מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת המדע והטכנולוגיה
בעקבות הצעה לסדר היום
הכנסת
התשע-עשרה
מושב
שני
:בנושא הזכייה בפרס נובל ובריחת מוחות מישראל
הצע
ות לסדר-
'היום (מס76
,)
של חברי הכנסת שמעון אוחיון, נחמן שי, בועז
טופורובסקי, דב חנין, אברהם מיכאלי
וישראל אייכלר
( בישיבת ועדת הכנסת, שהתקיימה ביום רביעי, י"ב בחשוון התשע"ד61
באוקטובר
3162
), הוחלט להעביר לוועדת המדע והטכנולוגיה
את ה
הצע
ות לסדר-
:היום בנושא
הזכייה בפרס נובל ובריחת המוחות מישראל, של חברי הכנסת שמעון אוחיון, נחמן
שי, בועז טופורובסקי, דב חני.ן, אברהם מיכאלי וישראל אייכלר
בדברי ההסבר להצע
ות
,כתבו חבר הכנסת כי זכייתם של שני חתני פרס נובל לכימיה
פרופ' מיכאל לויט ופרופ' אריה ורשל, שעבדו בישראל בעבר וכיום עובדים וחיים
,בארה"ב
מציבה ב אור הזרקורים את הבעיה הקשה של בריחת אנשי מחקר
מהאוניברסיטאות ביש
ראל לחו
ץ-לארץ
.ומחייבת דיון דחוף בה
( הוועדה קיימה דיון בנושא ביום שני, ג' באדר א' התשע"ד2
בפברואר3162
.)
בישיבה השתתפו זוכי פרס נובל לכימיה לשנת3162
פרופ' מיכאל לויט ופרופ' אריה
ורשל, זוכה פרס נובל לשנת3166
פרופ' דן שכטמן, נשיאת האקדמיה הלאומית
הישראלי ת למדעים פרופ' רות ארנון, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר
ועד ראשי האוניברסיטאות פרופ' מנחם בן-
'ששון, נשיא מכון ויצמן למדע פרופ
דניאל זייפמן, המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ' נורית
ירמיה, נציגי
ם של משרד החוץ, משרד המדע, הטכנולוגיה ו החלל, משרד העלייה
והקליטה, משרד הכלכלה, משרד הבריאות, משרד החינוך, האוניברסיטאות, מכון
ויצמן למדע, האקדמיה הלאומית למדעים, ועד ראשי האוניברסיטאות, המועצה
להשכלה גבוהה, קרנות מחקר ייעודיות, החברה הישראלית לכימיה ונציגים
.נוספים
בחלקו הראשון של הדיון בירכו
הדוברים את זוכי פרס הנובל לכימיה לשנת3162
,
פרופ' ורשל ופרופ' לויט, ויו"ר הוועדה חה"כ משה גפני הביע בשם הוועדה את
הגאווה בהם בקרב הציבור
הישראלי ו את רגשי הכבוד כלפיהם על עבודתם
וזכייתם. שני הזוכים הם אזרחים ישראלים הפועלים בקליפורניה
שב ,ארה"ב
וה
עבוד
ה שזיכ.תה אותם בפרס החלה במכון ויצמן למדע ברחובות
חתן פרס נובל פרופ' אריה ורשל הוא דוגמ
ה
לחוקר שלא הצליח להתקדם ולקבל
קביעות במכון ויצמן, ולכן עזב לארה"ב. פרופ' מייקל לויט קיבל אומנם קביעות
במכון, אך עזב כי תנאי המחקר בישראל לא היו טובים מספיק
ו
משום ש קיבל
הזדמנ
ות חד-
