נושא נוסף עליו שם גולדין את הדגש מאז החל בתפקידו כיו"ר ועדת המקצוע ב- 2010 , הוא "הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית ". זהו נושא ש לדבריו כמעט ו לא היתה התייחסות אליו במהלך השנים בתוכניות הלימודים השונות בהיסטוריה , וכעת הוא מופיע רק בתוכנית הלימודים )'של היסטוריה ממלכתי (נספח א. 35 הכנסתו משמשת שינוי תפיסתי לפיו העם היהודי לא הי ה רק הקורבן הנכנע לשואה שיזמו הנאצים, אלא גם חלק חשוב מהכוחות הלוחמים של בעלות הברית, כאשר קיימים סיפורי גבורה רבים על כמיליון וחצי לוחמים ולוחמות יהודיים ,ו כרבע מיליון מהם נהרגו. 36 ראוי לציין עוד בהקשר זה כי הממשלה קיבלה החלטה ב- 2002 להקים בלטרון אתר להנצחת החיילים היהודים שנלחמו .במלחמת העולם השנייה37 ,לדעתו של גולדין במסעות לפולין או למדינות אחרות יש לכלול את הסיפור של חיילים אלו ,וכך להציג לא רק את החיים לפני המלחמה או את הקורבנות ומכונת ההשמדה הנאצית ,אלא גם את הלח ימה והגבורה היהודית שהתרחשו במקביל. 38 חינוך ממלכתי-דתי הוראת זיכרון השואה והנחלת זיכרון השואה הם .מנושאי היסוד של הוראת ההיסטוריה בחמ"ד תוכנית הלימודים בהיסטוריה בכיתה ח' כוללת4 שעות הוראה שנתיות להיכרות עם תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה , לשם הקניית המושג ים העיקריים והבנת הקשר בין המלחמה .לשואה בחטיבה העליונה, מוקדשות ל הוראת זיכרון השואה 30 שעות הוראה, שהן כמחצית .משעות התקן ללימוד היסטוריה בשנת לימודים לדברי המפקחת על הוראת ההיסטוריה ,בחמ"ד.היקף נרחב זה של שעות הוראה מאפשר לעסוק בכל ההיבטים של השואה הדגש העיקרי ב הוראת זיכרון השואה איננו הכרת הפרטים של מכונת ההשמדה הנאצית, אלא על הבנת מניעי האנטישמיות, והתמודדות היהודים בזמן השואה ולאחריה . חמ"ד ועד : ( במסגרת החלק של הערכה חלופית30% - ראו הרחבה להל ן בפרק זה על אופן )ההערכה בבגרות בתחום ההיסטוריה , נדרשים ה תלמידים בחטיבה העליונה לערוך ריאיון מלווה 34 גלי עשור- ,לנגר הוראת השואה והנחלת זיכרון השואה בבתי הספר הממלכתיים בישראל ,, אוניברסיטת בר אילן2022 ', עמ' א– .'ד 35 פרופ' שמחה גולדין, יו"ר ועדת המקצוע להוראת היסטוריה ממלכ ,תי, שיחת זום1 ביוני2023 . 36 ,תמר קטקו חומר למחשבה, חומר למבחן: התגייסות היהודים במלחמת העולם השנייה ,), בתוך: שרון גבע (עורכת השואה: שעת חינוך , ,בני ברק2017 ', עמ211 – 233 . 37 החלטה1827 של הממשלה ה- 29 ,הקמת אתר הנצחה בלטרון לזכר החיילים היהודים שנלחמו במלחמת העולם השניה , 16 במאי2002 . בהמשך להחלטה זו, התקבלו החלטות ממשלה נוספות לשם מימון. המוזיאון עדיין בתהליכי הקמה, אם כי חלקים ממנו כבר פתוחים לציבור ולפי משרד המורשת הוא אמור להיפתח בד צמבר2024 . 38 'פרופ ,שמחה גולדין, יו"ר ועדת המקצוע להוראת היסטוריה ממלכתי, שיחת זום1 ביוני2023 . כחלק מתפיסת נושא זה , יזם גולדין בשנת 2021 " מסע בעקבות חנה סנש וחבריה, שנקרא ברק השמ יים ". המסע כלל לוחמים סדירים ומילואים, בגילאים שונים, שצנחו בסלובניה יחד עם נציגים מכמה צבאות שונים (הונגריה, סלובניה, קרואטיה ואנגליה). מנקודת הצניחה, יצאו הלוחמים למסע רגלי ורכוב בעקבותיה של חנה סנש וחבריה עד הונגריה. זיכרון השואה במערכת החינוך | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .במחקר עם אנשים שחוו את האירועים ההיסטוריים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים מושאי ריאיון אפשריים יכולים להיות ניצולי שואה או בני הדור השני וכן אנשים שהיו חלק מאירועים או .תהליכים משמעותיים במהלך שנותיה של המדינה שי תופי פעולה ותוכניות נוספות :אור דולק- בשנים האחרונות משתתפים בתי ספר רבים .בחמ"ד בתוכנית "אור דולק", לציון אירועי ליל הבדולח התוכנית גובשה בשיתוף פעולה עם יד 'ושם ומיועדת לתלמידי כיתות ז- ;י"ב הוראת זיכרון השואה 'בכיתה ח- צוות משותף לחמ"ד וליד ושם החל לפעול ;להכנת מערכי שיעור בנושא השואה תוכניות חיצוניות- מדריכי ההיסטוריה בחמ"ד חושפים את המורים לתוכניות חיצוניות בעלות ערך ייחודי הקשור לשואה, כמו: "יוצרים ."זיכרון" ו"ניצחה הרוח חינוך חרדי 'בשיעורי היסטוריה של כיתות ז- ח', מוקדשות12 שעות הוראה לנושא הוראת זיכר ,ון השואה בהתאמה לגיל התלמידים. בנוסף, בתי הספר לבנות ותלמודי התורה עושים שימוש בערכות הלמידה של "יד ושם" ו"גנזך קידוש ה'" (מכון לזיכרון השואה) המותאמים לגילאי התלמידים .והתלמידות תוכנית הלימודים בחינוך העל- יסודי על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה כוללת25 שעות ( הוראה. חלק מהתכנים נלמדים במסגרת החלק של למידה משמעותית30% ), בתוכם נכללים .ימי עיון ב"גנזך קידוש ה'", פרויקטים ייחודיים ומרחבי למידה שונים חינוך ערבי ,תוכנית הלימודים בהיסטוריה לחברה הערבית כוללת את הוראת זיכרון השואה בחטיבת הביניים( 19 שעות הור אה) ובחטיבה העליונה ( 26 שעות הוראה) . נושא השואה הוא נושא חובה לבגרות החיצונית ו התלמידים עוסקים באירועים ההיסטוריים, באוריינות רגשית וחשיבה .ביקורתית :בנוסף  .הסגל הפדגוגי עובר השתלמויות וימי עיון בנושא השואה, בשיתוף עם יד ושם  בנובמבר2022 התקיים יום עיון,למדריכי מקצועות הרוח בו התקיימה התנסות בסיור הווירטואלי "ניצחה הרוח360 .)" (סיור וירטואלי באושוויץ  עדיין לא פותחו יחידות מתוקשבות ב הוראת זיכרון השואה לחינוך הערבי.  ב אתר ה כוורת (השתלמויות מקוונות של מט"ח) קיימות השתלמויות בנושא הוראת זיכרון השואה למורים בח .ינוך הערבי זיכרון השואה במערכת החינוך | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  בתשפ"ג נפתחו שתי השתלמויות של פיתוח מקצועי לכ- 50 מורים בחטיבות הביניים .(מחוזות צפון וחיפה), בשיתוף עם בית מורשת בגבעת חביבה חינוך דרוזי תוכנית הלימודים בהיסטוריה לחברה ה דרוזית , עוסקת ב הוראת זיכרון השואה בחטיבת הביניים ( 10 שעות הוראה) ובחטיב( ה העליונה20 שעות הוראה בכיתה י"א , מתוך90 שעות ). נושא השואה הוא נושא חובה לבגרות החיצונית והתלמידים לומדים נושא זה כהתמקדות בתופעה .מרכזית בהיסטוריה של האנושות ושל העם היהודי בחינוך הדרוזי שמים דגש בהקשר זה גם על הדמיון בין ההיסטוריה של היהודים בגולה לבי ן ההיסטוריה של הדרוזים , כמיעוט ייחודי המבקש להשתלב ולהתאחד עם הכלל. :בנוסף  .מפמ"ר היסטוריה במגזר הדרוזי מכין יחידות הוראה מתוקשבות בנושא השואה  המורים להיסטוריה במגזר הדרוזי עוברים השתלמויו ת בנו שא השואה, בשית וף יד ושם .ובית לוחמי הגטאות  התלמידים בחינוך הע ל-יסודי יוצאים לימי עיון בבית לוחמי הגטאות ויד ושם , מקיימים ימי שיא בנושא השואה בדגש על דילמות ערכיות . סיכום שעות ההוראה השנתיות המוקדשות לנושא השואה במסגרת לימודי ההיסטוריה טבלה1 : שעות הוראת זיכרון השואה בהיסטוריה , לפ י שלבי חינוך ו סוגי פיקוח ממלכתי ממלכתי-דתי חרדי ערבי דרוזי וצ'רקסי חטיבת ביניים (או )שכבת גיל מקבילה 4 12 19 10 חטיבה עליונה 40 30 25 26 20 טבלה זו מסכמת, לפי תשובת המזכירות הפדגוגית, את סך השעות להוראת זיכרון השואה ,במסגרת לימודי ההיסטוריה לפי שלבי חינוך וסוגי פ יקוח. ההמלצה בחינוך הממלכתי היא ללמד את נושא השואה במשך40 שעות שנתיות, אך לא מלמדים נושא זה .בחטיבות הביניים על פי ההנחיות ב שאר סוגי הפיקוח , מלמדים גם ,בחטיבות הביניים על השואה ובחינוך הערבי סך השעות מגיע ל- 45 שעות הוראה על תקופה זו. לפי המזכירות הפדגוגי ,ת בחינוך הערבי ובחינוך הדרוזי והצ'רקסי הלמידה מתקיימת בעיקר באופן פורמלי, וכמעט ללא למידה נוספת ובלתי פורמלית על תקופה זו. אופן ההערכה ב בחינות ה בגרות רפורמת "למידה משמעותית" הביאה לשינויים בדרכי ההערכה של התלמידים בבגרות בהיסטוריה. תוכנית הלימודים פוצלה ל:שני חלקים 70% המיועדים להערכה בבחינת בגרות זיכרון השואה במערכת החינוך | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חיצונית ו- 30% המיועדים להערכה בית- .)ספרית (הערכה חלופית39 בחינוך הממלכתי, התקופה שנבחרה להערכה חלופית בהיסטוריה הייתה מלחמת העולם השנייה והשואה . בחינוך הממלכתי-דתי, תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה נותרו כנושאים ל.בחינת הבגרות שינויים בעקבות הרפורמה בחינוך הממלכתי דיון שהתקיים בוועדת החינוך ב- 2018 .עסק בשינוי זה ובמשמעויות שלו40 בין יתר הסיבות לשינוי , לדבריה של ד"ר אורנה כץ-אתר, מפמ"ר היסטוריה בחינוך הממלכתי: פיילוט מוקדם ומוצלח ביחס להוראת תקופה זו, בשם סחל"ב (תוכנ ית ייחודית בהיסטוריה, המבוססת על הקניית מיומנויות לצד ידע ,), שהוביל גם למחויבות גוברת של התלמידים לזיכרון השואה לשיפור יחס ם לניצולי שואה ו עוד ;; חשיבות הנושא בעיני המורים, והמגוון הנרחב של עזרי לימוד והוראה מחקרים ש הראו כי הערכה חלופית ה ביאה להטמעת הידע באח וזים גבוהים יחסית לידע שנרכש בהרצאה פרונטלית, ולטווח זמן ממושך יותר. עוד ציינה המפמ"רית בוועדה כי העברת הנושא להערכה חלופית נועדה לאפשר למורים ללמד יחידות מבוא כחובה, אך תוך גמישות תוכנית של נושאי הלימוד (על בסיס אישור מהפיקוח) ובתוכם: התמקדות בקהילה מסוימ ת בתקופת השואה, שילוב שירה ואמנות בתוך נושאי הלימוד ועוד. בבדיקה שנערכה לאחר כמה שנים, עלה כי אין בכך די ויש צורך בלמידה של יחידות קבועות להוראת הידע הבסיסי . יחידות קבועות אלו הוכנו ב"יד ושם", .בשיתוף עם מפמ"ר היסטוריה ( איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה מכון ללימודי השואה שהוקם בשנת1965 ), אמרה בדיון זה כי ה מכון עבד עם מורים ותלמידים רבים לאורך השנים. לטענתה, מאז החלה הלמידה ,החלופית בתחום זה התלמידים הגיעו למכון לימי עיון והכנות למסע לפולין כאשר הם חסרי ידע בסיסי בתשתית העובדתית ובסוגיות המרכזיות הקשורות בתקופה זו. היא הוסיפה כי הלמידה לפני רפ ורמת ה למידה ה משמעותית גרמה לתלמידים לשנן חומר, אך גם להתמודד עם דילמות .מוסריות, דפוסי התנהגות ועוד חה"כ עודד פורר , ממלא מקום יו"ר הוועדה בדיון זה , אמר על כך כי הוא סבור שחלק מסוים ובסיסי מהחומר הלימודי חייב להיות ב מבחני בגרות, משום שהתלמידים מתייחסים ולומדים ברצינות את הנושא, משננים חלק ממנו וגם לכך יש חשיבות רבה. בהחלטות הוועדה הוא הוסיף כי השינויים שחלו בתוכנית הלימודים הם טובים וחשובים ,(נושאים נוספים שלא נלמדו בעבר 39 הערכה בית-ספרית- ציון הניתן על יד י בית הספר בנוסף על ציון המגן שניתן לקראת בחינת הבגרות בכל מקצוע. לציון זה משקל משתנה בערך של20% – 40% .והוא מבוסס על למידה והערכה בהתאם להחלטות בית הספר 40 הכנסת ה- 0 2 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול537 ,מעקב אחר השינוי במבחני הבגרות בנושא לימוד השואה , 3 2 בינואר2018 . רפורמת "למידה משמעותית" הביאה לפיצול תוכנית הלימודים ודרכי הערכתה לשני :חלקים30% המיועדים להערכה ח לופית בית ספרית ו- 70% להערכה בבחינה חיצונית זיכרון השואה במערכת החינוך | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm )תחומי ידע נוספים המשולבים בהוראה ,אך חומר הלימ וד הבסיסי חייב להיכלל בבחינת הבגרות, ואם רוצים ניתן להוסיף עליו עבודות חקר ולמידה משמעותית. 41 פי ל חוזר מפמ "ר היסטוריה ל קראת שנת תש "ף ,ב שנת 'לימודים זו כיתות י למדו את נושא בית שני או ערים וקהיל ות בחלק של ה הערכה החלופית, ו נושא השואה חזר לחומר הלימודים לבחינ ת הבגרות. 42 במרץ2023 הציג שר החינוך יואב קיש את מתווה ההיבחנות החדש בבחינות הבגרות לתלמידי כיתות 'ב י שנת הלימודים תשפ"ד. במתווה זה החלק בשיעור70% בתוכנית הלימודים של היסטוריה בכל סוגי הפיקוח , יפוצל לשני חלקים בשיעור דומה- 35% . על חלק אחד תתקיים בחינת בג רות חיצונית ועל החלק השני יתקיימו משימות מקוונות ומבוקרות. נושאי הלימוד בחלק זה ( 70% ) יחולקו לשניים, וכל בית ספר יוכל לבחור חלק אחד לבחינה החיצונית וחלק שני .למשימות המקוונות והמבוקרות43 כלומר, גם לפי המתווה החדש הזה, יהיו בתי ספר שי וכלו לבחור שלא לכלול את נושא השואה בחלק שעליו ייבחנו התלמידים ב ,בחינה חיצונית. כאמור .במצב זה התלמידים יבצעו משימות מבוקרות ומקוונות על נושא השואה 2.2.2 מקצועות נוספים ספרות חינוך ממלכתי- ,ספרות הוא מקצוע חובה לקבלת תעודת בגרות בהיקף של2 .יח"ל בתוך תוכנית הלימודים יכולות להילמד יצירו ת הקשורות בשואה (מחזה, שירה), אך הוראת ן תלויה ב בחירת .כל בית ספר ב מגמת ספרות מורחבת (השלמה ל-5 :יח"ל) יש פרק בחירה שנקרא ."ספרות בעקבות השואה", ובו התלמידים ילמדו סוגות שונות הקשורות בשואה חינוך ממלכתי-דתי- ,לפי הפיקוח על הספרות בחמ"ד מורים רבים מלמדים את ,נושא השואה מבחירה, בכל רמות הלימוד ושכבות הגיל. בחטיבת הביניים קיימות כמה יחידות הוראה מתוקשבות על יצירות הקשורות בשואה . בעל– יסודי התלמידים נבחנים על יחידת לימוד אחת , כחובה לתעודת בגרות . בתוך הפרק העוסק בשירה, נלמד כחובה תת- פרק שנקרא: שירים בצל השואה, וע( "ליו נשאלת שאלה אחת, כבחירה מתוך שלוש שאלות. בתוכנית "גלישת רוח תוכנית דיגיטלית ממיר ת בגרות בספרות חמ"ד) , יש חובה לבחור בשיר אחד מנושא השואה מתוך מספר שירי ם אפשריים בנושא זה , ויש אפשרות לבחור בעבודת מיני- חקר על שירי השואה, שמחליפה 41 הכנסת ה- 20 ,, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, החלטות ועדה מעקב אחר ה שינוי במבחני הבגרות בנושא לימוד השואה– לציון יום השואה הבין-לאומי , 23 בינואר2018 . 42 ,ד"ר אורנה כץ אתר, מפמ"ר היסטוריה, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך 'חוזר מפמ"ר בהיסטוריה, תש"פ, מס1, יולי2019 ', עמ6 – 8. 43 ,ד"ר טלי יניב, יו"ר המזכירות הפדגוגית ואינה זלצמן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינל הפדגוגי מתווה היבחנות חדש לתלמידי י' תשפ"ד ( 2024 ) , 14 במרץ2023 . במרץ2023 הציג שר החינוך מתווה היבחנות חדש בבגרות. לפי המתווה בתי הספר יוכלו להחליט האם התלמידים ייבחנו בבחינת בגרות או שיבצעו משימות מבוקרות ומקוונות על תקופת השואה ,במקצוע ספרות בחינוך העברי לזרמיו השונים, נ למדים פרקים הקשורים בשואה, לרוב כפרקי בחירה זיכרון השואה במערכת החינוך | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .ארבעה שירים בתוכנית תלמ ידי מגמת ספרות (השלמה ל-5 יח"ל) יכולים ללמוד נושא בחירה .על השואה הכולל בתוכו סוגות שונות של יצירות הקשורות בשואה חינוך חרדי- ,לדברי המשרד ב'כיתות ז- 'ח נכללת בתוכנית הלימודים הוראת ספרות הקשורה .בשואה וכוללת שיח היסטורי מחשבת ישראל מחשבת ישראל הוא מקצוע הע וסק בנושאים בין- תחומיים שונים, והעיסוק בשואה אינו מאופיין כמחקר היסטורי אלא כמבט מוסרי-ערכי- .אמוני בהתייחסות לסוגיות שעלו מהשואה חינוך ממלכתי- זהו מקצוע בחירה הנלמד כמגמה של 5 יח"ל. בתוך נושאי ,הלימוד משובצים פרקי לימוד ה קשורים לתגובות הגותיות לשואה, דילמו.ת מוסריות ומקרי מבחן חינוך ממלכתי-דתי- .זוהי יחידת לימוד חובה בחמ"ד נושא השואה נלמד במסגרת תחום דעת זה, ועוסק בשאלות יסוד ומקורות המאפשרים התמודדות רעיונית מסוימת עם שאלת המשבר האמוני ובתוכו משבר אמוני כתוצאה מאירועי השואה . 2.3 הכשרת צוות י ההוראה מחקרים שנע שו על הוראת זיכרון השואה הצביעו על כך שחלק גדול מהמורים מתקשה ללמד על השואה משום שמדובר בנושא רגיש, מורכב ודורש תיווך רב– בייחוד בגילאים הצעירים. אחת ההמלצות ביחס לכך היא שסטודנטים להוראה וצוותי הוראה קיימים יעברו הכשרות חובה .להוראת נושא זה44 תוכנית הלימו דים להכשרה להוראה נקבעת על ידי כל אוניברסיטה או מכללה בנפרד, באישור המועצה להשכלה גבוהה. מתווה קודם לתוכניות לימודים להכשרה להוראה, שנקרא" מתווה אריאב" , הגדיר חובת למידה של1 ,"ש"ש של יחידה כללית בשם: "לימודי תרבות ומורשת עם45 וחלק מהמכללות והחוגים להוראה ב.חרו ללמד בו גם על השואה ,כאמור ועדה שמונתה על ידי מנכ"לית משרד החינוך בפברואר2009 ,מונתה לשם גיבוש המלצות ל הוראת זיכרון השואה .במערכת החינוך ,כפי שצוין לעיל מבקר המדינה ציין ב- 2011 כי באותו הזמן לא הייתה חובה להכשיר מורים בנושא השואה ו כי לדעתו של המבקר י ש להחיל חובת השתלמות בנושא על כל מורה להיסטוריה. 46 44 :לדוגמה ,יאיר זיו, דבי גולדן וצפריר גולדברג יוזמת משרד החינוך להוראת השואה בגן החובה– מבט בין-די סציפלינרי :, בתוך עיונים בחינוך גיליונות11 – 12 , חיפה דצמבר2014 ', עמ503 – 505 . 45 ,המועצה להשכלה גבוהה, החלטות מל"ג דיסצפלנריות מתווים מנחים להכשרה לה וראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל , 21 בנובמבר 2006 . 46 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי60 ב לשנת2009 ,הוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך , מאי2010 ', עמ838 – 839 . מחקרים שנעשו על הוראת זיכרון השואה מצביעים על הצורך של המורים בהכשרה לכך, עקב מורכבות הנושא זיכרון השואה במערכת החינוך | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מתווה חדש של תוכניות לימודים להכשרה להוראה שהתקבל באפריל2020 , קובע לימודי העשרה של4 ש"ש (לרוב2 ש"ש מתוכן יוקדשו לאנגלית למטרות אקדמיות), אך אין חובה ללמד .נושא מסוים47 נראה כי נושא השואה לא מוגדר כחובת ,למידה של סטודנטים להוראה בכלל ולהוראת היסטוריה בפרט . עם זאת, יש לזכור כי בכל תוכנית לימודים קיימת חובה להכשרה לימודית ומעשית בתחום הדיסציפלינרי , ועל כן מצופה שההכשרה תעסוק בנושאי החובה ללימוד באותו תחום , כמו תקופת השואה בלימודי ההיסטוריה. "יד ושם" הוסיף על כך בתשובתו לפנייתנו כי ,למרות שאין חובה כזו הוא פועל בתיאום עם המכללות ובתי הספר לחינוך, לקיום ימי עיון וסדנאות פדגוגיות לעוסקים ב הוראת זיכרון השואה ובהתאמה לפי גילאים שונים. 48 2.4 תוכניות העשרה גופים חיצוניים פועלים במערכת החינוך להעברת תוכניות ומענים חינו כיים במוסדות החינוך .השונים :התוכניות מסווגות לשלושה מסלולים מרכזיים המסלול הירוק- בו נכללים תוכניות ומענים שזכו במכרז מאגר התוכניות והמענים ו;עברו הליכי בדיקה שונים המסלול הכחול- בו נכללים ,תוכניות ומענים שלא עמדו בתנאי המכרז או לא ניגשו למכרז אך לא נמצאה מניעה ;לשלבם במערכת המסלול הסגול- בו נכללים תוכניות ומענים משרדי ים המופעלים על ידי .משרד החינוך במסגרת רפורמת גפ "ן (גמישות פדגוגית ניהולית), בתי הספר יכולים ל רכוש תוכניות ומענים שימומנו באמצעות הסל הגמיש שמוקצה על ידי משרד החינוך, רק מהמסלול הירוק .עם את ז, בתי הספר יכולים לבחור בתוכניות ומענים חיצוניים מהמסל ולים הירוק והכחול שימומנו מ מקורות עצמיים אחרים של בתי הספר. בהתאם לכך, הנתונים הקיימים בידי משרד החינוך על ,התוכניות והמענים שנרכשו על ידי בתי הספר.משקפים רק את התוכניות במסלול הירוק49 ,בתשובה לבקשתנו היחידה לניהול ת ו כניות ושותפויות בין מגזריות במשרד החינוך העבירה נתונים אודות התוכניות הקיימות בנושא השואה בכלל המסלולים, וכן נתונים אודות תוכניות .שנרכשו במסלול הירוק בלבד כמות התוכניות המכילות בשם או בתוכן"שלהן את המילה "שואה,, בכלל המסלולים עומדת על כ- 230. מתוכן יותר מ- 140 ,תוכניות במסלול הירוק כ- 80 תוכניות במסלול הכחול וכמה תוכניות 47 ,המועצה להשכלה גבוהה, החלטות מל"ג כלליות רוחביות דו"ח ועדת המומחים לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל , 23 בפברואר2021 . 48 ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה, יד ושם, תשובה על פניית מרכז המחק ,ר והמידע של הכנסת, דוא"ל 14 ביוני2023 . 49 רפורמת גפ"ן התקבלה באוגוסט2021 ומטרתה להגביר את הגמישות הניהולית של מנהלי בתי הספר, מתוך מטרה להביא את מערכת החינוך בישראל להיות מערכת מובילה ויעילה, המקדמת את תלמידיה באופן מותאם לצורכיהם. להרחבה בנושא זה ראו: א ,סף וינינגר נתונים על שילוב תוכניות ומענים חינוכיים חיצוניים במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12 בינואר2023 ; אסף וינינגר ,ונטע משה רפורמת גפ"ן (גמישות פדגוגית-ניהולית) במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת25 בינואר2023 . במאגר התוכניות והמענים החינוכיים החיצוניים קיימות כ- 230 תוכניות ,הקשורות בשואה מתוכן יותר מ- 140 תוכניות במסלול הירוק (שניתן לממנן באמצעות התקציב הבית-ספרי) וכ- 80 במסלול הכחול זיכרון השואה במערכת החינוך | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בודדות .במסלול הסגול בתוכניות אלו נכללות הפעלות או למידה בבתי הספר (פעילות חד או )רב פעמית , ,סיורים במכונים או מוזיאונים ,הכנה של משלחות לפולין מפגשים עם ניצולי שואה .ועוד בשנת הלימודים תשפ"ג, כ- 500 מוסדות רכשו תוכניות חיצוניות במסלול הירוק, הקשורות להיבטים שונים של הוראת זיכרון השואה .והזיכרון שלה התקציב שמשוקף למוסדות במערכת ששימש לבחירתן עמד על י ותר מארבעה מיליון ש"ח .בשנה זו מבין התוכניות שנרכשו, נציין כמה מה תוכניות מב ה וקשות ביותר: "יד ושם" מציע תוכניות של ימי עיון במוזיאון, פעילות בבתי הספר ;או הכנה למסע לפולין( מסע וירטואליVR ) באושוויץ בשם "ניצחה הרוח" ; מוזיאון בית לוחמי הגטאות ובתוכו מוזיאון "יד לילד" מפעיל כמה תוכניות כולל כאלו המותאמות לגילאים צעירים יותר (החל מגיל9 ;) מסע משואה לתקומה של עמותת "ערך "בדרך. 50 מ"יד ושם" נמסר לנו כי המעבר לרפורמת גפ"ן י צר עבורם קשיים רבים. בעבר משרד החינוך מימן הסעתם של תלמידי כיתות י"א לאחד ממכוני זיכרון השואה, אך"לפי "יד ושם ברפורמת גפ"ן תקציב זה לא קיים ש או הוצמד לכלל השירותים האחרים. מנהלי בתי הספר כיום צריכים להחליט האם לשלוח את תלמידיהם לאחד המכונים, תוך שפעילות חשובה והכרחית זו מתחרה על תקציב מול תוכניות אחרות. גם השתלמויות המורים עברו לרפורמת גפ"ן, והבחירה בהם הפכה לטענתם למורכבת יותר. ב" יד ושם" בנו מסגרת השתלמויות שאמורה להתמודד עם .קשיים אלו, אך גם היא סובלת מקושי תקציבי51 3 . מסעות בני נוער לפולין כחלק מתפקידה של מערכת החינוך להנחיל את המשמעויות ההיסטוריות, המוסריות והחינוכיות של אירועי השואה, התווה משרד החינוך מהלך חינוכי כולל ששיאו הוא המסע ל.פולין52 המסע הוא דרך לימוד חווייתית, הכוללת חשיפה לחוויות רגשיות, לזוועות שביצעו הנאצים ולתרבות .העשירה של יהודי מזרח אירופה לפני המלחמה53 3.1 רקע המסע לפולין נקרא: "את אחיי אנוכי מבקש". משלחות בני נוער לפולין בחסות המשרד החלו לצאת מאז שנת1988 , ובמהלך השנים יצאו עשרות אלפי תלמידים במשלחות נוער של משרד 50 ,רינה בן שמחון היחידה לניהול תוכניות ושותפויות בין מגזריות ,משרד החינוך ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 29 במאי2023 . 51 ד"ר יעל ריצ'לר- ,פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה, יד ושם, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 14 ביוני2023 . 52 סעיף1 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 53 ,ניצה דוידוביץ ודן סואן שואה וחוויה בראייה רב-תחומית :, בתוך ניצה דוידוביץ ודן סואן ,)(עורכים אל גיא צלמוות , תל אביב2015 ', עמ 24 . מסעות לפולין בחסות משרד החינוך החלו לצאת בשנת1988 זיכרון השואה במערכת החינוך | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .החינוך54 עד שנת2004 ,נסעו משלחות של תלמידים גם למדינות אחרות ובהן גרמניה אוקראינה וליטא. מסוף שנת2004 המשרד לא איפשר עוד להוציא מסעות למדינות נוספות חוץ .מפולין55 לפי הנאמר בדיון בוועדת החינוך בינואר2023, משלח ות בני נוער בודדות יצאו למרוקו ובהחלטות הוועדה ציין היו"ר ח בר הכנסת יוסף טייב כי הוועדה תומכת בהמשך יציאת משלחות .