חומר רקע

_________________________________________________________________ עו"ד מירי פ רנקל- שור, היועצת המשפטית לוועדה לביטחון לאומי // 6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] הכנסת הוועדה לביטחון לאומי הצוות המשפטי ,ירושלים י"ח ב אלול "התשפ ג 4 ב ספטמבר 2023 לכבוד חברי הוועדה ל ביטחון לאומי ,שלום רב :הנדון הצעת חוק שחרור על- 'תנאי ממאסר (תיקון מס17 – 'הוראת שעה) (תיקון מס3 ,) התשפ"ג– 2023 לקראת הדיון מחר בהצעת החוק שבנדון, מצ"ב סקירה אודות עיקרי ההסדרים שנקבעו בחוק שחרור על- תנאי ממאסר כהוראת שעה, ושאת תוקפם מוצע להאריך עד יום י"ג בכסלו התשפ"ה ( 15 בדצמבר2024 .) רקע– חוק שחרור על-תנאי ממאסר 1. חוק שחרור על- ,תנאי ממאסר התשס"א– 2001 (להלן– חוק שחרור על תנאי ממאסר) קובע הסדרים בעניין שחרורם המוקדם של אסירים ממאסרם , אך לא לפני שריצו שני שלישים מתקופת המאסר שנגזרה עליהם .ככלל, נדונות הבקשות לשחרור על- תנאי ממאסר בפני ועדות השחרורים , ,המורכבות משופט ומנציגי ציבור שלהם מומחיות בתחומי הקרימינולוגיה .העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה או החינוך 2. החוק מונה גם את השיקולים שעל ועדות השחרורים לשקול , ובהם מסוכנותו של האסיר לציבור , מהות העבירה שבשלה נושא בעונש מאסר, כתבי האישום התלויים ועומדים נגד האסיר בבית המשפט, הרשעותיו הקודמות של האסיר, דיונים והחלטות קודמים בוועדת השחרורים בעניינו של האסיר, נתונים ב דבר התנהגות האסיר בבית הסוהר, המלצת הרשות .לשיקום לשחרור האסיר לפי תכנית לשיקומו והמלצה של שירות המבחן לשחרור האסיר 3. עוד קובע החוק כי הדיון בפני הוועדה יתקיים בנוכחות האסיר ובא כוחו, ובנוכחות בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, ועל הוועדה לאפשר לצדדים לטעון.את טענותיהם בפניה 4. בעניין אסירים שהורשעו בגין עבירות אלימות שבוצעו כלפי בני משפחתם, עבירות מין או אסירים הלוקים בנפשם ,על הוועדה לקבל חוות דעת מקצועית בדבר מידת הסכנה הנשקפת מהם לציבור , לרבות מידת הסכנה הנשקפת לנפגע העבירה, בטרם תקבל החלטה בדבר שחרורם על-תנאי (סעיפים12-11 לחוק) . _________________________________________________________________ עו"ד מירי פ רנקל- שור, היועצת המשפטית לוועדה לביטחון לאומי // 6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] 5. החוק קובע כי שחרורו המוקדם של אסיר מ ותנה בכך שלא יעבור עבירה נוספת מסוג עוון או פשע במשך תקופת התנאי, ו הוא מסמיך את ועדת השחרורים להתנות את שחרורו של אסיר ,בתנאים נוספים כגון .איסור יציאה מהארץ, מתן ערובה והשתתפות בתכנית טיפולית 6. באשר ל אסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר של שלושה עד שישה חודשים , קבע חוק שחרו ר על תנאי כי ענייניהם לא יידונו בפני ועדת השחרורים, אלא בפני נציב בית הסוהר . בניגוד להליך ,המתקיים בפני ועדת השחרורים ההליך המתקיים בפני הנציב לא היה בנוכחות האסיר ונציג .היועץ המשפטי לממשלה, והחלטותיו ניתנו בכתב 'תיקון מס17 לחוק שחרור על תנאי ממאסר 7. הניסיון המצטבר מעיד כי ההליכים בפני הנציב ובפני ועדות השחרורים כרוכים בקשיים שונים. אסירים רבים שנדונו ל תקופות מאסר קצרות לא קיבלו הזדמנות לדיון בפני ועדת השחרורים , מאחר שלוחות הזמנים של הוועדות ,המחייבים גם קבלת חוות דעת שונות, הביאו לכך שהדיונים בעני ינם נערכו בשלב מאוחר ,שבו לא היה עוד טעם בשחרור מוקדם. גם הדיונים שנערכו בפני הנציב עוררו קשיים, ראשית משום שלנציב ,, מטבע הדברים תפקידים רבים נוספים , ושנית משום שהתבסס רק על מידע שבתוך שירות בתי הסוהר. כתוצאה מכך, רק .אסירים מעטים זכו בסופו של דבר לשחרור על תנאי ממאסר 8. מסיב ות אלה, וכן על רקע הנסיונות למצוא פיתרונות למצוקת הכליאה בבתי הסוהר, בפרט ,אחרי בג"ץ שטח המחיה נחקק בשנת2018 תיקון 17 לחוק שחרור ממאסר על-תנאי. 9. לפי ההסדר שנחקק, הוקמה בשירות בתי הסוהר היחידה ל שחרור מ מאסרים קצרים , המורכבת מ ,סוהר בכיר הכשיר לשמש שופט שלום קצין בעל תואר אקדמי במשפטים וניסיון .בתחום הכליאה וקצין בעל חמש שנות ניסיון בעבודה סוציאלית, פסיכולוגיה או חינוך 10 . ליחידה ניתנה הסמכות לדון ב אסירים שתקופת מאסרם שלושה חודשי מאסר עד שנה . כלומר, אסירים שתקופת מאסרם בין שישה חודשי מאסר לשנה, שענייניהם נדונו קודם לכן בפני ועדות השחרורים, הופנו ליחידה למאסרים קצרים, ובמקביל בוטלה סמכות הנציב לדון .במאסרים של שלושה עד שישה חודשי מאסר, וכל סמכויותיו הועברו ליחידה 11 . מאחר שלגבי אסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה או עבירות מין, אסיר ים לוקים בנפשם ו כן לגבי קטינים החוק קובע כי יש צורך בחוות דעת נוספות , נקבע לגביהם הסדר :ביניים  אסירים שנגזרו עליהם שלושה עד שישה חודשי מאסרי נדונים בפני היחידה למאסרים .קצרים  .אסירים שנגזרו עליהם שישה חודשי מאסר עד שנה נדונים בפני ועדת השחרורים _________________________________________________________________ עו"ד מירי פ רנקל- שור, היועצת המשפטית לוועדה לביטחון לאומי // 6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] סוג האסיר תקופת המאסר לפני התיקון אחרי התיקון - באלימות מורשעים במשפחה - מורשעים בעבירות מין - לוקים בנפשם - קטינים 3 עד6 חודשי ם נציב בתי הסוהר היחידה למאסרים קצרים 6 עד12 חודשי ם ועדת השחרורים ועדת השחרורים יתר האסירים 3 עד6 חודשי ם נציב בתי הסוהר היחידה למאסרים קצרים 6 עד12 חודשי ם ועדת השחרורים היחידה למאסרים קצרים 12 . התיקון קבע כי השיקולים שעל היחידה לשקול בבואה לקבוע האם אסיר ראוי לשחרור על- .תנאי יוותרו דומים לאלו שעל ועדת השחרורים להביא בחשבון גם התנאי של הימנעות מעבירה, ש קיים לגבי ,ועדות השחרורים חל גם על היחידה למאסרים קצרים, כמו גם סמכותה .להתנות תנאים נוספים 13 . עם זאת , היחידה אינה נדרשת לבחון חוות דעת מקצועיות בעניין אסירים שהורשעו בגין עבירות אלימות כלפי בני משפחה, עבירות מין או אסירים הלוקים בנפשם , אך בעניין אסירים שהורשעו .בגין עבירות מין או אשר לוקים בנפשם, עליה לבחון הערכת מסוכנות אם הוגשה בפניה 14 . הבדל נוסף בין היחידה למאסרים קצרים לבין ועדות השחרורים הוא שבדומה לדיונים ,שהתקיימו בפני הנציב דיוני היחידה אינם מתקיימים בנוכחות האסיר ונציג היועץ המשפטי לממשלה, אך היא רשאית לאפשר ל אסיר , במקרים חריגים, לטעון את טענות ,יו בפניה. בנוסף החוק קובע כי יש להעביר לעיונו של האסיר חוות דעת שהועברו בעניינו, ולאפשר לו להעביר .ליחידה את התייחסותו 15 . ההסדר נקבע בתחילה כהוראת שעה לשלוש שנים, ובשנת2021 הוארך תוקפה בשנתיים נוספות, עד יום ל( ' בתשרי התשפ"ד15 באוקטובר2023 .) הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה 16 . לאור האמור לעיל, ובכדי לאפשר זמן נוסף לבחינת עבודת היחידה, מוצע להאריך את הוראת שעה בתקופה נוספת של שנה וחודשיים , עד לתאריך15 בדצמבר2024 . הערות הצוות המשפטי של הוועדה 17 . מהנתונים שהוגשו לוועדה עולה כי כתוצאה מתיקון החקיקה, עלה משמעותית שיעור האסירים נגזרו עליהם עד12 חודשי מאסר ו הפונים ליחידה למאסרים קצרים, ביחס לשיעור האסירים .שפנו בעבר לוועדות השחרורים כמובן שלא כל הב קשות נענות בחיוב, וההחלטות מתקבלות בהתאם לשיקול דעתה של היחידה ובהתאם לשיקולים המנויים בחוק, אך יש בעלייה כדי _________________________________________________________________ עו"ד מירי פ רנקל- שור, היועצת המשפטית לוועדה לביטחון לאומי // 6408611 - 02 // 6233512 - 050 // [email protected] להעיד על כך שיותר ויותר אסירים ממצים א ת זכותם לפנות ל וועדה, ומשכך נראה שההסדר .מגשים את תכליתו 18 . מספר נקודות שאנו סבו רים שעל הוועדה לתת אליהן את הדעת ביחס ליישום החוק:  מהנתונים עולה כי גם לאחר השיפור בשיעור הפניות לוועדה, עדיין מחצית מ האסירים לא פונים אליה. יש לעמוד על הסיבות לכך, ולבחון כיצד ניתן לשפר עוד יותר את שיעור .הפניות  במס 'גרת חקיקתו של תיקון מס17 תוקן גם חוק זכויות נפגעי עביר ה, ונקבע כי זכותם של נפגעי עבירות מין ואלימות להביע עמדה ביחס לשחרורו המוקדם של אסיר תחול גם כאשר בקשתו נדונה בפני היחידה למאסרים קצרים. נוכח ההבדלים בין אופי פעילותה של היחידה למאסרים קצרים לבין אופי פעילותה של וע דת השחרורים, יש לבחון כיצד מיושם ההסדר, והאם נפגעי העבירה ממ צים את זכויותיהם .לפי החוק 19 . עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא מועד תחילתו של החו .ק הוראת ה שעה עתידה לפקוע ב- 15.10 , והמועד שבו צפויה מליאת הכנסת לדון בהצעת החוק בקריאה ה שנייה והשלישי ת הוא ה- 16.10. מאחר שייתכן פער של יום בין מועד פקיעת הוראת השעה , וכדי שלא יתעוררו שאלות פרשניות לגבי בקשות תלויות ועומדות, אנו סבורים כי יש לגשר על פער ז ה באמצעות סעיף :תחילה שזו לשונו ( "תחילתו של חוק זה ביום א' בחשוון התשפ"ד16 באוקטובר2023 .") ,בברכה הצוות המשפטי הוועדה לביטחון לאומי