פעמית להיות ראש מחלקה באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית
בארה"ב. נשיא מכון ויצמן למדע פרופ' דניאל זייפמן הציג את חוסר ההצלחה
לשמור על שני החוקרים במכון כטעות, אך הדגיש כי טעויות הן דבר אנושי ובלתי
.נמנע, ויקרו גם בעתיד
תופעת "בריחת המוחות" היא בעיה מוכרת ,בישראל והיא נדונה בכנסת כבר יותר
מ-
21
שנה. במהלך השנים הנתונים בדבר עזיבת חוקרים משתנים, אך יש מגמה
קבועה של נוכחות גבוהה מהממוצע בעולם של חוקרים ישראלים בחו
ץ-לארץ ,
גם
לתקופות קצרות
גם ו
לתקופות ארוכות. בעשורים האחרונים האקדמיה הישראלית
מתרחבת ומספר הסטודנ טים גדל בהתמדה, בעיקר במכללות אך גם
באוניברסיטאות המחקר. יש
אי-הלימה ,
והיא,הולכת וגוברת
בין מספר
הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה למספר חברי הסגל האקדמי, ויחס חברי
הסגל האקדמי לנפש באוכלוסיית המדינה נמצא בירידה מתמדת מאז6792
. תקציב
מערכת ההשכלה הגבוהה
ף ה א וא
אינו
גדל בהתאם לגידול במספר הסטודנטים, וכך
לכל אותם חוקרים צעירים שנוסעים להמשיך את לימודיהם בחו
ץ-לארץ
אין
משרות מחקר והוראה לחזור אליהן, והם נאלצים להישאר בחו
ץ-לארץ .
לפי ממצאי סקר שנערך במסגרת ועדת שוחט בשנת3119
, החוקרים הישראלים
ץ בח-לארץ מעוניינים לחזור ארצה;
הם מוכנים לרדת ברמת החיים וברמת ההכנסה
אך
אינם
.מוכנים להתפשר על רמת המחקר
זוכה פרס נובל לכימיה לשנת3166
פרופ' דן שכטמן ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' מנחם בן-
ששון
הבהירו שמשום כך הטיפול היעיל ביותר בתופעת בריחת המוחות הוא השקעה של
ממש
.בתשתיות מחקר באוניברסיטאות
'פרופ דן
שכטמן
, חתן פרס נובל לכימיה
לשנת3166
,
קרא ליזום ולהקים גם מרכזי
.מחקר אזרחיים גדולים כמו כן, לדבריו יש צורך
ב
מורים רבים יותר בו מורים
איכותיים יותר למדעים. יש להרחיב את המגמה של הכשרת מורים למדעים על-
ידי
האוניבר סיטאות באמצעות הכוונה ממשלתית לכך. גם פרופ' ורשל הציע לשקוד על
שיפור מצב המדעים בישראל, בין היתר באמצעות הגברת החינוך למדעים בבתי-
הספר, ב
אמצעות הוראתם ב מסגרות של
חינוך בלתי-
פורמלי למדע ובאמצעות הצגת
המדע כתחום פופולרי וזוהר בתקשורת ו
בקרב הציבור . צעדים אלו ישפרו את מצבה
האקדמי והמדעי של מדינת ישראל בעתיד, אך מובן
ש שיפור איכות ההוראה
והקטנת יחס התלמידים למורה כרוך בעלויות . חשוב, לדברי פרופ' ורשל, לעבוד על
המודעות הציבורית לחשיבות המדע ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות בדבר
התקצוב הנושא.
זוכה הפרס פרופ' מיכאל לויט הזכיר את ה יחס השלילי בישראל לחוקרים שנוסעים
לח
וץ-לארץ
,ללמוד ולחקור
ה .מקשה עליהם מאוד לחזור
הוא הדגיש ש הגיע הזמן
שהישראלים יבינו שהם
חלק מהעולם הגדול , יעודדו את מי
שעוזב
ים למחקר בחו
ץ-
לארץ
, יתייחסו אלי
הם
כאל
שגריר
ים ישראלי
ם
בעולם
וישאפו לחזרתם בעתיד,
עם
הי
דע ו
ה .חדשנות שצברו
כחלק ממדיניות הממשלה לטיפול בבעיית בריחת המוחות, הוחלט במרס3161
על
הקמת מרכזי מצוינות, שנועדו למשוך
לאוניברסיטאות
,חוקרים ישראלים מובילים
על מנת להעלות את רמת המצוינות במוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר ולחזק את
היצע העובדים המיומנים במשק,
באמצעות שיתוף פעולה בין חוקרים ממוסדות
אקדמיים שונים. היעד שהוגדר היה הקמה של עד21
מרכזי מצוינות, אך בפועל
הוקמו61
מרכזים בלבד
ונ קלטו בהם85
חוקרים חדשים, רובם המכריע ממוסדות
מובילים בחו
ץ-לארץ .
עוד הוחלט
בהחלטות ממשלה בנושא
להקים את
"הת
ו כנית
להשבת אקדמאי
ם" במשרד הכלכלה ו את ""מרכז הקשר לחוקרים ישראלים
באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
. שני הפרויקטים
פועלים לשמירת קשר עם
האקדמאים השוהים בחוץ-לארץ ,ל עדכונם בנושאים רלוונטיים
לו סיוע להם במגוון
.תחומים
כפי שנמסר לוועדה ישנם כ-
221
סיפורי הצלחה בעקבות פעילותם
של
פר
ויקטים אלו.
פעילות נוספת ש
ערכה הות"ת בנושא זה היא
גיוס אנשי סגל חדשים במוסדות
האקדמיים
. פעילות זו
הובילה משנת3161
לקליטה של כ-
6,111
חוקרים. כ-
111
מהם נקלטו
באוניברסיטאות ו-
211
מהם השתלבו
במכללות.
בניכוי מספר חברי
ה
סגל שפרשו חל גידול במספר התקנים באוניברס
יטאות בכ-
211
תקנים ובמכללות
בכ-
251. פעולות אלה הן חלק משינוי גישה כללי כלפי החוקרים הישראלים בחוץ-
,לארץ והן מבטאות מעבר מהתייחסות אליהם "כאל "יורדים" או "בורחים
להתייחסות לשהותם שם כחלק חיוני במסלול ההשכלה והקריירה שלהם , לצד
שאיפה להחזירם ארצה ולשלבם במשרו.ת מחקר והוראה
נשיא מכון ויצמן למדע פרופ' זייפמן התייחס גם לצדו השני של מטבע "בריחת
"המוחות –
אי-
.היכולת לייבא מוחות במחקר באקדמיה הישראלית
פועלים
קרוב
ל-
611%
חוקרים ישראלים, וזו בעיה חמורה
ש
אינה
קיימת בשום מקום אחר
בעולם. פרופ' זייפמן הציע
לוועדה לשקול ב
עניין זה צעד הצהרתי במהותו , שאין לו
השלכות תקציביות:
שינוי החוק במדינת ישראל כך שיכיר במדענים וחוקרים
כרצויים –
.מתן אשרות שהייה ועבודה לטווח ארוך לחוקרים זרים שיגיעו ארצה
:להלן סיכום הדיון
•
ועדת המדע והטכנולוגיה מברכת את הזוכים בפרס נובל ומודה להם על
ה.שתתפותם בדיון
•
הוועדה קובעת כי יש
להגדיר
כיעד ממלכתי את החזרתם לישראל של
מדענים שיצאו לחוץ-
לארץ, לתקופות קצרות וארוכות, ולהקצות לכך את
המשאבים הראויים, בהתחשב בהצעות ובאפשרויות האחרות העומדות בפני
.מדענים אלה
•
הוועדה ממליצה להקים תשתיות ראויות ולאפשר תנאי מחקר ראויים
.בישראל
•
הוועדה דורשת לבטל באופן מידי את הקיצוץ בתקציב ההשכלה ולחדש את
.הקמת מרכזי המצוינות
:המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום
י"א באדר א' תשע"ד
11
בפברואר4112