חומר רקע
לכבוד, יום ראשון 06 אוגוסט 2023
חה"כ דוד ביטן
יו"ר ועדת הכלכלה
כנסת ישראל
הנדון: נייר עמדה בנושא הצעת חוק הפרות תעבורה מנהליות
בסימוכין דיון בהצעה הקבוע ליום 06/08/2023
"כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי" הינו איגוד עובדים כללי המאגד בתוכו מעל ל-35,000 חברים (להלן: "הארגון"). בארגון מאוגד "איגוד ועדי התחבורה" (להלן: "האיגוד") הכולל בתוכו נהגי חברות התחבורה הציבוריות המובילות בישראל ובהן נהגי חברת סופרבוס, חברת דן בדרום, חברת אלקטרה אפיקים תחבורה 2021 נהגי חברת אגד ועוד (להלן: "הנהגים המקצועיים").
בתמצית, האיגוד מסתייג מהצעת החוק כלשונה בשל הפגיעה החמורה בנהגי התחבורה הציבורית ובתחבורה הציבורית בכלל. הפגיעה ביכולת הנהגים להגן על עצמם מפני דו"חות על עבירות תעבורה היא פגיעה משמעותית בתנאי העבודה, בענף שבו תנאי העבודה הקשים גורמים גם כך למחסור של אלפי נהגים. מחסור הפוגע אנושות בשירות התחבורה הציבורית הניתן לציבור.
לכן, יש להכיר במסגרת החוק במקצוע נהג התחבורה הציבורית ולהחריגו מהוראות החוק.
בהרחבה, אחד ממוסדות האיגוד היא ועדת דיני התעבורה (להלן: "הוועדה"), אשר מורכבת מנציגי כלל הוועדים הארגון, ואחראית על הסיוע לחברים בענייני התעבורה דרך ליווי משפטי מסובסד המתמחה בכל הליכי התעבורה שהנהג המקצועי עשוי להידרש אליו במסגרת עבודתו ושעלולים לסכן את רישיונו ואת עבודתו כנהג מקצועי הן במבחינה מהותית (לרבות ייצוג במסגרת הליכי שימוע מנהלי והליכי בפ"מ בפני בית המשפט לתעבורה המוסמך) והן ניהול הליכים מן מבחינה דיונית (פגיעה ברישיון הנהיגה של הנהג המקצועי עקב נקודות).
לפי נתוני האיגוד בגין 99% דו"חות ברירת משפט שיש בצידם ניקוד שעלול לפגוע ברישיונו של הנהג המקצועי מוגשת בקשה להישפט. במרבית המקרים לאחר ניהול הליך בעניינם של הנהגים המקצועיים כאמור תוקנו האישומים והופחתו הנקודות וזאת לאור פגמים רבים בהודעות תשלום קנס ו\או בביצוע האכיפה בהתאם לדין ו\או דוחות ברירת משפט ו\או אישום שאינו תואם את עובדות המקרה.
למותר לציין חלק מהותי מן הדוחות ניתנים ע"י שוטרים שאינם בקיאים בדין הרלוונטי תוך ציון אישומים שיוצרים תאונות משפטיות - גרירת רגלים, ביזבוז זמן שיפוטי יקר ועוד.
דוגמה: ביום 08/09/2019 הוגש כנגד הנהג אוטובוס כתב אישום לבית המשפט הנכבד לתעבורה שבצפת אגב תיק פל"א 347892/2019 מטעם שלוחת הבוחנים מרחב כנרת, שבמסגרת כתב האישום יוחסו לנהג האוטובוס עבירות שהעונש בצידם הינו עד 20 שנות מאסר (סעיף 332(5) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), כאמור כתב האישום הוגש לערכאה הלא נכונה, תוך עיוות דין הנובע מרשלנות ואי ידיעת החוק ורק ביום 12/09/2021 תוקן האישום וביום 04/07/2022 ניתן גזר הדין המרשיע ואחרון קיבל חמישה חודשי שלילה על תנאי, יובהר כי מטעמי צנעת הפרט שמות הנהגים בדוגמאות אגב דף עמדה זה לא יפורסמו ואולם לבעלי העניין האפשרות לבחון את האמור בהתאם לתיק הפל"א המצוין לעיל.
הצעת חוק דנן לכאורה מוצעת לצורך "הפחתת העומס על בתי המשפט לתעבורה", " הגברת אמון הציבור בבתי המשפט" וכן "ייעול הליכי אכיפה" ונתמכת בדו"ח הוועדה הבין-משרדית המציג סקירה משווה בין מדינות שונות שבהם ישנה מערכת אכיפה מנהלית המאזנת בין צרכי המדינה לבין זכויות האזרח – יובהר כבר עתה אין בסקירה המשווה שהוצגה חפיפה \ התאמה בין היקף הפגיעה החוקתית של זכויות האזרח אל מול המתווה של החוק המוצע ובמה הדברים באים לידי ביטוי -
פגיעה לא מידתית ובהיעדר תכלית ראויה בעיקרון חוקיות ובזכות להליך הוגן, הגדלת הפערים בין האזרחים והפחתת אמון הציבור במערכת המשפט ומוסדות המדינה:
החוק המוצע מנסה "לאחוז את החבל משני קצותיו" שעה שמבוקש להסב את דוחות ברירת המשפט מן ההליך הפלילי להליך המנהלי (מעין הליך אזרחי) עם נטלים העומדים לרועץ לאזרח לרבות "חזקת תקינות הפעולה מנהלית" וסדרי דין מנהליים המרוקנים מתוכן את "חזקת החפות" העומדת לכל אדם באשר הוא אדם וכן שפיטה לכאורה בניגוד לפקודת הראיות ובד בבד להותיר את שיטת הניקוד השנויה במחלוקת על קנה.
פגיעה אנושה ביכולת הטיעון של האזרח, הגדלת הפערים בחברה כאשר אזרח בעל ממון יוכל לנהל את ענייניו באמצעות עורך דין ומנגד אזרח אשר הפרוטה חסרה בכיסו ייאלץ להשלים עם רוע הגזרה כאשר בהכרח עלויות עורך דין בהליך מנהלי גבוהות משמעותית מן העלויות של עורך דין לענייני תעבורה בתיקים מסוג ברירת משפט.
הצעת החוק מתבססת על חידושים טכנולוגיים אוטומטים להגברת האכיפה, שעה שכל פיתוח כאמור בהכרח יידרש להיבחן בפני בית המשפט המוסמך לעניין "חזקת האמינות" ויקבעו הוראות שיפוטיות רלוונטיות בהתאמה לנטען, לצורך המחשה במסגרת פל"א (עכו) 4745-08-13 מדינת ישראל נ' בדראן ואח' מיום 06/09/2018 (פורסם בנבו) קבע בית המשפט הנכבד כי לא הוכחה אמינותם של מצלמות המהירות מסוג א-3 ופועל יוצא מן פסק דין דנן בוטלו מאות דוחות תעבורה ועוכבו אלפי דוחות מביצוע אכיפה ואף הוכח כי ישנה בעיה קשה בחזקת התקינות של הפעולה המנהלית שעה שנציגי המשטרה פעלו להטעות את בית המשפט ולהסתיר פרטים מהותיים.
התנהלות כאמור קיבלה התייחסות מפורטת של כב' השופט ונציב תלונות הציבור דוד רוזן (כתוארו דאז) מנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות במשרד המשפטים (להלן: "נת"ם"),וביום 21.01.2019 קבע כב' הנציב תלונות הציבור כי המשטרה באופן מכוון מטעה את בית המשפט הנכבד (פסקאות 43,44,93, 94, 99-100 להחלטת הנציב).
מצ"ב העתק החלטת הניצב, מסומן "1"
לצרכי גילוי נאות - כיום ישנה פסיקה שהחזירה את חזקת האמינות למצלמות א-3 ואולם טרם נדונה הסוגייה לגופו של לעניין באוטובוסים \ משאיות \ כלי רכב גדולים כאשר ישנה סטייה עובדתית ומגמתית בין ממצאי המצלמות שקיבלו לאחרונה "חזקת תקינות" לבין אמצעי האכיפה הקיימים בכל אוטובוס על פי דין - טכוגרף - למעלה מן הצורך, בימים אלו נכתבת עתירה שתוגש בעניין הנדון בהתאם לאיסוף ממצאים אמפירי.
יובהר כבר עתה שיטת הניקוד כאמור מהווה סנקציה עונשית לכל דבר ועניין וזאת כאשר נכון להיום בהתאם להוראות לשון סעיף 544 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת באופן חד ערכי כי לצורך הטלת נקודות נדרשת הרשעה - קרי, ניהול הליך פלילי בהתאם לדין הרלוונטי שבמסגרתו נמצא הנהג אשם במיוחס לו וכן במבחן התוצאה השלכות צבירת הנקודות פוגעות בזכויות היסוד של האזרח ונוגדות את תכלית עיקרון החוקיות בענישה על חד כמה וכמה במסגרת החוק המוצע הפך את נטל ההוכחה באופן שאין לאזרח יכולת אמיתית להתמודד עם טענות של מילה כנגד מילה, לדוגמא: דו"ח ברירת משפט שניתן ע"י שוטר + חזקת תקינות הפעולה המנהליות = הרשעה ונקודות ללא עקרונות הסף של הדין הפלילי במדינה דמוקרטית.
קצרה היריעה בשביל להסביר את חשיבות עקרונות דנן במדינה דמוקרטית ואולם הדבר בא לידי ביטוי ברוח המחוקק במסגרת הצעת חוק יסוד ממשלתית מס' 1523 מיום 02/03/2022 העונה לשם הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי.
מצ"ב העתק הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, מסומן "2"
לאור האמור, מסתמן כי אין הצדקה תכליתית בקיומו של חוק זה שעה שאמון הציבור במערכת המשפט יפגע הלכה למעשה לאור היעדר היכולת האמיתית של האזרח להגן על זכויותיו על אחת כמה וכמה שעסקינן במערכת אוטומטית שתוביל למאות מקרים של שלילת רישיון על בסיס נקודות בזמן קצר וייווצר עומס חריג על הן על ערכאות הערעור והן על הערכאות הדיוניות ואף עומס נוסף על לשכות משרד הרישוי, הואיל ובחוק המוצע ייצר עבריינים בעל כורחם (לאור היקף שלילות הרישיון כתוצאה מהניקוד המהיר) באופן אשר שולל את התכלית השנייה של החוק המוצע קרי- הקטנת העומס על בתי המשפט לתעבורה.
מן הכלל אל הפרט : השלכות צפויות על ציבור נהגי האוטובוסים
פגיעה אנושה במערך התחבורה הציבורית בישראל בהיעדר החרגה והגדרת מעמד מיוחד של הנהגים המקצועיים כעובדי ציבור הן לעניין חוק והן באמצעות תיקונים עקיפים לחוק העונשין, פקודת התעבורה, חוק הביטוח לאומי והתאמות הנדרשות בדין בפרוצדורלי וזאת לצורך שימור המצב הקיים לעניין אופן התמודדות עם דוחות ברירת משפט וקידום מעמדו הנשחק של נהג התחבורה הציבורית בישראל.
בהתאם לסקירה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהוגשה לעיון וועדת הכלכלה שדנה במקצוע הנהג בתחבורה הציבורית וזכויותיו מיום 10/05/2022 מדינת ישראל מצויה בחוסר של כ-5,000 נהגים במערך התחבורה הציבורית, כמו כן ממוצע של כ-3,500 נהגים מסיימים את עבודתם בשנה (2,000 מתפטרים ו1,500 פרישה טבעית) כאשר הפיחות המוגבר בנהגי תחבורה ציבורית עומד על 23.3% בין השנים 2020 ועד מאי 2022 [שם, נספח 3 עמוד 1, פסקה 1].
מצ"ב העתק תסקיר מיום 10/05/2022, מסומן "3"
בהתאם לנתונים סטטיסטים שנאספו ע"י הארגון, יחס הדוחות מסוג ברירת משפט עומד על ממוצע של דו"ח אחד לכל שישה נהגים לרבעון, קרי לאור הכרסום במעמד הנהג בתחבורה הציבורית, האלימות המתגברת כנגד הנהגים, דרישות הדין המחמירות כלפי נהג אוטובוס אשר "מעניקות" לנהג את החובות שבחוק העונשין החלות על עובדי ציבור ומנגד פסיקות סותרות לעניין זכויותיו של הנהג כעובד ציבור קיים יסוד סביר להניח כי עם כניסתו של החוק המוצע כלשונו הדבר יבוא לידי ביטוי ביחס המרה של 7% פיחות נהגים נוסף לשנה וזאת ועוד טרם כניסתם לתוקף של אמצעי האכיפה האוטומטים המוצעים, כלומר צפי לסוף שנת 2024 של הינו של חוסר קריטי בנהגים בתחבורה הציבורית באופן שיהווה נטל כבד על הכלכלה, עומס על הכבישים ועליה בכמות תאונות דרכים קטלניות עקב חוסר בכוח אדם לחברות התחבורה הציבורית.
לאור האמור, הארגון מתכבד להביא את הסתייגויותיו להצעת החוק שבכותרת ולטעון כי נוסח החוק המבוקש לאישור חוטא למטרותיו המוצהרות וכן מתכבד הארגון להציע תיקון להצעת
החוק שיסדיר את מעמדם של הנהגים המקצועיים כעובדי ציבור וכן להחריג את הנהגים המקצועיים מהליכי שפיטה מנהליים כאמור בהצעת חוק דנן.
משכך מוצע כי בסעיף אחד "הגדרות" לחוק המוצע יוסף:
"נהג תחבורה ציבורית" – נהג אוטובוס ציבורי כהגדרתו בפקודת התעבורה, שמועסק על ידי חברת אוטובוסים המפעילה קווי שירות מטעם משרד התחבורה או מכוח חוק אשר נותן שירות לקהל רחב של נוסעים הינו עובד ציבור;
---
מוצע בזאת כי יוסף סעיף 2א.(א)(4) : התקיימה הנסיבה בוצעה הפרת תעבורה על ידי נהג תחבורה ציבורית כהגדרתו בחוק זה, תמסר לו הודעת תשלום קנס בהתאם להוראות סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 והליכים בעניינו התנהלו בהתאם להוראות פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
בברכת נסיעה בטוחה,
עורך דין ניר אלטמן, יועץ חיצוני
כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי