מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

PDF 43,403 תווים המסמך המקורי ↗
תו כניות לאומיות למניעת הפטיטיס מוגש ל וועדת העבודה, הרווחה והבריאות הכנסת מרכז המחקר והמידע 'כתיבה: פלורה קוך דבידוביץ אישור: שלי לוי, ראשת צוות "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת כ' בחש ו ון תשע"ה 21 בנובמבר 1122 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים95919 :'טל 1 8 9 4 2 8 9 4 5 - 92 :פקס 1 8 9 1 5 9 6 - 92 www.knesset.gov.il/mmm עמוד 1 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית מסמך זה נכתב לבקשת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת והוא עוסק ו בת כניות לאומיות למניעת הפטיטיס )(דלקת כבד נגיפית. מן המסמך עולים הממצאים שלהלן:  דלקת הכבד, הידועה גם בשם הפטיטיס( Hepatitis ) , היא מחלה שגורמיה הם הפרעות אוטואימוניות ומטבוליות , רעלנים, שימוש בתרופות מסוימות, שתייה מופרזת של אלכוהול וכן חמישה סוגי נגיפים, ו :בהם נתמקד במסמך זהA , B , C , D , E ;  נגיפים אלה)עלולים לגרום להתפתחותה של מחלת כבד חריפה (אקוטית ו חלקם עלולים לגרום להתפתחותה של מחלת כבד כרונית ף וא לשחמת הכבד (הצטלקות) ולסרטן הכבד;  בכל שנה יש בעולם כ- 5.8 מיליון מקרי מוות מהפטיטי ס מסוגים שונים :מ הפטיטיסB ו- C נגרמים כ- 18% מכלל מקרי המוות מ חמשת סוגי הנגיף, והם הגורם הראשי ל- 81% ממקרי סרטן ;הכבד בעולם  בישראל ,ב שנת 1122 (השנה העדכנית האחרונה יש ש נתונים לגביה), מחלות כבד כרוניות ושחמת הכבד היו גורם התמותה מס' 21 בין סיבות המוות המובילות בקרב גברים ונשים .שיעור הפטירות בגינן היה 6.9 פטירות ל- 599,999 נפש בקרב גברים ו- 5.1 פטירות ל- 599,999 נפש בקרב נשים .דלקת כבד וירלית היא גורם התמותה מס' 21 בקרב אוכלוסיית הגברים בישראל , ושיעור הפטירות בגינה הוא2.1 פטירות ל- 211,111 נפש ; דלקת כבד וירלית לא צוינה בין28 סיבות המוות המובילות בקרב נשים;  למשרד הבריאות בישראל אין נתונים על מספר החולים הכרוניים בהפטיטיס B או C ,שכן גילוי מקרים של דלקת כבד נגיפית כרונית לסוגיה ו אינ מחייב הודעה למשרד .הבריאות במשרד הבריאות ציינו כי על- ,פי התכנון בשנת1121 י יערך מחקר חלוץ ארצי ו ייאספו בו נתונים על נשאי הפטיטיסB ו- C , בעיקר מ קופות-החולים הגדולות.  מספר מקרי המחלה החריפה )(האקוטית החדשים מהפטיטיס A , B , C שדווחו למשרד הבריאות בשנים1122-2881 הוא 21,969 ,מקרים ו מהם 26,621 מקרים הם של קת לד נגיפית A (כ- 99% ,) 5,492 מקרים הם של דלקת נגיפיתB (כ- 1%) ו- 452 מקרים הם של דלקת נגיפיתC (כ- 6% ) . כאמור, מדובר רק במספר המקרים שבהם התפתחה מחלה חריפה ולא במספר החולים הכרוניים, כלומר במספר נשאי הנגיפים;  הפ עולות הננקטות ל מניע ת מחלת ההפטיטיס בישראל הן כיום חיסון ילדים וקבוצות סיכון בקרב מבוגרים נגד נגיפי A ו- B. נגד נגיףC .לא קיים חיסון בשנה האחרונה מתקיים במשרד הבריאות תהליך ל גיבוש ת ו כנית לאומית ל מניעת הפטיטיסC בשיתוף ג ורמי מקצוע נוספים. תהליך זה נמצא עדיין בעיצומו;  אין בידי משרד הבריאות נתונים על ההוצאה הכלכלית בגין מחלת ההפטיטיס בישראל . מודל לבחינת עלות– תועלת של בדיקת סקירה להפטיטיסC בקבוצות סיכון , שהכינה המועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד, ישמש את המשרד בעת הכנת הת כו נית הלאומית ל מניעת הפטיטיסC ; עמוד 2 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע  ותב כנית העולמית למניעת הפטיטיס, שנוסדה על- ידי ארגון הבריאות העולמי בעקבות החלטה 'מס82.21 של מועצת הבריאות העולמית של הארגון בשנת1121 , מנויים ארבעה צירי פעולה :מרכזיים הגברת ;המודעות, יצירת שיתופי פעולה וגיוס משאבים שימוש במדיניות ה מבוססת על נתונים לגיבו ש החלטות ו נקיטת פעולות ;מניעת הדבקה בהפטיטיס ;בדיקת נשאות וטיפול במחלה;  בשנת 1121 ערך ארגון הבריאות העולמי סקר ראשוני בקרב כל המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי , ו במסגרתו הן נתבקשו לספק מידע על הפעולות שהן נוקטות בכל אחד מארבעת הצירים המוזכרים .לעיל ארגו ן הבריאות העולמי ציין כי שי בממצאי הסקר האמור לעיל על פעולות הננקטות במדינות שונות להצביע על הישגים מסוימים ,בייחוד בתחום מניעת ההעברה של נגיף ההפטיטיס, אם כי יש עוד צורך במאמצים רבים נוספים . הארגון קרא לשיתוף פעולה בין כל הארגונים הרלוונטיים ברמה ן הבי-לאו מית , ברמה הלאומית ו ברמה המקומית;  במסגרת הסקר האמור דיווחה ישראל, בין היתר, על קיום התוכניות הלאומיות האלה : אסטרטגיה לאומית או ות כנית העוסקת במניעת כמה ;מחלות ובהן הפטיטיס הפעלת מערכת מעקב לאומית רק אחר מקרי מחלה חריפה מסוג A , B , C ;כנ ות יות לאומיות לחיסון נ גד הפטיטיסA, מניעת העברה של הפטיטיסB בין האם לי י לוד; מניעת הדבקה בהפטיטיס B ו- C בקרב עובדים במערכת הבריאות; הפעלת ת ו כנית לאומית למתן זריקות במוסדות בריאות ונקיטת מדיניות של בקרה לאומית על בנקי הדם לבדיקת לנוכחות נגי פי ההפטיטיס B ו- C ;  ארצות-הברית ואוסטרלי ה מפרסמות מידע מפורט על התוכניות הלאומיות למניעת הפטיטיס ;שנקבעו בהן  ותב כנית הלאומית למניעת הפטיטיס באר צות-הברית נקבעו ארבע מטרות מרכזיות :הגדלת שיעור המודעות בקרב החולים בהפטיטיס B למחלתם מ- 22% ל- 88% ;הגדלת שיעור המודעות בקרב החולים בהפטיטיס C למחלתם מ- 21% ל- 88% ;הפחתת מספר מקרי ההדבקה החדשים בהפטיטיס C ב- 11% והפסקת העברת נגיף ההפטיטיס B בין אם ה ;ליילוד  ו בת כנית הלאומית למניעת הפטיטיסB ו- C באוסטרליה נקבעו כמה :יעדים מרכזיים, והם הפחתת מספרם של מקרי הדבקה חדשים בהפטיטיס C ב- 11% והגדלת מספר החולים המקבלים טי פול אנטי-וירלי ב- 11% בכל ;שנה הגדלת הכיסוי החיסוני בקרב ילדים מ- 81% ל- 81% ;הגדלת הכיסוי החיסוני נגד הפטיטיס B בקרב אוכלוסיות מסוימות ;הגדלת שיעור האבחון של הנגיף בקרב החולים בהפטיטיס B מ- 11% ל- 11% ;הגדלה ב- 21% של שיעור החולים בהפטיטיס B כרוני המקבלים טיפול אנטי-וירלי. עמוד 2 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע רקע מסמך זה נכת ב לבקשת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת והוא עוסק ו בת כניות לאומיות למניעת הפטיטיס )(דלקת כבד נגיפית. דלקת הכבד ,הידוע ה גם בשם הפטיטיס ( Hepatitis ), היא מחלה שגורמיה הם הפרעות אוטואימוניות ומטבוליות, רעלנים, שימוש ב תרופו ת מסוימות, שתייה מופרזת של אלכוהול וכן חמישה סוגי .