חומר רקע
התפתחות בהחזקות המשקיעים
טק -המוסדיים הישראליים בהיי
2016-2021
2
תוכן עניינים
שותפים3
תקציר מנהלים4
ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון- דברי פתיחה6
SNPI פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של- דברי פתיחה7
: התפתחות ההחזקות של המשקיעים המוסדיים1 פרק8
: החזקות במניות של חברות טכנולוגיה ישראליות2 פרק13
: החזקות במניות סחירות של חברות טכנולוגיה3 פרק19
סחירות בחברות טכנולוגיה-: החזקות לא4 פרק23
: ניתוח תוכניות ממשלתיות5 פרק31
נספח: מקורות מידע והגדרות38
3
שותפים
את הדו"ח חיברו רו"ח גיא לקן מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון וד"ר מאיה שטאון ממכון מחקר והמדיניות
. Start-Up Nation Policy Institute
תודה מיוחדת למירי רוזנשטוק, אורי עפרוני, כרמל צור, גיל בוטלר ורהב אוברציגר על הסיוע בהכנת
הדו"ח.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הינה רגולטור פיננסי עצמאי בישראל, המפקח על
גופים פיננסים חוץ בנקאיים, ובהם חברות ביטוח, קרנות פנסיה, גמל והשתלמות,
וכן על מתן שירותים פיננסיים מוסדרים כגון נותני אשראי חוץ בנקאי, שירותי תשלום
והעברת כספים, חברות פינטק ונותני שירותים פיננסים במטבעות וירטואליים. כמו
כן, אחראית הרשות, על רישוי סוכני ביטוח ויועצי פנסיה, והיא מפקחת על פעילותם
בהתאם לחוק הפיקוח על 1.11.16-מול המבוטחים והעמיתים. הרשות הוקמה ב
שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה) ובראשה עומד ד"ר משה ברקת.
הוא מכון מחקר עצמאי העוסק בעידוד Start-Up Nation Policy Institute
מדיניות החדשנות בישראל. המכון עובד בשיתוף עם המגזר הציבורי, תעשיית
טק ומקבלי החלטות נוספים על מנת לקדם מדיניות שתשמר את ההובלה -ההיי
הטכנולוגית של ישראל ותרחיב את השפעתה של החדשנות הישראלית על
סקטורים נוספים במשק ועל כלל החברה הישראלית. המכון הוא חלק מקבוצת
וממומן באופן מלא על ידי תרומות פילנתרופיות.Start-Up Nation Central
4
תקציר מנהלים
מטרת דו"ח זה היא לאפיין את ההתפתחויות שחלו בהחזקותיהם של המשקיעים המוסדיים בישראל
(קרנות פנסיה, קופות גמל, וביטוחי חיים – להלן: מוסדות או משקיעים מוסדיים) בטכנולוגיה. השתמשנו
בנתונים אשר סופקו על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: רשות שוק ההון), ובהם סקר שנערך
וכלל המוסדות השיבו עליו עד תחילת חודש מאי 2022 בקרב המשקיעים המוסדיים (הסקר הופץ במרץ
). המטרה העיקרית של הדו"ח היא לנתח את השינוי במדיניות ההשקעה של המשקיעים המוסדיים 2022
בישראל במניות של חברות טכנולוגיה ולייצר מדד ייחוס לדוחות הבאים ולניתוחים נוספים. הדו"ח מיועד
טק, לחברות השוקלות גיוס השקעות מן -להיות כלי עבודה למוסדות עצמם, לקרנות ההשקעה בהיי
המוסדות, ולמקבלי החלטות ולרגולטורים. אנו מקווים שדו"ח זה יעודד חוקרים להתמקד בסקטור זה,
אך גם ידרבן את חיזוק הקשרים בין מקור ההשקעות הגדול במשק לבין הסקטור הצומח והדינמי ביותר
בכלכלת ישראל.
, ומצביע על שלושה 2021- ל2016 הדו"ח מראה גידול של פי חמישה בהחזקות במניות טכנולוגיה בין
גורמים עיקריים לגידול זה:
•
בשנים אלו חל גידול משמעותי בנכסים המנוהלים לטווח ארוך על ידי הגופים המוסדיים. מגמה זו
טק מתחילות לראות בהם -ממצבת אותם כמשקיעים בסדר גודל עולמי, ולכן הקרנות וחברות ההיי
מקור פוטנציאלי חשוב להשקעות.
•
העניין המתגבר של המוסדות להשקיע חלק גדול יותר מתיק הנכסים במניות נובע בין היתר משיעורי
הריבית הנמוכים בעשור האחרון ומקיטון בכמות איגרות החוב המיועדות שממשלת ישראל סיפקה
להם. מניות המתאפיינות ברמות תשואה וסיכון גבוהות הפכו להשקעה אטרקטיבית יותר, בהתאם
לכך ההון המיועד להשקעות במניות בכלל ובטכנולוגיה בפרט צמח בצורה משמעותית בשש השנים
האחרונות.
•
העלאת שיעור ההחזקות בטכנולוגיה מסך התיק בחלק מהמוסדות.
על מנת להיחשף לחברות טכנולוגיה, המוסדות יכולים להשקיע במניות של חברות הנסחרות
בקרנות הון סיכון LP בבורסות, להשקיע ישירות במניות של חברות פרטיות, או להשקיע בתור
) המתמחות Private Equity Funds (PE(( ) ובקרנות פרטיותVenture Capital Funds (VC((
מסכמת את התפתחות ההחזקות בשלושת הקטגוריות הללו, תוך אבחנה בין1 בטכנולוגיה. טבלה
חברות ישראליות וחברות זרות. התוצאות מוצגות לכלל המוסדות, ובדו"ח אנו מתייחסים גם לשוני בין
המוסדות הקטנים למוסדות הגדולים.
: התפתחות החזקות המשקיעים המוסדיים1 טבלה
סוג השקעה
השקעות זרות
השקעות ישראליות
בשקלים%-ב
בשקלים%-ב
במניות סחירות
עליה
ירידה
עליה
ירידה
PE- וVC בקרנות
עליה
יציבות
עליה
יציבות
במניות של חברות פרטיות1 לא רלוונטי1 לא רלוונטי
עליה דרמטית
עליה דרמטית
עקב קושי בזיהוי הקטגוריה הזו ומיעוט החזקות בה, דו"ח זה לא מתייחס אליה.1
5
טק, ועל צעדים-בסקר הנלווה רוב המוסדות דיווחו על כוונתם להגדיל את השקעותיהם בסקטור ההיי
שהם נוקטים על מנת לחזק את המומחיות שלהם בהשקעות בסקטור זה. על רקע הירידות בשווקים
נראה שהמיקוד - בכלל, ובמניות טכנולוגיה בפרט, יש בכך בשורה מעודדת2022 ברבעון השני של
בטכנולוגיה הוא חלק קבוע מהאסטרטגיה של המשקיעים המוסדיים ולא אופנה חולפת.
טק, ביניהן -ממשלת ישראל השיקה מספר תוכניות על מנת לחזק את הקשר בין המוסדות לסקטור ההיי
. הניתוחים בדו"ח זה אינם מאפשרים להראות באופן מדעי קשר סיבתי בין יישום 43- ו40 מסלולים
התוכניות לבין שינוי פרופיל ההשקעות של המוסדות. יחד עם זאת, הנתונים בדו"ח מצביעים בחוזקה על
כך שהתוכניות השיגו את מטרתן ושאכן הייתה השפעה על פרופיל ההשקעות של המוסדות. הדבר בולט
שהייתה גם המטרה - במיוחד בגידול הדרמטי בהשקעה הישירה בחברות טכנולוגיה פרטיות בישראל
. מוסדות אשר השתתפו בתוכניות הממשלתיות שילשו את החזקותיהם בחברות 43 המוצהרת של מסלול
לעומת יציבות בהחזקות במוסדות אשר לא 43 פרטיות בחמשת הרבעונים שחלפו מאז השקת מסלול
השתתפו בתוכניות הממשלתיות.
המגמות המתוארות בדו"ח זה, הן חדשות טובות לחוסכים הישראליים שבמשך שנים רבות לא זכו להיחשף
לסקטור הצומח ובעל הפריון הגבוה במשק, ולחברות טכנולוגיה בוגרות בישראל אשר זכו לאחרונה
לנגישות למקור מימון לטווח ארוך, המגביר את סיכויי הישארותן של החברות הללו בישראל.
6
דברי פתיחה: ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק
ההון, ביטוח וחיסכון
בעשור האחרון אנו עדים לעלייה מתמשכת ומשמעותית בסכום הנכסים
המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים לטובת החיסכון ארוך הטווח של הציבור
, שווי סך נכסי העמיתים (קרנות הפנסיה, 2021 בישראל. נכון לסוף שנת
טריליון ש"ח וצפוי לעבור רף 2.3 – קופות הגמל וביטוחי החיים) הסתכם לכ
תוך שנים ספורות. $ טריליון1 של
-טק, המשותף לרשות שוק ההון ול-דו"ח השקעות הגופים המוסדיים בהיי
, בוחן לראשונה את השקעות Start-Up Nation Policy Institute - SNPI
טק, בחלוקה למכשירי-הגופים המוסדיים הישראליים בסקטור ההיי
ההשקעה השונים: מניות סחירות, מניות לא סחירות וקרנות פרטיות. בנוסף,
הדו"ח כולל סקר מקיף ששופך אור על המגמות העתידיות הצפויות והתכניות
טק בשנים הקרובות.-של המשקיעים המוסדיים בכל הקשור להשקעותיהם בסקטור ההיי
טק, הדו"ח מציע תובנות מעניינות ומשמעותיות ביחס -מעבר להיותו בסיס ייחוס להשקעות בסקטור ההיי
להתנהגות מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים בכל הקשור להשקעותיהם בסקטור זה. ראשית, אנו עדים
, ולצפי כי השקעות אלו ימשיכו 2016-2021 טק בשנים-לגידול דרמטי בסך ההשקעות בסקטור ההיי
לגדול גם בשנים הקרובות. חלק משמעותי מהגידול נובע מהשקעות בקרנות פרטיות מקומיות וזרות.