אלו56 במשך השנים עלו שאלות בנוגע למסע זה, שעסקו בין היתר בתהליכים שעוברים בני הנוער לפני, תוך כדי ואחרי המסע, וכן במימון המסע ובפרוצדורה המינה לית והביטחונית .הכרוכה במסע המסע מתקיים במסגרת בתי הספר או תנועות הנוער, במהלך שנת הלימודים או במהלך חופשת .הקיץ57 משך המסע הוא שבעה ימים ,בפולין אך ,ייתכנו מסעות שיתנהלו לפי לוח זמנים שונה בהתאם לבקשה מיוחדת ואישור של מטה המשלחות. 58 ,אריה מור, סמנכ"ל ביטחון בטיחות וחירום במשרד החינוך, אמר בדיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן: ועדת החינוך), כי עד הקורונה מספר התלמידים שיצאו מידי שנה במשלחות לפולין היה בעלייה מתמדת, ובשנת2019 יצאו כ- 43 .אלף תלמידים ועובדי הוראה במשלחות שונות לפולין59 בפברואר0 202 .משרד החינוך עצר את המשלחות בשל מגיפת הקורונה60 לקראת 2022 החלה התארגנות מחודשת ל יציאת משלחות בני נוער לפולין ,אך בשל חילוקי דעות עם ממשלת פולין, בין היתר בנושאי אבטחה והדרכה באתרים, משרד החינוך ומשרד החוץ הודיעו באוגוסט2022 על הקפאת יציאת המשלחות. לאח ,ר משא ומתן בין נציגי הממשלות במרץ2023 נחתם הסכם בוורשה (להלן: ההסכם החדש) המאפשר את חזרת משלחות בני הנוער לפולין. בעת פרסום סעיפי ההסכם החדש התעוררה ביקורת ציבורית ופרלמנטרית, בין היתר על סוגיית ההדרכה באתרים, ועל הכללת אתרים מסוימים ברשימת אתרים לבחירה לצורך ,ביקור לימודי. מסמך קודם של הממ"מ עסק בקצרה בנושא זה61 וכן נערך דיון של הוועדה ,המיוחדת לטיפול בשורדי השואה של הכנסת שעסק בהסכם זה. בסוף הדיון ביקשה יו"ר הוועדה 54 משלחות נוער לפולין שלא מטעם משרד החינוך יצאו עוד לפני שנת1988 - משלחות בודדות יצאו עוד לפני מלחמת ששת הימים אך בעקבות המלחמה נותקו היחסים עם חלק מהמדינות והמסעות הפסיקו. משנת1983 החלו שוב לצאת משלחות של ארגונים יהודיים .מהארץ ומהעולם 55 מבקר המדינה, דוח ביקור ת שנתי61 ב לשנת2010 ,מסעות תלמידי תיכון לפולין , מאי2011 ', עמ1051 . 56 הכנסת ה- 25 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, החלטות הו ,ועדה לימודי השואה בבתי הספר והמסעות לפולין, 24 בינואר 2023 . 57 משרד החינוך, חוזר מנכ"ל0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 58 סעיף6.8 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 59 הכנסת ה- 25 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול6 , לימודי השואה בבתי הספר והמסעות לפולין, לציון יום השואה הבין-לאומי , 24 בינואר2023 ', עמ3. 60 ,להרחבה בנושא זה ראו: אתי ווייסבלאי ביטול משלחות נוער לפולין בעת מגפת הקורונה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת21 במאי 2020 . 61 ,אוריאנה אלמסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ה תשפ"ג-דף מידע ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת17 באפריל2023 ', עמ3 – 5 . בתחילת2020 משרד החינוך עצר את יציאת המשלחות בשל מגפת הקורונה ולאחר מכן בשל חילוקי דעות עם ממשלת פולין ורק במרץ2023 נחתם הסכם חדש עם הממשלה ה פולנית זיכרון השואה ב מערכת החינוך | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,חה"כ מירב כהן, מ"יד ושם", לבדוק את כל האתרים ברשימה שהוגשה על ידי ממשלת פולין כדי לראות מ ה מתאים או לא מתאים לתלמידים במשלחות. 62 בתשובה לסיכום הדיון, ענה שר .החינוך כי משרדו רואה חשיבות גדולה והישג גדול להסכם שנחתם עם הרפובליקה הפולנית כמו כן, השר הדגיש כי כל מטרות המסע, כפי שהן מוגדרות בחוזר מנכ"ל, יכולות להתממש. זאת תוך שמשרד החינוך משמש כרגו לטור, וכל מנהל בית ספר יכול לתכנן לעצמו את המסע ולבחור .את האתרים המתאימים לחזון בית הספר63 3.2 המסע לפולין– מטרות ונהלים בין יתר מטרות המסע:, כפי שהן מפורטות בחוזר המנכ"ל  מטרות בתחום הלימודי- היכרות עם תולדות העם היהודי, המסורת היהודית והנחלת הזיכרון של השוא ה והגבורה; היכרות עם העושר הרוחני והתרבותי של החיים היהודיים בפולין לפני מלחמת העולם השנייה; הכנה ולימוד על התקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה והשואה- עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, הסיבות לעליית הנאצים לשלטון ועוד. בתוך כך יש לשים דגש על הלקח הלאומי- הצורך במדי נה יהודית ריבונית, והלקח האוניברסלי- .החובה לשמור ולהגן על הדמוקרטיה ולהיאבק בגזענות  מטרות בתחום החינוכי-ערכי- חיזוק הקשר של הצעירים הישראלים עם עברם היהודי ;וחיזוק מחויבותם האישית להמשכיות החיים היהודים וקיומה הריבוני של מדינת ישראל הבנת מורכבות היחסים בי ן היהודים לפולנים לאורך ההיסטוריה המשותפת של שני העמים, על צדדיהם החיוביים והשליליים; שיקום, שיפוץ, ניקוי ושימור אתרים ושרידים יהודיים הפזורים ברחבי פולין (באישור הרשות או הקהילה המקומית בלבד); הבנת הסכנה הטמונה בצורות משטר לא- .דמוקרטיות  מטרות בתחום האישי-חברתי- דיון בשאלות חברתיות וערכיות; טיפוח מנהיגות בקרב התלמידים; מתן האפשרות לתלמידים להשתתף באופן פעיל במשלחת ייצוגית מטעם .מדינת ישראל64 מבקר המדינה ציין בדוח בשנת2011 ,כי במשך כעשרים שנה מאז הוגדרו מטרות המסע לא נבחנה השגת מטרות אלו. באותה שנה פורסם מח קר הערכה מטעם ראמ"ה אודות שאלת השגת המטרות במסעות לפולין. 65 מהמחקר עלה כי שיעור ההשפעה של המסע היה 62 הכנסת ה- 25 , הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, פרוטוקול8 , חשש מעיוות זכרון השואה במסעות הנוער בעקבות ההסכם בין ישראל לפולין , 1 במאי2023 . 63 ,יואב קיש, שר החינוך, מכתב תשובה לפניית הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה חשש מעיוות זיכרון השואה במסעות הנוער בעקבות ההסכם בין ישראל לפולין , 25 ביוני2023 . 64 סעיף3 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 65 .המחקר בפועל נעשה על ידי חוקרים מהמרכז האוניברסיטאי אריאל חוזר המנכ"ל מתייחס לשלושה סוגי מטרות של המסעות לפולין: בתחום הלימודי; בתחום החינוכי-ערכי; בתחום האישי- חברתי זיכרון השואה במערכת החינוך | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm גבוה יחסית ברוב המטרות הלאומיות- יהודיות (לדוגמה, הזדהות עם העבר היהודי) ונמוך יותר במטרות האוניברסליות (לדוגמה, לעמוד על המשמעות של שנאה עיוורת לאחר). עוד על ה כי לא קיים שוני משמעותי בהשפעות הנתפסות בעיני התלמידים עם שובם מהמסע, בבחינה לפי .מגדר או לפי סוג פיקוח66 למיטב ידיעתנו, לא נערך מחקר נוסף מטעם משרד החינוך בנושא זה מאז שנת2011 . אירגון המסעות לפולין ,כאמור מטה המשלחות במינהל חברה ונוער, אחראי לכל הצדדים התוכניים והמנהלתיים . ;בין יתר תפקידיו של מטה המשלחות: הכשרת מנהלי המשלחות; הכוונה וסיוע למורים המלווים כתיבת והוצאת מכרזים שונים לצורך המסע; אחריות על פריסה שנתית של המשלחות וויסות .העומסים בשדות התעופה; מתן היתרים להדרכה, ליווי וניהול המסע לפולין67 מטה המשלחות מפעיל מערכת לניהול משלחות, אשר לפי המטה מתייעלת משנה לשנה באמצעות איסוף .נתונים ומידע על חוזים68 לכל משלחת יש מנהל משלחת ומתלווה אליה איש רפואה (בהתאם לגודל המשלחת). כל משלחת אמורה לכלול בין שניים לארבעה אוטובוסים, כשבכל אוטובוס יסעו30 – 42 תלמידים ( בהתאם לתנאי המכרז), ולכל אוטובוס מתלווים שני מחנכים, מדריך ומאבטח. בנוסף מומלץ לצרף איש עדות (שנולד לפני1945 ויש בעדותו כדי לתרום למסע) בהתאם ליכולת הבריאותית .שלו :משרד החינוך מעניק חסות ואישור יציאה לפולין בשני מסלולים עיקריים  משלחת ממלכתית משרדית הי א משלחת של בני נוער, המאורגנת על ידי מטה משלחות הנוער לפולין. משלחות אלו מתארגנות עבור מסגרות חינוכיות שאינן עומדות ברף מינימלי של70 תלמידים ועל כן לא יכולות להוציא את המסע מטעמן. לרוב משלחות משרדיות מיועדות למסגרות קטנות, ייחודיות ומורכבות, אך במקרים חרי גים גם מסגרות רגילות שאינן עומדות בתנאי הסף יכולות להצטרף בהתאם לאילוצים .שונים  משלחת ממלכתית בית- ספרית/מוסדית היא משלחת של בני נוער ממוסד חינוכי ו/או ארגון נוער הנמצא בפיקוח משרד החינוך. משלחת זו מחויבת לנהלי חוזר מנכ"ל בנושא, וכן לאישור של מטה המשלחות על מועד יציאת המסע, תוכנית המסע כפי 66 ,ראמ"ה הערכת מסעות בני נוער לפולין בשנת2009: השפעות קוגנטיביות, ערכיות ורגשיות , מאי2011 ', עמ96 – 97 . 67 סעיף2 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני9 201 . 68 ד"ר אלי שיש, מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ ומינהלת פולין, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, דוא"ל11 ביוני2023 )(להלן: ד"ר אלי שיש, תשובה לממ"מ. מחקר של ראמ"ה משנת2011 על המסעות לפולין הראה כי שיעור ההשפעה של המסע היה גבוה יחסית ברוב המטרות הלאומיות- יהודיות מטה המשלחות במינהל חב רה ונוער אחראי על הצד התוכני והצד המנהלתי של המסע משלחת ממלכתית משרדית היא משלחת ,של בני נוער המאורגנת על ידי מטה המשלחות משלחת ממלכתית בית- ספרית היא משלחת של בני נוער (מעל70 ), בפיקוח משרד החינוך, אך באירגון מלא של בית הספר זיכרון השואה במערכת החינוך | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שתוכננה על ידי בית הספר, הצוות המלווה והמדריכים. באחריות משלחת זו לתאם .לעצמה את פרטי המסע, כולל מכרז ספקים69 כל בית ספר אחראי לערוך מיפוי של תלמידים עם מוגבלות קבועה או זמנית, המעוניינים לצאת למסע לפולין. תהליך ההחלטה לגבי יציאתם יעשה בין צוות מקצועי שמונה לשם כך על ידי בית .הספר, לבין התלמיד והוריו70 הכשרת מדריכים לפולין בעבר התפיסה המנחה הייתה שהמורים המלווים ואנשי העדות יובילו את המסעות, אך לאחר כמה מסעות התברר כי המורים מתקשים להתמודד עם מורכבות ההדרכה בפולין, עם העומס הרגשי בו היו באתרים השונים וכן עם העובדה שרובם הגיעו לאתרים אלו בפעם הראשונה. בשל כך מינהל חברה ונוער הגדיר מחדש את תפקיד המורים- ,המלווים ולקיים עבורם הכנה ייעודית .וכן החל בהפעלת קורסים להכשרת מדריכים למסע לפולין על ידי המכונים לזיכרון השואה71 3.3 תוכנית המסע .כל משלחת עוברת תהליך של שלושה שלבים: הכנה למסע, המסע ועיבוד לאחר המסע ההכנה למסע נעשית במסגרת בית הספר. כחצי שנה לפני הנסיעה, בית הספר מתחיל תהליך ארגוני הכולל הגשת מסמכים לקראת הנסיעה, הכנה של הצוות המלווה והכנה של התלמידים במשלחת. המורים המלווים יעבר ו הכנה ייחודית בהיקף של כ- 28 שעות, הכוללת הכנה עיונית והכנה חברתית- .רגשית. ההכנה העיונית מתמקדת בשלושה מעגלים: יהודי פולין, השואה ופולין ההכנה החברתית- רגשית כוללת בירור ותיאום ציפיות, שילוב אנשי מקצוע בהכנה, הכנת .המשימות הקבוצתיות לקראת המסע ועוד72 המסע ח ייב לעמוד בכל המטרות שנקבעו על ידי משרד החינוך. במהלך המסע יבקרו התלמידים באתרים הקשורים בקהילה היהודית לפני מלחמת העולם השנייה, בתי קברות, גטאות, בורות .רצח ומחנות השמדה73 המסלול לפיו פועלות המשלחות במשך כל השנים הוא סביב הציר של שלוש הערים: ורשה– לובלין– קרקוב או ורשה– 'לודג- .קרקוב74 69 סעיף2 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 70 ,אגף א' חינוך מיוחד, משרד החינוך השתלבות תלמידים עם מוגבלות במשלחות ה מסע לפולין :, כניסה20 ביוני2023 . הטיפול בבקשות לליווי תלמיד במסע לפולין או לתקצוב אוטובוס מונגש יסתיים60 יום לפני תאריך היציאה למסע. פירוט נוסף של הת אמות אפשריות מופיע בסעיף3.6 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0261 ,הנגשה פרטנית לתלמיד הלומד במוסד חינוך ולהורה התלמיד , 10 בספטמבר2020 . 71 ,אלי שיש ויובל דרור ,""מעמקי הרגש והתודעה התפתחות התוכנית החינוכית וחומרי הפעילות הבלתי- פורמליים של מסעות לפולין שבאחריות משרד החינוך1988 – 2008 , בתוך: הגירה גיליון5 ,, המרכז האקדמי רופין2015 ', עמ102 . 72 סעיף5 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 73 סעיף6, שם. 74 ,אלי שיש ויובל דרור "מעמקי הרגש והתודעה", התפתחות התוכנית החינוכית וחומרי הפעילות הבלתי-פורמל יים של מסעות לפולין שבאחריות משרד החינוך1988 – 2008 , בתוך: הגירה גיליון5 ,, המרכז האקדמי רופין2015 ', עמ101 . כל משלחת עוברת תהליך של של ושה ;שלבים: הכנה למסע המסע; עיבוד לאחר המסע זיכרון השואה במערכת החינוך | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בשעות הערב של ימי המסע תתקיים פעילות חינוכית כמו סיכום היום או ערבי משלחת (ערב הצדעה לאנשי העדות, ערב הוקרה לחסידי אומות העולם). תכנון המסע ייעשה תוך התחשבות .בעומס הרגשי הקשור באתרים, שעות אור יום וכדומה75 חוזר המנכ"ל כול ל גם התייחסות להתנהגות בני הנוער במהלך ימי המסע, ולמקרים כמו החזרת תלמיד בחזרה לישראל, עקב .התנהגות חריגה76 עיבוד לאחר המסע יכלול לרוב מפגש סיכום של תוכנית המסע ואנשי המשלחת, מעט זמן לאחר החזרה מהמסע. ניתן להכווין תלמידים לפעילות התנדבותית בה הם יעזרו לניצו לי שואה, דרך עמותות או דרך פעילות יזומה של בית הספר. נוסף על מפגש הסיכום של המסע, רצוי שבית הספר ייזום מפגשים בהם יוכלו בני הנוער להעלות את מחשבותיהם ותחושותיהם וכן שבית הספר ינסה להמשיך את תהליך הלמידה שהתקיים לפני המסע ובמהלכו ויעמיק בנושאים שונים הקשורי.ם בשואה ובהקמת מדינת ישראל77 3.4 המשלחות עלויות המסע הגבוהות יצרו סנן במשך שנים רבות לתלמידים שלא יכלו לעמוד במעמסה ( הכלכלית, בנוסף על תלמידים שלא יצאו מסיבות אחרות ראו להלן פרק 5 ). בין השנים2012 – 2015 נערך מטה המשלחות לכתיבה של מכרזים חדשים לשם הוזלת העלויות של המסע. לפי ,המטה, באמצעות כמה צעדים הביא משרד החינוך להוזלה של המסע ביחס לשנים הקודמות וצעדים אלו הביאו לגידול בכמות המשתתפים במסעות עד2018 . למרות האמור לעיל, בשנים2017 – 2018 נרשמה ירידה מסוימת בכמות המשתתפים, בין היתר בשל חשש ההורים ובתי הספר משינויים פוליטיים וחברתיים שהתרחשו באותה התקופה בפולין .)("החוק הפולני" שאסר על האשמת פולין בפשעי השואה ואירועים אנטישמיים78 משלחות ממלכתיות בית-ספריות: לבקשתנו, מטה המשלחות העביר נתונים על המשלחות בחמש השנים האחרונות. בטבלה2 להלן יוצגו מספר בתי הספר והתלמידים שיצא ו או נרשמו למסע לפולין במשלחות ממלכתיות בית- .ספריות 75 סעיף6 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך0220 ,משלחות נוער לפולין , 4 ביוני2019 . 76 סעיפים7 – 8, שם. 77 סעיף9, שם. 78 ,אלי שיש וישראל קרצנר ההתפתחות ההיסטורית של המסעות לפולין ,, בתוך: אלי שיש, יובל דרור וישראל קרצנר שלושים שנה למשלחות הנוער לפולין– ספר המסע , תל אביב2019 ', עמ67 – 68 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה2 :בתי ספר ותלמידים שיצאו או נרשמו למסע לפולין במשלחות ממלכתיות בית- ספריות, בשנים 2018 – 2023 )(כולל תנועות נוער79 שנה משתתפים בפועל רישום משתתפים 2018 בתי ספר 278 - תלמי דים 35,079 - 2019 בתי ספר 351 - תלמידים 39,677 - 2020 בתי ספר - 348 תלמידים - 46,601 2021 בתי ספר - 357 תלמידים - 46,305 2022 בתי ספר - 247 תלמידים - 34,353 2023 בתי ספר - 314 תלמידים - 43,361 בשנים2018 – 2019 המשלחות לפולין יצאו כסידרן, כ- 35 – 40 אלף תלמידים בשנה. כאמור, עם פרוץ מגיפת הקורונה בתחילת2020 הוחזרו לישראל מעט המשלחות שהספיקו לצאת. הנתונים המוצגים לגבי שנה זו הם על רישום התלמידים למשלחות שהיו אמורות לצאת בכל שנת2020 , אך לא יצאו לפועל. בשנים2021 – 2022 לא יצאו כמעט משלחות לפולין וע ל כן הנתונים המופיעים הם לגבי הרישום של התלמידים ליציאה לפולין. הנתונים על שנת2023 מעידים רק על רישום התלמידים לקראת יציאה בקיץ2023 . הצפי להזמנות לשנת תשפ "ד הוא מעט פחות מ- 46,000 תלמידים, כמ- 340 בתי ספר . לפי המידע שנמסר לנו ממטה המשלחות, בשנים2019-2018 יצאו לפולין בכל שנה כ- 400 עד 550 תלמידים מבתי ספר חרדיים . בנוסף, בכל שנה יוצאים במשלחות לפולין בתי ספר בודדים מהחינוך הערבי והדרוזי . בעבר יצאה משלחת מורים להיסטוריה מהחינוך הדרוזי, ויש רצון להוציא משלחת כזו של מורים מהחינוך הערבי. הפיקוח על לימודי ההיסטו ריה במגזר הדרוזי 79 ד"ר ,אלי שיש תשובה לממ"מ. רישום המשתתפים תמיד יהיה גבוה יותר מהמשתתפים בפועל, בין היתר בשל ניפוי של תלמידים לא .מתאימים במהלך ההכנה למסע במשלחות ממלכתיות בית- ספריות בשנת 2019 , טרם מגפת הקורונה, יצאו כ- 40 אלף תלמידים. הצפי לשנת הלימודים הבאה (תשפ"ד) הוא כ- 46,000 תלמידים זיכרון השואה במערכת החינוך | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .והצ'רקסי שותף לתהליך להכשרת מדריכי פולין מהעדה הדרוזית80 בסיכום ה דיון האחרון בוועדת החינוך על המסעות , קרא ה הוועדה למשרד החינוך למצוא דרכים ליציאת תלמי דים חרדים וערבים לפולין, וכמו כן ביר כה על קיום קורסים למדריכים ומדריכות חרדיים למסעות לפו לין. 81 משלחות ממלכתיות משרדיות : בשנת2018 יצאו במשלחות אלו כ- 4,000 תלמידים ובשנת2019 כ- 3,200 תלמידים. הצפי להזמנות לשנת תשפ"ד במשלחות אלו הוא כ- 3,950 תלמידים מכ- 90 .בתי ספר 3.5 עלויות המסע כאמור, עלות היציאה למסע לפולין גבוהה ורובה מושת על התלמיד והוריו. במה לך השנים התעוררה ביקורת רבה על כך שיש תלמידים שלא יכולים לשלם את העלויות, והמסע הפך לסנן על רקע חברתי- .כלכלי עלויות כלליות בשנת2009 מבקר המדינה ציין כי סיכום כלל ההוצאות על המסעות לפולין הגיע לכ- 162 מיליון ש"ח. משרד החינוך מימן כ- 9% מסכום זה, כ- 15 מיליון ש"ח, ואילו הוצאות ההורים על המסע הגיעו לכ- 147 מיליון ש"ח, כ- 91% מההוצאות. גם בשנת2014 תקציב משרד החינוך להפעלת תוכנית המסעות לפולין עמד על כ- 15 .מיליון ש"ח82 ,לפי הנאמר לנו ממטה המשלחות משרד החינוך מתקצב את התחומים הבאים: מלגות לתלמידים, הסדרי ביטחון, הכש רות בעלי התפקידים מטעם משרד החינוך, בקרת תוכניות מסע, מערכות מידע ותקשורת, הפעלת בסיסי פעילות בפולין- .פדגוגי וביטחוני ותחומים נוספים83 עלות המסע לתלמיד :נגזרת מהמרכיבים הבאים ,טיסה, אוטובוס, לינה וכלכלה, מדריך פולין מורים מלווים, שירותי קרקע למאבטח, כניסה לאתרים, ביטוח רפואי ומטען, פיילוט פולני (מדריך )מקומי מלווה ,, מנהלן ישראלי, מלווה רפואי, קופה קטנה ובלת"מ, אולם וחדרים להרצאות .)מיתוג (סווטצ'ר, אלבום, מעיל, חולצה 80 עדית ,רובין, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל20 ביוני2023 . 81 הכנסת ה- 25, ועדת החינוך, התרב ,ות והספורט של הכנסת, החלטות ועדה לימודי השואה בבתי הספר והמסעות לפולין, 24 בינואר2023 . 82 ,אלי שיש ויובל דרור "מעמקי הרגש והתודעה", התפתחות התוכנית החינוכית וחומרי הפעילות הבלתי- פורמליים של מסעות לפולין שבאחריות משרד החינוך1988 – 2008 , בתוך: הגירה גיליון5 ,, המרכז האקדמי רופין2015 ', עמ101 . 83 ,ד"ר אלי שיש מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ ומינ,הלת פולין, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך ,שיחת טלפון26 ביוני2023 :(להלן ד" ר ,אלי שיש, שיחת טלפון26 ביוני2023 .) משרד החינוך מתקצב בין היתר ,מלגות לתלמידים הסדרי ביטחון והכשרות בעלי תפקידי ם. עלות המסע לתלמיד נגזרת בין היתר ,ממחיר הטיסה כלכלה ולינה והדרכה זיכרון השואה במערכת החינוך | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה3 : ,עלות המסע לתלמיד2003 – 2023 84 שנים מחיר בש"ח הערות 2003 – 2007 4,850 2008 6,400 2009 4,990 – 6,800 תלוי עונה בשנה 2010 – 2015 5,500 – 7,000 תלוי עונה בשנה 2015 – 2020 5,085 – 5,295 משלחות בית ספריות 4,850 משלחות משרדיות בשנים אלו משרד החינוך סיבסד לכלל התלמידים שיצאו לפולין- 485 ש"ח מעלות המסע. המחיר המופיע הוא המחיר לפני הסיבסוד 2020 – 2022 4,800 – 5,100 משלחות בית ספריות 4,610 משלחות משרדיות 2023 5,900 – 6,350 משלחות בית ספריות צפי ב מכרז למשלחת משרדי ת מתחת ל- 5,900 לפי הערכת מטה המשלחות, העלות המשוערת לתלמיד במשלחת ממלכתית בית- ספרית לשנה"ל תשפ"ד תהיה6,000 – 6,400 ש"ח והעלות למשלחת משרדית טרם נקבעה. ב תוספת להערכה זו נאמר גם כי מטה המשלחות מודע להתייקרויות, אך מחירים אלו עדיין נמוכים ביחס למחירים שהיו בעבר, עד שנת2015 . ( בהוראת שעה שיצאה לקראת שנת הלימודים תשפ"ג2022/23 :), מופיעות עוד דרישות חובה  הנהלת בית הספר ומזמין השירותים למסע, אחראים לשקף להורים ולתלמידים את .מכלול התנאים והשיקולים לקביעת תנאי ההסכם עם ספק השירותים  במידה ועלות המסע תהיה מעל5,100 ש"ח, הנהלת בית הספר תהיה חייבת לקבל .אישור חתום מוועד ההורים המוסדי לפני החתימה על ההסכם המוצע  בנוסף לעלות המסע, רשאי בית הספר לגבות עד350 ש"ח עבור תהליכי ההכנה למסע .בארץ וכן עבור ההסעה לשדה התעופה וחזרה ממנו 84 ד" ר ,אלי שיש, שיחת טלפון26 ביוני2023 . להערכת מטה המשלחות, העלות המשוערת לתלמיד במשלחת ממלכתית בית- ספרית תהיה כ- 6,000 ש"ח זיכרון השואה במערכת החינוך | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  .גביית דמי ביטול תעשה בהתאם לטבלאות המופיעות בהוראת השעה85 מלגות לתלמידים: על פי הנוהל בנושא זה, בקשות למלגה יועברו למטה המשלחות דרך בית הספר בלבד, עד70 ימי עבודה .לפני היציאה לפולין86 מנהל בית הספר יקים ועדת מלגות בית ספרית שתבחן את הבקשות בהתאם לחישוב הבא: סך הכנסות ההורים ברוטו (לפי תלושי משכורת של כל המפרנסים, אישורי קצבאות וכו'), לחלק למספר הנפשות בבית עד גיל18 . סכום המלגה מורכב מכספי משרד החינוך ובשיתוף עם ה מרכז לשלטון מקומי (חלק זה תלוי בכל רשות, ברצונה .)ויכולתה - הכנסה לנפש במשפחה המגיעה עד1,400 ש"ח, תאפשר קבלת מלגה עד3,000 .ש"ח - הכנסה לנפש במשפחה שהיא בין1,401 – 2,200 ש"ח, תאפשר קבלת מלגה עד2,000 .ש"ח - הכנסה לנפש במשפחה שהיא בין2,201 – 3,000 ש"ח, תאפשר קבלת מלגה עד1,000 .ש"ח87 ,להערכת מטה המשלחות התקציב השנתי למלגות משרד החינוך בשנים בהן יצאו משלחות סדירות, היה כ- 13 – 15 .מיליוני ש"ח לשנה88 3.6 טיעונים בעד ונגד משלחות התלמידים לפולין .כאמור, מאז החלו המשלחות לפולין, עלו שאלות וטיעונים רבים בעד ונגד היציאה למסע ב ין הטיעונים התומכים :בהמשך יציאת המשלחות לפולין  ,ההכנה למסע והמסע עצמו מקנים לתלמידים המשתתפים ידע רב על השואה .ולמסעות יש השפעה ניכרת על דעותיהם של בני הנוער כלפי השואה89 המחקר של ראמ"ה הצביע על כ- 95% ,מהתלמידים שדיווחו כי למדו על השואה באמצעות המסע ושיעור גבוה מהם אמרו כי המסע מאפשר להבין טוב יותר את חשיבות מדינת ישראל .לעם היהודי ואת ייחודיות תופעת השואה90 85 ,חוזר מנכ"ל משרד החינוך הוראת שעה0338 – משלחות נוער לפולין שנ ת הלימודים התשפ"ג ,8 בספטמבר2022 . 86 ,דודי שוקף, מנהל מה"ד המסעות לזכרון השואה, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך קריטריונים להענקת מלגות לתלמידים המשתתפים במסעות לזכרון השואה לשנת ה לימודים תשפ"ג / תשפ"ד , 7 בפברואר2023 ', עמ1 – 2. 87 ,פורטל הורים, הורים ומערכת החינוך המסע לפולין :, כניסה24 במאי2023 . 88 ,ד"ר אלי שיש, שיחת טלפון26 ביוני2023 . 89 נ ,ילי קרן "בין הכיסאות": לימודי השואה בישראל בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי ,), בתוך: שרון גבע (עורכת השואה: שעת חינוך ,, בני ברק2017 ', עמ54 . 