נגיפים במסמך זה נתמקד בדלקת הכבד הנגיפית הנגרמת על-ידי חמשת פי י נג ההפטיטיס, והם A , B , C , D , E . חמשת ה נגיפים ה אלה עלולים לגרום לסימפטומים דומים, אולם הם מועברים בדרכים שונות ומשפיעים .על הכבד בצורה שונה נגי פים אלו עלולים לגרום ל התפתחותה של)מחלת כבד חריפה (אקוטית ו למחלה בת- ,חלוף ו חלקם עלולים לגרום ל התפתחותה של .מחלת כבד כרונית דלקת הכבד הנגיפית יכולה ל גרום לבעיות חמ ו רות בכבד ,ו בין היתר ל שחמת הכבד )(הצטלקות ואף ל.סרטן הכבד1 על- ,פי נתוני ארגון הבריאות העולמי בכל שנה יש בעולם כ- 2.2 מיליון מקרי מוות מסוגי ם שונים של הפטיטי ס, כ- 811,111 מ הם כתוצאה מהפטיטיסB וכ- 111,111 מ הם כתוצאה מהפטיטיסC . כלומר, שני נגיפים אלה יחדיו הם הגורם ל כ- 18% מכלל מקרי המוות מ כל חמשת.נגיפי ההפטיטיס2 נגיפי הפטיטיס B ו- C הם הגורם הראשי למח לת סרטן הכבד בעולם, ו בגינם נגרמים 81% .ממקרי סרטן הכבד בעולם3 ,בישראל פטירות ממחלות כבד כרוניות ו מ שחמת הכבד היו בשנת1122 (השנה העדכנית האחרונה ש יש נתונים לגביה ) במקום ה- 21 בין סיבות המוות המובילות בקרב גברים ונשים . שיעור הפטירות בקרב גברים היה2.1 פטירות ל- 211,111 נפש , ובקרב נשים– 2.8 פטירות ל- 211,111 נפש . פטירות מדלקת כבד וירלית היו בשנת1122 במקום ה- 21 בין סיבות המוות המובילות בקרב גברים בישראל, ושיעורן היה2.1 פטירות ל- 211,111 נפש ; פטירות מסיבה זו לא נמנו עם 28 .סיבות המוות המובילות בקרב נשים4 ההפטיט יס מכונה על- " ידי ארגון הבריאות העולמי ה מגפה השקטה", שכן לעתים קרובות הסימפטומים לקיומ ם ש נגי ה ל פים בגוף אינם באים לידי ביטוי עד לשלבים המתקדמים של המחלה, ש בהם נגרם נזק לכבד . מאפיין זה של המחלה מקשה להעריך באופן מדויק את מספר נשאי ה הפטיטיס בעולם , שכן חלק מהנ דבקים אינם יודעים שלקו במחלה. 5 בארגון הבריאות העולמי מציינים כי הסיכון לה י דבק בהפטיטיס אינו מוגבל ל חלקים מסוימים של העולם בלבד , ו כי נגי פי ההפטיטיס הם בעיה בריאותית הנוגעת לכל אוכלוסיית העולם. למרות הסכנה להתפרצות מגפות בעקבות נגי פים אלה , לדברי ארגון הבריאו ,ת העולמי בעשורים האחרונים הקהילה העולמית לא הפנתה תשומת לב מספיקה ל מחלה זו , חרף ה נטל הכלכלי הגבוה שהיא יוצרת , בין היתר עקב ההוצאות הגבוהות ה על טיפול ים הממושכים הנדרשים ל חולים הכרוניים. 6 אחת התוצאות של מחל ת ההפטיטיס היא השלכה כלכלית על .שוק העבודה ו בת כנית הלאומית למניעת הפטיטיס לשנים1128-1122 של המרכז לבקרת מחלות של אר צות-הברית, Centers for Disease Control and Prevention ( CDC ), צוין מחקר ש ביקש לאמוד את שיעורי ההיעדרות מעבודה ו את מידת 1 ,מכבי שירותי בריאות צהבת נגיפית מסוגC, עודכן ב- 22 במרס121 1 :, תאריך כניסה21 בנובמבר1122 . 2 World Health Organization (WHO), EB 134/36, November 22nd, 2013. 3 WHO, Hepatitis: Frequently asked questions, retrieved on November 11th, 2014. 4 ,משרד הבריאות סיבות מוות ,מובילות בישראל1111 - 1122 , 1122 . 5 WHO, Hepatitis: Frequently asked questions, retrieved on November 11th, 2014 6 WHO, Prevention and Control of Viral Hepatitis Infection: Framework for Global Action, 2012 עמוד 1 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע היצרנות של עובדים החולים בהפטיטיסC . מה מחקר, שנערך בקרב228,218 עובדים וב הם2,882 חולים בהפטיטיסC , עולה כי מספר ימי העב ודה שהחסירו חולים בהפטיטיסC יה ה גבוה ב- 2.21 ימי עבודה לעובד ממספר ימי העבודה שה חסירו עובדים ב קבוצת הביקור ת שאינם חולים בהפטיטיס .עוד נמצא כי כושר ה יצרנות לש ה עובדים החולים בהפטיטיס C לשעת עבודה היה נמוך ב- 8.1% מזה של ה עובדים ב.קבוצת הביקורת7 במסמך זה נציג את חמש ת נגיפי ההפטיטיס ונביא נתונים על מספר החולים ב הפטיטיס החריפה )(אקוטית בישראל בכל אחת מהשנים1122-2881 ,את מדיניות משרד הבריאות בנושא זה את ו המלצות אר גון הבריאות העולמי לעיצוב מדיניות בנושא זה. כמו כן , נציג בקצרה את ה עקרונות ה מרכזיים של ו הת כנית הלאומית למניעת הפטיטיס בארצות-הברית ושל הת ו כניות הלאומיות למניעת הפטיטיס מסוגים B ו- C .באוסטרליה 5. סוגי נגיפי ההפטיטיס כאמור, נגיפי ההפטיטיס עלולים לגרום לסימפטומים דומים אולם הם מועברים בדרכים שונות ומשפיעים על ה כבד בצורה שונה .להלן נ ציג בקצרה את מאפייני הם של כל אחד מ חמשת נגיפי :ההפטיטיס דלקת כבד נגיפיתA ( HAV ) היא דלקת שהגורם לה הוא נגיף ההפטיטיסA . נגיף זה מו עבר בעיקר ב מזון ו ב מים מזוהמים, ו כן מאדם לאדם. תקופת הדגירה של הנגיף מרגע החשיפה אליו היא11-21 ימים. הנג יף עלול לג רום ל)מחלה חריפה (אקוטית , ועל-פי רוב היא תחלוף ללא טיפול; ,נוסף על כך בניגוד ל מחלה הנגרמת מ נגיפי הפטיטיסB ו- C , היא אינה הופכת .למחלה כרונית על- פי נתוני ארגון ,הבריאות העולמי בכל שנה יש ברחבי העולם כ- 2.2 מיליון מקרים של הפטי טיסA . 8 כנגד נגיף זה ק יים חיסון. 9 דלקת כבד נגיפיתB ( HBV ) היא דלקת הנגרמת על- ידי נגיף ההפטיטיסB . ה נגיף מועבר מאדם לאדם באמצעות דם ונוזלי גוף אחרים ,ו דרכי ההעברה הידועות הן העברה בין ה אם ל י ילוד, שימוש במחטים או ב מוצרי דם מזוהמים ו קיום .יחסי מין לא מוגנים הנגיף עלול לגרום להופעת )מחלה חריפה (אקוטית, ובקרב חלק מהאנשים אף להתפתח למחלה כרונית .על- ,פי ההערכות כשליש מהחולים הכרוניים בדלקת כבד נגיפיתB מפתחים סיבוכים קשים בשל ,הזיהום כגון שחמת הכבד, כשל כבד או סרטן. על- פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת1122 ,מספר החולים ב מחלת כבד כרונ ית כתוצאה מהפטיטיסB הוא כ- 7 SU J., Brook R. A., Kleinman N. L., Corey-Lisle P., "The Impact of hepatitis C infection on work absence, productivity, and healthcare benefits costs", Hepatology 52, 2 (2010), pp. 436–442. מחקר זה מובא בדברי ההסבר לתוכנית הלאומית למניעת הפטיטיס בארצות- :הברית בפרסום שלהלן Action Plan for the Prevention, Care and Treatment of partment of Health and Human Services, USA, De , February 2014. 