חומר רקע

9.7.2023 :נייר עמדה מטעם קו לעובד ""הפחתת עלויות של עובדים זרים בחקלאות בהינתן ניסיון העבר מדיונים קודמים , אנו– עמותה בעלת נסיון רב שנים בליווי וטיפול בעובדים בענף החקלאות – מבקשים להתריע מפני קריאות מוכרות של מעסיקים בענף ואחרים לפגוע בזכויות עובדים בכסות של "הפחתת עלויות", למשל על דרך ביטול זכותם לפנסיה (זכות שגם ככה מופרת תדיר בענף היחיד בו מועסקים זרים והמעסיקים הצליחו למנוע את החובה להפקיד זכויות פנסיוניות לפקדון) ,או ע ל יד י הגדל ה משמעותית ושרירותית של הניכויים המותרים מהשכר בגין מגורים עד ללמעלה משליש מ שכר המינימום( וכך לא לשלם .)לעובדים דה פקטו שכר מינימום נבהיר כי אנו לא מתנגדים להקל ות על מעסיקים בענף החקלאות – הקלות שניתן לקדם באמצעות ה טבות ,מס סובסידיות, ביטול היטלים וכו'. במובחן מאלו, "הפחתת עלויות" על דרך של פגיעה בזכויות העובדים, כך שאלו יממנו את ענף החקלאות ,על גבם בעבודה קשה, אינ ה מוסרי ת ,אינה חוקית , נוגד ת אמנות בילנאומיות והסכמים בינלאומיים, ואף סותר ת "את בקשתם האחרת של החקלאים "להביא .להם עוד ועוד עובדים טובים ומוכשרים העבודה בחקלאות היא עבודה פיזית קשה ו מונוטונית, הדורשת שעות עבודה ארוכות בשמש היוקדת או בגשם , בשדות, במטעים ובחממות ב , ו.שכר זעום שכר המינימום הקבוע בחוק הוא גם שכר המקסימום, למי שהתמזל מזלו ומקבל שכר בהתאם לחוק. לא בכדי אין כיום כמעט ישראלים המעוניינים לעבוד בענף החקלאות, והוא .נשען רובו ככולו על מהגרי עבודה ופלסטינים ,הגם שיש מעסיקים שומרי חוק בענף לצערנו נסיוננו מלמד כי ,בחסות אכיפה דלה ביותר מצד הרשויות ענף החקלאות הוא כבר היום ענף ש בו מתרחשות הפרות רבות של זכויות עובדים (כגון אי תשלום ,שכר מינימום שכר שעות נוספות וזכויות סוציאליות בהתאם לחוק ; העסקה ב שעות ארוכות שישה ואף שבעה ימים בשבוע ללא יום מנוחה שבועי ; עבודה בגובה או עם חומרי הדברה ללא ציוד מגן מתאים , ומגורים במבנים ובתנאים בלתי ראויים לבן אנוש) . ,בנוסף בשל מב נה ההעסקה בענף, פעמים רבות העובדים אינם יכולים להחליף מעסיק ב אופן חוקי גם אם הוא מפר את זכויותיהם, ו הם נאלצים לה משיך ולעבוד בתנאים אלו עד שימצא להם מעסיק .אחר עם מכסה פנויה למידע ב נוגע להפרות הקיימות בענף החקלאות– אנו מפנים לנייר העמדה שהגשנו לוועדה בחוד ש מרץ האחרון, מצורף'כנספח א. לצערנו, מצבם הקשה של העובדים– אשר לדברי המעסיקים עצמם, הם אלו שהלכה- למעשה מאפשרים את קיומו של הענף – וההפרות הרבות והרווחות בו לצד היעדר ה אכיפה, .לא זכה עד כה לדיון לא מן הנמנע כי גם הדיון הקרוב יוקדש לטענות מעסיקים- חקלאים, שמחד ישתלחו בעובדים ובאיכות עבודתם ויבקשו להפחית עוד ועוד את זכויותיהם ושכרם , ומאידך יצפו כי אלו ימשיכו לבוא בהמוניהם לעבוד אצל ,ם וידרשו כי המדינה "תייבא" ותקצה להם עוד עובדים . לפיכך נבקש לה דגיש את המובן מאליו: עובדים אינם מגיעים מתאילנד או מכל מקום אחר לעבוד בישראל מטעמי ציונות. הם עוזבים את משפח יה תו ם ואת ארצ ותיה ם כדי לבצע עבודה מהקשות והבלתי מבוקשות שיש בישראל , כדי שיוכלו להבטיח את עתידם ואת עתיד משפחותיהם, הן במשך שנות עבודתם כאן .והן לאחר מכן ישראל אינה מדינת היעד היחידה עבור עובדים אלו, בעולם הנשען יותר ויותר על הגירת עבודה בתחום .