חומר רקע
1
מו"פ החברה הבדואי
ת בג בנ
מתמחה סביבה
ו
קהילה בתהליכי מעבר ושינויי אקלים
הנגב הצפ
וני הוא סף המדבר של מדינת ישראל
, ונפגשים בו שני
ים מן ה אתגרים:המרכזיים שלה
1.
האתגר הסביבתי באזור זה מתבטא ,בהתיישבות פרוסה.מתקני תשתית מזהמים, תשתיות חסרות ופיתוח מואץ
2.
שינוי י
אקלים ואסונות טבע באזור זה
, ה כוללים
ש
ינוי טמפרטורות, ירידה במשקעים והתגברות של א
י רועי סביבה
חריגים,
.הינם מעל הממוצע העולמי
3.
החברה הבדואית בנגב , האוכלוסייה הענייה בישראל, המצויה בתהליכי מעבר מהירים בעודה סובלת מפערים
:משמעותיים
תוחלת חיים נמוכה יותר ,שיעורים גבוהים יותר של תמותת תינוקות ,שיעורי תעסוקה ו
הכנסה
נמוכ
ים, פערי תשתיות ושירותים בכלל ותשתיות לצמיחה כלכלית בפרט ועוד.
שינוי האקלים ואסונות,טבע (הצפות, תהליכי מדבור
עליית טמפרטורות, זיהום מקורות מים) הן כתוצאה מנזקי
,טבע או נזקים מעשה ידי אדם
מא
טים תהליכי פיתוח ומעמיקים אי-ון י וו יש ועוני.
לפיכך הם משפיעים יותר מכל על
.קהילות מוחלשות עם תשתיות רעועות ומבנה קהילתי משתנה
אזורים המאכלסים אוכלוסיות
עני ות יותר נוטים
להיות חשופים יותר להשפעות של שינויי אקלים ואסונות טבע בהשוואה לאזורים .בעלי אוכלוסיות מבוססות
לאוכלוסיות אל
ו יש פחות משאבים להתמודד עם ההשפעות השליליות של זעזועים אקלימיים
.ולהתאושש מהם
הצטלבות האתגרים מובילה לכך שהחברה הבדואית בנגב כקהילה במעבר על סף מדבר מנהלת יחסים מורכבים עם
הסביבה
וסובלת
מהשפעות המדבור ושינויי האקלים . בהבט הסביבתי, בעיקר בשל חוסר התכנון וההסדרה, מצויים
יישובים בדואים רבים בקרבה מסכנת למקורות זיהום, קרינה ורעש. היעדר תשתיות מתאימות וחינוך סביבתי
מובילים לזיהו
ם שמקורו ביישובים עצמם. מבחינה אקלימית
תופעת המדבור כבר מתחוללת ,באזור זה. לאור זאת
ובשל אתגרי התכנון וחולשת התשתיות והרשויות,
מצויה החברה הבדואית בחסר עמוק בכלים ובפעולות להתמודדות
.עם השינוי האקלימי
לנוכח צרכים אלו, חברו יחד פרויקט ואדי עתיר ואג'יק– מכון הנגב לשם הקמת מרכז מו"פ יישומי שיעסוק ב חיבור
ש בין תהליכי המעבר שחווה החברה הבדואית, לבין
שינויי
.הסביבה והאקלים
,מרכז המחקר יספק מסגרת אזורית
נחוצה קוהרנטית
ו ,ייחודית, למחקר, פגישות, איסוף נתונים, דיאלוג, פרויקטים ודיוני מדיניות. לראשונה המרכז ירכז
גישה מאוחדת לשינויי אקלים מבוססי מידע,מדעי
תוך דגש על ,חוסן והתאמה בנושאי הליבה הסביבתיים המשפיעים
.על הקהילה המקומית מרכז המו"פ
יוביל פיתוח יישומי של טכנולוגיות ופרקטיקות חברתיות שמטרתן:
- Mitigationלשפר את המ
צב הסביבתי בו חיות קהילות אלו בתהליכים של חי
נוך, מניעה והתאמת מענים
לאתגרי
הפיתוח בתחום
מים, אנרגיה, טיפול בשפכים וניהול פסולת מוצקה.
Adapatation
– לקדם את החוסן ויכולת
התמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים של החברה הבדואית בפרט
ו
קהילות במעבר בכלל בעזרת שילוב טכנולוגיות .
Innovation
-
לאפשר פיתוח כלכלי
בר-קיימא שיצמיח קהילות אלו תוך צמצום הפגיעה בסביבה .
2
פיתוח הטכנולוגיות והפרקטיקות והטמעתן בחברה הבדואית ישלב כלים של חשיבה עיצובית, עבודה קהילתית
.וכלכלה התנהגותית
,בנוסף מרכז המו"פ יתרום
להצמחת הדור הבא של החוקרים מתוך הקהילה הבדואית
ולחינוך
הסביבתי של ה
קהילה .
מרכז המו"פ צומח מתוך שילוב תחומי ההתמחות הייחודיים של הגופים השותפים, והוא ינוהל כשותפות בין פרויקט
ואדי עתיר ואג'יק. זאת תוך מינוף של תשתיות המחקר הקיימות בואדי עתיר ותשתיות הפיתוח, החדשנות והניהול
הקיימות באג'יק. פרויקט ואדי עתיר מתמחה בזיקוק של ידע אקולוגי מסורתי בכלים מחקריים, ויש לו את הכלים
הפדגוגיים והמחקריים להצמחה של מחקר מקומי מבוסס קהילה ושל חוקרי העתיד. אג'יק מתמחה בהיבטים
,החברתיים הנובעים מהתמודדות הקהילה עם אתגריה לאור המשבר הסביבתי והקהילתי המורכב בתחומי בריאות
פיתוח כלכלי ועוד, לצד .התמחות בהצמחה של מנהיגות, חדשנות והטמעה בקהילה של תהליכים מורכבים
ב ואדי עתיר פועלת
חממה אקולוגית במסגרתה נערכים מחקרים שונים בשיתוף חוקרים מאונ' בן-
גוריון והמכונים
.לחקר המדבר עיקר פעילותה מחקר בסיסי
ש
אינו מכוון ל
הפיכת הממצאים לטכנולוגיות ישימות בכלל ובא וכלוסיות
.במעבר בפרט ,בנוסף ניסיונות עבר להקמה של מסגרות מחקר
ו פיתוח נעשו ללא שילוב נכון של הרשויות והקהילה
.והשפעתם ואורך חייהם היו מוגבלים
.מאז עברה החברה הבדואית תהליכי צמיחה של החברה האזרחית ושל הרשויות
המו"פ המוצע ייבנה ,כשותפות בה מעורבות רשויות רבות שיראו בה אינטרס משותף ולא מיזם פרטיקולרי. כמו כן
,הקמת המו"פ בידי גופים קהילתיים ציבוריים המחויבים למנהל תקין ועובדים בשותפות הדוקה עם הקהילה
הרשויות המוניציפליות, משרדי ממשלה וקרנות פילנתרופיות תבטיח שכל המשאבים המופנים למו "פ ינוהלו באופן
.ציבורי ומקצועי את ההקמה וההפעלה ילוו אקדמית ומקצועית מו"פ מדבר וים המלח
והמכון למדיניות חברתית
(
SPI Israel
)הפועל תחת אונ' וושינגטון בסנט לואיס ואונ'
רייכמן בהרצליה ויבטיחו.מקצועיות מן הרגע הראשון
מטרות המרכז:
מרכז המו"פ י
פעל לקדם ארבע מ
טרות, המ ייצגות תפיסת
פיתוח ו
חדשנות:
1.
פיתוח ידע -
מחקר יישומי חברתי ו טכנולוגי מבוסס מחקר
להתמודדות עם אתגרי האקלים והסביבה של החברה הבדואית בנגב.
2.
תמיכה בתהליכי פיתוח
קהילתי, סביבתי וכלכלי
ברי-
קיימא
ה
מותא
ם מי לנגב ו
לחברה הבדואית
אשר יתפתחו ברשויות, בארגונים
ובמגזר העסקי.
3.
הצמחת הקהילה המדעית
בחברה הבדואית שבתהליך הדרגתי
.תשתלב בתהליכי מחקר, פיתוח וחדשנות
4.
חינוך
סביבתי ו
מדעי
בקהילה הבדואית שיצמיח מנהיגות ויזמות
להתמודדות עם אתגרים חברתיים-סביבתיים ואקלימיים.
אקלים
וסביבה
טכנולוגיה
ופרקטיקה
קהילה
והטמעה
3
מימוש המטרות מתבסס על
אר
בעה
:יסודות מרכזיים
1.