2016 - 2014 : pdated u – Viral Hepatitis 8 WHO, Hepatitis A, updated June 2014, retrieved on November 10th, 2014. 9 Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis A information for Health Professionals, last updated April 14th, 2014, retrieved on November 10th, 2014. עמוד 8 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע 121 מיליון איש, ואילו מספר מקרי המוות הנגרמים בשל השלכות אקוטיות או כרוניות של הפגיעה של נגיף זה עומד על כ- 811,111 איש בשנה. כנגד נגיף זה קיים חיסון. 10 דלקת כבד נגיפיתC ( HCV ) היא דלקת שהגורם לה הוא נגיף ההפטיטיסC. נגיף זה מועבר בעיקר במגע עם דם או תוצרי דם המזוהמים בנגיף, כגון ב שימוש במחטים או מוצרי דם מזוהמים או ב ציוד רפואי שלא עוקר כראוי. תקופת הדגירה של הנגיף היא בין שבועיים לשישה חודשים . זיהום כרוני כתוצאה מהנגיף מתפתח בקרב כ- 11%-81% מהנדבקים בנגיף, וב קרב81%-81% מן החולים הכ רוניים בדלקת כבד נגיפיתC יתפתחו תסמינים קליניים של מחלת כבד. על- פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מספר החולים הכרוניים בדלקת כבד מסוג זה הוא211-221 מיליון איש בשנה, ובכל שנה מתים ממחלות כבד הנגרמות ע ל-ידי נגיף זה 111,111-211,111 .חולים אין כיום חיסון נגד נג יף ההפטיטיסC , ועל כן מניעת המחלה תלויה במידה רבה ב צמצום החשיפה לנגיף. 11 דלקת כבד נגיפיתD ( HDV ) נגרמת על- ידי נגיף ההפטיטיסD. מחלה זו מתפתחת רק בקרב חולים בדלקת כבד נגיפיתB , שכן הדבקת התאים תלויה בקיומו של נגיף ההפטיטיסB .בדם הנגיף מועבר בדם נגוע ובמגע מ יני , ות יתכנה שתי צורות הדבקה: הידבקות במקביל להדבקות ב הפטיטיסB, ו הידבקות של חולה בדלקת כבד נגיפיתB בדלקת כבד נגיפיתD . כיום אין חיסון כנגד נגיף ההפטיטיסD . 12 דלקת כבד נגיפיתE ( HEV ) נגרמת על- ידי נגיף ההפטיטיסE . נגיף זה גורם בדרך כלל למחלה חריפה )(אקוטית, החול פת מעצמ ה לאחר8-2 שבועות ואינה מתפתחת למחלה כרונית .ה ,נגיף מופרש בצואה והידבקות בו היא על- פי .רוב בשל שתיית מים מזוהמים על- פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מספר מקרי ההידבקות החדשים בנגיף הוא כ- 11 .מיליון מקרים בשנה כיום אין חיסון מפני הידבקות בנגיף. 13 2. נ תונים על מחלת ההפטיטיס בישראל ,כאמור נגיפי ה הפטיטיס ע לולים לגרום ל הופעת)מחלת כבד חריפה (אקוטית, ובסוגי הפטיטיסB ו- C אף עלולה להתפתח.דלקת כבד כרונית למשרד הבריאות בישראל אין נתונים על מספר החולים הכרוניים בהפטיטיסB אוC , שכן גילוי מקרים של דלקת כבד נגיפ ית כרונית לסוגיה אינ ו מחייב הודעה למשרד הבריאות על- פי התוספת השנייה (רשימת המחלות מחייבות ההודעה) בפקודת בריאות העם , 5989 . במשרד הבריאות ציינו כי 10 WHO, Hepatitis B, updated June 2014, retrieved on November 10th, 2014; Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis B information for Health Professionals, last updated April 14th, 2014, retrieved on November 10th, 2014. 11 WHO, Hepatitis C, updated June 2014, retrieved on November 10th; Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis C information for Health Professionals, last updated April 14th, 2014, retrieved on November 10th, 2014. 12 Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis D information for Health Professionals, updated on April 14th, 2014, retrieved on November 10th 2014. 13 WHO, Fact Sheet, Hepatitis E, updated April 2014, retrieved on November 10th, 2014; Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis E information for Health Professionals, updated on April 14th, 2014, retrieved on November 10th 2014. עמוד 8 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע על- ,פי המתוכנן בשנת1121 י יערך מחקר חלוץ ארצי ו בו ייאספו נתונים על נשאי הפטיטיסB ו- C , בעיקר מקופות-החולים הגד ולות. 14 הפקודה האמורה מחייבת הודעה אינדי וו ידואלית למשרד הבריאות על מקרים של דלקת כבד נגיפית חריפה (אקוטית) מסוגA , B , C וכן דלקת נגיפית המוגדרת.אחרת15 לכן יוצגו להלן נתוני משרד הבריאות על מספר מקרי המחלה החריפה החדשים מהפטיטיסA , B , C שדווחו למשרד הבריאות ב כל אחת מהשנים1122-2881 וכן שיעורם ל- 211,111 איש באוכלוסיית ישראל .לא יוצגו נתוני ם על דלקת שנגרמה מנגיפיםD ו- E , שכן אין בידי משרד הבריאות נתונים על מספר המקרים ושיעורי ההיארעות של דלקות אלה, ו הן נרשמות תחת הכותרת "דלקת כבד נגיפית מסוג אחר." ,כאמור דלקת כ בד נגיפיתD נלווית ל דלקת מסוגB ואינה מת פשט ת ללא נוכחות נגיף זה. אשר לדלקת כבד נגיפיתE , ציינו במשרד הבריאות כי נגיף זה אינו מצוי בצורה אנדמית , כלומר מ י ,דבקת ,בישראל הו דיווח הוא נדיר יחסית – .מטיילים מעטים החוזרים מאזורים אנדמיים כגון דרום מזרח אסיה16 טבלה 'מס5 :מספר דיווחים על מקרי ם חדשים של מחלה חריפה מ הפטיטיסA , B , C ב שנים- 2956 5992 ושיעורם ל- 599,999 איש באוכלוסיית ישראל שנה דלקת כבד נגיפיתA דלקת כבד נגיפיתB דלקת כבד נגיפיתC מספר שיעור מספר שיעור מספר שיעור 5992 2,121 11.2 222 1.1 - - 5996 2,122 18.1 221 1.8 18 1.1 5998 2,212 82.1 221 1.2 28 1.8 5991 1,281 28.1 88 2.1 21 1.8 5991 1,228 21.8 82 2.8 82 2.2 5991 2,218 82.2 81 2.8 81 2.1 5994 2,828 21.2 28 1.1 22 1.8 5999 2,821 22.2 82 2.1 12 1.1 2999 2,218 21.2 211 2.8 21 1.1 2995 818 22.8 218 2.8 28 1.8 2992 221 1.1 221 2.8 22 1.8 2996 221 1.2 212 2.1 212 2.1 2998 281 1.8 12 2.1 22 1.8 2991 218 2.1 221 2.8 22 1.8 2991 18 2.1 82 2.1 18 1.2 2991 218 1.1 21 1.8 21 1.2 2994 81 2.1 12 1.8 22 1.1 14 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב2 בנובמבר1122 ; ד"ר אמיליה אניס, מנהלת ,האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות, מכתב22 בנובמבר1122 . 15 ,פקודת בריאות העם2821 . 16 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע ,"ר, משרד הבריאות, מכתב2 בנובמבר1122 . עמוד 1 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע שנה דלקת כבד נגיפיתA דלקת כבד נגיפיתB דלקת כבד נגיפיתC מספר שיעור מספר שיעור מספר שיעור 2999 82 2.1 21 1.8 28 1.1 2959 11 1.8 22 1.8 28 1.1 2955 28 1.8 28 1.1 22 1.1 2952 221 2.1 21 1.1 21 1.1 2956 18 1.8 21 1.1 18 1.2 סה"כ 26,621 - 5,492 - 452 - על- פי הנתונים המובאים לעיל , ב שנים1122-2881 דווח בישראל על 21,969 מקרים חדשים של דלקת כבד חריפה (אקוטית) מסוגA , B , C : מספר המקרים החד שים של דלקת כבד נגיפיתA בשנים אלה היה 12,211 מקרים (כ- 81% ); מספר המקרים החדשים של דלקת כבד נגיפית מסוגB היה 2,111 מקרים (כ- 8%) ו אילו מספר ה מקרי ם החדשים של דלקת כבד נגיפית מסוגC היה 121 מקרים (כ- 2% .) עוד מוצג בטבלה לעיל כי בשנים1112-2881 אומנם דווח בכ ל שנה על818 – 2,218 מקרים חדשים של דלקת כבד נגיפית חריפה מסוג A (מספר הדיווחים הגבוה ביותר בשנים אלה עמד על2,218 דיווחים, בשנת2888 ,) אולם בשנים1122-1111 קטן מספר הדיווחים, או וה נע בין281 דיווחים בשנת1112 ל- 11 דיווחים שנת1121 ,. במקביל אפשר לראות ש חלה י רידה גם בשיעורי ההיארעות של דלקת הכבד הנגיפית החריפה מסוג A : בעוד ב שנים1112-2881 שיעור ההיארעות היה בין82.2 מקרים ל- 211,111 איש ל- 22.8 מקרים ל- 211,111 איש , בשנים1122-1111 הצטמצם שיעור זה, ונע בין1.8 בשנת1112 ל- 1.8 בשנת1122 . אשר לדיווחים על מקרי ם חדש ים של דלקת כבד חריפה מסוג B , מספר ה מקרי ם הג דול ביותר שדווח עליו בישראל היה בשנת2881 – 222 מקרים. בשנת1122 דווח בישראל על21 מקרים של דלקת כבד חריפה מסוג B. אשר לשיעור ההיארעות, מהטבלה לעיל עולה כי בשנים1122-1112 חלה ירידה בשיעור ההיארעות של דלקת כבד מסו,ג זה מ- 2.8 מקרים ל- 211,111 נפש בשנת1112 ל- 1.1 מקרי ם ל- 211,111 נפש בשנת1122 . אשר לדיווחים על מספר ה מקרים ה חדשים של דלקת כבד חריפה מסוגC , על-פי הנתונים ב טבלה לעיל, ,באופן כללי ב שנים2888 , 2888 ו- 1112 דווח על שיעור מקרי ם של 2.1-2.2 ל- 211,111 נפש , אך משנת 1118 שיעור המקרים ירד, והוא נמוך מ- 1.1 ל- 211,111 נפש. כאמור, מדובר רק במספר המקרים שבהם התפתחה מחלה חריפה ולא במספר החולים הכרוניים במחלה., כלומר נשאי הנגיפים ,עם זאת ,לדברי משרד הבריאות על סמך שיעורי הה י ארעות הנמוכים של דלקות כבד חריפות מסוגB ו- C בשנים האחרונות , צפוי שחלה ירידה גם בהימצאותן של דלקות כבד כרוניות מסוג ים אלה , אם כי עליהן, כאמור, אין למשרד נתונים. ,לדברי המשרד הערכה זו מתבססת גם על העובדה ש בשנים הקרובות לא צפוי שתהיה כניסה לארץ )(למשל בגל עלייה של אוכלוסייה גדולה עמוד 8 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע ממדינות אנדמיות , הנמצאת בסיכ ון . עוד נ מסר מ המשרד כי בשל שיעורי ה כיסוי החיסוני הגבוה ים נגד נגיפיA ו- B ,צפוי שתי משך גם הירידה בשיעורי ההי ארעות של מקרים חדשים של דלקות.מסוגים אלה17 6. מדיניות משרד הבריאות ב מניעת הפטיטיס כאמור, בידי משרד הבריאות אין נתונים על מספר נשאי ההפטיטיס בישראל אלא רק על מספר החולים בד לקת ,כבד חריפה. לדברי המשרד עד היום לא נערך )סקר סרולוגי (סקר נשאות של הפטיטיס ב כלל האוכלוסייה אלא מדגם בלבד. ,לטענת משרד הבריאות סקרים מסוג זה אינם נעשים דרך קבע,אלא בדרך כלל, .לצורך קביעת מדיניות בריאות או בעקבות שינוי במדיניות זו18 ב משרד הבריאות ציינו שיש בישראל כמה קבוצות שנמצאות בסיכון לחלות בהפטיטיס כרוני, בפרט מסוגC, ובהן משתמשי ם ב סמים בהזרקה; מקבלי תרומות דם לפני שנת2881 – השנה שבה נכנסו לשימוש בדיקות חדשניות ורגישות לגילוי נגיפי הצהבת בתרומות דם; עולים מכמה מדינות בברית-המועצו ת לשעבר ש בהן המחלה ה י יתה .אנדמית בשיעורים גבוהים באוכלוסייה הכללית19 כיום ה פעולות הננקטות ל מניעה של מחלת ההפטיטיס בישראל הן חיסון נגד נגיפיA ו- B – שני הנגיפים .שנגדם יש חיסון בשנת2881 הוחל בישראל בחיסון ילדים כנגד הפטיטיסB ב סדרה של שלוש מנות חיסון הניתנ ות בגיל הלידה, בגיל חודש ובגיל שישה חודשים. ב שנת2888 נכנס לשגרת החיסונים גם חיסון נגד הפטיטיס A, והוא ניתן לראשונה בגיל21 חודשים ובמנה נוספת בגיל12 .חודשים20 במשרד הבריאות ציינו כי שיעורי הילדים שחוסנו נגד שני הנגיפים ל הל ו במשך השנים הוא גבוה אולם אין בי דנו .נתונים על שיעור הכיסוי בפועל אשר ל חיסון ,מבוגרים משרד הבריאות מסר כי בתדריך החיסונים של האגף לאפידמ י ולוגיה מופיעות ה נחיות שונות לחיסון האוכלוסייה המבוגרת כנגד צהבת מסוגB . מעיון בתדריך החיסונים עולה שמומלץ לחסן נגד דלקת כבד נגיפית B אנשים המצויים בסי כון גבוה להיחשף לנוזל י גוף והפרשות אדם (רוק ודם) ,כגון עובדים במערכת הבריאות ו עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע עם נוזלי גוף והפרשות אדם; חולים המקבלים טיפול בדיאליזה; חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון חולי המופיליה; אנשים המשתמשים בסמים בהזרקה; חולי איידס ונשאיHIV ;חיובי אנשים שאובחנו כנשאי מחלות מין; עצירים ואסירים; חולים הסובלים ממחלות כבד ממושכות; נוסעים לאזורים היפראנדמיים לדלקת כבדB .ואוכלוסיות נוספות21 בת דריך החיסונים מצוינות גם האוכלוסיות שיש לחסן כנגד הפטיטיסA , הן ו : קבוצות בסיכון מוגבר לחלות בדלקת כבד נגיפית מסוגA ; אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית מסוגA ; אנשים בסיכון עקב הרגלים, כגון משתמשים בסמים; אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבדC ;; אנשים לפני השתלת כבד או אחריה אנשים המטופלים על- ידי נוגדי 17 .שם 18 שם. 19 שם. 20 ,משרד הבריאות, האגף לאפידמיולוגיה לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי- הספר, ינואר1122 :, תאריך כניסה8 בנובמבר1122 . 21 ,משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה תדריך חיסונים , 2888, עודכן ב-8 באוגוסט1122 . עמוד 21 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע קרישה; אנשים החיים עם סיכון תעסוקתי ,להידבק בנגיף כגון עובדי מעבדה העובדים עם נגיף דלקת כבד מסוגA . 22 אשר לדלקת כבד נגיפית מסוגC ., כאמור כיום אין חיסון נגד נגיף זה במענה של משרד הבריאות על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אם יש בישראל ת ו כנית לאומית למניעת מחלת ההפטיטיס , נכתב כי "אכן מתקיים בשנה האחרונה הליך גיבוש לת ו כנית לאומית להפטיטיסC בשיתוף המועצה הלאומית לגאסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מומחים למחלות כבד ונציגי עמותות חולים".... ההליך טרם הסתיים. 23 משרד הבריאות מסר כי הוא ופה צ ותהש כנית תכלול איתור נשאים בקרב ה אוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה להידבק בנגיף על- ידי עידוד אוכלוסיות אלה להיבדק, וכן טיפול ב נשאי הפטיטיסC . 24 דוח מ המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת של ההסתדרות הרפואית משנת1122 ,עולה כי בעוד שכיחות ה של הפטיטיסC באוכלוסייה הישראלית היא כ- 1.1% , השכיחות באוכלוסיות ה מצויות בסיכון גבוה להידבק במחלה מגיע עד11% .על כן, המליץ כוח המשימה האמור לקיים איתור מוקדם לנוכחות נגיף ההפטיטיס בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה (גם בנוכחות תפקודי כבד תקינים ), ובהן משתמשי סמים בהזרקה בהווה ובעבר, בעיקר אם ההזרקה הייתה במחטים לא אישי ות ולא סטרילי ות ; מי שקיבל ו עירויים או תוצרי דם לפני שנת2881 , השנה ש בה החלו לבדוק מנות דם לנוכחות הנגיף בישראל; מי שנחש פו לשימוש חוזר בכלים לא סטריליים בעת טיפולים רפואיים (חיסון או טיפול שיניים) או בעת ביצוע קעקועים; חולים שעברו השתלות איברים לפני שנת2881 , עירוי דם או השתלת איב ם רי מחולה בהפטיטיסC ; חולי המודיאליזה ; מי שסובל ים מהפרעה ממושכת בתפקודי ;כבד עובדי רפואה ש נדקרו ממחט חשודה; ילדים י לא מהות חול ות בהפטיטיסC ;אנשים מאזורים עם אנדמיות גבוהה ;בני-משפחה מדרגה ראשונה ובני-זוג של נשאים ;מי שנוהגים לקיים יחסים עם בני-זוג רבים ואלכוהוליסטים. 25 במענה על שאלתנו אם המלצות הדוח האמור אומצו, השיב משרד הבריאות כי חלק עיקרי מ ההמלצות למניעה שניונית של מחלות כבד, בפרט החלת בדיקות סקירה לגילוי נשאים בקבוצות סיכון, נדונות בצוותי עבודת ההכנה המקצועיים של התוכנית ה.לאומית האמורה לעיל26 ,לדברי המשרד כחלק מ היערכותו ליישום ותה כנית ה לאומית לגילוי קבוצות נשאים עיקריות ולטיפול בה ן , בפרט בק רב נשאי הפטיטיסC, נערכות פעולות הכנה על- ידי כמה צוותי משימה רב- מקצועיים במשרד ובשיתוף מומחים למחלות כבד ונציגי עמותות החולים. כיום עבודה ז ו מתמקדת בקיום בדיקות סקירה לקבוצות סיכון אלו לצורך איתור הנשאים והזמנתם למעקב ו ל.טיפול רפואי בהתאם למצבם27 אחת הדרכים לסייע למניעת ה הדבקה בנגיף ההפטיטיס היא הגברת המודעות הציבורית לקיומו של הנגיף ולדרכי העברתו. במענה על שאלתנו כיצד פועל משרד הבריאות ליידע את הציבור בדבר הסכנות הכרוכות בהידבקות במחלת ההפטיטיס ו ה דרכי ם למנוע את ההדבקה, השיב ה משרד כי דרכי הפעולה הן 22 .שם 23 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר ש ,ירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב2 בנובמבר1122 . 24 .שם 25 ,ההסתדרות הרפואית בישראל המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא: קידום בריאות ורפואה מונעת , 1122 . 26 ד"ר אמיליה אניס ,, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות, מכתב22 בנובמבר1122 . 27 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב2 בנובמבר1122 . עמוד 22 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע מגוונות , ובין היתר ננקטות פעולות ארציות, כגון פרסום הנחיות מקצועיות ל אנשי מקצוע, עדכון תדריך החיסונים לילדים ומבוגרים, הודעות דוברות עתיות ולפי העניין, וכן ה י מצאות מידע עבור אנשי המקצוע .והציבור הרחב באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובפרסומים עתיים שונים28 משרד הבריאו ת מסר עוד כי אין בידי ו נתונים על ההוצאה הכלכלית הנובעת מ מחלת ההפטיטיס בישראל . ,לדברי המשרד אכן יש צורך ב איסוף נתונים בדבר התועלת הכלכלית של מניעת המחלה בישראל, והוכן מודל של עלות– תועלת של בדיקת סקירה להפטיטיסC ב קרב קבוצות סיכון . את המודל הכינה המועצה הלאו מית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד , והוא ישמש את המשרד ב ע ת הכנת הת ו כנית .הלאומית29 נציין כי בקשתנו לקבל את .המודל טרם נענתה כיום אין במשרד הבריאות יחידה ייעודית לנושא ההפטיטיס, ומחלה זו היא בטיפול ה אגף .לאפידמיולוגיה במשרד30 אשר למשאבים העומדים לרשות משרד הברי אות ל ביצוע לות ו פע ל מניעה של מחלת ההפטיטיס ולקיום בקרה על התפשטותה ,מסר משרד הבריאות כי "בעיית משאבים וכוח-אדם קיימת בתחומים רבים במשרד הבריאות ,בשירותי בריאות הציבור ובאגף לאפידמיולוגיה .אין זו תופעה ייחודיות לתחום זה .המשרד לא יכול להגדיל את פעילותו בעידן של קיצוצי תקנים, ונדרש לעשות יותר בפחות כוח-אדם. הוגשה ת ו כנית על-ידי ראש ש י רותי בריאות הציבור להקמת יחידה שתעסוק בזיהומי "מערכת העיכול ומחלות זואונוטיות. יחידה זו תטפל גם בהפטיטיס. הקמת היחידה טרם אושרה. 31 8. המלצות ארגון הבריאות העולמי בנושא מחלת ההפטיטיס – מניעה ובקרה בשנת1121 קיבלה ( מועצת הבריאות העולמיתWorld Health Assembly ) של ארגון הבריאות העולמי את 'החלטה מס16.54 , המכירה בהפטיט יס הנגיפי כבעיית בריאות עולמית וקוראת ל מדינות החברות בארגון :לנקוט כמה צעדים ליישם או לשפר את מערכות המעקב האפידמיולוגיות אח ר נגיפים אלה כדי ליצור מידע אמין שיוכל לשמש מצע לקבלת החלטות על ה פעולות;הנדרשות למניעה ובקרה לגבש הערכת עלות– תועלת ;בהתמודדות עם המחלה לחזק את מערכות הבריאות הלאומיות, כדי למנוע את התפשטות הנגיף באמצעות קידום הבריאות ובקרה לאומית ; ,לשקול במקרים שבהם יש צו רך בכך , שימוש בכלים מינהליים וחוקיים לקידום נגישות ן של טכנולוגיות מניע ,תיות אבחנ תיות וטיפוליות בנגיף ;ההפטיטיס לקדם את ן ציו של יום ההפטיטיס העולמי, ש חל מדי שנה בשנה ב- 11 יל ביו, ככלי לקידום המודעות ל מחלת ההפטיטיס ו כדומה . ,נוסף על כך ב החלטה האמורה קרא ארגון הבריאות העולמי ל הנהלת ה ארגון ליצור ,בש יתוף ,פעולה עם המדינות החברות בארגון, קווים מנחים תו כניות , מטרות ,וכלים למעקב ל מניע ת הידבקות ב נגיף ההפטיטיס ולקיום בקרה על התפשטותו, לתמוך ב פיתוח מחקר מדעי בתחום ההפטיטיס, ו לשפר ה את יכולת להעריך את ה השפעה הכלכלי ת .של הנגיף32 בעקבות ההחלטה האמורה, החליט ארגון הבריאות העולמי על יצירתה של תו כנית הפטיטיס עולמית, ובה :ארבעה צירי פעולה מרכזיים 2. הגברת המודעות, יצירת שיתופי פעולה וגיוס משאבים: במסגרת ז ו נקבע, בין היתר, כי יום ההפטיטיס העולמי יצוין, כאמור, ב- 11 ביולי בכל שנה , כדי לאפשר לגורמים בכל העולם למקד 28 .שם 29 .שם 30 .שם 31 .שם 32 WHO, Viral Hepatitis, WHA 63.18, May 21st, 2010. עמוד 21 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע את תשומת הלב ב נושא זה ולקדם פעולות למאבק במחלה . יום ההפטיטיס הראשון צוין בשנת 1122 ; 1. שימוש במדיניות ה מבוססת על נתונים ל שם גיבוש החלטות ו נקיטת פעולות ,: במסגרת זו א רגון הבריאות העולמי מעדכן את הנתונים בדבר שיעורי ההימצא ות של מחלת ההפטיטיס ברחבי העולם וכן את ה הערכות אשר ל נטל הכלכלי שהנגיף יוצר; 2. מניעת הדבקה בהפטיטיס ,: ארגון הבריאות העולמי בוחן, בין היתר התוויות הקשורות למדיניות החיסונים, וב הן התוויות אשר למועדי החיסון, מינון החיסון וחיסון קבוצות המצויות בסיכון גבוה להידבק בנגיף; 2. בדיק ת הידבקות וטיפול במחלה : עם ה התקדמות בתחום הטיפול בנגי פי הפטיטיסB ו- C שוקד ,ארגון הבריאות העולמי על פיתוח קווים מנחים לבדיקה ל אבחון ו ל.טיפול בזיהומים מסוג זה33 בשנת1121 ערך ארגון הבריאות העולמי ס קר ר אשוני בקרב כל ה מדינות החברות בארגון הבריאות הע ולמי , ו במסגרתו הן נתבקשו לספק מידע בדבר לות ו פע יהן ,בכל אחד מארבעת הצירים המוזכרים לעיל בדגש על הפעולות הננקטות למניע ת התפשטות נגי פי ההפטיטיס. מנתוני 521 מדינות, ,ובהן ישראל מ תוך 598 מדינות החברות בארגון הבריאות העולמי( 18.9% ) שהשיבו על סקר זה, עולות המסקנו ת שלהלן: 34  יישום ות כנית לאומית כתובה המתמקדת ב נגיף ה הפטיטיס: 28.2% מ המדינות שהש יבו על ה( סקר28 )מדינות דיווחו כי הן מפעילות ת ו כנית לאומית למניעת הפטיטיס, ו- 11.8% מהמדינות ( 28 )מדינות ציינו ש יש בהן יחידה ממשלתית ייעודית העוסקת ב פעולות ל מניעת המחלה ו בטיפול בה .כ- 82% מכלל המדינות שהשתתפו בסקר ( 82 )מדינות דיווחו כי הן מפעילות תו כניות ל מניע ת ה מחלה ול טיפול בה בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות; הקבוצות הנפוצות הן עובדי מערכת ( הבריאות18% מהמדינות) ו ה משתמ ם שי ב סמים בהזרקה ( 12.1% .) ישראל דיווחה לארגון כי יש לה אסטרטגיה לא ומית כתובה או ת ו כנית העוסקת במניעת כמה מחלות ובהן הפטיטיס. על- פי הדיווח שישראל ,העבירה לארגון הבריאות העולמי מרכיבי ו הת כנית הם ,מעקב, חיסון מניעת הדבקה בקרב משתמשים בסמים ובמסגרת מערכת הבריאות, וכן טיפול במחלה וב מצבים ,של זיהום מקביל באיידס. נציין כי בדוח האמור אין התייחסות ל פעו לות שישראל נוקטת בחלוקה על- .פי סוגי ההפטיטיס השונים כאמור , משרד הבריאות ציין , בתשובה על פנייתנו, כי בשנה האחרונה הוא עמל על גיבוש ות כנית לאומית להפטיטיסC . 35  קיום יום ההפטיטיס העולמי :כ- 21% מן המדינות שהש יבו על שאלות הסקר ( 21 )מדינות ציינו כי נקטו פעולות לציון יום זה. ישראל דיווחה כי בשנת 2952 לא ערכה אירועים רשמיים לציון יום ההפטיטיס העולמי ולא מימנה מסעות הסברה ציבוריים בנושא זה מינואר 2955 . 36  איסוף נתונים על שיעורי נגיף ההפטיטיס : רוב( המדינות המשיבות212 מדינות, שהן11.1% מכלל המדינו ת שהשיבו על שאלות ה )סקר ציינו כי הן מ פעילות ת ו כנית מעקב לאומית שבה נאסף באופן קבוע מידע על .שיעורי ההיארעות של המחלה בהקשר זה דיווחה ישראל כי היא 33 WHO, Prevention and Control of Viral Hepatitis Infection: Framework for Global Action, 2012. 34 בארגון הבריאות העולמי ציינו כי היע נות נמוכה במיוחד נרשמה בקרב מדינות אפריקה וכי לא ניתן היה לאסוף נתונים על .איכות התוכניות ופריסתן 35 WHO, Prevention and Control of Viral Hepatitis Infection: Framework for Global Action, 2012. 36 .שם עמוד 22 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע מקיימת מעקב שגרתי אחר קיומו של נגיף ההפטיטיס וציינה כי היא מפעילה מערכת מעקב לאומית רק אחר ה מקרי ם החריפים של ה מחלה מסוג A , B , C ,ו אינה עוקבת אחר מספר מקרי ההפטיטיס הכרוני. 37  מניעת הידבקות: כ- 88% מהמדינות המשיבות ( 88 )מדינות דיוו חו כי הן מפעילות ת ו כנית למניעת העברת הנגיף בין האם ליילוד , וכשני-שליש ים מהן( 11 )מדינות דיווחו כי יש ל הן מדיניות של חיסון עובדי מערכת הבריא ות – ,כאמור קבוצה הנמצאת.בסיכון להידבק בנגיף בהקשר זה דיווחה ישראל כי היא מפעילה מדיניות לאומית לחיסון נגד הפטיטיסA . עוד דיווחה ישראל כי היא נוקטת מדיניות לאומית למניעת העברה של הפטיטיסB בין האם י לי לוד ו מ קיימת ות כנית לאומית או קווי מדיניות ל מניעת הדבקה בהפטיטיסB ו- C בקרב עובדים במערכת הבריאות. ישראל גם דיווחה כי היא מפעילה ות כנית לאומית בנוגע למתן ,זריקות במוסדות בריאות ו במסגרתה היא ממליצה על שימוש במזרקים חד-פעמיים. 38  בדיקת מוצרי דם לנוכחות נגיף ההפטיטיס :כ- 82% מהמדינות המשיבות דיווחו כי הן עורכות בדיקה של כל תרומות הדם ל נוכחות נגי פי ה פטיטיסB ו- C . 39 ישראל דיווחה כי היא מפעילה מדיניות של בקרה לאומית על בנקי הדם , ו במסגרתה ב כל יחידות הדם הנתרמות ומוצרי הדם נבדק ת נוכחות נגי פי הפטיטיסB ו- C . 40 לדברי ארגון הבריאות העולמי, יש בממצאי הסקר האמור לעיל בדבר ה פעולות הננקטות במדינות השונות להצביע על הישגים מסוימים, בייחוד בתחום מניעת ההעברה של נגיף ה הפטיטיס. עם זאת, ציינו בארגון ש יש צורך במאמצים רבים נוספים וקרא ו לשיתוף פעולה בין כל הארגונים הרלוונטיים ברמה הב ןי-לאומית, הלאומית והמקומית. 