החלטות ועדה
סימוכין:2023-075126
ירושלים, כ"ב בתמוז תשפ"ג
11 ביולי 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ב בתמוז תשפ"ג, 11.7.2023 בנושא:
מעצרים פליליים בישראל – הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט – דוח שנתי 70ב
ח"כ מירב בן ארי – מ"מ יו"ר הוועדה – נושא דוח מבקר המדינה, שנכתב בשנת 2020, רלוונטי בימים אלה נוכח המחאה החברתית והמעצרים בעקבותיה. יש עומס עצום על תחנות המשטרה, בתי המעצר ומע' בתי המשפט, כולל יח' נחשון שמלווה את העצורים. המצב כיום הוא שהשופט ממתין לעצורים בשונה מבעבר.
משרד מבקר המדינה - נעה שפריר-מנהלת ביקורת – מטרת הביקורת היא לשקף את תהליך המעצר, הדוח נחלק ל- 3 נושאים:
הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט
תנאי המעצר והליווי בשירות בתי הסוהר
התנהלות מייצגי המדינה בהליכי מעצר המתנהלים בביהמ"ש
הדוח נערך בשנת 2019, ומתייחס לתקופת הביקורת מרץ עד יוני 2019.
ההחלטות המתקבלות אצל גורמי אכיפת החוק משפיעות במישרין על זכויותיו החוקתיות של העצור לחירות ולכבוד.
על כלל הגורמים המעורבים לפעול בתיאום כדי ליישם את סמכויותיהם בהתאם לחוק, להבטיח את זכויות העצורים ולהפחית את המשאבים הנדרשים מכל גורם.
שמירה על זכויות עצורים: הקפדה על מימוש זכות ההיוועצות ותיעוד פעולות המשטרה;
יישום המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות ענישה;
שיפור תנאי החזקתם של עצורים;
הגדלת זמינות בתי המשפט.
משטרת ישראל – רפ"ק רועי בורלא-ר' חו' פיקוח ובקרה מדור חקירות – אני מלווה את נושא המעצרים בשנה האחרונה ומכיר אותו בכמה רבדים.
מס' נתונים: בין השנים 2017-2022 היתה ירידה של 15% בכלל המעצרים.
בין השנים 2016-2022 היתה ירידה של 46% בהיקף העצורים שהועברו לכליאה בשב"ס ושוחררו מבלי שנערכה פניה לבתי המשפט. זה קשור בעיקר לסמכויות הקצין ובקרה. כמו כן, יש ירידה של 63% בהיקף העצורים ששוחררו ע"י בימ"ש ב- 24 שעות הראשונות.
אין מערכת מחשוב אחת, יש מערכות שונות שהן תוצר היסטורי. כל המסמכים הם בתוך "מערכת הפלא" (מערכת ניהול התיקים של המשטרה). היא כל הזמן משתדרגת, יש שדה חובה במערכת בנוגע לזכות היוועצות עם סניגור.
הקראת זכויות לחשוד הוא נוהל קבוע במסמך, החשוד צריך לחתום ואז מתחילים את החקירה.
אין דבר כזה שאדם רוצה להיוועץ ולא תצא הודעה לסניגוריה. יכולה להיות תקלה בדיווח והיא תתוקן למחרת בבוקר.
בעבר היה ניתן להפקיד כסף בערבות בסניפי דואר, בהמשך הותקנו עמדות ממוחשבות בתחנות משטרה וגם שם היו תקלות. משנת 2022 ניתן באמצעות "ממשל זמין" לשלם מרחוק באמצעות כרטיס אשראי.
הלנת עצורים בתחנות משטרה – אין אף מפקד שרוצה להלין אצלו עצורים. משבר הכליאה הוא אמיתי ולדבר הזה יש מחיר כבד שהמשטרה משלמת אותו בהתחלה והאזרח משלם אותו בסופו. האזרח לא נמצא בחזקת שב"ס, והמשטרה מובילה אותו להארכת מעצר. אין מצב שעצור נשאר במשך הלילה בניידת. המודעות לזכויות עצורים היא בנפשנו.
אנו רוצים להרחיב את הסמכויות של קצין ממונה, ויש תמיכה מלאה בנושא. היום בכלל המחוזות שחרור חשוד עובר בקרה של ראש לשכת חקירות מרחבי.
יש מערך שלם של מתורגמנים לעצורים שדוברים שפות שונות. אנו עובדים מול מס' חברות.
נשים עצורות מקבלות מענה בבית מעצר יעודי לנשים.
