חומר רקע

מטה יישום תכנית הבריאות בחברה ערבית اﻟﻬﻴﺌﺔ اﻟﺘﻨﻔﻴﺬﻳﺔ ﻟﺘﺠﺴﻴــﺮ اﻟﻔـﺠــﻮات اﻟﺼـﺤـﻴّـﺔ ﰲ اﻟﻤﺠﺘـﻤــــﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ תוכנית הבריאות המערכתית שוויון בבריאות-לצמצום פערים ואי בחברה הערבית מידעון מידעון תוכנית הבריאות המערכתית שוויון בבריאות -לצמצום פערים ואי בחברה הערבית כמאל-כתיבה: שהרזאד חסון עריכה לשונית: אלישבע מאי freepik.com, stockadobe.com :איורים ותמונות עיצוב: חמדאן, סטודיו רים גרפיק דיזיין להרשמה לניוזלטר: 3 תוכן עניינים 4 ..................................................................................................................................................... תקציר מנהלים דברי פתיחה על תוכנית הבריאות המערכתית לחברה הערבית 6 .................................................................................................................................. גב׳ איילת גרינבאום אריזון בין פערים לגשרים- בריאות החברה הערבית 8 .............................................................................................................................שחברי-ד״ר נור עבד אלהאדי אלכא-שותפות משמעותית בין משרד הבריאות לג׳וינט 10 ...........................................................................................................................................................מר אורי גיל הגברת המודעות ופיתוח תשתיות לקידום אורח חיים בריא ברשויות הערביות 11............................................................................................................................................... מר חסאן טואפרה תכנון לטווח ארוך וראייה כוללנית לגבי צורכי האוכלוסייה הדרוזית והצ׳רקסית בתחום הבריאות 12 .................................................................................................................................................. מר האשם חסין שילוב ידיים ועבודה בתיאום בין משרד הבריאות לרשויות המקומיות הבדואיות בנגב 13................................................................................................................................................... מר ליאור כלפה זירה מקומית ואזורית 15 ................................................................................. הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות הערביות 17 .................................................................................................................. הקמת תשתיות מקדמות בריאות 19 ............................................................................................................... היכרות עם מנהלי יחידות הבריאות זירה טיפולית 25 ...................................................................................................................... איזון חולי סכרת בחברה ערבית זירה מחקרית 27 .................................................................................................................. תוכניות מחקריות ושיתוף הציבור 27 .................................................................................................................................... הצגת מחקרים נבחרים עבודת מטה 33 ............................................................................................... מטה יישום, מחוברים לממשלה וגם לחברה 34 ...............................................................................................................היכרות עם חברי צוות מטה היישום 4 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי תקציר מנהלים מידעון זה מסכם את פעולותיו של משרד הבריאות בשנה וחצי האחרונות ביישום תוכנית שוויון במדדי הבריאות לחברה הערבית. המידעון -הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי מאיר זרקור על פרקי הבריאות בהחלטות הממשלה השונות בהקשר לחברה הערבית ואופן ביטוין בשטח באמצעות תוכניות התערבות בשלוש זירות מרכזיות: זירת השלטון המקומי, זירת הטיפול בקהילה והזירה המחקרית. נתחיל בסקירה קצרה של התוכנית המערכתית ולאחר מכן נביא דוגמאות מתוכניות מניעה, תוכניות טיפול, תוכניות מחקר ושיתוף הציבור ולבסוף נציג את חברי מטה היישום של התוכנית. על התוכנית: התוכנית גובשה 100- על ידי כ משתתפים בראייה מגזרית-רב התוכנית מעוגנת בחמש החלטות ממשלה לחברה הערבית: , 717 ,716 ,550 1804 ,1279 :היקף התוכנית ₪ מיליון624 בחלוקה לתקציב תוספתי ומשרדי הוקמו שלושה צוותי בריאות מגזריים -רב לליווי יישום התוכנית :נושאים במיקוד בריאות הנפש שנות חיים ראשונות בריאות האישה סכרת והשמנה עישון ומחלות ריאה 5 2023-2022 מנגנוני יישום בשנת הקמת מטה היישום לתכנית הבריאות המערכתית לחברה הערבית הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות הערביות “קול קורא” לביצוע מחקרים בנושא צמצום פערי הבריאות תהליכי שיתוף הציבור קמפיינים והסברה בניית פורטל בריאות לרשויות מבחן תמיכה לאיזון חולי סכרת מהחברה הערבית תזונאיות בתחנות לבריאות האם והילד מגשרות בחברה הבדואית הקמת תשתיות מקדמות בריאות ברשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות 6 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי אחראי לגיבוש אסטרטגיית העל של מערכת הבריאות בישראל ועל התכנון ארוך הטווח של המערכת. המינהל אחראי על האופק התפקודי של מערכת הבריאות: בניין הכוח, תכנון ארוך טווח של תשתיות ושירותי בריאות, עתודות למערכת הבריאות והתכנון הכלכלי של המערכת. בנוסף לכך, המינהל אחראי על קידום רפורמות מערכתיות מרובות שותפים בתוך ומחוץ למערכת הבריאות, תוך חתירה לצמצום פערי בריאות ולקידום שותפויות וחדשנות. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, -אך לצערנו במערכת הבריאות הישראלית קיימים גם היום פערי בריאות ואי שוויון, הבאים לידי ביטוי בכוח אדם, תשתיות, התנהגות בריאות, לאופן צריכת שירותי הבריאות לתוצאי הבריאות ועד התוכנית המשרדית לצמצום פערי בריאות כוללת השקעה בבניית מנגנונים ותשתיות מחד גיסא, ותוכניות ייעודיות לאוכלוסיות במיקוד, מאידך גיסא. אחת מתוכניות הדגל לצמצום פערי בריאות, שהותנעו בשנה וחצי האחרונות, היא תוכנית הבריאות לחברה הערבית. מדובר בתוכנית חדשנית, שנבנתה בשיתוף עשרות גורמים מתוך ומחוץ למערכת הבריאות, המתמקדת במספר נושאים שבהם פערי הבריאות הם הגדולים ביותר. התוכנית מעוגנת -בארבע החלטות ממשלה ולטובת היישום שלה הוקם מטה ייעודי, בראשותה של ד"ר נור עבד אלהאדי השקענו בעיקר בבניית המנגנונים והתשתיות 2022 שחברי. עיקרי התוכנית מפורטים במידעון זה. בשנת להפעלת תוכנית הבריאות, בחרנו את נושאי וזירות המיקוד של התוכנית ורתמנו שותפים רבים לטובת יישום התוכנית. אני שמחה לציין, ששנה אחרי התנעת התוכנית מתחילים לראות תוצאות בשטח: מוקמות יחידות בריאות ברשויות הערביות, הרשויות הדרוזיות מתחילות לתכנן תשתיות מקדמות בריאות, קופות החולים בונות תוכניות עבודה ייעודיות לחברה הערבית וחוקרים רבים עובדים על מחקרים ייעודיים לחברה הערבית. בנוסף לכך, מסע ההסברה נמצא בשלבי אישור האחרונים וכבר ביצענו מספר מהלכי שיתוף ציבור אפקטיביים. אני מאמינה, שבשנה הקרובה כולכם תתחילו להרגיש את התוצאות בשטח. תודותיי להנהלת משרד הבריאות, שתומכת בתוכנית המערכתית לצמצום פערי הבריאות בחברה הערבית -ולשותפים הרבים שלנו מתוך המשרד, שלוקחים חלק משמעותי ביישום התוכנית; לרשות לפיתוח חברתי חברתי של החברה הבדואית – ליאור כלפה ויאיר -כלכלי – חסאן טואפרה וצוותו, לרשות לפיתוח כלכלי כלכלי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים – האשם חוסיין ומג'יד מסאלחה. -חרותי; לרשות לפיתוח חברתי תודה על השותפות והאמון, אתם מאתגרים אותנו וגורמים לנו להיות טובים יותר. תודה מיוחדת לצוותי הבריאות של התוכניות השונות, שמלווים אותנו ביישום התוכנית במקצוענות על תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערי הבריאות בחברה הערבית גב׳ איילת גרינבאום אריזון, כלכלי, משרד הבריאות- סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי דברי פתיחה 7 .ובמסירות וכוללים נציגי ממשלה לצד נציגי מערכת הבריאות, החברה האזרחית והרשויות המקומיות אלכא – אורי גיל ועודד גילוץ על השותפות האמיצה, המקצוענות והסיוע בכל משימה וצורך, -תודה לג'וינט ותודה אחרונה למטה היישום שפועל ימים כלילות לשיפור בריאותה של החברה הערבית בישראל, כל זאת במקצוענות, באומץ, ביצירתיות ובנחישות. אני מרגישה זכות גדולה לקחת חלק ביישום התוכנית החשובה, שיכולה להוביל לשיפור משמעותי בבריאות החברה הערבית בישראל. בסיור בואדי עתיר בנגב1279 צוות הבריאות מכוח החלטת ממשלה 8 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי ״אמון הוא הדבק של החיים, זה הרכיב הכי חשוב בתקשורת אפקטיבית, העיקרון היסודי שמאחורי כל מערכות היחסים״ (סטיבן קובי). אמון הוא לבנת היסוד של כל מקבל החלטות החולם לשנות מציאות. יצירת אמון מגזריים, בין מערכת לחברה, בין מנהיגות מקומית למערכתית, -בין שחקנים רב בין הציבור הערבי לבין האוכלוסיות המגוונות שבו ובינו לבין מערכת הבריאות היה ויישאר המצפן של יישום פרק הבריאות בהחלטות הממשלה השונות. חלפה שנה מאז שהתחלנו ביישום פרקי בריאות שונים בהחלטות הממשלה, והתשתית המהותית ביותר שהוקמה היא הכרת הסיפור הבריאותי של החברה הערבית על צרכיה הייחודיים, על אוכלוסיותיה המגוונות והשוני ביניהן מבחינה חברתית וגם על הפערים המאפיינים אותן בהשוואה לעצמן ולאוכלוסייה הכללית במדינה. עיקרון זה, של הכרת הסיפור הבריאותי, מהווה היום בסיס להתאמה תרבותית של תוכניות ולתכנון תוכניות ייעודיות לחברה הערבית. הזכות לעבוד במקביל עם מגוון אוכלוסיות מהחברה הערבית, החברה הדרוזית, החברה הצ׳רקסית, ירושלמית – זוהי מתנת חיים עבורי. השמעת -החברה הבדואית בצפון הארץ ובנגב וגם עם החברה המזרח כל הקולות בחדר מקנה כוח מקצועי משמעותי, שמלמד על האתגרים הבריאותיים המשותפים לחברות מגזרית מול משרדי ממשלה -השונות, אך גם על האתגרים הייחודיים של כל חברה בנפרד. העבודה הרב כלכלי של החברה -כלכלי של החברה הערבית, הרשות לפיתוח חברתי-שונים (הרשות לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית בנגב, משרד האוצר, משרד חינוך, -הדרוזית והצ׳רקסית, האגף לפיתוח חברתי ועוד), מול ועד ראשי רשויות ערביות ובדואיות בנגב, הפורום לראשי רשויות דרוזיות ופורום גזברים בנגב, מול האקדמיה ורשויות מחקר וחברה אזרחית, מול יחידות מקצועיות שונות במשרד הבריאות: קופות חולים, בתי חולים, תחנות לבריאות האם והילד ועוד. עבודה בסגנון כזה מרחיבה את הראייה האסטרטגית, מאגמת תקציבים ומגדילה את הפוטנציאל הכלכלי של התוכניות. הגיוון החברתי והמקצועי מקנה כלים להטמעה ולהתאמה תרבותית ממוסדת וארוכת טווח. במסגרת החלטות הממשלה השונות מונו צוותי בריאות, שבהם בכירי מערכת הבריאות, השלטון המקומי, האקדמיה והחברה האזרחית. צוותים אלה אמונים על אישורי התוכניות ועל חלוקת התקציב. צוותי הבריאות תורמים הרבה מזמנם, מניסיונם ומהידע שלהם למען בריאותה של החברה הערבית. בכל פגישה עם חבר צוות בריאות, בין אם זה במליאה פורמלית ובין אם זה בשיחה לא פורמלית, אני נוכחת במחויבות ובאחריות שלהם למשימה הלאומית העומדת בפנינו. יחס זה מהווה מודל לחיקוי לכל המנהיגים הצעירים בחברה הערבית, המאיישים תפקידים שונים במערכת הבריאות. היכולת שלנו, העוסקים במלאכה, להשפיע על בריאות החברה הערבית גדלה בתקופה האחרונה, גם בזכות המעטפת האישית והמקצועית שהמטה מקבל מהצוותים וגם בזכות הכלים המקצועיים העומדים בריאות החברה הערבית: בין פערים לגשרים שחברי, -ד"ר נור עבד אלהאדי ראש מטה יישום תוכנית הבריאות המערכתית לחברה הערבית 9 .לרשותנו בעת תכנון והובלה של תוכניות אופרטיביות וייעודיות לחברה הערבית על כל גווניה האחריות המשותפת והרצון להביא להצלחת התוכניות מביאים את כלל השחקנים לדבר בשפה משותפת של ״החברה הערבית במרכז״ לגבי כלל הפלטפורמות והמנגנונים שנבנו ושייבנו במהלך השנים הבאות. אלכא, שליווה אותנו -לצורך יישום התוכנית המערכתית גויס מטה יישום בראשותי, בשותפות עם ג׳וינט בנחישות ובמסירות בתהליך הקמת המטה שיביא את התוכניות השונות לשטח. מטה היישום משלב בין אמינות והתחייבות למשימה לבין גמישות והסתגלות לפי התנאים הדינמיים של המציאות. במסגרת עבודתנו ביחד כצוות, הנחת היסוד שלנו מבוססת נתונים, מנחים אותנו כללי עבודה מקצועיים וברורים ואנו פועלים בשקיפות מלאה מול מקבלי ההחלטות והחברה הערבית. תמיד ביקשתי להביא לשולחן הדיונים את הזהות המקצועית של כל חבר צוות בנפרד, אך גם להביא את הזהות החברתית שלנו כצוות ולבטא את הקולות החברתיים השונים. מחברי צוות המטה אני לומדת, מקבלת השראה וחשה גאווה בגלל רצונם האדיר להצלחת המשימה. את החתירה למצוינות למדנו מהסמנכ״לית שלנו, גב׳ איילת גרינבאום אריזון, שסייעה לנו להתגבר על כל חסם בירוקרטי במשרד הבריאות, הנחתה אותנו ברגישות ובתבונה בעת שדילמות מקצועיות ואישיות התעוררו ודאגה תמיד שהחברה הערבית תבוא לידי ביטוי במהלכים האסטרטגיים המתוכננים בעתיד הקרוב. בימים אלה, החברה הערבית נמצאת בחזית היישום של התהליכים החדשניים של משרד הבריאות, כלכלי ויחידות מקצועיות אחרות במשרד. ההשקעה בעולם המניעה -בהובלת מינהל תכנון אסטרטגי סיסטים בריאותי ולא טיפולי היא קפיצת מדרגה משמעותית במערכת הבריאות. הנושא -לבניית אקו של מדיניות הבריאות בא לידי ביטוי ברמה המקומית והאזורית ובקידום שיתוף הציבור בקבלת החלטות מותאמות לצורכי האוכלוסיות השונות. הרפורמות שמשרד הבריאות מעוניין להוביל בעולם התמיכות שוויון בבריאות -והתקצוב שלהן עשויים להשפיע לטובה על מדדי הבריאות בכלל ועל צמצום פערים ואי בקרב החברה הערבית, בפרט. יחסו החיובי לקבוצות מיעוט של המנכ״ל הקודם, פרופ׳ נחמן אש, והרצון לחולל שינוי והאומץ לביצוע רפורמות משמעותיות שישפיעו על הבריאות בחברה הערבית, שמבטא המנכ״ל הנוכחי, מר משה בר סימן טוב, רק מוכיחים שיש תקווה לגשר על הפערים ולהגביר את האמון במערכת הבריאות. בהזדמנות זו, ברצוני להודות לכל השותפים על העשייה הפורייה והמשמעותית למען בריאותה של החברה הערבית. 10 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי אלכא לקחת חלק בתוכנית הבריאות בחברה-בשנה האחרונה זוכה ג׳וינט אלכא הוא ארגון של מערכות, -ערבית, המובלת על ידי משרד הבריאות. ג׳וינט המבקש, יחד עם שותפיו מהממשלה, לזהות את הדרכים הנכונות לשפר ולייעל את המערכות הציבוריות כדי שישרתו יותר טוב את אזרחי מדינת ישראל. במסגרת עבודת הארגון, הבחנו לא פעם, כי על אף שקיימות החלטות ממשלה משמעותיות לצמצום פערים בין החברה הערבית לשאר אזרחי המדינה, בהגיע החלטות אלו ליישום, הן נתקלות בחסמים המונעים הקצאת תקציבים ויישום מלא. -בשנים האחרונות, על בסיס הבנה זו, הקימו המשרד לשוויון חברתי וג׳וינט אלכא את תוכנית ״מווארד״, העוסקת בגיוס ובהכשרת עובדים בעלי מומחיות כלכלית, המשתלבים בעבודת הרשויות ותפקידם למצות את המשאבים העומדים לרשות החברה הערבית. כך, על ידי הכנסת עובדים איכותיים מתוך החברה הערבית, אל התווך שבין הממשלה לשטח, מיצוי התקציבים עלה ברשויות אלו באופן דרמטי. מתוך הניסיון שנרכש במיזם מווארד, התגבשה ההבנה, כי קיים ערך רב להקמת מערכים ייעודיים שיעסקו בצמצום פערים בחברה הערבית על היבטיה השונים. הבנה זו באה אלכא, שעיקריה צמצום פערי -לידי ביטוי מעשי בשותפות המשמעותית שבין המשרד הבריאות לג׳וינט בריאות בחברה הערבית באמצעות מערך יישום ייעודי להחלטת הממשלה בנושא. משרד הבריאות, המביא עימו מדיניות וחזון לגבי צמצום פערי בריאות והיכרות מעמיקה של עולמות אלכא, העוסק ביצירת תשתיות לעבודה יעילה ומועילה של המערכות -התוכן, כאשר לצידו ג׳וינט הציבוריות, יצרו יחד מודל חדשני, שמטרתו הקמת מנגנון יעיל ליישום מוצלח של העקרונות שנקבעו בהחלטות הממשלה בנושא צמצום פערי בריאות בחברה הערבית. מודל זה, אשר בליבו מטה ייעודי שהוקם לטובת יישום החלטת הממשלה, מוכיח עצמו עד כה כבעל ערך רב בחיבור העמוק שבין צורכי הבריאות, מובילי מערכת הבריאות ומנהיגות החברה הערבית לבין תוכניות המשרד וביצוען. חדשנות תמיד מביאה עמה סיכון, וכך גם חדשנות במגזר הציבורי. אנחנו מודים לשותפינו במשרד חברתי ביישובים הדרוזיים והצ׳רקסיים -הבריאות, במשרד לשוויון חברתי, ברשות לפיתוח כלכלי וביישבוים הבדואים בנגב, וכמובן לצוות המטה החלוצי. תודה על הנכונות לקחת סיכון ולפתח דרך חדשה, שבעזרתה לא רק נסייע בקידום הבריאות בחברה הערבית, אלא גם נלמד ונזהה יחד פרקטיקות וכלים חדשים, שבאמצעותם הממשלה תתכנן ותיישם מדיניות בעבודה מול קבוצות שונות בחברה הישראלית. שותפות משמעותית אלכא-בין משרד הבריאות לג׳וינט מר אורי גיל, אלכא-מנכ"ל ג'וינט 11 הפערים הבריאותיים בחברה הערבית לעומת החברה היהודית בולטים בכל נמדדה תוחלת החיים של גברים יהודים ונמצאה גבוהה 2020-התחומים. ב בכחמש שנים יותר מאשר תוחלת החיים של הגברים הערבים. בקרב נשים, הפער קטן יותר, אולם עדיין גבוה ועומד על כארבע שנים. פערים אלו נובעים ממגוון סיבות, אשר עיקרן קיום אורח חיים לא בריא וחוסר מודעות בקרב האוכלוסייה הערבית לגבי נושאים בריאותיים, לצד חוסר בנגישות לשירותי רפואה והזנחה ארוכת שנים בהקצאת משאבים. פערים אלו אינם גזירת גורל. על כל הגורמים הפועלים בחברה הערבית מוטלת 550 האחריות לנקוט בכל האמצעים לצמצם פערים אלה. החלטת הממשלה (תוכנית תקאדום) תקצבה באופן משמעותי את תחום הבריאות ובפעם הראשונה קבעה יעד משמעותי מפערי הבריאות בין יישובי המיעוטים לכלל הארץ במגוון תחומים. 25% לצמצום צמצום פערים יתאפשר באמצעות נקיטת אמצעים להגברת המודעות, למניעה ולגילוי מוקדם של מחלות נפוצות, בניית מהלכים תשתיתיים לשיפור אורח החיים הבריא ביישובים (למשל, הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות), יצירת תחרות אמיתית בין קופות החולים, הגדלת נתח השוק של הקופות הקטנות והשקעת משאבים בהנגשת שירותי רפואה מתקדמים בתוך היישובים הערביים. תוכנית החומש בבריאות לחברה הערבית היא אבן יסוד להשגת כל אלה, אך היא לבדה לא תשיג את השינוי המיוחל. על כולנו מוטלת החובה להפוך כל אבן כדי להבטיח שילד ערבי שייוולד יוכל לקבל שירותי בריאות שוויוניים ולזכות לבריאות איתנה ולאריכות ימים בדומה לכל ילד אחר במדינה. הגברת המודעות ופיתוח תשתיות לקידום אורח חיים בריא ברשויות הערביות מר חסאן טואפרה, חברתי בחברה הערבית-ראש הרשות לפיתוח כלכלי 12 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי חברתי בחברה הדרוזית והצ׳רקסית במשרד ראש-הרשות לפיתוח כלכלי הממשלה מקדמת תכנון לטווח ארוך ביישובים הדרוזיים והצ׳רקסיים, הכולל תהליכי עומק הנוגעים לתחומים מהותיים שלא טופלו בעבר, בהתבסס על ראייה כוללנית, המחברת בין תחומים שונים שמשפיעים הדדית האחד על האחר. ) נכלל לראשונה תחום הבריאות, 717- ו716 בהחלטות הממשלה האחרונות (מס׳ שלא קיבל מענה מספק בעבר ולא הייתה מדיניות ברורה לגבי אופן הטיפול בו. במסגרת מחקר מקיף שאנו מבצעים יחד עם חברת ייעוץ בינלאומית על האתגרים של העדות הדרוזית והצ׳רקסית בשני העשורים הקרובים, נאספו מדדים ברורים על גודל האתגר הבריאותי של החברות האלה בשנים הבאות. מדדים אלה מראים תמונה ברורה של פערים גדולים בין החברות הנ״ל לבין כלל האוכלוסייה בארץ, למשל בכלל האוכלוסייה; תוחלת החיים של נשים 80.7 לעומת79.4 תוחלת החיים של גברים דרוזים עומדת על 7.4% בכלל האוכלוסייה. כמו כן, שיעור חולי סוכרת דרוזים עומד על84.2 לעומת82.4 דרוזית עומדת על בכלל 52% לעומת58% דרוזים עומד על+20 בכלל האוכלוסייה, שיעור ההשמנה בקרב בני5.9% לעומת בכלל האוכלוסייה. 38% לעומת26% ״ עומד עלPAPהאוכלוסייה, אחוז הנשים הדרוזיות שעברו בדיקת ״ 12% שיעור המשתתפים בלפחות שעה שבועית של פעילות גופנית מקרב בני החברה הדרוזית עומד על בכלל האוכלוסייה. 16% לעומת בנוסף לפערים אלה, אובחנו פערים משמעותיים ומחסור עמוק בתשתיות פיזיות מקדמות בריאות ואורח חיים בריא ביישובים שלנו. שמו להן ליעד לקדם את תשתיות הבריאות ביישובים הדרוזיים, מתוך 717- ו716 החלטות הממשלה מס׳ הבנה שנושאי בריאות הציבור ואורח חיים בריא הם אתגר מרכזי בפני קובעי המדיניות. אחת הדאגות ) לבין קצב מוגבר של 2%-הגדולות שאנו ערים לה היא הצירוף שבין שיעור ילודה נמוך מאוד (פחות מ הזדקנות האוכלוסייה הדרוזית, דבר שיהווה בעתיד הלא רחוק נטל מכביד ביותר על החברה. חברתי בחברה הדרוזית והצ׳רקסית קידמה, בשיתוף פעולה עם משרד -לאור הנ״ל, הרשות לפיתוח כלכלי הבריאות והרשויות המקומיות הדרוזיות והצ׳רקסיות, תוכנית חדשה לטיפוח בריאות הציבור ביישובים . התוכנית כוללת הנגשת שירותים בריאותיים, פיתוח מודעות לאורח חיים ₪ מיליון32 האלו בהיקף של בריא והקמת תשתיות פיזיות מקדמות בריאות ביישובים. לקראת השנים הבאות וגיבוש תוכנית החומש הבאה, אנו נשים דגש מוגבר על נושא הבריאות, ולאור תוצאות המהלך הראשוני שהתחלנו בו, נקבל החלטות על האופן ועל הדרך להרחבת התוכנית כך שתיתן מענה לצורכי האוכלוסייה. תכנון לטווח ארוך וראייה כוללנית על צורכי האוכלוסייה הדרוזית והצ׳רקסית בתחום הבריאות מר האשם חוסין, חברתי בחברה הדרוזית והצ'רקסית-ראש הרשות לפיתוח כלכלי 13 חברתי בקרב האוכלוסייה- – התוכנית לפיתוח כלכלי1279 החלטת ממשלה – שמה לה למטרה: ״להמשיך ולפעול לפיתוח 2026 -2022 הבדואית בנגב חברתי לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב, להביא לצמצום פערים בינה -כלכלי לבין כלל האוכלוסייה ולקידום שגשוגה ושילובה בחברה הישראלית, להביא אקונומי של החברה הבדואית ושילוב בתעסוקה ובכלכלה -לשיפור במצב הסוציו הישראלית, לחזק את הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי והארגוני ולהציבן כגורם מוביל בחברה הבדואית ולשפר את המענים החברתיים באמצעות חברה אזרחית משגשגת, המייצרת מענים משלימים לפעולות הממשלה והשלטון המקומי״. פרק הבריאות בהחלטת הממשלה נוגע באומץ בנושאים אחדים, הכאובים והרגישים ביותר, תחומים יומי מוחשי וקשה, למשל בנושאים כגון: סוכרת והשמנה, -שבהם הפערים הנזכרים לעיל מקבלים ביטוי יום שנות החיים הראשונות וקידום אורח חיים בריא. זאת ועוד, ביישום פרק הבריאות בחר משרד הבריאות לפעול בליווי צוות ציבורי, הכולל נציגי ציבור, אקדמיה ושלטון מקומי מקרב החברה הבדואית בנגב. המשרד בחר לפעול לחיזוק תשתיות לקידום בריאות, זאת באמצעות שילוב ידיים ועבודה בתיאום ובסנכרון עם הרשויות המקומיות, המהוות את לבנת היסוד למתן השירותים לתושב ותוך שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים. בכוחן של תוכניות תשתיתיות, כגון יחידות רשותיות לקידום בריאות ותוכניות ייחודיות להנגשת שירותי רשותי וכן בליווי נציגי הציבור, -משרדי והבין-בריאות, בשילוב עבודה מאומצת והמשך שיתוף הפעולה הבין לחולל מהפכה של ממש עוד במסגרת שנות התוכנית. ברצוני להודות לצוות המוביל את יישום פרק הבריאות במינהל תכנון ואסטרטגיה במשרד הבריאות ולחברי צוות ההיגוי על המסירות ליישום מלא ומקצועי של פרק הבריאות בהחלטת הממשלה לטובת החברה הבדואית בנגב ועל השותפות לדרך. שילוב ידיים ועבודה בתיאום בין משרד הבריאות לרשויות המקומיות הבדואיות בנגב מר ליאור כלפה, חברתי בחברה הבדואית בנגב-מנהל אגף בכיר לפיתוח כלכלי 14 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי זירה מקומית ואזורית 15 רשויות מקומיות הן שחקן מרכזי ביצירת אקוסיסטם מקדם אורח חיים בריא. עובדה ידועה היא, כי השלטון המקומי בחברה הערבית זוכה לרמת אמון גבוהה בקרב התושבים. דבר זה קורה בזכות ניהול מוצלח על ידי ראשי הרשויות של משברים שונים, הבולט ביניהם היה בעת מגפת הקורונה, שהוכיחה את יכולתן של הרשויות המקומיות בעבודה ישירה מול התושבים. , מטה היישום של 550 במסגרת החלטת ממשלה התוכנית המערכתית מוביל הקמת יחידות בריאות רשויות מקומיות שונות בחברה הערבית 21-ב באזורי הגליל והמרכז. הקמת יחידות הבריאות ברשויות המקומיות הערביות היא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית העל של משרד הבריאות, לפיה המשרד שואף להציב את הרשויות המקומיות כשחקן מרכזי בעולם המניעה וכשחקן תומך בעולם הטיפול באמצעות השותפות עם קופות החולים. המטרה היא להעלות את נושא הבריאות על סדר היום בכל דיון על מדיניות ברשויות המקומיות. במקרה הזה, החברה הערבית נמצאת בחזית העשייה של המשרד. הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות הערביות מנכ״ל משרד הבריאות מר משה בר סימן טוב מברך את מנהלי יחידות הבריאות הנבחרים ביום האורנטצייה שהתקיים במטה משרד הבריאות בירושלים פתיחת הכשרת מנהלי יחידות הבריאות על ידי פרופ׳ נעים שחאדה מנהל ספירת הסוכרת בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת אילן וד״ר סיוון שפיצר סגנית מנהל ספירת הסוכרת-בר 16 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי במסגרת המהלך, כל רשות מקומית שנבחרה להשתתף בפרויקט הדגל של משרד הבריאות בעולם מערכתית לבריאות -המניעה ובריאות הציבור קיבלה תקציב מיוחד לכתיבת תוכנית אסטרטגית שנתית ורב התושבים, המותאמת לצרכים ולאתגרים הבריאותיים הייחודיים של היישוב. התמיכה מיועדת גם ליישום התוכנית בליווי מעטפת מקצועית ומחקרית. בחודשים האחרונים, הרשויות המקומיות שנבחרו לפיילוט חתמו על חוזים מול משרד הבריאות והתחילו במהלך מכרזי לבחירת מנהל יחידת בריאות. חלק ניכר מהרשויות המקומיות כבר סיימו את התהליך והמשרות אוישו בהון אנושי בכיר ואיכותי, שמטרתו לתרום מהידע ומהכלים של אנשי המקצוע ליישוב שלהם, לבני כפרם או עירם וכמובן לבני משפחותיהם. אילן באמצעות מיזם "ספירת הגליל") -מנהלי היחידות יזכו לליווי על ידי גופים מקצועיים (אוניברסיטת בר אשר יקנו להם כלים ומתודולוגיות ויסייעו להם להוביל את התוכניות ביישובים באופן מבוסס נתונים ובאחריות משותפת. חשוב לציין, כי במקביל להקמת היחידות, המשרד עובד מול משרד הפנים כדי לקדם, בעתיד הקרוב, עיגון סטטוטורי לתפקיד מנהל יחידת הבריאות. 17 הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות – כנס בנושא קיים משרד הבריאות, בהובלת מטה היישום של התוכנית, כנס של 2022 במהלך חודש דצמבר יחידות הבריאות ברשויות המקומיות. האירוע התקיים במלון ״גולדן קראון״ בנצרת, בשיתוף חברתי בחברה הערבית והוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות -עם הרשות לפיתוח כלכלי הערביות. בכנס השתתפו רבים מראשי הרשויות המקומיות הערביות, כמו גם מנכ״לים, חברי מועצות ועובדים נוספים של הרשויות, רופאים מחוזיים של משרד הבריאות, מקדמי בריאות מחוזיים וצוות הרשות לפיתוח חברתי לחברה הערבית במשרד לשוויון חברתי.-כלכלי הכנס התמקד בהצגת המהלך של הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות הערביות במסגרת יישום פרק הבריאות בתוכנית החומש לחברה הערבית , תקאדום), והוביל 550 (תחת החלטת ממשלה משתתפים בנוגע לשיטות, לשותפויות -לדיון רב ולמערכות העבודה הנדרשות כדי להבטיח את הצלחת היחידות, המשכיותן ועיגון סטטוטורי שלהן ברשויות המקומיות. במהלך הכנס הוצגה סקירה נרחבת על העשייה במסגרת תוכנית הבריאות המערכתית לחברה הערבית והוצג מודל ההפעלה של היחידות. בנוסף לכך, הוכרז על הרשויות המקומיות הראשונות שבהן תוקם יחידת בריאות. כמו כן התקיים דיון בשולחנות עגולים בנושאים שונים קבוצת חשיבה ודיון בכנס השקת יחידות בריאות ד״ר נור עבד אלהאדי שחברי ראש מטה היישום לתכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערי בריאות בחברה הערבית פותחת כנס השקת יחידות הבריאות 18 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי הקשורים ליחידות הבריאות, כולל התייחסות לעבודתו של מנהל היחידה, תפקיד הרשות המקומית בהעלאת נושא בריאות הציבור לראש סדר העדיפויות הציבורי, תפקידו של ראש הרשות בגיוס הציבור מגזריות בתוך מערכת הבריאות המקומית כדי לתמוך בעבודת -להצלחת היחידה והגברת השותפויות הרב יחידות הבריאות. כלל ההמלצות של המשתתפים נלקחו בחשבון בפיתוח מנגנוני עבודה מקצועיים ובליווי הרשויות המקומיות בהקמת היחידות. ראשי רשויות, בכירי משרד הבריאות ומחוזתיו ונציגי משרד שוויון חברתי בכנס השקת יחידות הבריאות 19 התפקיד של מנהלי יחידות הבריאות הוא תפקיד חדשני ופורץ דרך, שגובש בעבודה משותפת של משרד הבריאות, משרד הפנים, המרכז לשלטון מקומי ועוד. המנהלים אמונים על הובלת הקמת יחידת הבריאות ברשויות המקומיות, על רתימת המערכת הארגונית לטובת המהלך ועל יצירת אקוסיסטם רשותי מקדם בריאות. בשנה הראשונה המנהלים יובילו תהליכי עומק של מיפוי מקצועי, בניית תוכנית אסטרטגית ועבודה עם הציבור במטרה להקים תשתית ידע ועבודה משמעותית שתתרום להצלחת המהלך. זאת הפעם הראשונה שתפקיד מסוג זה מאויש ברשויות המקומיות הערביות. משום כך, מוטלת על המנהלים שנקלטו בעבודה אחריות רבה כדי להבטיח לא רק את הקמת היחידות, אלא גם את הצלחתן. לשם עמידה באחריות זו, נבחרו לתפקיד אנשים איכותיים, שהגיעו עם רקע מעולמות הרווחה והבריאות, ראייה מערכתית וחשוב מהכול – רצון עז לחולל שינוי במציאות הבריאותיות של החברה הערבית בכלל ושל תושבי יישוביהם בפרט. מטה היישום ממשיך להשתתף בוועדות מכרזים של שאר הרשויות המקומיות להמשך איוש תפקיד מנהל יחידת בריאות לצורך הקמת היחידות והובלת התכניות. להלן מנהלי יחידות הבריאות שנבחרו לתפקיד: ד״ר סיהאם קשקוש, מנהלת יחידת הבריאות בבאקה אלגרביה רופאת שיניים במקצועה, בעלת ניסיון עשיר בעבודה קהילתית ובקידום בריאות בחברה הערבית בכלל ובעיריית באקה בפרט. מובילה את תחום קידום הבריאות בבאקה באומץ רב ותוך בניית שיתופי מגזריים. במסגרת תפקידה הובילה תהליכי רוחב להעלאת -פעולה רב המודעות לנושאי הבריאות ולמתן כלים לציבור לקיום אורח חיים בריא. במקביל, עבדה רבות על בניית תשתיות ציבוריות מקדמות בריאות. ,חוסאם חלאיילה מנהל יחידת הבריאות בסח׳נין .2010 , נשוי ואב לשניים, תושב העיר. עובד בעיריית סח׳נין משנת37 בן בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במגמת מנהיגות ושינוי חברתי מטעם אוניברסיטת חיפה. בעבר שימש כמדריך סטודנטים לעבודה סוציאלית מטעם מכללת צפת. במסגרת עבודתו בעיריית סח׳נין צבר ניסיון מקצועי רב בעבודה בתחומי ילדים ונוער בסיכון, עוני והדרה, עבודה סוציאלית קהילתית ומיצוי זכויות. בתקופת הקורונה היה אחראי נתונים ועשייה חברתית בעיר. מנהלי יחידות הבריאות: רצון עז לחולל שינוי 20 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי ,רובא סלימאן דראושה מנהלת יחידת הבריאות באכסאל נשואה ואם לשתיים, בוגרת תואר ראשון בסיעוד מהאוניברסיטה העברית -בירושלים תואר שני בבריאות הציבור וקידום בריאות מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כאחות במוקד ייעוץ טלפוני לאחיות בקופת חולים מכבי. שאדי חג׳אג׳רה, מנהל יחידית הבריאות בכעבייה, טבאש, חג׳אג׳רה , בוגר תואר שני ובעל תעודת הוראה בחינוך גופני וניסיון רב בהוראת 35 בן קהילתי -חינוך גופני במשרד החינוך. בנוסף, מנהל עמותה לקידום חברתי -ביישובו. מאמין בייזום פרויקטים חברתיים תוך יצירת שיתופי פעולה רב מגזריים. גסאן קאדרי, מנהל יחידת הבריאות בנחף אילן. בעל ניסיון -בוגר תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר רב בעבודה בשלטון המקומי ועבודה עם קהילה בפרט. העבר כיהן בתפקיד מנהל התוכנית ״עיר ללא אלימות״ ומנהל יחידת קידום נוער. מתגורר ביישוב. אומניה ג׳בארין, מנהלת יחידת הבריאות במעלה עירון אומניה מהכפר זלפה באזור מעלה עירון, אם לשלושה ילדים. בהכשרתה אחות מוסמכת, בעלת תואר ראשון בסיעוד. בעלת ניסיון עשיר בעבודה כאחות בתוך מערכת הבריאות ועבודה מול קהילה. סלים סעדי, מנהל יחידת הבריאות בעראבה , נשוי ואב לשלושה, בוגר תואר ראשון בפיזיותרפיה 40 תושב עראבה בן גוריון -אביב ותואר שני בגרונטולוגיה מאוניברסיטת בן-מאוניברסיטת תל התחיל לעבוד במכון לפיזיותרפיה בקופת חולים 2012 בנגב. בשנת מאוחדת והחזיק בשני תפקידים: רפרנט ביקורי בית באשדוד והסביבה וסגן מנהל המכון. 21 ,עביר זידאן מנהלת יחידת הבריאות בכפר מנדא תושבת כפר מנדא, בעלת תואר ראשון ושני בניהול מערכות בריאות ודוקטורנטית לפסיכולוגיה. שורוק מחאמיד, מנהלת יחידת הבריאות באום אל פחם נשואה ואם לחמישה, תושבת העיר אום אל פחם. אחות במקצועה, בוגרת תואר ראשון במינהל מערכות בריאות ותואר שני בבריאות הציבור עם התמחות בקידום בריאות. עבדה כאחות במשרד החינוך, כרכזת תוכנית בריאות הפה והשן וכמקדמת בריאות בתקופת הקורונה בעיריית אום אל פחם. זינאת ואקד, מנהלת יחידת הבריאות בג׳דיידה מכר נשואה ואם לשלושה, בוגרת תואר ראשון ושני בגיאוגרפיה וחינוך, כמו גוריון בנגב. -כן בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן שנים במערכת החינוך, בתפקידי חינוך וניהול 30 בעלת ניסיון של מוסדות חינוך. סומא עסלי, מנהלת יחידת הבריאות בכפר קרע תושבת הכפר, דיאטנית קלינית המתמחה בסוכרת, השמנת ילדים ודיאטת חולי דיאליזה. עבדה כמרצה לתזונה במכללת וינגייט. בוגרת תואר ראשון במדעי התזונה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בחינוך לאורח חיים פעיל ובריא במכללת וינגייט. בנוסף, מאמנת כושר בהכשרתה. ,כיפאח חדר זיאדנה מנהלת יחידת הבריאות בבוענייה נוג׳ידאת -הנדסאית סביבה ואחות מעשית במקצועה. בעלת תואר ראשון רב תחומי. עבדה ב״בית בלב״ בעיר נשר בתפקיד אחות מעשית. בתפקידיה הקודמים עסקה בטיפול ובחינוך. 22 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי הקמת תשתיות מקדמות בריאות בחברה הדרוזית והצ׳רקסית התנאים הפיזיים ביישובים הדרוזיים והצ׳רקסיים בפרט וביישובים הערביים בכלל אינם מעודדים אורח חיים בריא. כך, למשל, היעדרן של מדרכות, שטחים פתוחים, תאורת לילה, משחקיות ופארקים לילדים וכדומה מייצרים סביבה טבעית שאינה מעודדת אורח חיים פעיל ובריא. מחקרים מצאו, כי קיים קשר חיובי בין הזמינות של שטחים ירוקים שבהם שבילי הליכה, אזורים לקידום ידע בריאותי ואתרים לפעילות גופנית והביקור המצטבר בהם לבין שיפור הבריאות הפיזית והנפשית. עובדה זו מדגישה את החשיבות של הקמת תשתיות מקדמות בריאות בחברה הערבית. פגישת התנעה לפרויקט תשתיות מקדמות בריאות שהתקיימה במועצה המקומית מג׳דל שמס בהשתתפות חברי צוות מטה היישום, ראש הרשות מר דולאן אבו סאלח והדרג הבכיר במועצה מר ואיל מוגרבי ראש מועצת עין קיניא מציג לצוות מטה היישום את עבודות התכנון והפיתוח שמתכננות ביישוב לפיתוח תשתיות מקדמות בריאות 23 בימים אלה מקודם פרויקט ענק, משמעותי בתקציב גבוה, להקמת תשתיות מקדמות בריאות ברשויות לפיתוח 717- ו716 המקומיות הדרוזיות והצ׳רקסיות. זאת במסגרת יישום פרק הבריאות בהחלטות ממשלה כלכלי לחברה הדרוזית והצ׳רקסית. במסגרת הפרויקט, כל רשות תוקצבה בתקציב ייעודי להקמת -חברתי תשתית מקדמת בריאות בתחומה. לרשויות המקומיות ניתן מרחב פעולה גדול וכל רשות יכולה להקים תשתית שמתאימה לה על פי צורכי היישוב והתושבים מתוך סל תשתיות מקדמות בריאות שנבנה על ידי משרד הבריאות, שגם יאשר את תוכנית העבודה של כל רשות. דוגמאות לתשתיות בריאות המקודמות על ידי הרשויות הן: שבילי הליכה הכוללים תאורה, הצללה טבעית וספסלים, פארקים הכוללים מתקני כושר קהילתיים או משחקיות ציבוריות. התשתיות באות לתת מענה למחסור החמור במרחבים ירוקים, בשטחים ציבוריים פתוחים ובתשתיות מקדמות בריאות ברשויות המקומיות בחברה הערבית. מר שאוקי אבו לטיף בסיור עם צוות היישום לתיאור תשתית מקדמת בריאות פוטנציאלית ברשות 24 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי הזירה הטיפולית 25 מטה יישום, מחוברים לממשלה וגם לחברה סובלים מסוכרת, 65 , כמחצית מן הערבים בישראל מעל גיל2019-רקע: לפי דוח רישום הסוכרת הלאומי מ מהשיעור בחברה היהודית, סובלים מהמחלה. 2.9 , שיעור הגבוה פי55-64 ושליש מן הערבים בגילאי שיעורי התמותה מסוכרת גבוהים יותר בחברה הערבית, וכך גם שיעור החולים שאינם מאוזנים. מטרות: מטרת המחקר היא לאסוף נתונים מהימנים מקופות החולים בנוגע למצב חולי הסוכרת בחברה מגזרית ומותאמת תרבותית.-הערבית כיום, כדי לבנות תוכנית התערבות כוללנית, רב שוויון בבריאות החברה -שיטות: במסגרת יישום התוכנית המערכתית של הממשלה לצמצום פערים ואי מבחן תמיכה ייחודי עבור קופות החולים, אשר מתמקד 2022 הערבית, פרסם משרד הבריאות בשנת . הקופות נדרשו לדווח על כל חולה סוכרת ₪ מיליון30-בחולי סוכרת מהחברה הערבית, ותוקצב ב המבוטח במסגרתן והמתגורר ביישובים ערביים וכן על כלל הבדיקות והמדדים השגרתיים שביצע. תמיכה כספית ניתנה לקופות לפי מספר המבוטחים שדווחו, בתנאי שעמדו בהנחיות המקצועיות לבדיקות מהתמיכה ניתנה עבור חולים מאוזנים, אשר הוגדרו לפי רמות 50%-מעקב. התמריץ הכלכלי נבנה כך, ש , כמקובל בהנחיות המקצועיות לטיפול בסוכרת.LDL-המוגלובין מסוכרר ו חולי סוכרת מהחברה הערבית (לא כולל מזרח ירושלים וערים מעורבות), 102,785 ממצאים: דווח על ). שכיחות המחלה 40.87%( ) לנשים37.24%( מאוזנים, כאשר קיים פער קטן בין גברים39.09% מתוכם לשנה. 0.42% מהתושבים, עם היארעות של7.34% בממוצע בקרב יישובי החברה הערבית עומדת על 40.1% , לאומית32.58% , מאוחדת33%.27 , כללית41.89%( נמצאה שונות בשיעור המאוזנים בין הקופות ), והוא הולך ועולה ככל שעולים 23%( 18-30 מכבי). שיעור המאוזנים הנמוך ביותר נמדד בטווח הגילאים בגיל. כמו כן, דווח על שיעור נמוך של ביצוע בדיקות מעקב ופרוצדורות מניעתיות. 0.00 500.00 1000.00 1500.00 2000.00 2500.00 3000.00 3500.00 4000.00 4500.00 (שיעור מאוזנים )מבחינת המוגלובין מסוכרר וכולסטרול מבוטחים חולי סכרת, לפי קופות10,000 לכל 26 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי 0.51% 2.05% 4.21% 12.57% 26.85% 15.46% 38.34% 0.21% 1.25% 2.81% 8.95% 22.56% 15.77% 48.45% 0-17 18-29 30-39 40-49 50-59 60-64 65+ התפלגות חולי סוכרת לפי קופות 70.83% 9.83% 12.06% 7.28% 27 הזירה המחקרית 28 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי “קול קורא” להגשת הצעות מחקר העוסקות ביישום תוכנית שוויון בבריאות בחברה ערבית-מערכתית לצמצום פערים ואי 2022 אחת הזירות האסטרטגיות להשפעה בתחום צמצום פערים היא הזירה המחקרית. במהלך שנת פרסם משרד הבריאות, באמצעות לשכת המדען הראשי, “קול קורא” למחקרים העוסקים ביישום תוכנית הבריאות המערכתית וצמצום הפערים בתחום הבריאות. להלן רשימת המחקרים שמומנו במסגרת ה”קול קורא”: שם מחקר שם חוקר תיאור מחקר פיתוח והערכה של תוכנית התערבות מותאמת תרבות לילדים בחברה הערבית .3-0 בגיל ד”ר אורטל סלופודין • מחקר שנועד לבחון האם תוכנית התערבות בהגברת ידע הורי יעילה לקידום התפתחות הילד. • התפתחות הילד תימדד על ידי מדדי התפתחות אובייקטיביים, צורכי הילד ושיפור רווחתו הנפשית של ההורה. • תוצרי ההתערבות יוערכו בשלוש נקודות זמן: לפני ההתערבות, מיד לאחריה (עד שבעה ימים מביקור הבית האחרון) ובגיל שנתיים. • במחקר ישתתפו תינוקות מהחברה הערבית והוריהם, המתגוררים בשלוש ערים ערביות מרכזיות (נצרת, אום פחם ורהט). -אל השמנה ותסמונת מטבולית בקרב מתבגרים השייכים לקבוצת סיכון. ד”ר נחמה צוקרמן לוין • מטרת המחקר היא איתור מתבגרים עם השמנה ועדות לתחלואה נלווית, אשר שייכים לחברה הערבית, והעלאת המודעות תוך ביצוע הדרכה לאורח חיים בריא לתלמידים ולהוריהם. • המחקר ייערך בשתי חטיבות ביניים זרקא, אשר יכללו -ביישוב ג׳סר א הדרכה רפואית ותזונתית והדרכה לשינוי אורחות חיים באמצעות הרצאות למורים לחינוך גופני, להורי התלמידים ולצוות ההוראה. כמו כן, ייערך יריד בריאות. בנוסף לכך, ייבדקו ויאותרו תלמידים עם השמנה ותחלואה נלווית, כמו סוכרת ויתר לחץ דם, ויופנו לייעוץ רפואי. ייערך מעקב לאחר מספר חודשים. 29 שם מחקר שם חוקר תיאור מחקר גליקמיה בקרב ערבים חולי : האפשרות 2 סוכרת מסוג להפחיתה באמצעות תוכנית התערבות קהילתית. פרופ׳ אורה פלג למחקר זה קיימות שלוש מטרות עיקריות: • לבחון את החסמים לאורח חיים בריא וסוכר 2 לניהול יעיל של סוכרת מסוג נמוך בדם בקרב בני החברה הערבית, המקבלים שירותים רפואיים במערכת הבריאות בקופת חולים מכבי. • לבחון את היעילות של תוכנית התערבות קבוצתית לשיפור אורח חיים בריא ורמת סוכר נמוכה בדם. • לבחון את היעילות של תוכנית -אל-ההתערבות בשני אופנים: פנים פנים ובאופן מקוון. התערבות להעלאת השיעור של איתור אלימות נגד נשים מצד בן הזוג והפניה לשירותי סיוע בתחנה לבריאות האם והילד. ד”ר ניהאיה דאוד • מחקר זה נועד להעריך תוכנית התערבות הכוללת הכשרת אחיות והטמעה של כלי חדש לאיתור אלימות נגד נשים מצד בן הזוג. • הכשרת האחיות תתמקד באיתור מעשי אלימות, יידוע הנשים על אפשרויות סיוע והפניית הנשים שאותרו כנפגעות אלימות מצד בן הזוג לשירותי הסיוע. • התוכנית תיערך בתחנות לבריאות האם והילד של משרד הבריאות. • המחקר נערך במחוז חיפה של משרד הבריאות בשיתוף פעולה בין חוקרות גוריון בנגב. -מאוניברסיטת בן התערבות במשפחה המורחבת ובקהילה לשיפור היענות לטיפול בהשמנת יתר. ד”ר ורד קאופמן • המחקר נועד לפתח, ליישם ולהעריך התערבויות לשיפור היענות למניעה ולטיפול בהשמנה ובסוכרת. הקהילה הבדואית בנגב היא מושא המחקר, והיא תבחר את ההתערבות המועדפת עליה והמותאמת לצרכיה ולהרגלים החברתיים שלה. 30 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי שם מחקר שם חוקר תיאור מחקר הערכת תוכנית התערבות לקידום בריאות נשים בחברה הערבית באמצעות נט”.-מודל ״מאמא ד”ר ריקי טסלר • מטרת המחקר לחקור את השפעת ההשתתפות בתוכנית ההתערבות נט” לקידום בריאות של -״מאמא בהשוואה 50-30 נשים ערביות בגילאי לקבוצת ביקורת שאינה משתתפת בתוכנית. • מטרת המחקר המשנית היא לחקור השפעה זו על תפיסת הבריאות, אורח חיים בריא וגורמים מקדמים ומעכבים השתתפות בתוכניות לקידום בריאות. • אוכלוסיות - התוצאות יוערכו לפי תת ספציפיות (דרוזיות, בדואיות, נוצריות ומוסלמיות) ולפי אזורים גיאוגרפיים שונים (צפון, מרכז, ודרום). • תכנית ההתערבות בקבוצת המחקר תכלול אימונים שבועיים, משחקי ליגה וייעוץ תזונתי קבוצתי חודשי. התערבות להפחתת משקל ושינוי הרגלי חיים בטרם היריון להפחתת הסיכון לסוכרת היריון. פרופ׳ גבראל חודיק • המחקר נועד להעריך את ההיתכנות היקף לבדיקת -של ניסוי קליני רחב היעילות של התערבות באורח חיים לפני ההיריון להפחתת סיכון לסוכרת בהיריון בקרב נשים ערביות בסיכון מוגבר. • המחקר יתקיים בסניף מכבי שירותי פחם, כאשר -בריאות באום אל משתתפות המחקר הן נשים בגירות ערביות עם ערכי סוכר תקינים, מבוטחות מכבי, המתכננות ללדת בשנתיים הקרובות, עם היסטוריה מתועדת של סוכרת הריונית או ערכי סוכר בצום לא תקינים בהיריון קודם. • ההתערבות היא טיפול סטנדרטי בתוספת חינוך והתערבות יזומה בירידה במשקל: חינוך לתזונה בריאה, אסטרטגיות לוויסות התנהגותי, ליווי אישי, משוב ותמיכה חברתית. 31 שם מחקר שם חוקר תיאור מחקר הנגשה תרבותית ושפתית של כלי דיגיטלי אינטראקטיבי. ד”ר אורית טויטו • המחקר בודק התאמה תרבותית לחברה DATOS של אפליקציית הערבית מבחינה לשונית ומבחינה תרבותית באמצעות מומחה -חברתית בתחום זה. המטרה היא לבחון את השפעת הכלי הדיגיטלי על מדדי הסוכרת ועל ההיענות לטיפול בחברה הערבית. סקירת ספרות שיטתית וביקורתית ומטה אנליזות של תוכניות מניעה והתערבות. פרופ׳ איריס מנור • מטרות המחקר הן לבחון את כל המאמרים המציגים תוכניות מניעה והתערבות ביחס לסוכרת בחברה הערבית, להשוות את המטרות ואת אחוזי ההצלחה של תוכניות אלו ולהתוות אסטרטגיות התערבות אפשריות עבור אנשים עם סוכרת, אנשי מקצוע ומערכות בריאות. כל זאת כדי לשפר את המניעה והטיפול בסוכרת בחברה הערבית בישראל. 32 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי עבודת מטה 33 חורשים את השטח ומביאים את הקול של החברה הערבית לחברה הערבית בצפון 550 ,מטה היישום אחראי על יישום פרקי הבריאות בחמש החלטות ממשלה שונות לחברה הבדואית בנגב 1279 לחברה הדרוזית בכרמל, בגליל ובגולן; החלטת ממשלה716- ו717 ;ובמרכז זרקא. החלטות הממשלה השונות כוללות את מרבית האוכלוסייה -אל- ליישוב ג׳סר1804 והחלטת ממשלה הערבית במדינת ישראל וכלל היישובים המתפרסים מרמת הגולן בצפון ועד ליישובים הבדואים בנגב. כמטה המגיע מתוך החברה הערבית הצבנו לעצמנו מטרה להיות מחוברים לשטח ולקולות העולים ממנו ולכן אנו מרבים לבקר ולהכיר מקרוב את החברה הערבית על גווניה השונים, את צורכי הבריאות מיצוי זכויותיה, את התשתיות הקיימות (הזמינות, הנגישות והחסרות) ואת המטפלים -שלה, חסמיה לאי אבו קויידר-סיור צוות מטה היישום בכפר הבדואי הבלתי מוכר אלזרנוג בבית חולים רמב״ם בחיפה550 מפגש צוות הבריאות מכוח החלטת ממשלה 34 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי והמטופלים שחווים ומאיישים את מערכת הבריאות בכלל. החיבור לשטח מסייע לנו בהבאת הקול של החברה הערבית בעיצוב המדיניות המותאמת חברתית ותרבותית ובתכנון מיזמים ותוכניות ייעודיות לצרכיה הבריאותיים והרפואיים, הכלליים והייחודיים של החברה הערבית. ניהול עבודת צוותי הבריאות במסגרת מנגנון העבודה בתוכנית הבריאות המערכתית לחברה הערבית הוקמו שלוש ועדות היגוי לליווי מגזרית. הנציגים הם -העבודה בכל החלטת ממשלה ומונו נציגים לכל ועדה, המגיעים עם ראייה רב מהממשלה, ממערכת הבריאות, מארגוני החברה האזרחית, מהאקדמיה ומגופי מחקר וכן נבחרי ציבור. הוועדות מתכנסות אחת לרבעון ואחראיות על אישור תוכנית העבודה וחלוקת התקציב. כמו כן, חברי הוועדות לוקחים חלק משמעותי בעיצוב יישום תוכנית הבריאות המערכתית לחברה הערבית ומשמיעים את קול החברה הערבית מנקודת מבטם המקצועית והחברתית. שיך מייסדת-חברות צוות מטה היישום עם גב׳ מייסא אל ארגון לוטוס, במסגרת סיור למידה בחברה הדרוזית 1279 מפגש צוות הבריאות מכוח החלטת הממשלה בואדי עתיר בנגב 35 שחברי-ד״ר נור עבד אלהאדי ראש מטה היישום של תוכנית הבריאות בחברה ערבית. עבדה במשרד הבריאות בדסק חברה ערבית במגן ישראל, המרכז הארצי לשליטה וניהול במגפת הקורונה והייתה אחראית על תכנון התערבויות לאומיות בחברה ערבית והובלתן במזרח ירושלים ובכפרים הבלתי מוכרים בנגב. קודם לכן, עבדה בארגון ״מעוז״ כמובילת ידע ואסטרטגיה למיזם ״ענבר״ וכאחראית על החברה הערבית והייתה מהצוות המוביל של הקמה וניהול חדר המצב הלאומי של הוועד הערבי לחירום בחברה הערבית בתחילת מגפת הקורונה. נור בוגרת תואר ראשון במדעי המעבדה הרפואית בטכניון, בוגרת תואר שני בניהול מערכות בריאות ודוקטורט בבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. ד״ר יסמין אבו פריחה אחראית מדיניות הבריאות במטה היישום, רופאה פנימית בכירה במרכז הרפואי סורוקה, ופועלת בו גם כאחראית תוכנית הוראה מוסדית וכסגנית הקימה את ארגון ״רודינה״ אשר שם לו למטרה 2016-מנהל מחלקה פנימית. ב למנוע מחלות גנטיות ומומים מולדים בחברה הבדואית בנגב. לאחר מכן הצטרפה לצוות מייסדים שהובילו את ההקמה של ארגון ״ינאביע״, אשר פועל כלכלי של החברה הבדואית בנגב. מתוך מחויבות ומסירות -לפיתוח חברתי לחיי הקהילה הבדואית, יסמין יושבת בוועדים המנהלים של ארגוני החברה האזרחית, כגון ״מרכז תמר״ ופרויקט ואדי עתיר. יסמין זכתה בעבר ב״אות ״ של 30- מתחת ל30רמון״ למנהיגות, איכות ומצוינות וכן נבחרה לרשימת ״ עיתון פורבס. את לימודי הרפואה השלימה באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן השלימה לימודי תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד במסגרת תוכנית עמיתי וקסנר. מר חאלד גרה אחראי תקציב ותשתיות במטה היישום. בעל תואר ראשון במינהל עסקים, בין , 2020 כיהן כעוזר ראש המועצה המקומית ג׳ת. בשנת2019 עד2016 השנים עם תחילת גל הקורונה השני, עבר לדסק חברה ערבית במגן ישראל (משרד הבריאות) האחראי על המאבק בנגיף הקורונה, והיה אחראי על תכלול המטה 2021 ועל אזור הנגב, כולל הכפרים הבלתי מוכרים ומזרח ירושלים. בשנת , מתגורר 29 עבר לארגון ״מעוז״ כרכז רשויות ערביות ואחראי חברה ערבית. בן ביישוב ג׳ת במשולש, נשוי ואב לשתיים. :הכירו את צוות מטה היישום 36 שוויון בבריאות בחברה הערבית- תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי כמאל-גב׳ שהרזאד חסון אחראית שותפויות במטה היישום. בוגרת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית בהתמחות שלטון מקומי, שניהם מאוניברסיטת חיפה, בוגרת תוכנית הצוערים לשלטון המקומי. מומחית בשלטון מקומי, בניהול פרויקטים ציבוריים ועיצוב מדיניות ציבורית. בתפקידה הקודם עבדה ברשות המקומית דאלית אל כרמל כמנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי והובילה עשרות פרויקטים ארגון משלב הרעיון הראשוני ועד שלב הביצוע הסופי. עבדה -אסטרטגיים חוצי לצד ראש הרשות והייתה יד ימינו. מתגוררת בדאלית אל כרמל, נשואה ואם לשתיים. .במשך שמונת החודשים האחרונים עבד מר מחמוד מדלג שהיה אחראי תכנון ובקרה במטה היישום במסגרת תפקידו החזיק בשני כובעים: ריכוז נושא תהליכי התכנון והחשיבה של המטה, בדגש על מגזרים וכן אחראי על בניית מנגנוני בקרה כדי ליצור עבודה אפקטיבית ויעילה -הסתכלות רוחב חוצה ביישום החלטות הממשלה לחברה הערבית בתחום הבריאות. בתפקידיו הקודמים עבד בייעוץ אסטרטגי וכלכלי, ניהול פרויקטים והערכת ביצועים במספר חברות, ), Accenture, Deloitte, PWC, KPMG( ביניהן חברות ייעוץ אסטרטגי ועסקי בינלאומיות מובילות חברות עסקיות בינלאומיות, ובתפקידים שונים במשרד האוצר באגף שכר והסכמי עבודה ביחידת השלטון המקומי. מחמוד מתגורר בכפר קרע, נשוי ואב לילדה, בעל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מאוניברסיטת אביב. לאחר תרומה משמעותית במסגרת עבודתו במטה היישום מחמוד עובר ליעד הבא שלו.-תל