חומר רקע

עמוד 1 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע הכנסת מרכז המחקר והמידע לכבוד חבר הכנסת אברהם נגוסה יו"ר ועדת העלייה והקליטה שלום רב , י רושלים , "ז כ בסיון "תשע ה 14 ב יוני 1015 :הנדון נתונים אודות נשירת תלמידים ילידי חו"ל ממערכת החינוך העברי להלן נתונים על אודות נשירת תלמידים ילידי חו"ל ממערכת החינוך העברי :, לקראת דיון הוועדה בנושא שיפור קליטת בני נוער עולים– מניעת נשירה, התדרדרות ומצוקה . לצורך הכנת המסמך פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקבלת עיבוד נתונים אודות נשירת תלמידים ילידי חו"ל בחלוקה לפי יבשות לידה , מפאת לוח הזמנים הקצר שעמד לרשותנו , הנתונים מתייחסים רק ל נשירה ברוטו1 'מכיתות ז-י"ב במערכת החינוך העברי ב שנות הלימוד תשע"ב ( 1011-1011 ) ו-תשע"ג ( 1012-1011 ). 1. רקע )חוויית ההגירה (או העלייה מוכרת כ חוויה שמלווה ,בקשיים ובזעזועים ביניהם ניתן לציין קשיי שפה ובעיות ,דיור וכן קשיי הסתגלות. ההסתגלות לתרבות חדשה היא תהליך ממושך, המשפיע באופן שונה על כל אחד ואחד מבני המשפחה המהגרת. תהליך ההיקלטות בחברה החדשה מאפי ין מתח בין העקרונות התרבותיים של המערכת המשפחתית לבין החוויות היומיומית של המהגר בחברה החדשה. מתח זה עלול אף ל ערער את .שיווי המשקל בתא המשפחתי, שלעיתים גם מתפרק בעקבות ההגירה2 במאמרה טוענת שרה כהן, מנהלת המחלקה לשירותי רווחה במשרד לקליטת עלייה, " כי תהליך ה הגירה הוא אירוע העשוי לעורר דחק ולחשוף .את העוברים אותו ללחצים ולפגיעות בשל המעבר מסגרת השתייכות אחת לאחרת בעקבותיו מתעוררים ."אצל מהגרים רבים סימנים וביטויים של מצוקה נפשית העשויים להופיע במגוון תסמינים ודפוסי התנהגות עוד היא מציינת כי מבין הקבוצות המצויו ת בסיכון גבוה לפיתוח תחושת מצוקה מצויה קבוצת המתבגרים .העולים אחד האינדיקטורים המדגישים את היות בני הנוער העולים בסיטואציה של סיכון ומצוקה היא .שיעורי הנשירה הגלויה והסמויה מבית הספר3 1 כפי שיוסבר להלן, נשירה ברוטו היא נשירה מלימודים ממסגרות שבפיקוח משרד החינוך, גם אם התלמיד עבר למסגרת מוכרת א.חרת 2 המועצה הלאומית לשלום הילד, ילדים בישראל, שנתון1014 . דצמבר1014 ', עמ21 . 3 " ,שרה כהן מקומה של המשפחה בתהליכי הקליטה וההסתגלות של נוער עולה לחברה הישראלית ", גדיש שנתון לחינוך ,מבוגרים ,כרך י', ירושלים1002 ', עמ81-26 ', בעמ61 . עמוד 1 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע נשירה של בני נוער מהלימודים הפורמאליים היא תופעה מוכרת בארץ ובעולם, והיא נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים המזינים פערים חברתיים ומשמרים או ת ם. שיעורי הנשירה הם מדד מקובל לבחינת הצלחתם של התלמידים בלימודים ולבחינת ההצלחה של מערכת החינוך להחזיק בתלמידיה. כיום מקובל להבחין בין .נשירה גלויה לנשירה סמויה נשירה גלויה היא מצב של ניתוק פיזי של הנער או הנערה ממערכת החינוך .המיועדת לבני גילם נשירה סמויה היא מצב של היעדרות תכופה ממערכת החינוך או של נוכחות פסיבית .בכיתה )השיטה הרווחת למדידת נשירה במערכת החינוך (המשמשת גם את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתבססת על השוואת מספר הלומדים בתחילת שנת לימודי ם מסוימת למספר הממשיכים בלימודיהם .בתחילת השנה שאחריה ההגדרה המרחיבה של שיעורי הנשירה" , המכונה נשירה ברוטו," כוללת את כל מי שנשרו מלימודים ממסגר ו .ת שבפיקוח משרד החינוך, גם אם עברו למסגרת מוכרת אחרת ההגדרה " המצומצמת של שיעורי נשירה, המכונה נשירה נטו ", כוללת בתוכה רק את מי שנשרו מלימודים ואינם שייכים למסגרת חלופית מוכרת אחרת, כגון בתי- ספר מקצועיים שבפיקוח משרד הכלכלה או ישיבות .גדולות4 2. נתוני נשירה בטבלה 'מס1 להלן מוצגים נתונים אודות נשירת תלמידים ברוטו 'בכיתות ז- י"ב במגזר העברי ו ממערכת החינוך העברי במהלך שנ ות הלימודים תשע"ב ו-תשע"ג . 'טבלה מס1 - סך הכול תלמידים ילידי ישראל 'ותלמידים עולים בכיתות ז-י"ב במערכת העברי בשנות הלימודים תשע"ב ותשע"ג סך הכול תלמידי 'כיתות ז- י"ב אחוז הנושרים תשע"ב ובמעבר לתשע"ג5 ילידי ישראל 480,002 1.2 ילידי חו"ל 50,006 4.8 תשע"ג ובמעבר לתשע"ד6 ילידי ישראל 501,822 1.1 ילידי חו"ל 46,060 4.5 מהטבלה עולה כי אחוז הנושרים מהחינוך העברי בקרב ילידי חו"ל גבוה פי שתיים מאחוז הנושרים בקרב .ילידי ישראל 4 ,אתי וייסבלאי ואסף וינינגר מערכת החינוך בישראל: סוגיות נבחרות בתחום עיסוקה של ועדת החינוך, התרבות והספורט , מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת16 במאי1015 ', עמ24 . ,אסף וינינגר נשירה סמויה וביקורים לא סדירים במערכת החינוך , מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת8 ביולי1014 . 5 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל1012 , לוח8.25 . 6 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל1014 , לוח8.22 . עמוד 2 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה 'מס1 להלן מבוססת על עיבוד נתונים שהתקבלו מ לש ה כה המרכזית לסטטיסטיקה לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אודות נשירת תלמידים ילידי חו"ל במגזר העברי ב שנות הלימודים תשע"ב ותשע"ג בפירוט לפי יב ש.ת מוצא מהטבלה עולה כי ישנם פערים משמעותיים בין נשירת תלמידים ילידי חו"ל .בין היבשות השונות עוד יש להדגיש כי מפאת לו ,ח הזמנים הקצר לא ניתן להצביע על מכלול הסיבות והגורמים לנתוני הנשירה של תלמידים ילידי חו"ל על בסיס יבשת ה .מוצא מגמת הנתונים או משמעותם מחייבת בדיקה מעמיקה יותר , על פני פרק י זמן גדול ים יותר .ובהתייחסות למכלול רב של גורמים נוספים עוד יש לציין כי מדובר בנתונ י נשירה ברוטו , כלומר תלמידים ילידי חו"ל שנשרו ממוסדות לימוד שבפיקוח משרד החינוך, כשמפאת קוצר הזמן לא ניתן היה לבדוק אם הם עברו ללמוד במוסדות חינוך אחרים שאינם .בפיקוח משרד החינוך7 'טבלה מס2 – 'נשירת תלמידי כיתות ז- "י"ב ילידי חו ל ממערכת החינוך העברי בפירוט לפי יבשת ה מוצא בשנות הלימודים תשע"ב, תשע"ג8 תשע"ב ובמעבר לתשע"ג תשע"ג ובמעבר לתשע"ד סך הכול תלמידים 'בכיתות ז-י"ב אחוז התלמידים הנושרים בכיתות 'ז-י"ב סך הכול תלמידים 'בכיתות ז- י"ב אחוז התלמידים הנושרים בכיתות 'ז-י"ב בר ית ה מועצות לשעבר 10,422 2.65 16,420 2.40 אתיופיה 8,116 1.80 8,284 1.11 אסיה ללא בר ית המועצות לשעבר 004 5.12 060 4.05 אפריקה ללא אתיופיה 260 5.14 228 4.62 אירופה 5,101 2.82 5,121 2.01 אמריקה ואוקיאניה 6,112 6.21 6,026 2.16 סך הכול תלמידים עולים בכיתות 'ז-י"ב 41,421 4.25 20,420 4.08 'מטבלה מס1 ניתן לראות כי בעוד ש אחוז הנושרים ברוטו ממערכת החינוך העברי בקרב כלל התלמידים העולים עמד על4.25% ו- 4.08% בשנים תשע"ב ותשע"ג בהתאמה, אחוז הנושרים בקרב עולי אירופה ואמריקה ואוקיאניה הוא גבוה מכך ב- 1-2 נקודות האחוז .כ מו כן עולה כי אחוז הנושרים ברוטו בקרב עולי אמריקה ואוקיאניה הוא הגבוה מבין התלמידים העולים לישראל ועמד בשנת תשע"ב על6.21% ובשנת תשע"ג על2.16% . יש לזכור כי נתון זה גבוה משמעותית בהשוואה לאחוזי הנשירה של ילידי ישראל, שכפי 'שצוין בטבלה מס1 לעיל עמדו על1.2% בשנת תשע"ב, ו- 1.1% .בשנת תשע"ג 7 יש לציין כי קיים פע ר בין נתונים אלו לבין הנתונים המתפרסמים בשנתון הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זאת כנראה לאור העובדה שבנתונים שנשלפו לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת לא נכללו מקרים שבהם לא ידועה שנת העלייה או ארץ המוצא. כך, למשל, בשנת תשע"ב קיים פער של8,442 תלמידים עולים, ובשנת תשע"ג קיים פער של8,540 .תלמידים עולים 8 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,עיבוד נתונים אודות נשירת תלמידים עולים ,(ברוטו) במגזר העברי לפי יבשת לידה ו כיתה'(ז- )י"ב במהלך שנות הלימוד תשע"ב ו- תשע"ג, הוכן לבקשת ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת11 ביוני1015 . עמוד 4 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע אחוז הנשירה ברוטו של תלמידים עולי ברית המועצות לשעבר עמד בשנת תשע"ב על2.65% לעומת שיעור נשירה של4.25% בקרב כלל העולים ו- 1.2% בקרב ילידי ישראל. בשנת תשע"ג שיעור זה עמד על2.40% לעומת4.08% בקרב כלל העולים ו- 1.1% בקרב ילידי .ישראל אחוז הנשירה ברוטו של תלמידים יוצאי אתיופיה עמד בשנת תשע"ב על1.8% לעומת שיעור נשירה של 4.25% בקרב כלל העולים ו- 1.2% בקרב ילידי ישראל. בשנת תשע"ג שיעור זה עמד על1.11% לעומת4.08% בקרב כלל ה עולים ו- 1.1% בקרב ילידי ישראל. מה טבלה עולה כי אחוזי הנשירה בקרב יוצאי אתיופיה הם הנמוכים מבין העולים יוצאי מדינות אחרות. 'כאמור, טבלה מס1 מציג ה נתוני נשירה ברוטו בעוד שחלק מ התלמידים ש נשר ו עובר ו ללמוד במסגרות אחרות כגון בתי- .ספר מקצועיים שבפיקוח משרד הכלכלה או ישיבות גדולות מנתוני הלשכה המרכזית לס טטיסטיקה , בשנת תשע"ג 14.1% מקרב תלמידים ילידי חו"ל נשרו ממערכת החינוך של משרד החינוך ועברו ללמוד במסגרת לימודים חלופית זאת לעומת26.2% מילידי ישראל שנשרו ממערכת החינוך של משרד החינוך ו.עברו ללמוד במסגרת לימודים חלופית9 3. תכניות למניעת נשירה של תלמידים עולים מבתי ספר משרדי הממשלה מפעילים מספר תכניות למניעת נשירה של תלמידים עולים מבתי הספר, להלן מספר :תכניות שכאלה  ח-ן ברחוב – תכניות של משרד החינוך ה כוללת מערך סיורים בשעות הערב והלילה בזירות ש בהן מתגודדים בני-נוער עולים ובדגש על עולים יוצאי אתיופיה, ויצירת קשר.ראשוני עמם התוכנית פועלת .בכל רחבי הארץ10  עוגן - תכניות של משרד החינוך למניעת נשירה של תלמידים עולים בחטיבת-הביניים. התוכנית פועלת .בכל רחבי הארץ11  מחוברים – פרויקט המיועד לנוער עולה מתגודד הפועל מטעם משרד העלייה והקליטה ובשיתוף הרשויות המקומיות. הפרויקט הו קם על מנת למנוע, למפות, לאתר ולטפל בחבורות של בני נוער עולים ובני עולים המתגודדים בשעות הערב והלילה ברחובות. מטרת התוכנית היא בין היתר מניעת נ שירה סמויה וגלויה ממערכת החינוך. הפרויקט פועל ביישובים הבאים: יוקנעם, נהריה, ערד וראשון לציון ומתכונן להתרחב לישוב.ים נוספים12  דרך הים– פרויקט המופעל כפיילוט בעיר חדרה ומיועד לבני נוער עולים ובני עולים בגילאי חטיבת ביניים ותיכון. הפרויקט הינו מיזם משותף של משרד העלייה והקליטה ועמותת זיו נעורים. מטרת הפרויקט היא סיוע במניעת נשירה ממערכת החינוך ובהשתלבות לימודית-חברתית והעצמה דרל .הפעלות הימית13 9 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל1014 , לוח8.22 . 10 ,אסף וינינגר נשירה סמויה וביקורים לא סדירים במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 ביולי1014 . 11 .שם 12 ,משרד העלייה והקליטה תכניות בתחום החינוך הבלתי פורמלי , תא :ריך כניסה12 ביוני1015 . 13 .שם עמוד 5 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע כמו כן, מפעיל משרד העלייה והקליטה תוכניות לתגבור לימודים בחינוך הלא פורמאלי ולהעלאת אחוז :התלמידים העולים הזכאים לתעודת בגרות, להלן מספר תוכניות שכאלה14  תוכנית פל"א – התוכנית מיועדת לתת הזדמנות שנייה בחינוך בחטיבות הביניים ובתיכון . התוכנית מופעלת על ידי החברה למתנ"סים בלמעלה מ- 20 יישובים, ומשתתפים בה עולים ובני עולים ממגוון ,ארצות כגון אתיופיה, בוכרה, קווקז, גיאורגיה, בני מנשה אמריקה הלטינית ועולים חדשים מארצות .אחרות בעלי ותק של עד חמש שנים בארץ  אופק לבגרות – פרויקט לתגבור לימודי והעצמה אישית וחברתית בתחום החינוך הלא פורמלי לבני נוער .עולים ובני עולים בחטיבות ביניים ובתיכונים. הפרויקט מופעל בשיתוף עם ג'וינט ישראל בשנת .הלימודים תשע"ג פעל הפרויקט ביישובים קריית מלאכי, רמלה, נתניה ורחובות  תוכנית ביכורים– תוכנית למינוף וחיזוק קהילו ת יוצאי בוכרה. התוכנית פועלת בתשע ערים בהן יש קהילות גדולות של ,יוצאי בוכרה. בין שלל תחומי הפעילות של התוכנית ניתן גם סיוע בהכנת שיעורי בית .הכנה למבחנים במקצועות הליבה ולבחינות הבגרות לבסוף, נבקש להדגיש כי מפאת לוח הזמנים הקצר שעמד לרשותנו לטובת כתיבת מכ תב זה לא עלה בידינו .לפנות לכלל הגורמים הנוגעים בדבר ולקבל את עמדתם בנושא ,בכבוד רב צח בן-יהודה רכז מחקר ומידע אישור : שרון סופר, ראש צוות בכירה 14 ,משרד העלייה והקליטה תכניות בתחום החינוך הבלתי פורמלי :, תאריך כניסה12 ביוני1015 .