הודעה לעיתונות
22/12/15
נחשף בוועדת העלייה והקליטה: נהלים סותרים במשרד השיכון לעולים קשישים זכאי קצבת דיור
בדיון סוער, בהשתתפות ח"כים רבים, הוצג מקרה של עולה קשישה ניצולת שואה שצברה חובות של כ-80,000 ₪ למשרד בשל מגורים בנפרד, בדירה של בנה. ח"כ אילטוב יוזם הדיון: אם לא ניתן לשנות את הנוהל נפעל בחקיקה; היו"ר ח"כ נגוסה: "נפנה לשר השיכון לתקן את הנוהל המנוגד ונקיים דיון מעקב עוד חודש. אם הקנס ניתן בטעות יש לבטלו לאלתר; נציג משרד השיכון: "אנחנו נותנים סיוע ולא מענישים"
הוועדה בראשות ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) דנה היום (ג'), ביוזמת ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), במניעת קצבת דיור בסיסית שניתנה לעולים חדשים נתמכים שעלו בשנות ה-90, שלא נמצא להם פתרון דיור והם שוכרים מבני משפחתם. בדיון נחשפו נהלים סותרים של משרד השיכון: נוהל המזכה עולים שעלו לארץ כקשישים נתמכים בקבלת קצבת שכ"ד גם אם הם מתגוררים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (בן/בת אב/אם חתן/כלה, בן/בת זוג לשעבר), לעומת "נוהל השתתפות בתשלום שכר דירה" שקובע שלא יינתן סיוע למתגורר בדירה בבעלות בן/בת זוג לשעבר או בבעלות ידוע בציבור או בדירה בבעלות קרוב משפחה קרבה: אב/אם, בן/בת, חתן/כלה".
היו"ר ח"כ נגוסה: "בכנסת הקודמת קיימה הוועדה דיון בנושא ודרשה תשובה ממשרד הבינוי והשיכון שלא השיב עד היום. הוא דרש תשובה מנציגי המשרד ואמר: "למה קשה לתת תשובה במשך כמעט שנתיים? הקצבה ניתנה לעולים שעלו בשנות ה-90 ולא היה באפשרותם לשכור דירה בשוק הפרטי או לקחת משכנתא לקניית דירה, בסך 900-600 ליחיד ו-1200-800 למשפחה, מבלי שנדרשו להציג חוזה שכירות. ההטבה עוגנה בנהלי משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף משרד האוצר. עולים קיבלו פתאום הודעה על חוב גדול – גב' מרגריטה רודינצקי קבלה הודעה על לחוב של 78,000 שקלים למשרד".
יוזם הדיון ח"כ אילטוב: מדובר על עולים רבים שיכולים להשכיר נכסים ממשפחותיהם ולהוזיל עלויות אבל משום מה החליט המשרד להעניש אותם ולמנוע את דמי הזכאות ואף לתת קנסות כבדים. המדינה הייתה צריכה למצוא פתרונות במקום לבוא ולהעניש אדם כשיש מחסור גדול בדיור ועוד כשמדובר בציבור קשה יום שחי מקצבאות מיוחדות. יש פה זלזול מצד משרדי הממשלה בנבחרי ציבור ובוועדות הכנסת. דרשנו תשובות תוך שבועיים וזה לא קרה עד היום".
ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד), שהיה יו"ר הוועדה בכנסת ה-19בעת הדיון, פנה לנציגי המשרד: "גם לא זו תשובה. תפסיקו לזלזל בנו. אחריותכם הייתה להשיב לוועדה תוך שבועיים. כתוב לכם 10 שנים בנוהל ויש להרחיבו ל-25 שנים מהעלייה הגדולה של שנות ה-90. בכל מקרה אסור להעניש.
חברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "הח"כים המשתתפים הם עולים שמודעים היטב לקשיי הקליטה. מדובר בעולים ותיקים שנענשים ענישה קולקטיבית וצריכים להוכיח כל הזמן שלא חטאו. לקחת גם את הפירורים שהם מקבלים? זה ניסיון של המדינה להעביר אחריות למשפחות, אחרת איך אפשר להסביר עונש כזה? יש לדרוש שינוי גישה כללית כלפי עזרה חיונית שמדינת רווחה חייבת להעניק לאזרחים הזקוקים לה".