החקלאות ההנחה שעובדים אלו ימשיכו להגיע לישראל בהמוניהם , בוודאי במספרים וב"איכות" שדורש המגזר החקלאי, עבור שכר נמוך ותוך אפליי ה כה בוטה מול עובדים אחרים בישראל – היא שגויה. ההנחה שמ דינות המוצא של עובדים אלו (ובפרט תאילנד שהיא כיום היחידה שיש עמה הסכם בילטרלי בענף) יסכימו להמשיך ולקיים עם ישראל הסכמים בתנאים שנוגדי ם אמנות בינלאומיות ופוגעים ומפלים את אזרחיהן– מוטלת בספק. זאת, אף מבלי להידרש לשאלות משפטיות מתחום המשפט הישראלי עצמו , וב הן חוקי המגן הקוגנטים החלים על כל העובדים בישראל ללא קשר למעמדם. ,לאור כל אלה את הרצון להפחית עלויות בענף ולתמוך בחקלאים, בוודאי שעה שבמקביל גם עולה הדרישה לעוד ,ידיים עובדות בענף יש לפתור על דרך אמצעים שאינם פוגעים בזכויות העובדים ואינם על חשבונם . בהזדמנות זו אנו מפצירים בוועדה לקיים דיון על תת האכיפה והפיקוח בענף, ועל מבנה ההעסקה המונע מוביליות של עובדים שהיא חיונית לשמירה על זכויות . :לפרטים נוספים ,עו"ד אורית רונן [email protected] ,עו"ד אלעד כהנא [email protected] 19.3.2023 מהגרי עבודה ב ענף החקלאות אנו מברכים על קיומה של ישיבה שתעסוק במהגרי העבודה בענף החקלאות, ומבקשים להביא בפני הוועדה את הבעיות השונות בהן אנו נתקלים בעבודתנו השוטפת עם העובדים .בענף בנייר עמ דה זה נתמקד במהגרי העבודה מתאילנד, המהווים חלק ניכר מהעובדים הלא-ישראלים בענף (לצ דם מועסקים גם עובדים פלסטינים, וכן אזרחים "זרים בעלי אשרות "סטודנט המגיעים ל עבוד בישראל לתקופה של כשנה). מהגרי העבודה בחקלאות הינם עובדים מוחלשים במיוחד. הם לא דוברים עברית או אנגלית וקשה להם לתקשר עם המעסיק ים והרשויות; נכפה עליהם בידוד גיאוגרפי בתחומי המשק/ישוב בו הם עובדים ; הם לא תמיד מודעים לזכויותיהם; הם עובדים ,עבודה פיזית ;עם חומרים מסוכנים או בגובה וחוששים להתלונן פן יב .ולע להם לכך יש להוסיף את הקשיים בביצוע אכיפה אפקטיבית ביישובים מרוחקים, שהכניסה אליהם כרוכה במעבר בשערי היישוב, והעובדים בהם מפוזרים ברחבי המשקים והשדות. נציין כי חתימת ההסכ ם הבילטרלי עם ממשלת תאילנד ב שנת 2012 הביא ה לירידה ניכרת בגובה דמי התיווך שנדרשים מהגרי העבודה מתאילנד לשלם, אולם למרבה הצער הדבר לא שיפר את תנאי ההעסקה הקשים של העובדים או את בטיחותם בעבודה . א. תמונת מצב כללית– הפרות דיני העבודה בענף החקלאות ענף החקלאות הוא ענף שהפרות זכויות העובדים בו הן נפוצות ביותר ולעיתים חמורות במיוחד (בהכללה– במושבים יותר מאשר בקיבוצים). הדבר מתאפשר בחסות הבידוד של העובדים, האכיפה המועטה והרפה מצד הרשויות , והקשיים הרגולטוריים ומבנה ההעסקה בענף שמביאים לקושי במעבר מוסדר בין מעסיקים. אולם בטרם :נעמוד על אלו, נבקש להדגים את תוצאתם 1. אי תשלום שכר מינימום ו שעות עבודה ארוכות – מהדיווחים העקביים שמתקבלים אצלנו מצטיירת תמונה קשה של אי כיבוד גורף של חוקי המגן בעבודה על- ידי מעסיקים חקלאיים, ובראשם חוק שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה .)(תגמול עבור שעות נוספות כמו כן יום העבודה במקרים רבים הינו בן14-10 שעות יומיות. 2. אי מתן מנוחה שבועית, אי מתן חופשה שנתית ואי מתן חופשה בחגים – עובדים רבים מלינים כי הם מועסקים 7 ימים בשבוע, ללא יום מנוחה שבועי. ,בנוסף נורמת ההעסקה המקובלת בתחום החקלאות היא העסקת העובדים ללא מתן חופשה שנתית כחוק; במרביתם המכריעה של המקרים ניתנים לעובדים ארבעה ימי חופשה שנתיים בלבד, בחגים לאומיים של תאילנד , .