90 ,ראמ"ה הערכת מסעות בני נוער לפולין בשנת2009: השפעות קוגנטיביות, ערכיות ורגשיות , מאי2011 ', עמ137 . משרד החינוך מעניק מלגות לתלמידים ,הזקוקים לכך בהתאם לנוסחה קבועה המשפיעה על גובה סכום המלגה בין י תר הטיעונים התומכים בהמשך יציאת המשלחות לפולין: המסע מקנה ידע רב לתלמידים המשתתפים בו, כולל על התקופה לפני מלחמת העולם השנייה; התלמידים היוצאים למסע עוברים בו חוויה מעצבת זיכרון השואה במערכת החינוך | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  התלמידים שיוצאים למסע לפולין חוזרים לאחר חוויה מעצבת, גם אם אין להם קשר .משפחתי לשואה91 עבור בני הנוער המשתתפים במשלחות זוהי חוייה רוחנית, מעין "עלייה לר.גל" או טקס חניכה92  המסע לפולין הפך עם השנים למסע שורשים והבנת "תרבות העיירה". הוא מאפשר לתלמידים להכיר את העולם היהודי ואת החיים היהודיים העשירים שהתקיימו לפני .השואה93 המחקר של ראמ"ה הראה כי רוב התלמידים סברו עם שובם כי המסע מאפשר לראות שרידים המעידים על ה עולם היהודי שהיה וכי המסע מאפשר לחוש .הזדהות רבה יותר עם העבר היהודי94 בין הטיעונים המתנגדים :למשלחות לפולין  המסע לא משמש תחליף לחינוך ציוני ערכי ומתמשך ולהוראת זיכרון השואה באופן מעמיק .בדומה לפרסומות ותרבות הצרכנות ,המסעות יוצרים הלם רגשי וזמני בשל חשיפת התלמידים לאירועים הקשים של השואה במקום התרחשותם .הטענה היא שיש להשקיע מאמץ אינטלקטואלי ורגשי בהבנת הסיבות להקמת מדינת ישראל והחשיבות שלה. 95  עלות המסע לפולין גבוהה, ולא כל ההורים והתלמידים מסוגלים לעמוד בה. אמנם יש מלגות ותמיכה בתלמידים רבים אך בכל זאת היצי אה למסע תלויה ביכולת כלכלית .שאין לכל התלמידים ובשל כך הם עלולים לא לצאת אליו96  יש ללמד את השואה תוך התייחסות לאירועים שקדמו לה ,לתקופת המלחמה והשואה ולאירועים שהתרחשו לאחר השואה .זאת ניתן לעשות באמצעות מסע במדינת ישראל , בו התלמידים יכולים להבין את ההקשר ההיסטורי בין האירועים השונים וגם להבין את משמעות היותם אזרחי מדינת ישראל. 97 91 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 – נספ ,ח י"ט), ירושלים אפריל2010 ', עמ98 . 92 ,דן סואן וניצה דוידוביץ מסעות בני נוער לפולין: בעד ונגד, ,)בתוך: דן סואן וניצה דוידוביץ (עורכים זכרון השואה-סוגיות ואתגרים ,, אריאל 2011 ', עמ83 . 93 ,נילי קרן "בין הכיסאות": לימודי השואה בישראל בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי , בתוך: שרון ג ,)בע (עורכת השואה: שעת חינוך ,, בני ברק2017 ', עמ35 . 94 ,ראמ"ה הערכת מסעות בני נוער לפולין בשנת2009: השפעות קוגנטיביות, ערכיות ורגשיות , מ אי2011 ', עמ138 . 95 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 – ,נספח י"ט), ירושלים אפריל2010 ', עמ96 . 96 ,דן סואן וניצה דוידוביץ מסעות בני נוער לפולין: בעד ונגד , בתוך: דן סואן וניצה דוידובי ,)ץ (עורכים זכרון השואה-סוגיות ואתגרים ,, אריאל 2011 ', עמ83 . 97 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 – ,נספח י"ט), ירושלים אפריל2010 ', עמ96 . בין יתר הטיעונים המתנגדים להמשך יציאת המסעות לפולין: עלות המסע גבוהה וקשה לתלמידים ;לעמוד בו המסע מחזק רגשות לאומיים חזקים, ואין בו מספיק דגש על מסרים הומניים זיכרון השואה במערכת החינוך | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  קיים חשש כי המסע יחזק דעות לאומניות, וייצור בקרב התלמידים תחושה של "הקורבן ."הנוקם98  התלמידים עוברים חוויה רגשית, אך לא נעשתה בדיקה מקיפה מהי המשמעות של חוויה זו עבורם וההשפעות שלה .להמשך חייהם99 בהקשר זה נציין כי לפי המחקר של ראמ"ה, רוב התלמידים חשו שבמהלך המסע הם הצליחו לעמוד במראות קשים .ולהתמודד עם קשיי המסע100 3.7 חלופות למסע לפולין ,כאמור, בשנים הראשונות המשלחות בחסות משרד החינוך יצאו למדינות נוספות חוץ מפולין דוגמת גרמניה, צ'כיה ואו קראינה, ומסוף שנת2004 .המשלחות יוצאות רק לפולין לצורך סקירת סוגיית החלופות האפשריות השונות למסע לפולין, פנינו הן למשרד החינוך לקבלת מידע בנושא והן למכוני הזיכרון לשואה בבקשה להבין מהי עמדתם בנושא זה. נציין כי מבקר המדינה התייחס בדוח מ- 2011 לשאלה מדוע המ סעות מתקיימים דווקא לפולין ולא לגרמניה .מתוך המחקרים אליהם המבקר התייחס עלה כי התמקדות בפולין משרתת את חיזוק ההזדהות עם העם היהודי ,ולכן העדיפו יוזמי המסעות להתרכז במצבם של הקורבנות ולא בלימוד האידיאולוגיה של המתכננים והמבצעים. 101 3.7.1 ועדה בין-משרדית לבחינת חלו פות בקיץ 2022 מנכ"לית משרד החינוך מינתה את ד"ר אלי שיש לעמוד בראש ועדה בין- משרדית לבחינת חלופות עבור המסע . הוועדה הורכבה מנציגים שונים ממשרד החינוך כולל מטה המשלחות ואגף הביטחון, משרד החוץ ונציגי הנהגת ההורים הארצית. הוועדה קיימה כמה פגישות והתייעצה עם ג ,ורמי מקצוע בתחום וביניהם "יד ושם". החלופות נבחנו בהיבט הביטחוני .בהיבט הדיפלומטי, בהיבט הכלכלי ובהיבטים נוספים הוועדה ניסחה תבחינים :לבחירת מדינת היעד  ;ההיסטוריה של הקהילה היהודית במדינת היעד  ;היבטים תוכניים ופדגוגיים התואמים את מטרות המסע  אתרים בהם נית ;ן לבקר במסגרת מסע  ;המשמעויות הלוגיסטיות והכלכליות הנגזרות מהמסע במדינת היעד 98 ,נילי קרן "בין הכיסאות": לימודי השואה ביש ראל בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי ,), בתוך: שרון גבע (עורכת השואה: שעת חינוך ,, בני ברק2017 ', עמ35 . 99 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 – ,נספח י"ט), ירושלים אפריל2010 , 'עמ 93 . 100 ,ראמ"ה הערכת מסעות בני נוער לפולין בשנת2009: השפעות קוגנטיביות, ערכיות ורגשיות , מאי2011 ', עמ141 – 142 . 101 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי61 ב לשנת2010 ,מסעות תלמידי תיכון לפולין , מאי2011 ', עמ5 105 . ועדה בין- משרדית שמונתה ב- 2022 על ידי מנכ"לית משרד החינוך בחנה חלופות אפשריות למסע לפולין זיכרון השואה במערכת החינוך | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  ;היתכנות ביטחונית לקיום המסע במדינת היעד  ;אופי וטיב היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל למדינת היעד  .היתכנות לקיום מפגשי נוער במדינת היעד מדינות היעד שנבחנו היו: אוסטריה, גרמניה , הונגריה, יוון, לטביה, ליטא וצ'כיה, זאת אל מול .המסע לפולין102 הוועדה פנתה ל"יד ושם" .לבחינת החלופות ""יד ושם הקים צוות חשיבה וכתיבה ש התייחס לקשיים ואתגרים בבחי תנ החלופות למסע לפולין:  תשתיות המסע וההתקשרויות החוזיות- מערכי הטיסות, המלונות, המזון וכדו' מבוסס ים .על רשת של מכרזים שנדרש זמן לבסס אותה  כשרות- מזון כשר איננו נפוץ במזרח אירופה ויהיה צורך במרכז לוגיסטי גדול כדי לספק .את המזון לכלל המשלחות  סידורי הביטחון- יש צורך בהקמת בסיס קבוע במדינת היעד וכן בקשרים בין אירגוני .הביטחון השונים  תוכנית המסע- תוכנית מס ע חדשה דורשת הסכמה ציבורית ואקדמית נרחבת, וכן .הכשרת מדריכים מומחים  מסגרות גיאוגרפיות ומדיניות- על מנת ליצור מסע אלטרנטיבי, סביר שיהיה צורך לשלב .בין שתי מדינות. מצב זה יסרבל את ההתנהלות וידרוש תיאומים רבים לשם כך הסיבות להעדפת פולין על פני מדינות אחרות, ע ל- :פי הצוות  .היכרות עם העולם היהודי שאבד, על גווניו הרבים כפי שהתבטאו בחיים בפולין  ,הבנת משמעותה הרצחנית של השואה, בשיטות השונות כפי שהתפתחו בזמן השואה .כולל אתרים שהפכו לסמל דוגמת אושוויץ  משמעותה הגלובלית של השואה ניכרת בפולין, בכך שהייתה מרכז הרצח של העם היהודי ממדינות שונות. במדינות אחרות, בדרך כלל הקורבנות היהודיים היו בני .המקום  מפגש עם דרכי לחימה יהודית שונות- .המרד בגטאות, פרטיזנים המלצת צוות החשיבה של"יד ושם" היא להמשיך את המסעות לפולין . עם זאת, אחת המסקנות היא שניתן לבנות תוכניות מסע ליעדים נוספי ם אך בדגש על כך שהם יהיו מסע 102 ד"ר ,אלי שיש תשובה לממ"מ. לבקשת הוועדה, "יד ושם" הקים צוות חשיבה שהמליץ על המשך יציאת המסעות לפולין ככל שניתן. ה צוות ציין כי יעדים נוספים יכולים לבוא כתוספת למסע לפולין ולא במקומו זיכרון השואה במערכת החינוך | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משלים ולא חלופה למסע לפולין, ולא לעשות זאת בלחץ זמן אלא בהליך מסודר, בליווי מחקר .אקדמי103 הוועדה הבין- משרדית המליצה כי משרד החינוך ימשיך לפעול ככל הניתן לקיום מסעות בני הנוער לפולין, ורק אם התנאים לא מאפשרים זאת, יש להתייחס להמ לצות על החלופות הנוספות. 104 לפי מטה המשלחות, לעת עתה ההסכם החדש מייתר את הצורך .בחלופות אלו105 מסקנות הוועדה לאחר בחינת החלופות והמשמעויות היו כי יש מדינות שאינן רלוונטיות כחלופה למסע, בעיקר בשל מיעוט אתרים, ובהן: אוסטריה, יוון, לטביה וצ'כיה. ביחס למדינות הא חרות :נמצא כי  גרמניה מתאימה מאוד למסע מבחינות רבות- ,הקהילה היהודית בה הייתה מגוונת ,משפיעה ובולטת בהישגיה. ניתן יהיה לבקר באתרים שונים (התמקדות בברלין וואנזה וניתן להוסיף ביקורים במחנות הריכוז זקסנהאוזן ודכאו) שיכולים ללמד על הסיפור ההיסטורי. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי יש ישראלים המתנגדים לביקור בגרמניה ולקיום קשר כלכלי איתם. משך המסע המומלץ על ידי הוועדה הוא5 – 7 .ימים106 בהקשר זה נציין כי בית העדות כתב בתשובה לפנייתנו כי מסע לגרמניה עלול להתמקד במסרים אוניברסליים במקום במסרים הקשורים ללאום היהודי. זאת משום שבגרמניה המסע ,מתמקד במדיניות הנאצית ובסבל של עמים אחרים, אך פחות בסבלו של העם היהודי ;כמו בפולין107  הונגריה מתאימה לקיומו של המסע ומאפשרת את הרחבת מטרות המסע. הקהילה היהודית שחיה שם לפני מלחמת העולם השנייה הייתה גדולה ומשמעותית. אפשר להתייחס ללוחמים יהודי ם בצבאות בעלות הברית, לחסידי אומות העולם, להרצל והתנועה הציונית ולנושאים נוספים. המסע יתמקד בבודפשט ובעיירות בסביבתה ומשך המסע המומלץ על ידי הוועדה הוא5 – 7 .ימים108 בהקשר זה בית העדות ציין בתשובה לפנייתנו כי הם מוציאים מסעות להונגריה וסלובקיה, אך אלו מותאמים לאוכלוסייה ;מבוגרת יותר ופחות לתלמידים בתיכון109 103 ד"ר יעל ריצ'לר- ,פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה"יד ושם" , תשובה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל14 ביוני2023 . 104 ד"ר ,אלי שיש תשובה לממ"מ. 105 ,ד"ר אלי שיש,מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ ומינהלת פולין, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך ,שיחת טלפון2 ביולי2023 . 106 ד"ר ,אלי שיש תשובה לממ"מ. 107 עדי פיינרמן, סמנכ"ל תוכן, בית העדות ,בניר גלים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 ביוני2023 . 108 ד"ר ,אלי שיש.תשובה לממ"מ 109 ,עדי פיינרמן, סמנכ"ל תוכן, בית העדות בניר גלים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 ביוני2023 . הוועדה הבין- משרדית המליצה על המשך יציאת .המשלחות לפולין הוועדה בחנה גם ,חלופות נוספות ומתוכן המליצה על ,גרמניה, הונגריה ליטא ולטביה– ככל שלא יתאפשר המסע לפולין זיכרון השואה במערכת החינוך | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  ליטא מתאימה לכמות קטנה של קבוצות, אך המסע צריך לכלול גם את לטביה בשל .גודל המדינה והאתרים110 צוות החשיבה של"יד ושם" המליץ אף הוא על ליטא כאפשרות נוספת, בה ניתן לפגוש מגוון תופעות הקשורות לשואה. המלצה זו ניתנה תוך הסתייגות כי זה עדיין לא יהיה מסע המאפשר מפגש עם רבים מהמאפיינים הבסיסיים .של השואה111 גם מכון משואה ציין בתשובה לפנייתנו, כי לדעתם ליטא ולטביה הן יעדים שנכון לשקול לחיוב כאפשרות חלופית, במידה ולא תהיה שם התערבות בתכנים מצד הממשל. לדבריהם, לליטא ולטביה כמה מאפיינים חשובים: הקהילה היהודית לפני המלחמה שיגשגה והייתה חלק חשוב מהיהדות האזורית וה עולמית; אחוז היהודים שנרצח בליטא הוא מהגבוהים באירופה; האוכלוסייה המקומית שיתפה פעולה באופן הדוק עם הנאצים; בשונה מגטו ורשה, חלקים מגטו וילנה נשמרו והמסייר שם יכול להבין .ולהתרשם מאופי החיים בגטו112 3.8 מסעות בישראל בית העדות בניר גלים החל לפני כ- 20 שנה בתוכנית " :מסע בתוך מדינת ישראל שנקרא משואה לתקומה :". המסע נמשך שלושה עד ארבעה ימים, והוא עוסק בשלושה מרכיבים משמעותיים השואה, ההעפלה והתקומה. המסע כולל ביקורים באתרים ובמוזיאונים, משחקי שטח, מסלולי .הליכה, מעגלי שיח ומפגשים אישיים בין יתר מטרות המסע , כפי שמופיע ב אתר בית העדות: חיבור הנוער לנושא השואה, "דרך הלב והרגליים"; הבנה של מורכבות הקיום היהודי בשואה; חשיפת הנוער לדרכם של השורדים לאחר המלחמה; חיזוק הקשר של הנוער עם עברם היהודי וחיזוק מחויבותם להמשכיות החיים .היהודיים; טיפוח ערכים חברתיים כמו: מנהיגות ואכפתיות113 מאז החלה מגפת הקורונה והמסעות לפולין הופסקו, חל גידול בכמות בתי הספר שיצאו למסע משואה לתקומה בישראל. עוד קודם לכן, משרד החינוך מיסד ב- 2018 " :תוכנית שנקראת שואה ותקומה– ממשבר לצמיחה." 114 מסע זה מיועד לתלמידי כיתה י"ב, העומדים לקראת השתלבותם כאזרחים בוגרים במדינת ישראל. בין יתר מטרות המסע : הכרת העושר הרוחני והתרבותי של היהודים בארצות אירופה וצפון אפריקה; הכרת האידיאולוגיה הנאצית ומעשי הנאצים ועוזריהם; הכרת הגבורה היהודית בצבאות בעלות הברית וסיפור צנחני היישוב; הכרת העלייה של ניצולי השואה לארץ ישראל לאחר המל .חמה ותרומתם בלחימה ובהתיישבות 110 .ד"ר אלי שיש, תשובה לממ"מ 111 ד"ר יעל ר יצ'לר- ,פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה"יד ושם" ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל14 ביוני2023 . 112 ,איה בן נפתלי, מנכ"לית, מכון משואה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2023 . 113 אתר בית העדות, פעילות חינו ,כית מסע משואה לתקומה :, כניסה19 ביוני2023 . 114 ,אלי שיש וישראל קרצנר ההתפתחות ההיסטורית של המסעות לפולין ,, בתוך: אלי שיש, יובל דרור וישראל קרצנר שלושים שנה למשלחות הנוער לפולין– ספר המס ע , תל אביב2019 ', עמ68 . בעקבות מגפת הקורונה וע צירת ,המשלחות לפולין משרד החינוך עודד בתי ספר רבים לקיים ,מסע בתוך ישראל .בסבסוד של המשרד לפי אגף של"ח וידיעת הארץ, בשנת ( תשפ"ב2021/22 ) השתתפו במסע זה יותר מ- 28 אלף תלמידים זיכרון השואה במערכת החינוך | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המסע יכול להימשך יום אחד (ביקור במכון לזיכרון השואה), יומיים (יום סיור בעקבות לוחמים ויום פעילות במכון לזיכרון השואה), או שלושה ימים (סיור בקבות לוחמים ותקומת מדינת ישראל ופעילות במכון לזיכרון השואה). לקראת כל מסע התקיימה בב ית הספר פעילות הכנה ובסופו .של המסע פעילות סיכום ועיבוד "לפי נתוני אגף של"ח וידיעת הארץ, בשנת תשפ"ב השתתפו במסעות "שואה ותקומה28,441 תלמידים, מ- 288 .בתי ספר, כולל בתי ספר חרדיים68 ,בתי ספר יצאו למסע בן יום אחד134 בתי ספר יצאו למסע בן יומיים ו- 527 בתי ס .פר יצאו למסע בן שלושה ימים במסגרת סיכום של מסעות אלו שערך אגף של"ח וידיעת הארץ, האגף התייחס לסיבסוד שמשרד החינוך העניק לפעילות ולהסעות, כגורם משמעותי שאיפשר לבתי ספר רבים להצטרף ולהשתתף; האגף ציין כי נכון יהיה למסד מסע זה בכיתות י"א או י"ב, והזמן האופטימ לי ליציאה למסע זה הוא כשנה לפני המסע לפולין. כך תלמיד שהתנסה בתכנים של שואה ותקומה יוכל לבחור אם לצאת למסע לפולין ויגיע אליו מוכן יותר; כמו כן, אגף של"ח מעוניין לקיים השתלמות למורי של"ח ומחנכים כדי שההדרכה תהיה בית ספרית, ולא הדרכה חיצונית; לפי נתוני אגף ש ,ל"ח, התקציב שאושר לסיוע לבתי הספר היה כדלקמן: חד יומי30 ,ש"ח; דו יומי250 ;ש"ח ,תלת יומי426 .ש"ח115 בסיכום ה דיון בוועדת החינוך על לימודי השואה ו המסעות לפולין ,צוין כי .הוועדה תומכת בקיום מסע כזה בישראל, לצד המסע לפולין116 בשיחה שקיימנו עם זהבית רוטנברג, מנ הלת מחנה המעפילים בעתלית מטעם המועצה לשימור אתרים, היא הדגישה שחשוב להתייחס גם לאירועים שהתרחשו לאחר השואה והמלחמ ה, אך זאת כחלק מהסיפור על השואה- בסיומה של המלחמה החלה לפעול "תנועת הבריחה" שהייתה אחראית להברחתם של כ- 300 אלף ניצולי שואה ממזרח אירופה לנמלי הים התיכון, ובסיוע ה"מוסד לעליה ב'" הועלו על אוניות מעפילים בדרכם לארץ ישראל. מחנה המעצר עתלית ממחיש בצורה טובה את החלק האחרון של המסע הזה, בו חלק מהמעפילים שהגיעו לארץ ,ישראל, נכנסו למעצר. לדבריה תלמידים שיוצאים למסע לפולין לרוב לא לומדים על החלק הזה .דרך הסיור במחנה המעפילים בעתלית, התלמידים שלומדים על השנים הקשות בהן השמידו מיליוני יהודים, מתוודעים לפרק היסטורי נוסף בו יהודים פעלו בגבורה ועשו רבות כדי לתת מענה לאותם יהודים שרצו לעלות לארץ ישראל. 117 בשלב זה אין בידינו מידע על מדיניותו הנוכחית של משרד החינו ך להמשך יישום או הרחבה של .הפעלת מסעות אלה, בהתאם להמלצות האמורות 115 ד"ר אלי שיש ,תשובה לממ."מ 116 הכנסת ה- 25 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, החלטות הו ,ועדה לימודי השואה בבתי הספר והמסעות לפולין, 24 בינואר 2023 . 117 ,זהבית רוטנברג, מנהלת מחנה המעפילים בעתלית מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שיחת טלפון20 ביוני2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סיור וירטואלי חלופה נוספת היא סיור וירטואלי באושוויץ- בירקנאו. בית העדות מציעים אפשרות כזו, כולל .הסברים של מדריכת פולין118 ,כאמור קיים גם סיור וירטואלי המאפשר מבט ב- 360 מעלות על אושוויץ-בירקנא ו בליווי הדרכה– "ניצחה הרוח.", המאושר במערכת גפ"ן 4 . "יד ושם" ו מכונים ל זיכרון השואה מאז הוקמה מדינת ישראל, החלו לפעול בה מכונים ללימוד וזיכרון השואה, שהוקמו על ידי יוצאי קהילות שונות. בתחילה הם פעלו בעיקר בהנצחה מוזיאלית, אך כאמור, מערכת החינוך לא לימדה על תקופת השואה באופן מסודר עד1979 ,. על כן מכונים אלו מילאו את החלל שנוצר לשם יצירת חומרי הוראה ומחקר. מכונים אלו הוקמו כדי לשמר את זכר קהילות המוצא ואת זכר השואה דרך העבודה החינוכית, אך באופן חוויתי- .חושי ובלתי פורמלי119 הם מציעים לקהל הרחב ולמערכת החינו ך מגוו ן רחב של תוכניות לימוד וה שע רה, כשלכל מכון יש תחומים אותם הוא בוחר .להדגיש ולהבדיל120 ,בשונה ממכונים אלו"יד ושם" הוקם על ידי המדינה בשנת1953 . בחוק"יד ושם" מופיעות הסיבות להקמתו, ובין היתר כרשות זיכרון ליהודים שנרצחו בשואה; לקהילות, מוסדות הציבור ובתי האב ש ;הושמדו ונחרבו על ידי הנאצים; לזכר גבורתם של היהודים שמסרו נפשם למען עמם לגבורתם של היהודים שלחמו בצבאות השונים, בשורות הפרטיזנים, הצנחנים והלוחמים .בגטאות הנצורים; לחסידי אומות העולם שסיכנו עצמם להצלת יהודים121 יעדיו המרכזיים של"יד ושם" בתחום החינוך לזיכרו:ן השואה הם בין היתר  ,להוביל את התיעוד, המחקר, החינוך וההנצחה של השואה כאירוע יהודי ואנושי ייחודי ;ולהעבירם לכל אדם בישראל, לעם היהודי ולכל מסגרת משמעותית ורלוונטית בעולם  להוות מוקד לפעילות חינוכית דינמית, תוך למידה משמעותית ומעמיקה בקרב כל קהלי היעד השוני;ם  ,להוביל תהליכי פיתוח, למידה, עיצוב סטנדרטים וכלים לשיח חינוכי, ערכי ורלוונטי .לחיזוק התודעה והאחריות של דורות העתיד לזיכרון השואה ומשמעויותיו122 118 ,אתר בית העדות, מוזיאון בית העדות אושוויץVR סיור במציאות מדומה :, כניסה25 ביוני2023 . 119 ,נילי קרן "בין הכיסאות": לימודי השואה בישראל בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי ,), בתוך: שרון גבע (עורכת השואה: שעת חינוך, ,בני ברק2017 , 'עמ23 . 120 ,ניצה דוידוביץ ודן סואן דם ואש ותמרות עשן : עתיד הזיכרון ומפעלי ההנצחה לשואה ,), בתוך: ניצה דוידוביץ ודן סואן (עורכים אל גיא צלמוות , תל אביב2015 ', עמ49 . 121 סעיף1 ל חוק זכרון השואה והגבורה– יד ושם, תשי"ג– 1953 . 122 ד"ר יעל ריצ'לר- ,פרידמן, מנהלת פדגוגית של אגף החינוך והלמידה, יד ושם, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 14 ביוני2023 . מכונים לזיכרון השואה פועלים במדינת ישראל מאז הקמתה. המכונים מציעים לקהל הרחב תו כניות לימוד והעשרה המועברות באופן חוויתי ובלתי פורמלי זיכרון השואה במערכת החינוך | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בית לוחמי הגטאות שם דגש על שלושה יסודות מארגנים: זיכרון השואה והאחריות של הדורות הבאים לשמר את הזיכרון; אזהרה מהעבר על כך שאופי האדם יכול להוביל אותו לשיאים של תבונה רגישות ומצפון אך גם לתהומות של רוע, שנאה והרס; השראה לעתיד טוב יותר דרך .הלימוד של ערכים הומניים ומעורבות חברתית123 בית העדות בניר גלים מבקש בין היתר להעמיק את תודעת השואה דרך הסיפור של קהילת יהודי הונג ריה; להדגיש את הגבורה היהודית במהלך השואה וסיפורים של "יהודים מצילים יהודים"; לעורר הערכה על המציאות בה אנו חיים .ולעורר אכפתיות ואמפטיה בקרב בני נוער124 מכון משואה רואה כמטרה חשובה את הנחלת זיכרון השואה, העלאת השאלות המהותיות והאנושיות העולות ממנה והבנת הזה ות האישית והקולקטיבית של כל אדם. 125 :משרד החינוך תומך במכונים בשתי דרכים1 .סמל מוסד ותמיכה באמצעות שעות הוראה- "יד ושם" ., בית לוחמי הגטאות, מכון משואה ויד מרדכי2 .מכונים שנתמכים ב אמצעות תקנת תמיכה- בית טרזין, מורשת (גבעת חביבה), מכון שואה ואמונה שם עולם ב כפר הרא"ה, בית .העדות בניר גלים, גנזך קידוש השם בבני ברק, מכון אייפשיץ בחיפה126 ,המכונים לזכר השואה פועלים מול מערכת החינוך במגוון פעילויות כמו ימי עיון, סיורים במוזיאון .השתלמויות למורים, מפגשים עם ניצולי שואה ועוד127  ימי עיון : המכונים מציעים ימי עיון מגוונ ים לתלמידים בגילאים שונים ובדרך כלל משלבים בהם את כלל אמצעי הלמידה כמו סיור במוזיאון, סדנאות ומפגש עם ניצולי שואה. לפי נתוני"יד ושם" , בשנת2021 התקיימו ימי עיון של"יד ושם" ליותר מ- 3,000 קבוצות תלמידים, שמנו יותר מ- 93,000 משתתפים: כ- 2,600 קבוצות ב"יד ושם" שמנו יותר מ- 70,000 משתתפים; כ- 550 קבוצות מחוץ ל"יד ושם" (ניידות חינוכיות ושלוחת "יד ושם" בגבעתיים) שמנו כ- 18,500 משתתפים; כ- 25 קבוצות מקוונות שמנו יותר מ- 4,000 .משתתפים  מוזיאון: בכל מכון יש תערוכות, חלקן מתחלפות, שנועדו לאפשר ללומדים למידה דרך חוויה חוש.ית  ניידות חינוכיות: "יד ושם" מפעיל ניידות שנוסעות ברחבי הארץ לבתי ספר ומפעילות .שם סדנאות חינוכיות המותאמות בעיקר לתלמידי יסודי וחטיבת הביניים 123 מורן דהן נתן ,, מנהלת לשכת מנכ"ל, בית לוחמי הגטאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל1 ביוני2023 . 124 ,עדי פיינרמן, סמנכ"ל תוכן, בית העדות בניר גלים ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 ביוני2023 . 125 ,איה בן נפתלי, מנכ"לית, מכון משואה תשוב ,ה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2023 . 126 ,עדית רובין, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל20 ביוני2023 . 127 נקודות אלו נכתבו על בסיס תשובותיהם של יד ושם, בית לוחמ.י הגטאות, בית העדות ומכון משואה זיכרון השואה במערכת החינוך | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  מפגש עם ניצול שואה: למפגש עם ניצולי השואה היה תפקיד מרכזי בתיווך סיפור השואה כאותנטי, רלוונטי ומעורר אמפטיה. אמ נם ניצולי השואה הולכים ומתמעטים עם השנים (ראו הרחבה בפרק5.3 ), אך אלו שמסוגלים לבוא עושים זאת מתוך הבנה והכרה בחשיבות ובהשפעה העצומה שיש לעדות זו על בני הנוער וזיכרון השואה לדורות .הבאים  ימי עיון והשתלמויות למורים: המכונים מקיימים ימי עיון והשתלמויות להעש רת הידע והעצמת היכולת של המורים. לפי נתוני"יד ושם" , בשנת2021 התקיימו ימי עיון והשתלמויות של"יד ושם" לכ- 270 קבוצות שמנו כ- 10,000 משתתפים: כ- 200 קבוצות ב"יד ושם", שמנו כ- 6,300 משתתפים; כ- 50 קבוצות מחוץ ל"יד ושם" (ניידות ושלוחה בגבעתיים) שמנו2,185 משתתפים ; 20 קבוצות מקוונות, שמנו1,470 .משתתפים בנוסף התקיימו כ- 60 השתלמויות למורים וסטודנטים להוראה, שמנו כ- 1,650 .משתתפים  מסעות לפולין: למכונים לזיכרון השואה יש חלק חשוב בהכשרת המדריכים, המורים .המלווים והתלמידים 5 . דילמות ואתגרים ב הוראת זיכרון השואה מערכת החינוך .בישראל מתמודדת עם כמה סוגיות ודילמות מורכבות שיוצגו בקצרה להלן 5.1 דילמות מחקריות ב הוראת זיכרון השואה פרופ' זהבית גרוס מתייחסת במאמר שלה על הוראת זיכרון השואה בישראל לארבע דילמות :מרכזיות סלקטיביות מול גישה הוליסטית- מהי נקודת הפתיחה אליה צריך להתייחס ב הורא ת זיכרון השואה ;?, ביחס להיסטוריה היהודית פרטיקולריות מול אוניברסליות- התלבטות בין ;הדגשת האלמנטים היהודיים להדגשת האלמנטים האוניברסליים בהוראת זיכרון השואה דתי ות מול חילוני ות- האם הנרטיב הציוני סותר את הנרטיב היהודי? האם טקסי הזיכרון יהיו מבוססים על טקסטים ;?דתיים כמו "יזכור" ו"קדיש" או על טקסטים חילוניים היהודים ב ישראל מול היהודים ב עולם- האם מערכת החינוך בישראל צריכה לחנך לסולידריות עם העם היהודי ?בכללותו? האם היהודים בעולם הם חלק מהקולקטיב הלאומי הישראלי128 סלקטיביות מול גישה הוליסטית בתחומים רבים ובמחקר הה יסטורי בפרט, מתחילים את המחקר מ" 'חמש שאלות המ"- ?מי? מה מתי? מקום? מדוע? שאלות שמאפשרות למסגר את האירוע אותו חוקרים. המורכבות הכמעט בלתי ניתנת להשגה של השואה, מכילה בתוכה תשובות רבות ושונות לשאלות אלו. לדוגמה: מהי התקופה בה התרחשה השואה? יהיו שיאמרו שהתקופ( ה מתחילה בעליית הנאצים לשלטון30 128Zehavit Gross, Holocaust education in Jewish schools in Israel: Goals, dilemmas, challenges, in: Prospects 40, 93– 113 (2010), May 22nd 2023, pp. 107–108. זיכרון השואה במערכת החינוך | 39 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בינואר1933 ( ), יהיו שיאמרו בליל הבדולח8 – 9 בנובמבר1938 ), בתחילת מלחמת העולם ( השנייה באירופה1 בספטמבר1939 ) או אולי בפלישה לברית המועצות במבצע ברברוסה ( ותחילת ההשמדה ההמונית22 ביוני1941 ). האם השואה הסתיימה בהתאבדותו של היטלר ( וכניעתה של גרמניה8 במאי1945 )? האם השואה בכלל הסתיימה עבור אלו ששרדו את השואה ?אך המשיכו לשאת את הצלקות הפיזיות והנפשיות לכל חייהם ?בהתמקדות בהוראת זיכרון השואה עולה השאלה באיזו תקופה להתחיל ללמד על השואה ,בתקופת התנ"ך ב אירועי אנטישמיות ורדיפה ראש ונים של היהודים, או רק בעליית הנאצים ?לשלטון לכאורה, התשובה על השאלה מהי השואה אמורה להיות פשוטה. כל האירועים שהתרחשו בתקופה בה הנאצים שלטו בגרמניה ובארצות נוספות, והנהיגו מדיניות כנגד היהודים שכללה בין היתר חוקי גזע, השפלה, הרעבה והשמדה הם אלו שי י חשבו לתק ופת השואה. אך מה בנוגע לאירועים שהתרחשו במקומות שלא היו בשליטת גרמניה ועושי דברה, אך הפעילו (בעידודה של גרמניה) מדיניות אנטישמית וגזענית שכללה פגיעה ביהודים וברכושם, רצח ועוד? האם הפרהוד שהתרחש בעירק ב- 1941 ,הוא חלק מאירועי השואה או לא? עד כה אין יום זיכרו ן רשמי המציין את אירועי הפרהוד , אך יוצאי עיראק שחוו את מאורעות הפרהוד זכאים למענק שנתי והטבות נוספות. 129 כיום מונחת הצעת חוק בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך, המבקשת להנציח .באופן רשמי את האירועים הללו130 פרטיקולרי מול אוניברסלי שאלה נוספת עוסקת באיפיון השוא ה כאירוע פרטיקולרי-לאומי- יהודי או כאירוע אוניברסלי וכיצד ללמד על כך. במחקר העוסק ב הוראת זיכרון השואה התגבשו שתי גישות מרכזיות בדרך .הנכונה להתייחס לשואה הגיש ה הפרטיקולרית-לאומית גורסת כי השואה היא אירוע שהתרחש כנגד היהודים והיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הי הודית. הלמידה של התקופה והאירועים נעשית בעיניים יהודיות- ציוניות, ובבחינה של מה קרה לעם היהודי, לרוב תוך התעלמות (לא בהכרח מכוונת) מאירועי .שנאה והשמדה נוספים. גישה זו מתייחסת לשואה כשלב חשוב להבנת הקמת המדינה131 בעבר נטען כי גישה זו היא המובילה את משרד החינו ך בהנחיותיו, בכל הנוגע ל הוראת זיכרון השואה. 132 על גישה זו התעוררה ביקורת במהלך השנים משום שהיא מייחדת את תקופת השואה ליהודים בלבד, ולכאורה לא משאירה מקום לסבל של קבוצות אוכלוסיה אחרות, למרות שהיו קבוצות 129 ,המשרד לשוויון חברתי, הרשות לזכויות ניצולי השואה מענקים שנתיים ליוצאי עיראק, מרוקו ואלגי'ר , 16 בינואר2023 . 130 הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ג– 2022 /(פ25 312/ .), של חבר הכנסת אופיר כץ, הצעת חוק לדיון מוקדם 131 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2) , ירושלים, אפריל2010 , 'עמ86 – 87 . 132 אבנר בן- " ,עמוס השואה כמבוך עכשווי ", גילוי דעת גיליון14 , מכללת סמינר הקיבוצים, סתיו2018 ', עמ125 – 126 . זיכרון ה שואה במערכת החינוך | 40 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נוספות שהושמדו או סבלו ממדיניות מפלה על ידי הנאצים בתקו ,פה זו (צוענים הומוסקסואלים). יש חוקרים שטוענים כי בחסות המסרים הפרטיקולריים, נעלמים המסרים הכלל- .אנושיים בנוגע לשואה ,בניגוד לגישה זו הגישה האוניברסלית מנסה להקנות לתלמידים כלים להתמודדות עם אחת התופעות המרכזיות בתולדות המין האנושי. השואה לפי גישה זו היא טראומה ושבר של האנושות, והמטרה החינוכית העיקרית היא ללמד מהם הגבולות האדומים אותם אסור לעבור לעולם, ובמקביל ללמד על ערכים ומוסר כלליים. חלק מהמצדדים בגישה זו טוענים כי לכל אדם וחברה יש פוטנציאל לרוע, ומערכת החינוך צריכה ללמד ולחנך את תלמידיה להבין זאת ולה יזהר מפוטנציאל זה. במסגרת גישה זו יש הטוענים כי הוראת זיכרון השואה צריכה להיעשות בד בבד עם הוראה על מקרי רצח- .)עם (ג'נוסייד) אחרים (הארמנים; הטוטסי ברואנדה133 גם כלפי גישה זו מועלית ביקורת. כך למשל, פרופ' זהבית גרוס אמרה בוועדת החינוך כי יש המבקרים גישה זו ו אומרים כי היא מנרמלת את השואה ויוצרת זילות כלפיה. נירמול השואה יכול להביא להכחשת שואה "רכה", כלומר הכחשת המרכיבים הייחודיים שלה ולא הכחשה של .האירוע בכללותו134 גישה נוספת- הומניסטית , משלבת בין הפרטיקולרי והאוניברסלי, כלומר הוראת זיכרון השואה על פי גישה זו צר יכה לשלב בין ערכים אוניברסליים לערכים ייחודיים. חלק מהחוקרים מסכימים .כי שתי הגישות הללו התקיימו תמיד במערכת החינוך, זו בצד זו הוראת זיכרון השואה צריכה להקנות לתלמיד ערכים שיעזרו לו להיות יהודי טוב יותר, ציוני טוב יותר, אזרח טוב יותר ואדם טוב יותר. יש להדג יש את השואה כאירוע ייחודי, אך גם להתייחס לרצח- .עם של עמים אחרים135 בהמשך לשאלה זו הושמעה ביקורת על המסעות לפולין בשנות ה- 90 , על כך שהם מחזקים דפוסי חשיבה והתנהגות לאומניים (ברוח הביקורת שהוצגה לעיל על הגישה הפרטיקולרית). שר החינוך באותה התקופה, פרופ' אמנון רובינשטיין, הוסיף ב- 1994 למטרות המסע סעיפים .העוסקים בערכים אוניברסליים כמו חיזוק הדמוקרטיה וביעור הגזענות136 133 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2) , ירושלים, אפריל2010 , 'עמ84 – 85 . 134 הכנסת ה- 20 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול345 , הוראת השואה בארץ ובעולם- לציון יום השואה הבין לאומי בכנסת , 24 בינואר2017 ', עמ3. 135 אריק ה' כהן ועינת בר-און כ ,הן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק2 ), ירושלים, אפריל2010 , 'עמ85 – 86 . 136 ,דן סואן וניצה דוידוביץ מסעות בני נוער לפולין: בעד ונגד ,), בתוך: דן סואן וניצה דוידוביץ (עורכים זכרון השואה-סוגיות ואתגרים , ,אריאל2011 , ע 'מ85 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 41 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5.2 הוראת זיכרון השואה לגילאים צעירים אחת השאלות שמעסיקות את עולם המחקר בתחום הוראת זיכרון השואה היא כיצד לתווך לגילאים הצעירים נושא כ ה מורכב ורגיש, ומה ו הגיל "הנכון" להתחיל בכך. התלמידים בישראל חשופים מגיל צעיר לנושא השואה (צפירה, טקסים, מדיה ועוד), ועל כן יש צורך בתיווך חינוכי ,שיאפשר פתיחות לנושא קבלת .מידע ויכולת הכלת התכנים ברמה הרגשית והקוגנטיבית137 המחקר ים מצביע ים בין היתר, על כמה תובנות בנושא:  ילדי ם מגילאי4 – 5 הם בעלי יכולת קוגנטיבית המסוגלים לתפוס ולהבין תהליכים מופשטים ורבי משמעות. ביקורת כלפי גישה זו היא שאין בה התייחסות להשפעת .הרגשות שיש לכל ילד, ובעיקר לרגש הפחד שמשפיע על תהליכים קוגנטיביים138  המטרה החינוכית בגילאים אלו היא הגנה על התלמידים ומת ן כלים להכלת הנושא הטראומטי, ודווקא אי עיסוק בנושא זה עלול להוביל למחיר נפשי אותו ישלמו .התלמידים139  בהוראת ההיסטוריה הלומד מחויב בהבנה הקשרית וציר זמן, אך בגילאים צעירים חוסר הבשלות עלול להוביל להבנה מעוותת ולעירבוב בין ההווה לעבר. החוקרים מציינים כי במדינו ת בהן התחילו ללמד היסטוריה בגילאים צעירים, תוך שימוש באמצעים .מתאימים, הביאו את התלמידים להישגים והבנה היסטורית140 לפי המחקר, קיימות כמה דרכים אפשריות להוראת זיכרון השואה, המותאמות לגילאים :הצעירים141  סיפור אישי של ילד ניצול שואה ,: הסיפור הוא אמצעי המוכר לילד לשם העברת מסרים ורעיונות. הילד יכול לגלות אמפטיה לגיבור הסיפור ואפילו להזדהות איתו, אבל הוא יישאר תמיד בעולם הסיפורי. הסיפור מאפשר חשיפה למושגי היסוד, וגם אם הילד .ייחשף לנושאים קשים, האמפטיה וההזדהות שלו יתמקדו בילד שניצל 137 יעל ריצ'לר- ,פרידמן ידע התוכן הפדגוגי ותחושת המסוגלות של המורים בהוראת השואה בבתי הספר היסודיים בישראל , אוניברסיטת בר- ,אילן2019 ', עמ22 . 138 ,יאיר זיו, דבי גולדן וצפריר גולדברג יוזמת משרד החינוך להוראת השואה בגן החובה– מבט בין-דיסציפלינרי :, בתוך עיונים בחינוך גיליונות11 – 12 , חיפה דצמבר2014 ', עמ497 – 499 . 139 יעל ריצ'לר- ,פרידמן ידע התוכן הפדגוגי ותחושת המסוגלות של המורים בהוראת השואה בבתי הספר היסודיים בישראל , אוניברסיטת בר- ,אילן2019 ', עמ 22 – 23 . 140 ,יאיר זיו, דבי גולדן וצפריר גולדברג יוזמת משרד החינוך להוראת השואה בגן החובה– מבט בין-דיסציפלינרי :, בתוך עיונ ים בחינוך גיליונות11 – 12 , חיפה דצמבר2014 ', עמ502 – 503 . 141 יעל ריצ'לר- ,פרידמן ידע התוכן הפדגוגי ותחושת המסוגלות של המורים בהוראת השואה בבתי הספר היסודיים בישראל , אוניברסיטת בר-אילן , 2019 ', עמ23 – 25 . הוראת זיכרון השואה לגילאים צעירים דורשת מהמורים תיווך של נושא מורכב ורגיש, ובהתאמה נכונה לגיל התלמידים זיכרון השואה במערכת החינוך | 42 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  נושאים בוני חוסן : קיום שיח חינוכ י על מאפיינים של חוסן נפשי, כמו סיפורים על התמודדות באמצעות כוחות אישיים פנימיים, עזרה הדדית לאחרים והדגשת תחושת השייכות. העיסוק באנשים שעושים מעשים חיוביים בתקופה קשה שכזו (חסידי אומות .עולם), הופך זאת לאפשרות אמיתית ומאפשר תפיסה מוסרית חיובית  חשיפה מינימ לית לתיאורים קשים : כאמור, רגשות ובעיקר הפחד, פוגעים ביכולת הלימוד של הילד. בצד החשיפה ההדרגתית שצריך לעשות לתלמידים, יש להיזהר .מחשיפתם לתיאורים ומראות קשים שעלולים ליצור בהם טראומה והשפעה מזיקה בהקשר זה נאמר במחקר כי ההוראה של נושא זה בגילאים הצעירים צריכ ה להגיע עד ."שערי המחנה" ולא לעסוק במעשי רצח, השמדה ועוד142 מסקנות וטענות נוספות :שעלו מהמחקרים  בהמשך לאמור לעיל בפרק2.3 , החוקרים מצביעים על חשיבות הכשרת הגננות .