חומר רקע
17/7/2023
:לכבוד יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ח"כ אוריאל בוסו
חברות ו
ח
ברי ועדת הבריאות של הכנסת
:הנדון
רקע לדיון על מצב הבריאות בחברה הערבית
בת ,מצית הפערים הניכרים במצב הבריאות של החברה הערבית לעומת החברה היהודית בישראל אינם
גזירת גורל , וצמצומם הוא צורך
דחוף ואינטרס חברתי של כל החברה בישראל. הדרך ל
צמצומם עוברת
ביישום מלא וכולל של החלטת הממשלה550
, ובמסגרתו פרק הבריאות שבו אימצה הממשלה את עיקרי
.תכנית משרד הבריאות לקידום הבריאות בחברה הערבית, ותקצבה חלק מהתכנית אנו קוראים לוועדה
לדרוש ממשרד הבריאות ליישם א
ת החלטה זו , בדגש על קידום בריאות החברה הערבית בעזרת הרשויות
המקומיות ועל צמצום פערי הבריאות בתחומי
ם שבהם עוסק פרק הבריאות בהחלטה
, ו כן לפעול למען
.יישום מלא של תכנית הבריאות בחברה הערבית
:להלן פירוט הדברים בהרחבה
פערים ניכרים בבריאות בין יהודים לערבים באים לידי ביטוי במגוון מדדים
. ל
עיונכם נתונים נבחרים1
:
:תוחלת חיים ותמותה (
85
לעומת81.5
,בקרב נשים81.5
לעומת76.6
בקרב גברים), תמותה (שמונה מעשרת
היישובים עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר היו יישובים ערביים), תמותת תינוקות (על אף שיפור מרשים
בשיעור
תמותת תינוקות לאל ף נפש
בעשור האחרון, עדיי
ן ישנם פערים במחוזות דרום – (
2.7
לעומת)9
, חיפה
(
1.4
לעומת4.5
)
ומרכז(
1.5
לעומת3.7
)).
תחלואה
:ואורח חיים
54%
מהערבים סובלים ממשקל יתר או השמנה, לעומת46%
בחברה היהודית .
33%
מהיהודים עוסקים בפעילות גופנית, לעומת16%
בחברה הערבית . שיעורי הסוכרת מסוג2
גבוהים בכל
קבוצות הגיל בקרב נשים ערביות לעומת נשים
יהודיות (
32%
לעומת12%
בגילאים55-64
וגברים ערבים
( לעומת גברים יהודים30%
לעומת17%
בגילאים55-64
)
( עישון38%
,מהגברים בחברה הערבית מעשנים
לעומת22.6%
.)בקרב גברים יהודים
בין הגורמ ים המסבירים את הפערים הללו ניתן למנות פערים בנגישות לשירותי בריאות, שהביטוי שלהם
ניכר בשימוש בדפוסים השונים של שימוש לעומת ויתור על בשירותי בריאות בקהילה:
כשליש מהמבוטחים בחמישון התחתון
ויתרו על שירותי בריאות
בגלל זמני המתנה, וכחמישית בגלל מרחק
והתשלום הנד רש. המחסור ברופאים יועצים בצפון ובדרום, מוביל לוויתור על שירותים או להסתמכות
1
(מקורות הנתונים: דוח אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו2021
, דוח שר הבריאות על העישון בישראל, דוח מכון ברוקדייל על
דפוסי שימוש ואי שימוש ברפואה מרחוק ודוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פערים בין יהודים לערבים במדדי איכות חיים
2021
)
המבוטחים על רפואת משפחה ורפואת חירום ,
מה שמגדיל את העומס על החוליות העמוסות ביותר
בשרש
ר
ת של מערכת הבריאות.
שיעור הפונים לגורם מטפל באמצעים מקוונים
בחברה הערבית עומד על17%
לעומת41%
בחברה היהודית .
ההוצאה של קופות החולים
)על שירותי בריאות נוספים (שב"ן לנפש עמדה ב-
2020
על237
₪
ביישובים
לא יהודיים, לעומת553
₪
.לנפש בשאר היישובים
פערים אלה נטועים בתו
ך
הקשר חברתי כלכלי המקשה מאוד על סגירתם: פערים בהשכלה והכנסה, שיעור
גבוה של אבטלה ממושכת,, בעיקר בקרב צעירים, היעדר תשתיות מקדמות בריאות ביישובים הערביים
חוסר ביטחון תזונתי
.והתמודדות עם אלימות ופשיעה
,בפרק העוסק בבריאות החברה הערבית החלטת הממשלה550
קבעה
שיש לתקצב באופן חלקי ביותר
את
תכנית משרד הבריאות לטיפול בנושא . התכנית המלאה מציעה לטפל בתשתיות כוח אדם, מחקר, לחזק
תשתיות מקדמות בריאות ברשויות המקומיות בחברה הערבית, ולמקד את המאמץ בסגירת הפערים
בסוכרת והשמנה, תחלואה ותמותה בשנות החיים הראשונות, בריאות הא .ישה, בריאות הנפש ועישון יישום
,התכנית עשוי להיות מודל לפעולה גם בחברה היהודית
ב פרט אמור הדבר לגבי הקצאת תקנים לרכזי
.בריאות ברשויות המקומיות
,כמעט שנתיים מאז קבלת ההחלטה
ובמסגרת הפיקוח הפרלמנטרי של הוועדה על פעולות הממשלה, על
הוועדה ל בחון
את יישומה : כמה תקציבים הוקצו, אילו תכניות יצאו אל הפועל, היכן יש חסמים ליישום
ההחלטה ומהי הדרך להסרתם. אנחנו קוראים לוועדה לקיים דיון תקופתי, כדי לבחון את ההתקדמות
.ביישום ההחלטה
.אין להתעלם מהאקלים החברתי המשפיע על מצב הבריאות בישראל, ובפרט בחברה הערבית
מחד , בנות
ובני החברה הערבית ממלאים תפקיד חיוני בכוח האדם בכל שדרת מערכת הבריאות–
,רופאות ורופאים
.אחיות ואחים, רוקחות ורוקחים ועוד
תכניות הכשרה והצמחת עתודה רפואית, דוגמת תכנית אילנות בנגב
ובגליל, עשויות להיות הזדמנות לשיפור במספר הסטודנטים והסטודנטיות לרפואה מהחברה הערבית, בפרט
."על רקע "רפורמת יציב על אף תת ייצוג בדרגי ניהול וקבלת החלטות במשרד הבריאות, במרכזים הרפואיים
ובקופות החול.ים, מערכת הבריאות מוגדרת פעמים רבות כאי של שפיות ושיתוף פעולה בין יהודים לערבים
בנוסף, משרד הבריאות פרסם
את המלצות ועדת העשור לצמצום הפערים בבריאות בעשור הקרוב, ובהמשך
להמלצות אלה
את חוזר מנכ"ל22/08. חוזר המנכ"ל
מגדיר"אמות מידה לקידום שוויון במערכת הברי"אות ,
ומנחה את קופות החולים להתייחס לגורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות ולפעול לצמצום
ה.פערים
מנגד, אנשי ונשות מערכת הבריאות בחברה הערבית חשופים לא אחת להתנכלויות ולאלימות, במספר
מקרים מטופלים מהחברה היהודית ביקשו להימנע מאשפוז ליד מטופלים מהחברה הערבית ו פעילים
פוליטיים פעלו אקטיבית להשחרה מכוערת של רופאים. בהקשר מערכתי, חלק ממפלגות הקואליציה
הנוכחית חתומים על הסכם קואליציוני לפיו תכניות החומש יקוצצו ולא יתוקצבו במלואן, מה שמעמיד
בסיכון את ה
צורך הדחוף
.לשפר את מצב הבריאות בחברה הערבית
התחשבות באקלים זה – ת וך כדי ניצול היתרונות שבו ומניעת הסכנות שבו–
תתרום
לקידום מיטבי של
בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל ולצמצום הפערים בין יהודים לערבים בתחום זה.
לסיכום, אנו קוראים לוועדה לבצע פיקוח פרלמנטרי על יישום תכנית הבריאות בחברה הערבית כפי
שתוקצבה בהחלטת הממשלה550
,בכל רבדיה – הכשרת כ"א ושילובו בקבלת ההחלטות , קידום הבריאות
ברשויות המקומיות הערביות וקידום הבריאות בתחומי הבריאות שבמוקד . אנו חוזרים על קריאתנו כל
הגורמים העוסקים בבריאות לפעול בהתאם לחוזר המנכ"ל22/08
ולהמלצות הביניים של ועדת העשור
למען שיפור בריאות החברה
.הערבית בישראל וקידום השוויון במערכת הבריאות
:על החתום
אגודת הגליל
האגודה לזכויות האזרח
החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בהסתדרות הרפואית בישראל
הפורום האזרחי לקי
דום הבריאות בגליל
הפורום האקדמי לקידום הבריאות בחברה הערבית
קואליציית ארגוני הבריאות בנגב
רופאים לזכויות אדם
שתיל–
הקרן
החדשה לישראל
:לפרטים נוספים
חובב ינאי, יועץ לקידום מדיניות
[email protected]
050-8651970