הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל ,ירושלים כ"ח ב אדר התשפ"ג .2023 03 . 21 הודעה לעיתונות " :פרופסור איתן ששינסקי מתנגד בתוקף לסעיף הקואליציוני שקובע שימוש בכספי הקרן למטרות שונות כדוגמת תשתיות, הדבר עשוי להפוך את הקרן לקופה קטנה של המדינה " ח"כ לימור סון הר- " :מלך המסר העיקרי שעלה היום בדיון הוא השמירה על כספי הקרן. מה שעומד לנגד עיני כולנו הוא הרצון להצלחתו של הפרויקט הזה" :) הכנסת דוברות טוב, שם דני צילום: (קרדיט מהדיון לתמונות לינק https://photos.app.goo.gl/eXE1aUoAwt61LqpB6 )הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בראשות ח"כ לימור סון הר מלך שמעה היום (שלישי סקירה מפי פרופסור איתן ששינסקי ופרופסור יוג'ין קנד ל. את הסקירה פתח הכלכלן פרופסור ששינסקי , שציין כי הוקמו40 ,קרנות במדינות שונות בעולם בהן יש משאבי טבע מתכלים והתייחס לסיבות שבגינן קרנות אלו מוקמות: ראשית , פריסת הפירות של משאבי הטבע השייכים לאזרחי ,המדינה ולדורות העתיד. בתוך כך הסביר על" קללת משאבי הטבע" – מצב שבו לעיתים ,קרובות מדינות עם שפע של משאבי טבע, למשל נפט או גז טבעי, מצליחות פחות מבחינת פיתוח כלכלי .וממשל תקין בהשוואה למדינות שלהן משאבים מועטים יותר סיבה נוספת שמנה הינה מה שקרוי ""המחלה ההולנדית– תיסוף המטבע כתוצאה מהכנסות המתקבלות ממכירה בעולם של משאב הטבע. הד.בר גורם לפגיעה בענפי הייצוא המסורתיים ולמיתון במשק ביחס לקרן לאזרחי ישראל, הסביר ששינסקי כי היה חשוב לקבוע כללי הקמה שיהיו עמידים בפני מניעים פוליטיים קצרי טווח. "בחוק הקרן לאזרחי ישראל נקבעו כללים שהיו במידה רבה אימוץ הכללים של הקרן הנורבגית", ציין. עוד פירט על עבודת ועדות ששינסקי, ובין היתר על אופן קביעת כללי המיסוי בגין משאבי טבע. כמו- כן, הוסיף כי זיכיון ים המלח עתיד להסתיים בשנת2030 , .והמליץ לקיים, עד כמה שניתן, גישה תחרותית במסגרת המכרז העתיד לבוא "בקשר לענייני דיומא, אחת הנקודות היא שסעיף62 להסכם הקואליציוני אומר שכספי הקרן יוקדשו למטרות של תשתיות, בינוי וכו'. אנו מאוד מתנגדים לכך. יש שיאמרו שזה אף ייצור קופה ,"קטנה לאוצר ולממשלה אמר ששינסקי . פרופסור יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה , תיאר את יעדי חוק הקרן לאזרחי ישראל, והסביר כיצד השקעת הכספים בחו"ל נועדה לאפשר לישראל להגשים יעדים .אלה בי ן היעדים שהוזכרו במהלך הדיון– חלוקת עושר בין דורית , כאשר הרעיון הינו לשמור, לפחות חלק מהעושר, לדורות העתיד ולאפשר להם להחליט איך להשתמש בו. בנוסף– הגנה על אזרחי ישראל בעתיד בפני משברים , כאשר הקמת הקרן נועדה להגן על ישראל מפני אירועי קיצון כדוגמת מגפת .הקורונה בהתייחס להצעה שעלתה בעבר שגורסת כי יש להפנות את כספי הקר ן להשקעות בתשתיות ,בישראל הסביר קנדל כי השקעת חלקם של דורות העתיד בתשתיות נוספות מייצגת גישה פטרנליסטית קיצונית, אשר לנוכח אי הוודאות ל גבי העתיד, יכולה להביא לבזבוז של כספי ה"יר.ושה" שלהם עוד לפני שקיבלו אותה לדידו, השקעת היתרות של הקרן בתשתיות בישראל אינה משיגה את מטרות חוק הקרן לאזרחי ישראל, וזאת בשל הטעמים הבאים: רוב הפרויקטים התשתיתיים הממשלתיים אינם בהכרח ,רווחיים למשקיעים חיצוניים אלא אם הממשלה מסבסדת אותם. לכן, תשואה גבוהה לקרן מהשקעות אלו מוטלת בספק רב. מלבד זאת, בכדי לשמש כהגנה ל"יום סגריר", הכספים בקרן חייבים להיות נזילים– .משמע, מושקעים בניירות ערך אשר ניתן למכור במהרה ללא הפסדים רבים " השקעה בתשתיות הינה אחת מצורות ההשקעה הכי לא נזילות" ,הדגיש קנדל. מנכ"ל "סמקאי אסטרטגיה", ד"ר אמציה סמקאי ,: "הקרן האמיתית זה לא רק הכסף שנצבר אלא כלל המשאבים וגם הגז באדמה. נשאלת השאלה– לו היה לנו היום את כל הכסף במזומן האם היינו משקיעים אותו דווקא בגז? אנו לא יודעים אם בעתיד, בעוד30 שנה, ישתמשו בגז טב עי או ,מימן או חלופות אחרות. לכן העברה של הגז למזומן כמה שיותר מהר זה דווקא יותר חכם כי הדבר מאפשר גמישות ושמירה על ערך המשאב. לגבי השקעה בתשתיות– אם חייבים לעשות זאת כי ,הממשלה החליטה אז ."הדבר הנכון הוא להחיל על התשתיות הללו את מבחן השוק יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך , אמרה בסופו של הדיון: "קבלנו סקירה מקיפה ויסודית על הרציונ א לים שמאחורי הקמת הקרן, על הליך הצעת חוק הקרן לאזרחי ישר אל ועל מה שקורה גם בעולם. בשנת2030 יסתיים הזיכיון של ים המלח וצריך לראות איך המדינה יכולה לקבוע את כללי הזיכיון וליצור גישה יותר תחרותית למכרז. המסר העיקרי היום הוא לשמור על כספי הקרן. שמענו היום כלכלנים משאוד מוטרדים מהסוגיה הזו. מטרת הוועדה היא לפקח על כספי הקרן, ומבחינת הפירות יש לנו קצת יותר גמישות להבין כיצד נוכל להשתמש בהם לטובת הדורות הבאים. מה ."שמוסכם על כולם זה הרצון והשאיפה להצלחת הפרויקט הזה גל כהן, דובר הוועדה