מיקוד
: תחומי העיסוק של מר
כז המו"פ יהיו ממוקדים ב התמודדות עם האתגר המשולב, מתוך הבנת הבעיות
צ שנו רות בתהליכי מעבר מהירים על רקע משבר סביבתי ואקלימי. המרכז יעסוק לפיכך בהשלכות ובהזדמנויות
של תהליכי תכנון, פיתוח ובנייה; בפסולת על סוגיה והשפ
עותיה; ובזמינות מול עוני אנרגטי
)(ראו פירוט להלן.
2.
יישומיות : קידום חדשנות באמצעות
מחקר יישומי שי וביל להתאמה טכנולוגית ותהליכית שתאפשר הטמעה
בהיקפים גדולים
)(למשל, טכנולוגיה יקרה מדי לא תוכל לעבור הטמעה .
תוצרי המחקר יכוונו למתן מענה
לאתגרים קיימים בשטח הנובעים מן הקשר שבין האתגרים הסביבתיים ותהליכי הפיתוח של
ה חברה הבדואית
בנגב
כ.קהילה במעבר
התחום לביצוע המחקר בהתבסס על נתונים רלוונטיים ועל הבנה עמוקה של התנאים
והתופעות המקומיות.
המחקר יזהה טכנולוגיות
ו
פרקטיקות רלוונטיות וי שלב אותן
באבות טיפוס ובהטמעה.
3.
עבודה
מותאמת תרבותית ו
מוכוונת קהילה : עבודה בגישה קהילתית תבטיח התאמה בין הטכנולוגיה והפרקטיקה
ל
בין ה
חבר
ה הבדואית ותאפשר תהליכי הטמעה פוריים. זאת מתוך
הבנה
ששותפות זו היא קריטית ל פיתוח
מותאם, לתהליך הטמעה.נכון ולהצלחת ההטמעה מוצעת פה גישה חדשה בשותפות בין-
ארגונית וחסות אקדמית
שתאפשר לקיים מחקר ופיתוח
פור
צי
דרך ברמה הגבוהה ביותר בגישה קהילתית. השיתוף הוא תהליך מתמשך
המתחיל משלב איתור הצרכים והנכסים, דרך עיצוב שאלות המחקר וכלי המחקר, בחינה של אבות טיפוס
(במק רה הטכנולוגי), משוב מן הקהילה על תוצרי המחקר ועיצוב תהליך הטמעה והפצה(
בגישות היונקות
ממודלים שלScience Shop
.)וחשיבה עיצובית
4.
שותפות עם גורמים במרחב :באמצעות המרכז נקים רשת של שותפויות מקצועיות ונשיק פרויקטים משותפים.
הקמתו של המו"פ משתלבת במאמ
צי חדשנות ופיתוח בנגב וכן בתהליך ה
צמיחה וה היערכות למשבר האקלים של
הרשויות המוניציפליות הבדואיות ואשכולות הנגב ש הביעו עניין ותמיכה בהקמתו של המו"פ, וישמחו לפעול
.בשיתוף פעולה עמו החברה האזרחית בחברה הבדואית למדה בתקופת הקורונה לעבוד בשותפות הדוקה, יחד עם
ועדי יישובים, רשויות, אשכולות ו משרדי ממשלה. בתהליך זה תעלה חשיבותם של ארגונים קהילתיים, ועדי
תושבים וארגוני סביבה הפועלים במרחב, כמו גם
גורמים עסקיים
.שיוכלו להשתלב במהלכי הפיתוח וההטמעה
תחומי התמחות מוצעים:
המרכז יתמקד ויפתח מומחיות במספר מצומצם של נושאים, בעלי פוטנציאל יישומי ורלוונט
יות ל חיבור שבין תהליכי
המעבר שחווה החברה הבדואית, לבין תחומי הסביבה והאקלים
, ותוך יצירת הזדמנויות לפיתוח כלכלי בר-קיימא :
תחום תהליכים לדוגמא במסגרת תחומי ההתמחות
תהליכי תכנון, פיתוח ובנייה:
חוסר התכנון, סטנדרט עירוני לא מותאם, מחסור
בתשתיות ועוני מובילים
לתשתיות לקויות, רמת בנייה
נמוכה מפגעי ריח וסניטציה, המקשים על התמודדות עם
.השפעות משבר האקלים
התמודדות עם ש
י טפונות וסופות במרחב לא מתוכנן
/
.מתוכנן למחצה
.התמודדות עם איכות הבנייה והשפעות האקלים
הצללה במרחב
הכפרים
הלא-מוכר
ים
להקלת
השפעות המדבור.
4
פסולת:
פיתוח מענים מגוונים להתמודדות עם אתגרי הפסולת
בחברה הבדואית , אשר נוגעים לשילוב בין היבטי
תשתית וחינוך אך יכולים לקבל מענים טכנולוגיים
חדשניים וכלכליים
ולהניב הזדמנויות תעסוקה ופיתוח
כלכלי.
שימוש במים אפורים
טיפול בפסולת עדרים , כולל הפקת זבל אורגני
לחקלאות
התמודדות עם תופעות שריפת אשפה, גריטה
והשלכת פסולת ברשות הרבים , תוך איתור
הזדמנויות למיצוי כלכלי של הפסולת
עוני אנרגטי:
החברה הבדואית, ובמיוחד בכפרים הלא-מוכרים,
,סובלת מעוני אנרגטי זאת למרות הסמיכות לתשתיות
רלוונטיות. הגברת הזמינות האנרגטית דורשת שכלול
טכ.נולוגי נוסף וניהול נכון של טכנולוגיות זמינות
ייבחנו
.גם אפשרויות לפיתוח מיזמים מניבים ותעסוקה
שכלול הניהול הביתי והמוסדי של אנרגיה
סולארית
, והקמת מיזמים בתחום
(תיבחן שותפות
עם המיזם לזכר סעיד)אלחרומי
ביוגז : מתקנים ביתיים היברידיים על בסיס גללי
,כבשים יניבו אנרגיה
ימנעו זיהום וייצרו חיסכון
נתיבי פעולה:
תהליך
המחקר וה פיתוח דורש .תקשורת והדדיות עם הקהילה כדי לאפשר למידה והטמעה אנו מבקשים לגבש בסיס
.אנושי מקצועי המסוגל לתחזק, לתפעל ולקדם את המערכות החברתיות/טכנולוגיות וכן להשתמש בהן זאת כאמצעי
לניהול מדיניות חברתית משולבת ואסטרטגיות לפיתוח. לכן, לצד המחקר י קיים המרכז תהליכים
חינוכי
ים-
ק
היל
תי,ים
.דיאלוג שוטף עם הקהילה והצמחה של דור החוקרים הבא
כדי להעמיק את העשייה המחקרית, ולא
להמתין עד להיווצרות קאדר חוקרים מהקהילה, יקיים המרכז שותפויו.ת מחקר מגוונות
מרכיב מרכזי בפעילות המו"פ יהיו קבוצות
עבודה
של מומחים, מתרגלים ומנהיגים קהילתיים המתמקדים בסוגיה
סביבתית-אקלימית-
חברתית
מקומית . מטרת קבוצת העבודה היא לזהות בעיה, לחפש פתרון קונקרטי שניתן ליישם
כהוכחה לקונספט, לשכפל ולהגדיל להתערבות רחבה של
המערכת.
,קבוצת העבודה משמשת מעין חממה לפרויקטים
.חוקרת את הנושא הכללי, מפתחת פתרונות ובניית צוותים להצעת התערבויות
פעילות חינוכית
וקהילתית
•
מחקרי גמר של
תלמידי תיכון
ותכניות יזמות
סביבתית.
•
חילוץ ידע קהילתי
ולמידה מהצלחות
בתחומים רלוונטיים.
•
תהליכי הטמעת
טכנולוגיות בקהילה
להתמודדות עם
אתגרים סביבתיים
ואקלימיים.
•מפגשי סביבה ,
מדע
וקהילה לחינוך
סביבתי ומדעי.
הצמחת דור
החוקרים הבא
•
תלמידי מחקר מן
החברה הבדואית
ישתלבו במערך
המו"פ ,
יזכו למלגות
עידוד וישמשו דמויות
השראה.
•
עוזרי מחקר ועובדי
סמך אקדמיים
יועסקו לצד החוקרים
ובהתאם לצרכים .
וירחיבו את מנעד
התעסוקה האקדמית
בחברה הבדואית ,
בדגש על נשים.
המרכז כשדה
מחקר
•
קולות קוראים
משותפים עם קרנות
מחקר וחברות
בתחומי הליבה.
•
קרן מחקרים שתעמוד
לרשות המרכז
תאפשר להיכנס
לשותפות מו"
פ על
בסיס מאצ'ינג.
•מענקים לכיסוי
העסקתם של תלמידי
מחקר מן החברה
הבדואית.
מחקר ישיר
•
חוקרים מן הקהילה
הבדואית בתחומי
הליבה של המרכז
יקבלו תנאי מו"פ.
•קהילת מחקר ויזמות
המובילה מחקר
ופיתוח יזמות
אימפקט חדשנית
בחברה הבדואית.
•
שותפויות מחקר עם
חוקרים ,
מוסדות
וחברות הפועלים
בתחומים
הרלוונטיים .
5
מבנה המרכז
1.
המרכז המדעי יהיה אזורי., וימוקם בואדי עתיר
2.
:הנהלה ,חברי הוועד המנהל יהיו נציגי הרשויות הבדואיות
האשכולות
, חבר
ה אזרחית, חינוך ו
עסקים
ונציגי
משרד המ
דע, משרד הגנת הסביבה ויד הנדיב.
3.
ועדה מדעית מייעצת תלווה את פעילות המרכז :
,חבריה יהיו חוקרים, לפחות חציים מן החברה הבדואית
הפועלים במוסדות מחקר והשכלה גבוהה בנגב. חברי הוועדה ייבחרו אחת ל-3
שנים על-
ידי ועדה ציבורית
שתמונה על-
ידי הנהלת.המרכז
4.
חסות מדעית: המרכז יפעל בחסות מו"פ מדבר וים המלח (בחסות אקדמית של
אונ' בן-גוריון בנגב).
5.
:מבנה ארגוני
בשלב
ראשון אנו מבקשים להעסיק מנהל הקמה
שיישכר לשם כך על-
.ידי השותפות
ולצידו
פונקציה
אדמיניסטרטיבי
ת במטה הארגון. המטה הרזה יחסית יתקשר עם חוקרים במענקי
מחקר ועם
.דוקטורנטים לתארים מתקדמים במודל של מלגות.עם התבססות הפעילות יוקם גוף ייעודי לטובת ניהול המו"פ
השותפים:
פרויקט ואדי עתיר– חוות מחקר ופיתוח בת-
קיימא המשלבת ערכים, ידע, וניסיון בדואים מסורתיים עם מדע
מודרני וטכנולוגיה חדשנית. ואדי עתיר מציג גישה ,כוללנית ומשולבת לפיתוח, בעלת חשיבות לקהילה המקומית
ל
סביבה
, ולאזורים צחיחים נוספים בעולם. פרויקט ואדי עתיר שם דגש על אקולוגיה, חדשנות בת-
.קיימא, ויזמות
אג'יק–
מכון הנגב- ארגון פיתוח ערבי-
יהודי המקדם מאז שנת2000
פיתוח קהילתי בר-
קיימא בקרב חברות
העוברות .תהליכי שינוי משמעותיים, ומסייע בהצמחתן של קהילות שוויוניות ומשגשגות החיות בשלום
רשויות מקומיות ואזוריות-
באזור פועלות9 רשויות בדואיות (רהט, חורה, לקיה, כסייפה, תל-
,שבע, ערערה בנגב
שגב שלום, נווה מדבר ואל-
קסום). אזוריות המרכז
מבטיחה יא-
.תלות ברשות אחת
א:רגוני ידע מסייעים
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב – חוקרים מאוניברסיטת בן-
גוריון והמכונים לחקר המדבר המקיימים את מחקריהם
.בפרויקט ואדי עתיר, ינחו את תהליכי המחקר והפיתוח להתאמת והטמעת הטכנולוגיות
מו"פ מדבר וים-המלח –
חוקרי המו"פ ילוו את תהליכי העבודה בדגש על בח ינת יישומיות ורלוונטיות של
.הטכנולוגיות ותהליכי העבודה
המכון למדיניות חברתית (
SPI Israel
)הפועל תחת אונ' וושינגטון בסנט לואיס ואונ'
,רייכמן בהרצלייה מתמחה
ב
מחקרים יישומיים שמטרתם צמצום פערים וקידום המוביליות החברתית-
.כלכלית בישראל