טק -שנית, הדו"ח מצביע על גידול דרמטי בהשקעות הגופים המוסדיים בחברות פרטיות בסקטור ההיי
שקודם על ידינו בשיתוף רשות החדשנות ומשרד האוצר. זו 43 בישראל מיד לאחר השקת מסלול השקעה
עדות חזקה וברורה ליכולת של תמריצים ממשלתיים לייצר השקעות טובות לחוסכים התומכות בתעשייה
-, אותו השקנו לפני כשנתיים, איפשר לגופים המוסדיים להיחשף להשקעות בהיי43 הישראלית. מסלול
הן לחוסכים והן WIN WIN טק, כאשר הממשלה נותנת הגנות מהותיות לחוסכים, באופן המאפשר יצירת
למשק הישראלי.
הגופים המוסדיים בישראל עברו בשני העשורים האחרונים כברת דרך משמעותית. הגידול המאסיבי
בנכסים המנוהלים בשוק החיסכון ארוך הטווח בישראל, כמו גם התחרות על תשואות בענף, הביאו
ליצירת מומחיות בהשקעות באפיקים ובנכסים שבעבר לא היו בליבת פעילותם של הגופים המוסדיים. כפי
טק -שמשתקף בדו"ח זה, ההתבגרות והבשלות של הגופים המוסדיים בישראל הביאו לכך שסקטור ההיי
הפך להיות אפיק השקעה משמעותי בתיק הנכסים של ציבור החוסכים לפנסיה.
טק תמשיך ותתעצם, ותאפשר לציבור -אני סבור שמגמת הגידול החיובית בהשקעות בסקטור ההיי
החוסכים הישראלי ליהנות גם הם מפירות הצמיחה של ענף מרכזי זה בכלכלה הישראלית. כולנו שמחנו
, נחלו הצלחה והשיגו את מטרתם. אך יחד עם 43 לראות כי צעדי התמיכה הממשלתיים, ובראשם מסלול
זאת, חשוב להמשיך ולייצר תכניות ממשלתיות שיעודדו השקעות בתתי סקטורים ספציפיים תחת מטריית
טק הישראלי, המיוצגים בחסר בתיק הנכסים של ציבור החוסכים לפנסיה, לטובת החוסכים ולטובת -ההיי
המשק הישראלי. כך למשל, תכניות מושכלות לעידוד השקעות בפודטק, אגטק, פינטק ואינשורטק, כמו
גם תשתיות וטכנולוגיות המתמודדות עם השפעות סביבה ואקלים, יכולות להציב את ישראל בחזית
הכלכלות החדשניות והצומחות, להעלות את הפריון והרווחה של המשק הישראלי, לחזק את חוסנו של
המשק בפני סיכונים ריאליים ופיננסיים, ולספק לחוסך הישראלי אפשרות להשבחת תיק הנכסים שהוא
מחזיק ולהשגת תשואה ברת קיימא לטווח ארוך ההולמת את יעדי החיסכון.
7
SNPI דברי פתיחה: פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של
הדעה השולטת בישראל הייתה שהיתרון היחסי 2000-מתחילת שנות ה
שלנו הוא יצירת רעיונות. בהתאם, ההיגיון הכלכלי היה שישראל תתמחה
אפים/"חברות מוצר" למימוש רעיונות אלה, ואז תמכור -בהקמת סטארט
אותן לחברות ענק זרות שימסחרו ויפיצו את המוצר הטכנולוגי. ההנחה
הבסיסית מאחורי קביעה זו היא שישראלים לא טובים בהקמה וניהול של
אפ רבות נוסדו במטרה להימכר -חברות גדולות. עד לא מזמן חברות סטארט
לקונה אסטרטגי בשלב יחסית מוקדם. משקיעים מוסדיים לא היו ערוכים ולא
רצו להשקיע בחברות כאלה, אך גם לא יכלו להתחרות עם חברות טכנולוגיה
זרות ברכישתן, וכמובן לא למסחר את המוצרים הטכנולוגיים. במקום זה,
ההשקעות המעטות יחסית בטכנולוגיה נעשו במניות סחירות או דרך קרנות.
במשך העשור האחרון הנחה זו לגבי חוסר היכולת של ישראלים להצמיח חברות גדולות הלכה ונחלשה,
זאת לאור הופעתן וצמיחתן של מספר רב של חברות טכנולוגיה ישראליות גדולות. המייסדים שלהן, לרוב
יזמים סדרתיים שכבר מכרו בהצלחה חברה לפני כן, רצו להשאיר את חותמם והראו שאפשר לבנות חברות
גדולות ומצליחות בישראל. חברות אלו, שמספרן הלך וגדל בחמש השנים האחרונות, היוו הזדמנות עבור
המשקיעים המוסדיים בישראלי להגדיל את השקעותיהם בטכנולוגיה בכלל ובטכנולוגיה ישראלית בפרט.
הדו"ח שלפניכם אשר נערך תוך שיתוף פעולה בין רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ומכון המחקר והמדיניות
, חוקר תופעה זו. זאת על ידי הצגת התפתחותן של Start-Up Nation Pollicy Institute – SNPI
האחזקות במניות טכנולוגיה של המוסדות המנהלים חסכונות לטווח ארוך של הציבור. הדו"ח מראה
טק הישראלי – הסקטור שמציג -בבירור שהאנומליה של הדרת רגלי המשקיעים המוסדיים מסקטור ההיי
, 2016 את נתוני הצמיחה והפריון הכי גבוהים במשק – הגיעה לקיצה בשנים האחרונות. נראה שמאז
המשקיעים המוסדיים בישראל החלו להתייחס להשקעות בטכנולוגיה בכלל, ולהשקעות בטכנולוגיה
ולא כאוסף עסקאות מזדמנות. הם שכרו מומחים, פיתחו שיטות עבודה, Asset Class-ישראלית בפרט, כ
וצברו ניסיון המאפשר שיפור מתמיד והגדלה נוספת של השקעות אלו בעתיד. אלו חדשות טובות לחוסכים
לפנסיה בישראל אשר נחשפים לסוג נכסים חדש המאפשר פיזור תיק טוב יותר.
בנוסף, מראה הדו"ח שמסלולים אשר הושקו על ידי הממשלה על מנת לעודד את המוסדות לפתח
מומחיות בהערכת השקעות בטכנולוגיה ונתנו תמריצים להשקעה בחברות טכנולוגיה פרטיות בישראל
נחלו הצלחה משמעותית. תוכניות דומות (עם השינויים הנדרשים) הממוקדות בפתרון כשלי שוק ספציפיים
מסורתיות ממעיטות להשקיע. תחומים טכנולוגיים VC יכולות לעודד השקעות בתחומים בהם קרנות
בהם לישראל יש יתרון יחסי, כמו חקלאות, מים, אקלים, ותחומים מסוימים במדעי החיים, יכולים ליהנות
מהשקעות מהמוסדות הישראלים אחרי שאלו יפתחו מומחיות וניסיון כפי שעשו בתחומי התוכנה והחומרה.
כמובן הדבר יאפשר פיזור תיק יותר טוב עבור החוסכים.
טק, המעורבות הגדלה של המשקיעים המוסדיים חשובה מאוד. היצע -מבחינת התפתחות סקטור ההיי
של הון, אשר יכול ללוות חברות או קרנות בהתמדה ובמקצועיות לטווח ארוך יעודד את חברות הטכנולוגיה
הישראליות לצמוח ולהישאר בישראל. חברות "שלמות" כאלה חשובות למשק הישראלי משום שהן יוצרות
מקומות עבודה רבים, בשכר גבוה, ובמגוון רחב של אנשי מקצוע ולא רק לאנשי טכנולוגיה.
לבין מקור המימון - שיתוף פעולה הולך ומתעצם בין סקטור הטכנולוגיה הישראלי – הקטר של המשק
העיקרי במדינה, מהווה בסיס איתן לפיתוח מתמשך של הסקטור ושל כלכלת ישראל ומביא תועלות רבות
לשני הצדדים. אנו מקווים שהנתונים והתובנות המוצגות בדו"ח זה יתנו חיזוק נוסף לשיתוף פעולה זה.
8
. התפתחות ההחזקות של המשקיעים המוסדיים1 פרק
השנים האחרונות, בעיקר בעקבות 15- בישראל צברו נכסים מנוהלים משמעותיים ב2משקיעים מוסדיים
א מציג את סך כל ההחזקות של המוסדות 1 חוק פנסיה חובה והצמיחה המהירה של המשק. תרשים
שיעורי הצמיחה 4. ומחולק לפי מוסדות גדולים וקטנים3,)בחמש השנים האחרונות (במחירים שוטפים
הם 2021 גבוהים מאוד בשתי הקבוצות, אך הצמיחה במוסדות הגדולים הייתה מהירה יותר, ולקראת סוף
5.)ב1 מכלל הנכסים המנוהלים בשוק חיסכון ארוך הטווח בישראל (ראה תרשים70%-החזיקו כ
בירידה בשיעור 2016-2021 בנוסף לצמיחה הדרמטית בסך כל הנכסים המנוהלים, אופיינה התקופה של
44%- ל2016- מסך הנכסים ב50%-ההחזקות באגרות חוב ממשלתיות, במזומן, ובפיקדונות בבנקים, מ
. ניתן לייחס כמחצית מהשינוי לירידה בכמות האג"ח המיועדות, ואת השאר לתגובת המשקיעים 2021-ב
המוסדיים לשערי הריבית הנמוכים בתקופה זו. בדו"ח זה נתמקד בהחזקות במניות – ישירות או דרך
ג מראה שלצד הצמיחה המהירה 1 מכיוון שהשקעות בטכנולוגיה נעשות בעיקר באפיק זה. תרשים- קרנות
בסך כל הנכסים, התקופה המדוברת אופיינה גם בעלייה מהירה בשיעור ההחזקות במניות: עבור מוסדות
. 11%- ל5%- מסך הנכסים, ועבור מוסדות קטנים, מ26%- ל15%-גדולים, מ
אך ורק החיסכון ארוך טווח. - בדו"ח זה אנו מתייחסים לכספי עמיתים בקרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים2
.סחירים משוערכים תקופתית-. נכסים סחירים משוערכים ברמה יומית, והלאMarked to Market כל הנכסים הם3
, קבוצת המוסדות הגדולים (לפי הגדרת רשות שוק ההון) קבועה לאורך כל התקופה וכוללת עשרה מוסדות: אלטשולר שחם4
.הלמן אלדובי, הפניקס, הראל, ילין לפידות, כלל, מגדל, מיטב דש, מנורה ופסגות
טק ישראלי בפרט. לצערנו, -טק באופן כללי, ובהיי- מטרת הדו"ח היא להציג את ההשקעות של המוסדות הישראליים בהיי5
אין בנמצא נתונים על החלטות ההשקעה של המוסדות – מכירה וקנייה של מניות או השקעה בקרנות, אלא אך ורק נתונים
על החזקות המוסדות בתחילת ובסוף כל רבעון. בהתאם לכך, נאלצנו להסתפק בניתוח של התפתחות ההחזקות ולא של זרם
ההשקעות. בהמשך הדו"ח, מוצג אומדן של החלטות ההשקעה עבור מניות סחירות.
סך הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים- א1 תרשים
2016
2017
2000
1800
1600
1400
1200
1000
800
600
400
200
0
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
מיליארדי ש"ח
9
השקעות בטכנולוגיה
בעשור האחרון, מוסדות אחדים פיתחו מיומנות בהשקעה בתחום הטכנולוגיה שהייתה חסרה לפני כן,
והגדילו בעקביות את ההשקעות שלהם בתחומי הטכנולוגיה. כמו כן, רשות החדשנות, רשות שוק ההון,
והרשות לניירות ערך ביחד עם משרד האוצר, השיקו תוכניות שעודדו את המוסדות הישראליים להשקיע
בטכנולוגיה (ראו פירוט בהמשך).
חלוקת הנכסים המנוהלים לפי גודל המוסדות- ב1 תרשים
2016
2017
80%
70%
60%
50%
40%
30%
20%
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
החזקות במניות מתוך סך הנכסים המנוהלים- ג1 תרשים
2016
2017
30%
25%
20%
15%
10%
5%
0%
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
10
:השקעות בטכנולוגיה נעשות בעיקר דרך רכישת מניות בשלוש דרכים אפשריות בישראל וגם בחו"ל
השקעה ישירה במניות של חברות טכנולוגיה נסחרות, השקעה ישירה במניות של חברות טכנולוגיה
המתמחות בטכנולוגיה. כיוון שההשקעות הישירות בחברות פרטיות PE- וVC פרטיות, והשקעה בקרנות
זרות הינה מינימלית, דו"ח זה לא יעסוק בהן. אופן שיוכן של חברות וקרנות לסקטור הטכנולוגיה מוסבר
בנספח.
א מראה שסך כל ההחזקות מוכוונות טכנולוגיה (ולא כחלק מההשקעה במדדי מניות רחבים) 2 תרשים
ידי מוסדות ישראליים גדל בצורה דרמטית בשש השנים האחרונות. מוסדות גדולים וקטנים כאחד -על
ב מציג את שיעור ההחזקות 2 הציגו צמיחה של כמעט פי חמישה בהחזקות מוכוונות טכנולוגיה. תרשים
הטכנולוגיות מתוך סך ההחזקות במניות, אשר גדלו בתקופה זו בכעשר נקודות אחוז מסך ההשקעה
6.במניות הן בקרב המוסדות הגדולים והן בקרב המוסדות הקטנים
. 2021 ב מציגים ירידה משמעותית בהחזקות בטכנולוגיה בקרב המוסדות הגדולים ברבעון האחרון של2-א ו2 תרשימים6
זהו נתון מפתיע בהתחשב בכך שהשווקים היו עדיין במגמת עלייה בתקופה זו. בדיקה העלתה כי חלק ניכר מהירידה נובעת
מההחלטה של אחד המוסדות הגדולים להוריד בצורה דרמטית את חשיפתו לטכנולוגיה במדינה אחת.
מוסדות קטנים. חברות הביטוח אשר 46-) ו2022- גדולים (המוסדות שנשארו עצמאיים ב9 – מוסדות55 בסקר השתתפו7
מנהלות את הנוסטרו בנוסף לכספי העמיתים, ענו פעמיים, מכיוון שהחשבונות הללו מנוהלים בצורה עצמאית ונפרדת. כך
מוסדות קטנים.50- מוסדות גדולים ו14 שבדו"ח זה אנו מציגים את תשובותיהם של
החזקות הגופים המוסדיים בטכנולוגיה- א2 תרשים
2016
2017
140
120
100
80
60
40
20
0
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
מיליארדי ש"ח
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
על מנת לבחון האם מגמות אלו צפויות להמשיך גם בעתיד, ולהבין את כוונותיהם של המוסדות לגבי
. הסקר 2022 מאי-המשך ההשקעות בטכנולוגיה, ביצעה רשות שוק ההון סקר בקרב המוסדות במרץ
נערך על רקע ירידות משמעותיות בשוקי ההון בעולם, ובמיוחד במניות הטכנולוגיה. בזמנים כאלה, ניתן
לצפות לירידה בביקוש לנכסים עם תשואה וסיכון גבוהים, ולכן חשוב להבין כיצד רואים המוסדות את
התפתחות ההשקעות העתידיות שלהם בטכנולוגיה.
בסקר נתבקשו המוסדות לדווח על התוכניות שלהם לגבי השקעות בטכנולוגיה בשלוש השנים הבאות.
7
11
החזקות הגופים המוסדיים בטכנולוגיה מתוך סך ההחזקות במניות- ב2 תרשים
2016
2017
35%
30%
25%
20%
15%
10%
5%
0%
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
מהמשיבים מתכוונים להעלות60%- מוצגות בנפרד למוסדות גדולים וקטנים. כ3 התוצאות בתרשים
2%- מהמוסדות הגדולים ו6% או להעלות במידה משמעותית את שיעור השקעותיהם בטכנולוגיה. רק
מהמוסדות הקטנים מתכננים להקטין את ההחזקות שלהם בטכנולוגיה, ואף לא אחד מהם מצפה להקטין
אותן משמעותית. כשליש מן המוסדות מתכננים להשאיר את ההחזקות ברמת שיעורן הנוכחית בתיק.
נראה כי ההתייחסות להשקעות טכנולוגיה נותרה חיובית. ניתן לשער שהמוסדות פחות אופטימיים מאשר
, אך לא זיהינו פסימיות ביחס לסקטור הטכנולוגי. 2021-ב
צפי לשינוי בהשקעות בחברות טכנולוגיה בשלוש השנים הבאות- 3 תרשים
70%
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
יעלה במידה משמעותית
24%
4%
יעלה
35%
60%
ישאר אותו הדבר
35%
34%
ירד
6%
2%
ירד משמעותית
0%
0%
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
12
סיכום
הצמיחה בנכסים המנוהלים של המשקיעים המוסדיים בישראל, המלווה בעלייה בשיעור המניות
ובשינוי המדיניות של המוסדות כלפי סקטור הטכנולוגיה, הביאה לגידול דרמטי בהשקעות
, באופן אבסולוטי וגם ביחס לתיק כולו. המוסדות מדווחים על המשך 2016 בטכנולוגיה מאז
המגמה הזאת גם בשלוש השנים הבאות, ורובם אף מתכוונים להגדיל את ההחזקות – זאת למרות
הירידות בשוקי המניות בזמן עריכת הסקר. מכאן שההשקעות בטכנולוגיה הפכו עבור המוסדות
לאפיק השקעה קבוע ולא מהווים אופנה חולפת. שינוי זה מלווה בפיתוח מיומנות, ניסיון ומוניטין של
המוסדות, אשר ישפרו את היכולות שלהם להשקיע בחברות ובקרנות בעתיד.
13
. החזקות במניות של חברות טכנולוגיה ישראליות2 פרק
השקעות בחברות טכנולוגיה זרות תורמות לפיזור תיק ההשקעות של החוסך הישראלי, אך למוסדות
הישראלים אין יתרון יחסי בהשקעה בחברות אלו. לעומת זאת, השקעות בחברות ישראליות מקנות
למוסדות הישראלים יתרון ביתי משמעותי במידע ובנגישות לעסקאות. כמו כן, להשקעות בחברות
אי לכך, מתבקש בהן מיקוד מיוחד בדו"ח זה. 8.ישראליות ישנה חשיבות מיוחדת עבור המשק הישראלי
א מציג את הצמיחה של החזקות מוכוונות טכנולוגיה ישראלית (ללא מניות הכלולות במדד 4 תרשים
בשלוש הקטגוריות: חברות ציבוריות, חברות פרטיות וקרנות. מוסדות קטנים הגדילו את 9,)35 ת"א
. לעומת זאת, מוסדות 2016 החזקותיהם בשיעור דומה לסך החזקותיהם בטכנולוגיה – פי חמישה מאז
גדולים התמקדו בחברות טכנולוגיה זרות, כך שההחזקות שלהם בישראל גדלו רק פי ארבעה. אין לנו
דרך לקבוע האם הדבר נובע מהחלטות השקעה, או מכך שההחזקות הזרות שלהם נהנו מתשואות
ב אכן מראה כי שיעור ההחזקות הישראליות 4 גבוהות יותר מאלו של ההחזקות שלהם בישראל. תרשים
של המוסדות הקטנים מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה נשאר כמעט קבוע, אך במוסדות הגדולים חלקן
היחסי קטן.
) ולא לפי מקום הרישום של START UP NATION FINDER- חברה ישראלית מוגדרת לפי הפעילות בישראל (לפי השיוך ב8
.החברה או הבורסה בה היא נסחרת
בדומה לעולם, גם למוסדות ישראלים ישנם מדדי ייחוס עבור נכסיהם הסחירים. אחד המדדים העיקריים בישראל הוא מדד 9
, אשר מורכב ממניות החברות הגדולות ביותר בבורסת תל אביב, ובהן גם חברות טכנולוגיה. מוסדות נוהגים לעקוב35 ת"א
אחרי המדד על ידי קניית מניות ישראליות באופן ישיר בבורסה, בעוד שבחו"ל ההעדפה לרוב היא לקנות מדדים באמצעות
טכנולוגיה, ולא ברכישות מניות -תעודות סל או קרנות מחקות. המטרה שלנו בדו"ח היא ללמוד על החלטות השקעה מוכוונות
35 טכנולוגיה על מנת לעקוב אחרי מדד ייחוס. לכן, בדו"ח אנו לא מתייחסים להחזקות ישירות במניות הכלולות במדד ת"א
כהחזקות בטכנולוגיה.
(35 החזקות בטכנולוגיה ישראלית )ללא חברות הנכללות במדד ת"א- א4 תרשים
2016
2017
40
30
20
10
0
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
מיליארדי ש"ח
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
14
שיעור ההחזקות בטכנולוגיה ישראלית מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה- ב4 תרשים
2016
2017
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
החזקות בטכנולוגיה ישראלית בחלוקה לפי תחומים- א5 תרשים
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
חומרה
49.2%
מדעי חיים
6.2%
44.6%
תוכנה
2021 רשות שוק ההון ערכה סקר בו נשאלו המוסדות על חלוקת התיק הטכנולוגי שלהם נכון לדצמבר
א מראה שהמוסדות הגדולים 5 בין שלושה תחומים טכנולוגיים: תוכנה, חומרה, ומדעי החיים. תרשים
ממנו. החזקות 95% -והקטנים השיבו בצורה דומה: לחומרה ולתוכנה נתח דומה בתיק, וביחד הן מהוות כ
במדעי החיים מהוות כעשירית מכל אחד משני התחומים האחרים. ייתכן שהדבר מושפע מהצלחתן של
. תחום 2021-חברות ישראליות בתחומי החומרה והתוכנה אשר הביאה בעקבותיה השקעות אדירות ב
מדעי החיים טרם הציג הצלחות דומות.
15
תמונה דומה מצטיירת גם מתגובות המשיבים באשר לאטרקטיביות ההשקעות העתידיות, לפי תחומי
ב. מוסדות קטנים אף פחות אופטימיים לגבי עתיד השקעותיהם במדעי 5 טכנולוגיה, המוצגות בתרשים
החיים אך יותר אופטימיים לגבי השקעותיהם בחומרה. רמת האופטימיות של מוסדות גדולים באשר למדעי
החיים נותרה יציבה, לצד גידול במצופה מחברות התוכנה.
תחומי ההשקעה הטכנולוגיים הצפויים להיות המבטיחים ביותר- ב5 תרשים
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
מדעי חיים
חומרה
תוכנה
6%
2%
41%
52%
53%
46%
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
ב מציגים את התפלגות ההחזקות הישירות בחברות טכנולוגיה ישראליות (ציבוריות6א ו6 תרשימים
. למוסדות 2021 ידי מוסדות ישראליים, לפי גודל החברה וגודל ההשקעה, נכון לדצמבר-ופרטיות) על
גדולים יש צורך להשקיע סכומי עתק, אי לכך, באופן לא מפתיע, הם פחות מתעניינים בחברות קטנות
ובסבבי השקעה קטנים. עם זאת, נראה שכל המוסדות משקיעים במגוון רחב של חברות ישראליות באופן
מיליון 10-ישיר (נרחיב על כך בהמשך הדו"ח). במוסדות קטנים נדיר לראות השקעות בסכום גבוה מ
).45% מול8%( דולר, אשר שכיחות יחסית במוסדות גדולים
תמהיל ההשקעות בטכנולוגיה לפי גודל החברה- א6 תרשים
מיליון100$<
45%
40%
35%
30%
25%
20%
15%
10%
5%
0%
מיליון500$> מיליון$100-500
21%
38%
43%
33%
36%
29%
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
16
מיליון$10- קטן מ
מיליון$10-גדול מ
100%
90%
80%
70%
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
55%
92%
45%
8%
תמהיל ההשקעות בטכנולוגיה לפי גודל ההשקעה- ב6 תרשים
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
בדומה לתשובותיהם בפרק הקודם, המוסדות צופים עלייה בהשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלוש
מהמוסדות מתכוונים להעלות או להעלות משמעותית 62% עד59%-א מראה ש7 השנים הבאות. תרשים
מהמוסדות הגדולים מתכוונים להוריד את 12%-את השקעותיהם בטכנולוגיה ישראלית. לעומת זאת, כ
השקעותיהם בטכנולוגיות ישראליות, שיעור גדול ביחס לצפי ההשקעות שלהם בטכנולוגיה ככלל. ועדיין,
אין למוסדות כוונה להוריד את ההשקעות בצורה משמעותית, ושוב נראה כי כשליש מהמוסדות הקטנים
והגדולים מתכוונים לשמור על רמתן הנוכחית של ההשקעות בטכנולוגיה ישראלית, כשיעורן מסך התיק.
אפים בסקטור הטכנולוגיה בישראל, נשאלו המוסדות גם על תחזית -בהינתן חשיבותם הרבה של סטארט
ב מראה בבירור את ההעדפה של מוסדות גדולים כקטנים להשקיע 7 השקעותיהם בחברות קטנות. תרשים
בחברות גדולות. למרות שהמוסדות לא מתכוונים להקטין דרמטית את השקעותיהם בחברות קטנות, הרי
שהם גם לא מתכוונים להגדיל אותן באופן משמעותי. על פי הסקר רוב מוחלט של המוסדות דיווחו שהם לא
ללא הבדל משמעותי בין מוסדות קטנים ומוסדות גדולים.- ישנו או יגדילו את ההשקעה שלהם בחברות הזנק
צפי לשינוי בהשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות- א7 תרשים
70%
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
יעלה במידה משמעותית
יעלה
ישאר אותו הדבר
ירד
ירד משמעותית
24%
4%
35%
60%
29%
36%
12%
2%
0%
0%
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
17
צפי לשינוי בהשקעות בחברות טכנו־- ב7 תרשים
לוגיה ישראליות בשלבי הקמה מוקדמים
70%
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
יעלה במידה משמעותית
יעלה
ישאר אותו הדבר
ירד
ירד משמעותית
41%
32%
53%
66%
6%
2%
0%
0%
0%
0%
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
הסקר כלל בין השאר שאלה לגבי גורמי הסיכון הניצבים, להערכת המוסדות, בפני חברות טכנולוגיה
1-ישראליות כיום. תחילה, התבקשו המשיבים לדרג כל אחד מששת גורמי הסיכון שהוצגו לפי חשיבותו מ
מציג את רמת הדאגה הממוצעת של המוסדות ביחס 8 (הכי מטריד). תרשים5-(הכי פחות מטריד), ל
לששת גורמי הסיכון שהוצגו. שלא באופן מפתיע, מחסור במתכנתים כרוך בחששות הרבים ביותר, ואחריו
פוליטי של ישראל, הנרטיב השלילי כלפי -פוליטי בעולם. המצב הגאו-מחסור במנהלים טובים והמצב הגאו
סקטור הטכנולוגיה בתקשורת הישראלית, והמעבר של חברות ישראליות לחו"ל מעוררים דאגה פחותה
בהרבה. הסקר גם אפשר למשיבים להציע גורמי סיכון משלהם. בין התשובות השכיחות שהתקבלו היו
אינפלציה ושערי ריבית עולים, וכן הירידה המשמעותית במחירי המניות של חברות ציבוריות אשר תקשה
עליהן לגייס הון.
( הכי מטריד5) ציון ממוצע
גורמי הסיכון המטרידים ביותר את הגופים המוסדיים- 8 תרשים
טק-בהשקעותיהם בסקטור ההיי
4.0
3.0
2.0
1.0
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
3.9 3.9
חסך במתכנתים
2.9 2.8
חסך במנהלים
מנוסים
2.7 2.9
גיאו פוליטי
בעולם
2.1
2.3
העברת פעילות
חברות לחו"ל
1.8
2.1
גיאו פוליטי
בישראל
1.5 1.6
אווירה שלילית נגד חברות
טכנולוגיה בישראל
18
לעיתים נשמעות טענות שמוסדות ממעטים להשקיע בחברות פרטיות ובקרנות, עקב חוסר נזילות. לאחר
, המאפשרת למוסדות לסחור בהשקעות לא TASE UP ,שהבורסה בת"א פיתחה פלטפורמת מסחר
מהמוסדות, גדולים כקטנים, דיווחו על 12% רצינו לאמוד את מידת השימוש בה. רק- סחירות ביניהם
. עובדה זאת מעידה על הקושי האובייקטיבי לסחור במניות של חברות פרטיות בשוק TASE UP-שימוש ב
משני, ו\או על כך כי בעיית הנזילות אינה כה אקוטית עבור המוסדות.
סיכום
הצמיחה בהשקעות בטכנולוגיה לוותה בעלייה דומה בהחזקות של המוסדות הקטנים בטכנולוגיה
ישראלית, אך המוסדות הגדולים התמקדו יותר בהשקעות זרות. המוסדות לא מצפים לשינוי
במגמה זו בשלוש השנים הקרובות, וזאת למרות הירידה הדרמטית בשווי של חלק מהמניות
. אלה חדשות טובות לחוסכים הישראלים, אשר כספם התחיל 2021-הישראליות שהונפקו ב
ליהנות מחשיפה לסקטור הדינמי והצומח ביותר בכלכלה הישראלית. אלה גם חדשות טובות
לסקטור הטכנולוגיה, אשר מקבל היצע צומח ויציב של השקעות מההון המקומי. מסקנה נוספת
היא שבעוד כי רוב המשקיעים שואפים להיות חלק מסיפורי ההצלחה של חברות הטכנולוגיה
הגדולות, רק חלק קטן מהם אופטימיים באשר להשקעה בחברות הטכנולוגיה הצעירות. הדבר
אפים - המציג ירידה במספר הסטארטSNPI-מעורר דאגה על רקע הדו"ח של רשות החדשנות ו
בשש השנים האחרונות. מומלץ לממשלת ישראל לעקוב אחר מגמות אלו ולשקול עידוד הקמת
, עם השינויים 43 אפים טובים בהיקפים משמעותיים יותר. פתרון ממוקד דמוי מסלול-סטארט
הנדרשים, עשוי להוות מענה יעיל.
19
. החזקות במניות סחירות של חברות טכנולוגיה3 פרק
השקעות במניות של חברות ציבוריות הנסחרות בישראל ובעולם דורשות דיון נפרד מכיוון שעבורן קיימים
א מציג את שיעור ההחזקות במניות סחירות של חברות טכנולוגיה (ללא 9 נתונים יומיים זמינים. תרשים
) בחלוקה למוסדות גדולים ולמוסדות קטנים: מניות סחירות זרות כשיעור מסך כל 35 מניות במדד ת"א
ההחזקות בטכנולוגיה מחוץ לישראל, ומניות ישראליות סחירות כשיעור מסך כל ההחזקות הטכנולוגיות
שיעור ההחזקות של המוסדות הקטנים במניות זרות סחירות נשאר 10.)בישראל (סחירות ולא סחירות
מהתיק הזר. יש להניח שגודל המוסדות הללו לא מאפשר להם גישה 90%-יציב לאורך זמן, ברמה של כ
לקרנות או להשקעות בחברות פרטיות בחו"ל. לעומת זאת, החזקותיהם במניות סחירות בישראל ירדו
ועלו שוב מאז. הדבר מצביע על פעילות אקטיבית של המוסדות הקטנים בהשקעות 40%- עד ל60%-מ
80%- ל90%-סחירות בישראל. המוסדות הגדולים הפחיתו במידה מסוימת את ההשקעות בחו"ל מ-הלא
במניות סחירות. כפי שנראה בהמשך, העלייה המקבילה בהשקעות בקרנות זרות יכולה להצביע על שיפור
ביכולות ההשקעה ובנגישות לקרנות טובות. החזקותיהם הסחירות בישראל עלו במידת מה, ובהמשך ירדו
ב מציג את התפתחותם של סך ההחזקות במניות 9 . לשם המחשה, תרשים70%-לרמה המקורית של כ
סחירות בארץ ובחו"ל, על ידי כלל המוסדות.
החזקות במניות סחירות מתוך סך ההחזקות במניות הטכנולוגיה- א9 תרשים
2016
2017
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
קטנים בחו"ל
קטנים בישראל
גדולים בחו"ל
גדולים בישראל
100%
90%
80%
70%
60%
50%
40%
לצורך הניתוח בפרק זה, אנחנו משמיטים את ההחזקות וההשקעות של משקיע מוסדי אחד אשר שינה בצורה דרמטית את10
.. הכללתו בניתוח מייצרת תמונה מעוותת2021- וב2020-החזקותיו במניות סחירות בחו"ל ב
20
ישראליות וזרות- החזקות במניות טכנולוגיה סחירות- ב9 תרשים
2016
2017
70
60
50
40
30
20
10
0
2018
2019
2020
2021
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
(35 מניות סחירות ישראל )ללא ת"א
מניות סחירות זרות
מיליארדי ש"ח
.זמינות נתוני מחירי מניות סחירות, מאפשרת לנו לאמוד את החלטות ההשקעה של המוסדות באפיק זה
צמיחת ההחזקות במשך הרבעון מוסברת באמצעות שני גורמים בלבד: התשואה על הנכסים שהוחזקו
ידי מנהלי ההשקעות במהלך הרבעון. -בתחילת הרבעון, והחלטות רכישה או מכירה של מניות סחירות על
במילים אחרות, אנו יכולים לאמוד את החלטות ההשקעה נטו, אם נחסיר מהחזקות בסוף הרבעון את
ההחזקות בתחילת הרבעון המוכפלים בתשואה הגולמית עליהן. אנחנו מעריכים כי התשואה על תיק
הנכסים הסחיר במהלך הרבעון דומה לתשואה של המדד הרלוונטי. עבור מניות טכנולוגיה ישראליות אנו
. האומדן של ההשקעות נטו NASDAQ 100 , ועבור מניות זרות במדדBLUETECH משתמשים במדד
ג לכלל המוסדות. לא זיהינו התנהגות שיטתית, אך בולטים הגידול 9 (קניות פחות מכירות) מוצג בתרשים
. 2021 , והירידה ברבעון האחרון של2020 בהשקעות ברבעון הראשון של
11
השקעות נטו במניות סחירות- ג9 תרשים
2016
2017
6
4
2
0
-2
-4
-6
-8
2018
2019
2020
2021
Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
השקעות במניות ישראליות
השקעות במניות זרות
מיליארדי ש"ח
.1- סביר להניח שלתיק השקעות טכנולוגיה גדול ומפוזר תהיה ביטא קרובה ל11
21
השקעות נטו במניות טכנולוגיה סחירות זרות- ד9 תרשים
2016
2017
6
4
2
0
-2
-4
-6
-8
2018
2019
2020
2021
Q1
Q2
Q3 Q4
Q1
Q2
Q3 Q4
Q1
Q2
Q3 Q4
Q1
Q2
Q3 Q4
Q1
Q2
Q3 Q4
Q2
Q3 Q4
מוסדות קטנים
מוסדות גדולים
מיליארדי ש"ח
השקעות נטו במניות טכנולוגיה סחירות ישראליות- ה9 תרשים
3
2
1
0
-1
-2
-3
מוסדות קטנים
מוסדות גדולים
מיליארדי ש"ח
2016
2017
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q2 Q3 Q4
ה מציגים השוואות בין החלטות השקעה של קבוצת המוסדות הגדולים לקבוצת המוסדות9 ד ו9 תרשימים
הקטנים – עבור השקעות זרות וישראליות, בהתאמה. נראה שקיים מתאם בהחלטות ההשקעה, אך קיימת
מציגה את מקדמי המתאם בין החלטות ההשקעה של המוסדות 2 גם עצמאות רבה בהחלטות אלו. טבלה
הגדולים והמוסדות הקטנים. חשוב לציין שאלו המתאמים בין ההחלטות האגרגטיביות של הקבוצות ולא
. אין בידינו מדד ייחוס 0.49 ובישראליות0.44 של מוסדות בודדים. במניות הזרות, מקדם המתאם הינו
להשוואת המקדמים הללו. מצד אחד, כלל המוסדות חשופים לאותם הניתוחים על המניות הסחירות
ומושפעים מאותן הטיות התנהגותיות – אלו מבטיחים מתאם גבוה. ולצד זאת, לכל אחד מהמוסדות ישנם
תזרים, מדיניות השקעה ומגבלות ייחודיות – אשר מייצרים שונות בהחלטות. לפיכך, המקדמים הנצפים
לא מעלים אצלנו תהיות מיוחדות.
22
: מקדמי המתאם עבור רמת השקעה בין סוגי מוסדות וסוג השקעה2 טבלה
השקעות זרות- מוסדות גדולים
השקעות ישראליות- מוסדות גדולים
- מוסדות קטנים
השקעות זרות
0.44
X
- מוסדות קטנים
השקעות ישראליות
X
0.49
סיכום
שיעור ההחזקות במניות סחירות בחו"ל ובישראל נותר יחסית קבוע עבור מוסדות קטנים, וירד
במקצת עבור מוסדות גדולים. הנתונים מראים שמוסדות קטנים משקיעים בחו"ל בעיקר במניות
סחירות, אך בישראל הם מחזיקים שיעור ניכר מנכסיהם בקרנות ובחברות פרטיות. זמינות נתונים
על מחירי מניות סחירות מאפשרת להעריך את החלטות ההשקעה נטו של הקבוצות השונות בכל
רבעון. התוצאות לא מצביעות על מגמות ברורות, אולי כפועל יוצא של התנודתיות בשווקים במשך
תקופת הקורונה. ככלל, נראה שקיים מתאם סביר בין החלטות ההשקעה של המוסדות הגדולים
והקטנים.
23
סחירות בחברות טכנולוגיה-. החזקות לא4 פרק
ניתן להשקיע בקלות יחסית במניות סחירות בבורסות בהתבסס על ניתוחים רבים המתפרסמים עליהן.
מצריכה מיומנות גבוהה - מניות בחברות פרטיות או קרנות- עם זאת ההשקעה במכשירים לא סחירים
בשל המיעוט היחסי של הנתונים הזמינים והניתוחים על החברות הללו. ההשקעה בהן דורשת נגישות
לעסקאות פרטיות איכותיות ולמנהלי קרנות איכותיים אשר גם מוכנים לגייס הון מהגוף המוסדי. מומחיות
היא תנאי הכרחי, אך דרושים גם ניסיון, מוניטין ותיק גדול דיו על מנת למשוך קרנות טובות.
) זרות וישראליות PE( ) וקרנות השקעה פרטיותVC( תחילה נציג את ההחזקות בקרנות הון סיכון
ידי כלל המוסדות, במיליארדי -א מציג את ההחזקות בקרנות הללו על10 המתמחות בטכנולוגיה. תרשים
, לאורך 20% - 16% ,שקלים וכאחוז מסך כל ההחזקות בטכנולוגיה. ההחזקות היחסיות נשארות יציבות
ועלייה חזרה לקראת סוף השנה. החלוקה למוסדות 2021 כל התקופה, למעט ירידה מסוימת בתחילת
ג. חשוב לציין שהמוסדות הגדולים מחזיקים בקרנות בשיעורים 10ב ו10 הקטנים והגדולים מוצגת בתרשים
, רוב החזקותיהם של 2 . כפי שהוצג בפרק30% - 25% לעומת20% - 15% :נמוכים מהמוסדות הקטנים
המוסדות הקטנים הן בקרנות ישראליות.
, בתחום הטכנולוגיהVC - וPE החזקות בקרנות- א10 תרשים
ושיעורן מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה
2016
2017
35
30
25
20
15
10
5
0
30%
25%
20%
15%
10%
5%
0%
2018
2019
2020
2021
החזקות בקרנות כאחוז מהתיק
החזקות בקרנות במיליארדי שקלים
מיליארדי ש"ח
שיעור מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
24
, בתחום הטכנולוגיהVC - וPE החזקות בקרנות- ב10 תרשים
מוסדות גדולים- ושיעורן מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה
2016
2017
35
30
25
20
15
10
5
0
2018
2019
2020
2021
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
החזקות בקרנות כאחוז מהתיק
החזקות בקרנות במיליארדי שקלים
30%
25%
20%
15%
10%
5%
0%
מיליארדי ש"ח
שיעור מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה
, בתחום הטכנולוגיהVC - וPE החזקות בקרנות- ג10 תרשים
מוסדות קטנים- ושיעורן מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה
2016
2017
45
40
35
30
25
20
15
10
5
0
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
החזקות בקרנות כאחוז מהתיק
החזקות בקרנות במיליארדי שקלים
מיליארדי ש"ח
35%
30%
25%
20%
15%
10%
5%
0%
שיעור מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה
על חברות Due Diligence השקעה במניות של חברות פרטיות מצריכה מומחיות וניסיון בביצוע
טכנולוגיה, אך עד לא מזמן, למשקיעים המוסדיים בישראל לא הייתה מומחיות זו. במשך שש השנים
האחרונות, חלק מהמוסדות, במיוחד הגדולים שבהם, פיתחו מומחיות זו במקביל להחלטות על הגידול
בהשקעה בחברות פרטיות טכנולוגיות. חשוב לציין שההיצע של חברות הטכנולוגיה הישראליות הבוגרות
מראה גידול יוצא דופן 11 גדל לאורך אותה תקופה, ואפשר השקעות מוסדיות בסכומים גדולים. תרשים
בחלקו כתוצאה מהחלטות השקעה, ובחלקו כתוצאה - בהחזקות במניות של חברות פרטיות56 של פי
. סכום ההחזקות של המוסדות בחברות פרטיות היה זניח 2020-2021 מצמיחה בערך החברות בשנים
25
, החזקות ישירות בחברות פרטיות בישראל בתחום הטכנולוגיה- 11 תרשים
ושיעורן מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה
2016
2017
4
3.5
3
2.5
2
1.5
1
0.5
0
3%
2.5%
2%
1.5%
1%
0.5%
0%
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
החזקות בחברות פרטיות כאחוז מהתיק
החזקות בחברות פרטיות במיליארדי ש"ח
מיליארדי ש"ח
שיעור מתוך סך ההחזקות בטכנולוגיה
מסך תיק הטכנולוגיה, אך בהחלט מדובר 2.5% בערך- היקף ההחזקות בחברות פרטיות עדיין קטן
בהתחלה טובה. ההבדל בין המוסדות הגדולים והמוסדות הקטנים לא משמעותי במיוחד, למעט העובדה
וכיום - 2017 שהמוסדות הקטנים כקבוצה לא החזיקו כלל במניות של חברות פרטיות עד הרבעון השלישי
חלקם אכן פיתחו מומחיות ומשקיעות בחברות פרטיות.
כפי שכבר ציינו, הנגישות לקרנות טובות מהווה גורם מרכזי (הכרחי אך לא מספיק) לתשואות גבוהות
. הסקר כלל התייחסות לשינויים שחלו בנגישות PE והן לקרנותVC בעתיד והדבר נכון הן לקרנות
א מציג את שיעור המוסדות החשים כי קרנות ישראליות איכותיות 12 המוסדות לקרנות איכותיות. תרשים
מהמוסדות 50% מהמוסדות הגדולים ומעל80% מעוניינות כיום, יותר מבעבר, לגייס הון בישראל. מעל
הקטנים חשים כי אכן חל שינוי לטובה. עובדה זו מעניינת במיוחד בהינתן כי הקרנות הישראליות ביצעו
ב מציג 12 , לכן העניין שלהן בגיוסים בישראל משקף החלטה אסטרטגית. תרשים2021-גיוסי שיא ב
תשובות לשאלה: האם נגישותם לקרנות האיכותיות בישראל השתפרה, נותרה ללא שינוי, או פחתה.
מהמוסדות הקטנים מאמינים שנגישותם לקרנות הטובות בישראל 48%- מהמוסדות הגדולים ו77%-כ
ג. הסיבה 12 השתפרה. אלו התבקשו לספק סיבות לשיפור בנגישות, ותשובותיהם מוצגות בתרשים
השכיחה ביותר היא ניסיון טוב בעבר עם הקרנות, וסיבות שכיחות פחות היו גידול בנכסים ומציאת מתווכים
מהמוסדות הוסיפו כי העלייה בנכונות הקרנות 30%-טובים יותר המאפשרים גישה לקרנות האיכותיות. כ
הישראלית הטובות לגייס הון בישראל, הביאה לשיפור במידת הנגישות. אחרים הוסיפו גם את המקצועיות
של הצוותים שלהם ואת המוניטין שנבנה עם הקרנות.
מיליארד 35- והגיעה ל2019 . הצמיחה המשמעותית החלה ברבעון הראשון של2016 ברבעון הראשון של
. אי לכך, שיעור ההחזקות הישירות בחברות פרטיות ישראליות גדל כמעט 2021 ש"ח ברבעון האחרון של
פי עשרה בשש השנים האחרונות.
26
האם קרנות הון סיכון ישראליות מוכנות יותר מבעבר לגייס- א12 תרשים
כספים מהגופים המוסדיים הישראלים?
90%
80%
70%
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
מוסדות גדולים
82%
52%
מוסדות קטנים
? האם הנגישות לקרנות הון סיכון מובילות השתנתה- ב12 תרשים
90%
80%
70%
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
השתפרה
נשארה אותו הדבר
42%
58%
24%
76%
27
120%
100%
80%
60%
40%
20%
0%
ניסיון חיובי בעסקאות/השקעות
קודמות באמצעות הקרן
עלייה בנכסים מנוהלים
נמצאו מתווכים
טובים יותר
22%
22%
56%
100%
הסיבות המרכזיות לשיפור בנגישות לקרנות הון סיכון- ג12 תרשים
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
בסקר נשאלו המוסדות גם באשר לנכונות שלהם להשקיע בקרנות ישראליות המגייסות בפעם הראשונה
(קרנות זרות ממעטות לגייס הון ממקורות ישראליים בסבב הגיוס הראשון שלהן). משיחות לא פורמליות,
נראה שהמוסדות מתמקדים בביצועי העבר של הקרן כתנאי להשקעה בקרן. גישה זו מגבילה לעיתים את
נגישות המוסדות לקרנות איכותיות, היות והמשקיעים הראשונים דורשים בדרך כלל המשך, ואף גידול
מהמוסדות הגדולים ציינו שהם 71%- מציג את תשובות המוסדות: כ13 בהשקעה בקרן מצליחה. תרשים
מהמוסדות הקטנים השיבו 20%-השקיעו בקרנות ישראליות בסבב הגיוס הראשון שלהן, בעוד שרק כ
בחיוב. ההבדלים בגודל ההשקעות מתורגמים להבדלים משמעותיים במומחיות שהגוף המוסדי רוכש
לעצמו ומאפשרת לו יכולת ניתוח של קרנות חדשות ואיכות הצוותים שלהן.
80%
70%
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
20%
71%
שיעור המוסדות המדווחים על השקעה בגיוסים הראשונים של קרנות- 13 תרשים
28
.לבסוף, ביקשנו לדעת מהם הקריטריונים שהמוסדות מפעילים על מנת להחליט על השקעה בקרנות
(הכי חשוב). תרשים 5- (הכי פחות חשוב) עד1-בסקר הוצגו מספר קריטריונים שנדרש דירוג חשיבותם מ
מציג את תשובותיהם של המוסדות. ביצועי העבר של השותף הכללי בקרן מסתמן כקריטריון החשוב 14
ביותר עבור המוסדות. הקריטריון הבא בחשיבותו הוא שיעור התשואה הפנימי הצפוי. מדיניות ההשקעה
של הקרן ורצון הגוף המוסדי להיחשף לסקטור ההתמחות של הקרן הם קריטריונים חשובים יותר עבור
המוסדות הגדולים. באופן מפתיע, עמלות הניהול של הקרנות הן הקריטריון הפחות חשוב לכלל המוסדות.
מוסדות גדולים ציינו כי גם האפשרות להשקעה משותפת עם הקרן בחברות פורטפוליו מהווה קריטריון
חשוב עבורם.
כעת נדון בשאלות הסקר הנוגעות להשקעות במניות של חברות פרטיות. מוסדות ישראלים משקיעים
רק לעיתים רחוקות בחברות טכנולוגיה פרטיות זרות, ולכן, כפי שציינו קודם, נצמצם את הדיון להשקעה
במניות של חברות פרטיות ישראליות בלבד. לא ניתן להשקיע בחברה פרטית ללא נכונותה לקבל את
ההשקעה, זאת בשונה מהשקעה בחברות ציבוריות. אי לכך, קיימת חשיבות רבה לעמדתם של כמעט כל
, אשר מראה שבשנים האחרונות מוכנות 68%-, ורוב המוסדות הקטנים, כ94%-המוסדות הגדולים, כ
חברות טכנולוגיה ישראליות לגייס מהן הון יותר מבעבר.
( הכי משפיע5) ציון ממוצע
הגורמים המשפיעים על השקעות בקרנות- 14 תרשים
הרקורד של השותף
הכללי בקרן
מדיניות ההשקעה
של קרן הון הסיכון
5.0
4.5
4.0
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
עמלות ניהול
רצון להכנס לתחום
בו מתמחה הקרן
שיעור תשואה
פנימי צפוי
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
4.7
4.7
3.5
4.3
3.3
3.6
3.6
4.6
4.2
4.4
בשונה מהשוק הציבורי, השקעה בחברות פרטיות מאפשרת גישה למידע ייחודי על החברה אשר לא נגיש
לציבור. עם זאת, השקעות אלו דורשות פיקוח הדוק יותר על החברה בהשוואה להשקעה בחברות ציבוריות.
באופן מעשי, המוסדות אינם יכולים למנות דירקטור לחברה, אך ביכולתם למנות משקיף לדירקטוריון,
ב מציג את 15 פורמלית. תרשים-אשר מאפשר לגוף המוסדי גישה למידע על החברה לצד התערבות בלתי
שיעור המוסדות המדווחים על מינוי משקיף לדירקטוריון של חברות פרטיות. עלות המשקיף אינה תלויה
מהמוסדות הגדולים 82%-בגודל ההשקעה, עובדה המעניקה יתרון מובהק לגודל. לכן, לא מפתיע שכ
בלבד מהמוסדות הקטנים. 6% ממנים משקיף, לעומת
29
שיעור המוסדות הסבורים שחברות טכנולוגיה ישראליות מוכנות- א15 תרשים
יותר מבעבר לגייס הון מגופים מוסדיים
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
68%
94%
100%
90%
80%
70%
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
שיעור המוסדות המדווחים על מינוי משקיפים- ב15 תרשים
בדירקטוריון של חברות פרטיות
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
6%
82%
100%
90%
80%
70%
60%
50%
40%
30%
20%
10%
0%
השאלה האחרונה בסקר התייחסה לצעדים שהמוסדות נקטו על מנת לשפר את יכולתם להשקיע בסקטור
הטכנולוגיה, כאשר למוסדות ניתנה יד חופשית בבחירת התשובות. התשובות הנפוצות ביותר היו חיזוק
). במקום השני, 55%( ) ושימוש ביועצים חיצוניים ובמאגרי נתונים מתמחים58%( יכולות המחקר הפנימית
), צוינו יצירת קשרים עם קרנות מתמחות ועם אגדי קרנות וכן, פגישות עם 9%- וכ12%-ובפער ניכר (כ
מהמוסדות השיבו כי אינם עושים דבר כדי לשפר את יכולתם.5%-חברות. רק כ
30
סיכום
בעשור האחרון חברות טכנולוגיה נהנו מהיצע ניכר של הון פרטי, ולכן נוטות להישאר פרטיות זמן
היא שנה יוצאת מהכלל, עם כמות רבה יחסית של הנפקות). לכן, מרבית הגידול 2021( רב יותר
, בהן חברות 2000- וה90-בשווי החברה נוצר כאשר החברה עדיין פרטית. זאת לעומת שנות ה
הפכו לציבוריות בשלבים מוקדמים. מוסדות שאינם משקיעים בחברות פרטיות – ישירות או דרך
קרנות – מחמיצים את מרבית עליות השווי של החברות. מתוך הבנה זו, שינו הגופים המוסדיים את
גישתם כלפי השקעה בחברות פרטיות לאורך שש השנים האחרונות. ההשקעות שלהם בקרנות –
זרות וישראליות – גדלו בקצב זהה לקצב הצמיחה של סך ההשקעות מוכוונות הטכנולוגיה שלהם,
בעוד שההשקעות הישירות שלהם בחברות פרטיות ישראליות עלו בקצב מסחרר.
רשות החדשנות, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך מימנו חלק מההשקעה הכרוכה בשינוי הגישה
ועודדו מוסדות להגדיל את המומחיות שלהם. בזכות תמיכה זו ובשל העניין הגדל בטכנולוגיה, חלק
מן המוסדות השקיעו בבניית המומחיות בסקטור הטכנולוגיה בשנים האחרונות. מצד שני, המוסדות
איכותיות השתפרה, ושחברות טכנולוגיה ישראליות צומחות PE- וVC חשים גם כי נגישותם לקרנות
מעוניינות לשתף אותם בסבבי השקעה יותר מבעבר. עובדה זו מגדילה את כדאיות ההשקעה
במומחיות ומאפשרת השקעות מסיביות בחברות פרטיות ובקרנות.
אלו חדשות טובות לחוסך הישראלי, אשר יכול עתה ליהנות מחשיפה מוקדמת לסקטור הצומח
ובעל הפריון הגבוה ביותר בישראל. אלו גם חדשות מצוינות לחברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות
ישראליות. ההיצע PE- וVC טווח של הון קרוב לביתן, וגם לקרנות-הנהנות ממקור יציב וארוך
והביקוש להשקעות בסקטור הטכנולוגיה הישראלי –עבור חברות וקרנות כאחד – סוף סוף נפגשים
לאורך שש השנים האחרונות, ועדיין קיים עוד מקום רב לצמיחה.
31
. ניתוח תוכניות ממשלתיות5 פרק
מיליארד 3.2 -, סך כל ההחזקות בטכנולוגיה ישראלית דרך מכשירים לא סחירים עמד על כ2016 בתחילת
מיליארד ש"ח על ידי מוסדות קטנים. הסכומים הללו 0.6- מיליארד ש"ח על ידי מוסדות גדולים ו2.6 ,ש"ח
מהחזקות של המוסדות הקטנים. 20%- מסך כל ההחזקות של המוסדות הגדולים וכ10%-היוו פחות מ
, מוסדות גדולים הגדילו את ההחזקות הלא סחירות 2016-2021 , בין השנים16 כפי שרואים בתרשים
. מוסדות קטנים העלו את 10% בקצב דומה לסך ההחזקות, כך ששיעור הנכסים הלא סחירים נותר סביב
מסך ההחזקות בטכנולוגיה. 25%-ההחזקות הלא סחירות בקצב מהיר יותר, כך ששיעורן הגיע ל
התפתחות ההחזקות הלא סחירות בטכנולוגיה- 16 תרשים
600%
500%
400%
300%
200%
100%
0%
2016
2017
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
מוסדות גדולים
מוסדות קטנים
, עקב התפרצות נגיף הקורונה והגבלת הנסיעות בין מדינות, רשות החדשנות ומשרד2020 במרץ
האוצר חששו מעצירת ההשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות. הדאגה נבעה משתי סיבות עיקריות:
רוב ההשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות נעשו על ידי משקיעים זרים, והפרקטיקה המקובלת על ידי
הקרנות עד אז דרשה פגישות פנים מול פנים עם מנהלים, יזמים ודירקטורים כתנאי להשקעה. כתוצאה
, שמטרתו 43 השיקו רשות החדשנות, רשות שוק ההון ומשרד האוצר את מסלול2020 מכך, בספטמבר
18-מתן תמריצים למוסדות ישראליים להגדלת היקף השקעותיהם בחברות טכנולוגיה פרטיות בישראל ב
הפסד על כל התיק. בתמורה, 40% החודשים הבאים. המסלול נתן הגנה על פני שמונה שנים של עד
מהרווחים, מעבר לתשואה מסוימת. חלק מההשקעות היו ניתנות לביצוע דרך קרנות, 10% המסלול דורש
על פני זמן, המוסדות טענו שמיעוט ההשקעות בחברות טכנולוגיה פרטיות נבע בעיקר בשל ניצול לא יעיל
של זמנם של אנליסטים על עסקאות קטנות. כתוצאה מכך, מוסדות רבים לא פיתחו מומחיות בהשקעות
בסקטור חשוב זה של הכלכלה הישראלית, וחוסכים רבים מדי לא קיבלו חשיפה לסקטור. על מנת לעודד
מוסדות להקדיש משאבים לפיתוח מיומנות השקעה בחברות טכנולוגיה פרטיות, פיתחו רשות החדשנות
, אשר מימן משרת אנליסט עבור מוסדות שהתחייבו להגדיל את 40 והרשות לניירות ערך את מסלול
בהשתתפות חמישה גופים: 2020 השקעותיהם בחברות טכנולוגיה ישראליות. המסלול הושק במאי
ארבעה גדולים ואחד קטן.
32
2020- התוכנית יצרה גם תועלת פיסקלית עבור ממשלת ישראל, אשר קיבלה תקבולי מיסים גבוהים משמעותית בשנים12
.2021
אך מרבית ההגנה הוגבלה להשקעות במניות של חברות פרטיות. התוכנית הייתה חדשנית לא רק
התוכנית הוגבלה לתמיכה בעד 12.בפורמט, אלא גם בזכות השימוש בתקציב במקום בערבויות המדינה
שני מיליארד ש"ח של השקעות, ומוסדות זכאיים יכלו להגיש הצעות לחלוקת סכום זה. כתריסר מוסדות
הגישו בקשות אשר הסתכמו בסכומים גדולים בהרבה מהסכום המוקצב. לבסוף חתמו תשעה מוסדות על
חוזה עם רשות החדשנות: ארבעה בנקים וחמישה משקיעים מוסדיים.
הייתה גבוהה למדי. כמו כן, שני המסלולים הושקו 43- ו40 החפיפה בין המוסדות שהשתתפו במסלול
בתוך פרק זמן קצר בשנה הראשונה לאחר פרוץ מגפת הקורונה, ולכן לא מתאפשר ניתוח של כל מסלול
בנפרד. לפיכך, בפרק זה אנו מציגים התפתחויות בהחזקות בשתי קבוצות של מוסדות: ארבעה מוסדות
), ואלו שלא השתתפו באף אחד מהם (להלן, לא 43-שהשתתפו בשני המסלולים (להלן, השתתפו ב
). 43-השתתפו ב
הניתוח בדו"ח זה לא מהווה הערכה מדעית של יעילותם של שני המסלולים. היות והמוסדות בחרו
להשתתף בתוכניות אלו, סביר להניח שלמוסדות עם מדיניות השקעה אגרסיבית יותר בטכנולוגיה, היה
אשר לא מאפשר לקבוע קשר Selection Bias עניין גבוה יותר להשתתף בשתי התוכניות. אי לכך, נוצר
סיבתי. עם זאת, הראיות המובאות בדו"ח מצביעות על התפקיד החשוב ששתי התוכניות הממשלתיות
טק הישראלי בזמן המשבר, ותרמו לחיזוק של מומחיות השקעה בטכנולוגיה -הללו מילאו בקידום ההיי
במוסדות, כל זאת, בעלות יחסית נמוכה.
נשווה את ההבדלים בין ההחזקות של שתי קבוצות אלו בסוגי הנכסים השונים. תוספת האנליסט במסלול
באופן ישיר - סחירות ופרטיות- אמורה הייתה להיות מלווה בגידול בהשקעות בחברות ישראליות40
לא הגן על השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות סחירות והגביל את ההגנה43 ודרך הקרנות. מסלול
על השקעות דרך קרנות. כתוצאה מכך, אנו מצפים שההבדלים בין שתי הקבוצות לא יהיו מהותיים ביחס
להחזקות בחברות ובקרנות זרות, וגם לא משמעותיים בהשפעתם על הבדלים בהחזקות של חברות
ישראליות סחירות. ההשפעה על ההשקעות בקרנות ישראליות אמורה להיות משמעותית יותר, אך
ההשפעה המרבית צפויה להיות על ההשקעות הישירות במניות של חברות ישראליות פרטיות. לנוחות
ההצגה, אנחנו מנרמלים את סך ההחזקות בכל קטגוריה למאה אחוז בשתי הקבוצות ברבעון הראשון של
, וזאת על מנת להציג את הצמיחה היחסית שלהן. 2016
אין צורך בניתוח- א מציג את ההתפתחות בהחזקות של חברות זרות הנסחרות בשוק הציבורי17 תרשים
ב מציג את שיעור 17 על מנת להסיק שהתנהלותן של שתי הקבוצות כמעט זהה, כפי שהיה צפוי. תרשים
בקרנות 43 זרות. למרות שההחזקות של קבוצת משתתפי מסלולPE- וVC הגידול בהשקעות בקרנות
זרות צמחו בקצב מהיר יותר לאורך כל התקופה, דווקא בסוף התקופה ניכרת עלייה משמעותית בהחזקות
בקרנות של קבוצת המוסדות שלא השתתפו במסלול. גם כאן, אין סימן לשינוי בהחזקות של הקבוצה
כפי שהיה צפוי. 43 המשתתפת במסלול
33
התפתחות ההחזקות במניות טכנולוגיה- א17 תרשים
43 לפי השתתפות במסלול- סחירות זרות
2016
2017
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
43-השתתפו ב43-לא השתתפו ב
600%
500%
400%
300%
200%
100%
0%
- התפתחות ההחזקות בקרנות טכנולוגיה זרות- ב17 תרשים
43 לפי השתתפות במסלול
2016
2017
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
900%
800%
700%
600%
500%
400%
300%
200%
100%
0%
43-השתתפו ב43-לא השתתפו ב
היה עשוי להשפיע עליהן על ידי40 ג מתייחס להחזקות בחברות ישראליות סחירות. מסלול17 תרשים
שיפור ביכולת האנליזה של המוסדות שבחרו למקד את האנליסט החדש שלהם במניות סחירות. נראה
אכן השקיעה יותר לאורך כל התקופה מאשר אלה שלא השתתפו, אך 43 שקבוצת משתתפי מסלול
ד, ההחזקות של שתי 17 . כפי שניתן לראות בתרשים2020 החל רק ברבעון השלישי של40 מסלול
הקבוצות נעות כמעט במקביל במשך תקופה זו. הדבר לא תומך בהשערה לפיה המוסדות שרצו להגדיל
.40 את ההשקעות הסחירות שלהם בישראל, נרשמו למסלול
על ההחזקות בקרנות ישראליות, 43 ניתן היה לצפות להשפעה משמעותית יותר של השתתפות במסלול
לא מאשש זאת. אמנם שתי הקבוצות מתנהגות בצורה דומה לאורך כל התקופה, אך דווקא 18 אך תרשים
34
- התפתחות ההחזקות במניות טכנולוגיה סחירות ישראליות- ג17 תרשים
43 לפי השתתפות במסלול
500%
450%
400%
350%
300%
250%
200%
150%
100%
50%
2016
2017
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
43-השתתפו ב43-לא השתתפו ב
500%
450%
400%
350%
300%
250%
200%
150%
100%
50%
התפתחות ההחזקות במניות טכנולוגיה- ד17 תרשים
43 לפי השתתפות במסלול- 2020-21 ,סחירות ישראליות
43-השתתפו ב43-לא השתתפו ב
2020
2021
Q4
Q3
Q2
Q1
Q4
Q3
Q2
Q1
,. למעשה2021 משתתפת משקיעה יותר בקרנות ישראליות, והפער אף גדל לקראת סוף-הקבוצה הלא
ב.17 עקבית ותואמת את העלייה בהחזקות בקרנות זרות המוצגת בתרשים18 העדות המוצגת בתרשים
35
500%
450%
400%
350%
300%
250%
200%
150%
100%
50%
- התפתחות ההחזקות בקרנות השקעה ישראליות- 18 תרשים
43 לפי השתתפות במסלול
2016
2017
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
43-השתתפו ב43-לא השתתפו ב
א ניתן לראות כי שתי הקבוצות19 לבסוף, נתמקד בהשקעות הישירות בחברות ישראליות פרטיות. בתרשים
26- מיליון ש"ח של המוסדות המשתתפים, ו9-: כ2016 כמעט ולא החזיקו מניות בחברות פרטיות בתחילת
, אך אז המוסדות 2018 משתתפים. ההחזקות גדלו כמעט במקביל עד הרבעון השני של-מיליון ש"ח של הלא
יכלה להתחיל רק 43 . השפעת מסלול2019 , שנשמר עד סוף2018 המשתתפים פתחו פער לקראת סוף
ובין אלו שלא השתתפו 43 ב, הפער בין משתתפי מסלול19 , וכפי שרואים בתרשים2020 לקראת סוף
-, בעוד שהלא3 גדל בצורה דרמטית מאז. המוסדות המשתתפים מגדילים את ההחזקות שלהם כמעט פי
. 43- ו40 משתתפים נשארים ברמת החזקות זהה באותה תקופה. קשה שלא לשייך פער זה להחלת מסלול
בהחזקות בקבוצה המשתתפת על פני כל התקופה, לעומת גידול 9,000%-ג מציג עליה של כ19 תרשים
כאשר רוב הפער נוצר מאז השקת המסלולים.- בקבוצה הלא משתתפת1,900% של
- סך ההחזקות בחברות טכנולוגיה פרטיות בישראל- א19 תרשים
43 לפי השתתפות במסלול- 2016-19
500
450
400
350
300
250
200
150
100
50
0
מיליוני ש"ח
43-השתתפו ב43-לא השתתפו ב
2016
2017
2018
2019
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
Q4
36
- 2020-21 , סך ההחזקות בחברות טכנולוגיה פרטיות בישראל- ב19 תרשים
43 לפי השתתפות במסלול
3000
2500
2000
1500
1000
500
0
2020
2021
Q4
Q3
Q2
Q1
Q4
Q3
Q2
Q1
43-השתתפו ב43-לא השתתפו ב
מיליוני ש"ח
- התפתחות ההחזקות במניות טכנולוגיה פרטיות בישראל- ג19 תרשים
43 לפי השתתפות במסלול
10000%
9000%
8000%
7000%
6000%
5000%
4000%
3000%
2000%
1000%
100%
2016
2017
2018
2019
2020
2021
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
Q1 Q2 Q3 Q4
43-השתתפו ב43-לא השתתפו ב
, רק ארבעה מוסדות קטנים עשו43 בסקר התברר לנו כי בעוד שכמעט כל המוסדות הגדולים פנו למסלול
זאת. הסיבה העיקרית לאי ההגשה הייתה הערכה כי הסיכוי לזכייה קטן, אך גם היעדר מודעות לתוכנית.
ציינו בסקר שהשתתפותם הגדילה את 43- ו40 שלושה מתוך ארבעה מוסדות שהשתתפו במסלולים
החזקותיהם בטכנולוגיה, ואחד טען שהמסלולים לא שינו את החלטות ההשקעה שלו.
37
סיכום
הייתה לעודד משקיעים מוסדיים ישראליים לפתח מומחיות גדולה 43- ו40 מטרתם של מסלולים
יותר ולהשקיע בסקטור הדינמי, הצומח, ובעל הפריון הגבוה ביותר בכלכלת ישראל. מהלכים אלה
היו אמורים לחזק את המגמה שהחלה לפני כחמש שנים. הנתונים מראים כי לא הייתה השפעה
מהותית של שתי התוכניות על ההשקעות ברוב הקטגוריות: חברות וקרנות זרות, וחברות סחירות
וקרנות ישראליות. עם זאת, בהחזקות של חברות פרטיות בישראל, נצפה שינוי דרמטי מיד לאחר
, הציגו המוסדות 2016 השקת שני המסלולים: מהחזקות בהיקפים כמעט אפסיים בתחילת
, שחלק ניכר ממנה חלה לאחר השקתם של שני המסלולים. 90 המשתתפים עלייה של כמעט פי
, קשה לדמיין 43- ו40 למרות היעדר יכולת פורמלית לשייך את המגמות הללו להשקת מסלולי
מצב שבו לתוכניות הללו לא הייתה השפעה משמעותית על התנהלות המוסדות המשתתפים.
38
נספח: מקורות מידע והגדרות
מקורות המידע שהדו"ח מתבסס עליהם כוללים דיווחים רבעוניים של המוסדות לרשות שוק ההון ברמת
הנכס הבודד. כמו כן, הדו"ח עושה שימוש בסקר אשר הופץ לכלל המוסדות המפוקחים על ידי רשות שוק
. 2022 , התשובות התקבלו עד תחילת מאי2022 ההון במרץ
טק:-הגדרות של חברות וקרנות השייכות לסקטור ההיי
. א
להגדרת חברות START-UP NATION FINDER-אנו משתמשים ברשימת החברות המופיעות ב
טכנולוגיה ישראליות, אך ללא מספר קטן של חברות תעשייתיות גדולות שפעילותן העיקרית כבר
איננה פיתוח טכנולוגיה.
. ב
. MSCI אנו מגדירים חברות נסחרות זרות כחברות טכנולוגיה לפי הגדרת
. ג
לצערנו, לא יכולנו לסווג חברות פרטיות זרות כחברות טכנולוגיה. עקב מיעוט השקעות בחברות הללו
ידי המוסדות הישראליים, לא התייחסנו לקטגוריה זאת. -על
. ד
מוגדרות כקרנות המשקיעות START-UP NATION FINDER- ישראליות המופיעות בPE- וVC קרנות
בטכנולוגיה ישראלית לצורך דו"ח זה. אלו קרנות אשר ממוקמות בישראל ומשקיעות בעיקר בחברות
טכנולוגיה ישראליות.
. ה
הגדרת קרנות כקרנות טכנולוגיה זרות הייתה מורכבת יותר. הצלבנו בין מקורות מידע שונים על מנת
לוודא כי הקרנות הזרות בהן השקיעו המוסדות הישראליים, אכן משקיעות בעיקר בטכנולוגיה.
13
14
/https://finder.startupnationcentral.org 13
https://www.msci.com/our-solutions/indexes/gics 14