חומר רקע
לכבוד
חברי ועדת החינוך, התרבות והספורט
בראשות חבר הכנסת
יוסף טייב
בעניין הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון-
איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על
תכני הלימוד למניעת הסתה), תשפ"ג-
2023
נייר עמדה -
השתלבות מורים שהוכשרו ברשות הפלסטינית במערכת החינוך
הישראלית
1.
:תקציר
מטרת מסמך זה היא להתריע על המצב הקיים, בו מורים שהוכשרו ב
מוסדות להשכלה גבוהה
ב
רשות הפלסטינית
)"(להלן: "מוסדות הרש"פ
מופקדים על חינוכם של תלמידי מערכת החינוך
.הישראלית
במסגרת הכשרתם במוסדות הרש"פ, עוברים המורים קורסי העשרה וקורסים
ייעודיים
שמטרתם
לחזק
אצלם
אלמנטים פלסטיניים לאומניים, וכן
ל
הנחיל ל
הם
את נקודת
המבט הפלסטינית לסכסוך הערבי- ישראלי. במסגרת עבודתם מעבירים המו רים את תפישת
העולם אותה קיבלו במוסדות הרש"פ–
.לתלמידיהם
מוצע כי משרד החינוך לא יכיר בתארים במקצועות החינוך שנלמדו במוסדות הרש
"פ , במדינות
או
יב או כ
אלו ש אינן מקיימות קשר,אקדמי עם מדינת ישראל
ולא יאפשר הסבה מקצועית
.והשמה במשרד החינוך על בסיס תארים אלו לחילופין יש להטיל על שב"כ את הפיקוח על
מורים שלמדו במדינות אויב כפ ,י שהיה נהוג בעבר כך
תימנע השפעה שלילית ישירה של
הרשות הפלסטינית
על תלמידי מערכת החינוך הישראלית .
2.
:רקע
בעשור האחרון אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של סטודנטים ערבים ישראלים הלומדים
במוסדות להשכלה גבוהה בשטחי הרשות הפלסטינית1
:(להלן"הרשות"
"ו
מוסדות הרש"פ " לפי
העניין .)
ברשות כ- 7
מוסדות להשכלה גבוהה הפונים גם לקהל ערבי ישראלי. חלק מן המוסדות מקיימים
:תוכניות ייעודיות לטובת סטודנטים ערבים ישראלים (להלן"הסטודנטים)"
.
במסגרת התואר לומדים הסטודנטים קורסי העשרה המבססים ומעמיקים את הזהות הלאומית
הפלסטיני
ת. באוניברסיטת ג'נין ניתן למנות קורסי העשרה העוסקים ב יה סטוריה ,הפלסטינית
קורס על "תנועת האסיר הפלסטיני" וכן קורס ב"לימודים ישראליים וציוניים", העוסק בהיסטוריה
של העם היהודי והתנועה הציונית- מזווית
פלסטינ
י ת2 .
1
ראה לדוגמא כתבת תחקיר באתר הארץ מיום20.3.18
,'קמפוס ישראלי
בגדה :באוניברסיטת ג '
נין לומדים יותר
ישראלים מפלסטינים'.
2
הערה1
.לעיל
ככלל, מכירה מדינת ישראל בתוקפם של תארים הנלמדים במוסדות אלו, ובוגריהם משתלבים
.בשוק העבודה הישראלי
בוגרי המ וסדות מבצעים הסבה להוראה במוסד ישראלי ומתקבלים
כמורים מן המניין במערכת החינוך הישראלית. הבוגרים מעבירים לתלמידיהם את הגישה
החינוכית והאידיאולוגית שלמדו ברשות. כך מקבלת הרשות השפעה שלילית ישירה על חינוכם של
ערביי ישראל ובשנים האחרונות אף על ה חינוך הכללי3.
3.
מאות סטודנטים ערבים ישראלים עוברים הכשרה במקצועות החינוך במוסדות הרש"פ
:מדי שנה
ראשית יש לציין כי למשרד החינוך הישראלי אין מידע או נתונים רשמיים על לימודי סטודנטים
ישראלים ברשות הפלסטינית בכלל, ובתחומי החינוך וההוראה בפרט. המידע מתקבל ממשרד
החינוך הפלסטיני בדרכים עקיפות, שכן
משרד החינוך הפלסטיני
אינו מוכן לשתף פעולה עם גורמים
ישראלים רשמיים4.