לא תמיד בתשלום 3. אי תשלום פנסיה ופיצויים – הפרה רווחת וגורפת נוספת בענף, היא בנוגע ל אי תשלום בפועל של כספי פנסיה ופיצויים בהתאם לחוק ולצו ההרחבה . 4. תיעוד שקרי של שעות העבודה; הנפקת תלושי שכר פיקטיביים; אי מתן תלושי שכר – חלק מהמעסיקים .מנפיקים תלושי שכר פיקטיביים, המדווחים על מספר שעות קטן משמעותית משעות העבודה בפועל על- פי ,תלוש כוזב זה יכולים המעסיקים לטעון כי הם עומדים לכאורה בתשלום שכר המינימום , למרות שבפועל הם משלמים סכומים נמוכים משמעותית . בחלק גדול מהמקרים העובדים כלל אינם מקבלים לידיהם את תלושי שכר ,, למרות שלעיתים הם נדרשים לחתום על התלוש בלי לראות תוכנו, והוא לא נמס.ר להם 5. העסקה בתנאים בלתי בטיחותיים וחוסר נגישות מוחלט לשירותי בריאות – ענף ה חקלאות ה ו א תחום עתיר סיכונים, אשר כולל עבודה עם חומרי,הדברה רעילים עבודה בגובה, הפעלת מכונות וכד'. התלונות השכיחות ביותר הן תלונות על עבוד ת ,ריסוס ללא אמצעי הגנה נאותים כמחויב בחוק ועל פגיעות הנגרמות, ככל הנראה כתוצאה מחשיפה ממושכת ובלתי מבוקרת לחומ .רים רעילים כמו כן, יכולת העובדים לפנות לקבלת טיפול רפואי מוגבלת עד מאד, הן בשל מחסום השפה והן בשל התלות במעסיק לצורך הפנייה והגעה פיזית למרפאה . משרד הבריאות החל להפעיל מוקד טלפוני במספר שפות בשנת 2022 , אך נכון להיום לא קיים מוקד בשפה התאית ., והצוות הרפואי והעובדים לא יכולים לתקשר נוסף על ,כך ישנם מעסיקים ש מבקשים "לה י פטר" מעובדים משעה שחלו או נפצעו , באמצעות השבתם בכפיה לתאילנד – .עובדה המרתיעה רבים מלהתלונן או מלפנות לקבלת טיפול רפואי על פי רוב עובדים שחלו ומושבתים מעבודה למספר ימים או יותר אינם מקבלים תשלום ימי מחלה .על ימים אלה ו רא דוח שפרסמנו אשתקד בנושא בשיתוף עם:עמותת רופאים לזכויות אדם הפקרת בריאותם של מהגרי עבודה בחקלאות . 6. שיכון במגורים לא נאותים – עם,השכיחות בתחום זה נמנות תלונות אודות מבני מגורים רעועים וארעיים שלא בהתאם להוראות תקנות מגורים הולמים – לעיתים ,ללא איוורור ראוי ללא מיגון מפני הגשם, ובתנאי צפיפות ,רבה היעדר מים חמים ותנאים סניטריים הולמים. רא ו דוח שפרסמנו בנושא זה ב- 2020 : דוח תנאי מגורים עובדי חקלאות . נוסיף כי על אף ההפרות שונות , עובדים רבים חוששים להתלונן. הם חוששים שהמעסי ק או הלשכה יתנכלו להם בגלל ש .התלוננו, וכן כי יגורשו מישראל באופן כפוי במרוצת השנים התקבלו בקו לעובד פניות של עובדים ש נלקחו לשדה"ת , לפני ש קי בלו זכויותיהם. .ב אכיפה דלה ורפה להלן נפרט את בעיות המרכזיות המאפיינות את טיפול הרשויות בתחום החקלאות , :כפי שאנו מזהים אותן 1. היעדר אכיפה ו ביקורת יזומה מצד רשות האוכלוסין וההגירה - השוואת היקף הפעילות היזומה של הרשות בענף החקלאות ביחס לענפים אחרים, מלמדת שהרשות משקיעה את רוב מאמצי האכיפה היזומה שלה באכיפת איסור העסקת שוהים שלא כדין ולא בהבטחת זכויות עובדים. כך הופכת האכיפה מצד הרשות להיות תלו.יה בעיקר בתלונות עובדים, שלרוב לא יתלוננו בשל חשש או היעדר מידע או נגישות 2. היעדר אכיפה מספקת בתחום הבטיחות – בבחינת צווי הבטיחות המפורסמים בא תר מינהל הבטיחות של זרוע העבודה ניתן לראות כי נכון להיום ניתנו178 צווי בטיחות בלבד בענף החקלאות, לעומת למעלה מ- 16,500 צווים בענף הבנייה , וכ- 30,400 צווים סה"כ החל מתחילת פרסומם של הצווים באתר . צו אחד בלבד ניתן בנושא הדברה. כמו כן רובם המוחלט של הצווים שניתנו בחקלאות הינם לקיבוצים ומפעלים , ומיעוטם .בלבד למשקים חקלאיים במושבים 3. ביצוע פעילות אכיפה ללא מתורגמנים – מניסיוננו, לא תמיד הרשויות (רשות האוכלוסין ו/או מינהל )הבטיחות מגיעות לשטח עם מתורגמן לתאית . מאחר ועובדי החקלאות אינם דוברים עברית או ,אנגלית נוצר מצב בו לפקחים אין אפשרות לתקשר עם העובדים, לגבות את גרסתם ולאסוף מהם עדויות. בהיעדר יכולת לתקשר עם העובדים, יחידת האכיפה מתמקדת בחקירת המעסיק והמסמכים שברשותו. באופן זה לא מתאפשרת ,חקירה אמיתית ויכולתם של פקחי היחיד ות להוות צומת אכיפה אפקטיבי, ולמצער, לשמש צינור .להעברת מידע ומודיעין לגופי אכיפה אחרים, מוגבלת 4. הימנעות מ הפעלת סנקציות ו שלילת היתרים– הנסיו ן מלמד כי בפועל נעשה שימוש מועט ו בלתי מספק באפשרות לשלול היתרים ממעסיקים חקלאיים , הן בתח ומים שעל אכיפתם אמונה רשות האוכלוסין ,(מגורים ביטוח רפואי) והן בתחומים שזרוע העבודה אמונה על אכיפתם אך ממצאיהם אמורים להיות שיקול אצל הרשות (הפרת זכויות עובדים ובטיחות בעבודה.) .ג בעיות מבניות ב מעבר בין משקים נ הלי רשות האוכלוסין מאפשרים למהגרי עבודה בחקלאות להחליף מעסיקים באמצעות לשכות תיווך פרטיות , .הפועלות בענף תמורת דמי תיווך חוקיים וקבועים בפועל קיימים חסמים מבניים על מימוש אפשרות המעבר, מה שמביא למצב שבו עובדים לא יעזבו מעסיקים גם אם התנאים במקום הם מחפירים: כאמור מהגרי העבודה תלויים באופן כמעט מוחלט ב לשכות ה פרטיות בענף החקלאות לצורך ניוד ו השמה אצל מעסיק חלופי בעל היתר – 13 לשכות על למעלה מ- 23 אלף עובדים, מה שמייצר עומס גדול מאד על המתורגמנים המועטים המועסקים בהן. לכך מצטרף ה קושי מצד הלשכה למצוא חקלאי אחר ,מבין אלו שעובדים עמה בעל הקצאה פ נויה1 , וכן התחושה שחלק מהלשכות– ,אשר מלוות את המשקים החקלאיים במשך שנים, לעיתים קשורות לחקלאים שביישוביהם הן פועלות וממילא מתקיימות מהבאת עובדים חדשים עבורם– מעדיפות את האינטרסים של המשק על פני האינטרס של .העובד למצוא עבודה אחרת התוצאה היא, שענף החקלאות מתאפיין במוביליות הנמוכה ביותר מבין הענפים .הוותיקים שפתוחים להגירת עבודה, באופן שבמצבי קיצון אף הביא להעברת עובדים למקלט לקורבנות עבדות :לפרטים נוספים ,עו"ד אורית רונן [email protected] ,עו"ד אלעד כהנא [email protected] 1 לשם השוואה, ראו נוהל9.2.0012 של רשות האוכלוסין מאוקטובר2021 בנוגע ל היתר העסקת עובדים ז רים בתפקיד כח עזר בענף מוסדות הסיעוד., שם התייחסו בסעיף ה7 לנוהל לענין הכבילה בפועל כתוצאה ממצב שבו אין היתרים פנויים תוך שלכאורה ניתן לכך מענה מסויים שאינו קיים בענף החקלאות: "הרשות תהיה רשאית, לפי שיקול דעתה, להוסיף לכל מוסד סיעודי שקיבל היתרים להעסקת ע ובדים זרים, מכסת עובדים נוספת לפי קריטריון שוויוני במטרה להקל על עובדים זרים בענף מוסדות הסיעוד לעבור בין מוסדות הסיעוד בעלי היתרים פנויים לפי נוהל זה, ולמנוע כבילתם למוסד סיעודי מסוים, בהתחשב בפסק הדין בבג"ץ2454/02 קו לעובד נ' מדינת ישראל."