חומר רקע
סימוכין:2023-059544
ירושלים, י"א בסיוון תשפ"ג
31 במאי 2023
סיכום דיון
מיום רביעי, י"א בסיון תשפ"ג, 31.5.2023 בנושא:
מחדל מצב התשתיות בכבישי ישראל – דוח המבקר בנושא המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – אין דרך אחרת לתאר את מכת תאונות הדרכים מלבד מלחמה. מס' ההרוגים הגדול ביותר במדינה הוא כתוצאה מתאונות דרכים, ובשנת 2022 נהרגו 342 אנשים. זו אינה גזירת גורל, ויש מה לעשות בנושא. מדינת ישראל חייבת להתעורר ולטפל במכה זו. בשנת 2016 התפרסם דוח מבקר המדינה בנושא המאבק נגד תאונות הדרכים, חלפו 7 שנים ואבקש לראות מה קרה מאז. ראינו כי: פחתו ניידות המשטרה בכבישים, לא אושרו משרות ברשות, הכשרות בתי הספר בוטלו, חוק הרשות פקע ב- 2017, משנת 2021 חברת נת"י פועלת ללא תכנית חומש ומתווה מסודר ושקוף. רק 5% מתקציב חומש האחרון הוקצה לטיפול בגורמי סיכון. כמו כן, אבקש לדעת האם התכנית של הממשלה הקודמת, שתקציבה עמד על 80 מיליון ₪ למאבק בתאונות דרכים, עדיין קיימת.
ח"כ בועז טופורובסקי – אנשים מתים בתאונות דרכים יותר מכל מלחמות ישראל. 17 מיליארד ₪ היא העלות בכל שנה למדינה נוכח תאונות דרכים. אנחנו על סף להקים ועדת חקירה ממלכתית שתגיש המלצות על כל מה שקורה בנושא בטיחות בדרכים. יש המון גופים שאחראים, אך אין תכלול ע"י הרלב"ד שקמה למטרה זו. בדיון שהתקיים בוועדת חו"ב דיברנו על הכבישים ביהודה ושומרון שאנשים עושים בהם תחרויות. תוך כדי הדיון גילינו שהתקציבים שם הם פי 2 מהתקציבים לפריפריה. תכנית פיתוח הכבישים אינו שקופה, ומשתנה כל הזמן. אין תכנית אב לטיפול בכבישים, וגם אם יש - היא לא מתקוצבת וזו עבודה בעיניים.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל חטיבה – הדוח משנת 2016 עסק בנושא המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרלב"ד. מאז חלפו כבר כמה שנים, ולכן אנו מתייחסים ל- 2 דוחות עדכניים יותר. מאז קום המדינה נהרגו 32,500 שני אדם בתאונות דרכים. מדובר באחד מגורמי המוות העיקריים במדינה. בעשור האחרון הפעולות שננקטו לא הצליחו למגר את התופעה. בימים אלה אנו עובדים על דוח מקיף שעוסק בנושא הבטיחות בדרכים, שבוחן את הסוגיות הבאות: איסוף וניתוח מידע על תאונות דרכים, פעילות הגופים הממשלתיים המובילים את המאבק בתאונות דרכים, הטיפול בגורם האנושי, בגורם התשתיתי ובגורם הרכב.
הדוח משנת 2016 העלה ליקויים בפעילות להפחתת הסיכונים בדרכים: *אי-ניצול תקציב לטיפול במוקדי סיכון על ידי חברת נתיבי ישראל.
*כ-30% מהרוגים בתאונות דרכים היו הולכי רגל. המשטרה לא אכפה תקנות להרחבת זכות הקדימה להולכי רגל.
*מספר בדיקות רכבים בכבישים פחת באופן ניכר ומשרד התחבורה לא עמד ביעד שהוא קבע.
החינוך התעבורתי בבתי הספר צומצם באופן ניכר.
*עם השנים פחת במידה ניכרת מספר ניידות המשטרה בכבישים הבין-עירוניים.
*אי-הסדרת מעמד הרלב"ד.
*ליקויים בתפקוד מועצת הרלב"ד.
*ליקויים בפעילות הרלב"ד – החלפה תכופה של מנהלים ואי-איוש משרות בכירות.
*הפחתת תקציב הרלב"ד.
הדוח משנת 2021 הוא דוח מעקב בנושא: תחזוקת כבישים (דוח 72א), היו ליקויים שהוצגו ותוקנו.
נתוני מפתח: כ- 8,500 ק"מ אורך הכבישים שמתחזקת נת"י.
פי 5.4 שיעור הגידול במצאי גשרים ומבני דרך בין השנים 2005-2021 (כ- 9,000 מבנים וכ- 700 גשרים).
פי 3-3.5 שיעור הגידול במס' כלי רכב ונסועה בשנת 2018 לעומת שנת 1990.
כ- 29% שיעור הגידול באורך הכבישים שבתחזוקת נת"י בשנים 2010-2018.
מיליארד ₪ תקציב נת"י לתחזוקה, לשיקום ולריבוד של כבישים לשנת 2019.
2.4 מליארד ₪ תקציב התחזוקה המיטבי שנדרש לנת"י בשנת 2019 בהתאם למודל שבנתה.
כ- 34% ירידה בתקציב התחזוקה המעודכן לשנת 2019 לעומת התקציב המקורי לפי ההסכם משנת 2017.
כ- 1% בלבד היקף הריבוד הצפוי בשנת 2021 מסך רשת הכבישים.
פגיעה בתחזוקת כבישים בשל מגבלות תקציביות – ליקויים:
*תקציב תחזוקת כבישים של חב' נתיבי ישראל קוצץ בשנים 2019 – 2021 בצורה ניכרת לעומת סיכום משנת 2016.
*היקף ריבוד הכבישים (בק"מ) שביצעה החברה בשנת 2020 ירד בכ-37% לעומת שנת 2017 - מכ-655 ק"מ לכ-410 ק"מ.
*התקציב המעודכן לתחזוקת אמצעי התאורה בכבישים ובצמתים בשנת 2020 ירד בשיעור של כ-27% בהשוואה לתקציב המעודכן לתחזוקת אמצעי התאורה בשנה הקודמת.
*החברה לא השתמשה בחומרים בהתאם לתקן מתקדם לצביעת סימוני דרך בכבישים בשל חוסר תקצוב.
*תחזוקת כבישים שהועברו לאחריות נת"י מרשויות מקומיות - ישנה ירידה בגובה התקציב השנתי - מכ-55 מיליון ש"ח בשנת 2018, לכ-15 מיליון ש"ח בשנת 2020.
*משרד התחבורה לא קבע הנחיות בעניין תחזוקת גשרים.
הדוח משנת 2020 בנושא: בטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים
נתוני מפתח: 104,000 מספר המשאיות שמשקלן מעל 3.5 טונות בשנת 2018.
22,000 מס' האוטובוסים בשנת 2018.
91 מס' ההרוגים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים בשנת 2018.
27% שיעור ההרוגים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים מסך ההרוגים בתאונות בעשור האחרון.
18 שנה הזמן שחלף מפרסום המלצות ועדת סגיס, שחלק גדול מהן טרם יושם.
30 שנה הזמן שחלף מאז בוצע סקר משאיות ארצי מקיף.
12 שעות משמרת מקסימלית של נהג בישראל לעומת 9 שעות של נהג באירופה.
53% שיעור כלי הרכב הכבדים שנמצאו בהם ליקויים מכלל כלי הרכב הכבדים שנבדקו ע"י ניידות משרד התחבורה בשנת 2018.