דו"ח משרד החינוך הפלסטיני משנת2018
קובע כי מספר הסטודנ )טים הישראלים (בכל המקצועות
באוניברסיטת בג'נין זינק מ–
36
ל –
5,294
בתוך עשור. מנתוני הדו"ח הפלסטיני עולה שכ–
8,000
ישראלים למדו בשנת2018
ב
מוסדות הרשות ,
66%
מהם באוניברסיטה בג'נין5.
הנתונים שבידי משרד החינוך הישראלי
נוגעים רק לסטודנטים שביקשו ממשרד החינוך הישראלי
.להכיר לימודיהם ברש"פ לצורך הסבה מקצועית או קבלה לעבודה בשירות המדינה
מנתונים אלו6
עולה כי בשנים20
-
2019
הכיר
משרד החינוך הישראלי
בתארים ממקצועות החינוך
:)שנלמדו במוסדות הרש"פ כדלקמן (רשימה חלקית
שם המוסד להשכלה גבוהה
מספר התארים
אוניברסיטת אל-
נג'אח
104
אוניברסיטת אל קודס הפתוחה
135
אוניברסיטת ביר זית
158
אוניברסיטת בית לחם
150
אוניברסיטת חברון
205
3
:משרד רוה"מ ומינהל החינוך השתלבות מורים ערבים
בבתי
ספר יהודיים - מדריך
השתלבות למורה ולמנהל .
4
" מתוך דו"ח
לימודי סטודנטים י
שראלים בתחומי החינוך וההוראה במוסדות
להשכלה
גבוהה ברשות הפלסטינית ,"
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת2012
.
5
הובא בכתבה בהערה1
.לעיל
6 תשובה לבקשה לפי חוק חופש המידע שה."וגשה על ידי ארגון "לביא
:סה"כ
752
4.
הקריטריונים להערכת תארים מחו"ל הינם מקצועיים בלבד
ואינם מתייחסים לזהות
המדינה הפקחת על מתן התארים:
'הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל באגף הבכיר לקשרי חוץ ואונסקו' במשרד החינוך הישראלי
הוא הגוף המוסמך להעריך תארים אקדמיים מחו"ל, ובכלל זה מוסדות להשכלה .גבוהה ברש"פ
הערכת התארים כיום נעשית על-פי כללים שקבעה ועדה בין-
משרדית, שבראשה עמד יו"ר
,המזכירות הפדגוגית (לשעבר) במשרד החינוך, פרופ' יעקב כץ, והשתתפו בה נציגי משרד האוצר
" :נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים (להלן
הוועדה "). הוועדה מונתה3
בספטמבר2003
וב-
6
1
במרס2005
אושרו המלצותיה7.
כללים להכרה בתואר שנלמד בחו"ל לצורך קבלה לעבודה בשירות המדינה מעוגנים ב סעיף212.24
" :לתקנון שירות המדינה (להלן
התקשי"ר)". התקשי"ר
קובע כי בעל תואר ממוסד זר יידרש לעמוד
בדרישות ובכללים של הגף להערכת תארים במשרד החינוך, כפי
שייקבעו מעת לעת, כדי לקבוע אם
התואר שקול לתואר ישראלי מוכר. תנאי הכרחי להערכת שקילות תואר אקדמי מחו"ל, על -
פי
הוראות התקשי"ר, הוא היותו של המוסד להשכלה גבוהה שממנו התקבל התואר נתון בפיקוח
.אקדמי ומדעי מטעם הרשויות המוסמכות לכך בארץ פעולתו
מבחינת כללי הגף
והתקשי"ר
עולה כי הם עוסקים באיכות המקצועית של התואר בלבד, ללא כל
התייחסות למדינה או למקום בו הוא נלמד. כך מכיר משרד החינוך הישראלי בתארים מקצועיים
.שנלמדו במדינות אויב ללא כל בקרה
5.