סנ"צ נאוה שטכלברג-רמ"ד פיתוח תשתיות – מערכות המחשוב מיועדות למחלקות שונות: חקירות, אג"ם - סיור. התהליכים שונים ולכן גם המערכות שונות. לא כל מעוכב מגיע לידי מעצר. אנו יודעים ומסוגלים לרכז מאחורי הקלעים את המידע, ולהפוך אותו למידע מאוחד (כמו במקרה שמתחיל בסיור ועובר לחקירה).
רפ"ק טל ימיני-ר' חו' כליאה – הלנת עצורים – כל תאי המעצר של המשטרה מוכרזים כנדרש, למעט תא אחד שממתינים לאישור לאחר טיפול בו.
בחודשים האחרונים יש קושי בשב"ס לקלוט עצורים, ולכן אנו נאלצים (בהתאם לנוהל המשטרה) להלין לצורכי חקירה. הדבר הזה מפוקח ומפקד התחנה יודע שבין כותלי התחנה עומד ללון עצור, ונותן הנחיות בהתאם. זו משימה שהיא לא ממשימות המשטרה, וכשהיא נכפת עלינו אנו מבצעים אותה כמו שצריך. הרציונל המוביל הוא לא להלין (זה בשוליים), וכשנכפה עלינו אנו נכנסים לנעליו של שב"ס ועושים זאת. יש במערכות המחשוב אפשרות לרשום את סיבת ההלנה. השוטר שקולט את העצור מציין זאת ומפרט את הנסיבות.
רפ"ק ירון קנטר-ק' מדור הנחיה וחקיקה –הפרקליטות והתביעה המשטרתית הן 2 הלקוחות, שהאחרונה מגישה את מרבית את כתבי האישום. הכתבי אישום החמורים מוגשים ע"י הפרקליטות. בפועל ראשי התביעה הכללית נותנים את קריאת הכיוון מתי יש מקום להסתפק במעצר ואיזוק ומתי מעצר מאחורי סורג ובריח. לאחרונה פורסמה הנחיה של פרקליט המדינה (שחלה גם על התביעה המשטרתית) ומתווה בקוויים כלליים מתי היא עותרת לבית המשפט להשאיר את העצור מאחורי סורג ובריח. בפועל יש מס' קריטריונים (שחלקם נקבעו בחוק) בנוגע לאופי הכליאה עפ"י סוגי עבירות.
משרד המשפטים – רעות גורדון כץ-משפטנית – מרבית הסוגיות מופנות למשטרה. מנקודת המבט שלנו עיקר סמכויות הקצין נידונות בפני "ועדת דותן" שעוסקת בנושא המעצרים. הוועדה צללה לעומק בנוגע לסמכויות קצין ממונה וגיבשה מתווה מקיף שנותן מענה. המטרה היא לשחרר כמה שיותר עצורים מהתחנה, ולוודא שלא תהיה פגיעה בזכויות העצורים. הדיונים החלו ב- 2019, ובשנה האחרונה הושקע מאמץ לקדם את הנושא ע"י גופים רבים. בימים אלה מגובש דוח ביניים ומקווים שיתן מענה לנושא שתפס הרבה מקום בדוח. כמו כן יהיו גם המלצות שיצטרכו תיקוני חקיקה.
פרקליטות המדינה – עו"ד אופיר טישלר-אחראי תחום מעצרים – כתב המינוי ל"ועדת דותן" ניתן בדצמבר 2018. היא החלה את פעילותה באוגוסט 2019 ואני מרכז אותה. כתב המנדט לוועדה רחב ומתפרס על מס' סוגיות, וחברים בוועדה כל הקשת המקצועית הרלוונטית לנושא העצורים. עד לאמצע שנת 2022 התקיימו 40 ישיבות. המלצות הביניים מתמקדות בנושא מעצרי הלילה להנהלת בתי המשפט, שב"ס ומשטרה. המתווה שהוועדה מגבשת הוא הרמוני וכולל מס' סעיפים. צפי ההגשה לממשלה הוא כחודשיים. המטרה היא שהמתווה יופעל במסגרת תכנית הרצה-פיילוט ע"י גוף מחקר שיאסוף נתונים, ואנו מצפים שהוא יחולל תפנית משמעותית. יש חלקים בדוח שכל נציגי הגופים מסכימים עליהם והם יובילו לשינוי, ויש חלקים שמצריכים משאבים תקציביים.
שב"ס – אוהד בוזי-רת"ח אג"מ חסיונות משפט פלילי – החל משנת 2022 ההיסטוריה קצת חוזרת בעליה הדרמטית בכמות הכלואים. היום מדברים על 16,000 כלואים שכוללת עצורים ואסירים. אנו נדרשים לפעול עפ"י פסיקת בימ"ש העליון לתת שטח מחיה מינימלי כנדרש, ויש לכך השפעה על היכולת של שב"ס לקלוט עצורים. העליה הדרמטית נובעת מהמצב הביטחוני, אכיפה ועוד. בסופו של דבר כל העצורים אמורים להגיע לשב"ס, ואנו מגיעים לנקודת המיצוי. אנו צפויים לפתוח בזמן הקרוב אגפים נוספים. היום בפועל יש 1,500 אסירים מעל תקן הכליאה - 14,500.
חלופת מעצר - איזוק אלקטרוני לא ממומש במעצר בית. עריכת תסקירים ע"י שירות המבחן מתארכת בגלל מחסור בכ"א, ונוצר מצב שעצורים נמצאים בסטטוס ארוך יותר. 58% מהנקלטים משתחררים כעצורי ימים, ושליש מהם פחות מיממה.
התקן הכללי הוא 1,250 מפוקחים באיזוק אלקטרוני. נכון להבוקר יש 696 עצורים שתופסים את התקן.
הנהלת בתי המשפט – עו"ד הילה בוסקילה – למיטב ידיעתי השימוש באיזוק אלקטרוני נעשה, והוא עפ"י שיקול דעתו של השופט.
משרד האוצר – עידו חי-רפרנט בט"פ ואכיפה באג"ת – בינוי מקומות כליאה – החלטת ממשלה 291 הוסיפה כ- 1,300 מקומות כליאה בבתי הכלא אלה, נפחא ועופר. מרבית הבניה היא בבתי כלא ביטחוניים.
החלטת ממשלה 1903 הוסיפה עוד 1,280 מקומות נוספים בבתי הכלא צלמון ומעשיהו.
יש לשנות דיסקט ומדיניות, משום שבינוי מתקני כליאה הוא לא מספיק לטיפול בבעיה. בינוי לוקח שנים ארוכות, ויש להקדיש מחשבה לכל מנגנוני החלופות. אנו נעלה את הפתרונות היצירתיים בפורומים השונים. אנו בשיח עם המשרד לביטחון לאומי על תקן הכליאה, משמורת בקהילה ועוד שורה של הצעות שיש לקחת אותן ולהעביר אותן קדימה.
הסניגוריה הציבורית – עו"ד ספא נעאמנה-מחלקת עצורים - בישראל יש בין 11%-33% עצורים עד תום ההליכים, אחוז גבוה ביחס למדינות בעולם (מקום 5 במדינות ה- CECD). גם פרקליטות המדינה מבינה את היקף התופעה. לכן יצאה הנחיה טובה של פרקליט המדינה שנועדה לתת פתרון לאחוזים הגבוהים. אנו רואים שינוי מסוים אבל לא בהיקפים שאנו רוצים לראות. הבעיה היא דווקא בתיקים של התביעה המשפטית, כי ניתן להגיש בקשה לשחרור עד תום ההליכים בתנאים. יש הרבה עבירות (כמו רכוש) עם בקשה לשחרור עם תנאים. למעצר עד תום ההליכים יש השלכות לרעה. יש עצורים שיעדיפו להגיע להסדר טיעון במקום לנהל אותו, כי הם לא ירצו לשבת במאסר עד תום ההליכים.
ריבוי המעצרים – היתה ירידה מסוימת במבט כללי עד שנת 2017, אבל אם מסתכלים על נתוני המשטרה בשנים 2020-2021 היתה עליה. חוק המעצרים הוא חוק מצוין שמושתת על חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, רק שהיישום שלו בפועל רחוק מלהיות מיטבי. מעצר הוא נקודת מוצא אחרונה, אך לצערנו המצב בפועל שונה.
זכות ההיוועצות – יש עליה בזכות היוועצות, והבעיה קיימת במחוז צפון ומחוז חיפה. הצענו מספר פעמים לבצע תיעוד חזותי או קולי של ויתור זכות היוועצות ועמדת המשטרה היא נגד הנושא. הקצין צריך להסביר לחשוד את משמעות הויתור.
בתום הישיבה הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת מהנהלת בתי המשפט לקבל התייחסות - איך בתי המשפט לוקחים חלק באירוע העומס על המערכות (שב"ס ומשטרה) בכל הקשור לחלופת מעצר של אסירים.
הוועדה סבורה שנערכו שינויים בין השנים 2016-2023, והוועדה מציעה למשרד מבקר המדינה לערוך בדיקה אחר השינויים.
הוועדה ממליצה לוועדה לביטחון לאומי לקיים דיון משותף לאחר פרסום דוח הביניים של "ועדת דותן".