חומר רקע

בס"ד ‏יום ראשון 30 יולי 2023 לכבוד וועדת הבריאות כנסת ישראל בעקבות הרפורמה של משרד הבריאות והעברת מכשירי השיקום והניידות אל קופות החולים נייר עמדה מאת: עמותת מיוחדים – עמותה להורים לילדים עם CP ולקויות מוטריות רקע על עמותת מיוחדים: עמותת מיוחדים הוקמה בשנת 2018 ע“י קבוצה של הורים לילדים עם שיתוק מוחין, שהחליטו לקחת את גורל ילדיהם בידם ולהתאגד יחדיו במטרה לטפל ולסייע להורים לילדים עם שיתוק מוחין ולקויות מוטוריות ובניסיון לפתור את הקושי וההתמודדות היומיומית המורכבת בגידול הילד המיוחד. בנוסף העמותה נמצאת בכדי לתת תמיכה, הכוונה וסיוע להורים וזאת מתוך כוונה לשנות לשפר את מצבו ומעמדו של ההורה הנלחם על זכויות ילדו מול הבירוקרטיה. כיום עמותת מיוחדים מסייעת ל- 2500 משפחות קראנו בעיון את הרפורמה של משרד הבריאות על פי הידוע לנו ארגוני הנכים ובפרט הנהלת עמותת מיוחדים לא הוזמנו לדיונים של הוועדה הדנה בנושא הרפורמה וכאשר היו שמועות על רפורמה ביקשנו להיפגש עם מנהל אגף השיקום של משרד הבריאות ושם קיבלנו העתק מהחלטות הוועדה. כך שלא ניתנה לנו האפשרות להתמודד אל מול החלטות הוועדה על הרפורמה להגיב לשנות או להציע רעיונות או הסתייגויות כדי להטיב עם התושב המוגבל בניידותו. הרפורמה אמורה להיטיב עם התושב המוגבל בניידותו ולקצר את ההליך הבירוקרטי ולהעביר את האחריות הביטוחית על מכשירי שיקום וניידות ממשרד הבריאות אל קופות החולים. וכבר עוד לפני שהרפורמה יצאה לדרך קיימת פגיעה בתושב המוגבל בניידותו הזקוק לאביזרי שיקום ואמור לקבל את השירות של מכשירי שיקום וניידות מקופות החולים ולכך אנו פונים אל וועדת הבריאות בכנסת לבחון לברר לעומק את הרפורמה האם בוצעה היערכות נאותה של קופות החולים? האם כבר כיום עוד לפני שהרפורמה יצאה לדרך קיימת פגיעה בתושב המוגבל בניידותו? המצב כיום – אגף השיקום במשרד הבריאות מספק מכשירי שיקום וניידות דרך לשכות הבריאות. בעקבות הרפורמה - משרד הבריאות - יהיה קובע מדיניות רגולטור ומפקח ויעביר את האחריות המלאה על מכשירי שיקום ונידות בשתי פעימות אל קופות החולים. עמדת עמותת מיוחדים – המצב כיום של קבלת מכשירי השיקום - טוב , אגף השיקום של משרד הבריאות יעיל ומספק לתושב המוגבל בניידות אביזרי שיקום ברמה טובה ואיכותית - ואין שום סיבה לרפורמה שרק תקשה ולא תיטיב עם התושב המוגבל בניידות וזקוק לאבזרי שיקום ולדעת העמותה הרפורמה מיטיבה עם אך ורק עם קופות החולים והשירות לתושב יפגע ולכן עמותת מיוחדים מתנגדת לרפורמה: ביום 07.11.2021 הוקמה הוועדה בנושא בחינה וקידום העברת האחריות על מכשירי שיקום וניידות לקופות החולים שמטרתה לבחון, להמליץ ולקדם מתווה להעברת האחריות הביטוחית על אספקת מכשירי שיקום וניידות לקופות החולים. גורם ממליץ – עד כה הגורם הממליץ היה פיזיותרפיסט או מרפאה בעיסוק מורשה חתימה מטעם קופת חולים או מורשה חתימה דרך מסגרת לימודית שמכירה היטב את הילד המוגבל הזקוק למכשירי שיקום – על פי הרפורמה החדשה – פיזיותרפיסט או מרפאה בעיסוק מורשה חתימה מטעם המסגרת החינוכית לא יוכל למלא את הטופס – הגורם הממליץ אלא רק – פיזיותרפיסטית או מרפאה בעיסוק מטעם קופת החולים בלבד. מדוע הרפורמה מבטלת את המלצת הפיזיותרפיסט או המרפאה בעיסוק במסגרת החינוכית מורשה החתימה שמכיר ויודע את צרכיו של המטופל? מתוך המלצת הוועדה לרפורמה- (סעיף 9 – חסרונות במצב הקיים) "במצב הנוכחי בתחום השיקום, קיימת הפרדה בין קופות החולים, שמשמשות כגוף המבטח והמטפל, ובין משרד הבריאות, האחראי על אספקת מכשיר השיקום לאדם עם מגבלות. התאמת מכשיר שיקום וניידות הינו חלק מתהליך טיפול כולל באדם עם מוגבלות, בפרט כאשר מדובר על מכשיר המשמש לצורך ההתניידות היומיומית של האדם ושדורשת התאמה אישית ככל האפשר. הפיצול, בין הגורם המטפל באדם, בקופות החולים, ובין הגורם שמאשר ואחראי לאספקת המכשיר, במשרד הבריאות פוגע ברמת השירות. ראשית, הגורמים המקצועיים העובדים בקופת החולים הם שמזהים את הצורך בהתאמת טכנולוגיה, והם שממליצים עליה עבור המבוטח בשלב הראשון ושידאגו להדרכה ותרגול לשימוש מיטבי בהמשך. הכנסת גורם מאשר חיצוני לקופה מאריך את משך ההמתנה לטיפול, באופן מבני, ובמיוחד במצב הנוכחי בו אין ממשק העברת מידע ישיר בין הגורמים, כך שהעברת המסמכים בין קופת החולים לבין משרד הבריאות מתבצעת בדרך לא יעילה". הגורם הממליץ והגורם המאשר – פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק מטעם קופת חולים יהיה חייב לדעת מהי העלות של המכשיר השיקומי ויכול להיות מצב שהוא ינסה "לחסוך לקופת החולים" ברכישת והתאמת המכשיר שיקומי מבלי להתייחס לנכותו הרפואית והתפקודית של התושב עקב עלות כלכלית גבוהה של קופות החולים? מתוך המלצת הוועדה לרפורמה: (סעיף 10 – חסרונות במצב הקיים) "במצב בו קיים פיצול בין הגורם הממליץ והגורם המאשר והמתקצב הגורם הממליץ אינו מפנים את עלות ההמלצה, כך שעלול להיווצר תמריץ שיביא ל'אבחון יתר' ולהמלצות למכשירים יקרים יותר מהדרוש, ולחוסר יעילות של ההוצאה הציבורית." תהליכי הרכש – אין ספק שמשרד הבריאות אגף השיקום לא יצא במכרזים חדשים אלא חידש והאריך במשך שנים מכרזים ישנים משנת 2014 ולבוא להגיד שהמשרד הבריאות לאחר שנים אינו מתמחה בשיקום ואינו מתמחה ברכש וקופות החולים תדע לחסוך לקופה הציבורית כסף רב על חשבון המטופל בהתאמת מושלמת של מכשור השיקומי על פי צרכיו של המטופל? מתוך המלצת הוועדה לרפורמה - (סעיף 10 – חסרונות במצב הקיים) "תהליכי הרכש המתבצעים כיום על ידי המשרד אינם מתעדכנים באופן תדיר (רוב ההסכמים נחתמו כבר בשנת 2014 ובשנים האחרונות פועל המשרד בהארכות התקשרויות). מנגד, לקופות החולים יכולת וניסיון רב בתחום הרכש, דבר שמחזק את הסברה כי העברת הטיפול בתחום לידיהם יביא לחסכון כלכלי בעלות הרכש" בעיון במכרז שפורסם של קופת חולים שיצא בימים אלו אל היבואנים: קופת חולים מציעה במכרז שפורסם - "חבילת שירותי ליסינג" – שירות שלא מופיע