והמורים להוראת זיכרון השואה, ובפרט כשמדובר בגילאים צעירים143  נטען כי יש לקבוע באופן חד משמעי שלא יתקיימו טקסי זיכרון בגני הילדים, משום .שהילדים לא מבינים את משמעותם ויתקשו להתחבר אליהם מבחינה רגשית144 5.3 הוראת זיכרון השואה – מבט לעתיד עולם ללא ניצולי שואה לפי האתר של "זיכרון בסלון", עד שנת2035 כבר לא יהיו ניצולי שואה שיוכלו לספר את הסיפור .שלהם145 לאורך הש ,נים עדויות של ניצולי שואה הן אחד האמצעים הדידקטיים המשמעותיים והחשובים ל הוראת זיכרון השואה. 146 ,מספר ניצולי השואה החיים כיום בעולם הולך ומתמעט ועדות ממקור ראשון על השואה כבר איננה דבר טריוויאלי כפי שהיה בעבר. המכונים לזיכרון השואה מתכוננים למצב זה מזה שנים רבות, אוספים עדויות כתובות ומצולמות, מעודדים מחקרים שעוסקים בנושא. 142 יעל ריצ'לר- ,פרידמן ידע התוכן הפדגוגי ותחושת המסוגלות של המורים בהוראת השואה בבתי הספר היסודיים בישראל , אוניברסיטת בר- ,אילן2019 ', עמ30 . 143 ,יאיר זיו, דבי גולדן וצפריר גולדברג יוזמת משרד החינוך להוראת השואה בגן החוב ה– מבט בין-דיסציפלינרי :, בתוך עיונים בחינוך גיליונות11 – 12 , חיפה דצמבר2014 ', עמ503 – 505 ; ,טל קלודי הוראת השואה בגני ילדים: נושא השנוי במחלוקת בקרב הגננות , "חוקרים@הגיל הרך" גיליון4 ,, מכללת לוינסקי לחינוך2015 ', עמ20 – 21 . 144 ,טל קלודי הוראת השואה בגני ילדים: נושא השנוי במחלוקת בקרב הגננות , "חוקרים@הגיל הרך" גיליון4, מכללת ,לוינסקי לחינוך2015 , 'עמ20 – 21 . 145 ,אתר זיכרון בסלון סיפור, חיים :, כניסה3 ביולי2023 . 146 הכנסת ה- 20 , ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול345 , הוראת השואה בארץ ובעולם- לציון יום השואה הבין לאומי בכנסת , 24 בינואר2017 ', עמ4 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 43 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  דרך חדשנית לאפשר לתלמידים להיפגש עם ניצולי שואה ולשמוע את סיפורם, היא דרך הולוגרמה . יש כיום כמה חברות מסחריות המתמחות בנושא ומקרינות הולוגרמה של ניצול שואה המספר את סיפורו. חלק מהמכונים לזי כרון השואה פועלים אף הם .בתחום ויצרו הולוגרמות כדי לשמר את העדות האותנטית של ניצולי השואה147  עמותת "זיכרון בסלון" שמה לה למטרה לשמר את הסיפורים והעדויות האישיים, דרך עדותם של ניצולי השואה שעדיין חיים, באמצעות בני משפחתם שמכירים את הסיפור או באמצעות אנשים ש ל" ומדים את הסיפור והופכים להיות מוסרי עדות ". העמותה לוקחת חלק בעיבוד הס יפור והנגשתו לקהל הרחב, ו מכשירה את מוסרי העדות לשם .כך148 כאמור (פרק2.1 ) , בתוכנית "בשבילי הזיכרון" צפו כמאה אלף תלמידים בשידור חי בזום של עדות., בשיתוף עם זיכרון בסלון  במשך השנים הוקמו כמ ה מאגרי עדויות כתובות ומצולמות באמצעותן ניתן לספר לתלמידים סיפורים אישיים של ניצולי שואה. שני ים מה מאגרים ה ידועים הם אוסף העדויות של שפילברג שמונה כ- 52 אלף עדויות ואוסף העדויות של "יד ושם" שמונה כ- 35 ."אלף עדויות. רובן זמינות לצפייה ב"יד ושם149 אתר "לדורות" ה וקם לאחר החלטת ממשלה להקים אתר אינטרנט ממשלתי, שבו יע.לו סיפורי חייהם של ניצולי השואה150 ,לפי האתר איסוף קורותיהם של ניצולי השואה הוא מרכיב חשוב בשימור הזיכרון ,והנחלתו לדורות הבאים ולעיצוב התודעה של החברה הישראלית. 151 הוראת זיכרון השואה בשיטות מותאמות לצרכי ה תלמידים "דור המסכים", כפי שנהוג לעתים לקרוא לבני הנוער כיום, דורש שינוי בדרכי העברת הידע הו .לימוד לפי תשובות המכונים לפנייתנו, רמות הקשב והריכוז של בני הנוער נמוכות, ומצד שני סף הרגש והגירוי שלהם עולה ויש למצוא דרכים חדשות ומעניינות על מנת ליצור את החיבור שלהם לזי.כרון השואה  התערוכות במכון משואה תוכננו במתכונת של מרכזי לימוד בחללי תצוגה. אלו תערוכ ו ת אינטראקטיביות המבוססות על גישת המכון להבניית הידע. גישה זו מתמקדת בהקניית משמעות לנושאים המוצגים כדי לחשוף את המבקרים לקשת רחבה של .פרשנויות הלמידה נעשית מהזוו ית האישית , תוך מתן שמות ופנים לקורבנות 147 ,עדי פיינרמן, סמנכ"ל תוכן, בית העדות בניר גלים"תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא ,ל7 ביוני2023 . 148 ,אתר זיכרון בסלון סיפור, חיים :, כניסה3 ביולי2023 . 149 ,אתר "יד ושם", מרכז הצפייה ,אוספי העדויות בווידאו של יד ושם ושל מכון הקרן להיסטוריה חזותית מיסודו של סטיבן שפילברג באוניברסיטת דרום קליפורניה- USC :, כניסה4 ביולי2023 . 150 החלטה3474 של הממשלה ה- 31 ,הכרה והוקרה של ניצולי שואה , 4 במאי2008 . 151 ,אתר לדורות על הפרויקט :, כניסה3 ביולי2023 . הולוגרמות של ניצולי "שואה, "זיכרון בסלון ומאגרי מידע מצולמים וכתובים הם חלק מהאפשרויות להביא ב פני התלמידים סיפורים של ניצולי שואה שכבר אינם יכולים לעשות זאת המכונים לזיכרון השואה עוסקים רבות בשאלה מהן הדרכים ליצירת החיבור של התלמידים לזיכרון השואה ולהגברת העניין שלהם בנושא זיכרון השואה במערכת החינוך | 44 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,ולשורדים כי לתפיסת המכון זה הבסיס להבנה מורכבת יותר של חייהם. בין יתר :הפעילויות המוצעות במכון משואה "אולם בית משפט" למשפט מטאפורי, קיר גראפיטי לבחינת תובנות על הדרה, גזענות ודעות קדומות, מעגלי שיח סביב קטעי עדות של .ניצולי שואה152  בית לוחמי הגטאות פועל ליצירת פלטפורמות חינוכיות המעודדות למידה אקטיבית- מעורבות של התלמידים בלמידה , חקר אישי וקבוצתי בחללי התערוכה .ושיח קבוצתי בין יתר הפעילויות המוצעות בבית לוחמי הגטאות: מוזיאון יד לילד המנציח מיליון וחצי ילדים יהודים שנר ,צחו בשואה, תערוכות בנושאים שונים על בסיס רצף אירועים, הצגות "ילדים מדריכים ילדים" (סדנה בה תלמידים חוקרים נושא מסוים, מפתחים עליו פעילות חינוכית ומעבירים אותה לבני כיתתם או להוריהם). 153  בית העדות משתמש בטכנולוגיה כדי לייצר תוכן, מעמיק, מדויק מבחינה היסטורית ומשמעותי. בין יתר הפעילויות המוצעות בבית העדות: מיצג בית הזכוכית על הצלת חלק מיהודי הונגריה, קרון רכבת אותנטי, העדות בהולוגרמה שהוזכרה לעיל, פעילויות עם חידות בסגנון של חדר בריחה. המטרה בכך היא ליצור קשר, עניין וחוויה של התלמידים, ולהמעיט עד כמה שניתן בהר צאות פרונטליות. 154  סרט .י תעודה וסרטים עלילתיים משמשים אף הם כדרך יעילה להוראת זיכרון השואה ב מחקר על הוראת זיכרון השואה מ- 2009 נמצא כי למעלה מ- 80% מהמורים להיסטוריה נעזרים בסרטים שונים להעברת הידע155 ולמעלה ממחצית התלמידים אמרו כי סרטים הם דרך יעילה עבורם ללמוד .על השואה156 152 ,איה בן נפתלי, מנכ"לית, מכון משואה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2023 . 153 מורן דה ,ן נתן, מנהלת לשכת מנכ"ל, בית לוחמי הגטאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל1 ביוני2023 . 154 ,עדי פיינרמן, סמנכ"ל תוכן, בית העדות בניר גלים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל7 ביוני2023 . 155 אריק ה' כהן ועינת בר- ,און כהן הוראת השואה בבתי ספר ממלכתיים בישראל, מחקר חינוכי2007 – 2009 (חלק1 ), ירושלים, אפריל2010 , 'עמ30 . 156 שם ', עמ49 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 45 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 6 . נספחים בטבלה4 להלן רוכזו כל נושאי החובה ללימוד על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה , לפי סוגי פיקוח בהיסטוריה . כל מפמ"ר מוציא מידי שנה הנחיות ,למורים מהם נושאי החובה לתקופת לימודים מסוימת. השנים המופיעות בכותרות הטבלה מייצגות את השנה ב ה .נושאים אלו נלמדו טבלה4 : נושאי החובה בהיסטוריה ללימוד על תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה , לפי סוג פיקוח סוג הפיקוח ממלכתי ( 2022/23 ) ממלכתי-דתי ( 2021/22 ) חרדי157 ( 2022/23 ) ערבי ( 2023/24 ) דרוזי וצ'רקסי ( 2022/23 ) נושאים/ שם חטיבת הלימוד ,טוטליטריות מלחמת העולם השנייה והשואה נאציזם ושואה חורבן יהדות אירופה אסונו של העם היהודי 1933 – 1945 מלחמת העולם השניי ,ה הנאציזם והשואה רפובליקת ווימאר V V V האידיאולוגיה הנאצית V V V V עליית הנאצים לשלטון V V V V V מדיניות כלפי היהודים בשנות ה- 30 , ותגובת היהודים למדיניות זו V V V V V בעיית ההגירה של היהודים וועידת אוויאן V :מלחמת העולם השנייה מהלכים עיקריים ו"הסדר "החדש V V V V "איגרת הבזק" ו הקמת הגטאות בפולין V V V V V הפלישה לברית המועצות ותחילת הרצח ההמוני V V V V "הפתרון הסופי" - ועידת ,ואנזה, אקציות בגטאות ,מחנות הריכוז וההשמדה חיסול הגטאות וצעדות המוות V V V V V דילמות ודרכי ההתמודדות של היודנראטי ם בגטאות בזמן ביצוע הפרון הסופי V V V V התמודדות היהודים עם :מציאות החיים בזמן השואה ,החיים בגטו, הנהגת הרבנים ""קידוש החיים V V V 157 ,עדית רובין, ממונה (בקרה ומעקב פדגוגי), המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל20 ביוני2023 . זיכרון השואה במערכת החינוך | 46 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סוג הפיקוח ממלכתי ( 2022/23 ) ממלכתי-דתי ( 2021/22 ) חרדי157 ( 2022/23 ) ערבי ( 2023/24 ) דרוזי וצ'רקסי ( 2022/23 ) דרכי הלחימה של היהודים :בזמן ביצוע הפתרון הסופי פרטיזנים, המרד בגטאות V V V V V לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית V V יהודי צפון אפריקה במהלך המלחמה V V יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש ליהודים בזמן הפתרון הסופי V V V V עמדת מדינות הברית ביחס להצלת יהודים V עמדת המנהיגות הציונית ביחס להצלת יהודים V V השלכות וממדי האסון V V V "שארית הפליטה " – מחנות העקורים וניסיונות השיקום V V "תנועת הבריחה" – ההעפלה לארץ ישראל V V V דרכי ההנצחה וחשיבות הזיכרון של השואה בשיח הישראלי והיהודי V V V V טבלה5 :משלחות ממלכתיות בית ספריות בין השני ם2018 – 2023, לפי מחוז158 158 .ד"ר אלי שיש, תשובה לממ"מ שנה התיישבותי מרכז ת ל אביב ירושלים צפון דרום חיפה חרדי תנועות נוער סך הכל 2018 בתי ספר 64 61 49 39 13 22 21 5 4 278 משתתפים בפועל 7,759 7,740 6,700 4,300 1,305 2,350 2,875 400 1,650 35,079 2019בתי ספר 97 93 63 39 19 28 2 6 4 351 משתתפים בפועל 8,295 8,630 8,390 4,653 2,125 3,114 2,660 530 1,280 39,677 2020 בתי ספר 75 67 61 49 18 34 31 9 4 348 רישום משתתפים 9,769 9,600 8,963 5,629 2,037 3,686 4,165 752 2,000 46,601 2021בתי ספר 80 69 70 49 14 34 24 14 3 357 רישום משתתפים 10,517 9,853 10,395 5,521 1,652 3,640 3,080 362 1,285 46,305 2022 בתי ספר 56 51 48 30 14 26 17 4 1 247 רישום משתתפים 7,177 7,358 6,929 5,494 1,426 2,617 2,510 322 520 34,353 2023 בתי ספר 72 72 64 32 15 27 20 9 3 314 רישום משתתפים 9,927 10,064 8,991 6,710 1,540 2,757 2,675 697 0 43,361 זיכרון השואה במערכת החינוך | 47 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה6 : משלחות ממלכתיות משרדיות בשנים2018 – 2019, לפי מחוז159 שנה התיישבותי מרכז ת ל אביב ירושלים צפון דרום חיפה ס ך הכל משתתפים 2018 בתי ספר 1 21 16 14 29 33 19 3,980 2019 בתי ספר 0 27 26 15 36 41 20 3,208 טבלה7 : צפי( הזמנות ושיבוצים לשנת תשפ"ד2023/24 ) 160 משלחות ממלכתיות בית-ספריות משלחות ממלכתיות משרדיות מחוז בתי ספר משתתפים בתי ספר משתתפים 1 התיישבותי 84 10,858 2 60 2 מרכז 69 9,525 14 568 3 ת"א 67 10,406 20 587 4 ירושלים 43 4,902 5 124 5 צפון 18 2,050 13 437 6 דרום 31 3,156 23 900 7 חיפה 23 2,965 12 282 8 חרדי 4 325 9 תנועות נוער 4 1,570 סה"כ 343 45,757 89 2,958 159 .ד"ר אלי שיש, תשובה לממ"מ 160 .שם