גב' מרגריטה רודינצקי, קשישה ניצולת שואה שעלתה בשנות ה-90', פנתה לנציגי משרד הבינוי והשיכון: "סיכמתי עם בני שאגור בדירה עד שילדיו יגדלו. במקום להגיד לילדים שלי תודה שהם נותנים להורים לגור, אתם מתקשרים אחרי 12 שנים וצועקים בטלפון שמפסיקים לשלם לי. מה זה משנה איפה אני משכירה דירה? סגרתם לי הכל. למה לא יכולתם להיפגש איתי להסדיר את הנושא? ב-2014 החוב עמד על 78,000 שקלים ואני לא יודעת כמה היום".
מנהל תחום בכיר תכניות סיוע במשרד הבינוי והשיכון שאול מוצפי: "יש כ-26,000 יחידים וזוגות עולים שחיים עם המשפחות ומקבלים קצבה ועוד מספר דומה שמשכירים דירות בשוק החופשי ומקבלים את הקצבה הבסיסית בתוספת של 300-100 לשכירות. אנחנו נותנים סיוע ולא מענישים. אין לנו סכומים כאלו בתכניות אז החוב כנראה נוצר מכך שהיא הייתה ב"מסלול ארוך טווח" ולא גרה בפועל בדירה עם משפחתה.
חברת הכנסת סופה לנדבר (ישראל ביתנו), לשעבר שרת הקליטה: "מה זה משנה איפה היא גרה? כשהמשכתי כשרה את הפרויקט של שרנסקי זה לא היה משנה איפה היא גרה. תבדקו עם משרד העלייה והקליטה אם אישרו לה. הבן שלה קנה דירה ובמקום להשכירה לשוק הפרטי נכנסה לדירתו. זה אותו הדבר. היא נכנסה לרכושו. אם הייתה מקבלת דירה ממשרד העלייה הדירה הייתה שווה יותר. המדינה צריכה לדאוג לה. כשרה לקחתי 200 מקרים לשכירות ארוכת טווח. אם קיים תנאי כזה יש לבטלו".
ח"כ אילטוב: "באיזו סמכות קבעתם תנאי כזה? ביקשנו לפני שנתיים תשובות ממשרד השיכון מה מקור הסמכות לכלל ואתם אומרים שלא הייתם אז בתפקיד. זה לא מקובל. גם אם היא חתמה זה לא הופך את הכלל הזה לחוקי. זה לא הגיוני שלא תאפשרו לגור בדירה של בן משפחה לבד"
ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג: "אנחנו מבקשים כוועדה לבחון את הסעיף הנוגע לשכירות ארוכת טווח. יש כאן סתירה בין שני נהלים והוועדה תפנה לשר השיכון לבטל זאת".
רפרנט שיכון באגף תקציבים, יובל טלר הבהיר כי "יש לבדוק מה ההשלכות תקציביות על שינוי הנוהל". ח"כ אילטוב התפרץ לדבריו: "אם היא עוזבת לדירה אתה חייב לתת לה סיוע, אז מה הבעיה? איפה אתה שובר את התקציב? בן משפחה משכיר בשוק החופשי והאב או האם שוכרים אף הם וכך יש בסוף עסקה סיבובית. המדינה משלמת בכל מקרה, אלו אותם זכאים ואותה תכנית וזה רק נוהל שמקשה. זה לא פורץ את תקציב המדינה, בעיקר כשמדובר במאות משפחות. למה ביחד יכולים ובנפרד בדירה של אותה משפחה לא? אם לא ניתן לשנות את הנוהל נפעל בחקיקה".
מנהל תכניות הסיוע מוצפי אמר כי אינו מכיר עוד מקרים כאלו והבטיח לעזור במקרה הספציפי. "יש היגיון בהנחיות שנועדו להעביר סיוע למי שנועד. לביטול הנוהל יש השלכות תקציביות. יש 140,000 משקי בית שמקבלים סיוע מאתנו מחציתם עולים ומחציתם ותיקים ונבדוק ההשלכות".
היו"ר ח"כ נגוסה: "נפנה כוועדה לשר השיכון לבקשו לתקן את הנוהל המנוגד שקיים ונקיים דיון מעקב עוד חודש". הוא קרא למשרד השיכון יחד עם משרד הקליטה "לבדוק את המקרה של מרגריטה ואם החוב הוטל בשוגג יש לבטלו לאלתר"
לצפייה בשידור
קרדיט לתמונה: דוברות הכנסת
רונית גל, דוברות הכנסת
050-6230057