בהמלצות הוועדה שבחנה והמליצה על הרפורמה? – קופת החולים תקבל מידי שנה כסף מזומן ממשרד הבריאות ומהיבואן שיזכה במכרז שפורסם היבואן יצטרך לממן מכיסו את שיטת הליסינג? עבור כל קטגוריה יבחר ספק / יבואן שיזכה במכרז – מקסימום שניים לדוגמה מנוף סיעודי – כיום משרד הבריאות אגף השיקום נותן בחירה לתושב של 3 ספקים / יבואנים לעומת זאת קופות החולים תיתן 2 ספקים / יבואנים. מתוך הוועדה שהמליצה על הרפורמה "הקופה תאפשר לכל מטופל הזכאי בחירה בין מספר מינימלי של ספקים". בתוך אותה קטגוריה תהיה תחרות נוספת בין שני הספקים היבואנים על תת קטגוריה לדוגמא מנוף 150 קילו שני ספקים ואילו מנוף 250 קילו ספקים אחרים- הדבר יצור בלאגן מיותר ורווח לקופות החולים. כל קופת חולים תוכל לבחור לעצמה את הספקים / יבואנים - ואין אחידות – מה שפוגע משמעותית בתושב כי אם התושב היה מרוצה מהמכשיר השיקומי והוא זכאי להחליף את המכשיר – מה קורה עם קופת חולים ששם התושב מבוטח והקופה חולים אינה עובדת עם הספק יבואן לא זכה במכרז שלה ? מה קורה לתושב מבוטח בקופת חולים אם הוא מתעקש על המכשיר השיקומי שאותו משתמש ומכיר מהיבואן במשך שנים הוא אמור להחליף קופת חולים לאחרת שכן עובדת עם אותו יבואן שזכה במכרז? איכות לעומת מחיר – במכרז של קופת חולים רשום שספק יבואן שיזכה במכרז – בחירת הזוכה במכרז ומסגרת ההתקשרות - הזכייה תהיה 60% מחיר ו-40% שירות – כיום ללא הרפורמה המצב דרך אגף השיקום הרבה יותר טוב – קודם השירות והתאמת הציוד על פי הנכות והתפקוד ולאחר מכן המחיר של המוצר. בהמלצות של הוועדה לקביעת הרפורמה (סעיף 13) "הוועדה ממליצה כי העברת האחריות תיעשה בצורה מדורגת, על מנת לאפשר לקופות לבנות יכולת מקצועית וליצור התקשרויות עם הספקים השונים" – אגף השיקום העביר לקופות החולים את רשימת הספקים שמוכרים למשרד הבריאות – קופות החולים החלו בהליך הוצאת מכרזים לא מפוקחים כאשר הקופות גורמות לספקים יבואנים לגשת למכרזים שאינם הגיוניים ופוגעים במטופל. כאשר בוחנים את פרסום המכרז של קופת החולים האם זאת היתה כוונתו של המחוקק/ הוועדה של משרד הבריאות להגן על הקופות לפגוע דרך מכרזים ביבואנים / ספקים ולפגוע במקבל השירות התושב המטופל הזקוק למכשירי שיקום? בהמלצתה של הועדה לקביעת הרפורמה – החלק היחיד בכל ההמלצה על הרפורמה שמדבר על סנקציות אל מול קופות החולים במידה ולא יעמדו ברפורמה – (סעיף 14) "מומלץ כי מנגנוני העברת האחריות ייקבעו בצו אשר ישנה את האחריות הביטוחית בהתאם לפעימות הקבועות. ככל שיעלה צורך מקצועי מצד מי מהצדדים, ובאישור משרדי הבריאות והאוצר, ניתן יהיה לערוך תיקון לצו אשר יביא לדחיית הפעימות בחצי שנה". בהמלצתה של הוועדה לקביעת הרפורמה – (סעיף 15) - "עוד יומלץ כי בכל פעימה הציוד הקיים (במכשירים שעברו) אצל המטופלים יועבר להיות רכוש קופת החולים, והאחריות לביצוע התאמות ותיקונים למכשירים תעבור גם היא לקופת החולים. יודגש כי העברת הציוד הקיים תהיה ללא תשלום – מדוע מדינת ישראל מוותרת כך בהינף יד על מיליוני שקלים שמשלם המיסים שילם ומשרד הבריאות אגף השיקום רכש במשך עשרות שנים על מכשירי שיקום למטופל והוועדה הממליצה על הרפורמה קובעת- להעביר את הזכות על מכשירי השיקום קיימים אל קופות החולים בחינם!!! בהמלצתה של הוועדה לקביעת הרפורמה -(סעיף 27 "מכשירים קיימים)- בכל פעימה יועברו לרשות הקופות ללא תשלום הבעלות על המכשירים הקיימים כיום אצל מטופליהן, ובכלל זאת גם האחריות על ביצוע התאמות ותיקונים למכשירים אלו לפי הצורך. קופת החולים תוכל לבחור אם הציוד המסופק יהיה רכוש הקופה אשר מושאל למטופל. בכל מקרה הקופה תאפשר איסוף של המכשירים בתום השימוש. הקופה תוכל להשמיש את המכשיר לשימוש חוזר בכפוף לעמידה בדרישות האיכות" מדוע בכל הרפורמה לא כתוב בלאי מוצר מוגבל לתקופה של – 5 שנים כפי שהיה נהוג עד כה? היכן כתוב ברפורמה כי בתום התקופה של ה- 5 שנים יקבל המטופל מכשיר שיקומי חדש? בהמלצתה של הוועדה לקביעת הרפורמה -רשום ברפורמה כי (סעיף 29 אופן מתן השירות על ידי קופות החולים) - "השמשת ציוד – באפשרותה קופת החולים להשמיש ציוד שנאסף ממטופלים לשימוש חוזר, בתנאי שהציוד המסופק יעמוד בכל הדרישות כמפורט בנספח ב'..". בנספח ב' בקריטריונים לזכאות לשירות - הקריטריונים לאישור מכשירי שיקום וניידות מופיעים בחוזר מנהל רפואה מספר .01/2014 חוזרי מנהל רלוונטיים נוספים הוועדה שהמליצה על הרפורמה קבעה נוהל עם סתירה: בהמלצתה של הוועדה לקביעת הרפורמה - (סעיף 30 "תהליך בקשת המכשירים") - "תהליך הגשת הבקשה וההמלצה מתחיל כבר היום בקופת החולים. כל קופה תוכל לקבל החלטה כיצד יתבצעו מנגנוני מתן האישור, באמצעות נוהל פנימי שיאושר על ידי משרד הבריאות, ושיחליף את הנוהל הקיים בדבר אישור מכשירי שיקום וניידות של משרד הבריאות )01/2014) כל מקרה ההחלטות המקצועיות לאישור המכשיר צריכות להינתן על ידי פיזיותרפיסטים או מרפאים בעיסוק שיש להם תעודת הרשאה ויש להם ניסיון והבנה בתחום. החלטות לגבי מזרן ומיטה יכולות (להינתן על ידי אחות לשיקול דעת הקופה(..." - קיימת סתירה בסעיף הזה כי משרד הבריאות קבע כי על הקופות חולים להתנהל ברפורמה על פי נספח ב' – חוזר מנהל רפואה משנת 2014 ואילך. בהמלצתה של הוועדה לקביעת הרפורמה - (סעיף 31 "תהליך בקשת המכשירים") "כפי שתואר לעיל, לאחר קבלת האישור למכשיר, המבוטח יקבל מכתב הכולל מידע לגבי אפשרויות הבחירה שלו. על פי הטבלה המצורפת בנספח ג', תידרש הקופה לספק אפשרויות הבחירה, לפי סוג מכשיר. ככל שהמכשיר דורש התאמה אישית, יש לאפשר בחירה גדולה יותר, כמפורט בנספח. במקרים בהם הבקשה לא תאושר, על הגורם המאשר לנמק בהחלטה מהן הסיבות לדחייה ומדוע אין עמידה בקריטריונים" - קיימת סתירה הועדה רושמת ברפורמה "ככל שהמכשיר דורש התאמה אישית, יש לאפשר בחירה גדולה יותר, כמפורט בנספח" - הוועדה שהמליצה על הרפורמה בנספח ג' מצמצמת את האפשרות הבחירה המוצעת 5-8 ספקים / יבואנים לכמות קטנה ומשמעותית בבחירה של שני ספקים/ יבואנים בלבד. בהמלצה של הוועדה שקבעה את הרפורמה- (סעיף 7 - ממשק העבודה בין הקופות והמדינה על מנת לאפשר ודאות בהפעלת השירות), "במשך 3 השנים הראשונות ממועד העברת האחריות הביטוחית המלאה משרד הבריאות לא יקבע שינויים רגולטוריים או שינויי נהלים להם משמעויות כספיות, לרבות עקיפות, שלא יתוקצבו בנפרד דרך ועדת הסל או מנגנון תקצובי ישיר שיוסכם עם הקופות. גם לאחר מכן, כל שינוי בנהלים או בסטנדרטים יעשו תוך התחשבות במשמעויות התקציביות ותוך שמירה שלא לייצר נטל תקציבי משמעותי על קופות החולים, ובהתאם למנגנונים המקובלים". – משרד הבריאות אגף השיקום מתחייב בפני קופות החולים כי "במשך 3 שנים הראשונות לא יהיו שינויים רגולטורים או נהלים " – לא יהיה פיקוח או "שינויים כספים וכל שינוי כספי יעשה דרך סל הבריאות" ותהיה התחשבות בקופות החולים "כדי לא ליצור נטל תקציבי"- נראה כי משרד הבריאות מתחנן לקופות החולים לקבל את התקציב של 265 מיליון שקל על מכשירי שיקום בהמלצה של הוועדה שקבעה את הרפורמה (סעיף 16 - התקציב לקופות)- "בשנת 2022 יתוקצבו קופות החולים בסך 10 מלש"ח לצורך הקמת תשתיות והתארגנות להפעלת השירות שיוקצו בחלוקה שווה בין הקופות." שאלות:: מהו המנגנון שהוקם לצורך התארגנות? האם במנגנון ניתן לערער על החלטת הפיזיותרפיסטית מורשת חתימה? האם הוקם מוקד טלפוני ארצי שייתן מענה לפונים? בהמלצה של הוועדה שקבעה את הרפורמה (סעיף 17 - התקציב לקופות) - "בשנת ,2023 בכפוף להעברת האחריות על מכשירי שיקום וניידות פשוטים ביום 1 ביולי ,2023 יתוקצבו קופות החולים בסכום של 63 מלש"ח, מתוכם 53 מלש"ח לפי חלקן היחסי בהוצאה על המכשירים, ו10- מלש"ח בחלוקה שווה בין הקופות עבור עלויות תפעול קבועות. בנוסף, יתוקצבו קופות החולים בסך 10 מלש"ח לצורך הקמת תשתיות והתארגנות להפעלת השירות שיוקצו בחלוקה שווה בין הקופות." שאלות: האם המנגנון החדש של הקופות כולל רכישת מחסנים לצורך מכשירי שיקום שחוזרים לקופה? בהמלצה של הוועדה שקבעה את הרפורמה (סעיף 18- התקציב לקופות) - "בשנת ,2024 בכפוף להעברת האחריות המלאה על מכשירי שיקום וניידות מורכבים ביום 1 ביולי ,2024 יתוקצבו קופות החולים בסכום של 203 מלש"ח, מתוכם 183 מלש"ח לפי חלקן היחסי בהוצאה על המכשירים, ו20- מלש"ח בחלוקה שווה בין הקופות עבור עלויות תפעול קבועות". שאלות: מי אמור להכשיר את הפיזיותרפיסטים או המרפאים בעיסוק של קופות החולים שעד כה טיפולו במבוגרים ולהעביר אותם קורס הושבה בטיפול בילדים מורכבים הזקוקים להושבה נכונה. בהמלצה של הוועדה שקבעה את הרפורמה (סעיף 19- התקציב לקופות) - "בשנת 2025 ואילך, בהבשלה מלאה של העברת האחריות, יתוקצבו קופות החולים בסכום של 265 מלש"ח, מתוכם 245 מלש"ח לפי חלקן היחסי בהוצאה על המכשירים, ו20- מלש"ח בחלוקה שווה בין הקופות עבור עלויות תפעול קבועות" . שאלות מי הגוף המפקח על קופות החולים ומדוע לא הוקמה וועדה ציבורית שבה חברים אירגוני הנכים ומי יחליט על טכנולוגיה חדשה – ועדת הסל? בהמלצה של הוועדה שקבעה את הרפורמה (סעיף 20- התקציב לקופות) "כל פעימה תוטמע בסל בתאריך העברת האחריות, ותקודם במדדים שבהם מקודם סל הבריאות. חלוקת התקציב בין הקופות תתבצע בהתייחס לחלוקה הבאה, כפי שעולים מנתוני ":2021 הוועדה שקבעה את הרפורמה- (סעיף 33 - תפקידי משרד הבריאות לאחר העברת השירות אלו יהיו תפקידי משרד הבריאות לאחר העברת השירות:לקופות החולים: רגולטור - קביעת מדיניות וסטנדרטים מקצועיים. בקרות על הקופות (לרבות ספקי השירות ( פיתוח מקצועי של תחום הטכנולוגיה המסייעת בביצוע הדרכות, השתלמויות וכן יצירת תוכניות לימוד בדרכים שונות. פיתוח תכנית הכשרה לספקי השירות קידום טכנולוגיה )הכרת טכנולוגיות חדשות וקידום הכנסתן לסל הבריאות ( הובלת ועדות ו/או השתתפות בוועדות מקצועיות בנושאים שונים הקשורים לאנשים עם מוגבלות בישראל ייצוג מדינת ישראל בתחום השירותים של טכנולוגיה מסייעת לאנשים עם מוגבלות וקידום הנושא ברמה הלאומית והבין לאומית קידום שיתופי פעולה בין משרדיים לצורך הבטחת רצף הטיפול של אנשים עם מוגבלות. שאלות: לאחר כישלון של אגף השיקום משרד הבריאות וברפורמה בבריאות הנפש והעברתו לידי קופת חולים מדוע משרד הבריאות רץ בכל הכוח לרפורמה נוספת? מדוע אגף השיקום של משרד הבריאות בניגודו למקבלו אגף השיקום של משרד הביטחון שמספק מערך שיקומי מקיף לתושב לעומתו משרד הבריאות בחר להפריט את אגף שיקום וניידות ולהעבירם אל קופות החולים? כקובע מדיניות כבר בתחילת התהליך משרד הבריאות לא קבע כללים אחידים בין קופות החולים וכל קופת חולים עושה כרצונה? קיימת תחושה כי הרפורמה נעשתה ונעשית במחשכים ובכוונה כדי "למנוע בלאגן" מציבור אוכלוסיית הנכים -שהיו מתנגדים ולא מסכימים עם הרפורמה שפוגעת בציבור הנכים. מדוע עמותות וארגוני הנכים לא היו מעורבים ושותפים לרפורמה? לסיכום נייר העמדה: כאשר קראנו לעומק את הרפורמה הבנו שמשרד הבריאות מעונין להפריט את אגף השיקום והנידות לטובת קופות החולים: מתנה לקופת החולים - נראה כי משרד הבריאות ויתר על אגף השיקום וניידות לטובת קופות החולים – וקופות החולים קיבלו במתנה תקציב גדול של 265 מיליון שקל ומאות מיליונים על מכשירים שיקומיים שנמצאים אצל המטופל. גורם ממליץ -שאמור לדעת את התמחור של כך מכשיר השיקומי – לא יוכל להיות אובייקטיבי ולתת המלצה בהתאם לנכות ולתפקוד של המטופל- אלא בראש ובראשונה הוא ידאג למעסיק שלו קופות החולים. ביטול הגורם הממליץ במסגרת השיקומית - על פי הרפורמה רק פיזיותרפיסט או מרפאה בעיסוק מורשה חתימה מקופות חולים יוכל להיות הגורם הממליץ והגורם המאשר – אך מה אם אותם אנשי מקצוע במסגרת השיקומית -פיזיותרפיסט ומרפאה בעיסוק מורשה חתימה מטעם משרד הבריאות שפוגשים את המטופל כל יום מידי יום ויודעים להתאים למטופל את המכשור השיקומי בהתאם לצרכיו? ערער על הגורם הממליץ – ברפורמה משרד הבריאות לא הקים ועדות בין משרדית מה קורה במידה והמטופל מבקש לערער על הגורם הממליץ של קופת חולים – (בשונה מהמצב של היום שניתן לערער ללשכת הבריאות המחוזית או לוועדה באגף השיקום למכשירי שיקום וניידות) החלוקה לפעימות ברפורמה - קצרת מועד פרט לסעיף אחד שמדבר על סנקציה נגד קופות החולים – במידה ולא עמדו קופות החולים ברפורמה – תדחה הפעימה השנייה ברפורמה בחצי שנה. – במילים פשוטות משרד הבריאות לא נתן מספיק זמן לבדוק האם קופות החולים יעמדו בהסכם? מה קורה אם הם לא עומדות בהסכם? האם אגף השיקום מחזיר את הטיפול אל משרד הבריאות? קיצור הבירוקריטיה – במקום להוסיף ללשכות הבריאות כוח אדם מיומן ולהוסיף כוח אדם מקצועי מנהלי רכש לאגף השיקום של משרד הבריאות – המשרד בחר להעביר את כל השירות לאחריותם המלאה של קופות החולים – במידה והיתה נעשית מחשבה כי מוצרי מדף אבן יעברו לקופות חולים ושאר המכשירים המורכבים שדורשים למידה כגון הושבה וכן מכשירי ניידות כולל סדים תותבות וכו' היו נשארים תחת אחריותו המלאה של אגף השיקום של משרד הבריאות צמצום האפשרות של בחירת הספקים – במצב הקיים למטופל ישנה אפשרות לבחור בין מספר ספקים – לבדוק עם איש מקצוע ולהתאים את המכשור למטופל בדרך המיטבית. הרפורמה צמצמה את כמות הספקים ונתנה לכל קופת חולים לבחור את הספק שעומד בתנאי המכרז שלה ומשרד הבריאות לא דרש "אחידות על מכשור שיקומי" בין קופות החולים.- ומבטוח שקופת חולים לא עובדת עם אותו ספק שהוא רגיל אליו יצטרך לבצע מעבר לקופה שכן עובדת עם אותו ספק. חיסכון של קופות החולים - קופות החולים ינסו לחסוך ולהעביר ולהעדיף "להשמיש מוצר ישן" שעבר כבר מספר מטופלים מאשר לקנות למטפל אביזר שיקומי חדש ומותאם לו על פי צרכיו. פגיעה במטופל – ברור לנו כי הרפורמה אולי "מורידה מילוי טופס אחד או שניים בסבך הבירוקרטיה" ויוצרת מצב מבלבל – במקום לחשוב על צרכיו הרפואיים והתפקודיים והתאמת מכשיר שיקום מותאמים ברמה גבוהה לסוג הפגיעה של המטופל כפי שהיה נהוג עד כה לצערנו הרפורמה מובילה לכך שקופות החולים יחשבו כלכלית ותהיה פגיעה באיכות ובטיב מכשירי שיקום ופגיעה במקצועיות של אנשי המקצוע. ועדה ציבורית לבחינת הרפורמה - משרד הבריאות לא הקים וועדה ציבורית שמורכבת מגופים של נכים עמותות וארגונים שתפקידם לפקח על הרפורמה – עמותת מיוחדים קוראת למשרד הבריאות להקים וועדה ציבורית! ועדה ציבורית שתבחן טכנולוגיה מתקדמת – משרד הבריאות לא הקים וכנראה לא מתכוון להקים על פי הידוע לנו ועדה ציבורית המורכבת מציבור הנכים ארגונים ועמותות ואנשי מקצוע שיבחנו מכשור שיקומי מתקדם וימליצו על הכנסת המכשור לסל הבריאות – עמותת מיוחדים קוראת למשרד הבריאות להקים וועדה ציבורית לטכנולוגיה מתקדמת! אנו קוראים למשרד הבריאות אגף השיקום לקרוא את נייר העמדה של עמותת מיוחדים ולהבין את עומק הפגיעה דרך הרפורמה במטופל אנו קוראים לוועדת הבריאות בכנסת לעצור את הרפורמה ולבדוק את הטענות העולות מנייר העמדה של עמותת מיוחדים בתודה דני קרוק יו"ר עמותת מיוחדים