מחסור בתשתיות התומכות בבטיחות: *היעדר שוליים רחבים ומפרצי עצירה לצורך עצירה בטוחה בצד הדרך ומניעת התנגשויות בין רכבים נוסעים לרכב שעצר.
*היעדר אזורי מנוחה וריענון לנהגים.
*היעדר נתיבי זחילה המאפשרים עקיפה בטוחה של כלי רכב איטיים.
*היעדר חניוני לילה המונעים שהייה של משאיות שמובילות חומרים מסוכנים בתוך יישובים.
ליקויים: * אי יישום המלצות של ועדות רבות לאורך כשני עשורים.
*היעדר תכנית אב למטענים.
*היעדר גורם מתכלל מביא לכך שסמכויות מפוזרות ביחידות שונות במת"ח ובמשרדים אחרים ללא ממשקים מספקים.
*מחסור חמור בנהגי רכב כבד וליקויים רבים בהכשרתם.
*אי-עמידה בכללי שעות נהיגה ומנוחה.
*טרם הוסדר השימוש בטכוגרף דיגיטלי שצפוי לשפר הפיקוח והאכיפה – למרות החלטת ממשלה מ-2005 והודעת מנכ"לית משרד התחבורה מ-2017.
*קיטון במספר הבדיקות שמבצעות ניידות בטיחות של משרד התחבורה בכבישים.
*ליקויים בהסדרת הובלת מטענים וחומ"ס.
המלצות עיקריות בדוחות:
תחזוקת כבישים (2021) - על משרדי האוצר והתחבורה, בשיתוף עם חב' נתיבי ישראל, לבדוק אם הקצאת הכספים לתחזוקת כבישים נותנת מענה הולם לצרכים, ולבדוק אם חלוקת התקציב בין התחומים מבוצעת בצורה מיטבית.
בטיחות כלי רכב כבדים (2020) - ריבוי הליקויים הנוגעים לבטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים ואי-יישום של המלצות משנים קודמות מחייב את הגורמים האחראים לטיפול בענף – ובראשם משרד התחבורה והרלב"ד – לבנות תוכנית עבודה אופרטיבית ומתואמת לטיפול בנושאים הקשורים בין היתר לחוסרים בתשתיות בטיחותיות.
המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרלב"ד (2016) - על הממשלה לבחון את מועילות פעולותיה בנושא ולבצע עבודת מטה מעמיקה במטרה לגבש דרך לטיפול כולל במאבק בתאונות הדרכים, תוך הפקת לקחים מדרך ההתמודדות עם הנושא בשנים קודמות.
מועצה אזורית רמת נגב – ערן דורון-ראש המועצה – התחושה היא שהנסיעה בכביש 40 לכיוון אילת היא בגדר יציאה למלחמה בגלל רמת התשתיות. כמעט כל יום אנו מקבלים התראות מתושבים בדבר הסיכון שבנסיעה בכביש זה. בשנה האחרונה לא נעשה דבר ע"י הממשלה. אני לא מצליח להבין איך לא בוצעה החלטת הממשלה, ולמה אני צריך להתחנן שהנושא יכנס לתכנית החומש. למה התושבים שלנו צריכים להרגיש שהם במלחמה?!
סגירת שדה דב בת"א ופתיחת שדה במצפה רמון גרמה לאנשים רבים לנסוע בכביש 40.
מרכז המחקר והמידע – אסנת אלגום מזרחי – בכל שנה יש בממוצע 300 הרוגים. יש תכנית לאומית של הרלב"ד שנמצאת כמה שנים במגירה. היא הוגשה כבר כמה פעמים למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ולא קודמה בגלל חילופי ממשלות. כביש 40 הוא כביש ארוך מאוד והתייחסנו רק למקטע של 230 קילומטרים. במקטע זה היו הרוגים רבים בשנים האחרונות.