מוסדות ההשכלה הגבוהה ברש"פ מקדמים פלסטיניזציה של ערביי ישראל ומתנגדים
:לשיתוף פעולה אקדמי עם מוסדות ישראליים
ב
תחקיר
שערך ארגון לביא ופורסם בתקשורת8 נחש ף כי באוניברסיטת חברון, מוסד שמזוהה עם
ארגון ,חמאס
פועלת תכנית ייעודית לערביי ישראל "אשר יותר מאלף סטודנטים "ערביי הפנים9 ,
.משתתפים בה
התוכנית פועלת בימי שישי ושבת , ומשרדי הרישום שלה נמצאים ברהט ובשגב שלום. אחד
הרכזים שמפעילים את משרדי הרישום הוא שריף אבו האני, מורה ואימאם במסגד אלאחסאן
.ברהט ואיש הפלג הצפוני לשעבר, שאחראי לפקולטה לשריעה בתוכנית החברונית
,אבו האני הפועל
למשוך ערבים ־
ישראלים אל התוכנית החברונית, מציין בפרסומיו כי מדובר
באוניברסיטה שבה צמחו כמאל ח'טיב וראאד סלאח, ושבה "התחנכו מיטב המלומדים, המטיפים
והמנהיגים של בני עמנו". ב"דף האסטרטגיה של התוכנית" נכתב כי מטרותיה הן "מתן הזדמנות
7
הערכת תארים
אקדמיים מחו"
ל
לצורכי דירוג ושכר.
8
""לפלג חוקים משלו" (פורסם באתר "ישראל היום20.04.22
).
9
."כך מכנים הפלסטינים את ערביי ישראל ש"בתוך פלסטין הכבושה
לתושבי פלשתין הכבושה (ערביי ישראל )להעמיק את קשריהם עם אחיה ם בגדה המערבית ועם
."מורשתם, שפתם ודתם באמצעות לימוד ערבית ומדעי המשפט האסלאמי
כאמור לעיל, תוכנית הלימודים באוניברסיטת ג'נין כוללת קורסי העשרה העוסקים בסוגיה
.הפלסטינית ובסוגיות פוליטיות נוספות
פתחי אל ־ עמור, ראש מדור יחסי הציבור של אוניברסיטת ג'נין הבהיר
בראיון10
כי שיתוף פעולה
עם מוסדות אקדמיים ישראלים
לא נראה באופק ולא נתון למשא ומתן . "זה לא מקובל, קודם כל
מוסרית" הדגיש אל ־
עמור. לדבריו, סוגייה זו היא בגדר קונצנזוס ברשות ולא החלטה
.אינדיווידואלית "
ההנחיה היא כי
אוניברסיטה ישראלית היא חלק ממדיניות כיבוש
שיושבת על
"אדמותינו, מוסדות אקדמיים פלסטינים אינם מורשים לשתף פעולה עם מוסדות ישראליים .
6.
הוראה
נה הי
מקצוע רגיש ובעל השפעה רבה ועל כן יש להציב סטנדרטים מחמירים
:בפני הבאים בשערי המקצוע
למורים, בניגוד לרוקחים ומקצועות פארא-רפואיים ואחרים הנלמדים ברש"פ , השפעה רבה על
לקוחותיהם- התלמידים . השתתפות מאורגנת של תלמידים בפעילות פוליטית בחברה הערבית
הינה מחזה נפוץ. נאיל פואז מחאג'נה, מנהל תיכון חדיג'ה לבנות באום אל פאחם, (בעבר ראש
הפלג הצפוני באום אל־פחם) הביא את תלמידותיו לקבלת הפנים שהתקיימה לר גל שחרורו של
."ראאד סלאח מהכלא, שבה צעקו: "ברוח ובדם נשחרר את אל־אקצא
אימאן סולימאן, מנהל חטיבת הביניים בבית ספר אחר בעיר, העלה בדף הפייסבוק שלו סרטון
לכבוד שחרורו של סלאח, שבו על פי החשד תוכני הסתה, ובכלל זה צילומים של התפרעויות
וזריקות אבנים, וכן נאום שב ו נשמע סלאח, שהורשע בהסתה לטרור, מטיף לפעולות ריבאט למען
."מסגד אל־אקצא, עד להפלת "הכיבוש הישראלי
גם מנהל תיכון עתיד אלאהליה השתתף עם
.תלמידיו בקבלת הפנים שנערכה לסלאח, עם שחרורו מהכלא
המחבלים פאדי אבו שחידאם שרצח את אלי קיי ז"ל בעיר העתיקה בירושלים וכן מו חמד אל
קיעאן שרצח4
.בפיגוע בבאר שבע היו גם הם עובדי הוראה
7.