41 במאי1122 החליטה מועצת הבריאות העולמית החלטה נוספת בנושא נגיף ההפטיטיס, 'החלטה מס 11.1 ,הקוראת ל מדינות החברות בארגון לנקוט פעולות שונות, ובהן פיתוח ויישום ות של כניות לאומיות למניע ,ת הפטיטיס נגיפי ל אבחון של המחלה לו טיפול בה; פ עולות הקשורות לקידום הבריאות , כגון חיזוק ת ו;כניות חיסון קידום מידת המעורבות של ארגוני החברה האזרחית בכל הפעולות הנעשות בתחום מניעת ההידבקות הנגיף; חיזוק האמצעים למניעת הפטיטיסA ו- E ובעיקר קידום ביטחון המים .והמזון ופעולות נוספות ב החלטה האמורה נקראו כל גורמי האומות המאוחדות הקשורים בכך לכלול בתוכניותיהם את מניעת הפ ה טיטיס, אבח ו ן המחלה והטיפול ב ה ול סייע למדינות הזקוקות לכך במציאת המשאבים הדרושים לנושא. 42 אשר לקווים מנחים ל פעולה בנוגע ל ,סוגים שונים של נגיפים ביולי1121 פרסם ארגון הבריאות העולמי קווים מנחים למניעת הפטיטיסB והפטיטיסC בקרב המשתמשים בסמים בהזרקה, על ש-פי נת וני 37 .שם 38 .שם 39 WHO, Global policy report on the prevention and control of viral hepatitis in WHO member states, July 2013. 40 .שם 41 .שם 42 WHO, sixty seventh world health assembly, Hepatitis, WHA 67.6, May 24th, 2014, retrieved on November 6th, 2014. עמוד 22 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע הארגון הם בסיכון גבוה להידבק בנגיף ההפטיטיס בשל הנטייה לשימוש חוזר במחטים ובמזרקים. בין היתר, המליץ הארגון על חיסון של הנוהגים להזריק סמים כנגד הפטיטיסB . 43 באפריל1122 פרסם לראשונה ארגון הבריאות העולמי קווים מנחים להתמודדות עם הפטיטיסC , המיועדים, בין ,היתר ל קובעי מדיניות ו ל גורמים המופקדים על פיתוח תוכניות לבדיק ת חולי הפטיטיסC וטיפול בהם. 44 ההנחיות האמורות נוגעות , בין היתר, לביצוע בדיקה לגילוי נשאות לנגיף הפטיטיסC בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה להידבק במחלה, כגון מי שקיבל ו טיפול רפואי או טיפול שיניים במערכ ות בריאות שרמת הסטריליות ב הן מוטל ת ;בספק מי שקיבל ו עירוי דם לפני שהוחל בבדיקתם של התורמים ;לנוכחות הנגיף או במדינות שבהן תרומות הדם אינן נבדקות באופן שגרתי מכורים לסמים המזריקים ;סמים אנשים שביצעו קעקועי ראש ש או הליכים אחרים הותירו צלקות בגופם, במדינות שבה ן אין ;בקרת זיהומים נאותה ילדים לא י מהות החולות בנגיף ההפטיטיסC ; נשאי איידס; אסירים ואסירים לשעבר וקבוצות אוכלוסייה נוספות. נוסף על כך, הובאו ב פרסום האמור המלצ ות אשר לאופן הטיפול בחולים בנגיף הפטיטיסC , ובהן, למשל, ייעוץ להפחתת צריכת האלכוהול על מנת שלא לה איץ א ת התפתחותן של מחלות הכבד הנגרמות על- ידי הנגיף. עוד יש ב המלצות סקירה של התרופות המקובלות בטיפול בהפטיטיסC .והמלצות אשר להתוויות השונות45 1. ה עקרונות ה מרכזיים ב תוכניות הלאומיות באר צות-הברית ובאוסטרליה בפרק זה נציג בקצרה את העקרונות המרכזיים בת ו כניות הלאומי ות למניעת הפטיטיס באר צות-הברית ,ובאוסטרליה מדינות שפרסמו.מידע מפורט על תוכניות אלה ארצות-הברית מפעילה ת ו כנית לאומית כללית למניעת הפטיטיס ואוסטרליה מפעילה ת ו כנית לאומית למניעת הפטיטיסB ו- C . כיום, יש באר צות-הברית בין111,111 ל- 2.2 מיליון איש החולים באופן כרוני בהפטיטיסB ; בשנת1122 דווח למרכזים לבקרת מחלות ( ומניעתןCDC ) כ על- 1,181 מקרים חדשים של יה.דבקות בנגיף זה בשל קיומ ו של תת-דיווח, מערי כים במרכז לבקרת מחלות ומניעתן כי עם כל מקרה שדווח יש למנות8.1 מקרי הידבקות חדשים בנגיף ההפטיטיסB שלא דווחו, ועל ,כן מספר הנדבקים השנתי בנגיף זה הוא כ- 21,111 איש .עוד עולה מנתוני ה- CDC כי מספר החולים הכרוניים בהפטיטיסC באר צות-הברית הוא 2.1 .מיליון איש46 ו הת כנית הלאומית ה ראשונה בארצות- הברית למניע ת הפטיטיס לו טיפול במחלה( Action Plan for the Prevention, Care and Treatment of Viral Hepatitis ) פורסמה בשנת1122 , בעקבות דוח משנת1121 ( של מכון הרפואהInstitute of Medicine ). בשנת1122 עודכנה הת ו כנית הלאומית למניע ת הפטיטיס לו טיפול במחלה וחודשה לשלוש שנים נוספות, עד שנת1128 . ו בת כנית ה לאומית קבועות ארבע מטרות מרכזיות: הגדלת שיעור ה מודע ות בקרב החולים ב הפטיטיסB למחלתם מ- 22% ל- 88% ; הגדלת שיעור המודעות בקרב החולים בהפטיטיס C למחלתם מ- 21% ל- 88% ; הפחתת מספר מקרי ההדבקה החדשים 43 WHO, Guidance on prevention of viral Hepatitis B and C among people who inject drugs, 2012. 44 WHO, Guidelines for the screening, care and treatment of persons with Hepatitis C infection, April 2014. 45 .שם 46 Department of Health and Human Services, USA, Action Plan for the Prevention, Care and Treatment of Viral Hepatitis- Updated: 2014-2016, February 2014. עמוד 21 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע בהפטיטיסC ב- 11% ; הפסקת העברת נ גיף ההפטיטיסB .בין אם ליילוד47 לשם השגת מטרות אלה נקבעו בת ו כנית שישה תחומי פעולה מ רכזיים ב עדיפות עליונה: הפחתת הפערים בבריאות; שיפור האבחון והטיפול בהפטיטיס כדי למנוע מחלות כבד; חיזוק יכולות המעקב כדי לזהות מקרים של הדבקה בנגיף; הפסקת ההעברה של נגיפי הפטיטיס שיש( נגדם חיסון ,כאמור הפט יטיס A ו- B ); הפחתת מספר מקרי ההפטיטיס הנגרמים בשל צרי כת סמים ומניעת סכנת ההדבקה בהפטיטיס בקרב גורמי מקצוע ומטופלים ב מסגרות ל.טיפול רפואי48 אוסטרליה יע צבה אף היא ות כנית ל מניעת הפטיטיס, המתמקדת במניעת הפטיטיס מסוגB ו- C . כיום חיים באוסטרליה כ- 121,111 איש החולים בהפטיטיסC כרוני וכ- 118,111 איש החולים בהפטיטיסB אך לא צוין אם מדובר במחלה חרי פה או כרוני ת .מטרת-העל של ו הת כנית הלאומית הרביעית להתמודדות עם הפטיטיסC לשנים1128-1122, היא להפחית את היקף ההעברה ו שיעורי התמותה הנגרמים מה פטיטיסC .ולצמצם את ההשפעה החברתית והאישית של מחלה זו49 מטרת-העל האמורה פורטה ל חמש תת-מ ,טרות והן : הפחתת שיעורי ההיארעות של הפטיטיסC ; הפחת ת ההתנהגויות הקשורות בהעברת הפטיטיסC ; הגברת נגישות ה טיפול ל חולים בהפטיטיסC כרוני; הפחתת נטל המחלה של הפטיטיסC כרוני ומיגור ההשלכות השליליות של דעות קדומות ואפליה הנוגעים למחלה על בריאות האוכלוסייה. 50 לשם השגת המטרות האמורות לעיל, נקבעו בת ו ,כנית הלאומית האוסטרלית בפעם ה ,ראשונה שני יעדים עיקריים: הפחתת מקרי הדבקה חדשים בהפטיטיסC ב- 11% והגדלת מספר החולים המקבלים טיפול אנטי-וירלי ב- 11% בכל שנה. עוד נקבע בת ו כנית שיש להתמקד באוכלוסיות ש בהן נדרשת מעורבות, ובהן אנשים החולים בהפטיטיסC , משתמשי ם ב סמים בהזרקה ו.אסירים51 ו הת כנית הלאומית באוסטרליה למניעת הפטיטיסB לשנים1128-1122 מתמקדת אף היא ב הפחתת ההעברה ו בצמצום התמותה הנגרמים מהפטיטיסB ו כן ב צמצום השפע יה תו ש ל מח ה לה ע הח ל ה בר עו ל הפ רט. 52 לשם השגת מטרה זו נקבעו גם כאן שש תת-מטרות, הדומות בחלקן לתת- המטרות שהוגדרו ו בת כנית הלאומית למניעת הפטיטיסC : הפחתת מספר מקרי ההידבקות בהפטיטיסB ;השג ת שיעורי חיסון גבוהים בקרב האוכלוסייה ושמירה על רמת חיסון גבוהה כאמור ; הגדלת שיעור האבחונים בקרב אוכלוסיית החולים בהפטיטיסB ; הגדלת נגישות ם של שירותי בריאות ל חולים בהפטיטיסB ;כרוני הפחתת נטל המחלה הנגרם מ הפטיטיסB כרוני ו כן מיגור הה שלכות השליליות של דעות קדומות ואפליה הנוגעים למחלה על בריאות האוכלוסייה. 53 47 .שם 48 .שם 49 Australian Government, Department of Health, Fourth National Hepatitis C Strategy 2014-2017, 2014. 50 .שם 51 .שם 52 Australian Government, Department of Health, Second National Hepatitis B Strategy 2014-2017, 2014, retrieved on November 9th, 2014. 53 .שם עמוד 28 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע לשם השגת תת-המטרות האמורות, נקבעו בת ו :כנית הלאומית ארבעה יעדים מרכזיים ה רחבת הכיסוי החיס וני בקרב ילדים מ- 81% ל- 81% ; הגדלת הכיסוי החיסוני נגד הפטיטיסB בקרב אוכלוסיות מסוימות ; הגדלת שיעור האבחון של הנגיף בקרב החולים בהפטיטיסB מ- 11% ל- 11% ;הגדלה ב- 21% של שיעור החולים בהפטיטיסB כרוני המקבלים טיפול אנטי-ר וי.לי54 עוד נקבע בת ו כנית האמורה כי קיים צ ורך במיקוד הת ו כנית באוכלוסיות ש בהן נדרשת מעורבות, ובהן אנשים בעלי רקע לשוני ותרבותי מגוון; ילדים לא י מהות חולות בהפטיטיסB וילדים החולים בסוג נגיף זה; מבוגרים לא מחוסנים הנמצאים בסיכון , למשל .עקב הזרקת סמים55 54 .שם 55 .שם עמוד 28 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע מקורות מכתבים  מירי כהן ,מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר ,משרד הבריאות ,מכתב , 2 בנובמבר 1122 .  ,ד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות, מכתב22 בנובמבר1122 . דוחות ,מחקרים ונתונים בישראל  ,משרד הבריאות ,סיבות מוות מובילות בישראל1111 - 1122 , 1122 .  ,משרד הבריאות, האגף לאפידמיולוגיה לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי- הספר, ינואר 1122 , תאריך :כניסה8 בנובמבר 1122 .  ,משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה תדריך חיסונים , 2888 , עודכן ב-8 באוגוסט1122 .  ,ההסתדרות הרפואית בישראל המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא: קידום בריאות ורפואה מונעת , 1122 . חקיקה  ,פקודת בריאות העם2821 . אתרי אינטרנט  מכבי שירותי בריאות ,צהבת נגיפית מסוג C ,עודכן ב- 22 במרס 1121 , תאריך כניסה : 21 בנ ובמבר 1122 . דוחות והחלטות של ארגון הבריאות העולמי  WHO, EB 134/36, November 22nd, 2013.  WHO, Hepatitis: Frequently asked questions, retrieved on November 11th, 2014.  WHO, Prevention and Control of Viral Hepatitis Infection: Framework for Global Action, 2012.  WHO, Hepatitis A, updated June 2014, retrieved on November 10th, 2014.  WHO, Hepatitis B, updated June 2014, retrieved on November 10th, 2014.  WHO, Hepatitis C, updated June 2014, retrieved on November 10th; Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis C information for Health Professionals, last updated April 14th, 2014, retrieved on November 10th, 2014.  WHO, Fact Sheet, Hepatitis E, updated April 2014, retrieved on November 10th, 2014. עמוד 21 מתוך 21 הכנסת מרכז המחקר והמידע  WHO, Viral Hepatitis, WHA 63.18, May 21st, 2010.  WHO, Global policy report on the prevention and control of viral hepatitis in WHO member states, July 2013.  WHO, sixty seventh world health assembly, Hepatitis, WHA 67.6, May 24th, 2014, retrieved on November 6th, 2014.  WHO, Guidelines for the screening, care and treatment of persons with Hepatitis C infection, April 2014.  WHO, Guidance on prevention of viral Hepatitis B and C among people who inject drugs, 2012. דוחות ומחקרים ב ארצות-הברית  Department of Health and Human Services, USA, Action Plan for the Prevention, Care and Treatment of Viral Hepatitis – updated: 2014-2016, February 2014.  Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis D information for Health Professionals, updated on April 14th, 2014, retrieved on November 10th 2014.  SU J., Brook R. A., Kleinman N. L., Corey-Lisle P., "The Impact of hepatitis C infection on work absence, productivity, and healthcare benefits costs", Hepatology 52, 2 (2010) pp. 436–442; In: Department of Health and Human Services, USA, Action Plan for the Prevention, Care and Treatment of Viral Hepatitis – updated: 2014-2016, February 2014. דוחות ב אוסטרליה  Australian Government, Department of Health, Second National Hepatitis B Strategy 2014-2017, 2014, retrieved on November 9th, 2014.  Australian Government, Department of Health, Fourth National Hepatitis C Strategy 2014-2017, 2014.