חומר רקע
""מנהיגים- ארגון מנהלי בתי הספר
|
http://manhigim100.org.il
|
@gmail.com
100
menahalim
1
לכבוד
יום שני כ"ח תמוז
,תשפ"ג17
יולי
2023
ועד ה
ה לענייני ביקורת המדינה
יו"ר הוועדה–
חה"כ
מיקי לוי
תפוצת המסמך:
כב' שר החינוך, מר יואב קיש
מנכ"ל משרד החינוך, מר אסף צלאל
חברינו מנהלות ומנהלי בתי הספר
היערכות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה
מסמך המוגש לדיון בוועד ה לענייני ביקורת המדינה לקראת דיון בדו"ח מבקר המדינה71ב
הממצאים שאותרו בדו"ח מבקר המדינה71
ב
מוכרים
:לכל מי שעוסק בחינוך
קיים
פער
גדול
(המתואר היטב
בדו"ח) בין הרצון והמאמצים להקניית מיומנויות נדרשות, לבין
הקנייתן
:בפועל. זאת, מכמה סיבות עיקריות
משרד החינוך טועה בתפיסתו את עצמו, ומנסה ליישם תכניות
המאפיינות ארגון . המשרד הוא
מטה
ולא
ארגון .
רק מתן אוטונומיה נרחבת למנהלי הארגונים החינוכיים
י
אפשר התקדמות.
משרד החינוך יכול להשפיע על השטח בעזרת כלי
משמעותי
אך
אינו עושה זאת.
שינוי מהותי בהערכת
התלמידים/ות יקדם שינוי מהיר :הרבה פחות בחינות בגרות ., שבודקות יותר מיומנויות ופחות ידע
לא ניתן לנתק את הדיון מהמשבר בו נמצאת מערכת החינוך, גם עקב היעדר פעולות מתמשכות וקוהרנטיות
של
המטה ל ,חיזוק מעמד המורה .איתור מנהלים/ות מעולים, גיבוי לבתי הספר ועוד
.כל הנקודות לעיל מופיעות בהמלצות דו"ח המבקר וארגון "מנהיגים" ממליץ לאמצן, ויפה שעה אחת קודם
מקריאה באתר משרד החינוך ומפרסומים רבים של המשרד מתקבל הר ושם כי בישראל ניתן דגש רב על הקניית
מיומנויות המאה ה-
21
הנחוצות להכנה לשוק העבודה המשתנה. מהיכרות עמוקה עם בתי הספר והגנים
בישראל
מתקבל רושם שונה–
הזמן, האנרגיה והמשאבים מוקדשים כמעט אך ורק לרכישת ידע במקצועות הלימוד
.השונים לפער מתסכל זה, המוצג בהרחבה
בדו"ח מבקר המדינה
כמה סיבות מרכזיות-
.א היעדר אוטונומיה למנהלי בתי הספר (מש
רד החינוך
)כמטה, ולא כארגון
משרד
החינוך
מנסה לפתור
בעיות שונות במערכת,
וביניהן הפער המתואר בדו"ח
המבקר . אלא
שמאמצי המשרד
לוקים בחוסר הבנה של מגבלות המטה המרכזי, ובמקום להעביר סמכויות
וכלים
למנהיגים בשטח (מנהלי
)בתיה"ס
מבצע
המשרד פעולות :שבמקום לפתור את הבעיות רק מחריפות אותן
1.
עומס וחוסר קוהרנטיות –
כל שר ומנכ"ל, ובשני העשורים האחרונים היו רבים מאד כאלה, מנסה לפתור
את הבעיות במ ערכת ע"י רפורמות שכל אחת מהן כשלעצמה
עשויה להיות הגיונית ונכונה .אלא ש התכניות
השונות אינן
משתלבות זו עם זו ,, ואינן מקודמות באופן מתמשך ומקצועי
אלא מוחלפות זו בזו ולכן
מביאות
תועלת אפסית ונזק מצטבר של עומס בי
רוקרטי, חוסר קוהרנטיות, סרבול ובלבול.
2.
חוסר השפ
עה –
חוקרי החינוך בעולם מסכימים כי
השפעתן
של רפורמות"
Top down
"
בחינוך
אפסית
(
Fullan, 2015
)
". בתי ספר הם "ארגונים בעלי קשרים רופפים,
וככאלה לא ניתן לבצע בהם שינוי כיוון
משמעותי מבלי לרתום את צוותי ההוראה. רתימה זו אפשרית רק
על ידי מנהיגות חינוכית מקומית (מנהלי
""מנהיגים- ארגון מנהלי בתי הספר
|
http://manhigim100.org.il
|
@gmail.com
100
menahalim
2
בת )יה"ס
ב
שילוב כוחות עם הקהילה אותה היא משרתת (
(Supowitz, 2008
.
נקודה זו מהותית
לטיעוננו –
מאמצי משה"ח מבוססים על טעות תפיסתית: המשרד בהיותו מטה המערכת אינו מסוגל להניע שינויים
תפיסתיים עמוקים
, שאפשריים רק בארגונים המק
ומיים עצמם, דהיינו הגנים ובתי הספר .
3.
חוסר אמון :מכיוון
שמשרד החינוך אינו מסוגל לייצר שינוי תפיסתי בקרב הארגונים
שבאחריותו , הוא כופה
עליהם מערכות בקרה מסורבלות שנועדו לוודא
שהם עומדים ב מדיניות
המבוקשת .
בקרות אלו
לא
מביאות
לשינוי
המתבקש ,ויוצרות
עומס בירוקרטי
כבד .
כך למשל מערכת גפ"ן החדשה שאמורה היתה לספק גמישות
ניהולית, ובפועל כוללת אחוז
קטן המ .תקציב, גמישה באופן חלקי, ודורשת דיווח מסורבל ומוגזם
על כתפיהם של מנהלי בתי הספר אחריות עצומה. המנהלים משוועים לסמכויות ולכלים שיאפשרו להם לממש
את חזונם .החינוכי יחד עם קהילת ביה"ס. זו הדרך היחידה להתקדמות הנחוצה למערכת החינוך
.ב
עודף בחינות בגרות שאינן מקדמות מיומנויות
,משרד החינוך אינו יכול ליצור שינוי תפיסתי עמוק בקרב צוותי ההוראה אך יש בידיו כלי רב עוצמה שבכוחו
לקדם הקניית מיומנויות אשר נדרשות לשוק העבודה
המשתנה.
דו"ח מבקר המדינה מראה בצדק כי בניגוד
למדינות בהן מערכת החינוך
מגיעה ל הישגים בתחום המיומנויות, בישראל ,מספר גדול מאד של בחינות בגרות
.ובחינות אלו כמעט ואינן בודקות מיומנויות שאינן חלק מתחום ההוראה הספציפי )בכוחו של המטה (משה"ח
לקב
וע
""כללי משחק
שיקדמו תפיסות נכונות –
בחינות הבגרות מכוונות את פעולותיהם של כל מוסדות החינוך
מגיל הגן –
צמצום משמעותי של מספר הבחינות ושילוב מיומנויות נדרשות בבחינות שיוותרו י סייע למנהיגי
החינוך בשטח לרתום את צוותי ההוראה לפיתוח ויישום של תכניות לימוד המקד .מות מיומנויות נחוצות
ג .
טיפול בבעיות היסוד של מערכת החינוך– מעמד המורה והמנהל
גם אם
יי
נתנו
למנהלים/ות בשטח האוטונומיה והכלים להוביל את הארגונים שבניהולם, וגם אם יצומצם
דרמטית מספר בחינות הבגרות והן יותאמו להערכת מיומנויות, עדיין יתקשו רבים מבתי הספר להכין את
תלמידיהם ותלמידותיהם לעולם התעסוקה, וזאת עקב המשבר העמוק בו נמצאת מערכת החינוך:
1.
מעמד המורה –
מעט גברים ונשים צעירים בישראל
בוחרים
לעסוק בהוראה. רבים מאלה שמגיעים למערכת
–
אינם
מתאימים
להוראה. כל אדם המבקש להתקבל למוסדות להכשרת מורים/ות– מתקבל. ב לי עבודה
רצינית ומתמשכת
לשיפור
מעמד המורה ימשיכו רבים מילדי/ות ישראל לפגוש בכיתות אנשים שאינם
מתאימים להוראה ואינם יכולים ללמד אותם את הדרוש להם, ומאז משבר הקורונה המצב כה גרוע עד
שרבים מבתי הספר לא מצליחים למלא את סגל ההוראה אפילו באנשים שאינם מתאימים לכך .
2.
מעמד המנהל/ת–
.קשה להכין את התלמידים/ות לעולם התעסוקה ללא צוות הוראה איכותי בלתי אפשרי
.לעשות זאת בלי מנהיג/ה חינוכי/ת מהמעלה הראשונה לא ניתן להפוך את בית הספר למוסד רלוונטי בלי
אדם
שמסוגל
לסחוף, ליצור משמעות, לתת גיבוי ולהוביל את הקהילה שלו בדרך הלא קלה של שינוי חינוכי
.משמעותי
כל עוד המנהל/ת אינו מתוגמל כראוי ואינו מוגן
)(מפני ההורים ומפני המטה ,
מעטים בוחרים
להתמנות למנהלי בתי ספר, ויכולתה
.של המערכת להתקדם נפגעת אנושות
בברכה,
,אורית גור כהן
אביגיל סאמין - יו"ר משותפות ,
איציק חולדאי– חבר הנהגה ונציג בוועדה