אין להכיר בתארים ובלימודים גבוהים ממדינות העוינות את ישראל. אי שיתוף הפעולה
האקדמי
של הרש"פ עם מוסדות ישראלים מהווה הפרה של הסכמי אוסלו:
כאמור, הקריטריונים להערכת תארים שנלמדו בחו"ל הינם מקצועיים בלבד, וכוללים הסתמכות
.רבה על האישור האקדמי שניתן ללימודים במדינת המוצא
מוצע בזאת להוסיף קריטריונים להכרה בהשכלה הנרכשת בחו"ל כך שלא יוכרו תארים שנלמדו
במדינות אויב או במדינות שאינן מקיימות קשר אק .דמי עם מוסדות ישראליים
היות שיש לדבר השלכה גדולה מאד על היצע וביקוש למשרות רבות במשק, יש להיערך לכך
.מבעוד מועד במקצועות הרלוונטיים
10
הערה1
.לעיל
,עם זאת
בכל הקשור למקצועות ההוראה מדובר בצורך חיוני ודחוף . מורים שרכשו תודעה
לאומנית פלסטינית בתוך
לימודי המקצוע, מקבלים גי שה והשפעה ישירה על נפש התלמידים. כך
מפיצה הרשות הפלסטינית את משנתה המתנגדת לקיומה של מדינת ישראל ומטמיעה את הנרטיב
הפלסטיני בתוך מערכת החינוך הישראלית.
נספח6 ל הסכם
ה
ביניים הישראלי-
פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה11
" :(להלן הסכם
אוסלו" ") קובע כי שני הצדדים יקדמו שיתוף פעולה באמצעות עידוד והקלה על חילופין בתחום
"החינוך ובמתן תנאים מתאימים למגעים ישירים בין בתי ספר ומוסדות חינוך של שני הצדדים.
עוד נקבע כי
" שיתוף הפעולה יתמקד במיוחד בתחומים הבא
י ם: שיתוף פעולה בין מוסדות
חינוך/הכשרה, חילופי מידע בין
אוניברסיטאות"
.ועוד
כאמור לעיל, עמדה הרשמית של הרש"פ אוסרת על שיתוף פעולה של מוסדות הרש"פ עם
המוסדות הישראליים, ובניגוד להסכם. זאת בנוסף להפרת התחייבות הרשות לפעול מיד, ביעילות
ובאפקטיביות נגד מעשים או איומים של טרור, אלימות או הסתה, כאמור בראשית .ההסכם
לפיכך אל למשרד החינוך הישראלי להיתלות בהסכם אוסלו, המחייב אותו להכיר בתארים
.שניתנו ברש"פ , שכן זו אינה עומדת בהתחייבויותיה על פי ההסכם
8.
:סיכום
אלפים מערביי ישראל פונים בכל שנה ללימודים גבוהים במוסדות ברשות הפלסטינית, מאות
.רבות מתוכם במקצועות החינוך
מוסדות אלו מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל ואינם
מקיימים איתה קשר אקדמי. מוסדות אלו פועלים לביסוס והעמקת הלאומנות הפלסטינית בקרב
,הסטודנטים ערביי ישראל
מסר אותו מעבירים הסטודנטים לחינוך לתלמידיהם
במערכת החינוך
הישראלית
.בבוא העת
לפיכך מוצע כי משרד החינוך
יח
דל מלהכיר
בתארים במקצועות החינוך שנלמדו ברש"פ (ובכל
מדינת אויב) לצורך תעודת הוראה או הסבה להוראה במוסדות ישראליים וכן לצורך השמה
.במערכת החינוך הישראלית. כך תימנע השפעת הרש"פ על תלמידי מערכת החינוך הישראלית
11
הסכם ביניים ישראלי-
פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה .