מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת תשע-עשרה מושב שני בנושא: החרם האקדמי על ישראל של האגודה ללימודים אמריקניים (ASA) והשלכותיו הצעה לדיון מהיר (מס' 1756) של חה"כ נחמן שי בישיבת יושב-ראש הכנסת וסגניו, שהתקיימה ביום שני, ו' בטבת התשע"ד (9 בדצמבר 2013), הוחלט להעביר לוועדת המדע והטכנולוגיה הצעה לדיון מהיר בנושא: החרם האקדמי על ישראל של האגודה ללימודים אמריקניים (ASA) והשלכותיו, של חבר הכנסת נחמן שי. בדברי ההסבר להצעה כתב חבר הכנסת נחמן שי: "האגודה ללימודים אמריקניים (ASA) הודיעה ביום רביעי האחרון כי הוועד המנהל של הארגון אישר החלטה התומכת בחרם אקדמי על מוסדות ישראליים. כנגזרת מההחלטה, חברי הארגון לא יקיימו כל קשר מחקרי רשמי עם מוסדות אקדמיים ישראליים או עם חוקריהם. הודעה זו של האגודה מצטרפת לקריאות דומות של ארגונים, מוסדות ודמויות שונות ברחבי העולם אשר הצהירו במהלך השנה האחרונה על כוונתם שלא לשתף פעולה עם האקדמיה הישראלית ואנשיה. ממדי התופעה והאפשרות שהיא תמשיך להתרחב מחייבים התייחסות מידית ומהווים תמרור אזהרה עבור מדינת ישראל. המציאות משתנה לנגד עיננו והתמיכה בזירה הבינלאומית הולכת ונעלמת. חשוב לערוך דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא חשוב זה בהקדם האפשרי". הוועדה קיימה דיון בנושא ביום שלישי, כ"א בטבת התשע"ד (24 בדצמבר 2013). בישיבה השתתפו נציגים של משרד החוץ, משרד המדע והטכנולוגיה, המשרד לנושאים אסטרטגיים, שגרירות ארצות-הברית בישראל, שגרירות בריטניה בישראל, האוניברסיטאות, האקדמיה הלאומית למדעים, ועד ראשי האוניברסיטאות, המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה הבין-סנאטית של האוניברסיטאות, התאחדות הסטודנטים, ארגונים לא ממשלתיים ונציגים נוספים. חה"כ משה גפני, יושב-ראש הוועדה, פתח את הדיון באומרו כי אין מקום לחרמות אקדמיים באשר הם; שיתוף הפעולה בין המוסדות האקדמיים ובינם לגורמים אחרים, בארץ ובעולם, חשוב לכולם ואין לפגוע בו. חה"כ נחמן שי, יוזם הדיון, הצביע על מגמה שהחלה בוועידת דרבן, בספטמבר 2001, של קריאה לחרמות אקדמיים על ישראל. לדברי חה"כ שי מדובר בקריאות כוללות הקשורות זו בזו, ולא במחאה נקודתית על אירוע מסוים, והארגונים המובילים את החרמות הללו הולכים ומרחיבים את החזית כנגד ישראל. חה"כ שי הוסיף כי החרם נושא הדיון הוא דוגמה אחת בלבד להתממשות קריאות ואיומים אלה לכדי חרם ממש, והדגיש כי אסור למדינת ישראל לזלזל או לעבור על האירוע הנוכחי לסדר-היום, שכן הוא עלול להתפתח ולהגיע לממדים גדולים יותר. חה"כ אראל מרגלית הזהיר מפני התייחסות לחרם כאל תופעה שולית, שכן הוא מייצג לדבריו תופעה רחבה הרבה יותר של חרמות והחלטות שונות ברחבי העולם כנגד ישראל. חה"כ מרגלית הציע ללמוד מהניסיון המוצלח של פרויקטים דוגמת "תגלית", שהביא במשך השנים מאות אלפי צעירים יהודים מהתפוצות לישראל וחיזק את הקשרים שלהם לישראל. חה"כ ניצן הורוביץ טען שאין לישראל בעיית לגיטימציה. לדבריו, פרט לפעולותיהם של ארגונים קיצוניים ו"קיקיוניים" לדבריו, המחאות והפעולות נגד ישראל מכוונות כלפי המדיניות שלה בשטחים ולא כלפי עצם קיומה של המדינה. לפיכך, יש צורך לטפל בבעיית השורש –הכיבוש הישראלי בשטחים, ולא רק בתסמיניה – הם החרמות על ישראל, בין שאר הדברים. חה"כ שמעון אוחיון רואה את מקור החרמות באנטישמיות לשמה. לדבריו, הבעיה מתחילה בתוך המדינה – שכן יש גורמים בישראל, ואף בתוך האקדמיה, המתארים את המדיניות הישראלית במונחים של "גזענות", "אפרטהייד", "פשיזם" וכן הלאה, ויוצרים הלקאה עצמית, שמחלחלת אל החוץ ומזינה את ההתייחסות בעולם לישראל. חה"כ אוחיון יוצא נגד תופעה זו וקורא להפסיקה, כדי לאפשר למדינה להיאבק ביתר הצלחה על מעמדה במישור הבין-לאומי. יגאל כהן-אורגד, נגיד אוניברסיטת אריאל וחבר הכנסת ושר האוצר לשעבר, אמר שפגיעה באקדמיה בכלל ובאוניברסיטה באריאל בפרט פוגעת לא רק במדע אלא גם בשיתופי הפעולה בין האוניברסיטאות ובין חוקרים וסטודנטים פלסטינים, שנועד לשפר את איכות החיים המשותפת של כולנו. חה"כ גפני הוסיף כי כאשר המדינה עצמה אינה מכירה באוניברסיטה החדשה באריאל באופן מלא, אי-אפשר לצפות להכרה בה בעולם. פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ונציגת ועד ראשי האוניברסיטאות, הדגישה את האבסורד שבחרמות על ישראל דווקא במישור האקדמי, והדגישה שרוב הקשרים ושיתופי הפעולה בין ישראל לשכנותיה ולרשות הפלסטינית מתקיימים בתחומי האקדמיה. חרמות על האוניברסיטאות רק יפגעו בשיתופי הפעולה הללו ויחתרו תחת המטרה של קידום השיח בין הצדדים. פרופ' כרמי קוראת לשיתוף פעולה של כל הגורמים, כולל האוניברסיטאות והסטודנטים, בהתמודדות עם החרמות הללו, ומבטיחה לרתום את ועד ראשי האוניברסיטאות למטרה זו. נציגת התאחדות הסטודנטים, ענבל אבנון, הצטרפה לקריאה זו. ד"ר מאיר צדוק, מנכ"ל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הדגיש שיש לדעתו לפעול בשני מסלולי פעולה – במישור הדיפלומטי, שבו צריכים לפעול המוסדות הממשלתיים, ובמישור האקדמי, שבו פועלת על-פי חוק האקדמיה הלאומית, המופקדת על קיום קשרים מדעיים ומחקרים. ד"ר צדוק מצר על העובדה שמעולם לא התקיים דיון בנושא חשוב זה בפורום ממשלתי. מר אמיר שגיא, נציג משרד החוץ האחראי לתיאום המעקב ולעבודה בנושא החרמות, הסביר כי מי שמטפלות בתחום הן נציגויות משרד החוץ בחו"ל, ואלה מכירות את האתגר ועוסקות בו ברמה היומיומית. לשם כך הנציגויות משתפות פעולה עם קהילות יהודיות ואחרות, מקיימות שיח עם מוסדות אקדמיים ואנשי סגל, ואכן מגיעות להישגים ניכרים מול מוסדות אקדמיים בעולם. עם זאת, מר שגיא הבהיר שהמשרד נמצא בתהליך של הפקת לקחים, בוחן מדוע נכשל במניעת ההחלטה על החרם, ומתכונן לאתגר הבא: כוונת אגודת הבלשנים האמריקאית (MLA) לדון בינואר הקרוב בהצעת החלטה לגינוי ישראל. מר אשר פרדמן, נציג המשרד לנושאים אסטרטגיים, הוסיף כי משרדו מתכלל את העבודה הפנים-ממשלתית בנושא. ד"ר יוסי קאליפא, נציג משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה המדעי הבין-לאומי, ואמר ששיתוף פעולה כזה אכן מתקיים. הצעתו האופרטיבית היא לקיים בישראל כנסים נוספים בהשתתפות חוקרים מרחבי העולם, ומניסיונו חוקרים אלו שמחים להגיע לארץ. לצורך כך, הוא מוסיף, יש צורך בתוספת תקציבית למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. פרופ' צבי ציגלר, יו"ר הוועדה הבין-סנאטית של האוניברסיטאות, קורא למוסדות הממלכתיים לפעול לקידום ההסברה, אך לא באמצעות הפעלת לחץ ישיר והתערבות במישור האקדמי, שכן צעדים אלה עלולים להיתפס כמעורבות פוליטית לא ראויה בעולם האקדמי. אמיר שגיא, נציג משרד החוץ, הסכים אתו והדגיש כי הפתרון הטוב ביותר לבעיה הוא "חיסון" – מאמץ הסברתי שיציג לסטודנטים ולאקדמאים את מדינת ישראל ואת הסכסוך האזורי כפי שהוא. מר מייקל דיקסון, מנכ"ל ארגון StandWithUs, סיפר שהארגון פועל נגד חרמות על ישראל בכלל וחרם ה-ASA בפרט. לדבריו, החשיבות של ארגונים לא ממשלתיים (NGOs) בנושא ההסברה היא קריטית. להלן סיכום הדיון: • הוועדה מגנה בחריפות את השימוש בחרמות אקדמיים באשר הם, בישראל בפרט ובעולם בכלל. יש להוציא את האקדמיה מהוויכוח הפוליטי, הן הפנים-ישראלי הן הבין-לאומי. • הוועדה פונה לכל גורם שיש לו יד בדבר בבקשה לעצור את השימוש הפוליטי באקדמיה. • הוועדה התרשמה שלא מדובר בתופעה שולית, אלא אף צפוי שהיא תתעצם ותחריף, ואסור למדינה ולמוסדותיה להתעלם ממנה. • הוועדה מזהה מחדל מתמשך בחוסר שיתוף הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים בנושא, הפועלים במנותק זה מזה, ובהיעדר גוף המרכז את הפעילות בתחום המאבק בחרמות האקדמיים והדה-לגיטימציה של ישראל בתחום. • לפיכך, הוועדה קוראת לראש הממשלה ולמשרד החוץ להקים גוף כאמור, שירכז את כלל המאמצים והפעולות יחד. בגוף זה ישתתפו נציגים של משרדי הממשלה הרלוונטיים, הסתדרות הסטודנטים, המועצה להשכלה גבוהה, ועד ראשי האוניברסיטאות וגורמים נוספים. • הוועדה מבקשת לקבל דיווח בדבר הקמת הגוף בתוך שלושה חודשים ממועד הדיון. • הוועדה תשוב ותקיים דיון מעקב בנושא. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: כ"ח בטבת תשע"ד 31 בדצמבר 2013