עמותת אור ירוק – עו"ד יניב יעקב-מנכ"ל – מידי שנה יש 340 הרוגים בתאונות דרכים, וזה משהו שצריך להיעצר. הדרך לעשות זאת היא באמצעות תכנית לאומית רב-שנתית שתהיה שקופה וברורה. תשתיות בטיחות מצילות חיים, גדר הפרדה יכולה למנוע הרבה תאונות. כל התפיסה צריכה להשתנות, ושרת התחבורה והבטיחות בדרכים צריכה להציג תכנית עם יעדים ותקציב. אנו למדים שהמדינות שרשמו ירידה של כ- 50% בתאונות דרכים הקימו תכנית לאומית. ניתן היה להציל הרבה הרוגים אם היו מטפלים בנושא הטכוגרף.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – יוסי שנלר-מנהל תחום ניידות – אנו עושים פיילוט בכביש 6 לשני הכיוונים כדי שבעתיד יינתנו דוחות אוטומטי לרכבים כבדים בעלי משקל יתר. כמו כן , אנו בוחנים את הכבישים האדומים שיש בהם תאונות יתר.
אבי דרוט-מנהל אגף תקציבי פיתוח – 4.5 מיליון ₪ הוא סכום שסוכם עליו לפרויקטים תומכי דיור. אנו כעת בונים את רשימת הפרויקטים. יש רשימה מסודרת של מיעוטים.
ח"כ אחמד טיבי – כביש ואדי ערה הוא כביש מסוכן שהיה מתוקצב ומתוכנן. המשטרה מדווחת על תאונות דרכים והמספרים מדברים בעד עצמם. בתקציב הנוכחי כל ההחלטות נזרקו לפח האשפה.
ועד ראשי הרשויות הערביות – עו"ד אמיר בשאראת - האוכלוסייה הערבית נפגעת מהנושא וזקוקה להכי הרבה תקציבים, אך בפועל מקבלת הכי מעט. התשובה שאנו מקבלים ממשרד התחבורה היא שיש תקציב בסך מיליארד ₪ לשנתיים, אך זה רבע ממה שהם צריכים לתקצב. המשרד קיצץ 75% מנתיבי איילון והיינו זכאים לקבל, ביטל את כביש 65 והסית את כביש 2. האם נכון שרבע מהתקציב יעבור מעבר לקו הירוק?! מה עושים עם הרשויות שאין בהן אשכולות, כמו ואדי ערה, שלא מקבלת תקציב? אין אשכולות לכל המדינה.
נתיבי ישראל – רן קפלן – חברת נת"י מתעסקת ברוב תשתיות המדינה. אנו נותנים מענה מקיף בהתאם לתכנית אסטרטגית של משרד התחבורה ומשרד האוצר. החברה ביצעה פרויקטים מצילי חיים בטיחותיים שהם מענה כולל לשיפור והגברת ביטחון לכלל משתמשי הדרך ברשת הכבישים. אנו נמצאים בקשר הדוק עם המועצות והרשויות ועובדים בשת"פ עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא. רשימת הפרויקטים טרם אושרה במשרד התחבורה, היא עברה ועדת חריגים בשבוע שעבר. בשנים 2021-2022 יש 100% ניצול תקציבי של פרויקטים. הפער הצטמצם והסיכום התקציבי החדש הוא טוב יותר. בנוגע לכביש 65 אנו יוצאים לביצוע בכפוף לאישור, הכל מתועדף באופן אובייקטיבי בהתאם לנוסחאות. כל פרויקט שמגיע לחברת נת"י יוצא לביצוע.
רוברט דרייצר-מנהל אגף פרויקטים ייעודיים ומשימתיים - יש 3 מוקדי סיכון בכביש 80 והם יתוכננו בשנה הקרובה ויטופלו בשנת 2024.
ח"כ ואליד אלהואשלה – התשתיות בדרום אינן תקינות: כביש 40 - בכל חורף יש הצפות ואבדות בנפש.
כביש 80 - פניתי מס' פעמים למשרד התחבורה משום שהוא לא מואר ויש שם תאונות רבות. בכל פעם אני מקבל תשובה שהוא לא עומד בסטנדרטים.
כביש 31 – עבודות הסלילה הסתיימו, אולם טרם הוחזרו אליו תחנות האוטובוסים.
רשות לאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) – ד"ר ארז קיטה-מנכ"ל – הפעולות שנעשו: *פעילות אכיפה בכבישים בינעירוניים. *כביש 90 עובר מהפכה של עוד 20 ק"מ. *כביש הערבה הופך להיות כביש ריצ'רץ'. *הצבת מצלמות מהירות שיופעלו בהמשך. *הוקצה סל של 60 מיליון ₪. * אנחנו מקדמים את הטכנולוגיות - 50 מצלמות של אי מתן זכות קדימה להולכי רגל.
יש לנו שת"פ מלא עם המשטרה-אגף התנועה. 50% מההרוגים הם בערים, ולכן יש למתן את התנועה ל- 30 קמ"ש כי כך הסיכוי להרג הוא פחות. הבסיס התקציבי הוא 70 מיליון ש"ח, קיבלנו מהממשלה הקודמת תוספת של 80 מיליון ₪ לאשכולות. הממשלה הנוכחית אישרה עוד 240 מיליון ₪ לאשכולות לשנתיים הקרובות.
במועצת הרשות יש 9 נציגים, היא מתכנסת מידי חודש כדין ויש בה מגוון ועדות. בשנים 2018-2022 יש עליה בחינוך התעבורתי. התאוריה נעשית בבתי הספר התיכוניים בשיתוף עם אגף הרישוי. הרלב"ד ערה לכך שחוק הליווי לא מומש בפועל, מידי שנה יש 40 הרוגים צעירים. הרלב"ד עובדת בימים אלה על תכנית ליווי לנהגים צעירים.
יש היפגעות יתר בחברה הערבית, יש 12 אשכולות במדינה ואנו נותנים מענה ומקבלים תקציב אדיר להסברה. אנו נוציא קול קורא הסברתי בתקופה הקרובה בנושא. המדד הסוציו אקונומי הוא 4.5, ואנו רוצים להתחיל בפריפריה.
משטרת ישראל – רפ"ק איילת סוטו-ר' חוליות אג"מ ומחוזות תכנון – אגף התנועה בנוי מסיירת אופנועים ארצית, יש בו יחידה לאכיפת רכב כבד ומערך מתנדבים. יש התעצמות של האגף בשנים האחרונות במסגרת תוספת של כ"א. כל מערך אחראי על הגיוס בבית שלו. נוסף על מערך הכ"א, יש את המינהלת לאכיפה דיגיטלית ומקווים שהיא תהיה בשורה בנושא.
רפ"ק אנטולי מדניקוב-מהנדס תנועה ארצי – יש 170 ניידות בממוצע ברחבי הארץ מידי יום בכבישים בינעירוניים.
ח"כ אביחי בוארון – מהות בעיית הכבישים ביהודה ושומרון היא הממשק של האוכלוסייה הפלסטינאית עם האוכלוסייה הישראלית. יש חור שחור בכל הקשור לשמירה על חיי אדם. הכסף שמושקע עכשיו ביהודה שומרון מתקן ליקויים של עשרות שנים אחורה. אני מבקש מהגורמים הרלוונטיים להגיע בדיון הבא עם התייחסות לכל מה שקורה בנוגע לאכיפה על פלסטינים בכבישים באזורים אלה.
בתום הישיבה הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד ארבעה חודשים.
הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקבל את פירוט רשימת הפרויקטים שתקציבם עומד על 450 מיליון ₪, ולהוציא לפועל את התכנית הלאומית.
הוועדה מבקשת מחברת נתיבי ישראל לקבל, בתוך שבועיים, את רשימת הפרויקטים שנעשו ואת התכנית להצלת חיים.