חומר רקע
סימוכין:2023-055878
ירושלים, י"ח באייר תשפ"ג
09 במאי 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, י"ח באייר תשפ"ג, 9.5.2023 בנושא:
הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים - דוח שנתי של מבקר המדינה – מאי 2022
משרד מבקר המדינה – בני גולדמן-מנהל אגף - תקופת הביקורת: ינואר –נובמבר 2021.
נתוני מפתח: בשנת 2020 היו 548,200 פעוטות עד גיל 3 בישראל. כ-52% מהם התגוררו ביישובים באשכולות החברתיים-כלכליים 4-1.
27% מהפעוטות שהו במסגרות סמל (כ-147,400), 70% מהם היו זכאים לסבסוד. 35% שהו במסגרות פרטיות (כ-190,800) והיתר שהו בביתם.
מעל 50% מהעובדות במעונות סמל בשנת 2019 עזבו את עבודתן במהלך שנת עבודתן הראשונה.
20 שנה לפחות יידרשו על מנת להכשיר את כל המטפלות בהתאם לחוק הפיקוח החדש בהתאם לקצב ההכשרה בתקופת הביקורת.
20% מהמקומות במעונות סמל אינם משרתים אוכלוסייה שמקבלת סבסוד.
ב- 80% מבקשות ההורים לסבסוד שכר הלימוד של ילדיהם במסגרות סמל, הם נדרשו לספק חמישה מסמכים או יותר.
השוואה בין-לאומית משקפת תמונה ייחודית בישראל:
פריון ילודה גבוה, שיעור גבוה של פעוטות השוהים במגוון מסגרות יום, חופשת לידה בתשלום קצרה, שיעור תעסוקה גבוה של אימהות לפעוטות, הוצאה ציבורית נמוכה על מסגרות לפעוטות ותקני איכות נמוכים למסגרות.
במסגרות הסמל יש מקום לכ-30% מהפעוטות בישראל. הורים אשר ילדיהם במסגרת שאינה מסגרת סמל נדרשים לשאת בעלות העשויה להגיע לנתח נכבד מההכנסה המשפחתית הפנויה.
פריסת מסגרות סמל עבור פעוטות ביישובים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים - אף שמחקרים מראים כי השקעה בגיל הרך חוסכת בהשקעת כספים ציבוריים בטווח הרחוק ומביאה תשואה גבוהה יחסית, במיוחד עבור פעוטות ממשפחות במצב חברתי-כלכלי נמוך, בפועל הפריסה הארצית של מסגרות הסמל אינה נותנת מענה תואם לצורך זה:
ל-13% מהפעוטות המתגוררים ביישובים ערביים יש מקומות במסגרות סמל, ומנגד יש מסגרות סמל רבות ביישובים ובשכונות אשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים.
בניית מעונות סמל אינה מספקת מענה לפערים, שכן בשנים 2020-2015 יותר ממחציתם (53%) נבנו ביישובים באשכולות 5 - 10.
הסבסוד בשכר לימוד לפעוטות המתגוררים באשכולות הנמוכים (1 - 4) עולה במעט על חלקם באוכלוסייה, ועמד על כ-64% מכלל התקציב בשנת 2020. מנגד, כחמישית מתקציב הסבסוד מופנה למשפחות ביישובים חזקים יחסית, באשכולות 7 ומעלה. התפלגות הקצאת הסבסוד לצד פריסת מסגרות הסמל מייצרות מציאות שבה לרבות מבין המשפחות שבמצב חברתי-כלכלי נמוך אין אפשרות לשלוח את הפעוטות שלהן למעון יום או למשפחתון. לדבר עשויות להיות השלכות הן על עידוד התעסוקה של ההורים והן על איכות הטיפול שהפעוטות זוכים לו.
קיימים מעונות פרטיים, בפרט ביישובים ובשכונות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים וכן של החברה הערבית והחרדית, שלאגף אין מידע עליהם. ולכן חוק פיקוח החדש לא מיושם בהם במועד סיום הביקורת. כמו כן, לכאורה יש לפחות כ-1,000 מעונות פרטיים שלא הגישו בקשה לאישור ראשוני ולכן לאגף אין מידע עליהם, אף שפרטיהם מופיעים במערכות של ביטוח לאומי. בין היתר, ניתן לזהות פערים אלו בקרב החברה החרדית, ביישובים באשכולות 1 - 2 ובעיר ירושלים.
מומלץ שמשרד החינוך יפעל לאתר את המעונות שטרם נרשמו ולהביאם תחת חוק הפיקוח החדש, תוך התמודדות עם חסמים המקשים על מעונות המשרתים אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך להגיש את הבקשות במסגרת החוק. כמו כן מומלץ לבחון אפשרויות ליידוע ולהנגשת התהליך, כולל הנגשה שפתית והנגשה למי שאין להם אוריינות דיגיטלית מספקת או נגישות לאינטרנט, ולבצע ניתוחי נתונים כדי לשפר את אפקטיביות יישום החוק ולתמרץ מעונות לעמוד בדרישות.
ליותר ממחצית מהמחנכות-מטפלות בארגונים שנתוניהם נבדקו אין הכשרה רשמית. מבין העובדות החדשות שגויסו בשנים האחרונות, למיעוט קטן מאוד הייתה הכשרה. רק 5% מבין המחנכות-מטפלות הזקוקות בכל שנה להכשרה בישראל מקבלות אותה במעונות סמל ומעונות פרטיים, וקצב זה אינו עונה על הצרכים בשטח ואינו תואם את החובות שמטיל חוק הפיקוח החדש.
יש מגמה של תחלופת צוות מהירה במעונות סמל - לפי נתוני הארגונים המפעילים מעונות סמל, בשנים 2018 - 2021, בין 35% ל-48% מכלל העובדות התחלפו מדי שנה, ויותר מ-50% מהעובדות עזבו במהלך שנת עבודתן הראשונה. הארגונים המפעילים מעונות סמל מסרו למשרד מבקר המדינה כי הם מזהים טיפול פחות איכותי בפעוטות; הפעוטות עשויים לחוות קשיים בשל חוסר היציבות בצוות המטפל בהם, וכן נגרמים נזקים להורים ולמסגרות עקב התחלופה הרבה של הצוות; וכי חלק מהסיבה תחלופה הוא שכרן של המחנכות-מטפלות, שלפי דבריהם עמד על שכר מינימום עם תוספת של 400 ש"ח בחודש לבעלות הכשרה.
מומלץ שמשרד החינוך, בשיתוף האגף להכשרה מקצועית ובתיאום עם משרד האוצר, יגבש מודלים נוספים להגדלת היקפי ההכשרה המקצועית למחנכות-מטפלות במעונות יום, לרבות בכל הנוגע לתמרוץ כספי למטפלות שעברו הכשרה. בין היתר, ניתן לשקול להיעזר בארגונים הגדולים המפעילים מעונות סמל, שלהם ניסיון רב בנושא. כמו כן, מומלץ שמשרד החינוך, בשיתוף משרד האוצר, יבחן כלים לשיפור מצב המחנכות-מטפלות באופן שיביא להפחתת התחלופה שלהן וליציבות הצוות במסגרות.
תמרוץ משפחתונים פרטיים לקיום תנאי בטיחות בסיסיים - חוק הפיקוח החדש עוסק במעונות יום שבהם שוהים שבעה פעוטות ומעלה, והאגף מפקח גם על כ-3,600 משפחתוני סמל. אולם, פועלים גם משפחתונים פרטיים שבהם שישה פעוטות או פחות, שלאף גורם ממשלתי אין מידע על מספר הילדים המטופלים בהם וגם לא על זהות המטפלות בהם, הכשרתן ועברן הפלילי ועל תנאי הבטיחות במקום. על אף החשיבות שבדאגה לשלום כל הפעוטות, האגף למעונות יום לא פיתח ולא קידם תמריצים ולא בחן מודל פיקוח מותאם שיבטיח שבעלות המשפחתונים הפרטיים יעמדו בדרישות בסיסיות של בטיחות פיזית במשפחתון, שהמטפלות יהיו ללא עבר פלילי או שהמטפלות יעברו קורס עזרה ראשונה בסיסי.
מומלץ שהאגף למעונות יום, בהתייעצות עם משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי, יבחן מפעם לפעם דרכים לתמרץ בעלי מסגרות פרטיות שמספר הפעוטות השוהים בהן קטן משבעה לעמוד בדרישות בסיסיות למניעת פגיעות ולאפשרות למתן עזרה ראשונה וישקול להעביר הדרכות למטפלות בהן בדומה להדרכות שהאגף מציע במימונו למחנכות-מטפלות במעונות.
מומלץ שמשרד החינוך יפעל בהקדם כדי לממש את הכלים העומדים לרשותו להגדלת כמות המפקחים והבודקים, כדי להגיע לפיקוח אפקטיבי וקבוע בהתאם לחוק הפיקוח החדש. הדבר יתרום להבטחת רמה נדרשת של איכות ובטיחות במעונות היום.
ח"כ מירב כהן – במעונות יום המפוקחים נמצאים 20% פעוטות מהאוכלוסיה, מעט מאוד אנשים מצליחים להתקבל למעונות יום עם סמל.
במידה ובונים עוד מסגרות, אסור לשכפל את המודל הקיים. אמנם נמצאים במעונות אנשים טובים שבאים בשליחות אבל המערכת בקריסה. הבעיות הקיימות: * שכר עלוב - מטפלת מקבלת 5,500 ₪ לחודש, מטפלת ותיקה מקבלת 7,500 ₪. * תחלופה גדולה של כ"א, עד שהילדים מתרגלים לאשת חינוך, היא מתחלפת. לעיתים מגיעים למצב שאף מטפלת אינה דוברת עברית. הצורך הדחוף הוא לטפל בשכר המטפלות. מדובר בכסף גדול ועניין של סדרי עדיפויות, יש לעשות תכנית של עשור קדימה בנושאי: שכר, בינוי והכשרה. כל שקל שנשים במערכת זו השקעה כלכלית עם תשואה מטורפת – המשק ירוויח מזה.
משרד העבודה – דפנה מאור-מנהלת אגף בכיר עידוד תעסוקת הורים – חלק מהפעילות הועברה למשרד החינוך לפני למעלה משנה, ואנחנו כבר לא בהיערכות. השנה הנוכחית התחילה באחריות משרד החינוך. אנו פועלים בשת"פ מלא ברמת המידע והעברת תכנים.
מודל הסבסוד של הממשלה הוא עפ"י השכר לנפש. גם בישובים שהם לכאורה חזקים, יש משפחות שההכנסה לנפש נמוכה, ויש מקום שיקבלו סבסוד.
אנו שואפים לשפר אותו בכמה רמות: * הפחתת הנטל הבירוקרטי על ההורים (הורדת מס' המסמכים להגשה, כל הורה שמגיש בקשה לסבסוד מקבל הודעה על המידע שהועבר מביטוח לאומי וכן איך צורך להעביר תלושי שכר).
* שוברים ותת מיצוי משמעותי בחברה הערבית – בשיתוף משרד האוצר והיחידות במשרד התחלנו בשבוע שעבר מהלך גדול שבא להבין מהם החסמים של ההורים העובדים בחב' הערבית במיצוי הזכויות. אנו הולכים לפעול ב- 14 ישובים, שנבחרו עפ"י קריטריונים, ואנו קצרים בזמן עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית בלבד. כוונתנו לקבל מידע מהר מהם החסמים ומה ניתן לעשות לגביהם. חלק מההשתתפות במחקר תזכה את ההורים במענק כספי.
פיקוח על המשפחתונים הפרטיים זו סוגיה כבדה מאוד שאף אחד לא מתעלם ממנה. המטפלות הן עצמאיות, לא מדובר כאן במעסיק והתארגנות כלשהי. ההורים מתלוננים, וגיבשנו נוהל באגף שלפיו
מעונות שיש בהם 7 פעוטות ומעלה נדרשים להגיש בקשה לרישיון. היכולת להיכנס לביתו של אדם ולפקח עליו היא מורכבת. ברגע שיש חשש לפגיעה בילדים במשפחתונים, אנו מתערבים מיד מינהלית. מטפלות במשפחתונים לא מקבלות תמריץ.
משרד החינוך – ישראל אלדר –מנהל אגף רישוי מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי - הנפקנו השנה 1989 רישיונות למעונות סמל, 1522 רישיונות פרטיים, יש בתהליך 600 מעונות נוספים, סה"כ 4100 רישיונות. יש עדיין המון מעונות פרטיים שלא הגענו אליהם. אנו מקיימים כנסי הסברה בנושא, קיימנו הדרכה לבעלי מעונות פרטיים ולארגונים, ומדי פעם מקיימים מפגשים. לקראת שנה הבאה נקיים פרסום ענק למפעילי המסגרות.
סוהיר שקור-מנהלת תחום בכיר רישוי ואכיפה - מאז המעבר למשרד החינוך קלטנו את כל המעונות סמל והמעונות הפרטיים. זו פעם ראשונה שאנו קולטים את כל המעונות ויודעים את כל הפרטים עליהם. עדיין לא יודעים כמה מסגרות פרטיות לא הגישו, בטוחים שיש הרבה שירדו מתחת לרדאר. אנו יוצאים בקמפיין הסברה לקראת שנה הבאה. אנו יודעים מה אחוז התחלופה במעונות וזה נתון חשוב מאוד. השנה הוגשו כ- 400 בקשות במערכת לתחלופת צוות. במעונות המוכרים יש כ- 24 אלף מטפלות, במעונות הפרטיים כ- 13 אלף מטפלות.
אסף ליבוביץ-מנהל תחום מדיניות והערכה אגף לחינוך הגיל הרך – אנו נותנים מעטפת לאנשי צוות, בנינו סדרה חינוכית שכוללת אנשי צוות שילוו את הצוותים במעונות. משרד החינוך העביר הכשרה למחנכות מטפלות כולל תמריץ של 2,500 ₪. הוצאנו קול קורא לרשויות לבנות מערכת הדרכה בת 4 שעות חודשיות לכל מעון שתאפשר הדרכה ואוורור למטפלת.
ח"כ נאור שירי – יש מעט מאוד התייחסות לגיל הרך, לאף אחד לא ממש אכפת וזה מבוא לכל הבעיות: אין מבנים, אין שכר ראוי, אין הדרכות. הגיע הזמן שהנושא יקבל התייחסות במובן של שר לנושא הגיל הרך. לא מצלחים לתקן תקנות מ- 2018 כי המערכת גדולה מידי, משרד החינוך הוא מפלצת במובן שהוא מלווה מגיל לידה עד גיל 21. יש להפריד את נושא הגיל הרך ממשרד החינוך. הדיון מנותק מהמציאות, הוא לא מתעסק בפרקטיקה. המצב בקריסה טוטלית ב- 5 שנים האחרונות. מעמד אשת הצוות במוסדות האלה לא קיים. התכנית לחינוך חינם בגיל הרך היא הכי גרועה שיש. נשות צוות במעונות לא מקבלות את ההכרה.
רבע מילדי ישראל נמצאים במעונות מפוקחים, והם הפסד עבור הרשויות המקומיות משום שהרשות משלימה כסף. כמו כן הרשות המקומית רוצה לבנות מבנים, אך אין לה שותפים.
משרד האוצר – רום בר-אב-רפרנט תעסוקה באג"ת – בשנה שעברה כונסה ועדת המחירים וביצעה בדיקת בסיס, בדיקה שבוצעה לראשונה לאחר 10 שנים. ועדת המחירים היא ועדה רוחבית שבודקת שורה של מוצרים. היא בחנה את עלות התשומות ובחנה את שכר הסייעות, הוועדה קיבלה את הנתונים ממעונות ועמדה בפני דילמה משום ששכר המטפלות הוא לא גבוה מספיק. הוועדה בחרה לחרוג מהמתודולוגיה לאור המצב ולקבוע שכר גבוה ב- 12% מהשכר הפוזיטיבי. בוועדה היו נציגים ממשרד האוצר, משרד החינוך ומעונות היום. עדכון התעריף לא בוצע, כי נדרשות חתימות של שר החינוך ושר האוצר. המקור הכספי הוא מתקציב המדינה. בנוסף ינתן מענק התמדה למטפלות בגובה 6,000 ₪ לשנה הקרובה. המושג התמדה נכנס בעקבות תחלופת מטפלות, מי שתהיה בתפקידה במשך שנה תקבל את המענק.
המחיר המפוקח בנוי מרכיבים שונים: תפעול, אוכל, מבשלת ועוד. הארגונים קובעים כמה הם ישלמו למטפלות, לנו אין יכולת לכפות על אף אחד. כלומר יש מעונות שבוחרים לשלם יותר ויש כאלה שפחות.
התבצע בינוי נרחב ותתבצע הרחבה של מעונות סמל כדי לאפשר לכל משק בית שחפץ בכך. בנוהל הבינוי כיום קיים כבר שריון תקציב לרשויות שהן במעמד סוציו-אקונומי נמוך מתוך הנחה שהאוכלוסייה שם תקבל סבסוד גדול יותר בשכר הלימוד.
השיעור הנמוך של פעוטות במעונות עם סמל נובע גם משיעור תפוסה נמוך נוכח המחסור במטפלות. העלאת שכרן יעלה את שיעור התפוסה וניצול המשאבים.
ארגון גנים ברמה אחרת – לוסי חדידה-מנכ"לית – משרד החינוך עושה מולנו עבודה טובה, אך גם ידיו כבולות מבחינה מדינית. לא מתמקדים בנקודה החשובה ביותר שהיא כ"א. רוב הצוותים שחוקים וגמורים, גם מנהלי הגנים מרצים את המדינה מבחינת מיסוי ולא מקבלים שום הכרה. אנו מהווים 80% מהתפוסה , אנו מניעים מעגל תעסוקה רחב ומשמעותי ומחנכים את דור העתיד. יש להשקיע בדבר החשוב ביותר – כ"א , ניתן לגייס שירות לאומי, חיילים משוחררים, עולים חדשים ועוד. למה לנתב סטודנטים לחינוך רק מעל גיל 3? למה הגנים הפרטיים לא מקבלים מענקים ותוספות שכר? יש לתמרץ גם את הקיים אצלנו. כמו כן יש דרישות בירוקרטיות ורגולציה שלא תלויה בנו, שמקשות עלינו ומעכבות מתן רישיונות לגנים פרטיים.
איחוד גני הילדים - חנן דגן-מנכ"ל –אנו דוחפים את הגנים לבצע רישיונות כמו שצריך. ההכשרה היא נושא כואב, ושמענו עליה במעונות סמל. הבעיה היא שלא עושים פתרון כולל לכל התחומים ואז מניידים את העובדים מצד לצד. במגזר הפרטי כשמעלים שכר לעובדים, מעלים גם שכר להורים. יש מגוון רחב של פתרונות אך צריך לעשות את כולן יחד.
פורום מסגרות החינוך לגיל הרך - דנית ברביבאי-מנכ"לית – עד לפני תחילת שנה זו נושא הגיל הרך היה מפוזר במשרדים השונים. עם המעבר למשרד החינוך שיתוף הפעולה והעבודה נעשית בצורה מוצלחת. נתוני דו"ח מבקר המדינה צריכים להתעדכן. הארגונים נמצאים בגירעונות בשנה האחרונה, לא ניתן לקבל כספים רטרואקטיבי. היום ניתן לקלוט 40 אלף ילדים, אך אין לנו כ"א, המטפלות בורחות נוכח תנאי השכר. יש לעלות את שכרן של המטפלות קודם הכשרתן.
ח"כ טלי גוטליב – חייבים להוביל חקיקה שתאפשר פתיחת מצלמות, לא יעלה על הדעת שרק בצו שיפוטי ניתן לפתוח מצלמות. יש לתת למנהלת אפשרות לפתוח את המצלמות בזמן אמת כאשר מוגשת תלונה.
המועצה לשלום הילד - מיטל בק-מנהלת תחום חינוך וגיל הרך – המועצה היתה שותפה בקידום החקיקה בנושאים שהועלו, אך יש הזנחה ארוכת שנים. הושקעו מיליארדים אך הם לא מספיקים. הפעולות שנעשות ע"י משרד החינוך טובות, אך התקציב לא מכסה את כל מה שנדרש בשטח.
בית איזי שפירא - לא יכול להיות שכותבים דו"ח מבקר המדינה בנושא, ואין התייחסות לילדים עם צרכים מיוחדים שצריכים להיות משולבים במעונות עם רישיון. נושא התמיכות לשילוב נשאר במשרד הרווחה ואין הצדקה לכך. כמו כן, שכר הסייעות במעונות יום שיקומיים נמוך, הן מקבלות רק 5,500 ₪, וכבר יש בריחה של סייעות משום שהן יכולות לקבל שכר גבוה יותר ב- 2,000 ₪ במעונות אחרים.
עיריית ירושלים - סימה שהינו-מנהלת תחום בכיר מעונות יום, אגף פדגוגיה – יש ארגונים שמציעים 50 ₪ לשעה למטפלת, אבל אין מטפלות. לקראת שנה הבאה צפויה להיות קריסה בעיר. במזרח העיר ניתן לספור על יד אחת את מספר המעונות המפוקחים. יש להעביר הנגשה והסברה בשפה הערבית, אין אפילו טפסים בערבית. יש לתת גם הסברה מותאמת למגזר החרדי. אין חיוב היום למעון סמל להוציא סמל רווחה, זה מצב לא תקין.
בתום הישיבה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:
הוועדה תקיים ישיבת מעקב לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד, בהשתתפות: מנכ"ל משרד החינוך, מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים.
הוועדה מבקשת מח"כ טלי גוטליב להגיש הצ"ח לתיקון חוק המצלמות בפעוטונים.
הוועדה מבקשת לקבל את עמדת משרד האוצר בנוגע לתוספת תקציב למעונות יום שיקומיים.
הוועדה דורשת ממשרד האוצר ומשרד החינוך לחתום בהקדם על צו עדכון תעריף.
הוועדה מבקשת מנציגי משרד החינוך שהשתתפו בדיון להעביר את הדברים האמורים למנכ"ל המשרד ולשלוח דיווח לוועדה על הפעולות שננקטו.