חומר רקע
בחינת התועלות הכ לכליות
בחיבור אזור מעלה כ י נרת
למערכת המים הארצית
( נדב כספיNUMBERZONE
) ,אינג' ירון גפן
,)(הנדסת מים
דנה טבצ'ניק וד"ר עידן ברנע
)(החברה להגנת הטבע
2
תוכן עניינים
תקציר
................................
................................
................................
................................
.......................
3
1
. מטרת העבודה
................................
................................
................................
............................
4
2.
בחינת התועלות הטכנו- כלכליות................................
................................
................................
....
5
2.1
רקע
................................
................................
................................
................................
............................
5
2.1
תוכניות הפיתוח לאגם ואגן הכינרת
................................
................................
................................
.............
6
2.2
סקירת עלויות והכנסות ישירות בבחינת החלופות
................................
................................
......................
10
2.3
שיקולים הנדסיים בבחינת חלופות תגבור אספקת המים למעלה הכינרת
................................
...................
14
2.4
סיכום- אומדן עלויות ייבוא המים למעלה כינרת
................................
................................
........................
15
3. התועלות הכלכליות העקיפות של הזרימות הטבעיות
................................
................................
.........
18
3.1
אומדן התועלת לתיירות ולנופש
................................
................................
................................
......
18
3.1.1
הערך הכלכלי של ביקור בשמורת טבע– מסקנ
ות ממחקר בשמורת נחל עיון
................................
...
20
3.1.2
השפעה נוספות על תעשיית התיירות באזור מעלה כינרת................................
................................
20
3.1.3
השפעה ישירה על תעשיית הקיאקים
................................
................................
..............................
21
3.2
אומדן ערכי אי שימוש
................................
................................
................................
................................
22
מאגר נתונים העולמי להעברת תועלות לטובת אומדן שירותי מערכת אקולוגית
................................
..........
22
3.3
סיכום התועלות הכלכליות העקיפות................................
................................
................................
..........
25
4. אומדן עלות הנזק ואובדן ההכנסה בעקבות תהליכי המלחת קרקעות
................................
....................
26
5. סיכום
................................
................................
................................
................................
......
27
אוגוסט
2023
(צילום שער
: זרימה בבניאס\
)עידן ברנע
3
תקציר
החלטת ממשלה3866
(יוני2018
( ) שהתקבלה לאחר רצף שנות בצורת2014
-
2018
), הנחתה, בין היתר, את רשות
המים לחבר את האזורים המנותקים למערכ ,ת המים הארצית. בהתאם לכך נבחנו מספר חלופות לחיבור מעלה כינרת
ולמרות שעדיין לא הוכרע אופן החיבור, נעשו פעולות והחלטות במרכיבי החלופות שכללו: אישור מועצת רשות המים
את תוכנית האיגום במעלה האגן (מאי2021) והשלמת הנחת
קו 'המוביל ההפוך' לכינרת עד נחל צלמון
(דצמ בר2022
.)
ב
חינה קודמת לעבודה זו הדגישה שלושה נושאים סביבתיים עיקריים ב( :מכלול ההשלכות הסביבתיות1
) אספקת מי
הכינרת שמליחותם גבוהה עלולה לגרום לפגיעה במעלה האגן ו
באגם ה
יכ( ;נרת2) חיבור לכינרת לא יספק את המענה
הנדרש
למצבי המחסור הצפויים; ו- (
3
) בחיבור
ה ישיר
יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר
לשימור ושיקום אגן ואגם
.הכינרת
לאור זאת, נערכה בחינה כלכלית שהתמקדה בהשוואה הנדסית של חלופות החיבור ובחינת התועלות הכלכליות
.העקיפות בבחינת ההשלכות הטכנו כלכליות עולה כי חלופת החיבור הישיר
יותר יעילה ו יותר חסכונית בהשוואה
לחלופת
,החיבור לכינרת הן מבחינת ההשקעה בתשתיות ההולכה, הן מבחינת היעילות אנרגטית והן מבחינת עלויות
התחזוקה. בחלופת החיבור הישיר עלויות ההקמה יקטנו בכ-
50
מיליון ₪ועלויות האחזקה השנתיות יפחתו ב- 5
עד
11
מלש"ח בכל שנה ביחס לעלויות הצפויות בחיבור לכינרת .
בחינת הת ועלות הכלכליות העקיפות (התועלות מערכי טבע, בדגש על הנחלים) מראה כי על פי הערכה שמרנית הערך
התיירותי שמספקות הזרימות בנחלים באופן ישיר עומד על217
מיליון ,₪
לינות קניות ומסעדות50
,מלש"ח בשנה
תעשיית הקיאקים–
50
מלש"ח בשנה וסיכום אומדן המינימום של שירותי ה מערכת האקולוגית במקורות הירדן נאמד
ב-
151
מלש"ח לכל שנה (ללא שירותים תרבותיים). על כן סך התועלות החיצוניות של זרימה בנחלים עומדת על468
מיליון ₪
.בכל שנה ,יתר על כן
בחינת שמרנית של עלות הנזק הכלכלי מתהליכי המלחת קרקעות (מחושב רק לכ-
35,000
דונם ב'אמנת הכבו
ל') נאמד בכ- 3 מלש"ח בכל שנה והערכת אובדן הכנסה של כ-
3,000
₪לדונם
.לשנה
עבודה זו
מדגישה ו מוסיפה את היתרונות הכלכליים על
היתרונות הסביבתיים של
חלופת החיבור הישיר למערכת המים
הארצי.ת בסיכום מכלול ההשלכות הסביבתיות, ההנדסיות והכלכליות עולה כי היתרונות עולים
על החסרונות בחלופת
.החיבור הישיר של מעלה האגן על פני חלופת החיבור לכינרת
4
1
.מטרת העבודה
עבודה זו נועדה לערוך בחינה כלכלית בהשוואת חלופות החיבור של אזור מעלה כינרת (איור1
) למערכת המים הארצית
בהתאם להחלטת ממשלה3866
ובהתאם להחלטות מועצת רשות המים בנושא. המטרה, בנוסף ליתרונות הסביבתיים
המובהקים של חלופת החיבור הישיר אותה מקדמת החברה להגנת הטבע1
, לבחון ולהציג גם את היתרונות הכלכליים
שבחלופת החיבור הישיר, הן מבחינת העלויות והתועלות הכלכליות ההנדסיות הישירות והן מבחינת התועלות
.העקיפות
1
,ברנע
.'ע ההיבטים הסביבתיים בחיבור מעלה כנרת אל מערכת המים הארצית בעידן של שינוי
,אקלים הנדסת
,מים גיליון
130
, דצמבר
2021
.
איור1. אזור מעלה כינרת, מקורות
:המים וההפקה (מתוך
תחום תכנית האב לתגבור המים לגליל העליון ואגן הכנרת)
5
2
.בח ינת התועלות הטכנו- כלכליות
2.1
רקע
הבצורת
הממושכת שפקדה את אגן הכ
י
נרת בעשור הקודם ,
החל מעונת הגשמים2012/2013
ועד ל-
2017/2018
,
הי
יתה מהחמורות ביותר המתועד
ו
ת ב-
100
השנים האחרונות. הבצורת
גרמה ל מחסור מצטבר בנפחי המילוי החוזר
שבא ליד ביטוי
בירידה חדה בשפיע
ת המעיינות
בצפון עד כדי התייבשות מתועדת ראשונה של חלקם, ספיקות נמוכות
בנחלים ובנהר הירדן ובכניסות המים לכ
י
נרת שנמצאות במגמת ירידה תלולה מזה מספר עשורים2 .
ס ך הכניסות מהזרימות בנחלים
ב
אגן הכ
י ,נרת יחד עם
שפיעת המעיינות, הגשם הישיר על הכ
י נרת, בניכוי האידוי הישיר
מהאגם מהווים את ה מים הזמינים
ב
כינרת
. המים אשר נצרכים במעלה אגן הכ
י
נרת מהמקורות השונים (מים עיליים -
נחלים, ו
מי תהום - תפיסת מעיינות והפקה מקידוחים,)
נמנעים ממאזן המים בכ
י נרת ומפחיתים את כמויות המים
המגיעים לאגם או
פוגעים ב
זרימת הנחלים של מקורות נהר ה
ירדן והירדן עצמו3.
אף על פי שבשנים האחרונות, מאז
כניסתם לפעולה של מתקני התפלת מי ים לאורך חופי ישראל, השאיבה מהכ
י
נרת למוביל הארצי ירדה למינימום (כ-
50
מיליון מ"ק/שנה לעומת כ-
300-400
מיליון מ"ק/שנה בעבר), מפלס הכ
י נרת נשאר סביב הקו האדום התחתון
(
213.0
-
)'מ( בעקבות רצף שנות הבצורת2014
–
2018
.)
שני החורפים2018/19
ו-
2019/20
, שהיו גשומים מעל
הממוצע, הצליחו כמעט למלא את האגם עד לקו האדום העליון(
איור2
), אולם חשוב לזכור כי רצף שנות
ה בצורת עשוי
.לחזור ואף ביתר שאת
פחיתת כמות המים הנכנס
ים אל הכ
י נרת משפיעה על
האגם
:בשלושה היבטים עיקריים ירידת מפלסי האגם ועליי ה
ב,זמן השהות
,עלייה במליחות
חוסר יציבות של.המערכת האקולוגית
על רקע שינויי האקלים ומגמת הפחיתה בהעשרה
הטבעית באגן הכ
י
נרת
התבססה ההבנה כי
על מנת להבטיח את תחלופת המים בכ
י
נרת, תוך שמיר ה על המפלס מעל
הקו האדום התחתון, והבטחת המשך הפעילות החקלאית והתיירותית
במעלה , יידרש לתגבר את מקורות המים בצפון
הארץ ע"י ייבוא מי ים מותפלים באמצעות המערכת הארצית. לשם כך יידרש להפוך את כיוון הזרימה ההיסטורי במוביל
2 סיכום עונת הגשמים
2017/2018
, השירות
,ההידרולוגי
2018
.
3 תכנון חקלאות בגליל העליון בראי כמויות עתידיות י לכ:נרת מסמך מרכז בנושא פוטנציאל המים
,באגן השפעות על נרת י הכ וחלופות לתגבור
אמינות
.ההספקה רשות המים, ינואר
2015
.
איור2
.מפלס הכ
י
נרת בעשור האחרון
:(מתוך
סיכום השנה ההידרולוגית2021/22
,
השירות ההידרולוגי, דצמבר2022
)
6
הארצי ובמקום להזרים מים מהכ
י
נרת למרכז ודר
ום הארץ, מי ים מותפלים יזרמו ממרכז הארץ ומהגליל המערבי צפונה
במוביל הארצי לכיוון הכ
י .נרת
2.1
תוכניות הפיתוח לאגם ואגן הכינרת
על רקע זאת התקבלה החלטת הממשלה3866
(יוני2018) "תוכנית אסטרטגית
להתמודדות עם תקופות בצורת במשק
המים בשנים2018
–
2030
"ובה נ
קבעו מספר יעדים
עיקריים שכללו: תגבור היקף ההתפלה, חיבור האזורים
המנותקים ממערכת המים הארצית (גליל מערבי, עמקים מזרחיים, מעלה כ
י נרת ורמת הגולן), תגבור אספקת המים
לכינרת ותוכנית לשיקום7 נחלים בצפון הארץ .
סעיף יעד ההתפלה הגדיר את הצורך
לפעול באופן מיידי להגדלת כושר הייצור המלא של מתקני ההתפלה, כך שיתווסף
בטווח המיידי (עד לשנת2024) סך שלא יפחת מ-
300
( מיליון מ"ק לשנה לכושר ההתפלה הנוכחי585
מיליון מ"ק
בשנה), באמצעות הקמת שני מתקני התפלה נוספים, בשורק (בסמוך לראשון לציון) ובגליל מערבי. מתקן שורק צפוי
להתחיל לפעול
בסוף2023
ומתקן גליל מערבי במהלך2026
.
במידה ומקורות המים הטבעיים לא ישתקמו עד לשנת
2023
יעדי ההתפלה שהוגדרו לשנת2030
ייבחנו מחדש ויעודכנו במידת הצורך. כמו כן הנחתה הממשלה את רשות
המים להכין תכנית לחיבור האזורים המנותקים למערכת הארצית, וביניהם אזור מעלה
י הכ נרת ורמה"ג, לטובת יצירת
.אמינות מלאה לאספקת מי שתייה ולהגדלת אמינות אספקת המים לחקלאות, טבע ותיירות באזורים אלו
במסגרת הת כנית לחיבור)האזורים המנותקים, אשר מסתמכים בעיקר על מים טבעיים, למפעל המים הארצי (מפא"ר
הוצעו בשנת2020
שלוש חלופות מרכזיות לחיבור אזור מעלה הכינרת4:
'חלופה א-
חיבור קו מים ישיר למפא"ר למעלה
)אגן הכינרת ללא תוספת איגום (מאגרי מים ;
'חלופה ב-
חיבור קו מים ישיר למפא"ר בתוספת איגום מידי במעלה אגן
הכינרת ;
'חלופה ג- חיבור קו מים מהכינרת למעלה האגן ואיגום מידי במעלה באמצעות חברת "מקורות " או באמצעות
אגודת "מים בגליל" (
איור3
). במסגרת תכנית אב בנושא "תגבור אספקת מים לגליל העליון ואגן הכ
י "נרת נבדקו כיווני
הזרימה ומתקני הולכ
ה
,ואספקת המים שיידרשו, בהינתן המשך המגמה של פחיתה במילוי החוזר ובמים הזמינים
כדי
לשמור על לא פחות מ-
500
מלמ"ק (מיליון מטרים מעוקבים) של כניסות מים לימת הכ
י
נרת בשנה בממוצע.
4
,זיידה
,'מ ספטמבר
2020
. בחינת חיבור אזורים מנותקים למערכת הארצית ושימור הכינרת כאוגר אסטרטגי - עדכונים
.והשלמות אגף
,תכנון רשות המים.
איור3
.
סכמת חלופות החיבור- מע לה כינרת (מתוך: זיידה,ספטמבר2020
).
7
במקביל לבחינת חלופות אלו, יצאה לפועל תוכנית 'המוביל ההפוך' מתוקף סעיף6 בהחלטה שקבע
כי יש לתגבר את
אגן י הכ נרת ע"י קידום תשתית "לתגבור אספקת מים
לימת י הכ
נרת מהמ
ערכת הארצית לצורך שמירת הכ
י נרת כמקור
מים אסטרטגי במשק המים, כך שתתאפשר הזרמת מים בהיקף שנתי של לפחות30
מלמ"ק" עד יוני2020
, ובהמשך
להגדיל את הזרמת המים "בהיקף שנתי של לפחות100
מלמ"ק" עד יוני2022
.
המוביל הארצי ההיסטורי
בנוי מספר
מ
קטעים :
1
.תחנת ספיר השו
אבת מים ישירות מהכ
י
נרת ברום של כ-
213
-
'מ
מתחת לפני הים דרך קו לחץ ספיר ועד לרום של כ-
45
מ' מעל פני הים, בסמוך לכחל; 2
.
,משם המים זורמים בגרביטציה
בתעלה פתוחה, תוך חציית נחל עמוד ונחל צלמון עד מאגר צלמון ;
3
.משם המים נשאבים פעם נוספת מרום של כ-
40
מ' מעל
פני הים עד לרום של כ-
150
מ' מעל פני הים, בסמוך לעילבון ;
4
.
בהמשך המים שוב מוזרמים בגרביטציה
באמצעות תעלה פתוחה עד למאגר אשכול ;
5
.
במורד מאגר אשכול, המים מוזרמים לאזור ראש העין לאורך צינור המוביל
.הארצי, לאחר שעברו סינון וחיטוי
עפ"י התוכניות אותן מקדמות ר ,שות המים וחברת מקורות, יבוצעו לאורך המוביל הארצי בין ראש העין למאגר אשכול
המתקנים הדרושים שיאפשרו להפוך את כיוון הזרימה במוביל הארצי, ולהעביר לצפון הארץ עודפי מי ים מותפלים
,ממתקני ההתפלה חדרה, שורק, ובעתיד גם עודפים ממתקן ההתפלה המתוכנן בחוף הגליל המערבי
כאשר כבר כיום
מתאפשר להזרים במידה מסוימת מים מותפלים ממתקן ההתפלה בחדרה, דרך צינור המוביל הארצי, לכיוון חיפה
והקריות. על מנת לאפשר את הזרמת המים אל אגם הכ
י" נרת בימים אלו הונח לאחרונה קו חדש בקוטר של64
(
1.6
מ'), שראשו במאגר אשכול. הקו הונח לאורך תוואי המק( ביל בחלקו לתעלת המוביל ועד לנחל צלמון איור5,
ותוואי הקו
ב ירוק
ב איור6) ומתוכנן לאפשר את הזרמת עודפי מי התפלה ממרכז הארץ אל אגן הכ
י.נרת
איור4
). תעלת המוביל הארצי והגיחון בחציית נחל צלמון (צילום: עידן ברנע
איור5
). מתקן שחרור המים בנחל צלמון (צילום: עידן ברנע
8
בעתיד מתוכנן קו מים נוסף (קו
סגול ב איור6
,)
בתוואי מקביל לאפיק הירדן ההררי ועד למרכז עמק החולה (מפגש
התעלות/מאגר עינן), אשר ביחד עם המאגרים המתוכננים באזור עמק החולה, ישפרו את אמינות אספקת המים
לחקלאות, ויבטיחו אספקה אמינה של מי השקיה במעלה הכ
י ,נרת תוך הבטחת מים לטבע ולתיירות בעונה היבשה, גם
.בשנים שחונות
המערכת המתוכננת תאפשר להעביר לאגן הכ
י
נרת עד כ-
120
מלמ"ק של עודפי מים מותפלים בשנה, כאשר בעונת
החורף
כאשר
יש עודפי התפלה שניתן יהיה לנתב לטובת הזרמה לכינרת אך גם לספק לצריכה ישירה, בעיקר ביתית
ולצמ
צם את ההפקה מ .קידוחים בעונת המעבר והקיץ יתאפשר לספק את המים מהקו
לצריכה ישירה ל כלל הצרכנים
באגן כולל צרכני גליל תחתון מזרחי . אזור זה תלוי כיום במי)קידוחים (כלנית אשר במצב הנוכחי מתבצעת
מהם הפקת
יתר
מאחר ו .האזור עדיין לא מחובר לקו נטופה רביד
כיום קו נטופ ה–
רביד–
" צלמון64
אינו ממשיך צפונה עד לקצה קו לחץ ספיר\
ראש תעלת המוביל, ולכן לא ניתן להזרים
באמצעותו ישירות למעלה אגן הכ
י .נרת מי מערכת ארצית מותפלים על מנת שניתן יהיה בעתיד לאפשר הזרמה ישירה
של מי מערכת אל מעלה הכ
י
נרת יידרש להשלים קטע קו נוסף באורך של כ- 6
ק"מ עד לקצה קו לחץ ספיר–
קטע
קו זה לא אושר עדיין .ע"י רשות המים לתכנון וביצוע
מקצה קו לחץ ספיר יידרש בעתיד להמשיך את הקו כ-
30
ק"מ
נוספים צפונה עד לאזור מפגש התעלות/מאגר עינן (הקו הסגול באיור3
.)
" קו64
נטופה–
צלמון (בוצע)
קו"
64
צלמון
–
ספ יר
(לא אושר לתכנון וביצוע)
קו עתידי
למעלה הכנרת
איור6
:. תוואי קווי הולכת המים לאגן הכינרת (מתוך תכנית האב למעלה הכנרת– דוח ביניים, תה"ל,
2018
.)
9
על מנת לאפשר את הזרמת עודפי המים המותפלים צפונה נדרש
עד יין להשלים מספר מתקנים לאורך קו המוביל הארצי
"
108, בין ראש העין למאגר אשכול (
איור7
). מתקנים אלו יאפשרו להעביר מים צפונה לאורך של כ-
86
ק"מ (קו המוביל
הארצי) באמצעות3 מדרגות שאיבה, מעומד של כ-
80 מ' באתר ראש העין לעומד של כ+
-
140
מ' (רום פני המים+
.)במאגר מים מסוננים באתר אשכול המתקנים הנדרשים להזרמת עודפי ההתפלה למאגר אשכול:הם
1.
תחנת שאיבה 'נופרים' (באתר ראש העין); הגדלת התחנה מכושר שאיבה קיים של5,000
)מק"ש (מ"ק/שעה
לספיקה של30,000
מק"ש -
.התחנה בביצוע
2.
תחנת שאיבה 'משמרות' לספיקה
של30,000
מק"ש ובריכת משמרות בנפח של75,000
מק"ש -
התחנה
והבריכה בשלב תכנון מפורט.
3.
''בריכת מנשה' בנפח75,000
מ"ק ותחנת
העמק לספיקה של20,000
מק"ש - התחנה והבריכה בתכנון מפורט.
סה "כ
ההשקעה במתקנים אלו מוערכת בכ-
500
מיליון
₪
.
המתקנים ההכרחיים להזרמת המים ממאגר אשכול אל הכ
י:נרת הם
תחנת נטופה (באתר מאגר אשכול) לספיקה של כ-
15,000
.מק"ש
התחנה הושלמה.
בריכת הר רביד בנפח15,000
מ"ק ברום של170
מ'. הבריכה+בשלבי תכנון מפורט.
" קו64
בקטע נטופה–
רביד– צלמון באורך כולל של כ-
33
,ק"מ, ומוצא לנחל צלמון
הקו והמוצא הושלמו (
מוצא
הקו
לנחל צלמון ב איור5, ומפת תנוחה של הקו ב איור6
.)
איור7
.המתקנים המתוכננים לצורך הולכת מים צפונה לאורך המוביל
.הארצי בין ראש העין למאגר אשכול
10
ההזרמה מאתר אשכול לכ
י( נרת תתבצע באמצעות תחנת השאיבה בנטופה140
( מ') אל בריכת הר רביד+
170
.)' מ+
מבריכת הר ר
ביד המים יוזרמו לכיוון הכ
י .נרת בכוח הגרביטציה ,)נכון להיום (השלמת הקו עד נחל צלמון ההזרמה צפונה
במוביל ההפוך ועד לאגם כ
י
נרת בכושר של כ-
30
עד40
מלמ"ש (כתלות בזמינות עודפי מים מותפלים) והחל מ-
2026
לערך, עם השלמת כלל המתקנים לאורך המוביל ההפוך, ניתן יהיה להפעיל את המערכת להזרמה צפונה בתפוקה
מלאה של120
מלמ"ש, ככל שיידרש וככל שיהיו עודפי מים במערכת הארצית. מימוש התוכנית יאפשר כאמור תגבור
אספקת המים לאגן הכ
י
נרת באמצעות הזרמה הפוכה במערכת המים הארצית תוך הזרמת מים לאגם הכ
י נרת או
אספקתם לצריכה ישירה, תוך צמצום הפקות ממקורות המים לכ
י נרת במעלה האגן (נהר הירדן ומקורותיו). כך, שלמרות
הצפי בפחיתה בהעשרה הטבעית ניתן יהיה להבטיח את כניסות המים לכ
י נרת בכמות הנדרשת ע"מ שיהיה ניתן לשמר
.את האגם כמקור מים אסטרטגי, תוך שימור איכות המים ויציבות המערכת האקולוגית באגם
סה"כ הה
שקעה במתקנים בין אתר אשכול לכ
י
נרת מוערכת בכ-
500
מיליון.₪
במקביל, רשות המים, באמצעות אגודת המים 'מים בגליל' וחברת מקורות, מקדמת תכנון של מאגרי מים בעמק החולה
בנפח כולל של כ-
20
,מיליון מ"ק
המתבססת על תפיסת המים ממפעל הדן ומהירדן בעונת החורף ל
מילוי המאגרים
ל טובת
השקיה
.בעונת הקיץ
ממשק זה עשוי לצמצם את
השאיבות ממקורות הירדן ומתעלת הירדן בעונת הקיץ . ממשק
זה מתוכנן לטובת עמידה בביקוש המים להשקיה בחודשים מאי–
אוגוסט ועל מנת לשמר את הזרימה בירדן בקיץ על
פי ספי קת מינימום שהוגדרה
ל( גשר הפקק2.5
)מ"ק/שניה
ולשמר א
ת ה.זרימות בנחלים לצרכי סביבה ותיירות
נכון לעכשיו מתוכננים למעלה הכ
י:נרת המתקנים הבאים
הוספה בשלבים של איגום בנפח כולל של כ-
20
מיליון מ"ק באזור עמק החולה (
אגודת המים 'מים בגליל' וחברת
מקורות)
., ע"י הקמת/שיקום מספר מאגרי צד לצורך וויסות עונתי
נכון לעכשיו מ אגר עינן (מקורות) בתהליכי תכנון
מפורט לטובת שיקום אולם יתר מאגרים ללא
התקדמו
ת
.עד כה
בעתיד, חיבור קצה קו לחץ ספיר לעמק החולה באמצעות קו באורך של כ-
32
.ק"מ, בתוואי הירדן ההררי
טרם החל
תכנון.
סה "כ
השקעה במאגרים בעמק החולה וקו מחבר למעלה י הכ
נרת מוערכת בכ- 0
50
מיליון
₪
.
2.2
סקירת עלויות והכנסות ישירות
בבחינת החלופות
היקף השימוש במים לחקלאות באזור מעלה הכנרת (לא כולל רמת הגולן) עמד בשנים האחרונות על90
-
80
מלמ"ק
בשנה. מרבית המים סופקו ישירות ממקורות המים העיליים ללא איגום. מקור המים המרכזי הוא מעיינות הדן, בנו סף
למעיין בניאס, נחל שניר, מעיינות הדופן המזרחיים וקידוחי מי תהום. על פי המלצות תוכנית האב למעלה הכנרת וגליל
עליון (תה"ל עבור רשות המים) קיים צורך באיגום של כ-
20
מלמ"ק כאשר האילוץ המרכזי הוא הבטחת הזרמה של כ-
2.5
מ"ק/שנייה בגשר הפקק עם הפחתה בתקופות שפל ל ספיקה מינימלית של עד2.0
מ"ק/שנייה. כיום נפח האגירה
הקיים עומד על4 מלמ"ק במאגרי עינן ודלתון של חברת מקורות (כ- 2 מלמ"ק כל אחד) וכ- 2
מלמ"ק אוגר זמני בבריכות
.הדגים בקרבת צומת הגומא
איגום עונתי בתוספת מערכת לייבוא מים לאזור יאפשרו אספקת מים לחקלאות בעונת
ה( שיא (בקיץ) באמינות גבוהה80%
) תוך הבטחת הזרימה הסביבתית של2.0
-
2.5
מ"ק/שניה בגשר הפקק. מאגר
עינן אושר לשיקום ע"י רשות המים ולאחר שיקומו נפח האיגום שלו יגדל מ- 2 מלמ"ק כיום לכ- 6 מלמ"ק בעתיד ו הביצוע
מתוכנן להסתיים תוך כ-
3
.שנים תכנית אב לפיתוח מערכת אספק ,ת המים של אגודת המים 'מים בגליל' (פלגי מים
2020
) אושרה בוועדת שיפוט של רשות המים בפרוטוקול מיום1.3.21
לפי חלופה2
. חלופה2
כוללת את המתקנים
הבאים, בחלוקה לשלושה שלבי ביצוע :
( 'שלב א2025
) –
הקמה של מאגרים עונתיים בנפח כולל של10
מלמ"ק ;
שלב
( 'ב2040
-
2030
) –
הקמה של מערכת ייבוא מים מדרום חלק1
;
( 'שלב ג2050
) –
השלמה של מערכת ייבוא מים
מדרום חלק2 .
▪
שלב א' (
2025
) – הקמה של מאגרים עונתיים בנפח כולל של
10
מלמ"ק (איור 8
):
o
'שלב א1 - הקמת מפעל שניר חלקי (ללא מאגר שניר) ו הקמת מאגר להבות בנפח של2.7
מלמ"ק -
עלות
שלב זה מוערכת
בכ-
54
מלש."ח
o
'שלב א2 -
הקמת מאגר עמיר בנפח של2.2
מלמ"ק ומאגר שניר בנפח של1.8
מלמ"ק - עלות של כ-
46
מלש."ח
o
'שלב א3 -
הקמת מאגר מנסורה בנפח של3.2
מלמ"ק -
עלות שלב זה
כ-
28
מלש
"ח.
11
o
'שלב א4
- הקמת מע
רכת חלוקה מפעלית לאספקת מים לצרכני אגוד
ת המים וביטול השאיבה מתעלות
הירדן : הקמת מערכת השאיבה במפגש התעלות ומאגר תפעולי צמוד בנפח0.5
מלמ"ק, בריכות תפעוליות
.שולטות, מערכת שאיבה במפגש התעלות ומערכת שאיבה להשקיה, צנרת הולכה וחיבור הצרכנים
עלות שלב זה כולל ה עמסות
כ-
130
מלש
"ח.
איור8
.
הפיתוח המתוכנן של המאגרים וקווי ההולכה בעמק החולה–
' אגודת
מים בגליל'
,(פלגי מים2020
)
12
▪
שלב ב' (
2040
-
2030
) – הקמה של מערכת ייבוא מים מדרום חלק 1 :
הקמה של קו הולכה מכחל לעמק החולה בקוטר "
36
/"
32
, בעל כושר הולכה של כ-
4000
מק"ש - עלות שלב זה
כ-
111
מלש
"ח.
▪
שלב
'ג (
2050
) – השלמה של מערכת ייבוא מים מדרום חלק 2 :
הקמה של קו הול
כה מקביל בקוטר "
40
, בעל כושר הולכה של כ-
5000
מק"ש נוספים - עלות שלב זה כ-
98
מלש."ח
תוכנית פיתוח זו של מערכת אגירה עונתית ושל קווים לייבוא מים לאזור מיועדת לתת מענה של מחסור בהיקף של כ-
40
מלמ"ש בשנת2050
(
איור9
.)
בפרוטוקול וועדת השיפוט אשר אישרה את התוכנית הנ"ל נכתב כי: "מאחר ותגבור
)אספקת המים יידרש רק בעשור הבא, מקור המים שממנו יובאו המים לאזור עמק החולה (או השילוב בין מקורות המים
."לא יקבע עכשיו אלא במסגרת דיונים שיתקיימו בהמשך
כאמור, ל אור
אישור תוכנית האיגום
בעמק החולה שאלת החיבור למערכת הארצית מתמקדת בשאלת מקור המים
.והצטמצמה לשתי חלופות שתי
ה חלופות
ה עיקריות
לאספקת מים ל
מעלה הכ
י
נרת:
1.
חיבור מעלה הכ
י
נרת למערכת הארצית שיאפשר להביא לאזור מעלה הכ
י נרת המתבסס על
מים מותפלים.
2.
חיבור מעלה הכ
י
נרת לאגם הכ
י
נרת.
לצורך מימו ש חלופה1
(חיבור למערכת הארצית), יידרש להמשיך את קו נטופה–
רביד–
" צלמון64
הקיים עד לקצה
קו לחץ ספיר (כחל) ומשם יתחבר לקו כחל–
.עמק החולה שאושר במסגרת תוכנית מים בגליל
לצורך מימוש חלופה2 יידרש להקים מאגר תפעולי (חוקוק) בסמוך לקצה קו לחץ ספיר, ותחנת שאי בה שתספק את
המים מהמאגר התפעולי ברום פני קרקע של כ-
45 מ' אל אזור מפגש התעלות/מאגר עינן ברום פני קרקע של כ+
-
75
+
.'מ
איורים10
ו-
11
מתארים את החתך ההידראולי של חלופות1 ו- 2
,בהתאמה
ו איור12
מציג מפת תנוחה של מקטע
רביד–
צלמון–
)כחל (קצה קו לחץ ספיר.
איור9
.
הצורך ביבוא מים למעלה הכנרת עד שנת2050
,לפי הסתברויות שונות (אגף תכנון
רשות המים , ספטמבר2019
)
13
איור11
.חתך הידראולי של חיבור מעלה הכנרת למערכת הארצית
:(מתוך תכנית האב למעלה הכנרת–
,דוח ביניים
תה"ל,
2018
.)
איור10
.חתך הידראולי של חיבור מעלה הכנרת למערכת הארצית
:(מתוך תכנית האב למעלה הכנרת–
,דוח ביניים
תה"ל,
2018
.)
קו נטופה–
רביד-
" צלמון64
)(בוצע קו כחל–
)עמק החולה (אושר בתוכנית מים בגליל
מקטע צלמון–
כח ,ל6
)ק"מ (טרם אושר
14
2.3
שיקולים הנדסיים
בבחינת חלופות תגבור אספקת המים למעלה הכ
י
נרת
כאשר בוחנים את שתי החלופות לתגבור אספקת המים למעלה הכנרת ישנם מאפיינים משותפים וישנם מאפיינים
המבדילים
הן י בינ
(ראה
גם
איור3
:)
1.
שתי החלופות דומות מבחינת סה"כ כמות המים המוזרמת לאגן י הכ
נרת, כאשר בחלופת הזרמת מי יכ
נרת למעלה,
המים מוזרמים ראשית י לכ
נרת (ככל הנראה בחודשי החורף ועונות מעבר,)
ואז נשאבים בח
זרה בחודשי הביקוש
)(בקיץ למעלה י הכ
נרת באמצעות שתי מדרגות שאיב:ה תחנת ספיר (בקו לחץ
)ספיר למאגר
,חוקוק ומתחנת מאגר
חוקוק לאזור מפגש
.התעלות לעומת זאת בחלופת אספקת מי מערכת ארצית יידרש לספק את תוספת המים
למעלה י הכ
נרת ישירות מהמערכת הארצית גם בחודשי הביקוש
.)(בקיץ
2.
חלופת אספקת מי יכ
נרת הינה פחות
:יעילה
▪
יעילות אנרגטית מו פחתת מכיוון שמפילים את המים מעומד של170
מ' (בריכת רביד) אל רום של+
210
-
'מ
(מפלס הכנרת), ואז שואבים בחזרה בשתי מדרגות שאיבה לרום של70
.' מ+
▪
בהזרמת המים לכ
י
נרת באמצעות הנחל (לאורך מקטע זרימה של כ- 4
ק"מ) חלק מהמים אובדים בהתאדות
ובחלחול (איבודי תמסורת). עפ
"י ניסויי ההזרמה שבוצעו עד כה מוערך כי כ-
50%
מהמים יאבדו בהתאדות
.)ובחלחול לאורך מקטע הנחל (נתוני השירות ההידרולוגי
3.
לעומת זאת בחלופת אספקת מי כ
י נרת אין צורך ביבוא המים מהמערכת הארצית בחודשי הביקוש (בקיץ), כאשר
.קיים ביקוש גבוה בכל המערכת הארצית
4.
יתרון משמע ותי נוסף של חלופת ייבוא מי מערכת ארצית הוא מליחות המים. בחלופה זו ניתן יהיה לספק מים
במליחות נמוכה וקבועה לאורך כל השנה (עד50
מגכ"ל), וזאת לעומת אספקת מי כ
י נרת במליחות גבוהה של270
מגכ"ל. בחלופת אספקת מי כ
י
נרת, מי הכ
י
נרת יימהלו במאגרים העונתיים טרם אספקתם
לצרכנים, אך בסוף עונת
ההשקיה, ככל שילכו ויתרוקנו המאגרים, החלק היחסי של מי הכ
י נרת בעלי המליחות הגבוהה מתוך נפח המים
איור12
.
מפת תנוחה של מקטע רביד–
צלמון– כחל
(תכנית כללית למעלה הכנרת– שלב מיידי, תה"ל,
2019
).
מוצא לנחל
צלמון
בריכת הר רביד170
' מ+
קצה קו לחץ ספיר
חלופה1
–
,מקטע נדרש לחיבור מעלה6.2
ק"מ
חלופה2
–
מ אגר
ותחנת חוקוק
15
שיוותר במאגרים ילך ויגדל .
על פי ניתוח רב שנתי בהתאם לתחזיות לצורך בייבוא מים למעלה ניתן לשער כי
המליחות המקסימלית של מי ההשקיה הצפויה בחלופ
ת אספקת מי הכינרת הנה:
o
30
מגכ"ל בשלב2030
(מונח כי עד2030
לא יידרש לתגבר אספקה
מהכינרת)
o
80
מגכ"ל בשלב2040
(מונח כי עד2040
ייבוא המים מהכינרת יהיה חלקי ויחס המיהול יהיה פי3.3
)
o
140
מגכ"ל בשלב2050
.)(החורג מהערך המירבי המומלץ ע"י משרד החקלאות
משרד החקלאו ת קבע יעד מליחות להשקיה של עד120
מגכ"ל באזור עמק החולה, אולם מליחות זו עדיין גבו
ה ה
משמעותית ממליחות מי ההשקיה כיום (
20
)מגכ"ל
וכי להשקיה במים בעלי מליחות גבוהה השלכות שליליות כמו
פוטנציאל לפגיעה בגידולים רגישים, פגיעה מתמשכת באיכות הקרקע, צורך בהגדלת כמות
המים לשטיפת בית
השורשים, ובנוסף סחרור המלח ממי ההשקיה בחזרה אל הכ
י
נרת5.
התכנון הוא כי
המים המיובאים ימהלו במאגר אגם (באזור מפגש התעלות), ובמידה ואלו יהיו מי כ
י נרת יידרש יחס מיהול
של1:1.5
לכל הפחות כדי לספק מים להשקיה במליחות של עד120
מגכ"ל
, אולם ככל ש
כמות המים הנכנסים לכ
י נרת
תפחת כך תעלה רמת המליחות באגם6 (
איור13
.)
ככל שכמות המים המיובאים תגדל סביר שיהיה צורך בניוד המים המיובאים צפונה ממאגר אגם ע
ל מנת
לאפשר יחסי
מיהול תקינים המשמרים את מליחות הסף המקסימלית. תפעול זה של המערכת
.עשוי להיות מורכב ובעייתי ליישום
5.
שלום ציבור–
נכון להיום מתוכננת הזרמה סביבתית קבועה מקו נטופה–
רביד–
צלמון, אל נחל צלמון בספיקה
של1,000
מק"ש. בשנות בצורת, כאשר נדרש לתגבר אספקת מים לכ
י
נרת, ספיקת ההזרמה יכולה לגדול עד ל-
15,000
מק"ש. עוצמת ההזרמה בנחל תלויה בשיקולים תפעוליים משתנים ועשויה להפתיע ולסחוף מטיילים
בנחל. מכאן קיים יתרון בחיבור קו נטופה–
רביד– צלמון אל קו לחץ ספיר (השלמת קטע קו של כ- 6
ק"מ), כך
שתתאפר הזרמה לכ
י
נרת דרך הקו ולא תהיה הזרמה לכ
י.נרת דרך ערוץ הנחל
2.4
סיכום- אומדן עלויות ייבוא ה
מים למעלה כ
י
נרת
:לשתי החלופות נערך אומדן עלויות כאשר 1.
בחלופת אספקת מי מערכת יידרש להשלים את קטע הקו בין נחל צלמון
לכחל (קצה קו לחץ ספיר) לאורך כ- 6
;ק"מ ו- 2. בחלופת אספקת מי כ
י נרת יידרש להקים מאגר תפעולי ותחנת שאיבה
בסמוך לקצה קו לחץ ספיר (מאגר ותחנת ח .)וקוק
בנוסף, ההנחה היא כי משיקולים של שלום ציבור יידרש בסופו של
דבר להניח גם קו מנקודת ההזרמה הנוכחית בנחל צלמון ועד לשפך הנחל (ראה
טבלה1
.)
האומדן המפורט בטבלה1 הוא רק עבור המרכיבים הייחודיים לכל חלופה לצורך הש וואה. יתר המרכיבים, הכוללים את
המתקנים במערכת הארצית שמאפשרים את ההזרמה ההפוכה במוביל הארצי ואת המתקנים במערכת של אגודת
.המים 'מים בגליל', זהים בשתי החלופות
5
,ברנע
.'ע ההיבטים הסביבתיים בחיבור מעלה כנרת אל מערכת המים הארצית בעידן של שינוי
,אקלים הנדסת
,מים גיליו
ן
130
,
דצמבר
2021
.
6 מרקל
,ד קיטאי א ושמיר
.א
2017
. שמירת הכינרת כמקור מים אסטרטגי לנוכח הירידה בכמות המים הטבעיים באגן הכינרת .אקולוגיה
וסביבה
34.
–
31
(4):
8
איור13
.
תחזית עליית מליחות הכינרת למשך30
שנים (מתוך מרקל וחובר ,יו2017
(.
16
טבלה1. אומדן עלויות לייבוא מים למעלה הכ
י
נרת
מתקן
חלופה1
(חיבור למערכת האר)צית
חלופה2
(חלופת מי כ
י)נרת
הערה
יחידה כמות
מחיר
יחידה אומדן כמות
מחיר
יחידה אומדן
מלש"ח מלש"ח מלש"ח מלש"ח
שלב2030-2040
" קו64
מחבר מוצא צלמון לראש קו
לחץ ספיר, כולל תוספות לעבודה
ברצועה צרה, עיבוי דופן ופינוי חומר
למטמנה
ק"מ
6.2
10.1
62.8
-
-
-
על בסיס
אומדן
תכנון
כללי, מרץ
2019
חציות
3.9
שיקום נופי
0.4
פיצויים
2.8
מוצא לתעלת הירדן
3.1
מוצא לכינרת בתחנת ספיר
6.5
סה"כ לקו מחבר צלמון-
ראש קו
לחץ ספיר
79.5
" קו64
מחבר מוצא צלמון למוצא
לכינרת בגינ וסר, כולל תוספות
לעבודה ברצועה צרה, עיבוי דופן
ופינוי חומר למטמנה
ק"מ
-
-
-
5.5
11.1
61.3
על בסיס
אומדן
תכנון
כללי, מרץ
2019
חציית כביש90
6.3
שיקום נופי
0.6
פיצויים
2.8
מוצא לכ
י
נרת
2.4
סה"כ לקו מחבר צלמון– גינוסר
73.4
סה"כ ביניים
79.5
73.4
מאגר חוקוק45
בנפח+
100,000
מ"ק
'קומפ
30
הערכת
מתכנן
תחנת שאיבה ממאגר חוקוק45
+
למאגר עינן
'קומפ
15
הערכת
מתכנן
סה"כ ביניים מעלה הכ
י
נרת
45
סה"כ השקעות
79.5
118.4
בצ"מ ותנ"פ30%
23.9
35.5
סה"כ השקעות כולל בצ"מ ותנ"פ
103.4
153.9
:אומדן ההשקעות תורגם לעלויות שנתיות הכוללות
1. החזר הון על ההשקעה; 2. עלויות אחזקה ;
3. עלות איבודי מים בהתאדות בחלופת הזרמת מי כ
י
נרת; ו- 4
. עלויות
.אנרגיה
:אומדן העלות השנתית מחושב עפ"י ההנחות הבאות
1. החזר
הון חושב לפי ערך ריבית של5%
, קיים של50
,שנים לצנרת25
שנים למאגר ו-
15
.שנים לתחנת שאיבה
2.
עלויות אחזקה שנתית לפי0.75%
מערך ביצוע של קווים ומאגרים ו-
2.5%
.מערך ביצוע של תחנת השאיבה
3.
איבודי מים בהזרמה בנחל לפי50%
מהנפח המוזרם לנחל (נתוני השירות ההידרולוג.)י
17
4.
עלות מים במקור של4
/₪
עלויות הולכה ואנרגיה). הנפחים+ מ"ק (עלות המים המותפלים בשער מתקן ההתפלה
להעברה למעלה הכ
י נרת נלקחו בהתאם לאיור5
:
10
מלמ"ק/שנה בשלב2040
ו-
23
מלמ"ק/שנה בשלב2050
,
בהסתברות של80%
.)(כלומר אחת לחמש שנים
5. עלות אנרגיה חושבה בהתאם לנפ.חים הנ"ל
ב טבלה2
מסכמת את סה"כ ההוצאות השנתיות בכל חלופה ואת הערך הנוכחי. עבור חלופה2 – ייבוא מי כ
י נרת נבחנו
'לצורך בדיקת רגישות שתי תתי חלופות: א– כולל קו לשפך הצלמון בגינוסר (במקרה זה אין איבודי מים בהזרמה לכ
י נרת
,)אך נדרשת השקעה נוספת בקו מים עד לשפך
'ב–
ללא הקו לשפך הצלמון והמשך הזרמה בנחל (ואיבודים של50%
.)מהמים
טבלה2
]. סה"כ הוצאות שנתיות (כולל החזר הון, אחזקה, אנרגיה ועלות המים האובדים) וערך נוכחי [מלש"ח
שלב תכנון
חלופה1 - חיבור למערכת הארצית
חלופה2 – אספקת מי כ
נרת י
א'
'ב
2030
6.4
11.4
5.4
2040
6.4
12.3
10.4
2050
6.4
13.5
16.8
ערך נוכחי
82
157
127
על בסיס השוואת החלופות והערך הנוכחי ניתן לראות כי קיים יתרון כלכלי ברור לחלופה1
– חיבור מעלה הכ
י נרת
.למערכת הארצית ותגבור באמצעות אספקה ישירה של מי מערכת
בנוסף ליתרון
הכלכלי, לחלופה זו יש יתרון בהיבט של איכות המים , כיוון שבחלופה זו יסופקו מים דלי מלחים למעלה
י הכ נרת כך שלא יהיה חשש להמלחת קרקעות, פגיעה בגידולים, צורך בהגדלת מנות השקיה לצורך שטיפה וסחרור
מלחים לכ
י
נרת7.
יש לציין כי לחלופת אספקת מי כ
י
נרת עשויות להיות עלויות
תפעוליות נוספות הנגזרות מהצורך לשמור על יחס מיהול
ומליחות מי השקיה נמוכה מ-
120
מגכ"ל בכל זמן נתון. עלויות נוספות אלו לא נלקחו בחשבון באומדן העלויות המוצג
בטבלה2, המראה כי לחלופת יבוא מי כ
י.נרת נחיתות כלכלית גם מבלי שלוקחים עלויות נוספות אלו בחשבון
כמו כ
ן יש לציין כי למרות אישור התוכנית של אגודת המים 'מים בגליל' והנחיית רשות המים לקדם תכנון
וביצוע של
מאגרי הוויסות העונתיים בעמק החולה, עד היום לא בוצע קידום משמעותי של תכנון מאגרים אלו, מלבד קידום תב"ע
למאגר אגם במפגש התעלות ותכנון מפורט של מאגר עינן (ע"י חברת מקורות). שיקום מאגר עינן יבוצע ע"י חברת
מקורות, אך ביצוע יתר המאגרים ומערכת ההולכה ו.'האספקה הינו באחריות אגודת המים 'מים בגליל
הקדמת חיבור המערכת הארצית למעלה האגן עפ"י חלופה1
תפצה על ההתמשכות בתכנון וביישום של
המאגרים
.העונתיים ותאפשר תגבור אספקה למעלה האגן בשעת הצורך
לקידום הקו למעלה הכ
י
נרת יש גם תועלות נוספות כמו חיבור אפשרי של המערכ ת הארצית לאזור רמה"ג שבו אספקת
.המים תלויה במי קידוחים מקומיים בלבד בעלי פוטנציאל הפקה מוגבל
,בשלב זה מתוכנן חיבור לגולן מכיוון ראש פינה
כאשר מקור המים הנוספים הוא ממפעל כרמיאל באמצעות מתפיל גליל מערבי. תגבור אספקת מים באיכות מי שתייה
לאזור המעלה מקו נטופה –
רביד–
צלמון, עשוי לחסוך השקעות גם בהיבט של חיבור המערכת לרמה"ג מאזור ראש
.פינה
7
,ברנע
.'ע ההיבטים הסביבתיים בחיבור מעלה כנרת אל מערכת המים הארצית בעידן של שינוי
,אקלים הנדסת מים, גיליון
130
,
דצמבר
2021
.
18
3.
ה תועלות
ה כלכליות
ה
עקיפות של הזרימות הטבעיות8
בתי הגידול הלחים הם מהמאוימים ביותר מבין בתי הגידול בישראל9
,. האיומים הרבים מגבירים את החשיבות לשימורם
וכן לניטורם ולאמידת ע .רכם לציבור בהווה ובעתיד
שינוי האקלים
מחד, והצרכים החקלאיים מאידך עלולים ליצור מצב
במהלך העשורים הקרובים בהם זרימות בנחלים יפחתו משמעותית. מטרת פרק זה היא לבחון את התועלת הכלכלית
הטמונה בזרימות הטבעיות.בנחלי הצפון כיום ואת הערך הנגזר משימורה לאורך זמן
אומ דן תועלות מערכי טבע, וביניהם נחלים, מתבסס על הבנת ואמידת הערך הנובע מהשירותים או התועלת אשר הם
נותנים לאנשים. כלומר
, על פי הגישה הכלכלית,
לשטחים פתוחים בכלל
לשטחים עם זרימת נחלים משמעותית בפרט ,
קיים ערך עבור בני האדם אשר
הם מוכנים לשלם עבורו. העדפה זו יכול ה להיות
גלויה
כמו הנכונות לסייר בשמורות
טבע עם זרימה שופעת
, אולם
קיימות גם תועלות רבות נוספות משירותי המערכת שהטבע מציע לחברה האנושית
בשמירה על אזורים טבעיים לטיולים וחוויות, בשירותים השומרים על מגוון ביולוגי ו
תורמים ל ,מניעת מחלות וזיהומים
ו גם
באספקת חומרי גלם לתעשיות שונות.
גישה
מקובלת בעולם להערכת משאבי טבע ,
היא הערכת השירותים שמעניקה המערכת האקולוגית לחברה האנושית
(
Ecosystem Services
)
. גישה זו פותחה במיוחד במסגרת
יוזמת
10
TEEB
(
The Economics of Ecosystems and
Biodiversity
)
. במסגרת גישה זו הוגדרו22
סוגי תו עלות אשר
ניתן לקבל ממערכות אקולוגיות, המחולקות ל-
4
סוגי
.קטגוריות שירותים: שירותי אספקה, שירותי אסדרה, שירותי בית גידול ושירותים תרבותיים
מקורות המידע:העיקריים עליהם מתבססת העבודה
•
מחקר על ערכו של יום ביקור בשמורת טבע נחל
,עיון בהתאמה לאומדן מספר המבקרים ה
שנתי באזור מעלה אגן
.כינרת
•
בסיס נתונים עולמי של שירותי מערכת אקולוגית שערכיו עובדו והותאמו
.לישראל שימוש בערכים רלוונטיים לנהרות
ואגמים בממוצע
,בישראל על בסיס הערכה של השירותים הספציפיים שעלולים להיפגע במידה ויפגעו הזרימות
הטבעיות בנחלי מעלה אגן
.כינרת
•
מח
קרים שנעשו בישראל על ערכו של יום ביקור במספר
,נחלים ומחקר על ערך שיקום נחלים
.בישראל
3.1
אומדן התועלת לתיירות ולנופש
ערך השימוש העיקרי לנחלים הטבעיים ולשטחים שסביבם במעלה אגן כינרת הוא תיירות ונופש. ערכי שימוש אחרים
כמו דיג נעשים כפעילות חובבים בלבד. בישרא ל הקטנה והחמה, הירדן ומקורותיו הוא המקום העיקרי לנופש בישראל
.לרחצה, שכשוך וטיול במים טבעיים בקיץ. כלומר, זהו משאב נדיר וייחודי שאין לו תחליף שווה ערך לא לחינם מכונה
אזור מעלה אגן כינרת–
"
"ארץ פלגי מים ,אשר משופע ב .מים נקיים המאפשרים טבילה לאורך כל השנה בנוסף
לאפשרות לטבול ולשכשך
,במרחב זה
שמורות הטבע גם מציעות בקיץ אזור של אקלים ממותן המהווה גורם משיכה
אליהן ,. המים הזורמים הטבעיים הם הבסיס המאפשר את התקיימותה הבריאה של המערכת האקולוגית שמסביב
המושכת את המבקרים. בשנת2022
ביקרו בשמורות הטבע באיזור הירדן כ-
1.4
מיליון
מבקרים (
שגיאה! מקור ההפניה
.לא נמצא) .
קיים קשר ברור בין הזרימות בנחלים למידת האטרקטיביות של שמורת הטבע. קשר כזה ניתן לראות במספר המבקרים
בשמורת הבניאס מול נפח הזרימה בנחל. ובמתאם דומה שנבדק בנחל עיון ב מסגרת מחקר שנערך בעקבות עצירת
.הזרימות בנחל
8
,רוזנטל
'ג וגרוסמן
,'מ ניתוח כלכלי לניהול מים באגן מעלה
,כנרת
2017
, עבור החברה להגנת
,הטבע לא פורסם.
9 לפי דו"ח "מצב
"הטבע
2016
של המאר"ג
10
(teebweb.org)
Biodiversity
and
Ecosystems
of
Economics
The
-
Home
19
איור15
.
המתאם בין כמות הביקורים והזרימות בעונה היבשה והרטובה בין השנים2003
-
2015
בשמורת טבע נחל
עיון (עיבוד נתוני
ה למ"ס (לוח64) ונתוני השירות ההידרולוגי - נעשה במסגרת מחקר נחל עיון (
Akron et al., 2017
)
.)
התנור נחל עיון
החולה
מעיינות הבניאס
חורשת טל
נחל שניר
חצבני
אגמון החולה
איור14
.כמות המבקרים (באלפים) באזור מעלה כנרת
בשנת2022
,
בשמורות
ה
טבע
.ובאגמון החולה
20
3.1.1
הערך הכלכלי של ביקור בשמורת טבע– מסקנות ממחקר בשמורת נחל עיון11
על פי עבודה זו בשמורת הטבע נחל עיון עד שנת2017
ביקרו כ-
100,000
,תיירים בשנה כאשר
רובם המכריע מישראל ,
בעיקר קבוצות גדולות ומשפחות (מתוכם
73,000
מבוגרים בממוצע). בשנת2009
החלה רט"ג לבצע פרויקט העברת
מים לנחל עיון מנחל דן, על מנת ל
שמר את הזרימה בנחל כל השנה ,
מאחר וישנה מגמה של הגדלת השימושים
החקלאיים במקורות המים של הנחל ב מעלה בתחום שטח.לבנון
החוקרים ניתחו את המתאם בין הזרימות לכמות המבקר ים בשמורת הטבע נחל עיון כי10%
גידול בזרימות בנחל עיון
באמצעות העברות מנחל דן (המתאפיין בקרבה ובהרכב כימי דומה) הביאו לגידול של2.1%
במספר המבקרים החודשי
בשנים
2009
-
2015
ביחס לשנים2003
-
2008
. על פי ניתוח זה כ-
19%
מהמבקרים באו בזכות פרויקט העברת המים
ש
הביא לעליה בשפיעות ובהתאם
85%
מהמבקרים הצהירו כי לא היו מבקרים במקרה שמפלי המים בשמורה היו
.מיובשים
( כמו כן, במסגרת המחקר בוצעה אמידה של התועלת מביקור בשיטת עלויות נסיעהTCM – Travel Cost Method
)
עם מדגם של204
קבוצות מבקרים, המייצגים1308
.מבקרים בשמורה
התועלת מהביקור חולקה בין אתרים שונים
באזור בהתאם לתשובות אוכלוסיית המדגם לגבי חשיבות האתר בביקור. סך התועלת מביקור בשמורה נאמד ב-
145
₪
למבקר לביקור במונחי2017
ו במונחי2023
סכום זה שווה ערך ל-
155
₪
.לאדם
כלומר בהנחה שהזרימות הן המוטיבציה הראשית להגעת מט יילים באיזור וכי הערך למטייל הוא155
₪
בממוצע הרי
שלפי זה בשנת2022
ערך התיירות שייצרו הזרימות באופן ישיר לשמורות הטבע עומד על217
מיליון ₪
.בשנה
הערכה זו אינה כוללת את הטיולים
בנחלים עם זרימ ת מים שאינם מוסדרים ועל כן היא הערכת מינימום לתועלות
הישירות של .הזרימות בנחלים למטיילים
3.1.2
השפעה נוספות על תעשיית התיירות
באזור מעלה כ
נרת י
באזור
הגליל העליון והגולן קיימת תעשיית תיירות נרחבת, תעשיה זו כוללת5
אתרי
קיאקים
, מלונות וצימרים
לאירוח
כפרי ,
המבוססת על
נופשים ומטיילים מהארץ והעולם. בעוד ש נמצא כי יש
קשר מוב הק בין כניסה לשמורות טבע
ושימוש ב אתרי
ה
קיאקים לבין ספיק
ו ,ת המים בנחלים ועל אף כי
באזור
הצפון כולו יש
כ-
2.7
מיליון לינות בשנה , עדיין
לא
הוכח עד כה
קשר מובהק בין לינות במלונות
באזור הצפו ן (המושפע בעיקר מביקוש בסיסי לנופש של ישראלים ושל
תיירים ) לבין
היקפי הז .רימות בנחלים בבדיקה שבין הלינות באירוח הכפרי לבין הזרימות בבניאס כנחל מייצג, נמצא
11 Akron, A (2017) Interbasin water transfer for the rehabilitation of a transboundary Mediterranean stream: An
economic analysis. Journal of Environmental Management 202
איור16
. כמות מבקרים לעומת נפחי המים במעיינות הבניאס בין השנים2005-2017
(עיבוד נתוני למ"ס (לוח64) ונתוני השירות
ההידרולוגי
ע"י מיכל ג)רוסמן.
21
.קשר ,עם זאת יש לסייג ולומר כי בדיקה זו מבוססת על נתונים של
פחות מעשור (
2011
-
2017
),
אולם השנים השחונות
בחלק משנות הסקר מדגישות את הירידה ב
ביקוש של תיירים ישראלים לאירוח כפ רי
באזור
הגליל והגולן בהשוואה
ל שנים
בהם הייתה
.זרימה חזקה בנחלים על בסיס בדיקה זו
בשנ( ות הסקר2011
-
2017
) עולה כי כל
ירידה של אחוז
בזרימות בנחלים
גורמת לפחיתה של כ-
0.125%
בביקוש לאירוח כפרי
באזור.
בהינתן שבשנת2021
היו764
אלף לינות ופדיון האירוח הכפרי
באזור
הגולן והגליל
עמד על
264
מיליון ₪
,בשנה אפשר
להניח כי
הזרימות בנחלים אחראיות ל
כ-
12.5%
מפדיון זה
השווה לכ-
33
מיליון ₪
.בשנה בהנחה כי פרט להוצאה
הישירה על לינה,
המטיילים מוציאים גם על מסעדות וקניות סכום נוסף של לפחות50%
מ ,ההוצאה על לינה כך שניתן
להני
ח כ-
50
מיליון ₪בשנה שהזרימות בנחלים מייצרות ללינות אוכל וקניות של תיירות מקומית .
חיזוק נוסף להערכה
זו עלה בדיווח של מנכ"ל מלונות מטיילים, טל ישועה, בישיבת מנהלת הנחלים גליל עליון12
שהציג חישוב של
אלגוריתם
של החברה בו נמצא כי בשנת2021
המבקרים באתרי הרשת ב( גליל העליון187
)אלף ימי לינה השאירו באזור עוד כ-
50
מלש"ח בעסקים שונים באזור.באותה שנה
3.1.3
השפעה ישירה על תעשיית הקיאקים
בנוסף, אזור
הגליל העליון הוא האזור היחיד במדינת ישראל שבו מותר שיט בנחלים
ופועלים בו כחמישה
מפעילים
שונים המציעים שירותי שיט קיאק
ים ש
הכנס תם תלויה באופן ישיר .בהיקפי הזרימה בנחלים( עוד בשנות הבצורת2014
-
2018
)
שיט הקיאקים
משך
700
עד800
אלף מבקרים
וגלגל כ–
50
מיליון שקלים בשנה13
.
גם ההערכה הנוכחית של
מנהלי תיירות באזור (טל ישועה, מנכ"ל 'מלונות מטיילים' וגיא ירמק, מנכ"ל 'קייקי כפר בלום)'
14
מתבססת על כ-
900
אלף איש בשנה שמבקרים בקייקים בכל שנה והוצאה ממוצעת של כ-
55
₪
לאדם באתרי הקייקים שמשמעותה
הכוללת כ-
50
.מלש"ח בשנה בנוסף, השיט הינו אטרקציה בעלת מכפיל השפעה, המושכת תיירים לעסקים נוספים
באזור.
השיט
אומנם מ תבסס על הזרימות הטבעיות, אולם
בשנות הבצורת דווח
על הפסקת השיט
בקיאקי
ם של
מעיין
ברוך ו הגושרים
ו
גם ב' קייקים של
דג על הדן' .
12
סיכום ישיבה
'מס
73
- מנהלת נחלים ושטחים פתוחים גליל עליון מיום
023
6.2.2
.
13
,אשכנזי
,'א הירדן
,מתייבש והקייקים מושבתים,
2014
,
1.2343216
-
https://www.haaretz.co.il/.premium
14
ראיון עם מנכ"ל מלונות
,מטיילים טל ישועה וראיון עם גיא
,ירמק מנכ"ל קייקי כפר בלום.
y = x +
R²
0.8
1.0
1.2
0.2
0.6
1
1.4
השינוי היחסי בלינות אירוח הכפרי
השינוי היחסי בזרימות
איור17. שיעור השינוי בלינה כפרית מול שיעור השיוי בנפחי הזרימה בנחלים (ע"ב הזרימות בבניאס כנחל
מייצג). צירX
מתאר את השינוי היחסי בזרימות בהתאם לזרימה בשנת2011
כשנת ייחוס, וצירY מתאר את
השינוי היחסי בלינות אירוח כפרי בגליל
העליון בהתאם לספר הלינות בשנת2011
כשנת ייחוס. מבוסס על נתוני
.הלמ"ס בהקשר לינות האירוח כפרי ונתוני השירות ההדרולוגי בהקשר של הזרימות בנחלים
22
3.2
אומדן ערכי אי שימוש
ערכי אי השימוש משימור הזרימות הטבעיות בנחלים שבאזור מעלה אגן כינרת הם הערכים של הטבע מעבר ל ערכים
ל
תיירות ו
ל
נופש, כלומר שירותי האספקה, הוויסו
ת ו שירותי .בתי הגידול המגוונים והייחודיים המאפיינים את האזור
כדי
לשמור על המגוון הביולוגי, חשובה שמירה על זרימות
בספיקה
מינימלית, תוך שמירה על רצף זרימה לאורך הנחלים
(
River Continuum Concept
), ועל ההידרוגרף הטבעי לאורך השנה
המתבטא ב זרימות חזקות בחורף
עם פ חיתה
הדרגתית
בקיץ .
בתי הגידול בנחלים
בכלל ו באזור מעלה אגן כינרת בפרט נשענים על
הזרימות הטבעיות
בהשתנות
טבעית-עונתית במהלך השנה.
שינוי זה, המתבטא בהידרוגרף הטבעי, הוא רכיב חשוב בשימור המערכת האקולוגית
הטבעית ו פגיעה בו עלולה
ל
פגוע במ
ערכות הטבעיות, במ
גוון הבי ולוגי
ו
עלולה ל תת יתרון למינים.פולשים
בעשורים האחרונים
:ישנה מגמה של פחיתה בזרימות בנחלי הגליל העליון המושפעת ממספר גורמים
תקופות
בצורת
טבע
יים ,
פחיתה במשקעים ובשפיעות בנחלים עקב ,שינויי אקלים
הפקת מים במעלה הזרימה
,באזור לבנון הפקת מים
מהמעיינות ו מהנחלים
לצרכים חקלאיים ולצרכי ייצור חשמל באזור הגליל העליון15
. כל אלו
מביאים כבר היום למצבי ם
של
זרימות נמוכות ואף
ל
קיטוע
בזרימה
שפוגעים ב
מערכות הטבעיות ב
נחלים וגורמים ל תהליכים
מואצים והשפעות
מצטברות
עד לכדי
אובדן מינים ו אובדן
בתי גידול
. ככל שמשך ההתייבשות ארוך יות ר ועצמתה רבה יותר, כך תהיה
הפגיעה בנחל רבה יותר
ותפחת
יכולת השיקום של המערכת האקולוגית. מאחר והמערכות האקולוגיות המימיות
שבאזור אגן הכ
י
נרת מתאפיינות בין השאר במספר גדול של אורגניזמים אנדמיים
,לאגן ושתפוצתם בו מצומצמת יחסית
עשויים תהליכי ההתייבשות להוביל לה .כחדה של מספר גבוה יחסית של מינים
בנוסף, ה משמעות היא שיכולת
ההתאוששות של המערכות האקולוגיות בנחלים אלה,
לאחר תקופת
בצורת קשה ,היא מוגבלת16
.
לפי מסמך של ה-
OECD
17
, הסוקר התפתחויות באומדני עלות תועלת, בין השאר בתחומי סביבה, תפקוד מערכות
אקולוגית מתאפיין באי-לינ יאריות, אי הפיכות ואי וודאות העשויה לגרום לתוצאות שליליות מאובדן או פגיעה בבתי
ה
גידול
הטבעיים, ועל ,כן'עקרון הזהירות המונעת'
חייב ללוות החלטות מדיניות
הנוגעות ל מערכות אקולוגיות. כמו כן, מדגיש
( המסמך את חשיבות השימוש בהעברת תועלותBenefit Transfer) לצורך ה חלטות מדיניות המערבות השפעות
סביבתיות, על מנת להתגבר על מגבלות
זמן ו
תקציב
תוך הבנה כי העברת תועלות היא כלי לגיטימי ואפקטיבי כל עוד
.היא נעשית על בסיס מחקרים מתאימים
מאגר נתונים העולמי
להעברת תועלות לטובת אומדן שירותי מערכת אקולוגית
מאגר הנתונים העולמי
EVRI
18
)
Environmental Valuation Reference Inventory
)
פותח כחלק מפרויקט19
TEEB
,
ומתבסס על הגדרת שירותי המערכת שבוצעה כחלק מפרויקט זה. המאגר מאפשר הכנסת נתונים מחקריים
( סיסטמתית באופן שמקל על העברת תועלותBenefit Transfer
) ו מאפשר למיין רשימת מחקרים, עם הערכות של
.שירותי מערכות אקולוגיות לכל אזור/מערכת אקולוגית/סוג שירות אקולוגי ה מתודולוגיה
ה עקרונית להערכת שירותי
מערכת
אקולוגית פותחה במסגרת ה-
Millennium Ecosystem Assessment (2005)
ומוצג ב ת איור18
.
כפי שניתן
לראות
באיור ,מת וך שירותי המערכת נגזרות
תועלות המוסיפות לאיכות החיים של האדם במגוון נושאים ו על בסיס
תועלות אלה., ניתן לנסות ולאמוד את ערכם לאדם
עיבוד והתאמת
ה ערכים מתוך מאות מחקרים שפורסמו במאגרEVRI
למדינת ישראל נעשה ע"י פרופ' ניר בקר. נתונים
אלו
הומרו ל
ערכים המותאמים ל שנת2011
על ידי שימוש בטבלאות של גידול
אוכלוסיי
ה , צמיחת תוצר למדינות השונות
( וערך המטבע במונחי שוויון כוח הקנייהPPP - Purchasing power parity
) המציג את המחיר הריאלי של מוצרים
15
ההפרעה שיוצרות הטורבינות נובעת מהעברת מים בין נחלים (דן
)לחצבני ה
שונים
,ביולוגית כימית ואקולוגי
ת, ומשינוי במשטר
הזרימה שהמגוון הביולוגי מותאם אליו (מחזור עונתי ולא
.)יממתי הפרעה זו מצטרפת לאחרות ומגבירה את ההשפעה המצטברת
המביאה לפגיעה ב
מגוון
.הביולוגי
16
מילשטיי
ן ,ד' והרשקוביץ, י,'
2018. השפעה של בצורת על מצב אקולוגי של הנחלים באגן ההיקוות של הכנרת. רשות הטבע והגנים
ו
המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית
17 COST-BENEFIT ANALYSIS AND THE ENVIRONMENT: RECENT DEVELOPMENTS, OECD 2006
18 https://www.evri.ca/en/content/about-evri
19 Home - The Economics of Ecosystems and Biodiversity (teebweb.org)
23
ושירותים
. כמו כן, במצבים בהם הערך ניתן במונחי כסף לנפש לשנה, הערך הומר לערך ל תא = שטח (הקטר10
)דונם
.על ידי מידע על מספר האנשים באזור על פי נתוני המחקר המקורי
במסגרת ה עבודה( של רוזנטל וגרוסמן2017
)
20
נעשה
שימוש בהעברת תועלות עולמית על מנת להעריך את פוטנציאל
,שירותי המערכת בישראל. השירותים חולקו למערכות אקולוגיות שונות
כך שב טבלה3
מופיעים הערכים הרלוונטיים
לנהרות ואגמים בממוצע לישראל , עפ"י מחירי2011
,
ובסופה מוצג שרשור המחירים
שעודכן ב התאם לצמיחה ולגידול
באוכלוסייה למחירי2023
.
בעבודה של רוזנטל וגרוסמן בוצעה הערכה איכותנית
ע"י פרופ' אביטל גזית
שכללה את
ש
ירותי המערכת האקולוגית והתועלות הרלוונטי
ות באופן ספציפי לנחלים במעלה אגן כינרת.
כיוון שאין בנמצא אומדן כמותני של רמת הפגיעה בכל שירות אקולוגי רלוונטי במקרה של התייבשות, ובאופן ספציפי
יותר, זו הנובעת מאי שימור הזרימות הטבעיות בחלק הישראלי של הנח
לים, נעשה שימוש ב
אומדנים אלה כדי לתת
.מדד כמותני שמרני לרלוונטיות של כל סוג תועלת
בטבלה3 מפורטים ער
כי שירותי מערכת אקולוגית לדונם שטח פתוח ב אזורי
נחלים , בהתאם לסוגי התועלות, לרלוונטיות
של השירות לנחלים באזור מעלה כינרת ולאומדן רמת הפגיעה. בסוף הטבלה שרשו
ר של המחירים ל-
2023, ש שימש
כדי
להכפיל ערך זה בשטח המשוער של הנחלים כיום (
טבלה4
).
20
,רוזנטל
'ג וגרוסמן
,'מ ניתוח כלכלי לניהול מים באגן מעלה
,כנרת
2017
, עבור החברה להגנת
,הטבע לא פורסם.
איור18. ס
יווג קטגוריות שירותי מערכת אקולוגית ותועלות והשפעתם על הרווחה החברתית :, מתוךMillennium Ecosystem
Assessment
(
2005
).
24
טבלה3
.טבלת ערכי שירותים מערכת אקולוגית בש"ח/דונם/שנה
קטגוריות שירותים סוגי תועלות
ערכי שירותים
מלאים של נהרות
ואגמים ₪(
לדונם
)לשנה ,
על פי ערכים
ממוצעים לישראל
תיאור הערך הסביבתי
הרלוונטיות של
השירות
ל
נחלים
במעלה אגן
כינרת
ערך
השירות₪(
לדונם
)לשנה
שירותי אספקה
מזון
1,218
הפקת תועלות אלה
מהנחלים כיום מוגבלת
.כיום
0
0
מים
1,169
0
0
חומרי גלם
1,047
0
0
משאבים גנטיים
493
פוטנציאל השירות עשוי
להיות רב, אך כיום חסר
מידע בנושא
0.1
49.3
משאבים תרופתיים
1,313
0.1
131.3
מקור לחומרי קישוט
ונוי
1,205
0.1
120.5
שירותי ויסות
בקרה וויסות של
איכות אויר
753
רלוונטי בעיקר ביער גדות
העלול להתייבש. (בתל דן
רלוונטי חלקית שכן
יש
)דולבים בנחל ולצדו
0.1
75.3
בקרה וויסות של
אקלים
1,003
0.1
100.3
צמצום ומיתון
הפרעות
870
התייבשות לאורך מספר
שנים עלולה להביא
,לכניסת צמחיה בנחל
פגעה ביכולת החלחול
שתגרום לירידה בשירות
זה ואף תחמיר את סיכוני
השיטפונות
1
870
בקרה וויסות של
משטר
מים
1,328
1
1328
טיפול בפסולת
918
הדגש בכימות הכספי הוא
על טיפול בפסולת של
תעשיית בע"ח
0
0
מניעת סחף
808
הנחלים באופן טבעי
מונעים סחף, ע"י צמחיה
אלא במקרים בהם נפגע
שיווי המשקל הטבעי
1
808
שימור פוריות קרקע
*
697
1
697
האבקה
917
שירות שניתן באופן חלקי0.3
275.1
הדברה ביולוגית
2,189
0.3
656.7
שירותי בתי גידול
אזור רבייה וגידול
761
האזור מתאפיין באופן
מיוחד במגוון בתי גידול
,ונישות אקולוגיות
שעושרם עדיין אינו ידוע
במלואו
1
761
שימור מגוון גנטי
908
1
908
שירותים תרבותיים
ערך אסתטי
1,019
שירות
ים מרכזיים
ערכים אלה
כוללים
בעיקר ערכי
,שימוש
שנלקחו
בחשבון
לעיל
נופש
1,148
השראה לאומנות
ותרבות
1,983
פוטנציאל שירות זה לא
ידוע
מקור לחוויות רוחניות463
התפתחות
קוגניטיבית
821
סה"כ₪(
לדונם
לשנה)
סה"כ לפי ערכי2011
23,031
6,780.5
סה"כ לפי ערכי2023
43,198.6
12,718
סה"כ לפי שטח
הנחלים (אש"ח
)לשנה
שטחי נחלים באלפי
דונם
11.9
151,344
25
טבלה4. הערכת שטח הנחלים הרלוונטיים באזור אגן מעלה כינרת21
אורך/ שטח פקטור איכות
,אורך/שטח
לאחר
פקטור
איכות
בניאס (מ' אור
ך)
7,000
100%
7,000
דן ו
שלושת פלגיו
)(מ' אורך
20,000
100%
20,000
שניר
)(מ' אורך
6,000
100%
6,000
הירדן ההיסטורי–
עד אגמון החולה)(מ' אורך
11,000
100%
11,000
התעלה המזרחית
)(מ' אורך
14,000
70%
9,800
התעלה מערבית
)(מ' אורך
8,000
70%
5,600
סה"כ
(מ' או)רך
59,400
'מ
רוחב22
200
שטח ב
דונם
11,880
3.3
סיכום
ה תועלות
ה כלכליות
ה
עקיפות
בפרק זה נסקרו מגוון התועלות הכלכליות העקיפות של שימור ושיקום הזרימות הטבעיות לה ע במ אגן
:הכינרת
1.
הערכה שמרנית של ערך התועלת הכלכלית למטיילים בנחלים נאמד ב
כ-
217
מלש"ח לכל שנה (פרק
3.1.1
).
2.
הערכת הערך הכלכלי של לינות קניות ומסעדות– כ-
50
מיליון ₪נוספים בשנה שניתן לייחס לזרימות בנחלים
(פרק3.1.2
).
3.
הערך הכלכלי של תעשיית הקיאקים–
כ50
מיליון ₪נוספים
(פרק3.1.3
).
4.
אומדן המינימום של שירותי המערכת האקולוגית (ללא שירותים תרבותיים המתבססי ם בעיקר על ערכי שימוש
ונאמדו בנפרד) במקורות הירדן נאמד ב-
151
מלש"ח לכל שנה
(פרק3.2
).
סך התועלות החיצוניות של
הזרימות הטבעיות
בנחלים עומדת על468
מיליון ₪בכל שנה
,ועל כן שימור זרימת
.הנחלים הטבעית בעשורים הקרובים היא אינטרס סביבתי וכלכלי משמעותי
מנגד, מע
נה חלקי ו\
או מוגבל למצבי
המחסור הצפויים
(חלופת החיבור לכינרת המתבססת
על מיהול במי
הירדן )עלול לפגוע ב
מערכ
ו
ת הטבעי
ו
ת הקיימ
ו ת
במעלה האגן .ועלול לגרום לנזק של מאות מיליוני שקלים בכל שנה
21
החישובים על פי רוזנט
ל ו
גרוסמן,
2017
.
22
רו
חב רצועת הנחל
,משתנה בהתאם לשכנות עם חקלאות לעומת שטח
.פתוח רוחב טבעי של מסדרון הנחל הוא כל עמק
.הנחל רוחב מינימאלי הוא
100
'מ מכל צד של
.הנחל
26
4.
אומדן עלות הנזק ואובדן ההכנסה בעקבות תהליכי המלחת קרקעות
על פי הערכה כלכלית
,עולמית אומדן הנזק לחקלאות כתוצאה מהשקיה במים מליחים מוערך בכ-
27
מיליארד דולר
23
24אמריקאי . בבחינת ההשלכות והמשמעויות הסביבתיות של חלופת חיבור י הכ
נרת למעלה האגן, הודגש כי אחד
המרכיבים העיקריים ה
בעייתיים ב
חלופת אספקת מי הכינרת הוא מרכיב המליחות של מי האגם אשר עלול לגרום
לפגיע
ה סביבתית במעלה האגן גם ו י בכ
נרת (המלחת
;מעיינות חשש להמלחת מי
;תהום סחרור המלח חזרה י לכ
נרת,)
יתר על כן יש חשש ל
פגיעה בחקלאות באופן ישיר בגידולים ו
עקב פגיעה מצטברת בקרקעות עמק החולה.
בעבר התקבלו החלטות ממשקיות דומות על השקיה במים במליחות יחסית גבוהה במספר אזורים בארץ, ו
בכל אלה
נגרמו נזקים לקרקע ולגידולים החקלאים בטווח הזמן הבינוני והארו:ך 1. ההחלטה על הולכת מים במוביל הארצי בשנות
ה-
60
למרכז הארץ לשימוש חקלאי מעל אקוויפר החוף; 2. העברת קולחי חיפה במפעל הקישון להשקיה בעמק יזרעאל;
ו- 3. השקיה במים מליחים וסחר
ור מליחים
.בערבה מאחר ומי כינרת בעלי מרכיבי מליחות משמעותיים (כ-
270
מג"ל
כלוריד וכ-
250
מג"ל
,)ונתרן נמצא גם ש להשקיה במי כינרת מהולים יש השלכות על פגיעה בקרקע ובגידולים
25החקלאיים , ועל כן יש לכך השפעות משמעותיות כלכליות גם בטווח הזמן הקצר גם ו בטווח הזמן
.הארוך ההשלכות
הכלכליות הצפויות ב
השקיה במי יכ
נרת:
א. ב
טווח הקצר ייבוא במי כינרת למעלה האגן ידרוש מיהול של לפחות פי 2
על בסיס מקורות הירדן ובנוסף ית
דרש
הכפלה של כמות המים בהשקיה לשטיפת הקרקע במהלך הגידול21
. כיום דמי המים לחקלאות באגודות המים של עמק
החולה עו
מדים על
31.4
מיליון
₪
בשנה וההנחות השנתיות מגיעות לסך של
123
מיליון
₪
, כלומר בהנחה שמרנית
מאוד ששימוש במי יכ
נרת מהולים יצריך הגדלה של כ-
10%
ב
כמות המים ל
השקיה (בגלל הצורך לשטוף את המלחים)
מדובר על נזק של כ 3 מיליון
₪
בכל שנה בעלויות
,לחקלאים ועלות של סובסי
דיה של עוד כ
12
מיליון
₪
.למדינה
ב .הנזק המשמעותי יותר נמצא בטווח הארוך מאחר ו
השקיה במי כינרת גורמת ל
הצטברות מלחים בקרקע26
, ככל
שרמת המליחות בקרקע עולה, פוריות הקרקע נפגעת ו
כדאיות השימוש בה יורדת עד אובדן מלא של פונקציונאליות
.חקלאית העלות של אובדן הפוריות של קרקעות עמק החולה (בתרחיש המקסימלי אובדן של
35,000
דונם
)חקלאי
נש
ת ענ על התחשיב
:הבא נכון ל
שנת
2020
הערך המוסף של התוצר החקלאי לתוצר היה
11.9
מיליארד ש"ח (נתוני
)למ"ס27
. הקרקע החקלאית בישראל הינה
20%
משטח המדינה -
4.4143
מיליון דונם (נתוני
)למ"ס28
. כלומר ה
תפוקה
הממוצעת לדונם חקלאי הינה
2,872
ש"ח
.לדונם על פי הערכה זו על פני כ-
35,000
דונם מוערך אובדן הכנסה ממוצע
של כ-
100
מיליון ש"ח בשנה למשק. כלומר בטווח ארוך הסתמכות על מי כינרת עלולה לפגוע באופן אנוש בחקלאות
בעמק החולה
ולגרום לאובדן הכנסה
של עד100
מיליו ן ₪בכל שנה .
23 Qadir, M., Quillérou, E., Nangia, V., Murtaza, G., Singh, M., Thomas, R. J., ... & Noble, A. D. , 2014. Economics of
salt‐induced land degradation and restoration. In Natural resources forum (Vol. 38, No. 4, pp. 282-295).
24
,ברנע
.'ע ההיבטים הסביבתיים בחיבור מעלה כנרת אל מערכת המים הארצית בעידן של שינוי
,אקלים הנדסת
,מים גיליון
130
,
דצמבר
2021
.
25
אמויאל,
,'א
2023
, דוח ניסוי השקיה במי כנרת חוות גד"ש, המכללה האקדמית תל
,חי מוגש לרשות המים
26
בדיחי,
,'נ
2023
, השפעת השקיה במי כנרת על בריאות הקרקעות במעלה אגן היקוות
.הכנרת עבודת גמר, המכללה האקדמית תל חי
27 https://www.agronet.co.il/wp-content/uploads/2019/01%/D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-
%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf
28 https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2022/1849/intro1_h.pdf
27
5.
סיכום
,חיבור ישיר של המערכת הארצית למעלה האגן
בפועל
המשך קו ה'מהוביל ההפוך' עד למעלה, היא החלופה הטובה
ביותר בשקלול כלל ההשלכות הסביבתיות והכלכליות הרחבות בראיה ארצית ו בראיה .אזורית
בחלופה זו מי המערכת הארצית יוזרמו ישירות למרכז עמק
החולה –
מהלך שי ש בו יש את הפוטנציאל וההזדמנות
הגבוהה ביותר להשאת כלל התועלות- סביבתיו
ת
, חקלאיות, תיירותיו
ת , כלכליות ובעיקר יש בו את הפוטנציאל הגדול
ביותר
לחיזוק ושיקום מערכות הנחלים במעלה האגן - "ארץ פלגי מים".
יישום המתווה המוצע יחסוך עלויות הקמה של תשתיות, י חסוך עלויות אנרגטיות גבוהות ועלויות ,אחזקה שוטפות
יאפשר הזרמת מי מערכת ברמת מליחות נמוכה לחקלאי עמק החולה ויבטיח זרימה בנחלי הצפון בעשורים הקרובים,
גם בשנים בהם עלולות להתרחש שנות בצורות ,ממושכות וגם בעשורים הבאים בהם צפויה פחיתה משמעותית
,במשקעים, במילוי החוזר ובשפיעות בנחלים וב
כך ישמר
ו ה תועלות
ה כלכליות
ה
ישירות ו
ה עקיפות של מאות מיליוני
.שקלים בכל שנה
,במתווה זה ניתן יהיה
במהלך רב שנתי
, ל הגדיל את
שחר
ו ר זרימות המים
לטבע
ובכך להגביר את הזרימות הטבעיות כך
שהערכים למטיילים ו
ל
שירותי המערכת אף
.יגדלו
מהלך זה יבטיח לשנים רבות
,קדימה
זרימה קבועה בנחלים
שתש מר
את קיומן של
המערכ
ו ת המימיות
הטבעי
ות,
יחד עם הערכים
הכלכליי
ם המשמעותיים שה ן
מפיק
ות, זאת
במקביל
לשמירה על איכות הקרקעות במעלה האגן
.לטובת קיום חקלאות ברת קיימא ומשגשגת בעמק החולה